איך מקדמי אתרים יכולים להיעזר בתורת המשחקים בקבלת החלטות | AskPavel
קידום אתרים » קידום אתרים בגוגל » איך מקדמי אתרים יכולים להיעזר בתורת המשחקים בקבלת החלטות

איך מקדמי אתרים יכולים להיעזר בתורת המשחקים בקבלת החלטות

game-theory-seo

הרבה מאוד מאמרים, דעות ושיחות מתקיימים בבלוגוספירה המקצועית של עולם ה-SEO, הנוגעים לשימוש בכלים סטטיסטיים, שינויים באלגוריתם של גוגל, דרכים ליצירת תוכן מושך גולשים, טכניקות לשיפור אחוזי ההמרה של גולשים והטמעת חידושים טכנולוגיים באתרים, על מנת "להישאר רלוונטיים".

במאמר שלפניכם לא אתייחס לאף אחד מנושאים הנ"ל, אלא אדון בתהליכי קבלת ההחלטות של מקדמי אתרים ואילו גורמים כדאי להביא בחשבון, כאשר מקיימים מערכות יחסים עם גורמים חיצוניים.

קבלת החלטות מושכלת מושפעת ממידע מהימן, הכרת האפשרויות שעומדות בפנייך, השלכותיהן האפשריות וגורמים מתערבים שאינך מכיר.

ככל שבסיס הנתונים העומד לרשותך רחב ומקיף יותר, כך הסיכוי שתקבל את ההחלטה האופטימאלית יגבר.

דרכי הפעולה בעולם ה-SEO אינן שונות באופן מהותי מאסטרטגיות אחרות הקיימות בעולמות תחרותיים אחרים – כמו באינטראקציות כלכליות אחרות.

אחת מהגישות הפופולאריות בכלכלה התנהגותית בימינו היא תורת המשחקים, שהיא למעשה תהליך קבלת החלטות במצבים בעלי מספר משתתפים.

מהי תורת המשחקים?

תורת המשחקים היא דרך מתמטית לתאר תהליכי קבלת החלטות ואסטרטגיות שולטות, לא ארחיב יתר על המידה לגבי המודלים המתמטיים השונים או על הרקע ההיסטורי, מי שמתעניין יוכל למצוא חומר רב באינטרנט ובספרות כמו למשל כאן:

או בספר הנפלא "דילמת האסיר" מאת ויליאם פאונדסטון, (הוצאת זמורה ביתן) בתרגום נילי לנדסברגר.

על קצה המזלג, גורסת תורת המשחקים כי ניתן לתאר אינטראקציות שונות בין בני אדם כסוג של משחק בעל מודל מתמטי, אשר אפשר להגיע באמצעות חשיבה רציונאלית (כלומר מכוונת עלות-תועלת בלבד, תוך הכרה מלאה של כל האפשרויות השונות), ל"פתרון" או לסדרת פתרונות, אשר יניבו את הרווח המכסימלי האפשרי.

גם בעולם קידום האתרים אפשר לנתח את דרכי הפעולה האפשריות ולהתאימן לכללים של תורת המשחקים.
חשוב לציין כי אקסיומה מרכזית עומדת בבסיסה של תורת המשחקים והיא שבני אדם מקבלים החלטות מתוך חשיבה רציונאלית – קיימות לא מעט דוגמאות אמפיריות לכך שהנחת היסוד הזו לא מתקיימת תמיד.

איך זה קשור ל-SEO?

כידוע, מקדמי אתרים אינם חיים בוואקום ויש להם הרבה מאוד אינטראקציות עם לקוחות, קולגות, מתחרים, גולשים ומנועי החיפוש.

יתרה מכך, מקצוע קידום האתרים הוא אינטראקטיבי בהגדרתו, שכן קידום אתר במנוע החיפוש הוא פעולה יחסית, כלומר האתר מתקדם ביחס לאתרים אחרים וביחס לעצמו בנקודות זמן אחרות.

על כן, אפשר להניח שניתוח נכון של המצב על אופניו השונים, הכרת "חוקי המשחק", נתוני הפתיחה, התשואות האפשריות בעבור כל מהלך אפשרי וסיבוכים אפשריים, יוכלו לאפשר לכל אחד מאיתנו להוציא את המכסימום (או יותר נכון את האופטימום) בכל פעם.

אם כן, ראוי לבחון את האינטראקציות הללו ולבדוק מתי הן מציגות "משחקים" מוכרים מתחום המחקר הזה.

כדי לנצח במשחק, צריך להכיר את החוקים

הדבר החשוב ביותר להבנה לפני הכול הוא מי הארכיטקט של כל משחק, כיוון שבסופו של דבר, הוא בונה את הכללים שלו על מנת שירוויח ממנו – במרבית המקרים, המהנדס מאחורי הקלעים הוא גוגל (בעולם ההימורים זה הקזינו, שבסוף גורף רווחים על חשבון השחקנים), אשר באמצעות מערכת כללים נוקשה מצד אחד ומעורפלת מצד שני, גורם לאנשי SEO ולבעלי אתרים לנסות ולהתאים את התנהלותם לדפוס פעולה שמשרת קודם כל את גוגל עצמה, אבל לפעמים באמצעות חשיבה יצירתית ורצון הדדי של כל המשתתפים בסיטואציה, אפשר לבחור לשחק משחק אחר – כזה שבו אתם מכתיבים חלק מהכללים ולכן יש לכם סיכוי טוב יותר לרווח.

