קידום אתרים » קידום אתרים בגוגל » קידום אתרים גדולים – 39 דגשים שצריך לזכור בקידום אתר עם הרבה דפים

קידום אתרים גדולים – 39 דגשים שצריך לזכור בקידום אתר עם הרבה דפים

המאמר הזה נולד יום אחד בעת הליכה במסדרון ארוך, כשניסיתי להגיע לעמדה שלי וכל איש/אשת SEO שפגשתי בדרך עצר אותי בשאלה סקרנית אחת: "אז מה בעצם כל כך שונה באתר גדול?".

ההסבר שלי היה שכמובן אין שוני בסיסי בעקרונות של SEO שתקפים לכל אתר (גם אם באופנים שונים), אלא שהשוני הוא במהות – בתפיסה ובצורת העבודה – ביכולת ההכרחית להתמקד בפרטים הקטנים ולהביט מלמעלה בו זמנית וכמובן ביכולת לזהות התרחשויות בעת התהוותן, להבין מהיכן צצו ולהגיב אליהן מהר, כחלק מתהליך אליו התכווננו מלכתחילה, גם אם נתפסנו בהפתעה.

במה בעצם שונה העבודה על אתר גדול מעבודה על אתרים קטנים ובינוניים?

אחד הדברים הברורים בעבודה על אתר גדול מתאפיינת בעבודת צוות הדוקה וביחסי אנוש טובים. דבר זה הוא מהותי לעבודת SEO ולעיתים קריטי לו, אולי יותר מאשר כל דבר אחר שתעשו באתר. היכולת לגרום לכל אנשי הצוות להבין ולחשוב SEO בכל מה שהם עושים, ולהצליח לסנכרן בין כולם, היא ההשקעה הטובה ביותר שתוכלו לעשות ושתחסוך לכם הרבה בעיות בעתיד. יש הבדל של שמים וארץ בין עורך תוכן שמבין ומפנים את עקרונות ה-SEO (בפגישות אישיות מיילים וכו') לבין עורך תוכן שלא משתף פעולה ועובד לפי אג'נדה שאינה מתחשבת ומיישמת את הקידום האורגני או שהיא מיושנת ולא דינאמית (לא מגיבה לשינויים מחוייבי המציאות).

עורך תוכן שמשתף פעולה יכול לפלס נתיב בגוגל, להבין את הצורך בתכנים רלוונטיים ולהעלות רעיונות יצירתיים משלו, כחלק מהשייכות שלו והמחוייבות שלו לאתר. כנ"ל לגבי העבודה מול מתכנת שלא תמיד מכיר ומיישם את עקרונות התורה של תוצאות החיפוש או חושב שהוא מכיר ומיישם בצורה לא נכונה. כשעובדים עם מתכנת ניתן לחסוך עשרות מיילים בפגישה טובה אחת כמו גם היכולת להבין מהם דרישותיו שלו, במיוחד בפרוייקטים מסובכים שהאתר עובר כל כמה שנים כתוצאה מהכרח או צמיחה אורגנית (כמו הצורך להעביר אתר ולתכנן אותו מחדש בכל הרמות).

אחת הבעיות הקשות במהלך העבודה הם האנשים ש"יודעים" SEO יותר טוב ממי שעוסק בכך הרבה שעות ביום ממוצע והעובדה שמעשיהם יכולים להתנגש במה שאתם עושים בעמל רב.

מעבר לזה, העבודה על אתר גדול מתאפיינת בהבנת תהליכים בזמן אמת וביניהם גם תהליכים שעוברים על אתר בעת פגיעה או מעט לפני פגיעה, זיהויים והיכולת להגיב להם בצורה נכונה. כל פגיעה היא כואבת אבל ניתן להתגבר עליה אם מבצעים את הצעדים הנכונים. היכולת להצליח ולהתגבר על השטף היומיומי ולצאת עם תובנות מנצחות, אינה יכולת מולדת אלא כישורים שחייבים לסגל ולהבין בכדי להצליח ולשלוט בכל הפרמטרים הדינאמיים והפאסיביים כאחד. ההכרח לגבש שיגרת עבודה ולהוציא לפועל תוכניות בהיקף גדול, משתלבת ביכולת להתמקד גם בפרטים הקטנים ובעמודים ספציפיים, בעבודת נמלים יומית של אופטימיזציה שיגרתית.

כמו כן, הכלים המוכרים לכל איש/אשת SEO הם למעשה אותם כלים, רק שההתמקדות שונה וכן הסקת המסקנות והדחיפות לפעולה. מכל זה מחלחלת גם ההבנה הפשוטה שהאתר שאנחנו אחראיים לו ומנווטים אותו ברשת, אחראי בעצם על מתן שירות מקצועי ברמה גבוהה לכמות עצומה של גולשים במהלך יום ממוצע. מדובר על הגשת עזרה אמיתית ומעשית, בתחומי חיים שונים ומגוונים, בהתאם לאתר.

החזון לגבי אנשי ה-SEO ברור – הם בהכרח מהווים את המרכז הפועם של העבודה (הסיזיפית) על האתר והם אלו שיכולים לקשור את כל החוטים יחדיו ולראות את התמונה המלאה וההתמקדות בפרטים. היכולת לתכנן תוכניות מורכבות ולהוציאן אל הפועל תוך שהן מערבות את כל הנוגעים בדבר, היא לדעתי מרתקת ומאתגרת ביותר. האפשרות להצליח או להיכשל תוך פרק זמן קצר יחסית, מחייבת תכנון מקדים וירידה לפרטים טכניים מדוקדקים תוך הבנה של כלל המערכת, כפי שנדרש מכל מומחה של ידע.

אני מקווה שהמאמר הנ"ל ישפוך מעט ידע על נושא סבוך ומורכב שלא ניתן לכסותו במאמר יחיד.

מה למעשה מאפיין אתר גדול?

  • נפח דפים מסיבי וכמות שגדלה בהתמדה ברמה היומית (מה שאומר המון תנועה אורגנית בפוטנציה), משמע גם מעקב באופן שוטף אחר אלפי מילים שמהוות רק את קצה הקרחון מבחינת מאגר המילים האפשרי. כמובן שיותר ביטויים = התמקדות ברזולוציות גבוהות יותר והתפרסות על יותר נישות , יותר צירופים והכלאות של ביטויים ויותר התפלגות לוקאלית.
  • זמן סריקה של אתר גדול היא מהירה מאוד וכמעט מיידית, מה שמשאיר מרווח קטן מאוד לטעויות בתוכן ולאופטימיזציה בסיסית. לאתר גדול יש אלמנט של התפתחות והתפרסות על פני מרחבים שקודם הוא לא היה בהם והתמודדות עם נישות חדשות כל הזמן.
  • סוגים שונים של אזורים (ZONES) באתר (תבניות שונות לפורומים, חדשות, אינדקסים, דפי תגיות, מאמרים, קטגוריות, תת קטגוריות וסאב-דומיינים) שבכולם יש למצוא את המשותף ולשלוט בפורמטים כדי לנסות ולאתר תקלות.
  • אנליטיקס פעיל ומלא התרחשויות וזרימה מתמשכת של מידע שיש וצריך לנתח. מדובר על עליות וירידות בנתוני גלישה בכל אחד מן האיזורים באופן נפרד, ובאתר כולו. ניתוח של חלוקת אחוזי הגלישה באיזורים וכתובות שונות (#כיצד מחולקת עוגת הגלישה אצלנו באתר וכיצד נוכל לנצל את זה לטובתינו?).
  • צוות שלם של עוסקים במלאכה שיש לתאם ביניהם (מנהל אתר, אנשי SEO שעוסקים בעבודה ספציפית, עורכי תוכן, שיווק ברשתות חברתיות, תכנתים, חברת שרתים). פעמים רבות העוסקים במלאכה אינם מתואמים בינם לבין האחרים או שכל אחד עובד לפי אג'נדה משלו או חוקיות שהייתה תקפה לזמנים עברו ועכשיו, משום מה, לא אמרו להם שהיא התבטלה או שהם לא מבינים או שלא איכפת להם כל כך.

כמו כן ישנה עבודה אינטנסיבית למול מתכנתים באפיון משימות SEO ובפיתרון מחלוקות ובעיות שצצות או שהיו קיימות ולא טופלו. הרבה שינויים שנעשים בקוד הם רוחביים לכל האתר – לטוב ולרע.

עבודה מול מנהל האתר – הניסיון לגבש קו מטרה ואסטרטגיה קצרת וארוכת טווח לאתר, מבחינה אורגנית ובאופן כללי (תקף גם ללקוחות האתר ולצוות תוכן).

  • לאתר גדול יש לקוחות שמקבלים שירות באתר ולהם צרכים שונים שלא בהכרח תואמים לקונספט הגדול (הדבר נכון במיוחד לאתרי אינדקס). לכן כל צעד צריך בהכרח לכלול את טובתו של הלקוח הספציפי בתחום, אחרי שכמובן הבאנו את טובת האתר שלנו בראשונה.
  • קבלת קישורים טבעית ואורגנית שיוצרת בעיה הפוכה – "בבקשה אל תקשרו אלי יותר!" . ברוב הפעמים במהלך העבודה, מתברר כי נחוץ להגיש בקשת disavow.

צריך לנהל כל הזמן חיפוש ומציאה של קישורים זדוניים בקוד ע"י תוכנות מתאימות (אפשרי השימוש ב-xenu ו-screaming frog). אתר גדול חשוף יותר לניסיונות מניפולציה ופריצה מצד וירוסים, בוטים וטרויאנים שמנסים לחדור פנימה או להשתלט על עמודים ספציפיים ולשתול קישורים או קוד זדוני ומשעבד.

  • האפשרות של יצירת אינטראקציה חברתית פעילה ואורגנית עם מסה של גולשים. הקמת "קבוצות עניין" שלהם עוקבים רבים וגרעין קשה של גולשים פעילים, מעורבים ומעודכנים.
  • צפו לבלתי צפוי תמיד – בעיות קטנות וגדולות מכל מין וגוון. קוד אנליטיקס שנעלם, או נעלם רק מהמובייל; קישורים שלא מעבירים ליעד וכתובות URL שמכפילות את עצמן בשקט וללא סיבה נראית לעין. בעיות קשות של תוכן משוכפל או רדוד ששוכב בפינה אפלה באתר עוד משנת תרפפ"ו והצורך לחשוף את כל אלה, להתריע ולנקות את הבלאגן. כי אתר גדול מהווה זירה להרבה התרחשויות שאם לא משתלטים עליהן בזמן – הן יוצרות בלאגן גדול שצריך להסביר. מהלך העבודה תמיד יחתור לסדר ושקיפות כי מה שטוב לגולש טוב גם לגוגל.

בניית אסטרטגיה לטווח קצר וארוך

קביעת מטרות האתר

1. לפני שמתחילים לקבוע אסטרטגיה יש להבין ממנהל/י האתר מהן בכלל המטרות והציפיות מהאתר. מהם האיזורים באתר שיש להתמקד בהם? מהם התחומים שנחשבים ל"גביע הקדוש" ומהן המטרות (שלפי דעתם) חובה להשיג? שיחות כאלו בישיבה השבועית או בפגישה אישית, יכולות בהחלט לעזור להבין את הכיוון שיש לנקוט ואת גודל המשימה שלפנינו, מעבר למטרות SEO ברורות ומובנות כמו העלאת הטראפיק האורגני. לעיתים, שיחה שכזאת עוזרת גם בתיאום ציפיות, מבחינת היכולת או התקציב שיש להשקיע והזמן שהתהליך יקח, כדי לגרום למנהל/י האתר להבין טוב יותר גם את המגבלות שיש ל-SEO. אנחנו לא קוסמים אלא אנשי מקצוע מומחי ידע, שעובדים קשה ומשתמשים באופן מקסימלי בכלים שיש ברשותנו, כדי שנוכל להפוך את המקצוע שלנו למנוף הטוב והמתאים ביותר להשגת המטרות באינטרנט.

אסטרטגיית תוכן

2. באופן נחרץ, קביעת האסטרטגיה עוברת בבירור דרך השפעה על אסטרטגיית התוכן, מהותו וסוגיו הרבים ולא רק הטקסטואליים (אלא גם הויזואליים). זו עבודה אינטנסיבית שמתבצעת בשוטף וכוללת העלאת תכנים מתמשכת ואינסופית (עורכי התוכן הם שמעלים תכנים לאתר דרך האדמין ויש להנחות אותם כיצד למלא את משבצות ה-SEO השונות, לתייג, לבצע קישורים פנימיים חכמים וכו'), שמצריכה חשיבה מסודרת ומאומצת. זו האפשרות הריאלית להשפיע על אסטרטגיית התוכן ולהיות שותף לה. מציאת סוגים חדשים של נושאים ותכנים ע"י שיטוט יזום באתרים חדשניים ברשת, ומציאת תחומים שבהם חסרים תכנים או לוקים בחסר והוצאת הנחיות בנושא – ראו הערות SEO לכתיבת תוכן באתר.

קביעת התחומים שדורשים עבודה יותר מאחרים

3. תחומים שלא הקדישו להם מחשבה ושהאתר מספק תוצאות חלשות בהם (במישור האורגני ובתפוקה כלכלית), ללא קיום חומרים רלוונטיים ומעודכנים או על אף ריבוי חומרים אבל שאינם מנוצלים היטב. מציאת התחומים החלשים (ע"י מחקר אלימינציה שכולל מציאת בעיה ע"י סילוק הגורמים שיכולים להיות הגורם – תוכניים, טכניים וכו') לקביעת סיבות הכישלון באותו איזור, יובילו לעבודה על פתרונות במישורים שונים (טכניים, תוכניים או באופטימיזציה) ולתוצאות בהקדם. לפיכך זה טוב מאוד לאנשי ה-SEO למצוא אזורים כאלו כי היכולת להראות תוצאות בזמן קצר היא גבוהה, גם אם בהגדרת המטרות הרשמית דורג הדבר נמוך ברשימה. מבחינת תוכן, חשוב מאוד להישאר עדכני וחדשני ולמצוא את הזוויות שלא נלעסו כבר לעייפה. לעיתים מדובר במשימה שקשה לעורך תוכן ומכאן הצורך לבוא לעזרתו.

אג'נדה זו לא מילה גסה

4. ישנה רתיעה מסוימת מלפתח אג'נדה ולבצע העדפה מסוימת של נושא/ים אבל בסופו של יום לא ניתן יהיה לחמוק מכך שאחת הפריבילגיות של אתר גדול היא היכולת להביע את דעתו ואת התובנות שלו ולהשתמש בכך כיתרון מעל אתרים שממשיכים לשווק תוכן שברובו הוא חסר עמוד שידרה. האפשרות והיכולת לפרוץ דרך ולהגיע להישגים רבים, קשורה בבירור ביכולת למצוא ממדים חדשים שמהם אפשר לגייס קהל ולגרום לו לשוב לאתר כדי לקבל מנה שנייה. יצירת סדר יום היא אחת מהדרכים הללו, האפקטיביות ביותר באתר שבשל לכך.

מחקר מילים ומתחרים

מחקר מילים

5. השגת מילים ע"י ניתוח האתר בכלי מילות המפתח של גוגל בשילוב google trends וגם SEMrush – בניית קטגוריות של נושאים ותחומים שתחתם יאוחסנו עשרות ומאות ביטויים, עם דגש לצרכי לקוחות ולקטגוריות שמענייניות את הלקוחות של האתר. ניתן גם לשאול את הלקוחות עצמם. מדובר על אלפי ביטויים ומילים, קטנות וגדולות. טבלה מלאה וגדושה בביטויים ישנה במנהל האתרים של גוגל.

