אופטימיזציה לתוכן באתר – איך לפזר את מילות המפתח בדף ולא להיחשב ספאמר? | AskPavel
קידום אתרים » קידום אתרים בגוגל » אופטימיזציה לתוכן באתר – איך לפזר את מילות המפתח בדף ולא להיחשב ספאמר?

אופטימיזציה לתוכן באתר – איך לפזר את מילות המפתח בדף ולא להיחשב ספאמר?

המדריך הבא עוסק באופטימיזציה של התוכן באתר והוא רק חלק אחד מתוך פאזל ה- on-page optimization המורכב, שעליו אדבר בהמשך בהרחבה.

כאשר מנועי החיפוש הופיעו לראשונה באינטרנט, הם נעזרו בטכניקות שונות להערכת רלוונטיות של דפי אינטרנט. אחת מאותן הטכניקות עתיקות היומין הייתה – רלוונטיות שמתבססת על כמות הופעת של ביטוי מסוים בדף. ההנחה הרווחת הייתה שכמות האזכורים של ביטוי מסוים בדף אינטרנט כלשהו, בהכרח מעידה על הרלוונטיות של אותו דף עבור שאילתה שהכילה את הביטוי. כלומר אם בדף מופיעה הרבה פעמים המילה "כלב", כנראה שהוא מאד רלוונטי למילה הזו. כמובן שאם נחשוב על זה לרגע, מדובר בשיטה לא יעילה כלל, שאינה משקפת רלוונטיות אמיתית.

הישועה לא איחרה להגיע וכעבור מספר שנים פיתחו סרגיי ברין ולארי פייג', מייסדי גוגל, את האלגוריתם Pagerank – אשר פתר את הסוגיה והציע מודל הגיוני יותר. מעתה, הרלוונטיות אובחנה באמצעות מודל שמבוסס בעיקר על קישורים.

למה אני מספר את כל זה?

כדי להדגיש שהגישה שהצגתי בתחילת הפוסט "רלוונטיות שמתבססת על כמות הופעות…" – חלפה מהעולם כבר מזמן. ולמרות זאת, ישנם מקדמי אתרים "מנוסים", משתמשים בה עד היום – מה שיכול ליצור נזק באתר הלקוח ולקלקל את חווית המשתמש לגולשים שיגיעו לדף.

כבר מספר פעמים שפנו אלי בעבר אנשים, שרצו להתייעץ איתי לגבי הצעות מחיר שקיבלו מחברות SEO. וכל פעם ראיתי בתוכנית העבודה המוצעת, את אותה השורה בדיוק (כל פעם הניסוח שונה): "הוספת מילת המפתח כמה שיותר פעמים בדף", "כתיבת תוכן לגוגל כדי שיקודם טוב יותר" וכו'. כשמקדם אתרים אומר "אופטימיזציה לתוכן באתר", אין משמעות הדבר שיש להוסיף בתוכן את המילה הרצויה לקידום אינספור פעמים (אחרת זה ייחשב "דחיסת מילים" – שיטת קידום כובע שחור).

אופטימיזציה מוגזמת שנעשתה לתוכן בדף

איך בכל זאת לעשות אופטימיזציה לתוכן כך שגוגל "יאהב"?

אחרי שהבנו שדחיסת הביטוי לא תועיל לנו, אנו עומדים כעת בפני הדילמה הבאה: איך בכל זאת לכלול את מילת המפתח בדף, כך שגם הגולש יקבל את המידע אשר חיפש וגם מנועי החיפוש יבינו כי הדף רלוונטי עבור הביטוי? אז כמו בכל התשובות לשאלות ה- SEO הנפוצות – מה שטוב לגולש טוב גם למנועי החיפוש. למה אני מתכוון?

כשאתם מעוניינים לעשות אופטימיזציה (התאמה) לתוכן בעמוד מסוים, נסו לרגע להיכנס לנעליו של גולש טיפוסי שצופה בדף ולשאול את עצמכם – האם התוכן בדף קריא? "קריא" מתייחס לא רק לצורה שבה התוכן כתוב (זה כבר עניין של כשרון כתיבה), אלא לצורה בה התוכן מוגש. בהמשך הפסקה, אציג בפניכם מספר טכניקות ואלמנטים שיש לעשות להם אופטימיזציה. בכל אחד מהם, אנסה להמחיש את הקורלציה שבין ההתאמה למנועי החיפוש לבין העובדה שזהו הדבר הנכון גם לגולש.

צורת הגשת התוכן כוללת את 2 הנושאים הבאים:

1. לטרגט את העמוד עבור מילות מפתח

לטרגט עמוד בביטוי מסוים (Targeting) זה פשוט אומר לקדם את העמוד בביטוי הזה. עליכם לכלול את מילות המפתח שעבורן ברצונכם לקדם את העמוד, במקומות שונים בתוכן הדף ולדאוג לפזר אותן בצורה הגיונית. כאשר מנועי החיפוש סורקים את העמוד, הם מפענחים את המבנה הסמנטי של התוכן בדף תוך התמקדות בדומיננטיות של ביטויים בדף.

