קידום אתרים » קידום אתרים בגוגל » ההצלחה פנים רבות לה, כיצד תגדירו פרויקט SEO מוצלח?
הצלחה בפרוייקט SEO
100m finish, Daniel Mitchell, Jun, 2009 via Flickr, Creative Commons Attribution

ההצלחה פנים רבות לה, כיצד תגדירו פרויקט SEO מוצלח?

נמאס לכם לשמוע ש-SEO זו קופסא שחורה, שזה תהליך שדורש סבלנות ולא ממש ברור מה ההשפעה שלו? הכתבה הזו בשבילכם, זה הזמן לבדק בית. או במילים אחרות – כך תגדירו מטרות ברורות, מדדים מתאימים ויעדים לפעילות קידום במנועי חיפוש.

אינספור קמפיינים של חברות קידום אתרים שואלים האם תרצה להיות ראשון בגוגל ומבקשים שתקליק, עוד היום, כאן. זו אכן משאלתו של כל מי שעוסק בתחום, עם זאת משמעותו של פרוייקט SEO מוצלח רחבה הרבה יותר וניתנת למדידה בדרכים שונות. אז איך מתניעים פעילות ודואגים שהיא תצליח? כמו בכל תחום – את המטרה, המדדים והיעדים צריך להגדיר עוד בהתחלה.

הגדרת מטרות בתחילת פעילות

קל להתבלבל בין מטרות לאמצעים, כך לדוגמא מיקום בביטוי "ביטוח" אינו מטרה אלא אמצעי וחשוב להבין איזו מטרה הוא משרת בכדי לבחון את היעילות שלו בשירות המטרה שתגדירו. לפניכם מספר דוגמאות למטרות שהגדרתן בתחילת הפעילות תסייע בתכנון יעיל יותר של הפרויקט, בניית מדדים טובים לבקרה וקביעת יעדים ריאליים שמתיישבים עם יעדיכם העסקיים. פשוט תשאלו את עצמכם – איזה עסק אנחנו מנהלים ואיזו תועלת מדידה ניתן להפיק מתנועה אורגנית לאתר האינטרנט שלנו?

בעסקים שמוכרים אונליין

המטרה הבסיסית ביותר יכולה להיות הגדלת המכירות באתר. כמובן שניתן לפרק את ההגדרה הכללית הזו לחתכים כמו גידול בלקוחות חדשים (בשונה מלקוחות חוזרים), גידול בלקוחות ממדינה מסוימת בה שווי הלקוח גבוה יחסית, גידול במכירות של קטגורית מוצרים ספציפית (כי היא מייצרת הרבה לקוחות חוזרים) וכו'.

באתרים שמטרתם לייצר הרשמות / פניות מלקוחות פוטנציאליים

בתחומים בהם המענה לפניית לקוח ותהליך המכירה פשוטים ומהירים – לרוב אין פערים משמעותיים באיכויות הלידים ודי בהגדרת הגידול בכמות כמטרה לפעילות. אם מדובר במוצרים או שירותים מורכבים יותר, עולמות של B2B או תחומים בהם יש סוגים שונים של לקוחות בעלי ערך שונה לעסק, מומלץ להתייחס גם לאיכות הלידים בהגדרת המטרות.

פעילות מודעות / מותג / תדמית

לרוב בתנועת החיפוש יש יתרון מובהק (בהשוואה לערוצים אחרים) במונחי יחס המרה לליד או למכירה. היתרון נובע מכך שמדובר בערוץ Pull ולא Push, בו גולשים מראש ומיוזמתם מחפשים את המוצר או השירות שאתם מציעים. עם זאת, גם בפעילות תדמיתית יותר, מדובר בערוץ שבהחלט יכול לשמש ככלי להגברת חשיפה, צריכת מידע באתר, הרשמה לעדכונים נוספים וכל פעולה אחרת שתאפשר לכם לבסס תקשורת עם קהל המטרה. נסו להגדיר מטרה ברורה ומדידה, לא "מיתוג" או "חשיפה", אלא "הגברת חשיפה לתכנים מערוץ X באתר" או "גידול במספר ההרשמות לדיוור".

מדדים לאפקטיביות

המטרות שתגדירו בפעילות חייבות להיות מדידות ולאחר הגדרתן תוכלו לבנות את סט המדדים היעיל ביותר, שיסייע לכם להבין ברמה היומית / שבועית / חודשית מה מצבכם. לא תמיד פשוט לבחור את המדד הנכון – האם גידול בתנועה האורגנית הוא אינדיקציה לפעילות SEO יעילה או צמיחה של המותג? האם שיפור יחס ההמרה בחודש יוני לעומת מאי נובע משיפור איכות התנועה או מדובר בתופעה עונתית? וכמובן – איך להתמודד עם הביטוי הפופולארי ביותר בכל דו"ח Keywords של תנועה אורגנית, הלא הוא Not Provided…? אז הנה כמה כללי אצבע שיעזרו לכם.

הפרדת מותג

 על החיפושים שמכילים את שם המותג שלכם אתם כנראה ממוקמים עם SEO או בלעדיו (למעט מספר חריגים אליהם התייחסות בהמשך). בנוסף, ככל שנתח החיפושים שמייצר תנועה לאתרכם ומכיל אזכור למותג  גדול יותר – כך תנודות בביקושים למותג יטו את התוצאות ולמעשה לא תהיה לכם שום אינדיקציה ליעילות הפרויקט. זה נכון בעיקר לגבי מותגים שעולים עם קמפיינים מעת לעת. בפועל – להוציא מקרים בהם אין חיפושים על המותג או כאשר מדובר בביטוי שיש עליו תחרות ואתם לא ראשונים בו – כדאי להפריד את המותג.  אלא מה? מאז שגוגל מצפינים את שאילתות החיפוש האורגניות מהן גולשים מגיעים לאתר זה לא כל כך פשוט.

איך בכל זאת מתמודדים בקלות עם הפרדת התנועה שמקורה בחיפושים הקשורים למותג מהתנועה שמגיעה מחיפוש גנרי?