מחקר מילים באתר גדול מתחיל בנקודה מוגדרת בזמן והוא למעשה לא נגמר לעולם. ככל שהאתר גדול ויש לו יותר לקוחות, ניתן להניח בסבירות גבוהה שישנה יותר ירידה לרזולוציות במחקר המילים כולל רזולוציה לוקאלית, נישתית וגם כזאת שעלולה להיות חסרת חיפושים אך בעלת חשיבות וערך ללקוח או שמספקת לידים טובים. ככל שהאתר מייצר תכנים ועמודי מידע כך יהיו תמיד ביטויים שניתן למצוא ולקדם (כל עוד האתר מתפתח אורגנית, שזה עוד מאפיין של אתר גדול, ולא רק מנפח ביטויים ותכנים קיימים באופן מאולץ).

מחקר מילים הוא מוכוון תוצאות כלכליות לא פחות מאשר מיקומים אורגניים. חשיבות לערך הלחיצה לא פחות מאשר לכמות החיפושים (לפעמים השניים נמצאים בסתירה).

יש להפנים את העובדה שלאתר גדול יש קונספט מוגדר ומחשבה ארוכת טווח בתכנון, דבר שצריך להילקח בחשבון במהלך המחקר ובקביעת הנישות שבהן תתחרו ועליהן תתפרשו.

דירוגים באתר

מחקר מתחרים

6. מי מתחרה אתכם בתוצאות (גדולים בתחום או קטנים ונישתיים)? בעיקר כי באתר גדול יש לנו את הרצון והיכולת להילחם "ראש בראש" על מיקומים גבוהים בביטויים תחרותיים או נחשקים.

ניתוח תוצאות החיפוש של ביטויים תחרותיים. חקירה של העדפות הביטויים אצל המתחרים ושל ביטויים שלא חשבנו עליהם כלל או שלא חשבנו שהם שווים השקעה. חקירה ע"י תחקור המעורבים בתחום והלקוחות עצמם. ועדיין, במרבית המקרים עדיפה עלי האסטרטגיה של ה-Long tails, ההתפרסות על פני אלפי ביטויים קטנים במקומות ראשונים שמייצרים המון לחיצות וכמו טיפות גשם, ממלאים לאט את דלי התנועה.

7. מעקב אחרי מה שמעניין גולשים ובכך להבין באופן מובהק את הביטויים/קטגוריות שיש לתעדף באתר, על פני רבים אחרים.

8. מעקב אחר דפי הנחיתה בפועל לכל ביטוי אצלנו באתר – ע"י אופטימיזציה וקישורים פנימיים נחזק את דפי הנחיתה.

9. לראות מה נעשה כבר באתר (ומדובר בעבודה משמעותית וארוכה) – מה קיים ואילו חומרים האתר מוציא בשוטף? באילו קטגוריות האתר משקיע ובאילו פחות? אילו נושאים קיימים ופעילים באתר ומהי האג'נדה שלו לגבי הנושאים הללו? מה הכיוון אליו האתר צריך לשאוף בהתאם לקהל היעד שלו?

כלי מנהל האתרים של גוגל – Webmaster Tools

10. מדובר בכלי מידע מצוין ושימושי שמשמש כסיסמוגרף מעולה להתרחשויות בשילוב של האנליטיקס. הדימוי של סיסמוגרף איננו מקרי משום שישנן רעידות (בסולם גוגל), שמתרחשות כל הזמן באתר, חלקן גדולות וקלות לאיתור אבל רובן קטנות ופוגעניות, שקשה לאתר אלא בשילוב מספר כלים ושכל עירני.

11. הדבר הבסיסי ביותר – מחקר מילים מקיף ראשוני על סמך ביטויי החיפוש ודפי הנחיתה.

12. מעבר יסודי על הבעיות שמדווחות ודרכי התיקון. בעיות של HTML, שגיאות סורק, fetch as google – שצריך לבצע מדי פעם לזיהוי בעיות סריקה באתר, בדיקת ROBOTS והעלאה של מפת האתר שחייבים לרענן כל פרק זמן ולהוציא הנחיות לפיצול וחלוקה נכונה של הקבצים הללו. סטטוס אינדוקס – לראות כמה דפים גוגל מאנדקס ובאיזה פרק זמן.

הרבה עבודה מתבצעת בחלק הזה (ניתוח מתמשך של מגמות ושל דפים ספציפיים):

דו"ח שאילתות בוובמסטר טולס

13. מכלי מנהל האתרים של גוגל ניתן גם ללמוד באופן הכי פשוט, על אחוז ההקלקה (CTR) של האתר באלפי ביטויים (עד 25,000) תוך השוואה עם החודש שחלף. ככה נוכל לעקוב אחרי אחוז ההקלקה של האתר באופן חודשי ולהבין אם ישנו במדד זה שיפור או לא.

14. להשתמש במסנני החיפוש כדי לבדוק שינויים בפורמטים שונים (נייד, וידאו, תמונות וכו').

אופטימיזציה בשוטף

15. מעבר על דפי האתר מבחינת TITLE ו-DESCRIPTION ובדיקת שכפול התוכן. כמו כן בדיקה שיטתית של  הקוד בדפים שמהווים צמתים, גנריים, ראשיים, וגם בדפים מדגמיים באופן סטטיסטי, לבדיקת שלל בעיות (תקינות קוד אנליטיקס, rel=canonical, rel=alternate, טקסט שמופיע בקוד ולא בדף עצמו, קישורים נסתרים). עיקרון המפתח הוא כל הזמן לעבור על דפים ולשפר אותם בשוטף (עם או בלי תחומים נבחרים) מכל בחינה אפשרית, (דבר שמצופה מאתר גדול), ורק זה מבטיח את יציבות האתר, המיקומים והגלישה.

16. בניית מערכת קישורים פנימיים לחיזוק ביטויים, ע"י מיפוי תחומים, ביטויים ודפי נחיתה. קישורים לדפי הנחיתה.בניית קישורים פנימיים לפי אסטרטגיה (ולא באופן סתמי או מקרי). (#יתכן שיש כבר באתר אבל זה כמובן טעון בדיקה , ניתוח מחודש והבנת ההיגיון שמאחורי זה).

בהמשך לסעיף 1, דברים שיש לשים לב אליהם במיוחד:

  • מהו קנוניקל? מה חשיבותו באתר גדול? Canonical משמעו קישור שתמיד יפנה לדף הקנוני עצמו.
  • סימון בקנוניקל לכל דף שנרצה שגוגל יסרוק
  • דף המקור (הדף הגנרי) >>תג קנוניקל>> לדף עצמו
  • דף שאיננו המקור >>תג קנוניקל>> לדף המקור

צריך לדעת על סוגי ה-rel  השונים שיש ואיך הם יכולים לעזור לנו באתר. הסבירות היא שככל שהאתר גדול אנחנו נצטרך לשים לב לתיוגים ולתקנות שהשפעתם על אתרים קטנים-בינוניים היא זניחה או לא הכרחית אבל באתר גדול הם קריטיים. איך יודעים? קוראים הרבה.

17. סכמה לסוגי דפים מסוימים. ניתן למצוא ב-schema.org ולשלוח את הקוד למתכנת לשתילה רוחבית במקומות הנכונים באתר.

18. בניית קישורים. אתר גדול חייב ויכול לבנות קישורים איכותיים, לעיתים זה עניין פשוט של בקשה או הרמת טלפון ולעיתים ניתן להבטיח חלק מארסנל היתרונות של אתר גדול כגון: חשיפה יזומה ומוגברת לתכנים, באנרים, קישור חוזר מתוכן איכותי, איזכורים באתר וכו'. גופים גדולים מרגישים בנוח לקשר לאתר גדול עם אג'נדה שאינה שיווקית בלבד וכל אתר גדול מייצר תכנים איכותיים עליהם הוא מבצע שיווק.

19. מציאת פינות אפלות באתר בהם עמודים עם תוכן דל (המלצה לשים עליהם no index), קישורים שבורים, יותר פרסומות מתוכן, דפים שהם רק דפי קישורים (DOORWAY) וכו'.

20. שרתים מהירים=חובה! דבר שנשמע (ואמור) להיות מובן מאליו אבל לעיתים כרוך בתקציב או בבירוקרטיה ארגונית ולכן מתעכב. # זמן טעינה כגורם קריטי במיוחד לאתר גדול.

21. איש SEO מהווה טבולה ראסה – שאינו מבין באף תחום אבל מבין כל תחום. ע"י מחקר מתחרים, מחקר גולשים ומחקר אנשים (בתחום) אנחנו מגבשים הבנה. אבל רק אחרי שנעשה טעויות גם נדע שאנחנו מבינים.

22. תוכן טוב הוא תוכן שגולש מתעניין בו ולאו דווקא טקסט ארוך. מדובר בתוכן מעניין עם טעם והגיון מחשבתי על מי שמשתמש בו ולאילו צרכים.

23. וידג'טים שמעודדים אינטראקציה עם גולשים או גלישה מרתקת ומעניינת יותר (אאוטבריין, סקרים למיניהם, תגובות ברשתות חברתיות, הטמעות מפייסבוק, טוויטר גוגל פלוס, פינטרסט וכו'). מצריך התעדכנות בשוטף במה שקורה ברשת. לחבר בין לקוחות האתר לפעילות ברשתות חברתיות, גוגל פלוס, פייסבוק טוויטר וכו'. לדאוג שבפוסטים הם מאזכרים את האתר, מקשרים אליו ומגיבים בו.

24. סרטונים ויראליים: תקציב שאתר גדול יכול לעמוד בו (הפקה, תסריט צילום וכו').

25. יצירת באזז ותקציב פרסום PPC.

26. ניסויים הם מחוייבות ב-SEO ובאתר גדול זה ממש מתבקש לבצע ניסויים מחושבים ומבוקרים בכדי למצוא את מה שעלול להוביל מגמה או נמצא בחוד החנית כיום, בקרב גולשים ובמנועי החיפוש. לא על מיקום כזה או אחר יקום או יפול האתר. ניסוי מבוקר יכול גם לכלול העלאה של אלפי דפים מסוג מסוים או למטרה מסוימת באתר.

27. אחרי מחקר, קל יותר לראות את מה ואיך גוגל מעדיף אצלנו באתר, ולכן צריך לזרום עם גוגל ולהבין כיצד העמודים השונים באתר מנותחים ע"י העכבישים, מאשר לנסות לשנות פקטורים באופן רוחבי, שאחרי כן יפגעו בנו. הניסיון שלנו הוא שיכריע אם ננסה "לשנות את דעתו" של גוגל ולכוון אותו למקום אחר או לא.

28. תכנון פוטר באתר כמקום שממנו ניתן להגיע לצמתים מרכזיות ולדפים בעלי חשיבות ועדיפות, במהירות של לחיצה אחת. תכנון פוטר שונה לכל אזור באתר. מדובר ביכולת לתכנן פוטר דינמי שמשתנה בקלות (ע"י תמיכה תכנותית) לפי צרכים משתנים. תכנון נכון של סרגלים אנכיים ואופקיים כדי להימנע מעומס מידע ולהבין באמת מה גולש מחפש והיכן.

ניתוח הבנה שישנן בעיות באתר

29. בדיקת נפילות במיקומים בהשוואה ליום קודם ולתקופה ארוכה יותר. יש לפתח עין מיומנת להבנה שמתרחשת מפולת (גם אם חלקית) בין אלפי מושגים (בגלל זה עוזר לחלק את הביטויים לנישות ולעבור עליהם בנפרד).

30. לשים לב ל"חזרה שקטה" של תקלות בקוד שתוקנו כבר (עקב עדכון מערכת/שרתים/גירסא או סתם תקלת אנוש או תקלה כללית כלשהיא).

31. מעקב אחרי REAL TIME באתר (ידיעה של כמות האנשים המדוייקת שצריכה להיות באתר בכל שעה).

32. בכל האיזורים יש לזהות דפים שיש להיפטר מהם או איזורים שגוגל חדל לראות בהם כראויים להפנות אליהם תנועה ("זיהוי פגיעה" באתר ע"י ניתוח נפרד של איזורים באתר). לעיתים פגיעה יכולה להוריד אזור מסוים במיקומים (זיהוי ירידה במיקומים ספציפית או גורפת) ובתנועה, אך להשאיר אזורים אחרים ללא פגיעה, דבר שמקשה על זיהוי ודאי של פגיעה ועל שקלול הנתונים אחרי סינון אפשרויות נוספות (חגים, פריצת מלחמה או אירועים חריגים). לעיתים פגיעה באתר יכולה להיגרר על פני כמה חודשים או שישנה עליה פתאומית וחריגה שלאחריה ירידה הדרגתית ואיטית. לא תמיד יש יזהוי מוצק וודאי של פגיעה וישנם הרבה גורמים מקשים.

33. להישאר מעודכנים בכל מה שקורה בתחום ובמיוחד לשים לב למקורות הרשמיים של גוגל – גוגל וובמאסטר בלוג, אנליטיקס בלוג, seo by the sea של ביל סלווסקי וכו' (לא חסר מהיכן להתעדכן או להשיג תובנות מנצחות). כמו כן להתעדכן במידע מהרשת בכל הבלוגים והאתרים המקצועיים. חובה להקדיש כל יום זמן להתעדכנות בתחום! גוגל נותנת מענה מפורט לבעיות שצצות באתרים וצריך לנבור ולחפש ואפשר גם לשאול בפורומים מקצועיים של גוגל.

34. אסור להיתקע בשיגרה יותר מדי משום שאתר גדול משמע התרחשויות רבות בזמן קצר שיש לתת להם מענה במיידי או מעט אחרי כן.

אופן ניתוח הנתונים בגוגל אנליטיקס (חפירה מתמשכת)

35. היווצרות בעיות לראיית נתונים נכונה עקב ה"סמפלינג". את הבעיה ניתן לעקוף בדרכים רבות ובעיקר ע"י ניתוח פרטני וממוקד, דבר שמקשה עלינו משום הצורך לראות דברים מפרספקטיבת מאקרו. כמובן שאפשר גם לקנות את הרישון מגוגל.

36. לכל אזור באתר (אמור להיות) סימון משלו בכתובת URL דבר המקל על ניתוח הדפים הזהים ששייכים לאותו אזור (content grouping) באתר ועל אפיון דפוסי גלישה.

37. REAL TIME – סוף סוף רואים אותו בפעולה! מאחר שלראות זה להבין, התחושה שמתקבלת כשרואים מאות רבות של גולשים משוטטים בזמן אמת באתר היא מיוחדת ומעוררת מחשבה. זו היכולת לראות בזמן אמת באילו תכנים גולשים באתר עכשיו וזה מצוין להבנת טרנדים בהתהוות וקפיצות לא מובנות בגלישה.

זמן אמת בגוגל אנליטיקס

38. השוואה עירנית של גלישה יחסית לתקופות קודמות, שבוע שעבר, שנה שעברה וכו'. עירנות לאירועים שמשבשים השוואה בנתוני הגלישה, חגים, ימי זיכרון, אירועים ביטחוניים או אירועים באתרי חדשות (שיכולים דווקא להגביר גלישה).

