כנס GEO הראשון כינס תחת קורת גג אחת מגוון של מומחים בתחום החיפוש, אנשי שיווק וגם חוקרים מהאקדמיה כדי לדבר על עתיד השיווק והקידום בעולם שבו AI הופך לחלק אינטגרלי. איך גורמים לאתרים ומותגים לבלוט בעולם שבו אנשים מצפים לקבל תשובות מצ’אטים חכמים ולא רק רשימה של אתרים בגוגל או לשאול אחרים ברשתות חברתיות?
הכנס היא יוזמה משותפת של The Marker Labels (זרוע הפרסום של מגזין דה מרקר) ו-Chatoptic, חברה ישראלית שמפתחת פלטפורמה לניתור מותגים ב-AI. נותני החסות בכנס היו: Angora Media (שיווק דיגיטלי בכל ערוצי הדיגיטל, כולל GEO), InforU (תוכנת שיווק ואוטומציות), Callbox (תוכנה למעקב אחרי לידים והמרות), Natural Intelligence (חברת פרפורמנס מרקטינג שמתמחה בעולמות השוואת השירותים) ו-G-CMO (קהילת מנהלי שיווק בארגונים גלובליים).
הכנס התחלק לשני פורמטים: הרצאות קצרות של 20 דק’ ופאנלים. סך הכול היו 10 כאלו, לא כולל הקדמה קטנה.
אז בלי להכביד במילים, בואו נצלול ישר פנימה:
עמרי ברק: המספרים מדברים בעד עצמם
את עמרי ברק אתם אולי מכירים מהעשור בו היה כתב הטכנולוגיה של חדשות 12, היום הוא מגיש של הפודקאסט “טראשטוק” וגם יוצר ויועץ תוכן ובינה מלאכותית.
עמרי דיבר על כך שהיום הפער בין Gemini ו-ChatGPT הולך ומצטמצם, ל-ChatGPT לקח בערך יום כדי להגיע לחמישה מיליון משתמשים וכיום משתמשים בו לא פחות מ-800 מיליון. לכן אין ספק שהנראות ב-AI היא לא מותרות, אלא חובה, וזו למעשה נקודת המוצא של הכנס כולו.
פבל ישראלסקי: הסיבה שה-SEO לא מת
פבל ישראלסקי הוא מייסד האתר שאותו אתם קוראים כרגע ומנכ”ל אנגורה מדיה. חברת שיווק המתפרסת על פני כל עולמות השיווק הדיגיטלי: SEO, GEO, PPC, עולמות הסושיאל וסטודיו קריאטייב.
פבל עשה סדר בכל מה שקשור לדומה והשונה בין GEO ל-SEO, משהו שכמעט כל מי שמגיע מהתחום של קידום אתרים עדיין מנסה להבין.
הדבר הכי דומה למה שעובר על התחום עכשיו הוא עדכון “פנדה” מ-2011 שהצליח ל”רסק” בערך 10% מהאתרים באינטרנט, אבל קידום במנועי חיפוש ג’נרטיבים (ב-AI) הולך לזעזע את כל עולם החיפוש הרבה יותר מזה.
מצד שני, הנתונים של SEMRush (כלי SEO סופר פופולארי שגם אוסף נתונים על התעשיה) ושל State of Search יחד עם Sparktoro, מראים שיש מתאם חיובי בין חיפושים באמצעות מנועי חיפוש ג’נרטיביים (AI) לבין חיפוש בגוגל.
כדי להסביר את התופעה הזו, צריך קודם כל להבין שלמנועי AI יש שני מקורות לשליפת נתונים ומידע: הראשון הוא מה שהם מאומנים עליו (Training Data). השני הוא המידע החדש יותר שהם צריכים לקבל ממנועי חיפוש כמו בינג וגוגל החל מהזמן שבו המידע הזה נחתך (Cutoff Date).
כאן פבל הדגיש שהם לא מדפדפים בעמוד כמונו, אלא סורקים עד שהם מגיעים לתשובה הנכונה. החיפוש הזה ביחד עם הצגת המקורות מדרבן את הגולשים לחפש בגוגל, וזו אחת הסיבות העיקריות לכך שמוקדם להספיד את ה-SEO.