  • נתוני Google Webmaster Tools – חשיפות, קליקים, מיקום ממוצע ויחס הקלקה ניתן למצוא בחשבון ה-Google Webmaster Tools או ב-Google Analytics תחת Acquisition (בהנחה שחיברתם את החשבון לחשבון האנליטיקס שלכם). מומלץ לבצע את החיבור, בלעדיו תוכלו לראות נתונים המתייחסים ל – 3 חודשים אחרונים בלבד.
    • יתרונות – ניתן לראות את כל הביטויים שמייצרים חשיפות אורגניות, ניתן לראות ממוצעים לפי איזה פילטור שתבחרו ולקבל תצוגה גרפית שתמחיש את ההתקדמות (או שלא) על ציר הזמן. ניתן לבחון ביצועים או לפי מילים או לפי עמודי נחיתה.
    • חסרונות –לא ניתן להצליב את המידע עם Metric נוסף כמו יחס המרה, מכירות וכיו"ב.
  • Content Grouping – אפשרות שנוספה לפני כמה חודשים לחשבונות ה-Google Analytics שלכם. תוכלו לבדוק בנתוני ה-Webmaster Tools באילו עמודים נוחתת תנועה מביטויים המזוהים עם המותג, לקבץ את דפי הנחיתה האלו ל-Group בשם מותג ואת כל היתר לקבץ תחת ביטויים שאינם מותג. בצורה זו תוכלו לראות את כל הנתונים המתייחסים לתנועה אורגנית מביטויים שאינם מזוהים עם המותג. כמובן שניתן להוציא את המידע על ידי פילטור בטבלת ה-Landing Pages כאשר מסתכלים על תנועה אורגנית, אך בניית Groups תאפשר גישה נוחה יותר לאורך זמן.
    • יתרונות – קל ליישום (הגדרה לפי כתובות עמודים), המספרים מדויקים, קיימת אפשרות לבחון את המידע כמעט בכל חתך שתבחרו.
    • חסרונות – יתכנו עמודי נחיתה שהתנועה בהם מעורבת, מכילה גם מותג וגם תנועה גנרית (שאינה מותג). שיוך של העמודים לקבוצת המותג ידלל את הדיווח על התנועה הגנרית.

נתוני Landing Pages עם מימד שני של Medium (לחצו על התמונה להגדלה):

טראפיק מביטויים גנריים

עונתיות בחיפוש

כדאי שתכירו את השוק שאתם פועלים בו ואת מגמות החיפוש. דוגמא קלאסית היא ענף התיירות, ברור שביצועים (במונחי תנועה או מכירות) של חודש יולי לא דומים לחודש דצמבר ואין מה להשוות בניהם. את חודש יולי צריך להשוות ליולי אשתקד וכו'. זה נכון גם לגבי עסקים הפועלים בזירות B2B שונות לקראת סוף השנה, זה נכון לגבי תחום הרכב, מוצרי החשמל והרבה תחומים אחרים.

להלן השוואה בין השנים 2011, 2012 ,2013 מתוך Google Trends:

עונתיות ב-SEO

שווקים שונים בעולם

אם אתם פועלים בשוק הבינלאומי וגם אם אין לכם שום לוקליזציה למדינות ספציפיות אלא אתר גלובלי אחד בלבד – שימו לב לייצר מעת לעת הפרדה ולנתח ביצועים של המדינות השונות. לרוב תגלו פערים במיקומים, בתנועה, בפוטנציאל התנועה ובביצועים באתר (במגוון מדדי האיכות הרלוונטיים).

ואחרי שהמטרות מוגדרות ואתם מכירים את המשתנים, תגדירו את המדדים שיהיו הכלי היעיל ביותר עבורכם להבין במינימום מאמץ את רמת היעילות בפרויקט ה-SEO שלכם. תנסו להגדיר מדדים משני סוגים, "רכים" וכאלו שנוגעים בליבה של המטרה שלכם. אם אתם מנהלים אתר שמוכר אונליין, אך עושה את צעדיו הראשונים בשוק, לבחון את הפעילות החודשית ולגלות שיש גידול של 50% במכירות כי הבאתם 15 קונים ולא 10 כמו בחודש הקודם, לא יהיה יעיל כל כך.

על אותם 15 קונים יש 90 שהוסיפו משהו לסל ולא השלימו רכישה. יכול להיות שהנחת העבודה שלכם צריכה להיות שהוספה לסל היא שלב של "הצהרה" על כוונת קנייה וכל עוד המספרים קטנים זה יהיה המדד ליעילות (בכדי שיהיה מייצג סטטיסטית). זה גם נכון לאתרים שמטרתם היא ייצור לידים בהיקף נמוך, שם מדדים רכים יתנו מידע נכון יותר סטטיסטית. מדדים רכים יכולים להיות כל פעולת Engagement מדידה שתחליטו שהיא רלוונטית.

כמובן שכל זה לא אומר שביומיום מיותר לנהל מעקב אחר מיקומים, עולם השיווק במנועי חיפוש מרתק בין השאר בגלל ריבוי המשפיעים, המשתנים והנעלמים. ובסופו של דבר המיקום בתוצאות החיפוש הוא האינדיקציה לפרויקט שזז לכיוון הנכון. אז מה בודקים? באיזו תדירות? זה מאוד תלוי באופי הפעילות, רק תוודאו שאתם לא מתרגשים מתנודות של ביטוי ספציפי במקומות 20-30 ומפספסים את התמונה הגדולה יותר. יש מגוון כלים שיכולים לסייע בחיתוך המידע לפי עמודים / תחומים / קבוצות ביטויים / ממוצעים.

 נישות בכלי ZEFO

מתוך ZEFO – מערכת המספקת כלי ניטור וניתוח למקדמי אתרים

קביעת יעדים

שני דברים שקריטי להבין בבואכם לקבוע יעדים לפעילות SEO:

  • קידום אורגני זו ריצת מרתון. לא מדובר על קמפיין או משהו שמתחילים היום, מסיימים מחר ונהנים מהתוצאות. במרבית המקרים התנועה האורגנית היא תהיה הזולה והיעילה ביותר באתר האינטרנט שלכם וככזו היא חייבת להיות חלק בלתי נפרד מתמהיל הכלים איתם תעבדו באופן שוטף.
  • אתם לא פועלים בוואקום. סביבכם קיימים מתחרים המבצעים פעולות דומות לשלכם (מי יותר טוב, מי פחות טוב), קיים אלגוריתם חיפוש שמשתנה כל העת וכמובן יש את הצרכן והמסע המאוד מגוון שלו ברשת האינטרנט.

ובמילים אחרות – היכולת להעריך מהו יעד ריאלי בתקציב נתון מוגבלת, הן בגלל פרקי הזמן בהם מדובר והן בגלל כמות המשפיעים והשינויים האופייניים להם. עם זאת, בהנחה ש-SEO אינו משהו שאתם עושים בשם ההנאה שבדבר ויש לו גם עלויות, אתם חייבים להציב יעדים בכדי שבחלוף מספר חודשים או שנה תהיה לכם אינדיקציה ברורה להחזר השקעה.

בעבודה מול ספק, לפעמים תפגשו הצעות הכוללות התחייבויות שונות ומשונות, בהנחה שלגורם המתחייב אין מניית שליטה בחברה ששמה גוגל – זו לא הצעה רצינית. אם חשוב לכם לחלק סיכונים או לייצר תמריצים כלכליים לספק עימו תעבדו, תבקשו מודל התקשרות מבוסס בונוסים (מלא או חלקי). כמובן שאם הפרויקט לא יצליח אף אחד לא יחזיר לכם את הזמן שאבד, אבל אתם תשלמו עליו פחות. מנגד, כאשר פרויקט מצליח ועמדתם ביעדים שהצבתם, תוכלו להביט לאחור ולהגיד לעצמכם – הגדרתי מטרות ברורות, מדדים חכמים, יעדים ריאליים והספק שבחרתי הביא אותי למקום בו רציתי להיות ואני בשמחה משלם את שכרו.

