“בית המשפט: למשטרה אין סמכות לחסום אתרים” (חדר 404)
בית המשפט לעניינים מנהלתיים קבע כי למשטרה אין סמכות לחסום אתרי הימורים וכי היא חרגה מסמכותה כאשר דרשה מספקיות האינטרנט לחסום את הגישה לאתרים אלו.
אולי באופן מעט מפתיע, העתירה לא הגיעה מכיוונים של ספקי האינטרנט שכמעט ולא נסו להתנגד למהלך, אלא מצידו של איגוד האינטרנט הישראלי שראה בפעולת החסימה פגיעה חמורה בחופש הביטוי ברשת.
השינויים של גוגל בחודש מרץ (Search Engine Land)
גוגל ממשיכה לפרסם את השינויים העיקריים שביצעה באלגוריתם שלה, והפעם לחודש מרץ
השינוי המשמעותי ביותר הוא לדרך שבה האלגוריתם מתייחס לאנקור טקסט, וכן, בניגוד לחודש שעבר, הפעם זה כתוב שחור על גבי לבן. מהי בדיוק מהות השינוי? זה עדיין לא לחלוטין ברור, למעט העובדה שהשינוי אמור לזהות טוב יותר מידת הרלוונטיות של האנקור טקסט.
כזכור, סקרים שונים בקרב מקדמי אתרים,מראים ששימוש באנקור טקסט אחד על הביטוי המדויק שרוצים לקדם הוא לא בהכרח הכי יעיל.
שינוי חשוב נוסף גורם לגוגל לא להתעלם מסימנים מיוחדים כמו למשל @ או $. אם האתר שלכם השתמש בסימנים האלו בשם או בכותרת, יכול להיות שעכשיו יגיעו אליו יותר אנשים. בכל מקרה, מעניין אם ואיך זה ישפיע על עמודים מטוויטר.
שינוי אחר נוגע לשאילתות שמציינות כתובות אתרים ולזיהוי של מיקומו הפיזי של המשתמש. (הרבה אנשים לא יודעים כלל שהם יכולים להקליד כתובת גם בראש הדפדפן). ייתכן שהשינוי הזה יהיה חשוב במיוחד דווקא בארץ , לאחר הכניסה ההדרגתית של “גוגל מקומות“.
לסיום – שינוי “חברתי” אמור לגרום לכך שיותר דפי פרופילים ממגוון של רשתות חברתיות יתאנדקסו, ואולי גוגל מנסה להילחם בטענה שרוב דפי הפרופילים שמופיעים במקומות גבוהים הם מגוגל פלוס דווקא. ישנו גם שינוי בנוגע לתשובות הקצרות אותם גוגל נותן, משהו שאולי אמור לתת גושפנקה להכרזה שלהם שגוגל יהפוך להיות בעתיד גם מנוע של שאלות ותשובות.
את רשימת השינויים המלאה אפשר לקרוא בבלוג החיפוש הרשמי.
אנליטיקס מרעננת את המדדים החברתיים (הבלוג של גוגל אנליטיקס)
הבלוג של אנליטיקס הודיע על רענן המדדים החברתיים ושיוך שלהם למערכת היעדים (Goals). כך אפשר למדוד למשל כמה אינטראקציות שמקורן ברשתות חברתיות, הובילו להמרה של משתמשים:
גרף חדשני נוסף, מאפשר להשוות בין כמה רשתות חברתיות או פעולות נפרדות באותה רשת חברתית. למשל, Share מול Follow בטוויטר.
אבל השינוי המעניין באמת הוא זה שמדווח מה קורה מחוץ לאתר , וזאת באמצעות ניתוח של שיתופים ציבוריים באתרים שאוגרים מידע מכמה רשתות חברתיות או מבצעים איתן אינטראקציות, לדוגמה המערכת של Disqus מאפשרת לכל אחד להגיב באתר שלכם באמצעות שימוש בפרופיל חברתי מסוים.
בדיקה של רשימת האתרים המלאה, מראה באופן די צפוי, שפייסבוק עדיין לא שם.
למרות שהשינויים האלו הם בהחלט חדשניים וחלקם אפילו מהפכניים, הדבר שמנע מרוב המשתמשים לעשות שימוש בכלי החברתיים של אנליטיקס עד כה, היה הצורך להתקין הרחבות אל תוך הקוד של Analytics. בפוסט לא כתוב האם התכונות האלו יעבדו הישר מן הקופסא, אבל השימוש במילה “Plugins” דווקא לא מבשרת חדשות טובות.
משקפי המציאות הרבודה של גוגל (ניוזגיק)
למרות שאנחנו אוהבים לכתוב על גוגל בעיקר מהזווית של מנוע החיפוש, החברה נוהגת להציג מדי פעם מוצרים שנראים כאילו נלקחו הישר מספרי מדע בדיוני ומעוררים עניין רב גם בקרב הציבור הרחב.
המשקפיים החדשות של גוגל מצוידות במצלמה וחיבור רשת ונועדו להשאיר אתכם מחוברים לעולם המקוון אפילו כשאתם צועדים סתם כך ברחוב. המשקפיים מזהות עצמים בסביבה הפיזית כמו למשל חלונות ראווה, ואז ניתן לעשות להם צ’יק אין. אם תסתכלו לעבר השמיים, תוכלו לקבל את תחזית מזג האוויר לאותו יום וכך הלאה.
המשקפיים מציגות גם זיהוי קולי בדומה למערכת סירי של אפל, ובכך גוגל מכריזה על עוד נישה אותה היא רוצה לכבוש מידי התפוח הצבעוני. הזיהוי הקולי יאפשר לרשום לעצמכם תזכורות שונות וכמו כן לבקש מידע מהמאגר החברתי שלכם .
חשוב להבהיר שכרגע הפרויקט נמצא אך ורק בשלבי הקונספט, והמטרה של גוגל בחשיפת הפרויקט היא לקבל פידבק נוסף מהציבור הרחב.
יוטיוב וויאקום שוב מתכסחות בבית המשפט (כלכליסט)
לאחר שחברות המדיה בעולם וגם בארץ הצליחו להוריד מהאוויר לא מעט אתרים לשיתוף קבצים, הן כנראה מנסות לסגור שוב חשבון עם יו-טיוב. ויאקום, אחת מחברות המדיה הגדולות בעולם (MTV , ניקולודיון, VH1 ועוד) ערערה לבית המשפט לאחר שהפסידה מול יו-טיוב לפני שנתיים, והתיק שלה חזר לבית המשפט.
ויאקום טוענת בערעור כי בעלי האתר היו מודעים לקטעי וידאו רבים שהועלו על ידי גולשים והפרו זכויות יוצרים, ובכל זאת לא עשו דבר על מנת להסיר אותם. יו-טיוב טוענת לעומת זאת שהחוק דורש ממנה להסיר קטעים רק במקרים בהם קיים “ידע פרטני” על הפרה, והיא אכן מסירה כל קטע וידאו לאחר שבעלת זכויות היוצרים דורשת זאת.
בית המשפט לערעורים אמנם מצדיק את הטענה הבסיסית של ויאקום, אבל הוא טוען שאי אפשר לצפות מיו-טיוב לבצע הסרה על סמך ידע כללי שתהיה גם מהירה. השאלה האם ביו-טיוב ידעו על הפרות זכויות ספציפיות והתעלמו מהן , תועבר לחבר מושבעים שלמעשה ייקבע מה יהיה פסק הדין הסופי.
