אחת ולתמיד - מה ההבדל בין אמינות לסמכות בקידום אתרים? | AskPavel
קידום אתרים » קידום אתרים בגוגל » אחת ולתמיד – מה ההבדל בין אמינות לסמכות בקידום אתרים?

אחת ולתמיד – מה ההבדל בין אמינות לסמכות בקידום אתרים?

מי נחשב לסמכותי ומי לאמין בעיני גוגל?

כאשר אנו חושבים על Trust (אמון) ו-Authority (סמכות) במובן של קידום אתרים, אינטואיטיבית אנו נוטים להתייחס אליהם כאל אותו המדד. אך בפועל, מדובר ב-2 מדדים בעלי אינדיקציה ומשמעות שונה לחלוטין. 

למעשה קשה גם להגדיר קשר מדויק בין השניים – מצד אחד לא כל אתר בעל trust גבוה הוא בהכרח גם בעל authority (ולהיפך), מצד שני אי אפשר לקבוע בוודאות כי קישור מאתר עם trust גבוה עשוי להשפיע על ה-authority של האתר המקושר. מבולבלים? כבר עושים סדר בבלאגן…

ראשית אסביר את ההבדל העקרוני בין 2 המונחים:

  • Trust (אמון) – מציין מהי דרגת האמון של הדומיין ללא קשר למיקוד הנושאי שלו בתחום מסוים. כלומר אין שום קשר בין דרגת האמון של האתר לבין שאילתות מסוימות עליהן הוא מדורג. האמון נקבע אך ורק על סמך הקירבה של הדומיין לדומיינים אמינים אחרים (אסביר בהמשך מה זה אומר). לכן אם לדומיין דרגת אמון גבוהה סימן שיש לו דרגת ספאם נמוכה וההצבעה מתוכו מעידה על איכות האתר המקושר אך לא על הרלוונטיות שלו.
  • Authority (סמכות) – מציין את רמת הסמכות שיש לדף בהקשר לנושא ומילות מפתח מסוימות. כלומר יש כאן קשר בין שאילתות חיפוש לרמת הסמכות (query independent factor). הסמכות נקבעת בעיקר על פי נושא האתרים המקשרים, הצורה בה הם מקשרים והכמות שלהם. בכל מקרה, אתר סמכותי לא בהכרח אמין (ולהיפך), שכן הסמכות מתבססת אך ורק על תחום מסוים.

אפשר להגיד ששני המדדים נקבעים בעיקר על סמך כמות ואיכות הקישורים הנכנסים. מלבד קישורים, יש עוד מספר פרמטרים שמשפיעים. הבדל משמעותי בין השניים, הוא שהסמכות משפיעה על דירוג האתר בביטויים עליהם הוא נחשב לסמכותי. לעומת זאת, תפקידו העיקרי של האמון באלגוריתם, הוא להוות אינדיקציה עבור גוגל לגבי רמת הספאם של האתר במקרים של חשש מטכניקות קידום לא אתיות, תיוגים (flags), שינוי בפרופיל גידול הקישורים/תוכן ועוד.

מה זה trust (אמון) ואיך הוא נקבע?

מקור המדד מגיע מתוך האלגוריתם הידוע שפורסם בקנדה בשנת 2004 בשם Trustrank. האלגוריתם מורכב מעט מבחינה מתמטית אך די פשוט להבנה. בעקרון מטרת האלגוריתם היא להילחם בספאם, ע"י הצבת דרגות אמון בין אתרים בחוקיות הבאה: תארו לכם שהייתי יכול למשל להצביע על אתר "טהור" נטול ספאם לחלוטין בשם A. האתר בוודאות אתי ובוודאות דובר אמת ו-100% שלא תמצאו בו אף ספאם. מילה שלי. כעת האם תסכימו שאם האתר הזה יקשר לאתר B ניתן לומר שגם אתר B יחשב לאמין? (הרי אם הסכמנו שאתר A אמין ב-100% לא ייתכן שהוא יקשר לאתר ספאם נכון?). אבל כעת אתר B יקשר לאתר C, ואתר C יקשר לאתר-D ו-D ל-E וכך הלאה השרשרת תמשך עד אינסוף (או לפחות מספר מאד גדול)….