אודות אסף נדיר

אסף נדיר
אסף נדיר – בעל ניסיון עשיר בתחומי SEO, Web Analytics ו – Content Marketing בחברת יוניברסל מקאן סרץ' מקבוצת מקאן אריקסון. בעל תואר ראשון בתקשורת וניהול מאוניברסיטת ת"א.

עשוי לעניין אותך גם...

tools

10 תוספים לכרום שהם חובה לכל מקדם אתרים

שיתופים שתפו בפייסבוק צייצו בטוויטר שתפו ב-Google+ שתפו בלינקדאיןבשגרה העמוסה של עבודת הקידום, מקדמי אתרים ...

קידום אתרי וויקס בגוגל

אחת ולתמיד: כל האמת על קידום אתרי WIX שחלקכם לא יאהב לשמוע

שיתופים שתפו בפייסבוק צייצו בטוויטר שתפו ב-Google+ שתפו בלינקדאין "לאתרי WIX יש קשיים בקידום האורגני" ...

52 תגובות

  1. ההגדרה הישנה מעידן הקישורים:

    פרוייקט קידום מוצלח הוא פרוייקט שהוקצה לו תקציב קידום שמספיק כדי לגבור על תקציבי הקידום המצטברים של כל אחד מהמתחרים, והשיג את המקום הראשון בגוגל לכל אחד מביטויי החיפוש שנבחרו.

    הבעיה עם ההגדרה הזו היא שלא ניתן לחשב או להעריך מראש את תקציב הקידום הסופי המספיק: המתחרים עלולים לקבל הגדלות של
    תקציבי הקידום שלהם, כדי לגבור עלייך (!), ושינויים משמעותיים באלגוריתמים או בשיטת דירוג תוצאות החיפוש עלולים לחייב אותך להתחיל מחדש עם טקטיקה שמותאמת לשינוי, ושלוקח זמן וכסף ללמוד אותה, אם יש בכלל ממי ללמוד.

    אני מתרשם שמחבר המאמר העדיף להשתמש במינוח שלקוחות, שלא מבינים דבר וחצי דבר בקידום אתרים, אוהבים לשמוע. הרי איש לא מדבר איתם על הסבירות הגדולה מאד של כישלון הקידום (אם 300 מקדמי אתרים מתחרים על חמשת המקומות העליונים לכל ביטוי שנבחר, רק 5 יצליחו ו-295 ייכשלו בהכרח!), בדרך כלל משום שתקציב הקידום המוצע מצוץ מהאצבע ומותאם רק להערכה כמה הלקוח יהיה מוכן לשלם.

  2. מנהל סניף הבנק של הלקוח

    עמנואל
    לא הבנתי מה הקשר בין הכתבה לבין מה שכתבת.
    הכתבה לא מדברת על תקציבים ועל תחרויתות של מילה זו או אחרת אלא על איך לאמוד הצלחה, על אילו מדדים להסתכל ואיך לתכנן נכון פרויקט על מנת שבמסגרת האמצעים והמשאבים שיש לך תוכל להצליח.

  3. חבל דווקא בבלוג המצוין הזה להיתקל שוב פעם בכתבה של 1386 מילים (בדקתי), שפשוט לא אומרת כלום, לא פותרת כלום, לא מציעה עזרה אמיתית ולא הוסיפה אפילו טיפת ערך מוסך למקדם אתרים ממוצע שקורא ברשת ומחפש ללמוד ולהתעדכן בתחום.

    בקיצור, עוד כתבה שכל מטרתה היא פרסומו של הכותב האורח…

    מקווה שזאת רק נפילה חד פעמית ושהכתבות הבאות ימשיכו להיות טובות כפי שהן בדרך כלל בבלוג המצוין הזה.

    • פבל ישראלסקי

      אתה מדבר בשם עצמך או בשם כל קוראים הבלוג?

      • פבל, גם אני נאלץ להסכים עם רון. אין בפוסט הזה שום דבר שמחבר את תוכנו למציאות של היום.

        מעניין לציין שאם שואלים את הגירסה האנגלית, בגוגל העולמי באנגלית, של המשפט "באופן כללי, מנהלי אתרים יכולים לשפר את דירוג האתרים שלהם על ידי יצירת אתרים באיכות גבוהה שמשתמשים ירצו להשתמש בהם ולשתף אותם", (בתוך מרכאות כפולות) מקבלים 28,300 תוצאות חיפוש, ואם שואלים את אותו המשפט מהדף העברי המקביל של גוגל מקבלים רק 3 תוצאות חיפוש – אחת מהן היא כמובן הדף של גוגל, והשתיים האחרות הן דפים מ- AskPavel שבהם אני מצטט את המשפט הזה מהדף של גוגל (עכשיו יהיו ארבע).

        זה רק מראה עד כמה מקדמי האתרים בישראל מחוברים למציאות העכשווית.

        • פבל ישראלסקי

          מדוע ש-94 איש יעשו לייק למאמר אם הם לא אהבו\נהנו\העריכו אותו? הרי הלייק פומבי וחברים שלהם יראו שהם עשו זאת, מדוע שיסכנו את המוניטין שלהם בהמלצה על משהו שהוא לא באמת טוב?
          אני פשוט באמת שואל כדי להבין את הדעה של רוב הקוראים, כרגע אין לי אינדיקציה כל כך (אני למשל אישית נהניתי מהמאמר כי בסעיף content grouping יש כמה דברים שלא חשבתי עליהם אז זה חידש לי).

          תמיד צריך לזכור שהקהל של הבלוג הזה מורכב מ-2 סוגי אנשים: אנשי מקצוע שמבינים בתחום ומחפשים את הפוסטים המתקדמים ואנשים שפחות שולטים ברמה מתקדמת ורוצים ללמוד.

          אני מנסה לספק את שניהם ולא חושב שחייב להתמקד רק בסוג אחד של קהל.

          • פאבל,

            אני מוכן להסכים איתך אולי שאכן ישנו במאמר איזשהו חידוש מסויים בנושא של content grouping שיכול לעזור ב"לעקוף" את ה-Not Provided שבאנליטיקס. אבל זאת לא כותרת המאמר וזאת לא מטרתו (לפחות לא לפי הכותרת). אם כותרת המאמר ההייה: טיפים ודרכים לדעת איך הגיעו לאתר שלכם ממונחי חיפוש? סבבה. הייתי עושה אפילו לייק.

            בכל אופן, הכתבה הנ"ל מתאימה אולי להתפרסם באיזה אתר כמו Ynet או וואלה על משבצת של "כתבות בנושאים מקצועיים לאנשים שזהו לא המקצוע שלהם…". בכל יום אני נתקל בכתבות כאלו ברוב המוחלט של המקרים, הכתבות האלו לא באמת אומרות כלום ולא באמת מועילות.

            אז נכון, יש כאן מאמר שכתוב מבחינה דקדוקית נכון, הכותב מתבטא בכתב מצויין, יש כאן אפילו צילומי מסך ושימוש נרחב במונחים מעולם קידום האתרים. אז יש. אבל זה לא מספיק.

