קידום אתרים » חדשות קידום אתרים » כנס ה-Growth Hacking הראשון בישראל (+הנחה), מסמך פנימי של גוגל דלף, החשיפה האמיתית של ציוצים ועוד…
חדשות קידום אתרים

כנס ה-Growth Hacking הראשון בישראל (+הנחה), מסמך פנימי של גוגל דלף, החשיפה האמיתית של ציוצים ועוד…

אז מה היה לנו השבוע? בכל סופ"ש נביא כאן את רשימת הפוסטים המעניינים ביותר שמצאנו בבלוגספירה המקומית והעולמית בנושא קידום אתרים, שיווק באינטרנט ומדיה חברתית. כך תוכלו להיחשף למידע מעניין נוסף שאנחנו לא מספיקים לסקר כאן במהלך השבוע.

ניל פאטל מגיע לארץ לכנס Growth Hacking הראשון מסוגו בארץ (ואתם מקבלים הנחה…)

כנס Growth Hacking

לאתר הרשמי של הכנס ב-Eventbrite

רוצים הנחה של 50 ש"ח לכנס הייחודי? הזינו את הקופון AskPavel בעמוד הכנס על ידי לחיצה על Enter promotional code

ניל פאטל מגיע לישראל להשתתף בכנס ה-Growth Hacking הישראלי הראשון שיתקיים ביום חמישי הקרוב, 17 ליולי, באולם הארועים Decka בצפון תל אביב.

ניל פאטל הוא המייסד של שני כלים מוכרים במיוחד בתחום האנליטיקס: Crazy Egg (מפות חום) ו-Kiss Metrics (כלי המאפשר לקבל תובנות מדויקות יותר באמצעות מעקב אחר המשתמש הבודד). בנוסף לזאת, פאטל נחשב לאחד המומחים הגדולים בעולם לתחום השיווק באמצעות תוכן (Content Marketing) ותחום נוסף מתפתח יחסית בשם Growth Hacking, בו בעצם משתמשים בכל מיני טריקים טכנולוגיים\שיווקיים על מנת להגביר את החשיפה\משתמשים למוצר או אתר מסוים (זה יכול לכלול גם SEO למשל). על התחום אפשר לקרוא בוויקיפדיה.

אחד הלקוחות הידועים ביותר של פאטל הוא לא אחר מאשר בלוג היזמות\הון סיכון המוביל בעולם TechCrunch. באמצעות טקטיקות שונות מעולם קידום האתרים, אך גם שילוב של פתרונות יצירתיים מעולם השיווק האינטרנטי בכללותו, פאטל הצליח להגדיל את התנועה לאתר בלא פחות מ-30%. כיצד הוא עשה זאת ומה הוא מציע למשווקים באינטרנט לעשות על מנת לקבל אפקט דומה, תוכלו לקרוא בריאיון שערכו איתו באתר Geektime. אומנם עם קהל לקוחותיו של ניל נמנים בעיקר תאגידים גדולים, ההרצאה שלו ושל שאר הדוברים בכנס עשויה להתאים לכל סוג של אתר טכנולוגי, בעיקר סטארטאפים.

מלבד פאטל, ישתתפו בכנס גם המרצים המקומיים הבאים:

  • שאול אולמרט (Play buzz): כיצד הבאנו 40 מיליון משתמשים בפחות מחצי שנה.
  • אור עופר (SimilarWeb): כיצד בנינו את מערכת Similar web.
  • איריס שור (Takipi): איך משווקים בלי תקציב.
  • טל זוהר (Wix): כיצד לבצע multi-variant A/B testing.
  • דורי הרפז (Incapsula): דוגמאות מעשיות של Marketing Automation.
  • גסטין בולטין (Yotpo): צמיחה זה לא רק customer acquisition.
  • דניה שוורץ  (Everythingme): דאטה של המשמשים זה הבסיס של כל צמיחה.