כעת נניח שנבחר באקראי מתוך השרשרת את אתר T (די רחוק מ-A) האם עדיין תוכלו להעיד עליו שהוא טהור ב-100% ממש כמו האתר A ממנו התחלנו? אני בספק. אי שם במהלך שרשרת הקישורים, סביר מאד שאתר כלשהו סטה מהדרך וקישר לאיזשהו מקור ספאמי, ואז אותו מקור ספאמי יצר שרשרת חדשה – תסכימו כי זה תרחיש אפשרי למדי. כלומר אפשר להסיק בבטחון מלא את המסקנה הבאה: ככל שמתרחקים מ-A כך רמת הספאם גדלה וה-אמון (Trust) יורד.

כך בדיוק עובד אלגוריתם Trustrank. פשוט במקום A, נבחרו במקור כ-300 אתרים שונים באופן ידני, שאובחנו בתור אתרים אמינים במיוחד (או כפי שהם נקראים במסמך האלגוריתם המקורי "seed set" – קבוצת הזרע). ככל שמתרחקים מאותה הקבוצה, כך סביר שרמת הספאם באתר גדלה.

גרף שמתאר את אופן העבודה של אלגוריתם trustrank

בין האתרים שמשתייכים לקבוצה הזו ניתן למצוא: אתרים ממשלתיים, מוסדות אקדמיים, ארגונים ללא מטרות רווח, תאגידים ומותגים בעלי וותק וכו'. אך מלבד מהנדסים שעובדים בגוגל, אני בספק אם מישהו יודע מהם אותם 300 אתרים טהורים.

אז אם כך, הסיבה שכולנו חושקים בקישורים מדומיינים כמו gov,ac,edu וכו', היא בדיוק המסיבה הזו – סביר מאד שהם נמצאים במרחק הקלקה קצר מסט האתרים "הנקיים". אם אתם רוצים להתעמק קצת באלגוריתם המקורי, אני ממליץ מאד לקרוא את התרגום המעולה לעברית של ניר אדר, תאמינו לי שזה לא היה פשוט לחקור את האלגוריתם באנגלית 🙂

מה זה אוטוריטה? 5 גורמים שמשפיעים על רמת הסמכות של האתר

אתם בטח מכירים את המקרה הקלאסי בו אתם משקיעים בעמוד מסוים, יוצרים בו תוכן איכותי ומקשרים אליו מהרבה מאד מקורות רלוונטיים, מה שבסוף גורם לכך שידורג גבוה בתוצאות החיפוש על ביטוי מסוים. ואז לפתע אתם רואים שאתר מתחרה שלכם העלה עמוד באותו הנושא בדיוק ולא ממש השקיע בקישורים ותוכן – אך בכל זאת הוא ישר הופיע מעליכם על אותה מילת מפתח. זה ממש מתסכל! מדוע זה קורה??? כאן סמכות הדומיין נכנסת לתמונה.

סמכות תמיד ניתנת לתחום מסוים ולא ייתכן שאתר יהיה סמכותי באופן כללי לגבי כל הנושאים האפשריים (טוב, אולי חוץ מוויקיפדיה שהיא יוצאת מן הכלל). להלן מספר גורמים שמשפיעים על סמכות האתר:

1. התפלגות קישורים חיצוניים בין עמודים פנימיים לעמוד הבית

אם נחקור מעט את הקישורים הנכנסים של האתרים ברשת, נגלה שברוב המקרים אחוז גבוה מפנה לעמוד הבית. נדיר מאד למצוא אתר שמקבל הרבה קישורים גם לעמודים הפנימיים שלו. אך במקרה של אתרי סמכות, זה מאד טבעי. מדוע? בד"כ אם לאתר כלשהו רמת סמכות גבוהה, סימן שכל אימרה שלו סמכותית. כלומר לכל העמודים הפנימיים שלו יש משקל גבוה ולכן רבים מקשרים אליהם.

התפלגות קישורים חיצוניים בין עמוד הבית לעמודים הפנימיים

כאשר גוגל מזהה שמלבד עמוד הבית, יש הרבה קישורים נכנסים גם לעמודים הפנימיים שלו, זה אומר שרבים מייחסים חשיבות עליונה לכלל הנושאים המשיקים לנושא המרכזי עליהם האתר מדבר.

חשוב מאד להקפיד על הכלל הזה כאשר אתם עושים בניית קישורים לאתר שלכם. השתדלו למפות את העמודים המרכזיים שלו ולדאוג לקשר אליהם ממקורות חיצוניים רלוונטיים ולא רק להתרכז בעמוד הבית. כמובן שזה לא אמור להתחלק שווה בשווה, עמוד הבית הוא עדיין העמוד המרכזי ביותר באתר ולכן הוא אמור לקבל את הכמות הגבוהה ביותר.