הצעד הבא בסיטואציות אינטראקטיביות, הוא שלב זיהוי המשחק – לפעמים נגלה שאין פתרון קלאסי למערכת היחסים, שכן תנאי בסיסי בכל אחד מהמשחקים הללו הוא לדעת מהן האפשרויות העומדות בפניך, בפני שותפיך לאינטראקציה ומה מדד הרווח וההפסד שכל צד מייחס לתוצאות שונות שלה.

מנסיוני, במקרים רבים אחרים אפשר לנסח מערכות יחסים בתחום ה-SEO, כך שיתאימו לתבנית של אחד המשחקים המוכרים.

אחת החלוקות החשובות המבחינות בין סוגי משחקים, היא האבחנה בין משחקים חד פעמיים, לבין משחקים איטרטיביים (חזרתיים).

ככלל, גוגל מעדיפה שננקוט בכמה שפחות אינטראקציות איטרטיביות, כי הן מעודדות שיתוף פעולה רב יותר ומאפשרות לנו "לשבור את השיטה".

דוגמאות ופתרונות תיאורטיים

נתחיל בכמה הסברים בני משפט קצר, על כל אחד מהמשחקים שיתוארו בהמשך, על מנת להקל על הבנת הקונטקסט של הדוגמאות:

  • דילמת האסיר: התרחשות בה הבחירה האידיאלית עבור כל צד אינה תלויה בהחלטות של הצד השני ומניבה תוצאה סופית לא אופטימלית לשניהם יחדיו.
  • מכירה פומבית של דולר: מצב שבו שני צדדים או יותר פותחים במירוץ חימוש, ממנו כולם יוצאים ביותר נזק מתועלת, מבלייכולת אמיתית להגיע ליתרון מכריע על היריבים.
  • צייד איילים: אינטראקציה שבה קיימות שתי אסטרגיות יציבות – שיתוף פעולה הדדי או בגידה הדדית, עם עדיפות לשיתוף פעולה.
  • שפן: עימות בין שני צדדים שבו עדיף להם לנקוט בפעולות הפוכות, כאשר בגידה הדדית תוביל לתוצאה הגרועה ביותר.
  • מודל הוטלינג: תחרות בין "מוכרים" שבה כל צד מכוון ל"אזור הנוחות" הגדול ביותר עבור קהל היעד שלו.
  • משחק שוק: מודל המציע להגיע לסוג של שיתוף פעולה קואליציוני בין המוכרים בשוק, על מנת למקסם את הרווחים של קהילת המוכרים כקבוצה.

דילמת האסיר

כנראה המשחק המפורסם ביותר בתחום, לפרטים על משחק זה אפשר לקרוא בוויקיפדיה. להלן תיאור טבלאי של המשחק:

דילמת האסיר

מדובר במשחק חד פעמי, כלומר אינטראקציה שלא תחזור על עצמה, לכן אין לה השלכות על אינטראקציות עתידיות.

במציאות שלנו, יש מעט מאוד סיטואציות בהן "דילמת האסיר" באה לידי ביטוי, עם זאת רבים בעולם קידום האתרים מתייחסים, במודע או שלא במודע, למערכות יחסים שונות כאל משחק מסוג זה.

למשל החלפת קישורים היא סיטואציה נפוצה מאוד של פרשנות שגויה זו – כאשר מי מהצדדים מתייחס להחלפת קישורים כאל "דילמת אסיר", הוא טועה בכמה אופנים:

  1. החלפת קישורים, אפילו חד פעמית, איננה מנותקת מאינטראקציות אחרות שיכולות להיות מושפעות ממנה – למשל עם קולגות של המקדם בצד השני או פעולת נגד לאחר גילוי הבגידה".
  2. שיתוף קישורים הינו פעולה בה יש עוד משתתפים מלבד, מלבד שני הצדדים הברורים – ישנם מקדמי אתרים אחרים שיכולים להרוויח או להפסיד כתוצאה מהאינטראקציה, על אף שלא נטלו בה חלק פעיל ויש את האלגוריתם של גוגל, שמושפע בעצמו כתוצאה מאינטראקציות של החלפות קישורים.
  3. כמו בכל שאר האינטראקציות בעולם ה-SEO, הרווח וההפסד אינם ידועים – אפשר להניח שאתר שמקבל קישורים טובים יטפס בתוצאות החיפוש ולהיפך, אבל אין לכך מדד ברור או אפילו משוער.

אם ידוע לנו שהחלפת קישורים היא אינטראקציה בעלת השלכות אינטראקציות עתידיות ועם זאת לא ידועה לנו במדויק מידת התועלת שנפיק מ"בגידה", הרי שהרווח האמיתי שאפשר לקבל הוא רווח חברתי אל מול השותפים לאינטראקציה. ערכם של קישורים יכול לעלות ולרדת בצורה דרמטית כידוע לכולנו, אבל ערכה של מערכת יחסים טובה כמעט תמיד יספק לנו רווח.

מכירה פומבית של דולר

המשחק הזה, ידוע מעט פחות מהקודם, מתאר סיטואציה של מרוץ חימוש, אתאר אותה בקצרה.