            כדי שמאמר יהיה מקצועי וכדי שהוא יופיע בבלוג שנחשב (לפחות לדעתי) לאחד מהבלוגים היותר חשובים ומקצועיים שקיימים ברשת הישראלית, אני מצפה גם שהתוכן יהיה איכותי ומתקדם יותר ושלב אחד מעבר לסיסמאות ריקות וחלולות כמו למשל: "כדאי שתכירו את השוק שאתם פועלים בו ואת מגמות החיפוש (נו באמת. נראה לי שזה די מובן מאליו. לא?)", או משפטי "זן" למיניהם כמו "קידום אורגני זו ריצת מרתון", ו-"אתם לא פועלים בוואקום". מצטער. לי לפחות זה לא עושה את זה…

            ואני רק אציין שוב, מבחינתי, זאת נפילה חד פעמית לחלוטין. אני עדיין חושב שזהו אחד הבלוגים הטובים ביותר בארץ. המעודכן ביותר והמעניין ביותר בתחום קידום האתרים בפרט ובשיווק באינטרנט בכלל.

          • רון, הייתי כמדומני הראשון שהשתמש בפורומים המקצועיים במשל "ריצת המרתון", אם כי זה היה תמיד כדי להסביר ש"לא פועלים בואקום". המשל נועד להמחיש לשואלים, אז וגם עכשיו, עד כמה האינטואיציות המקצועיות והאחרות שלהם שגויות. הרי לך מבחר מהזיכרון:

            א. "בתוך חודשיים התקדמתי בגוגל ממקום 61 למקום 21. בקצב הזה, אני אגיע למקום הראשון בעוד חודש."

            ב. "עשיתי את כל מה שממליצים פה ואינני מתקדם מעבר למקום 14. מה לא בסדר באתר שלי?"

            ג. "כמה זמן צריך לקחת כדי להגיע לדף הראשון של תוצאות החיפוש בגוגל?"

            משלים אחרים שהרביתי להשתמש בהם
            הם ש"גם בכדורגל, שתי הקבוצות משחקות האחת נגד השניה, ולא שתיהן נגד השופט!", ו"אם במירוץ מכוניות המתחרים עוברים אותך, זה לא אומר בהכרח שיש לך תקלה במנוע – אולי הנהגים האחרים נוהגים הרבה יותר טוב ממך".

            הערעור על האינטואיציות השגויות, והמאמץ הנפשי הלא-מודע, כפי הנראה, למנוע את הפרכתן, מקבלות ביטוי יום-יומי בתגובות חסרות ערך שרק מהללות את מי שכותב פוסט שאיננו מערר עליהן או אפילו מחזק אותן, ומודות לו על עצם עשיית המאמץ (!), ובלייקים והצבעות המביעות שביעות רצון.

            מצד שני, תכנים המעררים את האינטואיציות המטופשות ביותר זוכים לתגובות מילוליות חריפות במיוחד, ולריבוי הצבעות שליליות שגורמות להסתרת התכנים הללו מעיני הקוראים.

            רחוק מאד מהמישור הרציונלי שעמיתנו פבל מדמיין שקיים פה.

          • פבל ישראלסקי

            יכול להיות שאתה צודק, אקח לתשומת ליבי…

          • פבל, אתחיל במשל שאני מרבה להשתמש בו כדי להראות לעמיתיי למקצוע שגם בסיסמה כמו "התוכן הוא המלך" וגם בהנחיה המפורשת של הנהלת חברת גוגל "באופן כללי, מנהלי אתרים יכולים לשפר את דירוג האתרים שלהם על ידי יצירת אתרים באיכות גבוהה שמשתמשים ירצו (!) להשתמש בהם ולשתף אותם" טמונה בעייתיות גדולה: מה הוא תוכן הטקסט ה"נכון" לדף אינטרנט שמיועד למי ששואלים בגוגל הונגריה "האם זה נכון שהיהודים רצחו את ישו?" – טקסט ארוך שנכתב על ידי פרופסור, מומחה לתולדות האנטישמיות, או טקסט קצר שאומר "כן. זה נכון. והם גם רוצחים ילדים נוצרים לפני פסח."

            (ואגב, השופט חיים כהן, שחקר בזמנו ביסודיות את פרטי משפטו של ישו, חיבר בסופו של דבר ספר שזיכה את בית המשפט.)

            חלוקת הקהל הנוכחית של הבלוג שיסדת, איננה כפי שאתה מתאר, בין מקצוענים ש"יודעים מה נכון" לבין מתלמדים שלומדים מהמקצוענים מה נכון ומה שגוי, אלא, כפי שמעיד הממצא שהבאתי אודות מספר תוצאות החיפוש באנגלית ובעברית שמצטטים הנחיה מפורשת של הנהלת חברת גוגל לבעלי\מנהלי האתרים, חלוקה בין מיעוט מבוטל שהחליט להסתגל למציאות המשתנה לחלוטין שהנהלת חברת גוגל כופה עלינו מזה כמה שנים טובות, ורוב מוחלט שנאלץ, ממניעים פסיכולוגיים אי-רציונליים, להתכחש למציאות.

            תהליך ההתכחשות לא התחיל היום – אני צופה בו אצל העובדים שגייסנו מזה 15 שנים לפחות, ואצל כמעט כל מקדם אתרים מקצועי, מתלמד או חובבן שבא לעיסוק הזה מתוך ציפיה לרכוש ידע וודאי, ונתקל במציאות שבה אי-הוודאות (בתחום קידום האתרים נגד מתחרים ראויים, ולא בתחום ה-SEO) מתקרבת ל-99%.

            הכחשה כזו מאפיינית לצערי גם את הפוסט של אסף נדיר, שמתקשה להעלות על דעתו שלא ניתן להציב יעדים לקידום, מאחר ולא ניתן לחשב או להעריך את עלות המשאבים הדרושה להשגת אותם יעדים. הוא כותב: "…היכולת להעריך מהו יעד ריאלי בתקציב נתון מוגבלת, הן בגלל פרקי הזמן בהם מדובר והן בגלל כמות המשפיעים והשינויים האופייניים להם. עם זאת, בהנחה ש-SEO אינו משהו שאתם עושים בשם ההנאה שבדבר ויש לו גם עלויות, אתם חייבים להציב יעדים בכדי שבחלוף מספר חודשים או שנה תהיה לכם אינדיקציה ברורה להחזר השקעה" בלי להבין שה"חובה להציב יעדים" מחייבת לוגית הצגת הצעות מחיר שבהן הערכת העלויות הדרושות להשגת היעדים מצוצה מהאצבע, או ניסיון שנועד מראש לכישלון להסביר ללקוח המצוי "מאיפה משתין הדג" בקידום אתרים נגד מתחרים ראויים.

            ברור לי מדוע ללקוחות קשה מאד להבין את המציאות הזאת וגם ברור לי שמי שעושה לייק לפוסט הזה מתפלל גם הוא שבזכות הלייק המציאות תהפוך לאחרת.

      • פאבל,

        כנראה שנפגעת מהתגובה שלי אישית, אחרת אני לא מבין היכן בתגובה שלי ראית שאני מדבר בשם מישהו אחר ולא בשמי?

