איך אפשר להגדיל תנועה לאתר בעזרת Content Curation (אצירת תוכן)? | AskPavel
קידום אתרים » שיווק דיגיטלי » איך אפשר להגדיל תנועה לאתר בעזרת Content Curation (אצירת תוכן)?
אצירת תוכן

איך אפשר להגדיל תנועה לאתר בעזרת Content Curation (אצירת תוכן)?

שיווק באינטרנט מבוסס תוכן: טקסט, תמונות, וידאו, קבצי קול, מצגות בין אם זה בבלוג שלך או שאתה מפרסם באתרים אחרים. תוכן הוא המלך באינטרנט ויש לייצר ממנו הרבה ולאורך זמן. במאמר זה נסה להראות דרך שתקל עליכם ליצור הרבה תכנים איכותיים ולאורך זמן, אז הנה אנחנו מתחילים.

מה זה Curation או Digital Curation (אצירת תוכן)?

לפי וויקיפדיה:

"Digital curation is the selection, preservation, maintenance, collection and archiving of digital assets. Digital curation establishes, maintains and adds value to repositories of digital data for present and future use. The term curation in the past commonly referred to museum and library professionals. It has since been applied to interaction with social media including compiling digital images, web links and movie files".

ובתרגום חופשי לעברית:

Digital Curation הוא תהליך של בחירה, שימור, תחזוקה, איסוף ואחסון של נכסים דיגיטליים (URLs, טקסטים, וידאו, תמונות וכדומה). בתהליך Curation מוסף גם ערך למידע/נתונים שנאספו לשימוש בהווה ובעתיד.

בעבר תהליכי Curation היו רק תפקידם של אנשי מקצוע במוזיאון ובספרייה והתפקיד הזה נקרא אוצר (אוצֵר [צ עם צירה] ולא אוצָר [צ עם קמץ]). תפקידו של האוצר כולל איסוף החפצים, בחירתם וסידורם בחלל על פי נושא מסוים בו תעסוק התערוכה. מאז הוחל המושג גם באינטרנט על מדיה חברתית, תמונות דיגיטאליות, קישורים ו- וידאו.

הערה: מעתה במקום המילה curation אעשה שימוש במילה אוצֵר, או יותר נכון אנסה לעשות בה כמה שיותר שימוש: אצרתי, אצרת, אצרנו כך הלאה. היכן שכתוב אוצר הכוונה היא שצריך לקרוא את האות צ עם שווא.

התהליך של איסוף תכנים, מיונם וקטלוגם הוא תהליך מוכר לכם כי אתם פשוט עושים זאת אבל לא קוראים לזה בשם אצירה (Curation) ולעצמכם אתם לא קוראים אוצר (otzer או otzeret).

כאשר אתם גולשים באינטרנט ורואים פיסת תוכן בין אם זה דף באתר, סרט וידאו או כל תוכן אחר ואתם חושבים שיהיה לה ערך עבורכם בעתיד, אתם שומרים אותה לקריאה מאוחרת יותר בדיסק או שומרים אותה ברשימת הסימניות. מה אתם עושים? מעתה קראו לזה ,Curation, סליחה אצירה.

האינטרנט פותח אפשרויות נוספות ומרחיב את התהליך. אם תשתפו את רשימת המועדפים שלכם עם אחרים בכל דרך שתמצאו לנכון, בין אם תשלחו להם קובץ או תשתפו אותם דרך רשתות חברתיות/אתרים המיועדים לשיתוף סימניות(Social Bookmarking Websites), למשל Reddit, StumbleUpon, Delicious, digg, הרי בכך עשיתם אצירה (Curation).

כדי להקל את עבודת האיסוף, הקטלוג והשיתוף של תכנים דיגיטאליים באינטרנט פותחו מספר כלים וביניהם: אתר delicious.com הוותיק, diigo, draggo, livebinders, padlet ,pearltrees ואחרים (כאן תוכלו למצוא רשימת אתרי סימניות פופולאריים). אפילו גוגל נכנסה בעבר לתחום עם Google bookmarks למי שזוכר.

כפי שאתם רואים, הבעיה כיום אינה מחסור בכלים לאיסוף וקטלוג מידע כי אלה קיימים ובשפע, השאלה היא איך אנחנו בעזרתם מביאים לקוחות לעסק שלנו?

אבל איסוף וקטלוג תכנים באינטרנט לצרכים שלכם הוא רק צד אחד. החלק הנוסף הוא הפצה וגם הוא מוכר לכם כי אתם עושים אותו, רק לא קוראים לו בשמו: אצירה. תיכף תבינו שאתם כל הזמן אוצרים.

מה אתם עושים שאתם מחפשים באינטרנט מידע בנושא מסויים ונתקלים בתוכן מעניין ששווה לשתף אותו? אתם משתפים אותו בפייסבוק? כן, כן, שיתוף אחרים בין עם זה בפייסבוק, בגוגל פלוס, במייל, בטוויטר או במייל והפנייתם לתכנים שמצאתם היא פעילות אצירה ואתם עושים זאת בטבעיות ולא מהיום.

העיתונות, הטלוויזיה נבנתה על אצירה – זאת עבודתם. הם מקבלים שטף של ידיעות מרחבי העולם במגוון עצום של נושאים. עורכים/אוצרים, ממיינים, מסננים, מסדרים, מתעדפים (מהמילה עדיפות) עבורנו את הידיעות. הפלט שלהם היא מהדורת חדשות/עיתון עם הנושאים שמישהו בחר עבורנו. ברור לכם שלא כל מה שעבר תחת עיניו ותחת ידיו של העורך ועושי דברו הגיע אליכם. אנשי הקולנוע אומרים: "הרבה חומרים נשארו על רצפת חדר העריכה".

לא רק באופן פיזי. עבודת עריכה היא עבודתו של כל עורך תוכן דיגיטלי באתרים כמו ynet, mako, walla ואחרים הדואגים כל הזמן לאסוף, למיין, לסנן, לקטלג עבורנו תכנים.

בעידן האינטרנט מתברר שכולנו אוצרים. אנחנו אוספים, ממיינים, מסדרים, מקטלגים תכנים שונים אליהם אנחנו נחשפים ואת חלקם אנחנו גם משתפים. כל בעל עסק נהפך פתאום למנהל תוכן דיגיטאלי. אבל נשאלת השאלה: איך אנחנו יכולים לגייס את הפעילות הזאת כדי להביא עוד לקוחות?

מקרה בוחן 1

בארי שוורץ עם האתר שלו seroundtable – מידי יום בארי מפרסם 4 עד 5 ופעמים גם 7 או 8 פוסטים. כל יום! וזה לא הכול. בסוף השבוע עורך בארי שוורץ וידאו שבועי המסכם את הפעילות השבועית.

האתר שלו נחשב מקור מידע אמין, עדכני לכל מה שקורה במנועי החיפוש ובארי שוורץ העומד בראשו נחשב למומחה ומוסמך בכל הקשור למנועי החיפוש. הוא בעצמו מארגן כנסים, הוא מרצה מבוקש, כולם שמחים לערוך איתו ראיון ואין לי ספק שהפרסום שלו מביא לו גם הרבה לקוחות.

מי אוצר של אמא?

בעל עסק, ללא קשר אם הוא מוכר שירותים או מוצרים, בין אם הוא עסק מקומי או גלובלי, בין אם הוא עוסק פטור או חברה בע"מ צריך כל הזמן ידע. הידע עצום ויותר מזה הוא נגיש ואפשר ללמוד עד אין קץ, אבל לא ניתן ללמוד אפילו קצת ללא עזרת ההמונים, מה שקרוי בעגה החברתית בשם חכמת ההמונים.

בעולם דיגיטלי או כפי שגדעון עמיחי אומר: "החיים הם גרסת בטא – המוצר של היום הוא רק הבסיס למוצר הטוב יותר של מחר", הדברים מתעדכנים בקצב הולך וגובר, מוצרים חדשים, שירותים חדשים צצים בכל רגע והנגישות של האינטרנט תורמת לכך שמיד נוכל לדעת וגם להשתמש בהם, אבל איך נדע את כול החידושים האלה? אני ממליץ לכל בעל עסק (זה את/ה) לראות את סרט הוידאו שלו כאן:

לפני שנים קנו מגזין מקצועי שריכז פעם בחודש את החידושים. פעם נסעו לתערוכה השנתית לראות את החידושים ועכשיו? שטף של חידושים שלא פוסק ולא לרגע קט.