בפוסט על קידום אתרים בבינג שפרסמתי לא מזמן, כתבתי שאומנם בינג פחות שם דגש על האופטימיזציה בדף (on-page optimization), אך לעומת זאת גוגל כן נותן משקל לפרמטרים אלו לכן כדאי להתחשב בהם. להלן האזורים המרכזיים בתוכן הדף בהם יש לפזר את מילת המפתח בצורה נכונה:

  • כותרת ראשית H1 – הדבר הראשון שהגולש רואה כאשר מגיע לדף הנחיתה זה הכותרת. זהו הנושא המרכזי של העמוד ולכן חשוב מאד בראש ובראשונה לכלול בו את מילת המפתח. ההמלצה שלי היא להיות עקבי לגבי ה- Title והכותרת הראשיתH1, לכן השתדלו להשתמש במבנה דומה ככל האפשר בין שניהם. לגבי האורך של הכותרת, אין איזשהו מספר קבוע שניתן להיסתמך עליו, פשוט נסו למצת את נושא הדף למשפט קצר. והטיפ הכי חשוב שאסור להתעלם ממנו – שתהיה כותרת H1 אחת ויחידה בכל דף וייחודית לאותו דף (כל דף יכיל כותרת שונה). לא פעם ראיתי עמודים שבהם גם הכותרת של הדף מוגדרת בתורH1 וגם שם האתר באזור ה- header. בבלוגים של וורדפרס הנושא הזה נפוץ במיוחד מכיוון שגם שם הבלוג וגם כותרת הפוסט מוגדרים בתור H1, לכן זה דורש התאמה ידנית.
  • כותרות משנה H2,H3 – מומלץ מאד להפריד את הטקסט בדף לכותרות משנה. חלקו את התוכן בדף לתתי נושאים עיקריים שמדברים על הנושא והקצו לכל תת נושא כזה תת כותרת שתוגדר בתור H2. אם גם התת נושא מורכב למדי ומכיל תת-תת נושאים אחרים, הקצו עבור כל אחד מהם H3. ככל שיורדים בהיררכיית החשיבות, כך מספר הכותרת עולה בהתאמה. גם בתתי כותרות אלו מומלץ להוסיף את מילות המפתח – גם משום שלמשתמש שסורק את הדף בקריאה מהירה זה יכול להועיל, וגם בכדי להורות למנועי החיפוש שתתי הנושאים מדברים על הנושא המרכזי.
  • תגית Alt בתמונות – כשדיברתי בעבר על אופטימיזציה לתמונות, הדגשתי את חשיבות תגיות ה-alt. מכיוון שאין לגוגל יכולת טכנית להבין מה יש בתמונה, הוא נעזר בתגית זו. כמובן אין זה אומר שהתגית תכלול אך ורק את מילת המפתח, להיפך השתדלו לתאר את התמונה ובנוסף גם לכלול את הביטוי. מבחינת שימושיות, ישנם עיוורים שנעזרים ב- screen reader (סוג של תוכנת גלישה לעיוורים שמתרגמת את כל האלמנטים בדף לטקסט ומקריאה לגולש) כדי לגלוש באתרי אינטרנט, לכן השתדלו לספק לסוג האוכלוסיה הזה ערך אמיתי ע"י גיוון בטקסט בו תשתמשו.
  • קישורים פנימיים (inner links) – אם בחרת לטרגט עמוד X במילה "כלב", דאגו לקשר לעמוד הזה מתוך דפים פנימיים אחרים באתר שלכם עם וריאציות של המילה: "כלבים", "לכלב", "הכלבים" וכו'. המלצה נוספת היא לבנות מערך קישורים פנימי מגוון ככל האפשר, ולהשתמש בביטויים שהם לא Primary בתור הטקסט בקישור (anchor text), כגון: "כלבים קטנים", "הכלב הזה נושך", "כמות הכלבים גדלה" וכו' (כמובן בהנחה שאין לביטויים הללו עמודי נחיתה מתאימים יותר לקשר אליהם). הקישורים מסייעים לגוגל להבין על איזה ביטויים עמודים מסויימים באתר רלוונטיים, וזהו אחד הפרמטרים בו הוא נעזר כאשר מדרג את הדפים בתוצאות החיפוש. כחלק מתהליך בניית הקישורים שאתם מתכננים, חשוב לכלול קישורים פנימיים עם מילות מפתח ראשיות מגוונות, של אותם הדפים אליהם מפנים.
  • בטקסט עצמו – חשוב שהמילה תופיע לאורך כל הטקסט בדף בצורה פרופורציונאלית. אני תמיד מפחד להישאב למתודולוגיית כתיבה טכנית מדי שתהיה עבור גוגל ולא עבור בני אדם, לכן קחו את הסעיף הזה בערבון מוגבל. אל תוסיפו את מילת המפתח בחלקים שונים בטקסט רק משום שזהו הכלל, פשוט דאגו להזכיר אותו בצורה אינטואיטיבית בצורה פזורה ולא רק בפסקה אחת ויחידה. האמת שזה גם די הגיוני שמאמר ייחשב לממוקד יותר על ביטוי כלשהו, אם הביטוי מוזכר בפסקאות שונות לאורך כל המאמר ולא רק בחלק אחד.
ישנם גם מספר קווים מנחים כלליים לשימוש מילת המפתח בדף:
  • וריאציות של הביטוי (Diversity) – כפי שהצגתי את העקרון הזה בקישורים פנימיים, חשוב לגוון גם את הטקסט עם וריאציות שונות של הביטוי המדובר. גוגל יודע לזהות הקשרים בין ביטויים שונים ולהסיק מכך שהדף מדבר על הביטוי המרכזי. אם אתם מדברים על "מטוסים" בדף כלשהו, הפרו את הטקסט במגוון הביטויים שקשורים לזה: מטוסי קרב, המטוסים, טיסות וכו'…מכך גוגל מסיק שהדף ממש רלוונטי למילה "מטוסים", משום שהוא גם מדבר על דברים שונים בהקשר של מטוסים.
  • סדר קדימות (Prominence) – הרעיון הוא פשוט, ככל שמילת המפתח ממוקמת בחלק גבוה יותר בדף כך החשיבות שלה עולה. גם כשמדברים על פסקה ולא עמוד, ככל שהמילה קרובה יותר לתחילתה של הפסקה כך הדומיננטיות של כלל הפסקה עבור המילה גדלה. הכלל הזה גם תקף בכל אחד מהאלמנטים שציינתי, לדוגמא: אם נהיה מעוניינים ליצור כותרת H1 לדף שעוסק בקורס מחשבים, הכותרת "קורס מחשבים מקצועי למתחילים" הרבה יותר טובה מאשר "הרשמת קיץ מוקדמת לקורס מחשבים למתחילים". מה ההגיון של כלל האופטימיזציה הזה? פשוט מאד, אם היה לכם חשוב למקם ביטוי מסויים בראש הטקסט, סימן שהוא ביטוי חשוב באותו טקסט (והרי המטרה שלנו היא להדגיש את הטקסט בעבור ביטוי מסוים).