מתקיימת מכירה פומבית של דולר, כל משתתף יכול להציע סכום כלשהוא בקפיצות של סנט אחד, מציע הסכום הגבוה ביותר יקבל את הדולר, אבל כל מי שהציע סכום ייאלץ לשלם אותו.

כביכול, משתלם להציע סנט אחד, על מנת לזכות בדולר, אבל מהרגע שנכנס משתתף שני למשחק עם הצעה גבוהה יותר, שניהם נקלעים למערבולת של הוצאות.

למה? כי אם משתתף א' הציע סנט ומשתתף ב' הציע 2 סנט, יפסיד הראשון את ההשקעה שלו תמורת כלום בעוד השני הרוויח 98 סנט. התהליך הזה לא נעצר כאן, כי עכשיו משתתף ב' ירצה להחזיר את ההשקעה שלו וחוזר חלילה.

למרבה ההפתעה, התהליך לא נעצר כאשר משתתף א' מגיע ל-99 סנט (כלומר רווח של סנט אחד) אלא ממשיך הלאה, כי עכשיו המשתתפים מנסים כל אחד בתורו לצמצם נזקים עבור השקעתם עד כה, כך שהם עלולים להגיע להשקעות גבוהות בהרבה מהתועלת שצומחת להם ממרוץ החימוש הזה.

איפה אפשר למצוא מכירה פומבית של שקל הקידום? מרדף אחרי מיקומים בגוגל כמובן – מדובר במרוץ חימוש שבסופו של דבר גוזל המון משאבים, ובסופו של דבר לא מבטיח יתרון לאף אחד מהצדדים על פני מצב שבו אף אחד לא נכנס למאבק הזה מלכתחילה.

איך בכל זאת אפשר להרוויח במשחק הזה? 4 דרכים אפשריות עולות כאפשרות:

  1. לשנות את כללי המשחק: גורם מרכזי שסילוקו מהמשוואה יפתור את המשחק הוא "כיסים עמוקים מדי", כלומר ההסלמה במשחק נמשכת עד שלאחד הצדדים נגמרת היכולת להמשיך ולהעלות את ההצעה. בחרו את הזירות בהן אתם מתמודדים עם המתחרים שלכם, על פי הסיכוי שלכם להצליח.
  2. יש פרסי ניחומים: גולשים בנישות מסוימות נוטים לחפש מידע במגוון רחב יותר של מקורות, למשל כשמשווים הצעות מחיר בין שיפוצניקים, או כשמעוניינים לצאת לנופש בחו"ל.
    אלו נישות שבהן אפשר להרוויח גם אם לא מגיעים לטופ של תוצאות החיפוש והרווח במקרים אלו יכול לעלות על ההשקעה.
  3. דאגו לכך שהמכרז יהיה מכור מראש! השתמשו ביתרונות היחסיים שלכם כדי להגדיל את הסיכוי שלכם לזכות בהקלקות בגוגל, לשם כך אתם צריכים להציע לגולשים הצעה שאי אפשר לסרב לה – למשל מענה ייחודי לצורך, שאנשים יטרחו לחפש גם בדף השלישי של תוצאות החיפוש,
  4. אפשר גם לנצח במשחק: אם המשתתף הראשון מציע 99 סנט עבור דולר, המשחק נגמר, כי לאף אחד אין סיבה להציע הצעה גבוהה יותר. הדבר תקף גם לגבי שאילתות חיפוש שהרווח הפוטנציאלי על ההשקעה בהן הוא נמוך מלכתחילה, אבל התחרות נמוכה מאוד. אפשר לקבל המון תנועה רלוונטית, בהשקעה קטנה יחסית, מהרבה דפי נחיתה לשאילתות זניחות כביכול, בלי המאמץ האדיר הכרוך במרדף אחרי "לוויתנים לבנים" עם 30000 חיפושים בחודש ועוד 80 מתחרים חזקים בתחום.

בחרו את מגרש המשחקים שלכם בתבונה

כפי שציינתי קודם, ישנם סוגים רבים של משחקים שיש להם מודל ברור של רווח והפסד, בחלק מהם עומדת בפני המשתתפים אפשרות בחירה בין חלופות גרועות, החכמה שלנו כאנשי SEO טובים, היא לא רק לזהות את המשחק שמתקיים באינטראקציה המדוברת, אלא להצליח לשנות את טיבה של הסיטואציה, על מנת שתתנהל על פי כללי משחק בו הסיכויים שלכם להרוויח גבוהים יותר.

להלן סיכונים והזדמנויות:

החלפת קישורים

כאמור, פעמים רבות נדמה שאינטראקציה שכזו היא חד פעמית, לכן ישנה סכנה שנצא מופסדים ממנה, לעיתים החשש הוא כה גדול (אצלכם או אצל הפרטנרים שלכם) עד כדי כך שהעסקה כולה לא יוצאת לפועל.

במקום לתת לחשדנות להפיל את שיתוף הפעולה, עשו מאמץ לשנות את מרכיבי העסקה, כך שיתאימו למודל חזרתי – למשל באמצעות שיתוף מקורות רבים של קישורים או כינון יחסים ארוכי טווח.

אפשרות אחרת היא להפוך את האינטראקציה ללא סימטרית – למשל צד אחד נותן קישור, בעוד הצד השני מספק תוכן איכותי, מקורי, שימושי ורלוונטי כגון וידג'ט, סרטון הדרכה או אפליקציה שימושית.