את כולנו מקיף תוכן ומה אנחנו עושים כל היום: מסננים, ממיינים, מנפים, בוחנים מה רלוונטי או לא, מקטלגים, עורכים, שומרים וגם מפיצים תוכן, תוכן, תוכן.

המפלצת רעבה לתוכן (התוכן הוא המלך באינטרנט)

השיווק באינטרנט בנוי על תוכן, היכן שלא תסכלו יש שם תוכן ובכמויות: פוסט באתר – תוכן, סרט וידאו – תוכן, סטאטוס בפייסבוק – תוכן, תגובה על פוסט – תוכן, תגובה בפורום – תוכן, ספר אלקטרוני – תוכן, קובץ קול – תוכן, מצגת – תוכן. הבעיה היא שבעלי עסקים נדרשים ליצירת כמויות הולכות וגדלות של תוכן וזאת בעיה מאתגרת.

מהם שלושת האתגרים של תוכן:

  1. יצירת תוכן איכותי.
  2. יצירת מספיק תוכן.
  3. משאבים ליצירת תוכן (זמן, כסף).

הפעילות ההדדית עם הלקוחות הפוטנציאלים של כל אחד ואחד מאיתנו נעשת באמצעות תוכן. בעידן ה- web 2.0 והרשתות החברתיות בו כולם מעלים תכנים משל עצמנו ומשתפים את התכנים שלנו ושל אחרים, אם אתם, בעלי עסקים, לא תיקחו חלק ב"משחק", אתם בחוץ.

המשמעות של להיות מובילים בתחומכם היא להיות מובילי דעה בתחומכם, ליצור בידול ולהוביל יותר לקוחות בתהליך עד לרכישה/תשלום. מובילות פירושה שלקוחות מאמינים בכם, בוטחים בכם דבר שבסופו של דבר יביא ליותר פניות וליותר עסקאות. זאת הסיבה שחברות גדולות ובשנים האחרונות גם חברות קטנות מפתחות את נושא התוכן והרשתות החברתיות ומחליפות כלים ישנים בכלים דיגיטאליים חדשים.

מקרה בוחן 2

Huffington Post הוא אתר חדשות אשר הוקם בשנת 2005 על הבסיס הבא: כתיבת תכנים מקוריים (כמו כל עיתון חדשות המחזיק כתבים בתשלום), curation של חדשות מהאינטרנט בכל נושא, פלטפורמה של בלוגים להמוני סלברטאים ואנשי דעה המספקים חומרים בחינם תמורת חשיפה.

בשנת 2011 נמכר האתר בסכום של 350 מיליו דולר ל- AOL.

הלקוחות שלך טובעים במידע

מאז שבעלי עסקים הבינו שהתוכן הוא המלך באינטרנט, האינטרנט מוצף בתכנים. למעשה, הטכנולוגיה של היום מאפשרת לכל אחד להעלות תכנים ולשתף. אם פעם, בעולם הישן, היו מי שסיננו עבורנו את המידע הרי היום, אנחנו הם אלה שצריכים לעשות זאת ולהשקיע זמן רב במיון, ניפוי וקטלוג התכנים הרבים.

מכיוון שבאתי מתחום הספרים ושמי מתנוסס על 85 ספרים בנושאי פיתוח אתרים לאינטרנט, תכנות ותוכנות המשרד של מיקרוסופט, אני יכול לשתף אתכם בתהליך של הוצאת ספר לאור בהוצאת הוד-עמי. בתחילת שנות השמונים פנו אלי שני צעירים: משה ליכטמן וידידו עמית רש, אז שני סטודנטים בטכניון, וביקשו להוציא ספר שכתבו על שפת C. אבי, יצחק עמיהוד, ואני קראנו את כתב היד (להזכירכם בתחילת שנות השמונים מחשב אישי היה עם מסך ירוק/שחור, זיכרון של 64k, כונן דיסקטים של 360k – המידות ב-kb, לא ב- mb ורחוק מאוד מ- Gb) הערנו את הערותינו, הם תיקנו, אנחנו הערנו וחוזר חלילה עד שהחלטתנו שמה שיש בידינו יכול להיקרא ספר והוצאנו אותו לאור. דורות רבים של מתכנתים למדו לפי הספר לו קראנו "המדריך השלם לשפת C" והוא זכה ל- 6 מהדורות – רב מכר!

למה אני מספר לכם את כול זה? כי בתהליך הוצאת הספר היו שותפים מלבד המחברים גם אנשי ההוצאה: העורכים, המגיהים ואנשי ההפקה בדפוס וכולם קראו את הספ. בעידן של היום, כל אחד יכול לכתוב וורד, לסגור לקובץ PDF, לשים באתר ולעניין קוראים. הקלות הזאת בפרסום עושה טוב לצרכנים כי יש שפע עצום אבל מהווה בעיה כי עכשיו את כל השפע הזה צריך למיין, לסנן, לקטלג, אהה וגם לקרוא כדי לדעת מה טוב ומה לא.

בכל 60 שניות מפורסמים 1,500 פוסטים, נשלחים 168 מיליון מיילים, מועלים עשרות שעות וידאו ליוטיוב ועוד ועוד. זאת הצפה המובילה לשתי בעיות:

  1. חברות קטנות מתקשות לתת תגובה הולמת לאיכות ולכמות התוכן שמייצרות החברות הגדולות בגלל שאין להם משאבים: זמן, כסף, עובדים שעוסקים במלאכת יצירת התכנים. בעלי עסקים קטנים שגם מנהלים את העסק, גם עובדים ובנוסף גם עונים לטלפון, מפקידים צ'קים בבנק אין להם זמן לכתוב ואם יש להם זמן הם עושים זאת כתחביב בזמנם הפנוי. אי אפשר לעשות פעילות קריטית לעסק בזמן הפנוי, זה פשוט לא עובד ככה. איך אמר לי בעל עסק שאת האתר שלו אני מקדם ושבקשתי ממנו לעשות הגהה על מאמר: "זהר," הוא אמר לי, "אני צריך גם לעבוד!".
  2. בעלי עסקים "מופצצים" במידע השכם וערב: פוסטים, מיילים, וידאו, מצגות, וובינרים ואלפי סטאטוסים ואת כל השטף הזה הם צריכים למיין, לקטלג לקבוע מה רלוונטי ומה לא וכל זה בעצמם על חשבון הזמן שלהם.

אז מצד אחד בעלי עסקים מכירים בחובה שלהם לייצר ולפרסם תכנים ומצד שני הלקוחות קורעים תחת הנטל כי אין להם יכולת ולא משנה כמה משאבים הם יקדישו לניתוח, מיון וקטלוג המידע – זה פשוט לא יספיק אף פעם.

יש הזדמנות ביצירת תכנים

מצד אחד הלקוחות "רעבים" למידע, הם כל הזמן בחיפוש אחר מידע טרי, איכותי, רלוונטי לתחומם והם לא היחידים. גם גוגל מחפש אותו דבר בדיוק.

מצד שני אותם לקוחות מבינים שהם לא יכולים להגיע לכל התכנים בעולם ולמה שהם כבר מגיעים בעצמם הם צריכים להשקיע משאבים רבים לשם מיון, סינון, קטלוג.

ולכן, הלקוחות מחפשים מישהו שיעשה עבורם את העבודה, את עבודת הליקוט, המיון, הקטלוג ויגיש להם את המידע שהוא כבר "לעוס" ומוכן לצריכה. הם מבינים שגלישה או שוטטות באינטרנט וחיפוש אחר מידע דורשת משאבים רבים ורוצים שמישהו אחר יעשה עבורם את סינון התוכן.

אם אתם, בעלי עסקים, תהיו אלה שעושים את עבודת האצירה בתחום שלכם, הלקוחות יבואו אליכם שוב ושוב, אתם תבנו לכם שם של מובילים בתחומכם ומשם ההמשך לרכישת השירותים או המוצרים שלכם קצרה.

במילים אחרות, בעל עסק שיהיה אוצר (קורטור) בתחומו יביא אליו תנועה של לקוחות רלוונטיים שיעריכו אותו, יסמכו עליו ויודו לו על הערך שהוא נותן להם ועל החיסכון במשאבים עבורם.

הערך שיש לאצירת תוכן

מקור תמונה: masternewmedia

מקרה בוחן 3

Drudge Report שלא כמו Huffington Post רובו ככולו מסתמך על תכנים של אחרים. האתר מקשר לתכנים אחרים אותם מצא באינטרנט ושלדעת עורכיו הם עשויים לעיין את קהל הקוראים. הנגיעה היחידה של עורכי האתר היא ניסוח הכותרת ובקטלוג הידיעה אבל לא מעבר לכך.