לכן אחד הדברים החשובים שכדאי לעשות זה לאמ;לק את התוכן בראש העמוד (לא רק לסכם בסוף) ולדאוג לחלונית ניווט תקינה סטייל ויקיפדיה. מה שעוד חשוב לזכור הוא שמנועי AI מתאימים את התשובה שלהם לכל משתמש, זאת לעומת אתרים שמופיעים בגוגל ומדברים לכל הגולשים.
איך מנוע מבוסס LLM רואה את הפרומט?
כאן פבל נגע בנקודה נוספת והיא איך בעצם מנועים שמבוססים על מודל שפה גדול (LLM) רואים את הפרומט. מדובר בטכניקה של פירוק הבקשה של הגולש לשאילתות קטנות יותר. גוגל למשל קוראת לזה Query Fan-Out (אליידה סוליס מרחיבה על כך).
לתהליך הזה יש השפעה עצומה על ההתאמה האישית של התשובה לכל גולש. למשל, אם אני שואל את הצ’ט על ביטוח מומלץ, הוא ייקח בחשבון גם את הוותק שלי כנהג (מכיוון שזה משפיע על המסלול הוותיק בכל חברה).
יחד עם זאת, חשוב לסייג שלפי המחקר של ChatOptic, יש עדיין כ-60% חפיפה בין תשובות בחיפוש מסורתי ובין תשובות של AI.
בשורה התחתונה: ה-SEO לא מת, אך חשוב לבצע סינרגיה בין SEO ל-GEO ולאחד את כל המאמצים תחת ספק שירות אחד.
עוד בנושא: מה זה GEO ואיך לקדם את המותג ב-AI
הדר לוקר אדר: איך בונים אסטרטגיה לחיפוש בעידן ה-AI?
הדר לוקר-אדר היא מנהלת שיווק אסטרטגי פתרונות AI של מייקרוסופט באזור EMEA (אירופה, מזרח תיכון ואפריקה). וכן, אפילו מיקרוסופט צריכה לעשות GEO…
הדר התחילה במשפט שהיא שמעה באחד הכנסים לאחרונה: “כרגע מחליטים לא להחליט”, אבל מה קורה במציאות?
הנתונים מראים ש-80% מהעובדים מרגישים שחיקה בעבודה ו-64% משתמשים ב-AI. במקביל, 80% מהמנהלים הכניסו או רוצים להכניס לפעולה סוכני AI. המשמעות היא ש-AI כאן כדי להישאר.
את הנתונים האלו מחזק מכון גרטנר שהציג כמה מגמות נוספות: במהלך 2026 תהיה ירידה של 25% בחיפוש המסורתי, ב-2027 החיפוש המרכזי יהיה באמצעות AI, והרוב המכריע (95%) של החלטות עסקיות במודל B2B יתקבלו בסיוע של AI.
על פי הנתונים של מיקרוסופט עצמה, 66% ממשתמשי Edge שמחפשים ב-Bing (מנוע ברירת המחדל של הדפדפן) נהנים מהשילוב שבין תוצאות קלאסיות לבין תוצאות מבוססות AI (במקרה שלה, Co-Pilot).
אז מה הן ההמלצות של הדר אם אתם רוצים לבלוט בתוצאות ה-AI?
- הקפידו על הקשרים ברורים בתוך התוכן, גם דרך כותרות.
- אל תסתפקו בשאלות ותשובות, חשבו על רצף שאלות הגיוני (Follow up).
- הקפידו על שפה ברורה, שימו לב שהתוכן מוגש בצורה מובנית.
- הוסיפו “בולטים” (תבליטים) וטבלאות.
- הוסיפו תמונות עם מטא דאטא, נתונים, סטטיסטיקות ותיעוד של תאריכים בהם עדכנתם ויצרתם את התוכן.
- עבו תכנים קיימים ותנו המלצות קונקרטיות לגולש.