    • ל"מנהל סניף הבנק של הלקוח",

      המאמר מדבר על איך לאמוד הצלחה (משמע, לאחר מעשה), אבל השאלה האם הושגה הצלחה או האם היה כישלון מתייחסת ליעדים שהוצבו מראש. מה שאני מראה פה, על סמך ניסיון של 15 שנים בהדרכת וניהול מקדמי אתרים, הוא שבתחום קידום האתרים נגד מתחרים ראויים לא ניתן להציב יעדים כי לא ניתן לחשב מראש, ואפילו להעריך ברמת אמינות סבירה, את עלויות (!) השגת היעדים.

      אתה לא מאמין לזה? נסה להתמודד נגדי על השגת המקום הראשון בגוגל לביטוי חיפוש תחרותי, ותראה שתצטרך להגדיל כל הזמן את הכמות החודשית של שעות העבודה, כי אני אגדיל אותה כל הזמן.

      • זה בסדר גמור להתאים את היעדים ליכולת הכספית של הלקוח, כל עוד מבהירים לו את זה.

        לגבי אי הוודאות במה תהיה העלות בהשגת היעד – כאן אני חלוק עליך. הניסיון כן עוזר. לא מדובר על ניסיון בהשגת קישורים (משום מה אתה מתמקד רק בזה כל הזמן כאילו ורק בזה עוסק קידום אורגני), אלא בראייה רחבה יותר של השוק, הכרת התחום העסקי עליו מדובר והכרת המתחרים.

        אלמנט מסוים של אי וודאות קיים, אולם הוא לא גדול במידה בה אתה מנסה לצייר אותו.

        אני שומע כל הזמן על ניסיון של 15 השנים שלך. אילו הישגים אתה יכול להראות (מלבד אותה דוגמא יחידה שאתה חוזר עליה כל הזמן)?

        • מקדם נכבד,

          א. ההסתייגויות שאתה מעלה כאן מושמעות מזה שנים רבות, ולא השתנו בתוכנן ובאופן ניסוחן למרות שמדיניות הנהלת חברת גוגל השתנתה מן הקצה אל הקצה, וקיבלה ביטוי מעשי בששינויי אלגוריתם מז'וריים כגון "פנדה" ו"פינגווין", בענישה המונית של אתרים שחרגו מ"הנחיות גוגל למנהלי אתרים", ובשינוי ההנחיה מה צריך לעשות כדי לשפר את הדירוג בתוצאות החיפוש האורגניות מהנחיה "להגדיל את מספר האתרים המקשרים" ל"באופן כללי, מנהלי אתרים יכולים לשפר את דירוג האתרים שלהם על ידי יצירת אתרים באיכות גבוהה שמשתמשים ירצו (!) להשתמש בהם ולשתף אותם".

          ב. "התאמת היעדים ליכולת הכספית של הלקוח", כאשר הלקוח דורש הצעות מחיר כדי לבחור באחת הזולות מביניהן (גם אם היכולת הכספית שלו גבוהה מאד), ואחר כך גם לוחץ לקבל "הנחה מיוחדת", היא פיקציה. גם בישראל, באיחור של 5 שנים ביחס לארה"ב, מרבית ביטויי החיפוש שמניבים מספר מספיק של כניסות ומכירות לבודדים שבצמרת תוצאות החיפוש, הפכו לתחרותיים ביותר, ומקום ראשון בתוצאות החיפוש לביטויים שאינם תחרותיים אינם מניבים די כניסות ומכירות כדי להצדיק את עלות עבודת הקידום. תוסיף לכך את הענישה של יותר ויותר אתרים והעפתם מצמרת תוצאות החיפוש ותראה שנותרו מעט מאד אתרים שההשקעה בעבודת הקידום הצדיקה את עצמה, וגם מרביתם של אלה ייענשו בעתיד.

          ג. הכרת הנישה מועילה למקדם האתרים כל עוד "כולם עושים את מה שכולם עושים, כי זה מה שכולם עושים", אבל ברגע שמופיע מישהו שיעיז לעשות את מה שהנהלת חברת גוגל דורשת, וגוגל בדק ומצא שהחלפת שיטת הדירוג תעלה לצמרת סדר הצגת תוצאות חיפוש משופר (על פי איתותי שביעות הרצון היחסית של המבקרים), מי שהיו בצמרת יעופו משם.

          ד. "אלמנט מסויים של אי-ודאות" היה קיים מאז שניתן לרכוש רובוט ששותל אלפי קישורים ליום, כי אולי הרובוטים של המתחרים שותלים יותר. על פי ההנחיה החדשה של הנהלת חברת גוגל, רמת אי-הודאות חזרה להיות קרובה ל-99% – עובדה שאלפי מקדמי אתרים בישראל נטשו את המקצוע ושהפוסטים המתפרסמים בפורומים המקצועיים מתייחסים באדיקות למציאות שהייתה קיימת עד לפני 3 שנים, ושחלפה ואיננה.

          ה. על ההישגים שלי כתבתי מטה בתגובה השניה לאון יבין. אינני חושב שזה במקום שאשוויץ עם הישגיהם של העובדים שניהלתי, מה עוד שמרבית ההישגים ההלו הפכו עם הזמן לכשלונות, כאשר האתרים נענשו.

          ו. הכשלון של מקדמי האתרים הישראליים להתמודד עם המשבר המקצועי הנוכחי, בא כאמור לידי ביטוי בהעדר תוצאות חיפוש (מלבד 3 או 4) לביטוי המדוייק הנ"ל, שנלקח מתוך ההנחיה של גוגל, בהשוואה ל-28,300 תוצאות חיפוש לביטוי האנגלי בגוגל העולמי באנגלית.

    • רון, אם לא שמת לב, גוגל מעיף את מקדמי האתרים מהמשחק ולהערכתי לפחות מחצית ממקדמי האתרים שהיו פעילים לפני שנתיים כבר נטשו את המקצוע.

      הנהלת חברת גוגל אמרה לך בפירוש, עוד ב-27 למאי 2013, מה צריך לעשות מעכשיו (https://support.google.com/webmasters/answer/34432?hl=iw) :
      "באופן כללי, מנהלי אתרים יכולים לשפר את דירוג האתרים שלהם על ידי יצירת אתרים באיכות גבוהה שמשתמשים ירצו להשתמש בהם ולשתף אותם", כך ש"מקדם האתרים הממוצע" לא צריך אותי כדי לומר לו מה לעשות, ואם הוא לא מרגיש מסוגל לעשות את מה שהנהלת חברת גוגל דורשת ממנו, הוא ממילא ינטוש את המקצוע בקרוב.

      לעומת זאת, איך (!) לעשות את מה שגוגל דורש לא ניתן ללמד בפורום פומבי כמו שמלמדים בכמה מילים איך לעשות הפנית 301. אודה לך אם תסביר לי מדוע אתה סבור אחרת.

    • שוקי מן

      רון, תרשה לי לחלוק עליך.
      אני חושב שזה כבר מזמן לא ״הבלוג של פבל״ אלא בלוג שעוסק בנושא שיווק באינטרנט בכלל וקידום אתרים בפרט.