אתם מוזמנים להירשם לכנס בקישור הבא, למחיר של ההרשמה המוקדמת נותר פחות מיום.

(ולא, אנחנו לא מרוויחים שום עמלה מנרשמים, פשוט באמת כנס איכותי שחבל לפספס).

גוגל שואלת מה דעתם על הזכות להישכח

לעמוד המידע של גוגל בנושא הזכות להישכח

גוגל העלתה עמוד חדש ובו היא שואלת אתכם, הגולשים, מה היא לדעתכם הדרך הטובה ביותר לאזן בין "הזכות להישכח" ובין "זכות הציבור לדעת"?.

מצד אחד, גוגל מציינת כי היא שוקלת כל מקרה לגופו והגיעו אליה לא מעט בקשות בנושאים מגוונים : החל מעבירות פליליות ועד לתמונות מביכות ואזכורים של בריונות רשת (Cyber Bullying). מצד שני, גוגל מדגישה שלא מדובר בתהליך פשוט וזוהי הסיבה מדוע היא מכנסת ועידה של מומחים מתנדבים שייעצו לה כיצד לעמוד באתגר. מצד שלישי, גוגל רוצה לשמוע מה יש לקהל הרחב (שלפי הדיווחים משתמש לא מעט באפשרות החדשה) להגיד על כל זה.

ברשימת המומחים ניתן למצוא אנשי אקדמיה , משפטנים, עורכת בכירה לשעבר בעיתון "לה מונד" וגם את אחד ממייסדי ויקיפדיה Jimmy Wales ואריק שמידט, המלווה את חברת גוגל מראשית ימיה.

גרסה חדשה לבדיקות הידניות של גוגל (מספר 5.0)

לגרסה החדשה של המסמך באתר scribed.com

לדיון ב-Webmaster World

Jennifer Slegg מאתר TheSEMPost חשפה גרסה חדשה של ההנחיות לבודקים האנושיים של גוגל. המסמך החדש מתהדר במספר 5.0 מתאריך ה – 31 במרץ השנה ומדובר בשכתוב מקיף של הגרסאות הקודמות.

עבור מי שאין לו את הזמן או היכולת לקרוא יותר מ – 100 עמודים של טקסט באנגלית, נסביר שהגרסה החדשה מתמקדת בשלושה מדדי איכות עיקריים : מומחיות, סמכותיות ואמון (או בקיצור E-A-T, EAT). מי שעוקב אחרי השינויים ובעיקר הספקולציות לגבי מה גוגל מחפש בשנים האחרונות, ממש לא צריך להיות מופתע מהפוקוס של המסמך החדש.

במיוחד מוזהרים הבודקים האנושיים מאתרי תוכן גולשים שיכולים להיות בעיתיים מהבחינה הזו. מצד שני, לא בכל תחום בחיים אפשר להגדיר מומחים על סמך מדדים מקובלים כמו למשל פרסומים אקדמאיים. לדוגמה, אתרי תמיכה בחולי סרטן של חולים למען חולים יכולים עדיין להיות מקור מידע מצוין מעבר לאתרים של חוקרים יודעי דבר.

גם פרסומות בוטות מדי ובמיוחד כאלו שמתערבות בטקסט עצמו (לדוגמה, סימון של שני קווים עבור קישור שהוא בעצם פרסומת), נמצאות על הכוונת של גוגל.

עוד נקודה מעניינת במסמך החדש היא הדרישה לבדוק גם את המידע שמופיע בגרף הידע, מה שאולי מאשש את ההשערה שגוגל מתכוונת להרחיב אותו לעוד ועוד סוגים של שאילתות. כמו כן, גוגל מצפה מכל  אתר בסדר גודל בינוני או גדול שיהיה בעל מוניטין כלשהו מצד אתרים אחרים ברשת, והיא מציינת שמוניטין שלילי בהחלט יכול להעיד על אתר באיכות ירודה.