Author rank

סוג מעניין של ריקוד בין דומיננטיות של אתרים לבין דומיננטיות של כותבים.

מצד אחד, כדי לצבור מוניטין בתור כותב, עלייך לפרסם תוכן באתרים בעלי שם וחשיפה גבוהה, על אף שחיזוק אתר שכזה עלול לחזק את המתחרים שלך, אשר כותבים בו אף הם. מצד שני, אתרים מעוניינים לחזק את עצמם בכותבים מובילים בתחומם, על אף שחיזוק המוניטין שלהם עלול לתרום גם לאתרים מתחרים בהם הם כותבים.
כתוצאה מכך, נוצרת דינאמיקה שדומה מאוד למשחק הידוע בשם "צייד איילים".

בדילמה מסוג זה, הרווח של שני הצדדים הינו מכסימלי כאשר שניהם משתפים פעולה – כלומר מקדישים במה ראויה לשיתוף הפעולה במאמצי הקידום, מרוויחים מעט פחות כאשר דואגים איש-איש לעצמו, ופחות מכך אחד מהצדדים בוגד והשני משתף פעולה.

לכאורה – הפתרון הוא פשוט, עלינו לעודד שיתוף פעולה, אבל החלק הבעייתי בדילמה מסוג זה היא לגרום לצד השני לסמוך עליכם ולגרום לו להבין שאלו כללי המשחק שלכם, אותו אפשר לפרש בטעות גם כמשחק "שפן".

אפשר לעשות זאת על ידי כריכת שיתוף הפעולה בהסכם כתוב, על ידי חשיפת שיתופי פעולה דומים והצלחותיהם בפני הפרטנר שלכם או על ידי נקיטת צעד חד צדדי ברור שיעזור לחשוף את כוונתכם מראש.

בחירת מונחי קידום, תגיות מטא ומיקרו דאטה

ברמת העיקרון, בחירה של  תגיות תיאור, כותרת וסוג הדף משפיעה באופן ישיר על תצוגת התוצאה  (Snippet) של הדף במנוע החיפוש, אשר בתורו משפיע על קבלת ההחלטות של הגולש – האם ילחץ על הקישור או שלא.

הגולש תמיד יעדיף לקבל דף נחיתה, המתעסק באופן ישיר, מדוייק ומקיף בצורך שלו, כאשר ברוב המקרים את המידע הטוב ביותר הוא לא מקבל בעמוד הבית של האתר (אלא אם כן הוא חיפש ספציפית את אותו אתר, או מידע כללי על העסק), אלא בעמוד קצה, כגון דיון בפורום, מפרט טכני ומחיר של מוצר, מידע קונקרטי העונה על שאלה ספציפית וכן הלאה.

מקדם האתרים נלחם במקרים רבים על השגת מיקומים גבוהים ככל הניתן עבור ביטויים מחופשים, לאור העובדה שפוטנציאל החשיפה שלהם הוא גבוה ביחס לביטויים מחופשים פחות. על כן קיימת נטייה בקרב מקדמים, להשקיע את עיקר מרצם בהדגשת ביטויים שכאלו בדפים שונים באתר, תוך התמקדות במספר קטן של דפים.

במסגרת הניסיון של מקדמים "לדחוף" ביטויים תחרותיים לאתר, ישנה נטייה להתייחס על הסיטואציה כאל מודל הוטלינג, אשר בתחום שלנו משמעו להציג את התוכן הקולע למכנה המשותף הנמוך ביותר, דבר שבא לביטוי בצורה משמעותית בעולם הבידור המסחרי למשל, שם שיקולי רייטינג מעודדים תכנים סנסציוניים, מהירים, ושטחיים.

במקום זאת, אני ממליץ להסתכל על מכלול האינטראקציות הזה כעל משחק שוק.

במקרה הזה, המוכרים השונים בשוק הם לא מקדמי אתרים אחרים, אלא דפים שונים באתר שלכם – כל אחד מהם מיועד "למכור" משהו לגולשים והחכמה היא ליצור תמהיל נכון של "מוצרים" כך שהרווח של האתר כולו יהיה מקסימלי.

במקום להתמקד בביטויים גנריים מאוד תחרותיים וגוזלי משאבים, עדיף להתאים את התוכן שלכם בכל דף קצה, לזה שהגולש רוצה למצוא ולאו דווקא לשאילתת החיפוש הפופולארית ביותר.

הגולש לא מעוניין בדף כללי שפונה לקהל הרב ביותר, הוא רוצה פתרון לבעיה הנקודתית שלו עכשיו – קיום מגוון רחב של דפים, הנותנים מענה לצורך ייחודי, יביאו לכדי תשואה מירבית עבור האתר שלכם.

דגשים לביצוע: פתחו רק דפים שעונים על צורך אמיתי של קהל היעד שלכם, המנעו מיצירת דפים המתיימרים לתת מענה לבעיה בה האתר או בעל העסק אינם מתמחים, היו אמינים – ספקו את המידע שהתחייבתם עליו.