2. כמות דומיינים מקשרים מול נפח קישורים כולל

העקרון הזה מעט הפוך לעקרון מהסעיף הקודם אבל בעל אותה משמעות. בסעיף הקודם אנו בוחנים את האתר הסמכותי עצמו, בעוד שכאן אנו מסתכלים על מי שמקשר אליו. כמות דומיינים מקשרים, או בשפה המקצועית ILD's – In-Linking Domains, מהווה אינדיקציה מאד חשובה לרמת הסמכות של האתר.

כמות דומיינים מקשרים מול כמות קישורים באופן כללי

רבים מנסים להשיג כמה שיותר קישורים גם אם הם מגיעים מאותו הדומיין. ההסתכלות היא ברמת כמות הדפים המקשרים ולא כמות האתרים. אך בפועל, אם אתם מקבלים קישור site-wide מתוך 500 עמודים של אתר מסוים, זה בסופו של דבר קישור מדומיין אחד. כלומר לא ניתן לומר שהכוח שלהם שקול להמלצה אחת כפול 500. בעוד שאם תשיגו קישור אחד בלבד מתוך 500 דומיינים שונים – הכוח שתקבלו בהחלט שקול להמלצה אחת כפול 500 פעמים (מבחינת גוגל אתם מקבלים המלצה מ-500 אנשים שונים, גם אם היא אחת פר אתר). כדי להבין מה מעיד על שוני בין האתרים, ממליץ לקרוא פוסט שכתבתי בעבר על הדרך בה גוגל מזהה קשר בין אתרים באינטרנט.

3. גיוון טקסט העוגן בקישורים חיצוניים

אחד הדברים שמאפיינים אתר סמכותי הוא הגיוון בטקסט העוגן של הקישורים החיצוניים שלו – anchor text diversity. מלבד העובדה שכך זה נראה טבעי יותר בעיני גוגל (מה הסבירות שכל האנשים שמקשרים יחליטו "במקרה" להשתמש בדיוק באותו טקסט העוגן? 🙂 ), זה מחזק את סמכות האתר בתחום הראשי.

פיזור וגיוון טקסט העוגן של הקישורים החיצוניים

מדוע הגיוון הזה מחזק את רמת הסמכות של האתר? כאשר אנו חושבים על נושא מסוים, בד"כ אנו רואים אותו בתור קופסא סגורה שמייצגת את כלל תתי הנושאים שמרכיבים אותו. לדוגמא: אם אני אומר את המילה "נופש", אתם יכולים להעלות אסוציאציות שקשורות לבתי מלון, טיסות, טיולים וכו', שכלולות במונח הרחב הזה. כך שאם אגיד לכם שבאתר מסוים יש מגוון רחב ואיכותי של בתי מלון למשל, אוטומטית דרגת ה"נופש" שלו גוברת בדמיונכם.

ניתן לומר באופן כללי שאם כל אחת מהזרועות שמרכיבות את הנושא הראשי של האתר מומלצת ואיכותית בפני עצמה – זה הופך את האתר לסמכותי ולמוביל דעה. לעומת זאת, אם אך ורק הנושא הראשי מקבל משקל חיצוני, זה לא יכול להעיד על כל תתי הנושאים שמרכיבים אותו.

4. יציבות וקצב התווספות קישורים חיצוניים

אם נסתכל מהצד על קישורים של אתר מסוים במשקפיים של מאקרו ולא מיקרו, נוכל לבנות גרף שישקף את קצב התווספות הקישורים שלו. הגרף הזה מראה הן את הכמות המתווספת והן את משך הזמן שעובר מקישור לקישור חדש. בשפה המקצועית המדד הזה נקרא Link Graph Profile ואפשר להחון אותו באמצעות הכלי של Majesticseo. כך למשל נראה הגרף של וויקיפדיה:

גרף הקישורים של וויקיפדיה

כאשר מדובר באתר סמכותי, גוגל מצפה לראות קצב אחיד וגבוה של גידול בקישורים חדשים ולא פיקים חד פעמיים. אם הקצב אחיד, ניתן לומר כי הסמכות לא תלויה בזמן ולכן לא מדובר באיזשהו באזז חולף. האינדיקציה הזו מאד חשובה מכיוון שיש מקרים שאתרים מקבלים הרבה קישורים לפרק זמן מסוים (למשל בעקבות linkbait campaign), והמקרים האלה לא בהכרח מעידים על סמכות. בנוסף לקצב התווספות קישורים אחיד, חשוב שהכמות עצמה תהיה גבוהה ומגוונת (אתרים חדשים כל פעם), כי בימינו כל אחד יכול להקים לעצמו מספר אתרים תומכים. כמות גבוהה ומשתנה יכולה להעיד כי מדובר בקישורים טבעיים.