2. שמירה על מבנה עמוד איכותי ותקין

מכירים את העמודים האלה שבהם יש רק טקסט בלבד בעיצוב אחיד ומונוטוני לאורך כל העמוד? אז זה בהחלט לא מבנה התקין שאני מדבר עליו. להלן מספר כללים לאופטימיזציה של התוכן בדף ברמת המבנה:

  • חלוקה לפסקאות – החלוקה לפסקאות מקלה מאד על תהליך הקריאה, זה בעיקר מקל על אנשים שאוהבים "לסרוק" טקסטים ולא "לקרוא". לכן חלקו את הטקסט לפסקאות עפ"י הפרדה הגיונית מבחינת ההקשר. ברוב מערכות ה-CMS כגון וורדפרס זה מתבצע אוטומטית. כאשר לוחצים על enter בעורך הטקסט, זה אוטומטית מתחיל פסקה חדשה וסוגר את הקודמת. אם זה לא מוגדר בברירת המחדל, ניתן להשתמש בתג <p> כדי להגדיר תחילת פסקה ולסגור עם התג <p/>. גם בתוך בלוקים של תתי נושאים מומלץ ליישם חלוקת טקסט לפסקאות.
  • צפיפות מילות מפתח (keyword density) – המדד הזה מתאר את הייחס שבין כמות הטקסט, לכמות הופעתה של מילת מפתח מסוימת בדף. מקובל לחשוב שלמדד הזה יש משמעות כלשהי ומומלץ שיעמוד על כ 4%-7%, אם כי לאחרונה אני קצת סקפטי לגביו. הרחבתי לגבי החשיבות שלו בפוסט על צפיפות מילות מפתח.
  • הדגשות (bold) – אם יש חלקים חשובים בטקסט, מומלץ להדגיש אותם. ואם מילת המפתח שלכם תהיה בחלק המודגש הזה, עוד יותר טוב. אני ממליץ להיזהר עם זה ולא להתפתות בכל הדגשה לכלול אותה, אחרת אתם עשויים להגיע למצב בעייתי שנקרא "over optimization" (אופטימיזציית יתר), ובכך לפגוע בערך הדף. ההדגשה הזו נחשבת ליעילה ביותר, אם כי יש לאחרונה מספר ניסויים שחברי הריצו וגילו שהדשת Italic (טקסט נטוי) הרבה יותר יעילה.
להלן דוגמא לעמוד נחיתה שעוסק בביטוח רכב אשר מכיל את הכללים שהצגתי (קווים=טקסט):
דוגמא לאופטימיזציה לתוכן בעמוד נחיתה

כיתבו תוכן לאנשים, לא לרובוטים!