      אם כל הפוסטים האורחים היו מורכבים מדי ומיועדים רק לאנשים שעוסקים בתחום קידום האתרים (ומבינים את הדברים הטריוויאלים, כמו שאמרת) – הבלוג היה הופך לבלוג נישתי ומפסיד 70% מהקוראים שלו.

      תחשוב בהגיון – מתוך 100% של הגולשים שנכנסים לבלוג הזה, הערכה שלי שלא יותר מ30-40% עוסקים ממש בתחום קידום האתרים באופן יומיומי. כל השאר הם או לקוחות שרוצים לדעת באופן כללי איך הדברים עובדים ולהכיר מושגים מהתחום, או מקדמי אתרים טריים שרוצים לקרוא מאמרים בתחום בעברית.

      אז יכול להיות שאתה מומחה ואתה מחפש בלוגים ״בוטיק״ עם פוסטים מחודדים, זה לגיטימי (אני מאשר לך :) ) אבל רוב האנשים הם לא כמוך וצריך לדאוג לחומר איכותי גם עבורם.

      ככה מתנהלים כל הדברים בעולם. זה כמו שיצחק תשובה יבוא לחנות של רנואר לקנות חלוצה מכופתרת ויתלונן על זה שהיא לא יושבת טוב על הכתפים שלו… :)

      בדיוק בשביל זה יש את רנואר בשבילי ובשבילך, ואת המעצבים בכיכר המדינה ליצחק תשובה וחבריו.

      אגב, אני לא יודע אם ראית אבל הפוסט הקודם פה בבלוג היה שלי בנושא סופר חשוב למקדמי אתרים שלפי מה שאני יודע – רובם לא מכירים אותו. הפוסט היה דיי טכני אבל קיבל מעט מאוד תגובות. לא שזה מזיז לי אבל נראה שדווקא בגלל המורכבות שלו רוב הגולשים ויתרו עליו (כולל מקדמי האתרים המקצוענים).

      אז פעם ככה ופעם ככה, והעיקר שכולם מרוצים :)

      • שוקי,

        נראה לי שפספסת את כל הביקורת שלי. אין לי בכלל בעיה עם מאמרים למתחילים. הביקורת שלי היא על תוכן חלול וחסר משמעות.

        מבחינתי, אפשר לקחת חלק גדול ומשמעותי מהמאמר הזה, להחליף לו את המונחים של קידום אתרים בנשא אחר (התנהלות כלכלית נכונה למשל), וזה יתאים בול. למה? כי סיסמאות ומשפטי זן כמו אלו המופעים באתר, יכולים להתאים כמעט לכל נושא שתרצה. הם בעצם לא אומרים כלום ויכולים להתאים כמו פלסטלינה בכל תחום.

        אני לא אומר שאין אנשים שצריכים חיזוקים מנטליים ושלתוכן מסוג זה אין מקום בעולם (הספר "אבא עשיר אבא עני" למשל, הוא דוגמא מצויינת). אני פשוט לא רגיל למצוא בבלוג הזה כזה סוג של תוכן וזאת הביקורת (או האכזבה השלי). אם הייתי קורא את זה באתר Ynet או באיזה פוסט באיזה בלוג נידח, לא הייתה לי כלל בעיה….

        ולגבי מה שאמרת שזה כבר לא הבלוג של פאבל, אני ממש לא מסכים. ראשית, בעל הבלוג שולט ומחליט אילו כותבים ואילו תכנים יפורסמו בבלוג שלו ושנית, עד עכשיו, כל המאמרים האורחים הם מצויינים ומועילים.

      • ואגב, שכחתי לציין. אבל המאמר שלך שמשום מה פספסתי אותו :), הוא דוגמא קלאסית למאמר אורח מצוין שמופיע בבלוג מצוין וכך הוא צריך להיות.

        • שוקי ורון, עושה רושם ששניכם מפנטזים את קיומה של מציאות אידילית (או אידאלית) שבה מקצוע קידום האתרים (נגד מתחרים ראויים), גם בישראל, צובר גוף של ידע מוצק ומתרחב, הנמצא ברשות מקדמי האתרים ה"מקצועיים" ונמצא רק חלקית בידי המתלמדים והחובבנים שמקדמים אתרים בבעלותם.

          אם כך היה הדבר, איך זה שההנחיה המפורשת של הנהלת חברת גוגל לבעלי\מנהלי האתרים מ-27 למאי 2013 ("באופן כללי, מנהלי אתרים יכולים לשפר את דירוג האתרים שלהם על ידי יצירת אתרים באיכות גבוהה שמשתמשים ירצו [!] להשתמש בהם ולשתף אותם") לא מקבלת כל התייחסות באתרי משרדי הקידום ואתרי הפרילנסרים הישראליים, וגם לא בפורומים שבהם מי שמתחזים ל"מקצוענים" מפרסמים את הגיגיהם המלומדים (מלבד ציטוטים ופרשנויות שמרבה להביא רק החתום מטה).

          דמיינו לעצמכם שהכנסת מחוקקת חוק המטיל עונש מוות על חניה במקום אסור, עוברת שנה ואיש מקהילת עורכי הדין עדיין לא הגיב על כך.

          מקצוענים?

  4. בן אורן

    עמנואל, תרשה לי לחלוק עליך, אמרת "פרוייקט קידום מוצלח הוא פרוייקט שהוקצה לו תקציב קידום שמספיק כדי לגבור על תקציבי הקידום המצטברים של כל אחד מהמתחרים, והשיג את המקום הראשון בגוגל לכל אחד מביטויי החיפוש שנבחרו." כולנו עדים לכך שכדי להצליח יותר מהמתחרים או בכלל להצליח לא חייבים להופיע במקום הראשון. ישנם מס' אתרים שמופיעים ראשונים על ביטויים חשובים מאוד ודווקא מי שמקבל את מירב הקליקים אלו המתחרים אשר נמצאים נמוך יותר.
    ישנם לא מעט פרמטרים המשפיעים על יחס ההמרה החל מהמלל בכותרת ובתיאור העמוד, נראות התוצאה בתוצאות החיפוש (וידאו, כוכביות, מחירים וכו') ועד שם המותג והיחס שהגולשים רוחשים אליו. דוגמה טובה לכך אני יכול לתת למשל מעולם התיירות, נניח ומשרד תיירות מקומי שאף אחד לא מכיר, השקיע סכומי עתק והגיע למקום ראשון על הביטוי "טיסות זולות לניו יורק", אם המתחרים שלו הם מותגים מובילים וידועים בתחום כזולים, אמינים ובעלי שירות מקצועי, הם ישאבו לו את רוב הכניסות. דוגמה נוגעת לנראות של תוצאות החיפוש, לפעמים בחיפוש מקומי גוגל בוחרים להציג מיד מתחת לממומן את התוצאות של הלוקאל ורק אז את האורגני. כך שאם באותו יום גוגל בחר להציג כך את התוצאות, אין ספק בכלל שיחס ההמרה של התוצאות האורגניות יצנח מהותית כיוון שמי שישאב את מירב הכניסות אלו דווקא תוצאות הלוקאל אשר מופיעות בראש העמוד. כך שמי שירוויח במקרה זה הוא דווקא מי שהשקיע בקידום מקומי ולא כללי. הייתי שמח לתת עוד דוגמאות מחיי היום יום אבל אני חושב שהנקודה הובנה. פרוייקט מוצלח מתחיל קצת לפני המיקומים, הוא מתחיל בבחירת הביטויים ובאסטרטגיה הנכונה לביצוע, כך שאם וכאשר תהיה במקום הראשון, יהיה לך סיכוי טוב לקבל את מירב הכניסות. הייתי אומר שהדבר השני שחשוב לי הוא גידול ברווחים ו\או ביחס ההמרה של הלקוח אבל זה כמובן כבר יותר קשור ל CRO ופחות לSEO.