39. חלק מן הניתוח כולל בתוכו הבנה של טרנדים ומגמות שקורות אצלנו ותקפות גם לשאר העולם בהתאמה. לדוגמא ניתן להצביע על אחוזי הגלישה במובייל שנמצאים בעליה מתמדת וברורה באופן שלפני שנה ניתן היה לחזות שהמצב יגיע כיום לרמה שכזו ולהיערך בהתאם.

לסיכום…

אני באמת מקווה שהצלחתי לפתוח צוהר קטן לעבודה שיגרתית ושוטפת, מלאה אתגרים וזירות פעולה. כמובן שבמאמר אחד לא ניתן להגיד את הכל אבל החשוב הוא לכוון לשימוש נכון בכלים, ולעובדה שנדרשת חפירה מתמשכת בנתונים כדי לשלוט במרבית הפרמטרים, ובגורמים שניתנים לשליטתנו, כי בניגוד למה שאולי נהוג לחשוב, הרבה נמצא ביכולת שלנו לעבוד מסודר ולאלתר, להיות נמלה חופרת בשילוב פרץ יצירתיות של נגן ג'אז מיומן. להביא רעיונות! זה העניין.

אודות שחק לוי

שחק לוי
שחק לוי, בעל ניסיון של מעל 4 שנים בתחום ואינספור אתרים, עובד בחברת ZAP ואחראי כיום על אתר הבריאות זאפ דוקטורס ועל אתר משפטי, בעל תואר ראשון בפילוסופיה מזרחית ומומחה ידע.

עשוי לעניין אותך גם...

Seo מהיר

8 דרכים להשגת תוצאות מהירות מהקידום האורגני

קידום אתרים איכותי לא יכול להיות זול. לקוחות שמשקיעים אלפי שקלים בחודש בקידום אתרים אורגני ...

כלי משחק

מהם גורמי הדירוג החשובים ביותר ב-2017 ועל אילו מהם אפשר לוותר?

לגוגל יש מעל ל-200 גורמי דירוג, את חלקם אנחנו יודעים באופן ודאי ולגבי השאר יש ...

77 תגובות

  1. עמית אדלר

    אחלה מאמר, שחק.

    בנוגע לשכפול תוכן באתרים גדולים – מניסיון שלי קשה מאוד לזהות תכנים מועתקים באתר גדול (אלא אם כן משתמשים בשירותים בתשלום, כמו copyscape). במקרה מסוים נתקלתי באתר שלא הצליח לזוז לדף הראשון בגלל דפים מועתקים, שאותם הצלחתי לגלות רק אחרי שנה של קידום (כי האתר מכיל כ-2,000 עמודים).

    איך אתה מתמודד עם הבעיה הזו?

    • שחק לוי

      עמיתוס בוקר טוב ותודה על העזרה בפרסום המאמר!
      בעניין שכפול תוכן – אין פתרון קסמים שפותר את כל הבעיות ומוצא את כל השכפולים. צריך תמיד להתעדכן בפיצ'רים חדשים ובתוכנות חדשות שיכולות לעזור, כל אחת פותרת פן שונה של הבעיה. לפעמים אין מנוס אלא בעבודת נמלים סיזיפית, לתת לעורך תוכן למצוא שכפולים באופן ידני- אם מגבשים שיטת עבודה יכולים להספיק לסרוק כמות יומית נכבדת.

      יום טוב

      • שחק, האם אתה רומז שעובד ה-SEO אמור לנהל את עורך התוכן, ולא להפך?

        • שחק לוי

          עמנואל שלום! אני לא רומז את זה אני אומר את זה בפה מלא! מכל השנים שיש לי ניסיון בעבודה, הדרכה ואפילו "קרבות" מול עורכי תוכן, אני יכול לומר בפירוש שברגע שאיש SEO מנהל את התוכן ונמצא במרכז, התוכן הוא איכותי יותר, יצירתי יותר, מגוון יותר, ויראלי יותר ובאופן כללי מוצלח יותר! זה כי אנשי SEO טובים, מבינים איך צריך להוציא תוכן ומה גוגל וגם הגולשים, מחפשים שיהיה בתוכן שהם צורכים.

          • שחק שלום,
            שגיאה נוספת שאתה עושה כאן היא להקיש מהמצוי על הרצוי ולא להפך. אם עורך התוכן שלי כושל הפתרון הניהולי איננו להכפיף אותו לעובד ה-SEO אלא להחליף אותו בעורך תוכן מוכשר.

            וחוץ מזה, איפה בדיוק למדו עובדי ה-SEO (אופטימיזציה לדרישות מנוע החיפוש) הטובים "איך צריך להוציא תוכן ומה גוגל וגם הגולשים, מחפשים שיהיה בתוכן שהם צורכים"? ההנחיה היחידה של גוגל בנושא הזה היא שהתוכן (וכפי שהערת בצדק בגוף המאמר – תוכן הוא לא רק טקסט) צריך לגרום למבקרים "לרצות (!) להשתמש באתר ולשתף אותו" (יותר מרצונם להשתמש בתוצאות החיפוש המתחרות ולשתף אותן).

            אז איפה למדו עובדי ה-SEO המצויים (ואם כבר, גם כותבי התוכן המצויים) איך לגרום לחבורת בני אדם לרצות משהו מסויים, תוך ויתור בדרך כלל, על רצונם במשהו אחר?

    • מיכל כהן

      עמית, בעיני אחד ההבדלים בין אתר קטן לאתר גדול הוא המעבר לשימוש בגרסאות התשלום של כלי ה SEO… ביניהן גם copyscape. אין ברירה: ככל שאתה גדול, מוכר ומקודם יותר, ככה אתה חשוף יותר להעתקות ושכפולים ואתה חייב לנטר את זה ולהלחם בזה באופן שוטף.

      • שחק לוי

        צודקת בהחלט! נתח תקציב ה-SEO הוא מכובד מאוד והוא מאפשר קניה של כלים רבים מאוד ככל שצריך. כשמתרגלים לזה קשה להשתמש אח"כ בחינמי.

        בוקר טוב

        • שחק, היחס שבין עובד SEO (אופטימיזציה לדרישות מנוע החיפוש) לבין הכלים הנפוצים איננו כמו למשל היחס שבין רתך לרתכת. לא די בלימוד השימוש בכלי – דרושה חשיבה ביקורתית ברמה הניהולית כדי לאבחן את מיגבלות יעילות השימוש בכלי, וכדי ללמד את עובד ה-SEO מתי לסמוך על הכלי ומתי לא, או עד כמה, ומתי לא להשתמש בו כלל.

          כך למשל, הצגת בפוסט הזה טבלה של נפחי חיפוש בגוגל שמייצר הכלי הנפוץ שמשמש עובדי SEO ל"ניתוח מילות מפתח", אבל לא צירפת מול הטבלה הזו גם טבלה שיש בה לפחות הערכה סובייקטיבית של שיעור חיפושי הסרק של כל ביטוי חיפוש (חיפוש סרק – כמו שאני עשיתי לפני רגע כאשר שאלתי בגוגל [קידום אתרים], וכמו שעושים אינספור פעמים ביום הכלים לאיתור מיקומים בתוצאות החיפוש).

          נוסף על כך, הכלי של גוגל מציג גם מדידה גסה של רמת התחרותיות של כל ביטוי חיפוש, אבל זו מדידה של רמת התחרותיות ב-Adwords ואין בהכרח מתאם שימושי בין הקידום הממומן לקידום האורגני. ההחלטה על איזה ביטויי חיפוש לקדם את הדף ומאיזה ביטויי חיפוש להתעלם היא לכן החלטה שמתקבלת בהכרח בתנאים של אי-ודאות רבה, ולכן היא חייבת להתקבל ברמת ניהול השיווק באינטרנט, מעל לראשו של עובד ה-SEO.

      • עמית אדלר

        מסתבר בסוף (אחרי הרבה דם ודמעות) שזה נכון

    • עמית אדלר, הפתרון הנכון לשנת 2015 למניעת העתקות תוכן מדפי האתר שלך הוא ברמת ניהול השיווק באינטרנט ולא ברמת עובד ה-SEO או כותב התוכן. קודם כל עצם קיומו של אתר מסחרי בעל אלפי דפים שמקווים שיצליח לגבור על תוצאות החיפוש המתחרות לכל אחד מביטויי החיפוש מוטל מאד בספק (הצגתי חלק מהנימוקים בתכתובת עם אוהד, בתחתית הדף הזה). יוצאים מכלל זה אתרים שמשרתים פעולות שירות באתר, כמו למשל אתר של בנק, של מוסד ממשלתי ושל אוניברסיטה, שאותם ממילא לא צריך לקדם בתוצאות החיפוש.

      הפתרון לכל דף איננו בידי מי שכותב "תוכן שיווקי", כי כולם כותבים תוכן שיווקי על פי אותה נוסחה, ואם מדובר במוצר או בשירות שמוצג במקביל באתרים מסחריים רבים (דגם של מצלמה, בית מלון מסויים וכו') הם יכתבו תוכן שיותר מדי דומה, גם אם לא התכוונו להעתיק! הפתרון הוא יצירת תוכן שגם יפתיע (!) את מבקרי הדף וגם ירתיע מאד את המעתיקים.

  2. מה ששגוי במאמר הזה (והגיע הזה שתתרגלו לזה שאני מגיב תמיד רק על מה ששגוי) הוא שוב העדר החשיבה ההנדסית\ניהולית. דוגמה לכך הוא משפט מתוך הפיסקה "אסטרטגיית תוכן":

    "…מציאת סוגים חדשים של נושאים ותכנים ע"י שיטוט יזום באתרים חדשניים ברשת, ומציאת תחומים שבהם חסרים תכנים או לוקים בחסר והוצאת הנחיות בנושא."

    לקח לי קצת זמן להבין האם המחבר התכוון להמליץ לשוטט באתרים המתחרים כדי להעתיק (!) מהם תכנים חדשניים (החסרים עדיין באתר שאותו אנחנו מקדמים) או שהוא ממליץ לשוטט בהם כדי למצוא מה חסר (!) בהם, ואז נוכל להוסיף לאתר שאנחנו מקדמים תכנים מקוריים וייחודיים, שאותם יש צורך להמציא (!) תחילה, שיפתיעו את המבקרים ויגרמו להם לרצות להשתמש באתר שלנו ולשתף אותו, יותר ממה שהם רוצים להשתמש בתוצאות החיפוש המתחרות ולשתף אותן (כפי שמנחה הנהלת חברת גוגל את בעלי\מנהלי האתרים מה יש לעשות כדי לקדם אתר בתוצאות החיפוש: https://support.google.com/webmasters/answer/34432?hl=iw . בחרתי לבסוף בפרשנות הראשונה – לשוטט כדי להעתיק. אבל אפשר ואני טועה. מה אתם אומרים? ומה אומר על כך מחבר המאמר?

    • שחק לוי

      שוב שלום עמנואל! שנאמר "מכל מלמדי השכלתי", משמע להבין מהם סוגי התוכן הקיימים ברשת (גם מתוך אתרים מתחרים) ולנסות לשדרג את התוכן שלנו בכיוון. לא מדובר בהעתקה אלא בהבנה לאן הרשת זזה או "לאן הפורמט הולך" . "קינאת סופרים תרבה חוכמה", וגם במיקרה הזה למידת המתחרה יכולה לעזור לנו לעקוף אותו בתוצאות ויותר חשוב באיכות התוכן ובשירות שאנו מעניקים לגולש.

      • שחק, נדמה לי שזו הפעם השלישית שאני נאלץ להעיר לך על השגיאה הלוגית שבעשיית היקש מהמצוי על הרצוי. אם אתה מזהה תכונה מסויימת בתוצאת החיפוש העליונה לביטוי חיפוש תחרותי במיוחד, או אפילו תכונה שמשותפת לחמשת או לעשרת תוצאות החיפוש העליונות, איך אתה יכול לדעת האם הן הגיעו לצמרת בזכות אותה תכונה, או שהגיעו לצמרת למרות אותה תכונה?

        ואיזה טעם מצאת בלייעץ למי שמקדם אתרים גדולים לשאול "לאן הפורמט הולך"? לא נראה לי שלזה התכוונו חכמינו באמירה "קינאת סופרים תרבה חוכמה". השאלה "לאן הפורמט הולך?" נשאלת תמיד מתוך עמדת נחיתות מקצועית, בעוד שחכמינו
        חשבו על מצב של תחרות מתוך מצויינות מקצועית. שוב חסרה לי כאן הפרספקטיבה של חשיבה הנדסית\ניהולית, מקצוע שלמיטב ידיעתי עדיין נלמד לתואר שני רק באחת האוניברסיטאות שבפריז, בירת צרפת.

        • פבל ישראלסקי

          עמנואל, אני אשמח אם נוכל לנהל דיון תרבותי בו נותנים כבוד לאדם האחר. אם יש לך השגות מקצועיות, אתה מוזמן לשתף אותן בצורה אובייקטיבית תוך מתן כבוד ראוי למי שטרח מזמנו לשתף ידע (גם אם כתב דברים שאתה לא מסכים איתם).

          • פבל, אינני מוצא איפה חרגתי כאן מדיון תרבותי. מי שטורח מזמנו כדי לשתף את הידע שלו עם אחרים ראוי לשבח, אבל מי שחורג מגבולות הידע שלו ומפרסם תכנים שהם שגויים לוגית, או עובדתית או, כמו במקרה זה, ממליץ לקוראים בשל ידע דל צולקוי על אימוץ מבנה ארגוני שנועד מראש לכשלון כמעט ודאי, צפוי לביקורת עניינית, ואם לא היום אז כאשר הכשלון יגיע.

            שחק מדבר מתוך פרספקטיבה של המקרה הפרטי והנדיר של עבודה על אתר שזקוק להבנתי רק לאופטימיזציה לדרישות מנועי החיפוש (SEO), כאשר האופטימיזציה לדרישות בעל האתר (!) חופפת במקרה זה גם את האופטימיזציה לדרישות מנוע החיפוש, ולא זקוקה כלל להשגת ניצחון מוחץ (!) על תוצאות החיפוש המתחרות. אימוץ הפרספקטיבה הזאת ואימוץ נוהלי העבודה הנגזרים ממנה, מבטיח כישלון ודאי למי שנדרש דווקא להצטיין באופטימיזציה לדרישות משתמשי (!) מנוע החיפוש כדי להשיג בדרך זו את דרישות בעל האתר. האם את משתמשי מנוע החיפוש מעניין בכלל "לאן הפורמט הולך?"

      • שחק, אם נעלבת מהזלזול שהפגנתי בעצה שנתת לחפש "הבנה לאן הרשת זזה או לאן הפורמט הולך", כי טענתי ששהשאלה הזו "נשאלת תמיד מתוך עמדת נחיתות מקצועית", אסביר:

        אם הפורמט (במקרה שלנו, הצ'קליסט המפרט את מה שיש לבצע) זז, מישהו היה חייב קודם להמציא (!) את החריגה מהפורמט הקודם (כדי להתאימו לשינויים שזיהה בתנאי הסביבה, או כדי לשפר אותו באופן משמעותי לתנאי סביבה שלא השתנו). הראשונים שאימצו את הפורמט החדש עשו זאת תמיד תוך התנגדות של הגילדה המקצועית, הלקוחות והעובדים הזוטרים (ראה למשל את כל התגובות שקיבלתי פה – איש לא התייחס לנימוקים שהצגתי). ומי שמאמץ את הפורמט החדש משום ולאחר שכמעט כולם כבר עשו זאת לפניו, ודאי שעושה זאת מתוך נחיתות מקצועית, אחרת זה היה הוא שהמציא אותו, או שלפחות הוא היה בין הראשונים לאמץ אותו.