בסופו של דבר, לא משנה כמה זמן ומחשבה תשקיעו באופטימיזציה טכנית מדי, הגולש הוא זה שיכריע אם העמוד יצליח בתוצאות החיפוש. איך בדיוק? פשוט – הגולש הוא זה שמחליט אם לקשר לעמוד שיצרתם והגולש הוא גם זה שמחליט מתי התוכן לא מעניין ויוצא מהדף (משפיע על ה- bounce rate). אז למרות שגוגל הוא רק מכונה, יש באפשרותו למדוד את האינטראקציות האלה של הגולש מול דפים ברשת לאורך ציר הזמן, ולהסיק מכך מסקנות אודות הרלוונטיות של אותם המקורות.

מצד אחד, אם המאמר יהיה "מותאם" מדי לביטוי מסוים ולא יראה טבעי, אלא כזה שנכתב למטרת SEO נטו – אין סיבה שהגולש ירצה לקשר אליו כדי להפיץ ולשתף בו את חבריו ברשת. מצד שני, ייתכן גם שהתוכן שכתבתם אומנם כן מרתק נורא אך עדיין לא זכה לקישורים או כניסות רבות מדי – למה שידורג גבוה אם כך? אז יש כאן פשוט צורך ב-common sense ואינטואיציה כדי למצוא את שביל הזהב. כיתבו את המאמר עפ"י ה- guidelines שהצגתי, אך יחד עם זאת, כיתבו אותו כך שאתם עצמכם הייתם נהנים לקרוא אותו אילו הייתם נתקלים בו ברשת.

לא כל כך נורא אם לא תשמרו על הכללים האלה

קצת מוזר שכתבתי 1653 מילים עד כה ואז רגע אחד פתאום אני מכריז שכל זה לא משמעותי. אבל אם הייתי מתחיל את הפוסט מהפסקה הזו, אז כן הייתם קוראים במטרה ללמוד ולשנן את כל זה? 🙂 לא נראה לי. אז למה בכל זאת עשיתי את זה?
אנו נוהגים לחלק את תהליך קידום האתרים ל-2 קבוצות עיקריות של פעולות: אופטימיזציה בעמוד עצמו (on page optimization) ואופטימיזציה מחוץ לעמוד (off page optimization). כאשר את החלק של "האופטימיזציה בעמוד עצמו" גם ניתן לחלק ל-2 חלקים עיקריים: פעולות שקשורות לטרגוט מילות מפתח ופעולות כלליות שלא קשורות. ממש כמו השמות עצמם, קל להבין גם איזה פעולות כוללת כל אחת מהקבוצות. כאמור הפוסט הזה התמקד רק בחלק של טרגוט מילות מפתח בקבוצת ה- on page.

אז הנה החלק המעניין: לפי הסקר השנתי של SEOmoz (משאל בקרב 72 מובילי דעה בעולם ה-SEO) בדבר השפעת הגורמים השונים על דירוג האתר, טרגוט מילות מפתח (מתוך קבוצת "האופטימיזציה בדף עצמו") מהווה רק כ- 15% מכלל הגורמים(!) שמשפיעים על הדירוג. בסל הכל, כל ה- on page optimization כולו תורם רק כ-20% לתהליך הדירוג. אז אתם מבינים כמה מעט (יחסית) השפעה יש לכל מה שכתבתי בפוסט הזה?

יחד עם זאת, אני מציע לכל אחד מכם לדבוק בעקרונות הללו וליישם אותם בכל תוכן שתיצרו ברשת. ראשית כל משום ש-15 זה עדיין מספר לא רע להתחיל ממנו מאשר להתחיל הכל מאפס, מה שיכול להוות יתרון משמעותי בנישות תחרותיות. וחוץ מזה, אם כולנו נשים פס אחד גדול על מראה ואיכות התוכן – זה יפגע בחוויית המשתמש, מה שיגרום לכך שתוך זמן קצר עוגת האחוזים הזו תשתנה. בסופו של דבר, לפני שאנחנו "מקדמי אתרים", אנחנו בראש ובראשונה "משתמשים". ומשתמשים נהנים לקרוא תכנים שכתובים היטב.

לקריאה נוספת: עוד מידע על אופטימיזציה למנועי חיפוש

אשמח לשמוע מכם על מקרים מסוימים שבהם אחד הגורמים שהוצגו כאן לא השפיע, או פידבקים לגבי פקטורים נוספים בתהליך האופטימיזציה לתוכן שלדעתכם עשויים להשפיע.