  5. בן, אמרתי שכך זה היה בעידן הקישורים שנעלם בהדרגה.

    אתה מציג בצדק מקרים יוצאים מן הכלל שבהם היעד איננו המקום הראשון אלא המקום שבו נוצר יחס המרה מירבי (כי למשל המוצר עולה רק 5 ש"ח, והמבקר ביקר לפי הסדר בשלושת תוצאות החיפוש הראשונות, ובתוצאה הרביעית גילה שאין לו סיבה להמשיך או לחזור לתוצאה הראשונה). המידע הזה הרי דרוש מראש גם למי שמציב את היעדים!

    אם יש צורך במיקום מקומי, ברור שיש להשיג מקום ראשון בתוצאות החיפוש המקומיות (או זה שמייצר יחס המרה מירבי).

    לפעמים היעד הנבון הוא להשיג מקום ראשון גם בתוצאות החיפוש האורגניות וגם בסדר הצגת מודעות ה-Adwords. אני משער שרבים אינם מבינים מדוע זה לא בזבוז.

  6. פבל, איזה מין דיונים מקצועיים אתה רוצה שיתנהלו כאן, אם כל מקדם אתרים מתוסכל (או סתם מופרע) יכול להפוך לצנזור אם רק יקליק מספיק פעמים בתחתית כל תגובה שמתסכלת אותו עוד יותר?

    (ראו למשל: http://www.askpavel.co.il/blog/competitive-seo-interview)

  7. …וחוץ מזה, מה כבר אפשר ללמוד מזה שבבחירות האחרונות שהתקיימו לנשיאות בסוריה, 99% מהבוחרים "עשו לייק" לנשיא אסד?

  8. יולי דסיאטניקוב

    אמנועל, אנחנו מגייסים עובדים ולאחרונה מראיינת הרבה, גם כאלו ללא ניסיון פרקטי בתחום וגם כאלו שעשו צעד או שניים. שומעת המון שאחד ממקורות המידע המרכזיים שלהם הוא האתר הזה.

    בקרב לקוחותי, יש כאלו שיותר Hands on ויש כאלו שפחות. אלו שיותר – מידי פעם שולחים לי קישורים עם שאלות, לא פעם הלינק מפנה לאתר הזה.

    שני ה"קהלים" האלו, לצד לא מעט אנשים שעוסקים בתחום לא מאתמול (ובניהם אני), לא פעם שואלים את עצמם שאלות עליהן המאמר הזה ניסה לענות.

    אם מכל מאמר כאן (מלבד זה האחרון) למדת משהו חדש וכעת הרגשת שמישהו בזבז את זמנך – זו בוודאי לא סיבה להתעכב כאן כל כך.

    • יולי, במה מועיל למועמדים לעבודה אצלכם "הניסיון הפרקטי בקידום" שנענש (!) מזה שנתיים בהרצות התכופות של עדכון האלגוריתם "פינגווין"?

      איזה כלים יש ללקוחות מצד אחד, ולמתלמדים ולחובבנים מצד שני, להבחין בין מידע שהפך לשגוי (אם כי היה למשל נכון במידה מסוימת, וגם שימושי, עד "פינגווין"), לבין מידע שהיה שגוי גם קודם (למשל הטענה חסרת ההגיון או ההגינות של אסף נדיר שאפשר להציב בפני לקוחות יעדים לקידום למרות שלא ניתן לחשב, או להעריך, את עלות עבודת הקידום נגד מתחרים ראויים), ולבין ההתייחסות (רק שלי בינתיים) לשינוי ההנחיה של הנהלת חברת גוגל לבעלי\מנהלי האתרים מ-27-5-2013 "…לשפר את דירוג האתרים שלהם על ידי יצירת אתרים באיכות גבוהה שמשתמשים ירצו (!) להשתמש בהם ולשתף אותם"?

      אני לומד פה שמה שמשותף ללקוחות, למתלמדים, לחובבנים ולמקדמי האתרים הותיקים, ה"מקצוענים" כביכול, הוא שכולם מפנטזים שלמקצוע קידום האתרים יש גוף של ידע מוצק שרק מתרחב, (כמו למדע הרפואה המודרני) ואם מפנים שאלות למי שמחזיק בו מקבלים תשובות נכונות ושימושיות.

      אלא שגוף הידע הזה תלוי לחלוטין בהחלטות של הנהלת חברת גוגל, וכאשר היא החליפה ב-27-5-2013 את ההנחיה מדרישה להשיג קישורים לדרישה "לגרום למשתמשים לרצות (!) להשתמש באתר ולשתף אותו", גוף הידע של המקצוע הצטמצם לחלוטין (!) ולא התרחב, כי חלק גדול מאד ממה שהיה ידוע עד לאותו היום הפך לשגוי, ועושה רושם שאיש ממקדמי האתרים כבר לא יודע ללמד את הציבור איך לגרום לאוכלוסיית מבקרים אנושיים לרצות (!) להשתמש באתר, על מנת שהאתר יעלה למקום הראשון בתוצאות החיפוש. בטח לא העובדים שאת מראיינת, אם הם רק בעלי ניסיון בלתחמן אלגוריתם מכני.

      יש אמנם סיכוי קטן, שחלק ממשרדי הקידום המובילים בישראל מחפשים פתרון מעשי לעבודת הקידום שמציית לדרישה החדשה. אבל איש מהם לא מספר על כך בפורומים הפומביים או באתרים שלהם. גם אני לא מספר על הפתרון יוצא הדופן שפיתחנו בהשקעה של 10,000 שעות עבודה, כל אחת מהן ברמת העל של המקצוע. אני רק אומר מה כבר לא עובד ומה לא יעבוד. ומזה הרי מתחייב שלא הלקוחות, לא המתלמדים, לא החובבנים, וגם לא העמיתים הותיקים למקצוע יכולים למצוא בפורומים המקצועיים משהו שהוא שימושי לשנים 2014-2015.

  9. אחלה פוסט נהנתי לקרוא וגם למדתי משהו חדש :) תודה

    • יופי און יבין, אז בוא תסביר בבקשה לחברים שקוראים את הפוסט, ושכמוני עדיין אינם מבינים, איך לחשב את עלויות השגת היעדים. כי זה הוא הרי הבסיס להצעת המחיר שמגישים ללקוח, וכל לקוח דורש הצעת מחיר.