למרות העיצוב הזוועתי שלא השתנה משנת 1997, לאתר יש למעלה מ-3 מליון מבקרים ביום (!)

מה זאת אצירה דיגיטלית?

אם אתם מכירים כלים כמו RSS, Google Alert וכו', אתם כבר אוצרים ועוד נחזור לאותם כלים. אבל לאסוף, לסנן, לקטלג, למיין את המידע אלו הן פעילויות חשובות, אבל זה לא רק העניין.

אצירה של תכנים זה מעבר לליקוט המידע, זה להוסיף ערך. נכון שפעולות כמו סינון, קיבוץ, מיון, קטלוג הן חשובות ללקוחות שלכם, אבל היכן אתם? ה"קול" שלכם צריך להישמע וטביעת האצבע שלכם בתכנים צריכה להראות ולכן אתם חייבים להוסיף גם ערך משלכם.

אולי אתם חושבים ששימוש בחומרים שיצרו אחרים מפר את זכויות היוצרים ולכן אני רוצה להבהיר פה נקודה חשובה. כאשר אתם אוצרים, אתם יכולים להפיץ קישור – טוב, אין בזה שום הפרה וגם אין צורך לבקש רשות, אבל אם אתם הולכים להעתיק תוכן צריך לשים לב.

באצירה אין כוונה שאתם מעתיקים את המאמר בשלמותו. העתקה של כל התוכן היא עבירה על זכויות יוצרים אלא אם כן בעל התוכן נתן את רשותו וזה נעשה בדרך כלל באתרי מאמרים. הכוונה של אצירה דיגיטלית היא שאתם מצטטים פיסקה אחת או שתיים מהמאמר ומוסיפים קישור למקור התוכן.

אזהרה: כדאי לקרוא את תנאי השימוש של האתר שאת התכנים שלו אתם עומדים לצטט. אם לא מצאתם, עדיף לשלוח מייל עם בקשה (עוד על זכויות יוצרים בפוסט של יורם).

לפעמים תסתפקו רק בציטוט קצר והפנייה למקור הידיעה מבלי להוסיף מילה משלכם ולפעמים תרחיבו את הציטוט מניסיונכם ומהידע הרב שלכם. אתם כבר תחליטו מה לעשות.

האם נפסיק לכתוב תוכן מקורי?

זאת שאלה שאני נשאל על ידי לקוחותיי להם אני מציג את אסטרטגיית התוכן הנקראת curation. והתשובה היא לא. אתם צריכים להמשיך ולייצר תכנים מקוריים, אבל לא תצליחו לעמוד בקצב רק בעזרת תוכן מקורי.

אצירת תכנים באינטרנט תעזור לכם לייצר יותר תוכן רלוונטי, עדכני, במהירות גדולה יותר. תוכן מקורי בתוספת מובאות מהרשת (איזו מילה יפה! מובאות) יאפשר לכם ליצור שטף של תכנים, חשיפה מתמדת במנועי החיפוש ושטף קבוע של לקוחות שיגיעו דרך אותם תכנים.

למה הדבר דומה? לזמר השר שירים שהוא כתב ואולי הלחין בעצמו. אותו זמר גם שר שירים שכתבו והלחינו אחרים. זה דומה לשף במסעדה המכין מנות מדהימות לפי מתכונים מקוריים שלו או שהוא מכין לפי מתכון של מישהו אחר.

אתם חייבים למצוא דרך יעילה וגם חסכונית ליצירת כמויות הולכות וגדלות של תכנים עדכניים, רלוונטיים ואיכותיים שתשאיר אתכם ב"תמונה" ותחשוף אתכם מול הלקוחות. בעקבות כך העסק שלכם יהפוך למוביל בתחומו, המותג שלכם יתחזק והלקוחות ינהרו אליכם.

מעבר לכך קורה עוד דבר מעניין שיוסיף לכם ערך רב. מקורות המידע בתחומכם, מהם אתם ניזונים מתחילים לזהות את המובילות שלכם בנישה וירצו לשתף איתכם פעולה, כך שתקבלו לא רק את אהדתם של הלקוחות אלא את אהדתם ואהבתם של המובילים בתחומכם. לייק!

השלבים של תהליך האצירה

  • איסוף התכנים: מציאת מקורות המידע ו/או התכנים המעניינים את הלקוחות שלך.
  • בחירת התכנים: איך מכול התכנים אליהם נחשפתם תבחרו את אותם תכנים הראויים להפצה? לפי איכות? מקוריות? רלוונטיות? או לפי סוג המידע: חדשות, סיפורי מקרה, דוח מיוחד, סקר, מאמר צעד-אחר-צעד וכדומה.
  • עריכת התוכן: מהי התוספת שלך לתוכן שמצאת באינטרנט? אפשר רק לצוטט את המקור עם קישור וזהו, זה כמו לעשות שיתוף לסטאטוס ללא תוספת מילה, או כמו לצייץ מחדש ללא תוספת מילה, אבל אפשר גם אחרת כמו למשל, לכתוב למה בחרת דווקא להביא את המאמר הזה, או מה דעתך על מה שכתוב במאמר, אפשר גם להציג דעה מנוגדת לרוח המאמר, לערוך תקציר מנהלים/סיכום, הצגה רחבה של הנושא – את זה כבר אתם תחליטו.
  • ארגון: לפני פרסום תוכן חשוב איך לקטלג אותו, במילים אחרות מה יהיו הקטגוריות והתגיות שלו כדי שללקוחות יהיה קל למצוא אותו. אפשר גם לארגן את התכנים לפי תאריכים, אישים, אתרים, מדינות בהתאם לנישה שלכם והנושאים אותם בחרתם.
  • פרסום: הפלטפורמה היא בלוג, אבל איזה בלוג? העיקר שיהיה לכם קל ופשוט לפרסם ולארגן את התכנים באתר. יש גם מערכות שיאפשרו לכם יצירה קלה ופשוטה של בלוג וגם הרבה מעבר לזה.
  • שיתוף: עכשיו כאשר התוכן באתר צריך לשתף אותו. עשו שימוש ברשימות התפוצה, דפים עסקים וקבוצות בפייסבוק, דפים עסקיים וקהילות ב- Google+, פורומים, בלוגים ובקיצור הרבה יחסי ציבור באינטרנט.
  • פעילות הדדית: קחו שליטה על השיח המתרחש על התכנים שלכם. תנו אפשרות להגיב על התכנים והיו מוכנים לענות במהרה על השיח המתפתח ולקחת בו חלק.
  • מעקב: בדקו כמה קוראים את התכנים שלכם ואיזה? איך הקהל שלכם מגיב לתכנים בין אם זה על ידי מספר התגובות, מספר הקישורים החיצוניים שנוצרו באופן טבעי, מספר הפניות אליך ועוד.

12 מקורות למציאת מידע

אצירה (Cuiration) היא פעולה של איסוף, סינון, ארגון, עריכה והפצה של תוכן שאחרים יצרו. אז איך אוספים את כל התכנים הרלוונטיים לתחום שלכם?