לסיכום…

אם אתם לוקחים חלק במערכת יחסים פשוטה או מורכבת עם גורמים שונים בעולם ה-SEO, כדאי לכם להקפיד על כמה כללים חשובים:

  1. הבנת המצב בו אתם נמצאים, את "חוקי המשחק" ואת ה"ארכיטקט" שלו.
  2. בחירת אינטראקציות שימקמו אתכם בעמדה עם הסבירות הגבוהה ביותר לרווח.
  3. יצירת הבנה בקרב הצדדים האחרים, לגבי מערכת החוקים ודרכי הפעולה המיטביות.

הרחבת דעת בנושא תורת המשחקים – הרצאה מרתקת של פרופסור יאיר טאומן:

קרדיט לתמונה: phantomswife

אודות עידו ולדמן

עידו ולדמן
עידו ולדמן הוא אחראי על קידום אתרים בחברת המקצוענים, מתכנת ובונה אתרים וכן חובב נלהב של חידושים טכנולוגיים והיישומים החברתיים שלהם.

עשוי לעניין אותך גם...

הטמעת סכמה עבור תוכן מסוג How To ו- FAQ

הטמעת Schema מסוג FAQ ו- How-to בגוגל [מדריך בסיסי 2019]

ככל שחולפות השנים, גוגל מוסיפה עוד נכסים מתוצרתה על חשבון התוצאות האורגניות. נכסים אלו מופיעים ...

25 תגובות

  1. פבל ישראלסקי

    פוסט שונה מרוב הפוסטים שמתפרסמים פה, מאד מיוחד ומפתח את המחשבה – נהניתי!
    למרות שתורת המשחקים זה סוג של באזז וורד, אף פעם לא ממש התעמקתי בזה והבנתי לחלוטין את הפואנטה, נראה שבעקבות הפוסט אקנה את הספר שהמלצת, ממש מסקרן.
    אגב, אולי יש לך דוגמאות נוספות בתחומי שיווק באינטרנט מלבד SEO?

    • עידו ולדמן
      עידו ולדמן

      תודה רבה פאבל, זה נושא שאפשר לחקור ולהעמיק בו עוד הרבה מעבר (אשמח למאמרי follow-up והצעות ל"משחקים" נוספים).

      בסופו של דבר, אני מאמין ששיתוף פעולה בתוך קהילת המקדמים, יעזור לכל החברים בה בטווח הארוך.

  2. תיאוריית המשחקים בקידום אתרים היא מאוד רלוונטית. יחד עם זאת, צריך "לדלג בין הטיפות" כשמדובר בלקוחות, ספקים, מקדמי אתרים וגורמים אחרים, כי רובם אינם פועלים בצורה רציונלית… וזו עיקר הבעיה 🙂

    אחלה פוסט!

    תודה

    • עידו ולדמן
      עידו ולדמן

      תודה גל!
      יש לי חדשות בשבילך, גם אנחנו המקדמים לא תמיד פועלים באופן רציונלי…

      החכמה היא להצליח לרתום את הפרטנרים שלנו לצורת חשיבה רציונלית כמה שיותר, על ידי הסברה, שקיפות וכוונות אמיתיות לשיתוף פעולה

  3. פוסט מעולה עידו! נהנתי מאוד 🙂

  4. אופיר ורדי

    דוגמא טובה לתורת המשחקים היא נושא החלפת הקישורים. נניח שהחלפנו קישורים – עכשיו הדילמה היא האם להוריד את הקישור. נניח שמקדם א' מוריד את הקישור – אז הוא יכול להרוויח קישור חינם ללא "עלות" הסיכון הוא שהוא יתגלה ואז בסבירות מסויימת הוא "ישרף" או שהוא יצליח למכור לוקשים שקרתה טעות וכדומה.
    אפשר לבנות לזה מודל ולמרות שאני נגד הורדת קישורים אולי זה משתלם למי שנוקט באסטרטגיה הזאת.

    • עידו ולדמן
      עידו ולדמן

      אהלן אופיר,
      התייחסתי לסיטואציה של החלפת קישורים כאל תרחיש שבו לא פעם אנשים נוטים לייחס בטעות ל"דילמת האסיר" בעוד שבפועל, עדיף להביא את המצב לכך ששני הצדדים יבינו את התועלות שלהם משיתוף פעולה ארוך טווח ויעדיפו אותו על פני "בגידה" הדדית.
      אם אתה לא מצליח לסמוך על השותף שלך לאינטראקציה (בגלל הרבה מאוד סיבות אפשדריות), אולי עדיף לוותר עליה לגמרי.