לסיום, במסמך החדש לא ניתן למצוא הוראות כיצד לבדוק מיסוך או טקסט מוחבא, אולי מכיוון שגוגל השתפרה בתחומים האלו באמצעות עדכוני פנדה האחרונים.

דניאל שרף התחיל בעבודת קודש של תרגום המסמך, את החלק הראשון אפשר לראות כאן.

כולם בטוויטר רואים הכול?! תשכחו מזה…

לפוסט המקורי ב-Marketing Land

אפשרות Analytics חדשה של טוויטר חושפת את האמת העצובה והיא שלא כל העוקבים שלכם בהכרח רואים את כל מה שאתם מפרסמים, בניגוד אולי למיתוס שטוויטר היא רשת "שוויונית" יותר מאשר פייסבוק. לפי Marketing Land, הסיבה היא לא בהכרח בגלל פילטרים כאלו או אחרים, אלא בגלל שאין סיכוי שכל המשתמשים תמיד גוללים בין כל הציוצים החדשים ותמיד יהיו ציוצים שיפלו בין הכיסאות.

כדי להמחיש זאת, דני סוליבמן נותן כדוגמה את החשבון שלו : לפי הנתונים שהוא רואה, מתוך 390,000 עוקבים, רק 7,195 ראו את הציוץ האחרון שלו, או באחוזים, 1.85% בלבד. לעומת זאת, מדד המעורבות שכולל גם ציוצים מחדש ותגובות, כבר מגיע ל – 360 מתוך 7,195 הצפיות, כלומר 5%, אבל אם לוקחים בחשבון את כל העוקבים, המדד הזה כבר נופל לפחות מ – 0.1%… לא מאוד מעודד.

מבדיקות ותמונות של חשבונות אחרים, נראה כי האחוזים יכולים להיות נמוכים או גבוהים יותר. אחד השיאנים הוא החשבון של BuzzFeed  שאחד הציוצים שלו הגיע לאחוז מעורבות של 13.2%… מהנתונים של טוויטר עצמה, מי שיצייץ 2-3 פעמיים ביום, יכול להגיע לחשיפה של 30% מקהל האוהדים שלו. וכמו בכלי מנהלי האתרים, אפשר גם לראות את כמות החשיפות הכוללת על גבי גרף לעומת החודש הקודם.

כמו כן, סוליבמן מציין נקודה חשובה נוספת והיא שלמרות שמספר החשיפות היחסי בטוויטר הוא גבוה יותר, אחוז הלחיצות בטוויטר על קישורים שמובילים לאתר האינטרנט של Search Engine Land בחזרה (חלקים מהפוסט פורסמו גם שם) הוא נמוך יותר ולכן לא בטוח שטוויטר היא בהכרח רשת טובה יותר למי שמחפש CTR גבוה.

חשיפת ציוץ בטוויטר

ניסוי מראה שעד 60% מהתנועה הישירה היא למעשה תנועה אורגנית

לפוסט המקורי ב-Search Engine Land

תנועה ישירה היא דבר חמקמק מכיוון שמספיק שהדפדפן לא יישלח אל שרות ה-Analytics בו אנחנו משתמשים (בדרך כלל Google Analytics) את מקור התנועה האמיתי על מנת שהתנועה הזו תיספר כתנועה ישירה. הדוגמה הידועה ביותר היא של iOS 6 שגרמה לחלק מהתנועה האורגנית להפוך לתנועה ישירה, זאת עד לשלב שאפל תיקנה את הטעות ואז שוב פעם הייתה עליה בתנועה האורגנית על חשבון התנועה הישירה…

על מנת לדעת כמה מהתנועה האורגנית יכולה להפוך לתנועה ישירה, החליטו בגרופון לבצע ניסוי שלא מומלץ לבצע בבית ולמעשה לחסום גישה מצד גוגל לאתר למשך 6 שעות. במהלך ששת השעות האלו הם בדקו את התנועה האורגנית לעומת התנועה הישירה לעמודים עם URL ארוך: כאלו שהייתה בהם לפרות ספריית משנה אחת.