  1. RSS feed: אם במהלך הגלישה שלכם באינטרנט, מצאתם אתר שהתכנים בו בעלי ערך ואתם רוצים לקבל ממנו מידע בכל פעם שנוצר תוכן חדש, אז בלי ספק, RSS היא הדרך הקלה להירשם והמהירה לקבלת עדכונים. במקרה של אתרים גדולים בהם יש מספר רב של ערוצים (תרבות, ספורט, אוכל, בריאות וכדומה) יש RSS נפרד לכול ערוץ כך שכדאי להירשם לערוץ הכי קרוב אל הנושא שלכם.
  2. מדיה חברתית: רשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק, גוגל+, טוויטר, לינקדאין הן מקור מצוין להיות מעודכן במה שקורה עכשיו. ברשתות חברתיות המידע לאוו דווקא נמצא בסטאטוס. במרבית המקרים הוא נמצא בקישור. הירשמו לקבוצות עניין בתחומכם ותנו להמונים לעבוד עבורכם ולידע אתכם על מה שקורה. במהרה תיבת הדואר שלכם תתמלא במיילים המודיעים לכם מה קורה ומה מתפרסם בקבוצות. מדיה חברתית כוללת גם אתרים כמו Youtube, Slideshare ואחרים.
  3. אתרים מובילים בנישה שלכם: הרעיון הוא לוודא שאתם מעודכנים ולא רק זאת אלא שתוכלו לצוטט תכנים המתפרסמים שם, גם אם אלה הם המתחרים הישירים שלכם.
  4. Google Alerts: שירות ההתראות של גוגל מספק לכם התראות פעם ביום או פעם בשבוע לפי מילות המפתח שאתם בוחרים. בכל פעם שגוגל, במהלך הסריקה, ניתקל במידע חדש באינטרנט הכולל את ביטוי המפתח שציינתם, אתם מקבלים מייל עם קישור למקור הידיעה. אם תרצו תוכלו גם לקבל את ההתראות של גוגל בזמן אמת באמצעות RSS.
  5. Google Blog Search: זהו מנוע חיפוש של גוגל המיועד לבלוגים בלבד, בהנחה שגוגל הבין שהאתר הנדון הוא בלוג. אפשר לחפש באופן ידני אבל לידיעתכם, ההתראות של גוגל כוללות לא רק חיפוש אינטרנט, אלא גם בלוגים, חדשות, פורומים וכדומה.
  6. Alltop: אתר זה שהוקם בידי גיא קווסאקי, מרכז את התכנים המעודכנים ביותר במאות נושאים פופלאריים שפורסמו באתרים ברחבי האינטרנט. השוני בין AllTop לבין חיפוש בגוגל הוא שאתר AllTop מציג לך "מה קורה" בתחומים המעניינים אותך. אתר Alltop אוסף כותרות מאתרים/בלוגים בתחום, מדרג אותם ומציג את התוכן של הפסקה הראשונה.
  7. רשימות תפוצה של מתחרים בתחומך: הרשמו לרשימת תפוצה של המתחרים שלכם, רצוי במייל שלא יהיה ניתן לזהות אתכם. כך תדעו על התכנים שהם מפרסמים ו/או מתכוונים לפרסם.
  8. חכמת ההמונים: לכם בתור בעלי עסקים יש לקוחות, ספקים, חברים. בקשו מהם שבכל פעם שהם נתקלים בתוכן הקשור בכם, בחברה שכם, למוצרים ו/או לשירותים שלך או לתחום שלכם, שישלחו לכם מייל עם קישור למקום בו התפרסמה הידיעה. בקשו מהם להעביר מיילים שנוגעים לכם. אם הם ראו פוסט בפייסבוק, תגובה בבלוג, מאמר בעיתון, תשדיר בטלוויזיה, לא משנה מה, שידווחו לכם בכל דרך שימצאו לנכון והכי חשוב מוקדם ככול שאפשר. חכמת ההמונים יכולה גם לשמש אותך כדי לחפש את 20 או 50 הבלוגים המובילים בנישה שלך. אפשר לבנות רשימה כזאת אם תפנו לחברים שלכם ברשת חברתית ובקשו מהם להצביע על הבלוגים וידרגו אותם לפי סדר חשיבות.
  9. עמותה/איגוד: הירשמו לעמותה, לשכה, איגוד או לכל צורה אחרת של התאגדות בתחום שלכם. הרשמו כדי לקבל ניוזלטר בנושא תכנים, הרצאות וקורסים גם אם אין לכם כוונה לקחת חלק באירועים אלה, אתם רוצים לדעת על קיומם. התכנים שתקבל יעזרו לכם לדעת על מה הדוברים הכנס הולכים לדבר.
  10. תערוכות: אם עדיין מתקיימות תערוכות בתחומכם, הירשמו אליהם גם אם אין לכם כוונה להשתתף באופן פעיל. הירשמו לניוזלטר וכך תהיו ראשונים לדעת על מה הולכים לדבר, מי ישתתף ועוד.
  11. אתרי חדשות/מגזינים: אם בתחום שלכם קיימים אתרי חדשות או אתרי מגזינים באינטרנט, הם יכולים לשמש עבורכם מקור בלתי נדלה לידע ועבור פיתוח תכנים משלכם. הירשמו לאתרים אלה גם אם הרישום הזה עולה כסף.
  12. חדשות: כן חדשות, גם אקטואליה יכולה לשמש אתכם אם כמובן תוכלו לקשר את זה לתחומכם. נדרשת חשיבה יצירתית או כפי שנוהגים לקרוא לזה חשיבה מחוץ לקופסה, אבל בלי ספק שזה ימשוך קהל.

מערכות לצורכי אצירה

האם אתם זקוקים לכלי כזה? זה תלוי. גם אתם יכולים לבנות אתר מקורי משלכם ולהשתמש בכלים חופשיים כדי לאצור תוכן: יש את מערכות הבלוגים החינמיות WordPress, blogger ואחרות היכולות לשמש לצרכי אצירה ומכיוון שכולכם מכירים אותם, אני רוצה להציג בפניכם מגוון רחב מאוד של פלטפורמות החל מכלים פתוחים וחופשיים ולפעמים גם מוגבלים עד פלטפורמות במלוא מובנת מילה.

אני לא מתכוון במאמר זה לעבור על המערכות אבל תדעו שהתחום הזה מאוד פעיל. להלן רשימה של כמה כלי Curation ולכל אחד יש מטרות, יעדים בין אם אתם אנשים פרטיים – אז הפלטפורמה תשמש אותך באופן אישי, ואם יש לכם עסק של איש אחד או חברת ענק אז הפלטפורמה תשמש אתכם לצרכים שיווקיים.

כאשר אתם רוצים לאצור באופן מקצועי, אני ממליץ לכם לבחון את הפלטפורמות הבאות:

טיפ: בכמעט בכל אחד מהאתרים הנ"ל יש בלוג ויש סרטי וידאו. מומלץ להרחיב אופקים.

לסיכום…

Curation (אצירה) היא רק אסטרטגיה יעילה אחת מבין האסטרגיות ליצירת והפצת תכנים הנותנת פתרון לאתגרים שפניהם עומדים משווקים באינטרנט: יצירת מספיק תוכן איכותי ובאופן תדיר ובמגבלות התקציב.

אתר שמתעדכן באופן מהיר בנישה שלכם ובאופן יוצא דופן בכמות התכנים, יבלוט לא רק ללקוחות אלא גם למנועי החיפוש ולכן לא רק שהאתר יביא יותר תנועה, אלא גם ישפר את מיתוג העסק, יציב את העסק שלכם בשורה הראשונה, יגרום ליותר פניות וליותר עסקאות ויהיה מקור לציטוטים ולקישורים נכנסים.

עסק שישכיל לאמץ אסטרטגיית תוכן הבנוייה על שילוב של תכנים מקוריים (מעט) ותכנים מאתרים אחרים (הרבה) יתפוס במהרה את ההובלה בנישה שלו שתביא לו תנועה בלתי פוסקת של לקוחות וחשיפה לא רק באינטרנט אלא גם בתקשורת כמוביל דעה ומנהיג.

אודות זהר עמיהוד

זהר עמיהוד
זהר עמיהוד עוזר לעסקים להיות ראשונים בגוגל. בעל תואר שני במינהל עסקים מטעם אוניברסיטת תל אביב עם ידע וניסיון רב בשיווק כי כדי לקדם אתרים צריך להבין בעסקים.

עשוי לעניין אותך גם...

next case 2018

סיכום כל ההרצאות מכנס נקסט קייס 2018 (כולל תמונות של המשתתפים)

כמו בכל שנה בחמש השנים האחרונות, גם כנס Next Case 2018 היה הצלחה מסחררת. מעל ...

59 תגובות

  1. מיכל כהן

    זהר, מאמר אוצר נשימה 🙂 הדוגמא שנתת על הלקוח שלך שאין לו זמן אפילו לעשות הגהה, מאד מוכרת לי מלקוחות שלי. וזו בדיוק הבעיה שלנו: למנהלי העסקים, אלו שבאמת יש המון ידע לתרום, אין את הזמן לכתוב ולאצור. אין להם גם זמן להתרייאן ואפילו לא להגיה…אז הם קונים תוכן מכאלה שלא באמת יודעים וכך מזדבלת הרשת. גם בשביל לדעת לאצור כמו שצריך, דרושה מקצועיות. אתה אומר "אתם חייבים ליצור תוכן". ואני אומרת "אתם לא". אם אין לכם משהו טוב להגיד – עדיף שתשתקו. אל תשכתבו, אל תקנו תוכן בק"ג. אל תתרגמו אחרים. תוכן הוא מלך רק כשהוא מקורי ומקצועי.