    • ראשית תודה על המאמר המפורט. החכמתי מהמידע…

      במענה לשאלתך בעניין הדרך הנכונה להרחיב את תחומי האתר , אני מבצע איפיון מתחרים על התחום הספציפי ומסמן לי רעיונות שאהבתי כגולש ושאני חושב שהם יסייעו לאתר שלי. אני מנסה לאפיין מה הטעויות או הדברים שראיתי בכל אתר מתחרה ומנסה לגבש קונספט שישלב בין הדברים הטובים ויכלול תיקונים או תוספות רלוונטיים. לפעמים אני גם לוקח רעיונות מתחומים אחרם ומשלב בתחום אחר.
      כך אני יכול להיות בטוח שמבחינתי כיסיתי את התחום ויש לי מענה על כל התחום. כמובן שאני צריך לקחת בחשבון עלויות והאם זה מסתדר עם אופי האתר.. בדרך כלל אני עורך את המחקר עוד בשלב תכנון האתר ואח"כ נשאר לי רק לעדכן פיצ'רים ומודולים חדשים..

      • חוטר ישי,
        אם הייתי פועל כפי שאתה מתאר, הייתי יוצר בהכרח אתר של חזיות שדומה מאד בקונצפט השיווקי שלו ובאופן הצגת התוכן לאתר של ציידים חובבים. ומאחר וזה מה שעושים גם כל מקדמי האתרים שמתמקדים ב-SEO, האתרים שלי היו דומים מאד לאתרי המתחרים. אבל אם האתר מהווה מוצר פרסומי שנועד למי שיצאו לשופינג באינטרנט, הם היו מתאכזבים מהר מאד.

        מה אתה עושה כדי להפתיע (!!!) את המבקרים?

  3. אחלה מאמר שחק!
    באמת חשוב מאוד לבדוק את כל הפרמטרים בצורה נכונה ולעבוד ביחד עם אנשי הצוות… נגעת בדברים חשובים ביותר… היררכיה נכונה של קישורים וכו'…

    אם מסתכלים על זה במאקרו, רואים שגוגל אוהבת אתרים עם משמעות שנותנים ערך מוסף לגולש ואת זה ניתן לראות בצורה גלויה ביותר באתרים גדולים…

    • שחק לוי

      תודה רועי!

      כמובן שלא הספקתי אלא לחשוף טפח מעבודה תובענית ואינטנסיבית. באתר גדול אתה חייב ומחויב לתת ערך לגולש כי אין אפשרות אחרת. אתה כבר חושב במונחים של "שירות לציבור" ופיתוח של אינטראקציה עם הגולשים, בכל רמה שאפשרית.

      יום טוב

    • רועי, איפה אתה רואה שמערכת דירוג תוצאות החיפוש של גוגל אוהבת יותר אתרים גדולים "עם משמעות שנותנים ערך מוסף לגולש"? בתוצאות החיפוש לביטוי [קידום אתרים] למשל אני רואה שהיא מעדיפה את adactive על פני AskPavel!

    • רועי אנאקי,

      זה אולי ברור לחלוטין ש"…גוגל אוהבת אתרים עם משמעות שנותנים ערך מוסף לגולש", אבל זה לגמרי לא ברור ש"את זה ניתן לראות בצורה גלויה ביותר באתרים גדולים…". אם הסברה שלך היתה נכונה, מדוע בחיפוש הביטוי [קידום אתרים] adactive מוצג במקום הראשון, בעוד ש-AskPavel מוצג במקום 3, הדף מויקיפדיה במקום 10, ו-actvtec.co.il/forum/ במקום 32 – ולא להפך? (ואיפה בכלל הדף zap360.co.il/קידום-אתרים-בגוגל ?)

  4. עמנואל האם באת להרוס עוד פורום SEO טוב? נותן ביקורות ללא כל הסבר אמיתי. אולי פעם אחת תראה לנו דוגמה לאתר שאתה קידמת? הצלחה? משהו?
    עוד שאלה – האם אי פעם רשמת משהו חיובי למישהו?

    • ידע חדש לא נוצר ממחיאות כפיים.

      כאשר הביקורת נקודתית אפשר לנסח אותה במשפט אחד או שניים. כאשר הביקורת מתייחסת, כמו כאן, לתפיסה מקצועית שלמה אבל שגויה, אין מנוס מלחלק אותה לפסקאות ולהזמין את היריב להגיב.

      את האתר israelartguide.co.il קידמתי לפני כ-16 שנים, שיניתי בו כמה דברים לא מהותיים כאשר הופיע google.com, ומאז הוא מככב בצמרת תוצאות החיפוש, מבלי שהייתי צריך להוסיף (!) אפילו דקה אחת של עבודת קידום. תראה לי עוד הישג כזה אצלך או אצל מקדמי האתרים שאתה מכיר!

  5. שחק לוי, שלום וברכה לך לאחר שקראתי את הכתבה המושקעת שלך וגם את תקציר האודות שלך, אני חייב לציין שבשביל ניסיון של 4 שנים בתחום אתה ממש מקצועי ומבין קידום ברמות הגבוהות, ממש כל הכבוד ! אני אישית שמחתי לקרוא את הטיפים שלך ואשמח גם לעקוב בעתיד. תודה לך והמשך כך, תמיד טוב לדעת חידושים, למשל אתרים גדולים אני לא מנהל אבל לפי התיאור שלך מדובר בסופר קידום אתרים, לא לילדים 😉

    • שחק לוי

      תודה רבה שי! שמח שיכולתי לתרום להבנת הנושא ואני מאמין שבעתיד הלא-רחוק יצמחו עוד הרבה אתרי תוכן מגוונים וגדולים, בנוסף לאלו שכבר צומחים, שנוכל ללמוד מהם, להתפתח ולתרום לקהילה משגשגת ואינטליגנטית של אנשי SEO בארץ ובעולם.

      בוקר טוב

      • שחק, אולי לא שמעת, אבל אלפי עובדי SEO ישראליים נטשו את המקצוע בשנים האחרונות לאחר שהאתרי הלקוחות שהם קידמו נענשו ב"פינגווין" והועפו מצמרת תוצאות החיפוש, או שסתם נכשלו להשיג את המיקומים העליונים שהובטחו להם. אחת הסיבות היא שגם אם 300 מקדמי אתרים עובדים בפרך כדי להשחיל 300 תוצאות חיפוש לתוך עשרת המקומות הראשונים בגוגל, רק 10 מהם יצליחו בעוד ש-290 ייכשלו בהכרח, גם אם כולם עשו עבודת SEO מושלמת.

  6. תמיד טוב ללמוד דברים חדשים. למשל שאתה קידמת בגוגל לפני שגוגל היו קיימים….
    דרך אגב האתר הזה נראה כאילו הוא באמת נתקע אי שם בשנות ה90. אם זאת ההצלחה שאתה בוחר להציג דיינו. אם לרשום בטייטל 4 מילות מפתח ולתת תגית קייוורד עם הצפת מילות מפתח זה קידום בעינך אז אשרי האיש שלומד ממך. (מכל מלמדי השכלתי ????) דרך אגב חיפשתי את האתר בצמרת תוצאות החיפוש בביטויים בתחום ולא כל כך מצאתי.
    דרך אגב התגובה שלך גרמה לי להבין הכל. אם אתה מתייחס למישהו שרושם משהו שונה ממך כיריב אז הכל ברור…

    • נ. מידלר, אם התקשית להבין, לפני גוגל קידמנו אותו למנועי החיפוש שקדמו לגוגל. הופעתו של גוגל חייבה אותנו לבצע שינויים מזעריים. מראה האתר היה אופנתי אז ולא טרחנו לחדש אותו מסיבות שלא שייכות לדיון. מה שאתה רואה בתגי המטה איננו הסיבה לכך שהוא נשאר מאז (!) בצמרת תוצאות החיפוש (מרבית הזמן במקום הראשון) לביטויי חיפוש תחרותיים במיוחד, למרות שלא השקענו בו מאז דקה אחת נוספת של עבודת קידום!!! את העובדה הזו אתה אמור להבין ולהסביר, בעזרת הידע המקצועי העומד לרשותך.

      שוק היעד של האתר נמצא בארה"ב. אז בוא למד משהו: צפה בחיפוש https://www.google.com/webhp?hl=en-US&source=hp&gws_rd=cr&ei#hl=en&q=israeli+artists
      בפולמוס מקצועי מי שמציג טענה או עמדה שגויה, לוגית או עניינית, הוא יריב בפולמוס, גם אם הוא החבר הכי טוב שלי.

    • המשך:

      האופן שבו נ. מידלר בחן את האתר israelartguide.co.il ממחיש מצויין את תקפות ההערות שהערתי למחבר המאמר ולמגיבים האחרים – זה תמיד שגוי להקיש מהמצוי על הרצוי, ובין השאר, כאשר אתה מזהה תכונה של תוצאת החיפוש הראשונה, או אפילו מזהה תכונה שמשותפת לעשרת תוצאות החיפוש העליונות, אינך יכול לדעת האם הן הגיעו לצמרת בזכות (!) אותה תכונה או למרות (!) אותה תכונה. כי קידום אתרים, בניגוד ל-SEO איננו רכישת מיומנות בביצוע סדרת פעולות על פי צ'קליסט מוכן מראש (מחיאות כפיים למי שמלמד אותנו עוד פעולה שלא הכרנו) אלא רכישת מיומנות בקבלת החלטות מושכלות בתנאי אי-וודאות קיצונית. משמע, מקצוע לאנשים חושבים.

      נ. מידלר מצא בדף הבית של האתר הזה ש"אם לרשום בטייטל 4 מילות מפתח ולתת תגית קייוורד עם הצפת מילות מפתח זה קידום בעינך אז אשרי האיש שלומד ממך". מה ששגוי פה הוא המחשבה שכדי לבצע אופטימיזציה מירבית לדרישות בעל האתר (השגת ניצחון מוחץ על תוצאות החיפוש המתחרות) הכרחי (!) לבצע אופטימיזציה מירבית לדרישות מנוע החיפוש (SEO). אז הנה לכם SEO גרוע שלא מנע מדף הבית של האתר לנצח במשך 16 שנים את כל תוצאות החיפוש המתחרות בכל ביטויי החיפוש ששוק היעד מרבה לשאול, מבלי להשקיע דקה אחת נוספת של עבודת קידום! (כי אם היינו משקיעים היינו ודאי מטפלים גם במה שנ. מידלר מציג פה.)

  7. איזה השקעה למדתי המון תודה.

  8. ממש אלוף העולם בלרשום 300 מילה בלי לתת שום ערך לגולש.
    חיפשתי וחיפשתי בכל ביטויי החיפוש שמוזכרים באתר ובתחום ולא מצאתי את האתר מנצח בשום תוצאות חיפוש.
    אולי תראה לנו באיזה ביטוי בדיוק הוא מנצח?

  9. תודה על המאמר המושקע שנותן הרבה כיווני מחשבה.

    אני לא מחזיק מעצמי מקדם אתרים בטח לא של אתרי ענק, מצד שני אני בעלים של אתר בינוני שיהיה גדול בעתיד (אלפיים ארבע מאות עמוד נחשב גדול ???) לכן אני מרגיש שאני יכול להוסיף כמה נקודות לדיון המרתק.

    1. אני לא באמת חושב שיש להכפיף את עורך התוכן לאיש seo. יכול להיות שיש יתרון לידע טכני מחד או לידע בתחום התוכן מאידך אבל היתרון הגדול בעייני הוא שמי שמוביל את האתר יהיה בעל ידע משני העולמות. אפילו אם לא מושלם בשניהם. ליכולת לחבר בניהם יש משקל רב.

    2. חשוב לבנות מערכת שתדע לייצר תוכן איכותי וטוב שפחות עובדים עליו ופחות משקיעים בו אולי נבנה מעצמו. למשל התכתבות עם גולשים, הצעות מחיר וכו'

    3. לדעתי זה נכון לבדוק מה אתרים מתחרים עושים אבל עוד יותר חשוב לבדוק איזה מידע קיים במקומות אחרים ולא קיים ברשת או קיים ברשת בצורה לא מאורגנת. היתרון של אתר יותר גדול שהוא יכול לבנות מערכי מידע שלא קיימים בשום מקום זה היתרון החשוב ביותר אל מול אתרים קטנים.

    4.מי שיכול לספור כל חור שוכח את הרשת. לא חובה להשקיע את כל העוצמה בכל העמודים באתר. לפעמים אפשר להשאיר דפים לא טובים עם מעט תוכן עם הם חלק ממערך. במקרה כזה השלם גדול בהרבה מסך חלקיו. למי שעובד על אתר גדול שווה לחשוב על הרשת יותר מאשר פיתוח והשקעה בכל חור, למשל אתר שעוסק במידע על שחקני כדורגל גם עם יהיה על כל אחד רק תמונה ומידע קצר מאוד אבל המעבר בניהם יהיה פשוט הערך יהיה גבוהה. מצד שני חשוב להבין מה הם הדפים החשובים ובהם להשקיע כמה שיותר.

    5 גם אם אין קהילה כדאי ליצור דיאלוג עם גולשים דרך פייסבוק, מיילים ו \ או תגובות לדפי האתר. את דיאלוג זה להפוך לתוכן. זה יהיה התוכן הכי מקורי, הכי יחודי והכי תורם לגולש שאפשר לייצר והעלות שלו יחסית נמוכה. זה גם מלמד את הגולשים שיש משהו מאוחרי האתר, נקודה חשובה לאתרים גדולים.

    • שחק לוי

      אוהד שלום! שמח שאהבת את המאמר ושהוא עזר לך ברמה המעשית לפתח רעיונות לגבי האתר שלך.
      בעניין מה שכתבת:
      1) מסכים שצריך לדעת מ-2 העולמות ולחבר ביניהם אבל מניסיון נוכחתי לדעת שאיש ה-SEO צריך להוביל את הקו, גם אם בשיתוף פעולה הדוק עם איש תוכן. אנשי SEO צריכים להגות וליישם אסטרטגיית תוכן.
      2) אין דבר כזה. קשה לבנות מערכת שמנווטת את עצמה בעולם שמשתנה ברמה יומית. דרישות התוכן וה-SEO של גוגל משתנות בתדירות גבוהה וצריך מישהו אחראי שמנווט.
      3)מערכי מידע נסמכים על תקציב תוכן גדול וכל תוכן שקיים ברשת או מחוצה לה דורש תקציב כדי לקנות או לפתח. זה היתרון של אתר גדול על פני קטנים.
      4)חור שלא ספרו אותו יטביע בסוף את הספינה (או ימוטט את הסכר). חייבים לסגור כל חור במיידי!! נכון גם שצריך לנוע ולראות גם את כל התמונה- שילוב מחוייב בין מיקרו למאקרו, בין מהמורות קטנות לאסטרטגיה כוללת. מאוד אינטנסיבי- אני כותב על זה במאמר.
      5)קהילה חברתית זה חשוב מאוד. לפתח גרעין קשה של תומכים שחוזרים לאתר או מגיבים בתוכן משלהם ומקבלים פידבק!