  5. פוסט כזה מטריד אותי ברמה האישית, אני רואה יותר ויותר מקדמים הולכים לכיוון הזה שגוגל מעודדת ..תורת המשחקים, חוכמת ההמונים, לא רציונלי ולא במקרה ועוד ועוד. הרבה חוכמה שיווקית והתנהגותית גלומה בספרים האלה והתיאוריות האלה, כלומר שוק הקידום מתחיל להתנהג כשוק אמיתי , כאשר מירב שנותיו הוא היה מנותק מהתנהגות שוק אמיתית. דבר זה מוביל אותי לחשוב שאנחנו נכנסים לדוגמת שיווק גוגלית לחלוטין והדוגמה הזאת מונעת לא בהכרח מהרצון האמיתי לפתח את האינטרנט אלא ממקום של יותר לשלוט בו כדוגמא למדינה השולטת בנתינים בעזרת יצירת שוק תחרותי פתוח "מדומה". האינטרנט הוא מקום שמונע קדימה והוקם על חדוות היצירה והמחשבה , ללא גבולות. כאשר אני קורא פוסטים כאלה אני רואה ויודע לאן מקדמי העתיד הולכים וזהו כיוון רצוי שאף יניב תוצאות למוח הסקרן אשר תחום בדוגמות האלה שגוגל יצרו, שיקולי עבודת ניהול קידום אתרים על פי החוקים של גוגל מאוד מגבילים, בכלל הצרת המהלכים של מקדמי אתרים מובילה לדעתי לכיוון הפוך ממה שגוגל כביכול הצהירה שהיא מעודדת ..טראפיק על ידי לינקים אורגניים וכדומה, הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לאינטרנט הוא להכניס אותו לסוג של תבניתיות וזה מה שגוגל עושה , ואפילו פוסט יוצא דופן "יחסית" במקוריות שלו הוא די צפוי למקדם המנוסה, אולם לדעתי הכיוון שאליו אנחנו צריכים ללכת הוא לכיוון שאליו גוגל מושכת , אלא למשוך את גוגל לכיוון שלנו בכך שנכשיר את מקדמי הדור הבא לחשוב על אסטרטגיה לטווח ארוך ולהבין ששיקולים כמו דילמת האסיר שהם החלטות רגעיות האפקט שלהן על כלל פרוייקט השיווק הוא קטן, כמו ששינוי אלגוריתם צריך להיות לו אפקט קטן, או עזיבת איש צוות, או נפילה בדירוגים אלא הם רק גרגיר מכל הפרוייקט וכך גם צריך להתייחס אליהם. מקדם אתרים יראה את קו הסיום עוד מתחילת הפרוייקט וינצח את כל התחרות בדרך בידיעה שיהיו מכשולים והוא מודע לדרכים מסויימות להתמודד איתם ועובד על דרכים חדשות לאתגרים שעוד לא הגיעו אבל בטוח יגיעו. תודה לכם.

    • עידו ולדמן
      עידו ולדמן

      תודה איתן על התגובה המפורטת – אני מסכים איתך לגמרי ולכן גם קבעתי שהדבר החשוב ביותר הוא להבין מי הארכיטקט של המשחק, מה מניעיו וכיצד ניתן לשנות את חוקי המשחק כך שיתאימו למטרותיך (אם תרצה – אפשר לכתוב על כך מאמר נוסף בסגנון "SEO והמטריקס"…

      העניין הוא שהרבה מאוד פעמים חסר השלב הזה שבו אתה עוצר רגע ממירוץ הקידום הסיזיפי, לוקח צעד אחורה ומתכנן לעצמך דרך פעולה מחושבת יותר.

      גוגל לעולם לא יוכלו להפוך את האינטרנט לחד גוני, הם גם לא רוצים את זה, תמיד יהיו כוחות שונים שמפעילים לחצים בכיוונים מנוגדים. עד לפני עשור בערך, אפל הייתה חברה על סף קריסה, מייקרוסופט הייתה מונופול בלתי ניתן להפלה, פייסבוק לא היה קיים ועוד הרבה דוגמאות שכולן מוכרות וידועות. הדבר היחיד שנשאר קבוע הוא הרצון של אנשים להשיג את המירב בעבור ההשקעה שלהם ואנחנו שם כדי לעזור להם במשימה הזו – תהיה הדרך אשר תהיה.

  6. עמית אדלר

    עידו, תענוג לראות איך המאמר המקורי התפתח והפך ליצירת מופת שכזו. אחלה של נושא ואחלה של הגשה.

    • עידו ולדמן
      עידו ולדמן

      תודה רבה עמית, אין ספק שהשיחות הצפופות איתך סייעו לי לפתח תובנות בכיוונים שונים כמו זה.

  7. עידו, שאפו ענק! מבחינתי שיחקת אותה עם תורת המשחקים הזו…
    יצא לי לקרוא חלקים מעבודת הדוקטורט בנושא "תורת המשחקים" של בוריס ברזובסקי המנוח, והתחלתי להתעניין בנושא. אבל אף פעם לא חשבתי להקביל את המושגים ולנצל אותם באסטרטגיית ה-SEO. או שכן, אבל לא במודע.
    בהחלט הרבה חומר למחשבה.
    נ.ב. משום מה הקישורים לוויקיפדיה שבורים.

    • עידו ולדמן
      עידו ולדמן

      תודה רבה ודים! כמו בכל תיאוריה מסוג זה, חשוב להשתמש בתובנות שעולות ממנה בצורה זהירה ובלי "להתאים את העובדות לסיפור".
      צריך לנקוט בדיוק בשיטת הפעולה שציינת – לנצל את ההקבלה הזו למטרותייך, אבל לא לתת לה להפוך לספר ההדרכה שלך, כי לא כל הסיטואציות מתאימות להגדרות של תורת המשחקים.

      נ.ב ראיתי קישור אחד שבור ואני אדאג לסדר אותו, לצד כמה תיקוני הגהה הכרחיים.

  8. תודה עידו על המאמר המרתק שפתח לנו צוהר לתורת המשחקים.

    מצד שני אני חושש שמבחינת היישומים בעולם הקידום ורציונליזיה בקידום אורגני זה פשוט מתכון לסוג של קיבעון מחשבתי, תבניתיות והפיכה לכאורה של קידום אורגני למעין בעייה מתמטית של היגיון צרוף, איזה סוג של משחק שחמט אנליטי כנגד גוגל.