    • זהר עמיהוד

      אני אומר שחייבים ליצור תוכן כדי להמשיך ולעניין את הלקוחות, מה שנקרא באנגלית reason to call. איזה סיבה תהיה לי לפנות ללקוחות הקיימים שלי או העוקבים אחרי בפייסבוק או טוויטר אם אין לי תוכן חדש? יצירת התוכן מאפשרת לי לפנות אליהם ולומר: היי, יש לי משהו חדש בשבילכם שעשוי לעניין אתכם וכך לחזק את המותג, לשמור על רצף בפעילות שביני לבינם.
      תוכן צריך להיות איכותי, מלא ובעל ערך וזה אתגר לכולנו.

    • הי מיכל,

      קיים מושג ותיק שנקרא הפצת מידע
      Content Syndication
      כל ידיעה חדשותית כל שהיא מתחילה במקור אחד נניח סוכנות רוייטרס
      ואח"כ מופצת שוב ושוב בעשרות ומאות
      עיתונים, בלוגים, חדשות טלויזיה
      ורדיו וכ'

      אני מסכים איתך באופן עקרוני שאם את יכולה ליצור תוכן מקורי שמעניין את המבקרים שלך זה מצויין
      אבל מתן ערך מוסף למבקרים יכול להיות למשל ריכוז כל החדשות האחרונות בתחום שלך וזה לא חייב
      להיות תוכן מקורי אלא תוכן מופץ.

      תנסי לחשוב על עצמך, אני מתאר לעצמי שבפיד שלך בפייסבוק עשית
      לייק על דפים בתחומים שמענינים אותך ואז שאת פותחת את הפייסבוק שלך מופיעים לך מגוון של פוסטים
      וחדשות מהעמודים הללו ולגביך
      יש שם אוסף של מידע שמעניין
      אותך ונותן לך ערך למרות שבחלקו
      או רובו המידע הזה יכול להיות ממוחזר או משוכתב ולכן גם כשאת
      מגיעה לאתר שיש בו מידע שיתכן
      ואינו ממש מקורי עדיין מכיוון שהוא
      רלוונטי הוא מעניין אותך.

      זה לא אומר שצריך לבסס את כל המידע
      באתר על מידע ממוחזר אבל לשלב בנוסף יכול להעלות את הערך בעיני
      המבקר וזה בעצם מה שגם גוגל רוצים
      עבור הגולש.

      • מיכל כהן

        נכון. ועדין כמה מנהלי חברות אתה מכיר שיש להם זמן לעשות את זה? וגם לאלו שתחתם תמיד יש משהו חשוב יותר בסדי העדיפויות. גם את הפייסבוק שלהם מנהלות חברות חיצוניות ואז אין בזה באמת ערך ועניין לקהל שלהם.

    • מיכל לא יכולת לכתוב את זה טוב יותר!

      "אלו שיש להם מה לתרום – אין להם זמן אז הם קונים תוכן ממי שאין לו מה לתרום ולא מבין כלום וכך מזדבלת הרשת".

      ניתוח מדוייק במשפט אחד.
      הוספתי למועדפים

  2. כלי, פשוט, נוסף (וישראלי) שיסייע לכם להציף את החומרים שלכם בצורה מקורית. ואף לחבר יחדיו טקסטים שנוצרו בזמנים שונים. הנה קישור לדוגמא שעשיתי בכמה דקות.

    http://tracks.roojoom.com/u/nadavtesler,378/

  3. אריאל הוכשטדט

    מאמר מקיף וראוי.
    סחתיין זהר

  4. זוהר, מאמר מקצועי וממצה כרגיל,
    ובהחלט מעורר מחשבה.

    יש מה לעשות בסופ"ש, תודה.

    דני

    • זהר עמיהוד

      שלום דני, אכן עולם התוכן מסתובב סביב 3 דברים: productivity, production, promotion. מניסיוני אני יודע שהרבה מושקע ב- production ולכן ה- curation יכול להיות עבורך פתרון.

  5. הי זהר, תודה עבור המאמר המקיף והממצה.

    יש משהו בגיור המילה Curation שלא נשמע ממש טוב "אצירה".. :-), הייתי מתרגם את המונח אולי כ- "מיחזור והשבחה של תוכן" או מינוף תוכן" וכו'

    הייתי מוסיף שלעיתים ריכוז של ידיעות ומידע ממספר מקורות במקום אחד הוא יצירת ערך בפני עצמה שחוסכת לגולש זמן שיטוט וביקור במספר אתרים שונים, כלומר הערך הוא באוסף או בקולאג' של המידע. לעיתים ניתן לעשות אוסף
    שכזה בצורה אוטומטית לחלוטין כאשר מדובר במתן חדשות ממספר מקורות כך
    שהחדשות מתעדכנות בצורה דינמית ואוטומטית. דוגמא נוספת ריכוז של
    מספר חוות דעת של מומחים שונים
    באתר שלנו כך שהערך לגולש הוא
    חיסכון בזמן.

    מעבר לכך את המילה "ערך" הייתי מרחיב ל- "ערך מוסף" שנותן בעל האתר למידע כלומר הערך המוסף הוא בניתוח וסינטזה של המידע שיוצר בעצם ערך מוסך של חוות דעת מומחה שהיא הסיבה שכדאי לבקר באתר.

    ודבר אחרון, לפעמים עצם אריזת המידע בצורה שונה, או המחשה גרפית של אותו מידע, נניח בתרשים אינפוגרפי של אותם נתונים
    הוא מתן הערך המוסף ועזרה בהבנת הנתונים. או המרת טקסט לקול או וידיאו וכו'.

    • חשבתי על עוד משפטים אלטרנטיביים לתהליך ה- "אצירה":

      – מיחזור מושכל של תכנים
      – מיחזור והעשרת תכנים
      – מיחזור וסיקור מידע
      – מיחזור והרכבת תכנים
      – מיחזור וטיוב תכנים

      • אפשר להשתמש במונח- כריית מידע.
        זה קרוב לצליל הלועזי
        ומזכיר איסוף אוצרות (סיזיפי?)

        הערה לשונית- "לצטט" לא דומה ל"לצוטט".
        הראשון- לאזכר,
        השני- להאזין בסתר.

        תודה על מאמר מעורר השראה!

        • זהר עמיהוד

          שלום יפיצ ותודה על הערתך.
          המונח "כריית מידע" כבר "תפוס" ומשמש לתרגום data mining השייך לתחום בסיסי/מסדי נתונים, רחוק מעולם התוכן.
          בענין הציטוט, הצדק איתך.
          מילותך מעודדות אותי להמשיך ולכתוב.

  6. זהר עמיהוד

    עברית שפה קשה. האקדמיה ללשון עדיין לא מכירה את המונח גם לא בבילון. היחידים מבין אנשי החינוך שהתייחסו למונח קראו לזה "אוצרות דיגיטליים" ואולי לקרוא לזה "קורטור"?!
    גם גוגל עוסקת בכך ועל זה כתבתי מאמר לפני כשנה כאן באתר https://www.askpavel.co.il/blog/google-knowledge-graph
    אכן, מסכים איתך שלפעול הזאת הנקראת curation יכולים להיות 50 גוונים, תלוי במידע עצמו ובצרכנים שלו ובצרכים שלהם ומכיון שאנחנו לר בדיוק יכולים לפלטר (האח, איזה מילה) את הלקוחות שלנו, כדאי לגוון את מתן המידע, נניח: מידע בשורה, מידע בפיסקה, מידע של חצי עמוד. זה גם יכול להיות גיוון במדיה: פעם טקסט, פעם וידאו, פעם מצגת, פעם אודיו.
    היום קבלתי דיווח של שורה שקרתה רעידת אדמה בפקיסטן. לי זה הספיק, אבל לאיש עסקים שיש לו עסקים בפקיסטן הוא ירצה לדעת יותר, אם זה משקיע שהשקיע בחברה פקיסטינית אז אותו יעניין לקבל הערכה מטעם מומחה בינלאומי למסחר בבורסה וכדומה.

  7. אחד המאמרים הנפלאים שקראתי במשך 15 השנים האחרונות. סופר מיקצועי, סופר נכון, סופר סופר…. מושלם

  8. זהר התותח! כרגיל תוכן מעולה ואיכותי כמו שאתה יודע לספק!

    ללא ספק, התוכן הוא המלך החדש (ישן) באינטרנט! אז מה זה אומר לעסק שרוצה לשווק את עצמו?

    שהוא חייב לייצר תוכן, איכותי, בעל ערך רב לקהל היעד שלו, ולא פחות חשוב מזה – להפיץ אותו!

    והאם זה מספיק? אני מסכים איתך זהר, היום כבר לא!