      יום טוב

    • אוהד, אינני מבין מדוע אתה סבור שגם בשנת 2015 קידום אתרים (נגד מתחרים ראויים בתוצאות החיפוש) היא בכלל עניין של ידע טכני, ומדוע יצירת תוכן לדפי אתרי אינטרנט היא גם עניין של ידע. אנא הסבר.

      נוסף על כך, אינני מבין איזה יתרון מקנה אתר בעל 2,400 עמודים, בהשוואה לאתר בעל 24 עמודים, אלא אם האתר פטור מלהתמודד על השגת ניצחון על המתחרים על מקום בצמרת תוצאות החיפוש (כמו האתרים של בנק לאומי, ביטוח לאומי, זאפ וכיוצא באלה).

      • הי שחק ועימנאל תודה על ההתייחסות לדברי.

        שחק אני חושב שמי שמוביל את התוכן באתר מסוים צריך להיות בעל שילוב של ידע – גם SEO / תוכן דיגטלי וגם בתחום בו האתר עוסק.

        אתרים של אנשי SEO שלא מגיעים מהתחום בו עוסק האתר הם לרוב טכניים מאוד, ולא מעניקים ידע וערך ברמה גבוהה, ואילו אתרים שבהם אין איש שמבין בSEO הרבה מהידע מתפספס ולא עובר לגולשים בגלל בניה לא נכונה וארגון לא נכון וקידום אתר לא טוב.
        כאמור לדעתי מוביל האתר צריך להיות בעל אוריינטציה הן לתחום בו האתר העוסק והן בSEO,UX וכו' – עדיף שידע קצת מכל תחום מאשר יהיה מומחה באחד מהם. כמובן שיש גם דברים אחרים, ויש אתרים טובים וטכניים או אתרים מעמיקים בעלי חסרונות טכניים שעדין מצליחים, אבל אני עדין חושב מהניסיון הקצר שלי שזה הפורמט הנכון ביותר.
        יש דרכים לייצר תוכן, איכותי, מקורי, נוגע לגולשים בפחות השקעה כספית נתתי כמה דוגמאות – כאשר כולן כוללות ניצול של אינטראצקיה עם גולשים וביצוע של מניפולציות קטנות על התוכן על מנת להפוך אותו לכזה שיכול לעלות לאתר – אצילי זה עובד (זה בערך חצי מחיר מכתיבת מאמר). הכוונה ב"מערכת" היא לא "תכנות" אלא ארגות, מבנה ושיטות פעולה של העובדים באתר (שמירה של התכתבות, עידוד של שאלות ופניות של גולשים גם אם הם לא להזמנת מוצר, יצירת שיטת עבודה להפיכה של התכתבות לעמוד מידע וכו').
        להבנתי, יש הבדל בין חור לא טוב שמסכן ספינה (למשל כתיבה של מידע לא נכון, הכנסה של וירוסים וכו') לבין ההבנה שלא כל דף אצלך באתר יהיה העמוד המושקע והארוך ביותר עלי האדמות – שאתה בונה אתר קטן של חמישה עד חמישים עמודים כל עמוד הוא משמעותי ויש להשקיע בו את הנשמה ,שאתה בונה אתר גדול – יש בו גם עמודים קטנים, לעיתים הם יכולים להיות עם תמונה, מפה, סרטון וכו בלבד. כל עוד הם מקורים, רלונטים לנושא ונותנים ערך לגולש הם חלק חשוב מהאתר.
        שוב תודה על המאמר הרציני והמקצועי והמשוב לדברי…

        עימנואל לגבי השאלה ראשונה – הידע הטכני במובן של תאגים, פיזור מילות מפתח והפצה של קישורים הולך והופך שולי. אני מאוד מסכים עם התפיסה שלך בנושא זה. אני כן חושב שיש משמעות לידע של צורה ובניה של מבנה התוכן באתר – שהיא שילוב של טכניקה עם הבנת הנושא בו האתר עוסק – באיזה צורות תוכן דיגטלי לעשות שימוש (תמונה, טקסט, סרטון, מפה), איך לקדם עמודי מידע מרכזי, יצירה של תוכן בצורה כזו שתשאיר את הגולש באתר, תפריטים, היררכיה וכו'

        לגבי השאלה ליתרון של אתר גדול. נניח ואני מקים אתר תיירות לעיר תל אביב. אם אכתוב עמוד אחד עד חמש שיהיה מאוד מפורט על העיר זה יהיה הרבה פחות אפקטיבי מבניה של אתר בו יש עמודי מידע קטנים, קצרים ומדויקים על כל חנות, אתר, ומלון שיש בעיר כאשר אילו מאורגנים נכון (למשל לתפריטים על פי קטגוריות, ציון גולשים או על על מפה).

        הערך שגולש יקבל מאתר כזה גדול יותר מאתר עם מעט עמודים מאוד מושקעים ולכן אתר כזה יהיה בסופו של יום יותר מוקדם. זה ההיתרון המרכזי להבנתי של אתרים גדולים.

  10. מקדם שאוהב את askpavel

    חבל שבחור בשם עמנואל שהרס כל חלקה של דיון טוב בתחום קידום האתרים בישראל הורס גם את המקום הטהור כאן. בחיים לא נתקלתי באיש שרק מחפש כל היום לסתור אנשים ומעולם לא הוכיח שהוא צדק במשהו. מוציא את החשק להיכנס או להשתתף בכל דיון. בן אדם משועמם חסר חיים שרק מחכה כל היום שמישהו ירשום איזו תגובה איפה שהוא כדי שיוכל לנגח. בחיים לא קראתי דיון אמיתי איתו שהעלה נקודות אמיתיות והראה משהו שפועל. איש סרק. תגובות סרק.

    • פבל ישראלסקי

      אני לא חושב שיש בעייתיות בעצם הרצון ליצור דיון סביב נושא מסוים (בעיקר נושא עם כל כך הרבה מחלוקות כמו SEO), אלא באופן שבו זה מתבצע הלכה למעשה.

      • פאבל,

        בתור קורא ותיק של האתר שלך, אבל כמו שאמרו כאן כבר כמה וכמה לפניי, אני חושב שכבר מזמן היה צריך לחסום את עמנואל מלהגיב באתר ובאתר שאלות תשובות שלו.

        לא נעים לומר, אבל איך שלא מסתכלים על זה מדובר בטרול. זה לא נעים אבל זה מה שצריך להיעשות.

        אם היה מדובר בתגובות ספורות פה ושם, ניחא אבל שמדובר בעשרות אלפי תגובות אובססיביות שחוזרות על עצמן עם אותה מנטרה עבשה שנועדה אך ורק לנסות וליצור ויכוחים על כלום (ע"ע טרול בויקיפדיה), זה הורס כל חלקה טובה בתחום קידום האתרים בארץ.

        חבל מאוד שאתה נותן לזה לההירס גם בפלטפורמה המצויינת שלך.

        אני בטוח שיש כאן עוד המון שיסכימו איתי.

        • זיו,

          למרבית הפוסטים אינני מגיב כלל. אני מגיב כאשר ההמלצות לפעולה של מחבר הפוסט, או ההמלצות הנגזרות מתוכנו, שגויות במיוחד. עובדה שיש מי שמסכימים עם התגובות שלי, ומי שמתנגד להן בחריפות יתרה הם מי
          שממילא מתקשים במיוחד להסתגל לשינויים הקיצוניים שהנהלת חברת גוגל כופה על העוסקים במקצוע, והם יהיו הבאים בתור לנטוש גם את המקצוע וגם את הפורום הזה, כפי שכבר עשו כ-2,000-3,000 "מקדמי אתרים" בשנתיים האחרונות.

          דוגמא לדיון מקצועי פורה, שקידם גם אותי במידה מסויימת, בזכות הצורך לספק תיאור יותר מקיף של האופן שבו גוגל מחשב את ציון הרלוונטיות של דף נתון לביטוי חיפוש נתון, כאשר הדף נכלל באתר בעל מספר רב של דפים, הוא התכתובת עם אוהד בהמשך השרשור. אם יש לך נימוקים טובים להראות באמצעותם מדוע מה שכתבתי פה שגוי ולא תורם תרומה משמעותית לידע המקצועי של הקוראים, למה שלא תציג אותם, לתועלת שאר קוראי הפורום?

        • המשך:

          בדיון עם אוהד, שתי הנקודות הראויות במיוחד לציון הן האיזכור של העובדה שגוגל פועל מזה זמן רב ליצירת רבגוניות בין תוצאות החיפוש שבצמרת, והקטע מ-2015\5\26 שבו כתבתי:

          "…הבה נניח שיש לי אתר בעל דף יחיד שאיתו השגתי את המקום הראשון בגוגל לביטוי שהוא גם פופולרי וגם תחרותי. מספר משתמשי גוגל ששואלים את הביטוי בכל פרק זמן הוא סופי, ובין אם כולם או חלקם נכנסים לתוצאת החיפוש הראשונה, גם מספר הכניסות הוא סופי.

          לעומת זאת, אם נוסיף לאתר דפים שכל אחד מהם משיג מקום בצמרת תוצאות החיפוש עבור ביטוי חיפוש אחר, הניווט של המבקרים מהדפים הנוספים שאליהם הגיעו מגוגל יוסיף מספר כניסות, אולי גדול מאד, לדף הראשון שבניתי, וזו אולי הדרך היחידה להוסיף לו כניסות באמצעות עבודת קידום אורגנית. מאידך, אם גוגל כן לוקח בחשבון את תוכנם השונה של הדפים שהתווספו, אפשר שזה יעמעם את הרלוונטיות של הדף הראשון לביטוי החיפוש שמייחד אותו, יוריד אותו מהמקום הראשון ואפסיד כניסות."

          שתי הנקודות הללו שוללות לחלוטין את ההנחות הבסיסיות ששוקי הציג, במופגן או ברמז, בפוסט הזה, ושמהן נגזרות ההמלצות שלו לקידום אתרים גדולים. כך למשל, הוא כותב "…נפח דפים מסיבי וכמות שגדלה בהתמדה ברמה היומית (מה שאומר המון תנועה אורגנית בפוטנציה)" בעוד שאפשר בהחלט שניתן להשיג הרבה יותר תנועה אורגנית בפועל עם רשת של אתרים בעלי דף אחד ויחיד.

        • המשך:

          ואגב, גם במדור השאלות והתשובות פה, אף אחד לא מפריע לך להשיב לשואלים, להציג נימוקים משכנעים מדוע התשובה שלי שגויה ולהציע במקומה את התשובה שלך.

    • "מקדם שאוהב את askpavel",

      בתגובה שכתבתי היום לאוהד, אני מציע בהחלט "משהו שפועל". זה לא בפעם הראשונה אלא מבוסס על ניסיון מעשי שהצטבר במשרד שלנו תוך כדי הפקת לקחים מכישלונות ומהצלחות בזירות תחרותיות ביותר בגוגל העולמי באנגלית.

      אני בטוח שכל הקוראים שאוהבים את askpavel ישמחו אם תגיב תגובה עניינית ומנומקת.

  11. אוהד,
    א. בניגוד למנהל שהוא מהנדס או מוסמך למנהל עסקים, מסלולי ההכשרה של עובדי ה-SEO (אופטימיזציה לדרישות מנוע החיפוש) לא חוסמים את מי שחסרים לחלוטין חשיבה כמותית, הדרושה בין היתר כדי להבין איך פועל מנוע חיפוש מהטיפוס של גוגל. ההכשרה המקצועית של עובדי ה-SEO דלה, שטחית ואפילו שגויה – קורס קידום אתרים נמשך כ-140 שעות (17.5 ימי עבודה – שוליה של סנדלר לומד הרבה יותר!). שאלותיהם ותשובותיהם של עובדי SEO בפורומים המקצועיים משקפות את העובדה שהם לא למדו מדוע ביצוע אופטימיזציה ((SEO מושלמת לא יכולה להיות תנאי מספיק להצלחת עבודת האופטימיזציה לדרישות בעל האתר (ניצחון על המתחרים) ואפילו לא תנאי הכרחי ("עשיתי את כל מה שצריך, אז למה נתקעתי במקום 30 ולא מתקדם למקום הראשון?", "איך יתכן שגוגל מציג במקום הראשון לביטוי התחרותי הזה תוצאת חיפוש שעבודת ה-SEO שלה כל כך גרועה?").

    ב. גם אתר גדול, בעל אלפי דפים, נכשל בייעודו אם כל דפיו אינם מצליחים להשיג מיקומים עליונים בתוצאות החיפוש לרפרטואר הגדול של ביטויי החיפוש שהניע את בעל האתר לחשוב בכלל שדרוש לו אתר גדול. הסיבה היא שעל פי הנחיות גוגל לבעלי\מנהלי אתרים מאז שנת 2013 (!) אם קידום מוצלח לביטוי חיפוש אחד מחייב מבנה אתר, עיצוב אתר ותוכן ששונים מאד מאלה של ביטוי חיפוש אחר (בגלל ההתנהגות וההעדפות השונות של אוכלוסיית משתמשי גוגל ששואלת כל אחד מהביטויים) חייבים (!) להשתמש בקבוצה קונה או גדולה של אתרים קטנים, שמחוברים ביניהם (כמו בדוגמה של אתר התיירות שהצגת) על ידי לוח ניווט משותף. ראה דיון בשאלה הזו הזה ב- http://www.askpavel.co.il/qa/17630 .

    • המשך:
      ג. "הידע במובן של תאגים ופיזור מילות מפתח" לא היה מעולם ידע טכני! ההחלטה באיזה ביטויי מפתח יש טעם להתחרות היא החלטה ניהולית (!), שלוקחת בחשבון את הסיכוי לנצח את המתחרים ברמת התחרותיות המשוערת הנוכחית והעתידית, בגבולות התקציב הנתון, ובקיומה של נכונות לנצח את המתחרים ויהי מה (במחיר שלא יכול להיות ידוע מראש) או בקיומה של רתיעה מלהסתכן בכישלון.

      ד. "מחקר המילים", כפי שהציג אותו שחק, הוא עבודה מיותרת לחלוטין כי הפתרון הניהולי\הנדסי להתמודדות עם רפרטואר של אינספור ביטויי חיפוש איננו (!) בקידום אורגני של דפי אתר ענק אלא בכוון שונה לחלוטין של ניהול השיווק באינטרנט.

      ה. "אתר בו יש עמודי מידע קטנים, קצרים ומדויקים על כל חנות, אתר, ומלון שיש בעיר" צפוי להיכשל כי דפיו לא יאונדקסו (!) על ידי גוגל – כפי שכבר ראינו עוד לפני כארבע שנים באתרי מסחר אלקטרוני בעלי אלפי דפים לאלפי מוצרים. הסיבה היא שהתוכן "הקצר והמדויק" זהה או דומה מדי לתוכן "הקצר והמדויק" של דף החנות, אתר התיירות או בית המלון בכל האתרים המתחרים.

      • תיקון: במשפט האחרון התכוונתי לומר שהתוכן "הקצר והמדויק" זהה או דומה מדי לתוכן "הקצר והמדויק" של הדף של אותה חנות, אותו אתר תיירות ואותו בית מלון בכל האתרים (והפורטלים כדוגמת "זאפ") המתחרים שמציגים את החנויות, אתרי התיירות ובתי המלון שבתל-אביב.

        • עימנואל, אולי (בעצם כנראה) לא הייתי ברור בדברי ובדוגמה שנתתי.