- מבחינת מיתוגים ואזכורים (Mentions), רצוי לשלב בין אתרי צד ג’, קהילות כמו רדדיט ומקומות נוספים, אבל לא במקום הפלטפורמות שאנחנו כבר משתמשים בהן כמו למשל כל הרשתות החברתיות.
- מבחינת מדידה, יש להגדיר KPIs (מדדים) חדשים ל-AI ובכל חברה עושים את זה אחרת. בכל אופן, כדי לעשות את זה ביעילות, כל מחלקת השיווק צריכה לעבוד ביחד ולהקפיד על מסרים אחידים לטובת ה-AI. עקביות ואחידות מגבירים את האמון של מנועי ה-AI.
בשורה התחתונה: אסור לא להחליט, ואסור לעצור. חייבים להמשיך ולפעול גם בזירת ה-SEO וגם בזירת ה-GEO.
ד”ר עומר בן פורת: בין יוצרי התוכן ל-LLM: כיצד תיראה מערכת היחסים החדשה?
ד”ר עומר בן פורת הוא חוקר AI בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון. אחת השאלות שהוא מנסה לענות עליה היא כיצד מאזנים בין הצורך של יוצרי התוכן להמשיך ולהרוויח ממנו לבין המצב שבו מנועי LLM נותנים לגולש את כל התשובה וה-CTR יורד לרמה כמעט אפסית (לפי Open AI עצמה)?
היום מדובר בבעיה אמיתית ואתרים כבר לא מפחדים לתבוע את החברות שבונות את מנועי החיפוש, שלא לדבר על מוציאים לאור של ספרים שלא ממש מרוצים מכך שכל המודלים האלו אומנו על הספרים שלהם בלי שום תמורה.
כיום אחד המודלים שמנסים לאמץ ומבוסס על תורת המשחקים הוא תשלום לפי גישה לתוכן או חלוקה ברווחים בין פלטפורמות התוכן שמשרתות את מנועי ה-LLM ומי שיוצר את התוכן. המודל מנסה למצוא את נקודת האיזון שבו כולם ירוויחו, אבל זה לא תמיד קל מכיוון שהמספר של השחקנים על הלוח משתנה:
ככל שיש יותר ויותר שחקנים (יוצרי תוכן), כך כל אחד מהם מקבל תגמול קטן יותר, אבל זה עדיין עדיף מלא לקבל תגמול בכלל. אם תרצו, מדובר במעין גרסה של דילמת האסיר.
לא פחות מעניין איך כל העסק ייראה כשיהיו יותר מודעות ממומנות במנועי AI. כאן כנראה תהיה רגולוציה קפדנית יותר כפי שיש במנועי חיפוש מסורתיים. אחד המודלים הסבירים הוא שבו המכירה הפומבית לא תהיה על מילות מפתח או קהל יעד, אלא תתבצע באמצעות סוכני AI שיתחרו אחד עם השני על הטוקנים.
מעבר לכל זה יש גם צד שלישי לכל העניין: אם אתרים שיש בהם מידע קריטי מאבדים מהפופולאריות שלהם (לדוגמה, Stack Overflow למתכנתים), אז ל-AI כבר לא יהיה מאיפה לקחת דאטא והתשובות שלו יהיו פחות ופחות איכותיות.
אחד הפתרונות הוא לתת בלעדיות ל-LLM על תשובות נכונות, אבל כאן מתעוררים קשיים נוספים כמו חוסר שביעות רצון של מי שתורם לקהילה (ומדובר המון גם על משחקי אגו), חדירה לפרטיות ופורמטים מעורבבים של תשובות.
למרבה המזל, כיום במכוני מחקר כמו הטכניון עובדים על דרכים בהם ניתן להתגבר על הבעיות הללו ולהחזיר 50% מהתועלת של המודל הזה.
מאמרים אקדמאים שפורסמו על ידי ד”ר עומר בן-פורת
הילה גיל: איך ייראה הפרסום בעולם החיפוש החדש?