5. הרבה תוכן איכותי שמתחדש כל הזמן

ניתן בקלות ליצור אתר חזק עם פייג'ראנק גבוה וכזה שגם ידורג גבוה מאד על ביטויים תחרותיים, אבל כדי שהאתר ייחשב לסמכות בתחומו – הוא חייב לכלול הרבה תוכן איכותי שמתעדכן לעיתים תכופות. אחד המאפיינים של סמכות הוא עדכניות, והתווספות תוכן חדש מעידה על סוג של עדכניות בתחום האתר. הוספת תוכן סרק שאינו תורם למשתמש לא תזכה את האתר בסמכות, שכן מי שנותן את האישור לכך שהתוכן שהתווסף הוא אכן איכותי הם האתרים שמקשרים אליו. קשה מאד לזייף סמכות.

כדי לא להתפזר, אני ממליץ לעשות ניתוח מעמיק של התחום בו האתר שלכם עוסק וליצור סגמנטציה נושאית. מתוך זה ליצור מפת תוכן שעליו יתבססו כל עמודי התוכן באתר. אבל לא מספיק ליצור הרבה תוכן באתר, חשוב לשמור על תדירות קבועה פחות או יותר. כפי שכתבתי בסעיף הקודם על התווספות קבועה של קישורים חיצוניים, חשוב גם במקרה של התוכן לשמור על אחידות.

נקודה למחשבה: האם לדעתכם אתר מסחרי שמספק שירותים בתחום מסוים (ובגלל זה הוא מונע מאינטרסים ואינו אובייקטיבי), יכול להפוך לסמכות עליונה בתחום בו הוא מתחרה? מצד אחד יש כאן התנגשות מסוימת עם העקרונות שהצגתי, אך על סמך התוצאות בשטח – נראה שלא ממש. בכל מקרה, אני אתייחס לסוגיה הזו בהרחבה בהמשך.

התמונה באדיבות: purpleslog

אודות פבל ישראלסקי

פבל ישראלסקי
יזם, בלוגר, יועץ קידום אתרים והעורך הראשי של קהילת מקדמי האתרים ומשווקי האינטרנט AskPavel. המייסד של סרבולה - חברת כתיבת תוכן ומייעץ בקידום אתרים אורגני (SEO) בזירות תחרותיות בארץ ובחו"ל במסגרת חברת אלפיניסט 301 שיווק דיגיטלי.

עשוי לעניין אותך גם...

אזהרה למקדמי אתרים

אזהרה למקדמי אתרים: חסימת IP עלולה לגרום להעפת האתר מהאינדקס

קיבלתם ספאם למייל של הלקוח או שניסו לפרוץ ללקוח את האתר וחסמתם IPים של כל ...

62 תגובות

  1. פוסט מרתק ומעניין, המון תודה פבל! פשוט תענוג לקרוא על הבוקר ולהחכים בנושא.

  2. מאמר מעולה , יסודי ומעמיק .. ידעתי שישנם הבדלים בין סמכות לאמינות , ובין אתרים ברי סמכא לאתרים בעלי TR גבוה … חידדת לי המון דברים במאמר הזה, תודה רבה והמשך , כך הבלוג שלך תענוג לכל מקדם אתרים!

    • פבל ישראלסקי
      פבל ישראלסקי

      תודה רבה על הפידבק החיובי אורי, אני שמח שזה חידד לך את הדברים. מה דעתך על השאלה שהצגתי בסוף הפוסט?

      • השאלה האם אתר מתחרה ולא אובייקטיבי ששולט בתחום מסוים יכולה להיות אתר בר סמכא, תראה… זו שאלה מצוינת מצד אחד אתרים ברי סמכא אמורים להיות אתרים ממשלתיים, או אתרים נקיים מאינטרס פרטי… מצד שני קח לדוגמא אתרי חדשות , הרי בטוח שאתרי החדשות הגדולים מהווים סמכות בתחום שלהם .. ביחס לאתרים קטנים. האם הם ברי סמכא אין באמת לדעת בוודאות מלאה, כי אין בידינו את הרשימה… 🙂

        את דעתי האישית ?