אודות פבל ישראלסקי

פבל ישראלסקי
יזם, בלוגר, יועץ קידום אתרים והעורך הראשי של קהילת מקדמי האתרים ומשווקי האינטרנט AskPavel. המייסד של סרבולה - חברת כתיבת תוכן ומייעץ בקידום אתרים אורגני (SEO) בזירות תחרותיות בארץ ובחו"ל במסגרת חברת אלפיניסט 301 שיווק דיגיטלי.

עשוי לעניין אותך גם...

פרמטרים ב-URL

ניהול פרמטרים ב-URL: הפיצ'ר שיחסוך לך זמן ויסדר את הבלגן

חלק משמעותי מאתרי הסחר והאינדקס כולל תוספות של פרמטרים בכתובות העמודים. מדובר בסימנים כגון ? ...

44 תגובות

  1. יותר מהכל, אני מסכים עם החלק האחרון של המאמר הזה.
    ויחד עם זאת, מדובר בפוסט שכתוב לעילא ולעילא, תענוג לקרוא.

  2. פוסט נהדר פבל, כרגיל.

    מספר הערות קטנות – מהנסיון שלי (אני לא איש SEO אבל בכל זאת) הוספת תגיות סמנטיות עוזרת מאד.

    למשל הוספת strong (לא bold שהיא נחשבת כבר obselete) או em (שזו ה-italic שגם היא כבר פסה) ובנוסף גם הוספת תגיות סמנטיות אקזוטיות יותר.
    אם אתה מעוניין, יש הסבר על זה באתר שלי

    בנוגע לתמונות ולקישורים, אפשר גם להוסיף title ולא רק alt. זה גם נותן אפקט טוב יותר.

    • פבל ישראלסקי

      היי רן, תודה על הפידבק החיובי!
      באמת לא התייחסתי לנושא התגיות, כתבת מאמר מעולה שמסכם את העניין, מציע לכולם לקרוא.

      כמה דברים:
      לאחרונה נושא הדגשת ה-italic עולה הרבה בעולם ה-SEO בחו"ל ותתפלא אבל הסברה הפופולארית לאחרונה היא שזוהי סוג של הדגשה שאפילו בעלת יותר עוצמה מ- strong.

      לגבי טייטלים בתמונות, אני בעד זה רק מטעמי שימושיות. מבחינת SEO אני לא בטוח עד כמה יש לזה תרומה. אם יש אפשרות אז כדאי להוסיף וגם כתבתי על זה בפוסט על האופטימיזציה לתמונות שפרסמתי בעבר: askpavel.co.il/blog/tips-for-optimizing-images

  3. הי פאבל…שכחת להוסיף בלטרגט את העמוד גם את:
    title tag
    ו- Friendly URL

    • פבל ישראלסקי

      היי ניר, אכן גורמים חשובים אך לא שכחתי אותם משום שהפוסט הזה מתמקד אך ורק באופטימיזציה של התוכן בדף. לגבי היבטים נוספים של אופטימיזציה (ובניהם כאלו שמסייעים בטרגוט) אזכיר בהמשך.

  4. איתי ברנר

    מדהים – אני עובד עם וורדפרס לא מעט, ואף פעם לא שמתי לב לזה. בדקתי כרגע את אחד האתרים שלי שכולו בנוי על וורדפרס וגיליתי שלא רק כותרת הבלוג היא H1, אלא גם כל כותרת ברמה 1 בתוך הטקסט (פוסט או עמוד)! אני מניח שהתקן הרשמי של HTML כנראה בכלל לא מתייחס לעניין. (אולי בגרסה 5?)

    • איתי ברנר

      למי שרוצה לתקן את זה בפוסטים בצורה מהירה : יש Addon לפייר פוקס שנקרא Foxreplace – https://addons.mozilla.org/en-US/firefox/addon/6510

      ברגע שמתקינים אותו ניגשים לאפשרויות ומכניסים החלפה של h1 לh2. לאחר מכן הולכים לעריכת הפוסט, מצב HTML , לוחצים על F2 ושומרים.

    • שלומי אסף

      התקן כן מתייחס לכותרות.
      אם הבנתי אותך נכון וכל כותרות האתר שלך הן H1, אז תוכל להירגע- זה תקני לחלוטין. רק שאיננו הגיוני בכלל.
      H1 אמור להופיע פעם אחת בדף. H2 ומטה- ללא הגבלה. וזה גם make sense- כי לדף ישנה כותרת אחת בלבד ולא כמה מקבילות. אם יש- הינן כותרות משנה.

  5. ליאור וקנין

    תודה רבה,כתוב בצורה ברורה ונעימה
    לכל אחד אפילו לאלא שלא כל כך מתמצאים…

  6. שלומי אסף

    אם נכנסנו לנושא של סמנטיקה, אז מוזר לי מאוד שנושא זה שוכב לו מוזנח ויתום על רצפת חדר אנשי הSEO.
    אינני רואה התייחסות רצינית לנושא זה מצד אנשי תעשייה זו, ולעיתים קיימת תזכורת בודדת בצורת קוד ואלידי (שבעיני חוץ משגיאות אקוטיות הדורשות ייחס אמיתי, הוא קישוטים נטולי משמעות לSEO).