          אם המידע יהיה מידע קצר ומועתק בלבד – אתה צודק ואתר כזה נדון לכישלון – כי אין בכך ערך – בשום מקום בדברי לא עודדתי להעתיק חומר קיים – גם אם העמוד קצר ומדויק הוא חייב להיות מקורי והוא חייב להצטרף לעמודים מפורטים.

          במקרה שלנו – אנו מקפידים בעמודים כאלה לשלב מידע קשיח ואינפורמטיבי יחד עם עמדה שלנו לגבי נושא העמוד, בשילוב עם המלצות אישיות שלנו שיש בכל דף ודף באתר וברובם משולבים מדיות עשירות כאלה ואחרות חלקם מקוריות (מפות, תמונות מקור) וחלקם מוטמעות – הם לא עמודי קופי פייסט פשוט לוקח להכין אותם עם עובד תוכן מיומן עם ניסיון בעבודה באתר 20 – 40 דקות ולא יום או שלושה ימים כמו דפים מאוד משמעותיים.

          כל ההחלטה כמה להשקיע בתוכן היא לפי התחרות שיש על נושא העמוד ולפי החשיבות שאנו רואים בתוכן בו העמוד העוסק.

          עם המידע הוא קצר ומדויק ויחד עם זאת מקורי, ייחודי וקוהרנטי ויש חיבור – בין הדפים האחרים שבחלקם הם עמוסים במידע ייחודי ורלוונטי וכל ארגון המידע הוא ייחודי ורלוונטי וכולל מידע קשיח עם תוספות והמלצות מקוריות (שלא ניתן לעתיק משום מקום!!!) – לדפים קצרים וקטנים יש משמעות במיוחד שהם עוסקים בנושאים שלעתים אין עליהם מידע כלל ברשת ובשפה בה האתר עוסק (במקרה שאני יכול להעיד עליו – עברית / אנגלית). לא כל אתר עוסק בתחומים בהם שם יש רוויה של מידע – יש תחומים בהם המידע הפשוט והקצר חסר או לא מאורגן נכון ולאתר עם מידע כזה יש יתרונות גדולים על פני מתחריו.

          זה הניסיון שלי, ולפחות עבור התחומים שלי (תיירות , ותחומי מחקר חברתיים אשר בשניהם אני עוסק באתרים בינונים / גדולים כבעלים או כמפעיל) הוא די מבוסס. כמובן שיכול להיות שאני טועה והניסיון שלי מבוסס על טעויות כאלה ו/או אחרות או שלא ניתן להשליך מהידע שלי על תחומים אחרים. כך ששווה לקחת את דברי בערבון מוגבל עם ההבנה שעבור זה עובד יופי – לא בטוח שזה יעבוד במקום אחר.

          לגבי שאר הדברים – נראה לי שאנחנו די מסכימים על המהות – (עליונות של התוכן עצמו אל מול ה"טכני" שהופכת להיות פחות ופחות חשובה), יכול להיות שאנו מכנים את הדברים בשמות שונים.

    • המשך:
      ו. בתשובתך לשחק אתה מתאר את האחריות המוטלת על בעל האתר, או על מנהל מטעמו, להשיג הצלחה מכרעת בעבודת קידום האתר נגד מתחרים ראויים בתוצאות החיפוש לביטויי החיפוש ששוק היעד מרבה לשאול. מה שקורה בדרך כלל בפועל הוא שבעל האתר, או מנהל השיווק שלו, זורק את האחריות על עובד ה-SEO (בתואנה ש"אין לי זמן לעשות דוקטורט בקידום אתרים"), דוחה בתוקף כל הזדמנות ללמוד בתוך 3 שעות את עקרון הפעולה של גוגל, את ההבחנה בין SEO לאופטימיזציה לדרישות בעל האתר, ואת מה שהתחדש בגוגל מאז שנת 2005, ומסתפק בעיון בהצעות המחיר המוגשות להם על ידי עובדי SEO עצמאיים או משרדים שמשווקים את עבודתם של עובדי SEO, או ששוכרים עובד Inhouse. הנוהג הזה מכשיל, כמעט ללא יוצא מן הכלל, את השגת הניצחון המכריע על המתחרים.

  12. אוהד, כתבת:
    "במקרה שלנו – אנו מקפידים בעמודים כאלה לשלב מידע קשיח ואינפורמטיבי יחד עם עמדה שלנו לגבי נושא העמוד, בשילוב עם המלצות אישיות שלנו שיש בכל דף ודף באתר וברובם משולבים מדיות עשירות כאלה ואחרות חלקם מקוריות (מפות, תמונות מקור) וחלקם מוטמעות – הם לא עמודי קופי פייסט פשוט לוקח להכין אותם עם עובד תוכן מיומן עם ניסיון בעבודה באתר 20 – 40 דקות ולא יום או שלושה ימים כמו דפים מאוד משמעותיים. כל ההחלטה כמה להשקיע בתוכן היא לפי התחרות שיש על נושא העמוד ולפי החשיבות שאנו רואים בתוכן בו העמוד העוסק."

    גוגל פועל מזה כשמונה או עשר שנים ליצירת רבגוניות באופי תוצאות החיפוש שבצמרת, כי זה מה שמשתמשי גוגל דורשים. קודם לכן, אם היית שואל שם של מחלה תעסוקתית כמו mesothelioma, או של מצב רפואי שנגרם לפעמים ע"י רשלנות הצוות הרפואי כמו cerebral palsy, כל (!) 30-50 תוצאות החיפוש העליונות היו אתרים של עורכי דין. אבל לאחר השינוי לא ניתן היה למצוא בעשירייה העליונה יותר מאתר אחד של עורך דין, ולא ניתן היה להשחיל עוד אחד אלא על ידי החלפת הראשון, למרות שלעורכי הדין יש תקציב קידום בלתי מוגבל למעשה לגבור באמצעותו על אתרים אינפורמטיביים (כולל זה של NIH) ואתרים של קבוצות תמיכה של חולים ומשפחותיהם – קליק אחד באדוורדס לביטוי mesothelioma עלה בזמנו 80 דולר ובמקום הראשון בסדר הצגת המודעות קיבלת 200 קליקים ליום (בעלות של 480,000 דולר לחודש), ועורכי דין שזכו במשפט נזיקין במדינות מסויימות בארה"ב בשל שיתוק מוחין כתוצאה מרשלנות קיבלו שכ"ט של 40% מעד 140,000,000 דולר!. ביטויים כמו mesothelioma lawyer או cerebral palsy lawyer היה פחות תחרותיים משום שעורכי הדין רצו לתפוס לקוח מיד לאחר שהוא שומע את האבחנה ולפני שהוא מתחיל לחשוב לבד על הצורך בעורך דין, ולכן טסו מיד לכל פונה כדי להחתים אותו על יפוי כוח בלתי חוזר.

    המסקנה המתחייבת מהנוהל של גוגל, ושמקבלת ביטוי גם בהנחיות, בסרטונים ובהצהרות של אנשי גוגל בכנסים ובהזדמנויות אחרות, היא שיש צורך ליצור בידול ניכר של תוצאת החיפוש שלך, כדי לגרום לגוגל להקפיץ אותך בבת אחת גם ממקום 30 למקום הראשון בתוצאות החיפוש לביטוי תחרותי ואפילו סופר-תחרותי. אם הייתי צריך לסכם במילה אחת את כל מה שלמדתי ואני יודע עכשיו בנושא הזה, הייתי אומר שתוצאת החיפוש שלך צריכה – להפתיע!

    ברור לי שכותב תוכן מוכשר ומיומן יכול ליצור תוכן ששונה מספיק משאר תוצאות החיפוש המתחרות על אותו ביטוי בתוך 20-40 דקות. אבל ניסיון החיים שלי (ואינני נמנה על המעתיקנים) בגיוס, מיון, הדרכת וניהול עובדים, לימד אותי שגם אם ניתן להמציא (!) דף תוכן מפתיע בתוך 20-40 דקות, לא ניתן לחזור על ההצלחה הזאת עשרות פעמים ביום ומאות פעמים בחודש.

    • עמנואל – אני מסכים עם כל מילה שלך ולכן אני חושב שאני לא מצליח להסביר את עצמי כראוי.
      אנסה שוב בפעם האחרונה.

      רב גוניות היא דבר חשוב (היא מהיתרונות החשובים של אתר גדול על פני אתר קטן למשל). לכן אל תחשוב רק על כתיבת תוכן או מאמרים. שבר זה חשוב – אך לבד היום לדעתי זה לא מספיק.
      עם ניקח את דוגמת המחלות.

      מה יקודם יותר על ביטוי כמו "מחלות נפש". עמוד אחד שמפרט ב1500-3000 מילה על מחלות הנפש הקיימות וטיפולים (בגנון של כתב עיתונאית) או או עמד שבו יש תפריט אחד שמביא לקטגוריה שמדברת על סוגי מחלות פסיכאטיריות, לקטגוריה של טיפולים על מחלות, לקתגוריה של חוקרי מחלות אילו, לקתגוריה של מחקרים על מחלות אילו וכו'.

      כל קטגוריה יכולה להתחלק בתוך עצמה (אני מאמין ששתיים ושלוש רמות מדף הבית זה מספר סביר אבל אפשר להתווכח על זה) בקצה יש לך קטגוריות של מחלות כאשר על מחלה עמוד כללי עם הסבר ודרכי טיפול, עמוד של חוקרים מפורסמים (יכול להיות עמוד שכולל רק מידע בסיסי עם לינקים), עמוד למחקרים שפורסמו על מחלה זו (שוב אפשר להתספק במידע בסיסי אפילו תקציר מעותק עם לינק), עמוד של סיפורים אישים של גולשים על מחלה זו (יכול להיות על בסיס קופי פייסט מכתבים שהאתר קיבל מגולשים), שאלות ותשובות בנושא מחלה זו של מערכת האתר עם גולשים תוך מחיקת זהותם, או טיפים ותגובות שאנשים רשמו על מחלה זו (יכול להיות גם תפריט ששלוח לעמודים בהם כל תגובה נמצאת בעמוד נפרד).

      כאשר כל זה מופיע בתוך מערכת בנויה נכון, קלה לניווט (גם לינקים פנימים בטקסט, גם תפריטים מילולים נוחים, גם ניווט חזותי (למשל על בסיס של מפת מוח שמראה היכן מחלה זו פועלת במוח האנושי וניתן לנווט דרך מפה חזותית זו למחלות אחרות) וגם המלצות לקריאה נוספת שמתנים לפי תוכן (לא זהים לכל עמוד – למשל בעמוד שעוסק בפוסט טרומה אפשר לשלוח לעמוד שעוסק בטיפול בה, לסיפור אישי מאוד טוב ו/או למידע על מתח או חרדה שלעיתים מגיעים עמה).

      בתוך כל מערכת זו, החלוקה לעמודים קטנים ומדוייקים לצד עמודים עמוסי מידע ושיתוף של מידע דיגטלי שאינו רק טקסטואלי ולא תמיד לוקח הרבה זמן לכתוב אותו בכל עמוד – גם לעמודים בקטנים – שכמו שאתה מבין הם כולם מקורים ומלאים במידע שיש רק באתר כגון זה, יש משמעות רבה – במיוחד בזנב הארוך.

      למשל אפשר כך לענות על הרבה שאלות ספציפיות בתחום של מחלות, (איך מתמודדים עם התקף פוסט טרומאטי בזמן אירוע חברתי, מה הקשר בין סייבר טרוריזם לפוסט טרומה, איך מתמודדים עם פוסט טרומה אצל חרשים או בחברות סגורות – נושאים שאין הצדקה לכתוב עליהם מאמר ארוך ומידע קצר יכול להיות המידע הגדול / הזמין / המאימן ביותר שיש ברשת)

      זה משרת את הרב גוניות, זה משרת את הדיוק של האתר ומשרת את ההפתעה והעניין שעליהם דיברת לכן לאתר כזה קידום של המילים פוסט טרומה, או מחלות פסיכאטריות יהיה יתרון רב – חשוב להבין שהעבודה של מי שמתכנן תוכן כזה הופכת להיות לא על כל עמוד בנפרד אלא על בניה נכונה של רשת המידע.

      לצורך העניין האתר בו אנו מתדיינים בדיון מלמד זה – כולל לצד עמודי המאמרים הארוכים והמושקעים שאי אפשר בלעדיהם – גם עמודי שאלות ותשובות – ספצפים יותר – הם חלק מהאתר חלק מהרשת שלו ואי אפשר להתעלם מקיומם – הרבה מהם גם מאונדקסים ואף נמצאים בעמודים ראשונים במילות זנב ארוך- אפילו שהם יכולים להיות בעלי טקסט של פיסקה או שתיים.

      האתרים גדולים רבים שאני מכיר, כוללים עמודי כתבות מאוד מפורטות וארוכות, אך גם עמודי תמונות שיכולים להיות כוללים תמונה וכותרת, טיפים ספציפים שתלויים באורך שהגולש כותב (לעיתים משפט), עמודים עם סרטי וידאו ומצגות (שכל מה שיש בהם הוא כותרת ואיפריים), מפות וכו'.

      עמודים אילו לבד חסרי משמעות – אבל כאשר מצטרפים לכדי קבוצת עמודים גדולה על ביטוי מסוים הם חלק ממה שיש לאתר להציע וכל עוד גולשים מוצאים בזה עניין, עוברים מעמוד לעמוד, משתפים את האתר, שומרים אותו במועדפים וכו' בגלל שבניה כזו מאפשרת להביא להם את המידע המקיף והמעמיק ביותר מצד אחד ומידע זמין שאפשר לשלוף אותו יחסית בקלות אתר כזה יצליח.

      מקווה שהבהרתי את הנקודה – אם אינך מסכים לזה סבבה זה זכותך נחליט שאנו חולקים בדעתנו 🙂

      • אוהד, בשיחת טלפון הייתי עוצר אותך מיד ומעיר שאינני מדבר על רבגוניות בתוך האתרים אלא על הרבגוניות שגוגל כופה בתוך צמרת תוצאות החיפוש לביטוי חיפוש נתון, שכל אחת מהן היא בדרך כלל דף מאתר אחר, כי הרבגוניות נגזרת מרבגוניות אוכלוסיות משתמשי גוגל.

        נוסף על כך, האם האוכלוסיה שמחפשת בגוגל בית מלון חמישה כוכבים בתל-אביב דומה במשהו לאוכלוסיה שמחפשת בית מלון שני כוכבים בתל-אביב? ואם לא, איך יוצרים לראשונה עיצוב ותוכן שמשדרים יוקרה ולשניה עיצוב ותוכן שמשדרים חסכון? האם אותו מעצב ואותו כותב תוכן יכולים להצליח בשתי המשימות יחד, עד כדי כך שבכל "קטגוריה" הדף שיצרו ינצח את כל תוצאות החיפוש המתחרות?