התוצאות של הניסוי הראו בברור שהירידה בתנועה הישירה במובייל הייתה החדה ביותר והגיעה ל-50%, זאת מכיוון שדפדפנים בסלולר הם באופן כללי פחות אמינים בכל הנוגע להעברה של מקור התנועה המדויק של הגולש. המקרה היחיד שהיה יוצא דופן הוא של דפי המבצעים (דילים) בגרופון, שם לא נראתה כמעט ירידה בתנועה הישירה. הסיבה לכך היא כנראה שרוב התנועה לעמודים האלו מגיעה מהפניות מאתרים אחרים ברשת וקמפיינים שונים. בהקשר הזה, עורכי המחקר מציינים שהיה מעניין לבדוק מה היה קורה אם היה אפשר להסיר כל אזכור לאתר ברשת באופן מבוקר.

תנועה אורגנית מול ישירה

אודות איתי ברנר

איתי ברנר
העורך הראשי של מדור החדשות באתר AskPavel בו מדי שבוע מתפרסמות הידיעות האחרונות מעולם השיווק באינטרנט. עורך וכותב תוכן עצמאי, בין היתר הקים את Web Wiz המספקת פתרונות כתיבת תכנים וניהול תוכן.

עשוי לעניין אותך גם...

חדשות קידום אתרים

Mobile First יצא לדרך, יותר חיפושים מקומיים ואיך פייסבוק רוצה שתפרסמו תוכן

גוגל החלה לאנדקס חלק מהאתרים עם Mobile First על פי גארי איליס מגוגל, גוגל כבר ...

פיד חדש בפייסבוק

חדש בפייסבוק: Explore Feed, מנויים בתשלום ב-Instant Articles, ו…האם המרקטפלייס הגיע לישראל?

פייסבוק לא נחה: הרשת החברתית, שכנראה חוששת באופן תמידי מירידת כוחה אל מול המתחרות, לא ...

10 תגובות

  1. כיף לקרוא את מה שאתם כותבים כאן. חדשנות לאורך כל הדרך. מידע רלוונטי ועדכני שמאפשר לראות את התמונה הגדולה.

  2. "מי שאין לו את הזמן או היכולת לקרוא יותר מ–100 עמודים של טקסט באנגלית", בנושא שהוא הכי קריטי למקדמי אתרים – שיחפש לו מקצוע אחר!

    • משה עובדיה

      אחלה ציטוט עמנואל 😐

      • תודה, משה. ידעתי שההמון לא יאהב אותו. אני תוהה אם מישהו יטרח להעסיק רופא, עורך דין או מהנדס שלמדו את מלאכתם מתקצירים מתורגמים של ספרי הלימוד. אני גם צופה שבגמר מלאכת התרגום דניאל שרף יתבקש לספר לציבור מקדמי האתרים העסוק "מה היא השורה התחתונה" של אותו מסמך.

        • איתי ברנר

          אני רוצה רק לציין את מה שכבר כתבתי : דווקא אין במסמך כמעט שום דבר מרעיש שלא ידענו עליו קודם ומי שעשה שיעורי בית ועוקב אחרי הדרישות של גוגל ממנהלי אתרים בהחלט מכיר כבר את עקרונות המסמך.

          • א. איתי, העובדה שגוגל מעסיק מדרגים אנושיים איננה חושפת מה הם עושים עם הממצאים, ולכן אין בחוברת ההדרכה ש"הודלפה" הדרכה ישירה למקדמי האתרים\כותבי התוכן איך לנהוג בעבודה המעשית על כל דף אינטרנט שהוא.