    אני לא מבין כיצד עמוד קריא ונגיש למכונות, איננו מהווה פרמטר חשוב לאנשי תעשייה זו, ואמחיש זאת בדוגמא:

    ידידה שלי התקשרה אלי יום אחד ואמרה- שמתי adsense באתר שלי וכל הבאנרים מציגים תוכן לא קשור בעליל לנושא האתר שלי. למה??
    מנבירה בקוד אתרה עלתה תמונת קוד HTML ספגטי טבלאי מזעזע. בלי להרחיב יותר מדי, לאחר המרת האתר לקוד תקני, סמנטי, קליל משקל ונגיש, adsense החלה להציג מודעות מותאמות תוכן.

    דוגמא נוספת?
    חבר טוב שלי הינו דירקטור בחברת ענק! כשאני אומר ענק אני מתכוון לדומיין שיושב בין 5 הגדולים בתחומו.
    הבחור לא הצליח לגרום לגוגל לאתר את אתרו כאשר הוא רשם מילת מפתח של קטגורייה חשובה מאוד באתרו. אתרו עלה רק בעמוד 20.
    לאחר שינוי מבנה הדף מטבלאות מכוערות (ומעציבות לבב) לקוד תקני ונעים, הבחור תוך שבוע הוקפץ היישר למקום 2-3 על המילה המאוד תחרותית שלו.
    אני מניח שמקרה זה חריג ביותר כי מדובר בעמוד עם PR7, וותק של מעל 10 שנים. זו הסיבה שלאחר שבוע משיחתי עימו הוא התקשר אלי עם חיוך מאוזן לאוזן ואמר לי תודה רבה גדולה כלכך ושאני יכול להיות גאה בעצמי.
    "זה לא אני אחי, זה הHTML" 🙂

    • פבל ישראלסקי

      אתה מעלה כאן נקודה מעניינת מאד. אני אתחיל מציטוט מתוך הפוסט של אהרון וול בנושא:
      http://www.seobook.com/source-code-validation-common-sense

      In April a web designer who came across our site gave me the following feedback "I don't know how you can advertise your skills in SEO when such a vital part of a good quality site is valid markup. Your homepage has 40 errors when I just checked."

      To which I replied "…and yet I rank page 1 in Google for SEO. Who cares about valid code? Not me. And not Google. Oh well."

      אז כפי שאתה רואה התוצאות מדברות בעד עצמן.

      הנקודה היא שאין התייחסות רבה לנושא הזה בתעשיית ה-SEO פשוט מכיוון שלגורם הזה יש השפעה מזערית ביותר (אם בכלל) על הדירוג. והסיבה לכך פשוטה – זה לא שלגוגל לא משנה אם האתר הוא איכותי או לא מבחינת הקוד, אבל הוא יוצא מנקודת ההנחה הבאה: אנשים נוטים לקשר לתוכן איכותי ברשת. והאיכות נובעת הן מאיכות הטקסט, מהמבנה של הטקסט ושל האתר, הניווט, מהמראה הויזואלי של הדף, מזמן טעינת העמוד ועוד דברים נוספים שהקוד מגדיר. לכן, מיותר לבצע אנליזה לואלידיות של קוד כדי לאבחן חווית משתמש, בעוד שאני יכול לחקור את ה- external link graph של האתר הספציפי ומכך להבין אם הוא אכן איכותי עבור הגולש או לא.

      • שלומי אסף

        אחי- שים לב. לא דיברתי לרגע על קוד ואלידי. דיברתי על סמנטיקה, HTML נכון, קוד מינימלי נטול טבלאות, נגיש, קריא, סריק ומתוק 🙂
        כתבתי שלא מתייחסים לסמנטיקה (אך כן מתייחסים לקוד ואלידי, שמשמעותו לעכבישים היא כפי שאחת המשתתפות בסיכום שנת 2009 אמרה – קוד ואלידי חשוב לי כדי שעכבישים לא יתקעו לי.

        אבל יש עוד מעבר לקוד תקני. יש כלכך הרבה יותר. לומר ואלידי משטח את הנושא ומרדד אותו.

        ישנו קוד נגיש, סמנטי, בהיר, שמספר סיפור ומשתמש באלמנטים יעודיים (כמו שחברנו פה מאינטרנט-ישראל הציג) שמייצר קשרים בין האלמנטים בדף, שמאפשר אינדוקס טוב יותר, שחושף תכנים גם כאשר הן תמונות (background-replacement, also using spriteset) , שמבצע שימוש בטכניקות שמצמצמות את הקוד (sliding doors) ומגישות אך רק מארקאפ המתאר תוכן ולא ממשק.