        כן, בתחום של חדשות לדוגמא, לדעתי ישנו אתר בר סמכא. בתחומים פרטיים … כמו עריכת דין , ממש לא גם החזק ביותר אינו מהווה אתר בר סמכא. גם פורטלים אפילו הגדולים שביניהם אינן מהווים אוטוריטות

        יש פה המון משתנים שיש לקחת בחשבון כמו שכתבת , ואנו יכולים רק לשער.

  3. מצטרף למחמאות,
    הכתיבה שלך היא באמת מקור להשראה

    לגבי השאלה שלך:
    מנקודת מבט של מנוע החיפוש אני לא חושב שיש הפרדה בין אתר בעל אינטרסים עסקיים לאתר "אובייקטיבי"
    אם האתר עונה על הפרמטרים שהזכרת בצורה הטובה ביותר אז הוא מקור סמכות. גם אם הוא מרוויח מכך כסף.

    • פבל ישראלסקי
      פבל ישראלסקי

      תודה אורי. אני לא טוען שזה לא בסדר שאתר מסחרי בעל אינטרסים יהיה אתר סמכות, אני רק שואל אם לדעתך זה אפשרי בכלל? ואם כן, האם אתה מכיר דוגמא ספציפית? הבעיה המהותית היא שאתרים של חברות שמספקות שירות בד"כ לא מתרכזות בתוכן (מה שהגולש מחפש), אלא בשירות. כלומר קשה מאד לאתר מהסוג הזה להשיג הרבה קישורים פנימיים לעמודים הפנימיים כי גולשים לא ממש ירצו לקשר לעמודי שירות למשל, או לעמודי לקוחות ממליצים וכו'. כאשר יש שילוב בין השירות לבין תוכן ייחודי ואיכותי זה אפשרי, אבל כשהאתר הוא נטו פרזנטטיבי שמספק מידע על השירות מאד בעיה להפוך אותו למקור אוטוריטה (והרוב המוחלט של האתרים של נותני השירות הם אתרי תדמית פרזננטטיביים שלא מעמידים את התוכן בפרונט).

      דוגמא טובה לחברה שמספקת שירות אך באתר שלה מדגישה קודם כל את התוכן היא – SEOmoz. כולם מכירים אותם בזכות התכנים, ורק לאחר מכן בתור אייג'נסי שמקדמת אתרים.

      • אני חושב שיש דוגמאות רבות:
        אם נשאר בתחום קידום אתרים, אז גם k וגם אלקטרו מבססים את קידום האתר שלהם על פורום איכותי שבונה את עצמו מבחינת תוכן וקישורים נכנסים ומן הסתם טראסט גבוה.

        • פבל ישראלסקי
          פבל ישראלסקי

          K היא בדיוק הדוגמא המעולה! זה מה שאני מדבר עליו. השירות שלהם כביכול במסווה של תוכן, כלומר האתר כולו מוקדש לתוכן בנושא קידום אתרים ואי אפשר למצוא "שירותים", "רשימת לקוחות" וכו'… זה בדיוק הדוגמא לאתר סמכות קלאסי.

          רק מה שכן, לא הבנתי את משמעות הסוף של מה שכתבת "ומן הסתם טראסט גבוה". איך הגעת לזה?

  4. פוסט מעניין מאוד. רואים את המושגים הללו בעיקר בחו"ל ולא כולם מבינים במה מדובר, חלקם מתעלמים מכך וחלק שואלים ומתעניינים. אני בטוח שהפוסט שלך יעורר עניין ויוסיף לידע שלהם רבות בנושא זה.

    הכתיבה שלך נפלאה, מעניינת וקלה להבנה.

    תודה רבה.

  5. אופיר ורדי

    בקשר לשאלה בסוף – התשובה היא כן. גוגל לא מפעיל שיקול דעת – וניתן באופן מלאכותי להיהפך לאתר סמכות – עבודה עקבית לאורך שנים. כמו כן לאתר מסחרי יותר קל להיות אתר סמכות אם הוא פועל בתחום שבו חסר מידע – כולם יקשרו אליו כי אין מידע אחר טוב.
    אתר ממשלה למשל – שכן צריך להיות אתר סמכות לא תמיד יהיה כך – מאחר והוא בנוי בצורה גרועה, מבנה פנימי לא נכון ולא נגיש.

    • פבל ישראלסקי
      פבל ישראלסקי

      אני מסכים איתך מאד לגבי הקלה לאתר מסחרי שמתחרה בזירה שבה חסר מידע. האם אתה מכיר דוגמא ספציפית?