            ב. העובדה שיש אוכלוסיות משתמשי גוגל (40%? 60%?) שעבורן דף שאיכותו גרועה (על פי הנחיות גוגל למדרגים) הוא הרבה יותר רלוונטי (!) מתוצאות חיפוש מתחרות שאיכותן מעולה, לא כתובה בשום מקום בגוגל. אבל אם הם צברו את ניסיון החיים שלי גם מנהלי גוגל שמחליטים האם ואיך להשתמש בעבודתם של המדרגים האנושיים חייבים להכיר את הטבע האנושי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בשפתם ובאמונותיהם של גלוחי הראש (Skinheads) בגרמניה, הונגריה ורוסיה, וגם בשפתם ובאמונותיהם של חלק ניכר ממשתתפי הפורומים המקצועיים לקידום אתרים בישראל ובעולם.

          • איתי ברנר

            לגבי סעיף א', אתה סותר את עצמך…

            לגבי סעיף ב' – ברור שהמסמך נכתב על פי הניסיון של המדרגים בעבר והפידבק שגוגל קיבלו בנוגע לשינויים שהם ביצעו בעקבות המדרגים (מעגל של משוב חוזר)

          • איתי ברנר

            אני מתכוון – מצד אחד אתה אומר שאנחנו צריכים לחפש מקצוע אחר ומצד שני אתה אומר שקריאת החוברת היא לא בגדר הדרכה שאנחנו צריכים ללמוד ממנה…

  3. איתי, מכל דבר אפשר ללמוד. אבל החוברת הזו, וכל קודמותיה, לא מיועדות לבעלי\מנהלי\כותבי תוכן האתרים, כי אם כן, היא היתה מתפרסמת לציבור ברעש גדול ולא היה נוצר כל צורך "להדליף" אותה!

    אנחנו לא יודעים מה הנהלת גוגל עושה עם התוצאות של עבודת המדרגים האנושיים. מפתה לחשוב שהם מיישמים אותן בדירוג תוצאות החיפוש, אבל זה הוא דפוס חשיבה של סוחר שלא מוציא כסף על משהו שלא מובטח שיביא תועלת מיידית, ולא דפוס חשיבה של הנהלה מקצועית של חברת ענק בסדר גודל של גוגל, שיש לה תקציב מחקר כמעט בלתי מוגבל. אפשר שהם רק אוספים נתונים לצורכי מחקר עתידי.

    כדי להוכיח את סבירותה של ההשערה הזו הבאתי, גם פה וגם בעבר, דוגמאות של אוכלוסיות משתמשי גוגל שעבורן תוכן דף קצר וגרוע הוא הרבה יותר רלוונטי מאשר תוכן דף מעולה על פי השיפוט של קבוצת מדרגים אנושיים מקצוענים (למשל לקטורים בהוצאות ספרים ועורכי עתונים) או מקריים (שנבחרו באקראי מקרב הציבור), במיוחד משום שהם נדרשו לדרג את תוכן הדף מבלי להתייחס לביטוי החיפוש!

    מה שטענתי פה מזה שנה (שינוי ההנחיה למנהלי אתרים מיוני 2013) הוא שמקדמי האתרים בעלי האוריינטציה הטכנית (והם כמעט כולם) צריכים להתמקד ב"טכנאות אתרים" או לחפש לעצמם מקצוע אחר, ולהפסיק לעבוד על קידום האתרים נגד מתחרים ראויים בתוצאות החיפוש. מי שיחליף אותם הם יוצרי תוכן (לאו דווקא כותבי תוכן) שנוצר מראש על פי מאפייני והעדפות אוכלוסיית היעד הספציפית ששאלה את אותו ביטוי חיפוש. זאת עבודה "הומניסטית" שמחייבת ראש אחר, כישורים אישיים אחרים ומסלול הכשרה שונה לחלוטין מאלה שמאפיינים את מקדמי האתרים ה"טכניים" שעוד פועלים כיום, אחרי שאלפי מקדמי אתרים ישראליים כבר נטשו את המקצוע בשנתיים האחרונות – ולא רק משום שהיה להם צורך דחוף לעזור לי להוכיח את מה שכתבתי פה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את הפוסט עם חברים