        ראית את הדוגמא שהדבקתי בפוסט הקודם (זה עם המלון) – איזה יופי הקוד קריא ונגיש, ולא מעניין אותי שהוא ואלידי או לא (והאמת שהוא כן, רק שיש לו 2 שגיאות קטנות וזניחות) אך הנקודה החשובה היא שתיארתי לגוגל את מילות המפתח, איפיינתי אותך באמצעות אלמנטים סמנטיים שמתארים לגוגל את היחסים בעמוד.

        כותרת ראשית (המגולמת באמצעות H1) שלאחריה פסקה, ולאחריה כותרת משנית, וקבוצת לינקים המאוגדים בקבוצה אחת (אלמנט UL) המייצרת קשר בינהם.

        אני מאמין גדול בסמנטיקה (עוד כתבתי על כך ב2007 בבלוג שלי, אאל"ט) וחושב שזה משנה מאוד למכונות באשר הן, חוץ מהעובדה שגישת עבודה זו מאפשרת את כל יתרונות האינדוקס שצויינו למעלה.

        אני מקווה שעתה הייתי ברור יותר (שוב- לא קוד ואלידי. קוד קריא)

        • שלומי אסף

          ואני ממשיך 🙂 – כתבת פאבל "… מהמבנה של הטקסט ושל האתר" – היכן הפרמטר הזה מופיע בטבלה? מה זה מבנה האתר? טכניקת בניה או שימושיות הדף?

        • שלומי אסף

          ואני שוב ממשיך – שים לב לפוסט הזה בגוגל וובמסאטרס בלוג – http://googlewebmastercentral.blogspot.com/2008/05/design-patterns-for-accessible.html
          שים לב מה הם כותבים בייחוד על CSS sprites and navigation links ועל unobtrusive JavaScript. זה כלכך בהיר שטכניקות ווב דיזיין אלו חשובות מאין כמוהן לSEO, רק שלא ברור לי למה הן לא מצויינות בשום אתרי SEO שבהם אני נתקלתי, או שהן כן, רק שאני לא יודע תחת איזה שם הן מסתתרות.

        • אני מסכים. קוד סמנטי ונעים, שאפשר להבין מצוין מה כתוב בו גם בלי התיווך של הדפדפן מסייע מאד ב-SEO. את זה אני אומר פשוט מנסיון. חוץ מזה שגם כמפתח בצד השרת, הרבה יותר נעים לעבוד עם קוד כזה או עם מפתח בצד הלקוח שיודע לכתוב קוד כזה.

        • פבל ישראלסקי

          שלומי אתה אומר דברים נכונים ואני לומד ממך המון בתגובה המפורטת הזאת. אני מסכים איתך לחלוטין, אל תבין אותי לא נכון.

          אני בסך הכל אומר שנושא ה- on page (מבלי לזלזל, אני חושב שהוא מאד חשוב) מקבל בסך הכל פחות מ-20% מכל תהליך הדירוג (אפשר לקרוא על המספרים האלה בהרחבה בסקר של SEOmoz אליו קישרת בתגובה הראשונה).

          ומהסיבה הזאת אתה גם לא רואה לכך הרבה אזכור בבלוגים ופורומים מקצועיים שעוסקים ב-SEO.

  7. יופי של פוסט.
    לא ידעתי שפיזור מילות המפתח זה חלק כל כך חשוב.
    תודה.

  8. מאמר כתוב נפלא , כיסית את כל האפשרויות לאופטימיזצית מאמר כתוב.

    השימוש הנכון בכותרות משנה הוא מפתח חשוב "חלוקה לפסקאות" וכו' .

    אני כתבתי בעצמי מאמר כזה, ואתה חידדת לי ונתת לי עוד חומר למחשבה.

    יישר כוח אני עוקב אחרי הבלוג שלך כמה זמן (למרות שזו תגובתי הראשונה)

    • פבל ישראלסקי
      פבל ישראלסקי

      תודה רבה אורי וברוכים הבאים!

      אני שמח שזה עזר ואשמח לראות מעורבות שלך גם בדיונים נוספים בהמשך.

  9. הי פאבל, אהבתי אתץ הפוסט שלך בנושא בעיקר בגלל השפה הברורה כל כך. יחד עם זאת, אני חולק על עניין הקוד התקני שהגדרת כפחות חשוב. נתקלתי כבר באתרים שלאחר שעברו שינוי בכתיבת הקוד ובעיקר הפחתת משקל הקוד ביחס למלל, הם זינקו ב SERP.
    האתרים האלו היו ותיקים כולם ולכן יתכן ומדובר ב"מקרה" ?