הילה גיל היא סמנכ”לית השיווק (CMO) של נטורל אינטליג’נס, חברה מובילה בתחום השוואת השירותים. החברה מתווכת בין צרכים ובין נותני שירותים ומותגים. הצרכנים יכולים לבצע השוואה מושכלת והעסקים משלמים עבור ההפניות.
הילה הציגה את האתגר שבעולם החיפוש החדש עבור משווקים: לא רק איך החיפוש הקלאסי משתנה, אלא איך מודלים ממומנים של פרסום (כגון PPC) ישתלבו בתוך מקום שאמור לתת לנו את התשובות הכי טובות באופן אורגני.
נקודת המוצא היא שאם פעם כולם היו פועלים על פי מילות מפתח, היום כל משתמש מתחיל בשיחה פרטית ומשם לדיאלוג עם הבוט (במיוחד כשהיום גוגל דוחפת את AI Mode).
נוצר מצב שבו מותגים מתחרים בזירה רחבה עם מי שלא בהכרח היו המתחרים הטבעיים שלהם. לדוגמה, מי שמחפש איך להוזיל את עלויות המחיה שלו יקבל עצות שקשורות לכל הדברים שמשפיעים על המצב הפיננסי שלו: חשבונות בנק ומשכנאות, ביטוחים ואפילו עלויות של גני ילדים.
במילים אחרות, ה-AI מבין מה המשתמש רוצה למצוא ולא בהכרח מה הוא מחפש. כבר לא מדובר בעשר תוצאות אחת אחרי השנייה, אלא יש חלוקה עמוקה יותר לרבדים שונים.
בנטורל אינטליג’נס רואים את ההשפעה של השינוי הזה בכל הסקטורים: B2B,B2C, ובכל סדרי הגודל (עסקים קטנים, גדולים וארגונים).
וזה לא הכול: הנתונים מראים שהמשתמשים עושים שימוש גם במנועי חיפוש קלאסיים, גם במנועי AI וגם בפתרונות ביניים כמו AI Overview, וכל זה בלי לדבר על פרסום ממומן. מה שכן ברור ויש לשים לב אליו הוא שמי שנחשף ל-AI Overview נמצא עדיין בשלב הגילוי של המשפך השיווקי.
ומה עושות חברות החיפוש עצמן?
- גוגל רואה גידול ב-AI Overview של יותרשל משני מיליארד חשיפות, אבל לא בהכרח יודעת איך לשלב בפנים את הממומן. היא כן התחילה עם ניסויים שונים, כרגע במדינות דוברות אנגלית בלבד.
- בנוסף מציעה גוגל למפרסמים את ה-AI Max ששם את דף הנחיתה במרכז. התחזית היא שככל שהשימוש במערכות כאלו יגדל, כך גם ה-CPC יעלה.
- מיקרוסופט לעומת זאת כבר פורצת קדימה עם הצעות ממומנות (Offerings) בתוך Co-Pilot.
אז מה כדאי לעשות כרגע? שמים את הפוקוס על הדאטא. גם אם ה-AI מתפקד בתור הנהג האוטומטי, הוא לא יכול לעבוד בלי הנתונים. בטווח הרחוק הגולש יקבל יותר ערך ולכן העלות לרכישה (CPA) דווקא עלולה לרדת.
מצד שני, אין ספק שנאבד חלק מהיכולות של המיקוד והיכולת שלנו לפנות לקהלים רחבים (Reach) תקטן.
לקריאה נוספת על הפטנט החדש של גוגל למודעות ממומנות בעידן ה-AI: הפרסום הממומן החדש בעידן ה-AI: כשמודלי שפה יוצרים מודעות בזמן אמת
עומר אליעז: איך מתמודדים עם הקופסה השחורה הזו?
עומר אליעז הוא מנהל קבוצת ה-SEO בפייבר. עומר הציג את פייבר כשירות גלובאלי שצריך להתמקד בהרבה שפות שונות וסיפר על מה שהוא למד בדרך על GEO.
מנקודת המבט של פייבר, ה-LLM הם סוג של קופסה שחורה, זאת לעומת אתרים שנמצאים בבעלותנו, אתרי צד ג’ והפעילות שלנו ברשתות חברתיות (כאן יש לנו שליטה חלקית).