    וכאן בדיוק נכנס אולם כריית המידע או ה- Curation – זוהי דרך נפלאה להביא את הטרנדים, המגמות, החידושים, בכל תחום ונושא לידיעת קהל היעד שלכם, הוספת זוית הראיה שלכם, הפרשנות שלכם וכל זאת תוך התבססות על עבודה של אחרים.

    ללא ספק הרבה יותר פשוט וקל!

    יחד עם זאת זכרו – עסק חייב לשלב בין התוכן המקורי, והאיכותי מצד אחד לבין תוכן מסוג Curation מצד שני.

    בהצלחה!
    יעקב

    • זהר עמיהוד

      תודה יעקב, שמח שהעלת מספר רעיונות על מה כותבים או יותר נכון על מה אפשר לכתוב. החלק הראשון בתהליך (איסוף) ייתן אין ספור רעיונות על מה אפשר לכתוב כדי שיעניין את הקהל, יהיה בעל ערך ויעזור במיתוג כמומחה. זה לא חשוב איזה מוצר או שירות יש לך, תמיד אפשר לייצור תוכן בעל ערך. לא חובה לייצר כל יום כמו שבארי שוורץ עושה חמש פעמים ויותר ביום, את התדירות אתם תקבעו, זוהי החלטה שלכם, כך שאין מקום ללחץ מיותר.
      מסכים עם מיכל כהן ואחרים שאמרו כי יש לכתוב ולפרסם רק תוכן איכותי ולכן קבעו את התדירות הנוחה לכם ולאורך זמן, כלומר, עדיף בעיני הלקוחות שתפרסמו מאמר כל שבוע מאשר 4 חודשים "יבשים" ואחר כך "פרץ" של 16 מאמרים בשבוע אחד ושוב "יובש".

  9. רק לומר…. תודה!
    מחזק, מעניין,ומתניע (:

  10. מאמר יפה. בתור יוצר תוכן שמשתדל מאד שכל החומרים יהיו מקוריים, מצבי קשה מאד מאחר וכמות הזמן העומדת לרשותי יכולה להספיק גג ל-2-3 מאמרים רציניים בשבוע טוב. מקבל בהחלט שכדאי לשלב גם פוסטים עם הפניות לתוכן מענין אחר, וכמו שאמרת לזה לעניין כל הזמן את הלקוח (או הגולש באתרים בהם אין עניין כספי) שידע שמקבל ממך דברים מענינים בלי לחפש בעצמו. גם למצוא את אלו לוקח הרבה זמן וכבר הייתי ברשימות תפוצה שמזבלות אותך על ימין ועל שמאל וברחתי. צריך לשמור על הגוון הנכון . תודה על המאמר.

    • זהר עמיהוד

      שלום גדי ותודה,
      אתה ואני חולקים משהו במשותף: שנינו אוהבי ספר ושנינו הקמנו אתרים בנושא: אתה הקמת את אתר "שבוע הספר" ואני הקמתי את אתר "מועדון קריאה". שני האתרים על ספרים אבל ההתייחסות שונה ובעיני זה יפה.
      באתר שלך יש ביקורות ספרים שהם "הקול" שלך. כדי לתת ביקורת על ספר, קודם כל עליך לקרוא את כל הספר (זמן) ואז לשבת ולכתוב (זמן) ולפי דבריך אתה יכול לייצר 2-3 מאמרים/ביקורות כל חודש.
      מה עוד מעניין את הלקוחות שלך? איזה תכנים נוספים הם מחפשים או ישמחו לקבל כדי לחזור לאתר שלך?

      • גדי איידלהייט

        תודה על התגובה ועל הביקור באתר. גם מילודתי זכור לי המדריך ללימוד שפת C או אחד מדומיו. באמת היה רב מכר, אפילו הגיע עם דיסקט של השאלות והדוגמאות… היום קשה למצוא כונן שידע לקרוא אותו. אני מתלבט האם לשלב קומוניקטים וחדשות אותם אני מקבל גם ככה מההוצאות והפצתם אפשרית ללא כל מאמץ, אולם כרגע נראה לי יותר להשאיר כך ולדעת שאני עומד מאחורי כל מילה שכתובה שם (וממילא קומוניטקים מופצים לרוב במספיק אתרים שזה כל מה שהם עושים ולדעתי אנשים מחפשים חוות דעת של קורא אמיתי). אפשר אבל להכניס קישורים למאמרים/סקירות אחרות מענינות כאשר יש. תודה על הרעיונות, יהיהצריך לחשוב ולנסות.

  11. ממליצה על כלי פשוט להפצת תוכן , שלכם או של אחרים . לבלוגים, פייסבוק ובדיוור ישיר http://www.t-roo.co.il

  12. ברוך הבא לעולם התוכן השיווקי, זוהר. אני מעדיפה את המונח "לקט-תוכן" על פני אצירת תוכן, וכך אני מלמדת את תלמידיי, אבל פרט לענייני הטרמינולוגיה אני, כמובן, מסכימה עם הצורך, עם התועלת ועם הגישה המשלבת תוכן מקורי עם לקט-תוכן ממקורות איכותיים אחרים, בדגש על תוכן מקורי דווקא, ובדגש כפול ומכופל על תוכן אסטרטגי, איכותי ובעל ערך. כאסטרטגיה שיווקית – אין ספק ששיווק בתוכן (content marketing) הוא האסטרטגיה המובילה היום בעולם. אבל… כמו שאמרו חז"ל, "ובעת ההיא החכם יידום". כמו שכתבה מיכל כהן, אם אין לך משהו חכם לכתוב – עדיף לשתוק. הרשת מלאה תכנים שמוטב היה להם שלא להתפרסם כלל או לא להתפרסם כך.

    • זהר עמיהוד

      שלום עידית ותודה שאת לוקחת חלק בדיון,
      מסכים שהרשת מלאה בתכנים שמוטב היה שלא היו מתפרסמים כלל. אחד הגורמים לכך, כפי שציינתי במאמר, הוא קלות הפרסום במדיה האינטרנטית. אם בעולם הישן היו מחסומים במובן החיובי של המילה שדאגו לאיכות הרי היום כל אחד יכול לפרסם גם אם אין לו פנים.
      מרבית התכנים שאת נתקלת בהם ולא רוצה שיתפרסמו הם של גולשים ללא פנים NO face . אני חושב (יותר נכון, מקווה) שהתקופה הזאת הסתיימה. גוגל עושה curation מויקיפדיה בגלל שידוע התהליך שעוברים שם התכנים טרם הפרסום.
      גוגל רוצה לראות שעל התוכן חתום מישהו Author שיש לו פרופיל בגוגל+, שיש לו תמונה, שיש לו חברים, שיש לו אתר, שיש לו מקום ושאחרים מתייחסים אליו בקהילה שלו.
      הימים של bill123@gmail.com שפותח בלוג בבלוגר בלי תמונה ובלי חברים הסתיימו – כך אני מקווה, כי אם אותו ביל לא יזדהה, לא תהיה לו הערכה ממנוע החיפוש.
      הדברים הרבה יותר מורכבים ונגעתי בהם בקצרה. הם שווים פוסט גדול ומקיף.
      "לקט תוכן" נשמע לי מכאני מידי ומתאר רק חלק קטן וטכני בתהליך בעוד שאני רואה יותר חשיבות בסינון והוספת הערך.

  13. כל הכבוד זהר מאמר מקיף ומעניין מאוד

  14. היי זוהר,
    מאמר מענין מאוד,

    אני רואה פה דבר מענין, שלמעשה אפשר להציג את השיטה כסוג של סינדיקצית מידע חדשה, אז מה קורה עם פנדה או פינגוין?