    שיווק ובמיוחד שיווק באינטרנט הוא יותר עניין של יצירתיות, יחודיות
    ושיפורים מתמידים בחוויית הלקוח
    מאשר מיקסום כדאיות סטטיסטי של שיתופי פעולה.

    אז מי שרוצה לשחק שחמט מול צבא של מדעני גוגל בהתחשב בעובדה שגוגל קובע גם את כללי המשחק באופן חד צדדי שיבושם לו.

    גם הדוגמא של החלפת קישורים בעיני אבד עליה הקלח והיא לא אפקטיבית כיום.

    יתכן שיש מקום לחשוב על תורת המשחקים דווקא בכיוון של חישובי
    עלות תועלת בגוגל אדוורדס בפרסום ממומן ועלות פר קליק או פר המרה.

    • עידו ולדמן
      עידו ולדמן

      אהלן עמית,
      תודה לך על התובנות שסיפקת.
      אני חושב שקיבעון מחשבתי אינו נובע מדיסיפלינה כזו או אחרת, אלא מתוך מרכיבים אישיותיים של העוסק במלאכה, או עקב מגבלות טכניות, כגון עומס יתר, בעיה של משאבים וכו'. גם מתמטיקה ופיזיקה יכולות להיות יצירתיות, אפילו שמדובר בתחומי מחקר בעלי חוקים נוקשים מאוד.

      בסופו של דבר, מרבית העוסקים בתחום שלנו, מעוניינים לחשוב על עצמם כאנשים רציונליים, שפועלים מתוך שיקולים שנבחרו בקפידה – ההקבלה לתורת המשחקים, משמשת בסך הכל כעוד כלי בארסנל שלי, על מנת לסייע לי לבדוק האם מה שנשמעת לי כמו בחירה מושכלת היא אכן כזו.

  9. עידו, אתה מזכיר באותו המשפט את תורת המשחקים ואת הכלכלה ההתנהגותית. תורת המשחקים היא ענף של המתמטיקה שנועד ללמד אותנו מה הכי רציונלי לעשות במצבים ששייכים לאותו הדפוס, בעוד שהכלכלה ההתנהגותית היא מדע אמפירי שמגלה יותר ויותר עד כמה ההתנהגות האנושית היא אי-רציונלית בעליל.

    משחק הוא תמיד נגד מישהו (גם קואליציה היא נגד מישהו). קידום אתרים בתוצאות החיפוש הוא נגד האתרים המתחרים בך על מיקומים בצמרת תוצאות החיפוש לביטוי הנתון. מה עוד שמי שמבין היטב את כללי המשחק רואה שלא גוגל (!) אלא המתחרים הם שקובעים מה יהיה המיקום שלך בתוצאות החיפוש של גוגל!

    אבל גוגל עובר עכשיו בהדרגה משיטה שבה שיחקת נגד המתחרים על המגרש של גוגל ("בניית קישורים") לשיטה שבה, כדי להיות במקום הראשון, יש ליצור אצל הגולשים רמת שביעות רצון מהביקור שעולה על זו שמביקוריהם אצל כל המתחרים.

    גוגל חקרו ודאי במשך שנים רבות את מה שהגולשים רוצים ומה שהם לא רוצים. עובדה שמי שאומר את זה הוא Matt Cutts בסרטון מלפני כמה ימים (What are some misconceptions in the SEO industry?) . משמע, אם מקדמי האתרים סבורים שהגולשים, ובעקבותיהם גם הנהלת גוגל, רוצים דבר אחר, זו misconception.

    על פי הסרטון מה שמקדמי האתרים ומומחי הקידום הממומן (וגם מומחי הקידום במדיה החברתית) נדרשים על ידי הגולשים זה להגיש להם מעכשיו תוכן ש:
    makes us happy, gives us compelling content, interesting content, content that is fun

    אבל לא תיתכן נוסחא אחת ל-compelling content כי מה שהצליח בתוצאות החיפוש לביטוי חיפוש אחד (מצלמה דיגיטלית קנון דגם FX712) סביר מאד שייכשל לחלוטין, על פי אותה מוסחה, אצל מי ששאלו ביטוי חיפוש אחר (עמדת הליכוד בשאלת שתי מדינות לשני העמים).

    מסקנה: אם יש משהו רלוונטי בשני התחומים שהזכרת, זה דווקא לימוד הכללים איך פועלת אי-הרציונליות שמשמחת את ההמונים, ומה באמת רוצה אוכלוסיית הגולשים ששאלה ביטוי חיפוש נתון בהשוואה למי ששאלו ביטוי חיפוש אחר, או מה רוצות שתי האוכלוסיות ששאלו את אותו הביטוי מתוך כוונות שונות.

    • עידו ולדמן
      עידו ולדמן

      אהלן עמנואל,
      תורת המשחקים היא דרך מסוימת לתאר מאפיינים שונים בכלכלה ההתנהגותית – אין ביניהן זהות, אבל בטח שאין ביניהן ניגוד.
      ג'ון פון נוימן – אחת האושיות המרכזיות בהתפתחות תורת המשחקים הוא זה שיצר את הקשר בין שני התחומים בספרו "תורת המשחקים וכלכלה התנהגותית":
      http://en.wikipedia.org/wiki/Theory_of_Games_and_Economic_Behavior
      לטעון שלא גוגל קובע את מיקומך בתוצאות החיפוש, זה כמו לטעון ששאליפות הכדורסל בארץ לא מושפעת מהחלטות מנהלת הליגה לקיים משחק דמר אחד במקום סדרה – מי שקובע את הכללים, הוא זה שגורם לתעדוף של גורם אחד על פני גורם אחר.