  6. ואוו פבל, אתה יודע כמה אני מעריך אותך – לאור עזרה שלך אדיבה, וגם הפוסט הזה נהדר שאפיק ממנו הרבה דברים שלא ידעתי – לאור שאני הצבתי מטרה עם אחי שיתמקד בתחום SEO, הבלוג שלך הם אחד המקורות טובים שאני נהנה ללמוד ממנו.

    – כדור השלג

  7. מאמר מצויין ויש לי שאלה כזאת, נגיד אחד האתרים בדרג A או B היה נטול ספאם לחלוטין בזמן הבדיקה על ידי צוות גוגל, אך עם הזמן הוא הפך לאתר שכולל ספאם, האם מדד האמון שלו ישתנה בצורה אוטומטית, במילים אחרות האם זה מדד דינמי או סטטי?

    • פבל ישראלסקי
      פבל ישראלסקי

      המצב שאתה מתאר לא יכול לקרות בפועל כי אתר נטול ספאם זה אומר שהוא מהקבוצה הראשונית ונבחר באופן ידני. הם עצמם יכולים להפוך לאתרי ספאם רק אם יקשרו לספאם, אך מכיוון שנבחרו בקפידה, הסיכוי שזה יקרה כמעט בלתי אפשרי. בכל מקרה, בגלל שמצב כזה לא יכול לקרות, אני בטוח שיש מנגנון הגנה באלגוריתם.

  8. מה יוצא בזה שלחברה כל שהיא יש כ60 אתרים שמקשרים אחד לשני ,וכל 10 אתרים בC CLASS שונה ,יוצר להם בעצם מדד אמון גבוהה ? האם זוהי שיטה טובה ? לקבל כמה קישורים סמכותיים לאתר אחד או שניים ומהם להעביר את הקישורים?
    כך קיבלנו אתרים ללא ספאם?

    • פבל ישראלסקי
      פבל ישראלסקי

      לא בטוח שהבנתי. כמות דומיינים מקשרים הוא אחד הפרמטרים שמשפיעים על דרגת סמכות האתר, אז מה השאלה בעצם?

  9. כוונתי היא שניתן ליצור רשת קישורים איכותית רק מאתרים שלך שיהיהו ללא ספאם ובעלי Authority ו Trust גבווה וכך לקדם אתרים במעגל שלך בלבד .

    אין פה שאלה רק תובנה

  10. פוסט מעניין! השכלתי.

    תודה פבל!

  11. אין לי מילים, מאמר מרתק, מנוסח היטב ומציג את ההבדלים בצורה בהירה. תיכננתי הרבה זמן לכתוב מאמר על אלגוריתם Trustrank אני פשוט לא מגיע לזה…

    מזל שיש את פבל 🙂

  12. א. לא הייתי מציג את עקרון ה-Trust Rank על ידי גרף שבו בכל צעד יש דף עם יותר Spam, מה עוד שמספר הצעדים הוא סופי וקטן ובסופו ערך ה-Trust Rank שווה ל-0. לעניות דעתי עדיף לדבר על ספקטרום רחב שבקצהו האחד Spam מוחלט ובקצהו האחר העדר מוחלט של נטיה ל-Spam. באופן זה כל הדפים בעלי Trust Rank >0 יהיו קרוב מאד לקצה הספקטרום המציין העדר נטיה ל-Spam. זה גם ימחיש את ההערכה שסך דפי האינטרנט בעלי TR>0 מהווה שיעור זעיר ביותר מסך דפי האינטרנט.

    ב. אם קבוצת הזרע אכן כוללת רק 200-300 דפים (או אתרים), סביר מאד להניח שלא נכללות בה האתרים של משרדי ממשלת ישראל, האוניברסיטאות בישראל, העתונים העבריים וכו'. אם בכלל, אז הם מקבלים TR כלשהו מקישורים היוצאים מאתרים בדרגות TR נמוכות.

    • פבל ישראלסקי
      פבל ישראלסקי

      אבל זה אכן ככה – עם כל צעד בו מתווספת קשת נוספת לקודקוד (קישור מתוך דף), רמת הספאם גדלה. תקרא את מסמך האלגוריתם המקורי.

      אתה צודק מאד עם ההערה לגבי הכמות המזערית של דפי האינטרנט בעלי TR>0, שכחתי לציין זאת.

      לגבי סעיף ב', כנראה שהם באמת לא משתייכים.

  13. ההערה שלי הייתה לשונית-דידקטית טהורה. אין זה נכון לתאר דפים שהם בעלי ציון TR רמה אחת מתחת למקסימום כדפים בעלי רמת SPAM יותר גבוהה, אלא כדפים בעלי רמת היעדר SPAM יותר נמוכה. הרי גם הם לא מחליפים קישורים עם כל מי שמבקש.