לכן העיקרון הוא לבצע ניחושים מושכלים ולחשוב על מספר גדול של שאלות בהתאם למסעות לקוח שונים, ומכאן לראות מה אותה קופסה שחורה מחזירה.
בשלב הבא מתרכזים במקורות המובילים מהם ה-LLM לוקח את התשובות תוך כדי סינון של רעשי הרקע.
במקביל מבצעים מיטוב רוחבי על סמך הדאטא הפנימי שלנו. לדוגמה, אנחנו יכולים לנסות להגדיל את אחוז המרות מתוך נפח תנועה קיים או לנסות ולהעלות את התנועה לעמודים עם שיעורי המרה גבוהים.
ובכל זאת צריך לשכנע את ה-LLM שדווקא אנחנו המקור הכי טוב. אז איך עושים את זה? פרקטיקה אחת היא לחשוב על שאלות ייחודיות שאפשר לענות עליהן. למשל, במקום לשאול “מי חברת התעופה הכי טובה”, לנסות לענות על השאלה “מי מבטלת הכי מעט טיסות?”.
כדאי להשתמש במנועי AI שמחזירים מקורות ברורים כמו AI Overview ו-AI Mode שהם מאוד סיסטמתיים בקטע הזה ולאחר מכן להוציא נתונים סטטיסטים בהיקף גדול (High Scale) ולראות אילו עמודים חוזרים מהאתר. לדוגמה, אצל פייבר אלו בדרך כלל עמודים של תת קטגוריות.
שתי עצות ספציפיות שכבר הוזכרו קודם הן לאמ;לק את התוכן בראש העמוד וגם להוסיף חלונית ניווט. בסיום הדגיש עומר שמה שעובד למישהו אחר לא בהכרח יעבוד לכם, ולכן יש פה גם הרבה עניין של ניסוי וטעיה.
מורד שטרן: איך Custom GPT יכול למכור אפילו ספרים מודפסים
מורד שטרן עובד ב-Wix בתור Head of Engineering Branding (באמת שאין דרך לתרגם את זה לעברית…), אבל הסיפור האישי שלו התחיל בכלל בתקופת הקורונה, שנתנה לו את ההזדמנות להוציא לאור ספר בשם “שובר שוויון”. בתחילה הספר נמכר רק דרך הרשת ולאחר שנתיים (ב-2023) הגיע לחנויות הספרים.
כמו הרבה ספרים אחרים, גם שובר שוויון היה צריך להתמודד בתחרות הדורסנית בשוק הספרים המודפסים, וכאן עלה למורד רעיון מהפכני: להשתמש במצב ה-Custom GPT כדי לאפשר לקוראים לדבר עם הספר.
מצב Custom GPT הוא מצב שבו אפשר להזין ל-ChatGPT מקורות ספציפיים ופרומטים כיצד להתנהג. את ה-GPTs ניתן לשתף עם אחרים בחינם באופן דומה בהם יוצרים הרחבות לפלטפורמות אחרות.
אז מה הקאץ’? המשתמש יכול לשוחח כמה שהוא רוצה עם “הספר”, אבל לא להוריד אותו (ובינתיים גם אף אחד לא הצליח לשכנע את ChatGPT לתת לו לעשות את זה…).
מכאן מורד חזר לאחת המשבצות הראשונות ופיתה את רשתות הספרים בצורה מקורית: היא ביקש מהן לבדוק ששעות הפתיחה של הסניפים שיש בהם את המלאי של הספר מעודכנים.
צומת ספרים חזרה אליו וה”דיל” היה בערך כזה: צומת ספרים תעמיד את הספר על מדפי קידום המכירות שלו עם ה-QR Code, ובתמורה לכך תקבל בלעדיות על הגרסה המודפסת ו”ספוט” במסך הכניסה שלו:
ההימור כמובן השתלם והמכירות של הספר קפצו, אבל מורד הרוויח עוד כמה דברים על הדרך:
- טראפיק לאתר ולקהילת הטלגרם שלו
- חיזוק המיתוג העצמי
- אפשרות לעדכן את הגרסה המדברת עם עוד דאטא.