    • זהר עמיהוד

      שלום אלי ותודה. אכן התהליך שתואר במאמר כולל סינדיקציה אבל זה רק חלקו של התהליך והייתי אומר, זהו החלק היותר קל שלו. הבעיה, כפי שאני רואה אותה הוא ביצירה/כתיבה ועל כך עיקר המאמר.
      שאלה יפה לגבי פנדה ופינגווין. אתחיל עם פנדה. עיקרו של פנדה היה התוכן או יותר נכון איכותו של התוכן. בהנחה שאתה, האוצר, עושה עבודה בעלת ערך עבור לקוחותיך והם חוזרים ובאים אליך לאתר לקרוא עוד – אין לך בעיה עם פנדה.
      מטרתו של פינגווין היתה להעריך נכון יותר את פרופיל הקישורים לאתר שלך. אם התכנים שלך יהיו מספקי איכותיים לקהל שלך, הקהל שלך יתחיל לבד להפיץ אותם ברשת, לכתוב עליהם, לקשר אליהם וכך תקבל פיזור קישורים טבעי שאין טוב מזה. זה לא יקרה בין יום, אבל תוך תקופה, בהנחה שתתמיד, זה יקרה ואתן לך דוגמה אישית. ידידי נתן קריידרמן, אלוף אנליטיקס, כותב באופן קבוע בבלוג שלו מאמרים בעלי ערך. אני מצוטט אותו ומקשר למאמר שלו בכל פעם שאני רוצה לציין מקור אמין של מידע הקשור לנושא המאמר שלי ונתן לא ביקש ממני… זה נקרא טבעי. לא הכמות קובעת אלא התוכן.
      בתהליך האצירה, בהתחלה, אתה תיתן קישורים לאחרים ובהמשך הם יתנו קישורים לך מבלי שתבקש.
      בהצלחה,

  15. מאוד מוזר לי לקרוא מאמר כזה בלי לשמוע התייחסות ליוצרי תוכן הגדולים ביותר – הגולשים עצמם.
    הדרך הטובה ביותר ליצור תוכן דינמי באתר היא לתת אפשרות ולגיטימציה לגולשים עצמם להוסיף תוכן באתר, כמובן שעדיף שיהיה כמה שיותר איכותי.
    מדוע אין התייחסות לכך במאמר?

    • זהר עמיהוד

      שלום שלומי ותודה, אכן תוכן גולשים בהנחה שהוא איכותי וטוב הוא בלי ספק אחד המקורות ליצירת תוכן, אבל זה לא היה נושא המאמר.
      אשמח אם מישהו ירים את הכפפה ויכתוב מאמר בנושא יצירת תוכן על ידי הגולשים.

  16. זוהר תודה רבה על מאמר מרתק!
    מסתבר שאני עוסקת באצירה מבלי לדעת את זה… בשנה האחרונה אני קוראת המון מאמרים בתחום המקצועי שלי – מיתוג, מיתוג באינטרנט ושיווק באינטרנט. ובכל פעם שאני נתקלת במאמר מעניין אני מסכמת אותו לעצמי בראשי פרקים, הופכת אותו ליותר "עממי" ומפרסמת בבלוג שלי. הרעיון מאחורי הפעולות הוא קודם כל להפוך מידע מאוד מקצועי לנגיש לכולם ולכן אני כותבת מחדש מאמרים בשפה מקצועית שלעיתים מורכבת להבנה לשפה הרבה יותר פשוטה שכל בעל עסק מתחיל יכול להפיק תועלת ולעבוד על פיה. המאמר שלך בהחלט נתן לי להבין שאני פועלת בדרך הנכונה וגם נתן לי מספר כלים יעילים לבצע אצירה זו בצורה יותר יעילה. תודה רבה!

    • זהר עמיהוד

      שלום ענבר, גם אני לומד על ידי כתיבה. אם יש נושא שאני רוצה לדעת לעומק, אם יש נושא שאני רוצה לא רק לקרוא עליו לשם הידיעה אלא גם לשם ביצוע, אני כותב עליו וכך בדיוק זה קרה עם Curation: שמעתי את זה בהרצאה בכנס של איתי פז לפני יותר משנה, קראתי על זה פה ושם ואיפוא שהוא זה היה לי ב- to do list אבל במקום רחוק, ואז כאשר פבל התקשר אליי, זיהיתי את ההזדמנות וכך נולד המאמר על Curation.
      תודה ששיתפת אותנו ביצירת התכנים באתר שלך.

  17. אנידור חקק

    תודה זוהר,
    רק עכשיו התפניתי לקרוא את המאמר…
    מאמר שלם על אצירת תוכן ואיסוף תוכן ולא הזכרת כמעט את גוגל פלוס שמשמש כפלטפורמה ייעודית כמעט לנושא זה.

  18. לינקים לתוכן רלוונטי לאתר שלי לא יחשב חוות לינקים מצד מנועי החיפוש?

    • זהר עמיהוד

      לינקים, לינקים, לינקים… זה מה שכולם מחפשים. אם הלינקים האלה מגיעים אליך באופן טבעי (מבלי שתבקש ומבלי שאתה תיצור), בפיזור טבעי (בלוגים, פורומים, רשתות חברתיות,…) על ידי כותבים שונים, בפיזור תאריכים, קישורים מתוך תוכן רלוונטי בעיקר… אז זה בדיוק מה שכל בעל עסק/מקדם אתרים מייחל, קישורים איכותיים וטובים.

  19. מאמר מעולה
    תודה
    משה

  20. מאמר מרשים ביותר, תיארתה בעיה ודרך פתרון בצורה ברורה ונהירה.

    תודה.

  21. תודה על המאמר זוהר. בהחלט מעניין ומועיל.

    (למה נראה לי שמישהו פשוט החליט להתנכל אליך ולעשות לך אנלייק בלי סוף?)

    • זהר עמיהוד

      היי שוקי ותודה,
      אכן האבחנה של מיכל קולעת בול!

      ציטוט: "למה נראה לי שמישהו פשוט החליט להתנכל אליך ולעשות לך אנלייק בלי סוף?"

      יש אנשים 'טובים'. כנראה, אלה הם כותבי התוכן שבעלי עסקים שיש להם מה לתרום ואין להם זמן, שוכרים/קונים מהם תוכן. להם אין מה לתרום והם גם לא מבינים כלום וכך מזדבלת הרשת גם בתוכן שהם כותבים וגם בהצבעות והכל בחסות האנונימיות.

      ושוב מיכל אמרה את זה יפה ואני מצטט: "אם אין לכם משהו טוב להגיד – עדיף שתשתקו".
      אותם זבלנים אנונימיים אין להם מה לתרום, הם לא מבינים כלום ועכשיו מתברר שהם גם לוקים בהבנת הנקרא.

  22. זוהר
    תודה רבה על מאמר מעשיר ומחכים.
    דבר שלדעתי יכול לתרום לרבים מאיתנו, אנשים העוסקים בתוכן וב Curation,
    הוא מדריך מעשי שילמד תכל'ס,
    איך עובדים עם אחד או יותר מהכלים האלה,
    כך שניתן יהיה לקצר את עקומת הלמידה.
    תודה רבה לך!

  23. זהר עמיהוד

    שלום ישעיהו ותודה על תגובתך,
    התהליך עליו כתבתי חוסך הרבה זמן מחד ומאפשר יצירת תכנים רבים יותר.
    אני מפנה אותך למאמר המצויין של אנידור חקק בו הוא מתאר בפרטים את השימוש בכלי לאיסוף מידע. הנה הקישור: http://www.ad-media.co.il/2013/04/29/curated-web-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95/
    בהצלחה,
    זהר עמיהוד

  24. תודה זוהר, המשך יום נעים

  25. מאמר מעניין, מעורר מחשבה!!
    ומסקנה אחת ברורה שאני בכוון הנכון..
    ״קיפודיל״ מרכז דילים יומיים מאתרי דילים ברשת..
    ונותן ערך מוסף רב לגולש בכך שהדילים מוצגים תחת קורת גג אחת!
    הדילים מתעדכנים באתר כל הזמן והגולש נחשף לדילים מתחומים מגוונים ואפשרויות סינון רבות.
    האתר עלה לפני כחודש בתצוגה חדשה ומעניינת ואכן הגולשים נשארים יותר זמן באתר בעקבות השדרוג.
    בכל אופן, רציתי לתת את האתר כדוגמא להפצת תוכן 🙂
    וגם לומר תודה לזהר על המאמר המאיר!!

  26. זהר עמיהוד

    תודה יערה ששיתפת אותנו באתר "קיפודיל". טכנולוגיה היום היא לא המחסום. פעם הטכנולוגיה היתה אתגר, היום כבר לא. לכל דבר יש פתרון טכנולוגי כזה או אחר, השאלה היום היא האם זה מה שהלקוחות מחפשים בנישה/שוק שלך? אם הם מגיעים לאתר ואומרים וואהו! אין לי היכן לחפש במקום אחר. מה שאני רוצה להדגיש הוא כי בענין יצירת אתר תוכן (תוכן זה הצעות/קופונים במקרה שלך) קודם צריך למצוא את הקהל ואחר כך לבנות את המודל הטכנולוגי.
    אכן, זמן שהייה באתר הוא פרמטר חשוב, אבל לא היחיד שצריך למדוד
    בהצלחה,

  27. תודה זוהר על מאמר שכמו תמיד מרתק, מלמד ומשלב רקע תאורתי נרחב יחד עם ניסיון יישומי ממדרגה ראשונה.
    כיף לקרוא.
    אולי באמת יש חשיבות לבנייה של סדנת יצירת תוכן ואצירת תוכן לאתרים ובעלי אתרים קטנים? (לא, לא עוד סדנת כתיבה אלא סדנה שתאפשר הבנה של ייצור תוכן דיגטלי על סוגיו השונים?).
    אין ספק שאתה צריך להרים כפפה כזו..