        • גם אם היית עוצר אותי – הייתי מתקן אותך בחזרה וממשיך להסביר עצמי.
          גוגל מקדם את הרב גוניות כי הוא הבין שככל שהמילה יותר כללית ופחות ספציפית – פחות ניתן לדעת מה הגולש מחפש במדויק ולעיתים רבות הגולש והמחפש עצמו לא יודע מה הוא מחפש.
          מאותה סיבה ממש לאתרים גדולים חשוב לפתח רב גוניות (לחיפוש כללי למשל כמו תל אביב – יהיה יתרון לאתר שיתן מגוון נרחב יחסית של מידע ברמות שנות, בצורות מדיום שונות ובתתי נושאים שונים עם ניווט נוח בין הדפים, צריך לזכור שאילו מילים שאתה צריך לעזור לגולש להבין מה הוא רוצה לקרוא).
          במילים מאוד ספציפיות (למשל מלון דן פנורמה בתל אביב) הסיפור קצת שונה – אך גם לא הרבה – לא כולם רוצים לקרוא ים של חומר על המלון הנ"ל – חלק רוצים לראות תמונות/סרטונים, חלק רוצים לקרוא תגובות, חלק רוצים לראות איפה הוא על מפה וחלק רוצים לדעת מה קהלי היעד שלו ו/או איזה מסעדות יש באזור שלו.
          אי אפשר לדבר גם לקהל של אכסניות וגם לקהל של מלונות חמישה כוכבים באותה נשימה – מאותה סיבה שאתר תיירות על לונדון הוא לא אתר על נסיעות עסקים וכנסים במקום. וכותב תוכן של מלונות לא יהיה כותב תוכן של השכרת רכב והופעות – כל אחד צריך לכתוב במה שהוא מתמקצע.
          גם גוגל הגדולים לא מייצרים מוצר לכולם ויש כאלה שמשתמשים במנועי חיפוש אחרים. אתה צריך לדעת מי הקהל שאליו אתה מכוון, מה חשוב ומה פחות חשוב, מה הוא רוצה לדעת, מה הוא צריך לדעת, איך מנגישים לו זאת וכו', ולפי זה לבנות תוכן ולהחליט איפה להשקיע יותר ואיפה להשקיע פחות או בכלל לא.
          בכלל השיטה של הוספת עמודים קטנים וספציפיים פחות נכונה לגבי קידום של שמות המלונות עצמם באזורים תחרותיים (פשוט כי התחרות מאוד גדולה) ובנושא המלונות יש הרבה כסף על הריצפה ויחד עם זה המון מידע שקיים ברשת בצורה טובה וזמינה ובכמעט כל שפה אפשרית (במיוחד על המלונות היותר רווחים לאו דווקא היקרים).
          מצד שני עם במלונות עסקינן מידע אינפורטמטיבי ורציני על מלונות נישתיים לפי לקוחות חסר (בשפה העברית).
          לכן עם תבנה מידע טוב ומפורט על המלונות הגדולים והחשובים של תל אביב – מידע מושקע עם הרבה שעות עבודה.
          ואחר כך תבנה עמודים פחות מושקעים של מלונות לפי סוגי לקוח, מלונות לפי אזור וכדומה.
          ניקח למשל מלונות למשפחות בתל אביב – עמוד שיכול להיות מורכב מפסקה כללית וכותרת (הכתיבה הייחודית היחידה עבור עמוד זה), ולינקים (פנימיים) למלונות הרלוונטים, מפה טובה וממורכזת על תל אביב בה מפורטים מלונות העיר וקישורים למידע על עמודים אחרים באתר (למשל מידע כללי למשפחות בתל אביב, ומסעדות מומלצות למשפחות בתל אביב).
          תוסיף לזה עמוד עבור צמחונים, עמוד עבור שומרי מסורת וכו'
          עמודים כאלו יאונדקסו, ואפילו יהיו מוקדמים ברמה טובה בפני עצמם (שוב הכל תלוי תחרות וכמה כתבו על נושאים אילו לפנך בדרך כלל לא הרבה עד כלום).
          אם תבנה את היררכיה באתר נכון – עמודים אילו יתרמו לקידום של הערך "מלונות בתל אביב" ולקידום של הערך "תל אביב" וגם יתרמו לקידום של חלק מהדפים של המלונות עצמם (יותר מסובך).
          כל הנקודה היא שצריך להתייחס לקידום כזה כקידום של רשת של דפים ולא קידום של עמוד אחד – הרעיון הוא שמקדמים אתר וקטגוריות בתוכו ולא עמוד ספציפי.
          כמובן שמילת המפתח לכל הדיון הזה היא איזון וכל אתר צריך למצוא את נקודות שיווי המשקל הנכונות לו.
          בלי קשר בכלל לדיון, אתה לא תנצח (תגיע למקום ראשון) בכל קטגוריה של האתר זה לא מטרה (או יותר נכון מטרה לא נכונה). אחד מהכללים החשובים במלחמה (כמו קידום אתרים) הוא ריכז מאמץ. אתה צריך לנצח איפה שאתה מחליט ואיפה שאתה משקיע את מרבית המשאבים כאשר יש קטגוריות שרק יסיעו או רק יתמכו למאמץ העיקרי ו/או ימתינו לתורם להתפתח בעתיד.

  13. התחלתי לקרוא את המאמר שנראה מעניין אך לצערי הפונט באתר ממש לא קריא. שיהיה בצלחה…

  14. אוהד, המקרה שתיארתי מעלה היה של מצב שבו עורכי הדין בעלי האתרים היו מעוניינים, מהסיבה שתיארתי, להתחרות ביניהם על ביטוי החיפוש הכללי (שם המחלה) ופחות על ביטוי חיפוש הכולל את שם המחלה ואת המילה עורך דין. אבל לא זאת הנקודה – גוגל פועל ליצירת רבגוניות בצמרת תוצאות החיפוש גם של ביטויי חיפוש בעלי זנב ארוך ומדויקים, וזאת כדי להיענות לרתיעתם של משתמשי גוגל מלעבור מתוצאת חיפוש אחת לתוצאה הבאה ולראות שכולן כמעט זהות, בסגנון העיצוב, במסר השיווקי ובטקסט, משום שמי מנהל בטעות את עבודת הקידום הוא עובד אופטימיזציה שמורגל לשאול "מה הטרנד שהולך היום?".

    חמור מזה הוא המצב הנפוץ שבו כל 300 תוצאות החיפוש שבצמרת דומים זה לזה עד כדי כך שגוגל נכשל (!) בניסיון ליצור רבגוניות בעשירייה העליונה. הפתרון הקידומי במקרה זה הוא כמובן יצירת אתר שעיצובו, המסר השיווקי שלו ותוכנו (לא בהכרח רק טקסט ולא בהכרח "טקסט שיווקי") מפתיעים (!) עד כדי כך, ולטובה, שגוגל ייאלץ (!) להקפיץ אותו גם ממקום 300 למקום הראשון. אבל תנאי לכך הוא לאסור על עובד האופטימיזציה לעסוק בקידום האתר ולהפקיד את המטלה בידי מי שיודע להמציא פתרון חד-פעמי, שלא ניתן להעתקה, ולא רק להעתיק את מה שעושים כל האחרים, כי זה מה שכולם עושים, אז איך זה יכול להיות שגוי? עבודת העתקה עובדת, ועובדת היטב, רק בתחום האופטימיזציה לדרישות מנועי החיפוש, כי זה מקצוע של ידע והידע גלוי לכל, ואם אתה לא יודע משהו, שאל ויענו לך ברצון ובדרך כלל גם ללא חילוקי דעות מהותיים. אבל אפילו חיבור תגי המטא לא שייך לתחום הזה, כי ההחלטה על איזה ביטויי חיפוש להתחרות במתחרים הספציפיים שקדמו לך ושעוד יבואו היא החלטה ניהולית, משמע החלטה שמתקבלת תמיד בתנאי אי-ודאות חמורים, ולא פעולה על פי סעיף אחד מתוך צ'קליסט נתון מראש.

    מילת המפתח לקידום אתר הפונה לשוק יעד שבשלב זה עושה שופינג באינטרנט (בניגוד לאתר הפונה למי שכבר החליטו מה ואצל מי לקנות, או לאתר שמספק שירותים מקוונים כמו אתר של בנק) היא כאמור "להפתיע!". אתה מתאר בפורטרוט את מה שרוצים (!) למצוא באינטרנט הלקוחות הפוטנציאליים של "דן פנורמה" ומה רוצים הלקוחות הפוטנציאליים של מלון צנוע שמדורג בשני כוכבים. סטיב ג'ובס כתב פעם שאם הנרי פורד היה שואל את השוק מה הוא רוצה הם היו עונים לו: "סוס יותר מהיר".

    • הי עימנואל כמו בערך כל הדיון שלנו. גם עכשיו אני מסכים אתך כמעט על כל מילה ב"רישה" ובבסיס של דברך (רב גוניות, החשיבות של מקוריות והפתעה וכו' ועליונות התוכן עצמו על האופטימצזיה טכנית והימנעות מהליכה אחרי טרנדים). ה"סיפה" והמסקנה פשוט שונה – ונובעת אולי מנקודת המוצא היחידה עלינו אנו חולקים (אתה מתייחס לכל עמוד כמשהו נפרד שצריך לנצח בפני עצמו את המתחרים, אני מתייחס לאתר כרשת של עמודים אותה צריך לקדם / ולפתח שגדולה מכל חלקיה ולכן יש משמעות רבה גם לקשרים כמו לעמודים) אולי עקב התחומים השונים בהם אנו עוסקים ואולי עקב השווקים השונים אליהם אנו פונים ואולי בכלל שאפשר להצליח בכמה שיטות.
      כל אחד והמסקנות מהניסיון שלו.
      מיותר לציין שכל מה שנאמר על ידי מבוסס גם הוא על ניסיון בלבד ולא על תיאוריות ומחשבות לב…

  15. גם הסוגיה שאתה מעלה מעסיקה אותי מזה 15 שנים. מצד אחד, מנועי החיפוש מציגים בתוצאות החיפוש דפים מתוך אתרים ולא אתרים. היה פעם מנוע חיפוש (Fast) שהציג את כל דפי האתר בתנאי שהיה להם ציון רלוונטיות גבוה מ-0 לביטוי החיפוש הנתון, ולכן אפשר היה גם להכריח אותו להציג מיליוני דפים מאותו אתר ודי היה לכלול את הביטוי בכותרת. התוצאה היתה שהיו ביטויי חיפוש רבים שכל 100-200 תוצאות החיפוש העליונות היו דפים מאותו אתר, מה שלא הועיל כמובן למשתמשי מנוע החיפוש.

    גוגל מציגים עכשיו באותו דף תוצאות חיפוש (SERP) לא יותר משני דפים מאותו אתר, ולא חשוב אם אתה מבקש שיציג 10, 20 או 100 תוצאות חיפוש לדף תוצאות חיפוש. מה שגורם לכך שאתה יכול לגרום לו להציג את כל דפי האתר הרלוונטיים רק אם תבקש שיציג תוצאה אחת בלבד בכל דף תוצאות חיפוש (אם זה עדיין אפשרי; וכך גם מצאנו את מקומם בסדר הצגת תוצאות החיפוש של דפים ש"נעלמו" לנו מתוצאות החיפוש). מצד שני, גוגל מדברים בכל מקום על אתרים ולא על דפים, למעט כאשר הם מדברים על Page Rank.

    את העמימות הזאת לא ניתן להסיר. אני מצאתי לנכון להדריך עובדים, להרצות לציבור וללמד ב"סמינר לקידום אתרים בזירות תחרותיות" (שמיועד לבעלי משרדי קידום ובהיקף של 25-30 שעות) שזה הרבה יותר מעשי לחשוב במונחים של הרשת כרשת של דפים מתוך אתרים, משום שכל דף מקבל ציון רלוונטיות משוקלל לביטוי החיפוש הנתון, אבל לא האתר מקבל ציון רלוונטיות בכללותו, וגם אם היה אפשר לחשב ציון ממוצע של כל הדפים, אין לנו (בניגוד לעובדי גוגל) כל שימוש בכלי המושגי הזה.

    הגישה שעליה חשבתי היום, עוד לפני שקראתי את התגובה שלך היא זו: הבה נניח שחש לי אתר בעל דף יחיד שאיתו השגתי את המקום הראשון בגוגל לביטוי שהוא גם פופולרי וגם תחרותי. מספר משתמשי גוגל ששואלים את הביטוי בכל פרק זמן הוא סופי, ובין אם כולם או חלקם נכנסים לתוצאת החיפוש הראשונה, גם מספר הכניסות הוא סופי.

    לעומת זאת, אם נוסיף לאתר דפים שכל אחד מהם משיג מקום בצמרת תוצאות החיפוש עבור ביטוי חיפוש אחר, הניווט של המבקרים מהדפים הנוספים שאליהם הגיעו מגוגל יוסיף מספר כניסות, אולי גדול מאד, לדף הראשון שבניתי, וזו אולי הדרך היחידה להוסיף לו כניסות באמצעות עבודת קידום אורגנית. מאידך, אם גוגל כן לוקח בחשבון את תוכנם השונה של הדפים שהתווספו, אפשר שזה יעמעם את הרלוונטיות של הדף הראשון לביטוי החיפוש שמייחד אותו, יוריד אותו מהמקום הראשון ואפסיד כניסות.

    השאלה הזו נשאלת במישור התיאורתי, ואינני רואה כל דרך מעשית להשיב עליה לכאן או לכאן באמצעות ניסוי או תצפית. קידום אתרים (כנגד מתחרים ראויים בתוצאות החיפוש) איננו כאמור עבודה טכנית של ביצוע סדרת פעולות על פי פרוטוקול (צ'קליסט) אלא עבודה שמהותה קבלת החלטות (מושכלות במידת האפשר) בתנאי אי-ודאות חמורים.

    אבל אם 300 או 3,000 בעלי אתרים מתחרים על אותו ביטוי חיפוש שהוא גם פופולרי וגם תחרותי (במובן של מספר המתחרים) רק אחד מהם יצליח להשיג את המקום הראשון, עוד כארבעה מהם ייכשלו כשלון מכובד, וכל שאר ה-299 או ה-2,999 ייכשלו בהכרח כישלון מחפיר. על כל אחד מהם אפשר יהיה בהחלט לומר שהוא לא דאג להשקיע מספיק עבודה איכותית בדף שנועד לנצח את המתחרים בביטוי החיפוש הנתון, וביזבז את המשאבים המוגבלים שלו על קידום כל שאר דפי האתר, בדרך כלל תוך השגת כישלון בכל החזיתות. אתה כתבת על הצורך ב"ריכוז המאמץ" וזה בדיוק מה שמנחה אותי מזה שנים רבות.

  16. אוהד,

    אם הבנתי אותך נכון, טענת שהקידום לביטוי החיפוש [מלונות בתל אביב] תורם לקידום הדף לביטוי החיפוש [תל אביב]. אם זה נכון אז זה גם אמור לתרום לקידום הדף לביטויי החיפוש [תל] ו[אביב].

    בראשית שנות האלפיים גם אני פעלתי על פי האקסיומה הזו אודות אופן הפעולה של גוגל. אבל רמת המורכבות ורמת התחכום של גוגל עלו מאז לא בטור חשבוני (כפונקציה של הכמות המצטברת של שעות העבודה של מספר גדל והולך של מדענים, מהנדסים ומתכנתים) אלא בטור הנדסי (גם כפונקציה של המורכבות והתחכום הגוברים של כל העובדים הללו). אני מתקשה מאד כיום להמשיך לפעול על פי האקסיומה הנושנה שהקידום לביטוי החיפוש [מלונות בתל אביב] ממשיך לתרום לקידום הדף לביטוי החיפוש [תל אביב] ולקידום הדף לביטויי החיפוש [תל] ו[אביב].