לסיום, אחת התובנות העיקריות שמורד רצה להעביר היא שקל יותר להתחיל כשכבר יש לכם עם מה לעבוד, או כשם מדריך הנטוורקינג “Dig Your Well Before You’re Thirsty” של הארווי מקיי .
עדן ביבס: ניהול קהילות בעידן ה-AI
בחלק הזה התקיים סשן בו השתתפו עדן ביבס ועמרי ברק. עידן הוא מייסד אתר BrainAi המספק ייעוץ והדרכות בתחום ה-AI. עידן הוא גם מנהל קהילת ה-AI הגדולה בישראל.
הניסיון של עידן העניק לו כמה תובנות מעניינות על ניהול קהילות בעידן ה-AI ובכלל:
- ה-AI מייתר חלק מהזנב הארוך. כמו שאמרו קודם, אנחנו לא מחפשים רק על פי מילות מפתח, אלא גם תשובות לשאלות מאוד ספציפיות. לדוגמה (מקרה היפותטי), האם יש בעיה לשים חלב סויה במכונת קפה של דילונגי.
- כדי שה-AI יבחר דווקא בתשובה שלנו, עידן ממליץ לשים אותה ממש בראש הדף באורך של 40-60 מילים, להשתמש בבולטים ולהפנות למקורות חיצוניים כדי לחזק את האמינות שלכם.
- עוד אלמנט חשוב הוא קובץ llms.txt שמציג ל-AI במה עוסק האתר ואת הדפים החשובים בו.
- מבחינת קהילות: היום קהילות גדולות יכולות לא רק להגדיל את הנראות של מותגים, אלא להיות מחוברות אליו באופן ישיר. מצד שני, חשוב להבדיל בין קהילות ציבוריות כמו רדדיט או דיסקורד (פלטפורמה שהתחילה עם קהילות גיימינג ועברה לשרת גם קהילות כלליות) ובין קהילות סגורות שמשרתות מטרות אחרות.
- עוד עיקרון חשוב: אל תישאו את הקהילה על הכתפיים שלכם ותנו גם לאחרים לתרום, ככל שיש יותר משתמשים נוצר אפקט הרשת ויותר ערך לקהילה. אפשר לחזק את המגמה הזו באמצעות אלמנטים של “משחוק” (לדוגמה, מי צבר הכי הרבה נקודות החודש על תרומות לקהילה).
- וכאן אפשר גם לחבר את ה-AI עם ניהול קהילות כדי לשפר את הביצועים, במיוחד עם Custom GPTs . לדוגמה, אפשר לתת ל-AI נתוני שימוש של הקהילות ולבקש ממנו להפוך אותם לסדרה של פעולות שאפשר לבצע כבר עכשיו (Actionable Items).
פאנל: איך AI משנה את אסטרטגיית החיפוש של ארגונים גדולים?
בחלק הזה התקיים פאנל בשיטת ה”פינג פונג”.
המנחה:
ענת אורנסקי לב, לשעבר VP Marketing ב-Quicklizrd, אאוטבריין ואינטל.
המשתתפים:
אילן בובליל, דירקטור שיווק, IAI ELTA
שרון דונוביץ’, דירקטור שיווק בינלאומי, Kornit Digital
נירית בן קיש, סמנכ”לית שיווק, בנק ONE ZERO
בפאנל נשאלו כמה שאלות מרכזיות:
- כיצד השתנה השיווק באופן כללי בעידן ה-AI
- כיצד השתנו התקציבים בכל מה שקשור לשיווק עם AI
- טיפים נוספים למנהלי שיווק
התובנות של נירית:
- היום אין בררה אלא להסתמך גם על מדדים חיצונים. מבחינת תקציב, כרגע רוב התקציב מושקע בכלים שמלווים ומלמדים על AI.