  14. ואגב, בסמינר מתקדם לקידום אתרים בזירות תחרותיות שאני מנחה אני נאלץ להתריע לעתים קרובות מפני ייחוס TR לכל דף ששולח קישור לדף שהוא גבוה בתוצאות החיפוש, ולציין שההסתברות שלדף כזה יש TR>0 שואפת ל-0.

  15. יש משהו אחד שחסר, והוא קריטי בשביל להפוך לאתר בר סמכא באמת.

    זה קשור לקישורים היוצאים מהאתר…

    נקודה למחשבהה –
    למי יש רעיונות?

    • איתי ברנר

      קראתי כמה דעות על כך שקישורים חיצונים מגוונים יכולים להעלות את דירוג האתר למרות שמצד שני כל קישור נוסף מחליש (לכאורה) את הדף ומוציא ממנו "מיץ קישורים" החוצה. ההיגיון שלי אומר שאם כבר, כדאי לבחור בקישורים שבאמת ישתמשו בהם. מצד שני, אני רואה שגם אתרים גדולים ומקודמים זורקים לפעמיים את הקישורים היוצאים שלהם בכל מיני מקומות משונים שבחיים לא הייתי שם לב אליהם אם לא הייתי מחפש…

  16. היי פאבל,

    מה שאני אוהבת בפוסטים שלך זה שהם מאוד ענייניים. פשוט מהנה לקרוא אותך.

  17. נהניתי. הגיוני וכתוב יופי. למדתי. תודה.

  18. לגבי ILD'S מה שנכתב לא הכי מדוייק מפני שלא תמיד זה נחשב כלינק אחד זה גם תלוי באנקור טקסט

    • דרך אגב, בלי קשר, פוסט מעולה. אתה הולך ומשתפר עם כל מאמר.

    • פבל ישראלסקי
      פבל ישראלסקי

      היי בן, לא בדיוק הבנתי מה לא מדויק לדעתך. תסביר בבקשה.

      ותודה רבה!

      • לא משנה, קראתי שוב את הפוסט ופשוט פספסתי חלק מסויים אשר מסביר את מה שהתכוונתי. מה שנאמר אכן נכון.
        יום טוב

  19. מור הללי

    עכשיו אני מבין ( :
    תודה רבה על ההסבר המעמיק והמקצועי

  20. פשוט מעולה!

  21. פבל, אין על המאמרים שלך! בכל פרמטר: שפה, איכות, מקצועיות ערך מוסף ועוד ועוד. אתה דוגמא קלאסית לאיש מקצוע עם אוטוריטי וטראסט:-)

  22. הי פאבל,

    עם הסברים טובים ומפורטים כאלה, מי צריך קורס קידום אתרים.

    זהו, אני סוגר את הקורס…:-)

  23. מרתק אהבתי ולמדתי

  24. אנידור חקק

    פאבל, כל פעם שאני יושב לי ומתחיל לנבור ברשת על פרטי מידע בתחום שעדיין לא קראתי, איכשהו אני מגיע לבלוג שלך ונתקע בו לפחות על 3-4 פוסטים. פוסט מעניין מאוד ומחכים.
    האם ישנם כלים כלשהם שאתה משתמש בהם ללמוד אמון של אתרים?

    • פבל ישראלסקי

      תודה רבה! אבל למה רק 3-4? 🙂
      האמת שהמספר שגוגל מסתירים אותו, לכן אין אף כלי ברשת שיוכל לנבא אותו.

      מה שכן, מדד האמון בסרגל הכלים של seomoz שואף לנבא אותו והרבה אנשים מתבססים עליו.

  25. המושג אתר סמכות לא קשור רק לתוכן. הרי גוגל מתיחחסת לאתרים של חברות גדולות בתור אתרי סמכות בתחום (אוויס, הרץ , טושיבה). מדוע אתרים כאלו נהפכים לכאלו. אולי בגלל שילוב של לינקים שהם מקבלים באופן טבעי והעובדה שהם BRAND.

    • פבל ישראלסקי

      תודה על התגובה נדב.

      התוכן הוזכר רק בסעיף 1 מתוך 5.
      כמובן שזה לא אומר שזה קשור רק לתוכן, להיפך, זה בעיקר קשור ללינקים.