      בוודאי שאין פתרון אחד שיגרום להצלחה "לפי הספר" – גם תורת המשחקים אינה גורסת ככה, היא רק מציעה דרך רציונלית לבחירת אסטרטגיה בעלת ההסתברות הגבוהה ביותר למקסום רווחים.

      תוכן שמושך גולשים תלוי בהמון דברים – מי הגולשים שלך, מה טיב הפתרון שאתה מציע, מה התפקיד החברתי שלך, מה המעמד הסמכותי שלך, איכות הכתיבה, קשרים חברתיים (בעולם הוירטואלי, כמו גם בעולם האמיתי), UX, ועוד גורמים.

      המטרה של מאמר זה היא לתת למקדמי אתרים, זווית הסתכלות מעט שונה על הסביבה בה אנחנו פועלים, להעלות למודעות את שאלת הרציונליות בניהול מערכות יחסים (כפי שציינתי גם אני – רציונליות היא לא תמיד המאפיין הבולט של אינטראקציות).

  10. רועי אקרמן

    אם נכיר את הארכיטקט ואת יעדיו אני מאמין שמהר מאוד נברח לכיוון הPPC שהרי מה יעדו של לארי פייג'?

    בשביל להבין שהוא חותר להגדיל את הרווח לא צריך להבין את תורת המשחקים….מכאן הוא מקשה את חוקי המשחק עם המקדמים והופך את תעשיית הSEO לנושא שאינו רווחי על מנת שעסקים אלה יבחרו בPPC – אפיק הרווח הישיר של גוגל…

  11. עידו ולדמן
    עידו ולדמן

    היי רועי,
    אני מסכים איתך לגבי המטרות של גוגל – יש להם אינטרס ברור (ומאמצים גלויים לממש אותו) לגרום לאנשי ללקוחות SEO לעבור לקידום ממומן.

    עם זאת, הכרת הארכיטקט ומטרותיו, אינה אומרת שאתה צריך לפעול כדי לעזור לו לממש אותן.
    אני משווה את הסיטואציה לקניית מצרכים בסופר, מצד אחד ישנם מוצרים שנמכרים בזול – לעיתים במחירי הפסד או במחירי הקרן, אשר תפקידם למשוך קונים פוטנציאליים.
    מצד שני קיימים מוצרים אחרים הנמכרים במחיר גבוה מאוד, שתפקידם "להחזיר את ההשקעה" על גבם של לקוחות חסרי מודעות, עצלנים או כאלו שהזמן שלהם יקר להם יותר מהכסף.
    צרכנות נבונה היא לחלק את סל הקניות בין כמה מקומות שונים, באופן שיביא למחיר הכולל הנמוך ביותר – למרות שברור לנו שהארכיטקט מעוניין שנוציא את סכום הכסף הגבוה ביותר.

    הנמשל בסיפור הזה הוא שהכרת מטרת העל של גוגל אינה צריכה להניא אותך מלקדם אתרים, אלא פשוט להתעסק בפרקטיקות המנצלות את המודל העסקי של גוגל לטובתך.

    • א. המעבר של כל מי שמופיע בתוצאות החיפוש האורגניות ולא עושה גם אדוורדס, אל אדוורדס, לא יגדיל באופן מכריע את ההכנסות של גוגל מאדוורדס, כי רמת הביקוש לא תעלה, ואולי אפילו תרד בשל הפסקת שיפור הרלוונטיות של התוצאות האורגניות. יש לחשוב במונחים של שיווי משקל בשוק משוכלל.

      ב. תורת המשחקים היא ענף של המתימטיקה, ולכן כל הוכחה בתורת המשחקים מחייבת את השכל, כמו שמשפט פיתגורס מחייב.

      לא גוגל קובע את המיקום של הדף שעליו אתה עובד בתוצאות החיפוש. הוכחתי זאת ב"דילמת הרס"ר", בפורומים ובהרצאה בכנס מקדמי אתרים.

      • עידו ולדמן
        עידו ולדמן

        א. בהחלט ייתכן שאתה צודק, קטונתי מלנחש מה היה קורה אם לא היה קידום אורגני (סביר להניח שהיו נמצאים אפיקים אחרים, כמו למשל הגדלת השימוש באפיקי פרסום אחרים כמו outbrain למשל).
        ב. ברור שתורת המשחקים אינה "מחייבת את השכל", זה בסך הכל עוד כלי בארסנל הפרקטיקות שלך, שיכול לעזור לך על להגיע להחלטות טובות יותר – זהו אינו פתרון קסם ולא קליע כסף, בדיוק כשם שמחקר מילות מפתח לא מבטיח לך דבר בפני עצמו.

  12. מעוניין להיצטרף לרשימת התפוצה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תודה רבה על השיתוף ! לייק קטן לעמוד שלנו, ותשארו בעניינים על כל מה שחדש כאן :

שתפו את הפוסט עם חברים