- לפעמים הצ’ט מציג אותנו בצורה שלא ציפינו לראות. זה עשוי להיות בשל ערבוב של מקורות שגורמים לאי דיוקים מכיוון שהמטרה העיקרית של ה-AI היא לרצות את המשתמשים גם במחיר של הזיות.
- אבל זו לא תמיד טעות, לפעמים זו פשוט התאמה ספציפית למשתמש.
- מבחינת המשווקים, העיקר הוא להישאר באקו-סיסטם של ה-AI כי המשתמשים מחפשים יותר ויותר מידע ובעיקר המלצות מה-AI.
- לסיום יש לנירית עוד כמה המלצות:
- להשתמש בכמה פלטפורמות AI.
- לא להפסיק SEO קלאסי גם אם יש חוסר התאמות בינו לבין מה שה-AI מחזיר.
- לא לסמוך רק על מדידת הביצועים בתוך החברה (In House). הרבה פעמיים עושים את זה בגלל יהירות.
- עיבוי תוכן ותחזוקה טכנית גם לבלוגים באתרים
- שימוש בבולטים
- סימון מושגים מקצועיים מעולמות ה-B2B באמצעות סכמה
- אם בונים אתר חדש, לא להיסחף עם סופרלטיבים, אלא לתת למנועים את מה שהם מחפשים.
התובנות של שרון:
- שרון ממליצה להשתמש בפרסונות על פי פרופילים שונים של משתמשים ב-AI. את התקציבים חשוב להמשיך ולהשקיע בכתיבת תוכן עם דגש ל-AI, FAQS, וגם בניית קישורים נכנסים עם Authority גבוה.
- עניין חשוב: סרקו את הרשת ונסו להסיר כמה שיותר מידע לא עדכני עליכם. לדוגמה, מוצרים שכבר לא מוכרים וה-AI עשוי להפנות עליהם.
- את כל הדברים שדורשים ידע מקצועי כדאי להשאיר לחברות קידום שמתעסקות עם SEO/GEO.
התובנות של אילן:
- אילן מציין כמה נתונים מעניינים: אלתא היא אחת החברות המובילות בתחום הסנסורים, בערך הרביעית בעולם, אבל באזכורים במנועי AI הם רק במקום השביעי. לכן אין בררה אלא למקסם את החומרים השיווקיים עם פרקטיקות GEO.
- אילן מחזק את שרון בנוגע לתוכן ומוסיף שה-AI נותן תשובות שונות במדינות שונות, אז חשוב לבדוק גם את זה (באופן דומה לבדיקת מדינות שונות בגוגל). גם אילן התייחס לכל נושא התשובות הישירות: היום עמודי אודות כמו “מי אנחנו” פחות מעניינים את ה-AI, ויש להם פחות סבלנות לתכנים לא רלוונטיים.
אוהד יניב: אסטרטגיה לעולם שבו אין שני לקוחות זהים
אוהד יניב הוא מייסד שותף ומנכ”ל Chatoptic, חברה ישראלית שמתמחה בניתוח נראות ב-AI ולמעשה חוסכת לנו המון עבודה קשה.
יניב התחיל מתיאור סיטואציה שנשמעת לנו אבסורדית: תארו לעצמכם שבחדשות יציגו לכל אחד סקר שבו מי שהוא רוצה שיהיה ראש הממשלה ינצח. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה ההתאמה האישית של מודלי ה-AI חזקה ורלוונטית היום.
ה-AI נוטה להחזיר לגולש תשובות שבהן “המנצח לוקח הכול”, אבל למותגים קשה מאוד לדעת איפה הפערים מול המתחרים שלהם נמצאים בגלל שהכול חבוי בתוך הקופסה השחורה.
למעשה, ה-AI לוקח את הלוגיקה ומעביר אותה ל”הוק” רגשי שהלקוח מחפש ומסע הלקוח נעשה שטוח בגלל שה-AI מסיר מהגולש את הצורך להחליט בעצמו.