      הרי מה זה ברנד? למה לדעתך גוגל מתייחסת לאתרים אלו בתור אתרי סמכות? אתה ואני יודעים שהם אתרי סמכות אבל איך רובוט שפועל לפי איזשהו אלגוריתם יוכל "להסיק" זאת? כאן נכנס נושא הקישורים בצורה שתיארתי.

  26. מרתק פבל!
    כ"כ הגיוני הסעיף של הוספת הקישורים בזמן אחיד ולא זבנג וגמרמנו.

    תודה

  27. תודה רבה פאבל, הבלוג שלך בהחלט מראה סמכותיות בכל הקשור לקידום אתרים. אני לומד ממנו הרבה מאוד, הוא עונה כמעט על כל שאלה בתחום. בנוסף רציתי להדגיש כי המצב בגוגל ישראל נראה שונה לחלוטין בגוגל העולמי. בישראל ניתן להתחרות בכל תחום אפילו התחרותי ביותר על ידי קישורים מבלוגים בלבד ולא רלוונטיים (ראה ערך האתר שאתה כל כך אוהב במקום הראשון בקידום אתרים) 🙂 דבר שאני מאמין שישתנה בשנה הקרובה.

  28. זהר עמיהוד

    לדעתי, אחד הדברים החשובים ביצירת קישורים, הוא ליצור אותם עם תוכן. כלומר רק קישור מאתר אחד שווה פחות מתוכן שמתוכו יוצא קישור. זה אומר שצריך להתאמץ יותר, זה אומר שצריך ליצר תוכן, זה אומר שצריך להשקיע.
    דבר נוסף, צריך ליצור מיגוון. לא רק להגדיל את מספר הדומיינים המפנים אל האתר שלך אלא גם את הסוג שלהם: אתרי מאמרים, בלוגים, רשתות חברתיות, פורטלים, פורומים, וידאו, תמונות…
    בהצלחה,
    זהר עמיהוד

    • פבל ישראלסקי

      מסכים לחלוטין זהר, נקודה מצויינת! לאחרונה אני רואה יותר ויותר עוצמה לגיוון כזה של סוגי האתרים המקשרים. ואם אותם מקורות גם רלוונטיים נושאית לאתר שלך – אז בכלל שיחקת אותה.

  29. שאלה תאורטית:
    אם יש אתר שמתחרה בי, ואני בונה כמה אתרי זבל (סקס לצורך העניין) ומלנקק אליו מהם – האם זה פוגע בו?

    • פבל ישראלסקי

      שאלה קשה – אתה בעצם שואל אם אפשר לפגוע בכל אתר עם קישורים ממקורות שליליים? התשובה היא כן, רק אם עושים את זה בדרך מיוחדת וזה גם לא עובד בכל המקרים.

  30. עכשיו עלה לי עוד דבר שיכול לגרום לאתר להיות סמכותי ללא קשר ללינקים…האם כמות נכבדה של גולשים מחפשים את האתר שלך בגוגל? האם האתר שלך מופיע עקב כך ב- google suggester ? האם אלגוריתם vins של גוגל למד להכיר את הדומיין שלך?
    מה אתה חושב על זה פאבל?

    • פבל ישראלסקי

      נקודה טובה ניר. הרבה חיפושים של שם המותג בהחלט מעידים על הפופולאריות שלו (וכתוצאה מכך סביר שיופיע ב- google suggest). ייתכן מאד שיש לזה גם השפעה על סמכות.

  31. זאת אומרת פאבל שפרסום שלטי חוצות, פרסום בטלוויזיה, פרסום באנרים באתרים פופולריים בהחלט עוזר לדומיין להיות סמכותי ובכך גם לקידום האתר בגוגל.
    ז"א שמי מאיתנו שמייעץ לפורטלים מובילים או לברנדים מוכרים, יש לו את העבודה הקלה ביותר.
    והחוכמה האמיתית היא לקדם אתר של עסק חדש ודומיין חדש בתחום תחרותי מאוד ( כשאין לך אף רוח גבית)

  32. אם הבנתי נכון, אז חשוב לחזק את העמודים הפנימיים גם, השאלה באיזו מידה ?

    • פבל ישראלסקי

      כן, זה אחד הדברים שצריך לעשות. לגבי המידה – פחות מעמוד הבית, פשוט לוודא שכל העמודים המרכזיים באתר מקבלים תשומת לב ולא רק עמוד הבית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תודה רבה על השיתוף ! לייק קטן לעמוד שלנו, ותשארו בעניינים על כל מה שחדש כאן :

שתפו את הפוסט עם חברים