  28. רלוונטי גם להיום, תודה רבה.
    עמית

    • זהר עמיהוד

      שלום עמית ותודה.
      האם המאמר הזה "ירוק עד"?
      בכל מקרה, תוכן איכותי, הכתוב טוב והנותן ערך לקוראים אותו עושה את העבודה עבור מי שכתב אותו גם מבחינת הבאת תנועה, מיתוג ועוד הרבה הטבות אחרות.
      לאחרונה עלה לדיון נושא פוסטים אורחים guest posts או guest blogs. בינואר 2014 התבטא Matt Cutts מיודענו לא לטובתם, בחודש אפריל הוענש אתר myblogguest.com וחודש אחריו postjoint.com חטפו גם הם סטירה מצלצלת מגוגל – שני האתרים נעלמו מתוצאות החיפוש ואז בחודש מאי 2014 כתב Matt על פוסטים אורחים ותוכן ירוד וקומם עליו את קהילת המשווקים. לא עברו 24 שעות והבחור הוציא הבהרת הרגעה שהכול בסדר ואם פוסט אורח מכיל תוכן איכותי, עשיר (טקסט, תמונות, וידאו) אז ניתן להתעלם מכל הדברים הרעים שהוא אמור בגנות הפוסטים האורחים.
      השקעה באיכות התוכן היא השקעה לטווח ארוך. חשבו לקוחות וגם גוגל יעריך זאת.
      בהצלחה

      • תודה רבה זוהר יקירי.
        מה שתיארת בתשובתך מעיד פחות או יותר על הבלבול וחוסר היכולת של גוגל להתמודד עם תופעת הספאם המתעצמת. הרי היום כבר אי אפשר לחפש מלון בארצות הברית מבלי להיות מוצף בתוצאות בעלות הטיה כזו או אחרת. גוגל לחוצים מאוד מחוסר היכולת של האלגוריתם שלהם לנטר את הספאם והחשש הגדול שלהם זה להתחיל לערב בני אדם בפעילות זאת. (עלויות עצומות ובעיית פיקוח מורכבת מאוד). הכישלון של גוגל פלוס מהווה תמרור אדום לגבי היכולת שלהם להתנהל מול הספאם, כל גוגל פלוס נולד על מנת לאפשר להשיג תוצאות חיפוש טובות יותר, היה ניסיון לרתום את בני האדם לטובת הסינון, ניסיון שלא צלח. נקווה שלגוגל יש plan b. כדור הארץ חייב מישהו שיארגן את המידע.
        תודה שוב
        עמית

        • זהר עמיהוד

          שלום עמית ותודה,
          כן אני מסכים איתך כי לגוגל יש בעיה לברור את התבן מן המוץ. ההודעה של מאט לגבי פוסטים אורחים שיקפה בבירור את אוזלת היד שלהם להחליט מהו פוסט אורח "אמיתי" ואיזה תוכן מתחפש לפוסט אורח ואולי הוא ממומן/קנוי וכדומה.
          אין ספק שלאור הצפת המידע באינטרנט, כוחם של הקישורים יורד ועדיין לא נמצאה התשובה האולטימטיבית להעריך נכונה תכנים ומידע. גוגל בוחנים מודל של דרוג ללא קישורים וזה לא הצליח להם.
          הרשתות החברתיות גם הם לא עזרו כי גם שם אפשר לזייף ובגדול.
          ובכל המהומה הזאת תוכן, תוכן ועוד תוכן איכותי וטוב שמטרתו אחת: לתת ערך ללקוחות.

          • עמית, שתי הערות נוספות לתגובה האחרונה שלך:

            א. לגוגל ברור לחלוטין איך לזהות "פוסט אורח" מזוייף – הקישורים היוצאים ממנו אינם מובילים לאתרים שמציגים את מחבר הפוסט או לאתרי מידע טהור, אלא לאתרי לקוחות מחבר ה"פוסט" או לקוחותיו של מי ששילם לו לחבר את ה"פוסט".

            ב. לא נכון לומר בהכללה ש"גוגל בוחנים מודל של דרוג ללא קישורים וזה לא הצליח להם". גוגל בוחנים בהדרגה את סדר הצגת תוצאות החיפוש לקבוצה גדלה והולכת של ביטויי חיפוש שמוצגת למדגם משתמשים. אם החלפת השיטה מעלה סדר הצגת תוצאות חיפוש עוד יותר גרוע (כי איש לא טרח להשקיע ביצירת איכות תוכן שגורמת למבקרים "לרצות להשתמש באתר ולשתף אותו" הרבה יותר מאשר בתוצאות החיפוש המתחרות), החלפת שיטת הדירוג לשיטה ללא קישורים בתוצאות החיפוש לאותו ביטוי חיפוש נדחית.

            הנימוק: מאד לא סביר שהנהלת חברת גוגל תנחה את ציבור בעלי\מנהלי האתרים לפעול על פי עקרונות שיטת דירוג שעוד לא מופעלת.

          • התגובה הזו מכוונת לזהר ולא לעמית. סליחה.

      • זהר, בפוסט הזה אתה מדבר להבנתי על קריטריונים אובייקטיביים של מדידת איכות התוכן של אתר. אבל
        כאשר גוגל כותבים בהנחיות לבעלי\מנהלי אתרים: "מנהלי אתרים יכולים לשפר את דירוג האתרים שלהם על ידי יצירת אתרים באיכות גבוהה שמשתמשים ירצו להשתמש בהם ולשתף אותם" (https://support.google.com/webmasters/answer/34432?hl=iw) כבר לגמרי לא ברור האם המערכת של גוגל עוד מודדת את איכות תוכן האתר על פי קריטריונים אובייקטיביים ("אתרים באיכות גבוהה) או על פי קריטריונים סובייקטיביים ("שמשתמשים ירצו להשתמש בהם ולשתף אותם"). בסוגיה הזו אני מרבה להביא כדוגמא היפותטית את הניגוד הצפוי בקרב ציבור משתמשי גוגל הונגריה ששואלים את ביטוי החיפוש "האם היהודים רצחו את ישו?" וימצאו בין תוצאות החיפוש גם את "בטח. כולם יודעים את זה. והם גם רוצחים ילדים יהודים לפני פסח."

        בעיה נוספת: אם מאות או אלפי מקדמי האתרים על ביטוי חיפוש תחרותי במיוחד יפעלו כהרגלם ויורו לכותבי התוכן להעתיק, עם שינויים קלים, את תוכנו של אתר מתחרה שבראש תוצאות החיפוש (כי הוא עשה עבודה טובה ומצא את הנוסחה האובייקטיבית ה"נכונה", ולהעתיק זה הרבה יותר זול מלהמציא) עצם קיומם של תכנים כל כך דומים מוריד גם את האיכות האובייקטיבית וגם את האיכות הסובייקטיבית של כל תוצאות החיפוש.

        נשמע מופרך? סקור את תכני תוצאות החיפוש בגוגל ישראל לביטוי [קידום אתרים].

  29. שים לב לספאם ברשתות
    דרושים סוכני שיחה ברשת:
    התפקיד כולל כתיבה ושיחה ברחבי הרשת בשביל מותגים ומיזמים באמצעות פעילות בפורומים, קבוצות פייסבוק, טוקבקים וכיוצא בזה. כשהמטרה היא לייצר מודעות, להסביר, לקדם, ובעיקר ליצור שיחה על הנושאים שרלוונטיים ללקוחות שלנו.
    נדרשת בעבודה זו יכולת כתיבה, יצירתיות, אחריות, ראש גדול, אמינות, היכרות בסיסית עם עולם השיחה ברשת ועם הרשתות החברתיות.
    העבודה מהבית (בעלי משמעת עבודה בלבד), תשלום לפי שעה, שעות גמישות, שכר התחלתי 30 ש"ח לשעה. משרה חלקית.

    אכן, קשה להתגבר על זה. אתה אפילו כבר לא יודע מי מולך, סוכן של חברה כזאת או אחרת בתוככי הרשת ה"חברתית".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תודה רבה על השיתוף ! לייק קטן לעמוד שלנו, ותשארו בעניינים על כל מה שחדש כאן :

שתפו את הפוסט עם חברים