הדרך להתגבר על האתגר הזה היא באמצעות התמקדות בפרסונות, או יותר ספציפית הפסיכוגרפיה שלהן. מהאספקט השיווקי, פסיכוגרפיה מחלקת את הצרכנים לקבוצות על סמך מאפיינים כמו פעילויות, אמונות, עמדות ודעות. זה בעצם מה ש-Cambridge Analytica עשתה בפרשת ההשפעה על הבחירות שזעזעה את העולם (רק שבמקרה שלה זה כלל חדירה למידע פרטי על הגולשים).
אז איך זה נראה בפועל? יכולה להיות פרסונה אחת שחשוב לה הצד הוויזואלי, והיא תקבל המלצה על מוצר שקל להשתמש בו. לעומת זאת, פרסונה עם אוריינטציה טכנית תקבל המלצה על מוצר נישתי שמוזכר בעיקר באתרי נישה, אבל מאוד רלוונטי אליה.
פרסונות אחרות עשויות לקבל אתרים שכוללים ניירות עמדה של ארגונים שונים או רגולציות ממשלתיות.
רן אברהמי: איך מתמודדים עם כל הבלגן הזה?
לסיום התקיים פאנל נוסף עם רן אברהמי, סמנכ”ל השיווק ב-AppsFlyer.
רן התמקד בצורך לשמור על חדשנות בעידן ה-AI. חשוב לעודד חדשנות שבאה מלמעלה ולא מתוך הדאטא של הארגון (מלמטה), צריך לתת חופש ולתת לצוותים להתאים את עצמם ל-AI, לא רק לאדם הבודד.
תובנה חשובה בהקשר הזה היא שה-AI לא תמיד מסתכל על המותג כמותג, אלא על האנשים שבונים אותו.
כיום כל זה נראה כמו כאוס ויש הרבה מדריכים שמבטיחים לגלות לכם איך להגיע למקום ראשון בחיפוש עם AI. הבעיה שזה יוצר תוכן באיכות נמוכה שמציף את הרשת, בדומה לתחום קידום האתרים בתחילת המילניום. החדשות הטובות הן שבסופו של דבר כנראה שניכנס לתור הזהב של עולם הפרסום, מה שיתרום גם לעלייה של התוצר המקומי הגולמי (GDP).
ולמרות הכאוס הזה רן מדגיש לא לפחד ולהתמודד עם ה-AI אם רוצים לשרוד. המדדים החשובים פה הם של תחילת מסע הלקוח ולכן חשוב לספר לו סיפור עקבי וקל להבנה. שני דגשים נוספים לשנים הקרובות הם ההבנה של האופן בו פועל חיפוש קולי ואפילו האינטונציה של הדובר שה-AI יכול לזהות.
וכמה מילות סיכום ממני
אם בעבר היו מגיעים לכנסים בתחום הקידום כגון SMX בעיקר מה שעסק באופן ישיר ב-PPC/SEO, היום ברור שכדי להתמודד בהצלחה בעידן ה-AI, כל שרשרת השיווק בחברות וארגונים חייבת להיות מעורבת.
ומי שחושב ש-PR זה עדיין רק Pagerank, כדאי שיתרגל גם לראשי התיבות Press Release, שהם הלחם והחמאה של האזכורים והציטוטים (Mentions, Citations) שכולם מדברים עליהם.
לא רק שתחום ה-AI מתפתח במהירות הבזק (אזהרת טריגר למי שלא נכנס ללינקדאין שלו בחודש האחרון), אלא שבנוסף אין לנו דרך להבין מה באמת קורה בתוך כל ה”קופסאות” השחורות האלו.
רובינו עדיין מגששים בחושך: יש המון המלצות מה לעשות, אבל מדידה וסטנדרטיזציה בתחום הן עדיין צריכות להתגבש ולהתייצב, גם אם הכלים שמנסים להתמודד עם ה-AI מתפתחים ומשתנים בעצמם הם ללא הרף.
מהזווית האישית, אני מקווה שבכנסים הבאים נתחיל לראות יותר נתונים, יותר סיפורי לקוחות ו-Case Studies, ואולי גם נוכל להתעורר בוקר אחד בלי FOMO רציני של מה שפספסנו בזמן שישנו.