    • פבל ישראלסקי
      פבל ישראלסקי

      האמת שקשה לי להגיד כי אני לא יודע על אילו אתרים מדובר. אני כן חושב שיש השפעה כלשהי אך היא מינורית. יש הרבה מאד דוגמאות (בייחוד בנישות תחרותיות) לאתרים שמדורגים גבוה עם הרבה שגיאות. בסופו של דבר, השגיאות הללו לא בהכרח מעידות על רלוונטיות התוכן ולכן אין סיבה לתת להם חשיבות עליונה.

  10. אני נאלץ להסכים עם פאבל וגוגל במקרה הזה, אם גוגל מחפש אתר המוביל אורגנית, התוכן מעולה, המון אתרים כביכול מקשרים אליו, הדומיין ותיק, התוכן מעניין, מה זה משנה הקוד?

    • שלומי אסף

      נסה לשים adsense באתר עם קוד טבלאי ספגטי מזעזע וראה אילו מודעות תקבל. תלושות ולא קשורות לתוכן שמסביבן. גוגל בסופו של דבר הוא מכונה שמנסה לעשות כמיטב יכולתה. אפילו אם לך המשתמש הויזואלי האתר בעל תוכן מדהים, יש מצב שגוגל בכלל יחשוב שהוא ניצב מול ג'ונגלי האמזונס ויפחד בכלל מלהיכנס לתוך סבכתן.

      אמנם הקצנתי אך בשיא הרצינות, גם אני חוויתי שיפורים משמעותיים מיידיים בתוצאות חיפוש עקב שיפוצי קוד. אמנם מדובר (ונראה לי שציינתי זאת כבר למעלה) בעמודים עם מלכתחילה קוד מזעזע ודומיין חזק, אך זוהי עדיין הוכחה לכך שגוגל סופר את זה.

      • שלומי, זה נשמע שאתה רציני, אם בא לך להיות גבר, תסביר לי בבקשה בשתי מילים מה אני יכול לעשות כדי לבדוק ו/או לשפר את איכות הקוד.
        הבעיה היא שאני תקוע בלי איש תוכנה ואני לצערי לא מבין בזה כלום.
        אם יש לך דרך פשוטה להסביר לי, זה יהיה ממש יפה מצידך…

        • שלומי אסף

          ב2 מילים – כל מה שפאבל המליץ כאן פלוס הקטנת מספר האלמנטים בעמוד.
          ביותר מ2 מילים זה לבנות את האתר לפי הסטנדרטים והתקנים.
          אין דרך פשוטה לתאר זאת. מדובר בללמוד HTML כמו שצריך.
          כתבתי מאמר לגבי האצת מהירות טעינת הדפים, כאן בבלוג של פבל. כמעט כל מה שאני יכול לייעץ לך יושב שם. אחת מהעיצות שם מדברת על עזיבת מבנה טבלאי ומעבר למבנה סמנטי.
          מעבר לכך שוב, שים לב לכל מה שפאבל כתב כאן לגבי הHTML של הדף. הדברים כאן חשובים מאוד. נסה להבין את מניעם ומשמעותם וכך תוכל להבין מה טעון שיפור בדף שלך.

  11. שאלה לכולם ולפאבל במיוחד. אתם מכירים אתר או מקור שמלמד html למטומטמים.?????

  12. פאבל בהיעדר דרך אינטילגנטית להגיד את זה, אגיד במילים פשוטות-

    אתה מ ל ך . תודה רבה לך . ממש תודה.

  13. תודה רבה שלומי יא תותח

    נכנסתי לבלוג שלך, מגניב אחי. מצרף למועדפים..

  14. שלום פאבל ולשאר הקוראים של הפוסט הזה.
    יש לי אתר אשר אני מנסה להתקדם איתו בביטוי כתיבת מאמרים, הקמתי לו אתר חיזוק אשר מבוסס על מערכת וורדפרס.. הייתי בטוח עד עכשיו שהוא יעיל אבל כניראה שהוא לא (על פי פוסט זה)
    אשמח לעצות לשיפור הדף הראשי בלבד.
    לבנתיים נכתב רק דף ראשי ואני צריך ביקורות רק אליו, בכתובת: http://www.haimm.info
    הקטע בפוסט שבו ציינת שיש בעיה עם הכותרות H1 והכותרות המשניות קצת הרתיע אותי.. אשמח להסבר רלוונטי לאתר שלי, תודה למי שיעזור ומי שינסה!

  15. הפוסט מצויין ותורם הרבה!

  16. עוד פוסט מדהים מבית פבל 🙂

  17. אחלה פוסט תודה רבה למדתי הרבה..

  18. אז מה ניראה לך האחוז הנכון להכניס מילות מפתח כדי שפינגווין לא יפגע באתר?
    שמעתי ש מומלץ מתחת ל 4% כדאי שלא יחשיבו את האתר ל
    keyword stuffed

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תודה רבה על השיתוף ! לייק קטן לעמוד שלנו, ותשארו בעניינים על כל מה שחדש כאן :

שתפו את הפוסט עם חברים