    גם בנושא הזה אינני רואה דרך להחליף את האקסיומה בתוצאה ודאית, או אפילו הסתברותית, של ניסוי מבוקר או תצפית. אבל זה המחיר שמשלם מי שעובד בעיניים פקוחות ובחריצות על הרחבת הידע המקצועי, בניגוד למי שבאו רק ללמוד "מה עושים פה" ו"לאן הטרנד הולך", ומפנטזים שהם יודעים את כל מה שצריך לדעת.

  17. שלום רב

    בעיון רב קראתי את הנכתב במאמר וכמובן גם התגובות

    גישתי האישית שונה לחלוטין – אם מישהו יודע לנאום מול בן אדם אחד או קבוצת אנשים קטנה במיוחד, אזי אין שום בעיה לנאום גם מול אולם עם מאות ואף אלפי אנשים, כי אין לאותו מישהו פחד במה והוא גם מספיק מיומן בתחומו

    כמו כן, במאמר כתבת – "צריך לדעת על סוגי ה-rel השונים שיש ואיך הם יכולים לעזור לנו באתר. הסבירות היא שככל שהאתר גדול אנחנו נצטרך לשים לב לתיוגים ולתקנות שהשפעתם על אתרים קטנים-בינוניים היא זניחה או לא הכרחית אבל באתר גדול הם קריטיים." – איך ניתן לקבוע זאת בצורה חד משמעית ?

    הרי אם יש מאפיין מסוים שיכול לקבל ערכים שונים, הרי הוא לא קיים סתם כך, אלא בכדי לפתור בעיה כזו או ולעזור למנוע חיפוש להבין יותר טוב אתר ולכן השפעתו גדולה גם על אתר קטן, גם בינוני וגם על אתר גדול

    בברכה,
    לאוניד אוסטרובסקי

    • זקן השבט\עמנואל הוכשטדט 054-6954357

      לאוניד, אין שום בסיס למשל שהצגת כאילו זו עובדה מוכחת שאם קיים "פחד במה" הוא חייב להתרחש גם מול קהל גדול וגם מול קהל של אדם אחד, כמו באודיציה של מי ששואף להיות זמר אופרה.

      אתה כותב ש"מאפיין מסוים שיכול לקבל ערכים שונים, הרי הוא לא קיים סתם כך, אלא בכדי לפתור בעיה כזו או ולעזור למנוע חיפוש להבין יותר טוב אתר ולכן השפעתו גדולה גם על אתר קטן, גם בינוני וגם על אתר גדול." אני מנסה להשוות, מתוך הזיכרון, מה היינו צריכים לעשות בשנת 2002 כדי לגרום לגוגל "להבין יותר טוב אתר" ואיך גוגל "מבין יותר טוב אתר" בשנת 2015, ומה הוא עדיין דורש מאיתנו לבצע (אופטימיזציה לדרישות מנוע החיפש – SEO) כדי שלא ייכשל במשימתו.

      כפי שעניתי לאוהד בתגובה קודמת, בנושא הזה אפשר כבר לשאול האם גוגל עדיין זקוק לנו כדי להבין משהו, כי אם לא, אנחנו עושים פעולות SEO שפעם היו הכרחיות והיום הן מיותרות, ואולי אפילו מזיקות. נוסף על כך, אם יש לנו למשל אתר בעל דף אחד ויחיד שנושאו [בתי מלון 5 כוכבים בתל אביב] גוגל מחשב לו ציון רלוונטיות משוקלל לביטוי הזה, והדף\אתר מקבל מקום זמני בסדר הצגת תוצאות החיפוש לביטוי הזה, על פי מקומו בסדר היורד של ציוני כל תוצאות החיפוש. אבל אם נוסיף לאתר דף שני שנושאו [בתי מלון בוטיק בתל אביב] האם זה לא ידלל\יוריד את ציון הרלוונטיות של הדף הראשון לביטוי המפתח שלו? כי אם כן, כמה שאתר יותר גדול, מבחינת מספר הדפים ומספר ביטויי המתח שמפוזרים בין דפיו, הציון של כל דף יירד, ויהיה צורך בהשקעת משאבים נוספים לקידום כל דף ודף לביטוי המפתח שלו, כנגד המתחרים שמסתפקים בפחות דפים, ואפילו בדף אחד ויחיד.

      • שלום רב עמנואל ותודה על תגובתך

        בדבר משל של הדוגמא על פחד במה וכד' – תמיד מעניין אותי לדעת מה אומרים אחרים בנושאים שונים, אך תמיד תהיה לי זווית ראיה משלי בהתבסס על העובדה כי עולם אינטרנט אין זה מדע מדויק ולכן ללא ספק לעיתים קרובות אחד ועוד אחד יכול לתת תוצאה של 21 או אפילו מספר שלילי

        ואם אתה רוצה הוכחות, אזי בהחלט תוכל לבצע חיפוש ברשת ולמיטב ידיעתי תמצא הרבה חומר בנושא

        בדבר מאפיינים, ערכים וכד' – אתה מחזיר אותי לשנת 2002 , כאשר באותה עת הייתי בתחילת דרכי אפשר לומר בעולם ללא גבולות כמו אינטרנט והשיווק בו, לכן אני אפילו לא מנסה להיזכר מה היה אז אם כי הסיפור של הגעתי לתחום הינו מרתק בעיניי (זוכר כל פרט ופרט)

        אני חיי בעולם של הווה וחושב כמה צעדים קדימה, כי ממש לא משנה מה היה "אז" אלא חשוב מה יש היום , כאשר גישה זו קשורה רק לעולם שיווק ברשת, שאין עוד משהו שיכול להשתוות לו מבחינת דינאמיות, אפילו בורסה 🙂 , הרי רק בזכות זה המונים עזבו את התחום, כאשר הביננו שלא ניתן לעשות כאן "מכה", אלא ללמוד כל יום מחדש.

        לגבי שאלתך מסוג "האם גוגל זקוק לנו וכד' " – ללא ספק כן, אך במידה ומישהו ייכשל במשימתו להסביר לגוגל על אתר כזה או אחר, רק אז גוגל בנימוס רב יעלה על הבמה וינסה לדרג אתר כפי שהוא מבין ולא ע"פ מה שמשווק הסביר, לכן גוגל נותן לנו כלים רבים (למעשה הזדמנות), בכדי שאנו נפעיל אותם מתוך רצון למסור לו מסר כזה או אחר – בהתחלה השרביט אצלך.

        בדבר דוגמתך על אתר בעל דף אחד בנושא בתי מלון – לדעתי הרעיון שהעילית כאן יש להפנות אל כותב מאמר זה, כי אם אתה צודק בהנחה שלך, אזי ע"י חלוקת אתר הגדול למספר אתרים שונים, כאשר כל אתר יתמקד בנושא משיק לאתר השני, הרי פחות משאבים יצטרכו להקדיש ובכך פעולות הקידום/השיווק יעלו פחות כסף

        בברכה,
        לאוניד אוסטרובסקי

        • זקן השבט (עמנואל הוכשטדט)

          לאוניד, ההשוואה בין מה שהיינו צריכים לעשות בשנת 2002 כדי לגרום לגוגל להבין על מה האתר לבין מה שאנחנו צריכים לעשות בשנת 2015, מתבססת על ההשערה המבוססת שהיכולות של גוגל להבין על מה האתר גדלו בינתיים בטור הנדסי, בזכות ההשקעה של מיליוני שעות עבודה של מדענים, מהנדסים ומתכנתים מוכשרים וחרוצים במיוחד.

          לעומת זאת אנחנו, שהשקענו בשאלה מה אנחנו צריכים עדיין לעשות כדי לעזור לגוגל להבין על מה האתר מספר שעות עבודה זעום, נוטים לחשוב עדיין במונחים של שנת 2002. מכל מקום, האם בהנחיות גוגל העדכניות קיים עדיין פרק שמדריך את מקדם האתרים מה עליו לעשות כדי שגוגל יבין על מה האתר? כי אם לא, מה שכתבת מעלה שגוי לחלוטין. כי אם אין, איפה מקדמי האתרים אמורים "ללמוד בכל יום חומר חדש"?

          הטענה שאפשר שריבוי דפים מקטין את ציון הרלוונטיות של כל דף לביטוי החיפוש שנבחר עבורו, ולכן יש צורך להשקיע משאבים נוספים כדי לגבור על המתחרים ולהשיג מקום בצמרת לאותו ביטוי חיפוש, עלתה על דעתי מזה זמן רב ולא מצאתי דרך לבצע ניסוי מבוקר שיענה על השאלה. מחבר המאמר וגם מגיב בשם אוהד פועלים על פי אקסיומה שעדיף אתר בעל מספר רב של דפים. מכל מקום, למרות שאנשי גוגל מדברים בכל מקום על אתרים ולא על דפים, הם לא משתפים אותנו בתשובה חד-משמעית לשאלה האם הוספת דף שני (שנושאו ביטוי חיפוש קרוב אבל לא זהה) לאתר בעל דף אחד, מעלה או מוריד את ציון הרלוונטיות של הדף הראשון.

          בברכה,

          עמנואל
          http://www.askpavel.co.il/qa/user/%D7%96%D7%A7%D7%9F+%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%98

          • שלום עמנואל

            במסמך הנחיות של גוגל למנהלי אתרים מבחינתי שופך המון אור על המתרחש בגוגל ולכן לעיתים יהיו אתרים בהם מספיק יהיה לבצע מספר שינויים מצומצם במיוחד הקשור לחלק של אותן ההנחיות ואז פתאום הפלא – אתר "המריא" בתוצאות חיפוש וזאת במקום שרות ליווי מקצועי באורך של שנה אם כי יהיו מקרים בהם ללא ליווי מקצועי לתקופה של שנה ואף מעבר לזה, לא תהיה כל אפשרות להשיג תוצאה משביעת רצון.

            בדבר לימוד חומר חדש ובכלל ללמוד ולהשתפר בכל יום – מבחינתי קריאת מאמרים מקצועיים והסקת מסקנות תוך תחילת דיון עם עוסקים במלאכה (וזה מזכיר לי את הפורומים שארגנת בזמנו בנושא קידום אתרים), יכול לעזור לקבל זווית ראיה חדשה שלא ניתן לראותה ללא מבטו של קולגה שלעיתים חושב על אותם הדברים בשונה ממני אלף שנות אור וטוב שכך, כי אפקט העדר במקרה הזה עלול להפיל.

            בברכה,
            לאוניד אוסטרובסקי

        • קרא את דף ההנחיות של גוגל בנושא חיבור כותרת ותג תיאור:
          https://support.google.com/webmasters/answer/6001095?hl=iw&ref_topic=4631146.
          האם זה משקף את היכולות של גוגל "להבין" מה "נושא" הדף בשנת 2015, ואם כן מדוע גוגל מרבה מזה כשלוש שנים להחליף את הכותרת ואת תג התיאור שחיבר מקדם האתרים בכותרת ותג תיאור מתוצרת גוגל, שמותאמים במיוחד לביטוי החיפוש הספציפי ששאל אותו משתמש גוגל?

      • לאוניד, ההשוואה בין מה שהיינו צריכים לעשות בשנת 2002 כדי לגרום לגוגל להבין על מה האתר לבין מה שאנחנו צריכים לעשות בשנת 2015, מתבססת על ההשערה המבוססת שהיכולות של גוגל להבין על מה האתר גדלו בינתיים בטור הנדסי, בזכות ההשקעה של מיליוני שעות עבודה של מדענים, מהנדסים ומתכנתים מוכשרים וחרוצים במיוחד.

        לעומת זאת אנחנו, שהשקענו בשאלה מה אנחנו צריכים עדיין לעשות כדי לעזור לגוגל להבין על מה האתר מספר שעות עבודה זעום, נוטים לחשוב עדיין במונחים של שנת 2002. מכל מקום, האם בהנחיות גוגל העדכניות קיים עדיין פרק שמדריך את מקדם האתרים מה עליו לעשות כדי שגוגל יבין על מה האתר? כי אם לא, מה שכתבת מעלה שגוי לחלוטין. כי אם אין, איפה מקדמי האתרים אמורים "ללמוד בכל יום חומר חדש"?

        הטענה שאפשר שריבוי דפים מקטין את ציון הרלוונטיות של כל דף לביטוי החיפוש שנבחר עבורו, ולכן יש צורך להשקיע משאבים נוספים כדי לגבור על המתחרים ולהשיג מקום בצמרת לאותו ביטוי חיפוש, עלתה על דעתי מזה זמן רב ולא מצאתי דרך לבצע ניסוי מבוקר שיענה על השאלה. מחבר המאמר וגם מגיב בשם אוהד פועלים על פי אקסיומה שעדיף אתר בעל מספר רב של דפים. מכל מקום, למרות שאנשי גוגל מדברים בכל מקום על אתרים ולא על דפים, הם לא משתפים אותנו בתשובה חד-משמעית לשאלה האם הוספת דף שני (שנושאו ביטוי חיפוש קרוב אבל לא זהה) לאתר בעל דף אחד, מעלה או מוריד את ציון הרלוונטיות של הדף הראשון.

  18. זקן השבט (עמנואל הוכשטדט)

    קרא את https://support.google.com/webmasters/answer/6001095?hl=iw&ref_topic=4631146 . האם גוגל מתאר שם את המצב הנכון לשנת 2015?

    • שלום עמנואל

      קראתי את הנאמר בעמוד שפרסמת – גם אם לא צוין שם מפורשות, כי זה נכון לשנת 2015 , הרי בין השורות ניתן להסיק מסכנה כי אכן, נכון.

      האם תסכים עמי, כי במידה והכתוב שם זמין ברגע זה ממש, הרי זה מה שתקף בתקופה הזו ובמידה והמצב ישתנה אי פעם, הרי הכתוב שם ישתנה בהתאם או לחלופין, הקישור יבוטל ויועבר לעמוד אחר שתוכנו יהיה באותה העת הנכון והמתאים ביותר.

      שוב מוצא לנכון לציין כי זו השקפת עולמי ואף אחד לא צריך לקבל זאת כמובן מאליו

      בברכה,
      לאוניד אוסטרובסקי

  19. זקן השבט (עמנואל הוכשטדט)

    לאוניד, ראה את תוצאות החיפוש לביטוי שבחרתי באופן אקראי מתוך הדף ששנינו מתכתבים בו עכשיו:
    https://www.google.co.il/#q=%22%D7%90%D7%97%D7%93+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A2%D7%9C+%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C+%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%AA+%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA+%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%94+%D7%95%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99+%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9+%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D.%22&btnK=%D7%97%D7
    %99%D7%A4%D7%95%D7%A9+%D7%91-Google

    ביטוי החיפוש הזה לא נמצא בכותרת, לא בתג התיאור ובטח שלא בתג ביטויי המפתח. לא קשה לנחש מדוע גוגל סבור מדוע, למרות זאת, הדף רלוונטי לביטוי החיפוש ששאלתי. מסקנה: ההנחיה:
    https://support.google.com/webmasters/answer/6001095?hl=iw&ref_topic=4631146
    לא מתארת באופן מלא, שממצה את היכולות של גוגל להבין "מה נושא הדף" בשנת 2015 (וגם הרבה קודם). מה שכתוב שם הוא רק תקציר של היכולות של גוגל, ומה שכתוב שיש לעשות עם הכותרת ותג התיאור אפילו לא מחייב.

    בברכה,

    עמנואל
    http://www.askpavel.co.il/qa/user/%D7%96%D7%A7%D7%9F+%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%98

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את הפוסט עם חברים