      אני מתבונן למשל בתוצאות החיפוש לביטוי "קידום אתרים" ורואה שלא פחות מ-300 חברות, שבעליהן ועובדיהן מומחים לקידום אתרים, ניסו לתפוס מקום בעשרת תוצאות החיפוש העליונות, אבל לפחות 290 מבעליהם חישבו (לעצמם!) באופן שגוי את עלות השגת היעד.

      • עמנואל היקר,

        לפני שאני אספק לך תשובות בוא תספר לי איזה אתר קידמת בגוגל בהצלחה בזמן האחרון כי יש לי הרגשה שמלבד רישום של תגובות מפוצצות לפוסטים / בפורומים אתה לא באמת יודע לקדם בפועל.

        • און יבין, בוקר טוב.

          1. אני מקדם למשל את האתר של AskPavel, כדי שלא יפול מהמקום השני לביטוי [קידום אתרים], בזכות שיפור מתמיד של איכות התוכן באמצעות ריבוי התגובות הארוכות, המעמיקות ויוצאות הדופן, שלא תמצא כמותן באתרי קידום אתרים בארץ ובחו"ל.

          אתה, ושכמותך, מקדמים את AskPavel רק לביטוי החיפוש [אחלה פוסט].

          2. לפני קרוב ל-15 שנים קידמתי במשך כמה חודשים את האתר israelartguide.co.il בשיטת קידום כזו שמאז לא היינו צריכים להשקיע אפילו דקה אחת נוספת (!) של עבודת קידום, כדי שישאר במקום הראשון בגוגל העולמי באנגלית לביטוי [israeli artists] ובמקומות עליונים לביטויים הרלוונטיים האחרים. משמע, עלות השגת היעדים העליונים ושמירתם במשך 15 שנים הייתה כמעט אפסית! תראה לי עוד מישהו שיודע לעשות את זה.

          ועכשיו תורך להסביר לחברים פה איך לחשב, מתוך מה שלמדת מהפוסט הזה, את עלויות השגת היעדים בקידום אתרים.

  10. חחחחחח לפני 15 שנה? אולי אני אספר לך מה אני קידמתי ואיך בתקופת ה – BBSים לפני עידן האינטרנט כפי שהוא מוכר כיום?

    בקיצור לא קידמת שום דבר בשנים האחרונות אם בכלל בדיוק כפי שחשבתי.

    תודיע לי שסיימת לקרוא את ההנחיות של גוגל והתחלת לקדם אתר כלשהוא בפועל ואז אולי אני ארגיש מחויבות כלשהיא לספק לך תשובות.

    בהצלחה!

    • און יבין, אני רואה שאתה קשה הבנה במיוחד – קידמתי אותו לפני 15 שנים באופן שהבטיח שישאר במקום הראשון למשך 15 שנים ללא השקעת דקה אחת נוספת של עבודת קידום (!).

      קרא ושנן את המשפט הזה עד שתבין אותו ותראה לי הישג דומה משלך, שנשמר 15 שנים (או אפילו שנתיים) ללא כל עלויות של עבודת קידום!

      לעומת זאת, אתרים אחרים, בתחומים תחרותיים ביותר בגוגל העולמי באנגלית, שקודמו על ידי פועלי הקידום שהעסקנו, ושעבדו על פי "השיטות המודרניות" שבטח גם אתה מתהדר בהן, נענשו כמה שנים לפני "פינגווין", מה שחייב אותי להפסיק להציע ללקוחות עבודת קידום שתיענש בודאות, כפי שאכן קרה.

      בשלושת השנים האחרונות אני עסוק בשכלול הפתרון המעשי\ארגוני\ניהולי לקידום אתרים על פי ההנחיות המחייבות (!) של הנהלת חברת גוגל, ואת עבודת הקידום שתיענש בודאות, אני משאיר לפועלי קידום כמוך, שמועסקים במשרדי הקידום האחרים, בארץ ובעולם, או שעובדים כפרילנסרים.

        • עדיין לא הסברת מה למדת מהפוסט הזה לחברים פה שקוראים אותו ושעדיין אינם מבינים איך ניתן לחשב את עלויות השגת היעדים. כי זה הוא הרי הבסיס להצעת המחיר שמגישים ללקוח, וכל לקוח דורש הצעת מחיר.

          אתה (און יבין, "מנכ"ל משותף וראש תחום טכנולוגיה ואינטרנט. נחשב לפורץ דרך ולאחד המומחים המובילים בישראל בתחום השיווק באינטרנט. און יזם והוציא לפועל פרוייקטים חדשניים ואפקטיביים …") מתכוון להמשיך להתחמק?

  11. און יבין, כותרת האתר שלך היא "משרד פרסום – אקזקטיב – Exactive – שיווק באינטרנט:"

    חיפשתי "שיווק באינטרנט" בגוגל ישראל, גם ב-Chrome וגם ב-IE8, דף הבית של האתר שלך מוצג במקום 11, משמע, מתחת לרדאר של מי שמחפשים בגוגל חברה לשיווק באינטרנט כדי לשכור את שירותיה.

    רק אל תספר לי ש"הסנדלר הולך יחף" או שלא חשוב שקידום אתר החברה שלך יהיה גם הוא "פרוייקט חדשני ואפקטיבי".

    • פבל ישראלסקי

      זה ממש לא פרמטר חשוב, אני מכיר עשרות חברות מהטובות בתחומן שלא מופיעות בעבור עף ביטויי בעמוד הראשון. SEO זה רק ערוץ שיווק אחד מני רבים (אגב, גם בעולם ה-SEO אני מכיר לא מעט יועצים שעובדים עם החברות הגדולות בעולם שלא תמצא אותם בעמוד הראשון על הביטוי המרכזי).

      • פבל, קידום האתר של משרד לקידום אתרים (או של משרד לשיווק באינטרנט וכו'), או ויתור על עבודת הקידום, היא החלטה ניהולית ולא פרמטר אובייקטיבי. אורן שץ למשל קיבל החלטה ניהולית לקדם את האתר של SEOISRAEL לא רק בתוצאות החיפוש האורגניות אלא גם בסדר הצגת מודעות ה-Adwords, וכאב לו מאד שהמיקום בגוגל נפגע כתוצאה ממתקפת קישורי ספאם לפני כשלוש שנים.

        מה היא הפרוצדורה (!) שבאמצעותה אפשר יהיה להבחין בין החלטה ניהולית שלא לקדם את האתר לצמרת תוצאות החיפוש לבין כישלון עבודת הקידום, בשל ידע מקצועי מוגבל, חוסר כישרון או שניהם? סביר מאד להניח שבביטויי חיפוש תחרותיים במיוחד, כגון [קידום אתרים] או [שיווק באינטרנט], השגת מיקום שקרוב לצמרת, אבל מחוץ לטווח שמרשים את הלקוחות הפוטנציאלים, מציין שהיתה החלטה ניהולית לקדם את האתר ושעבודת הקידום נגד מתחרים ראויים נכשלה.

  12. אופיר כהן

    לא מבין את הקרב זרגים..

    בוא נעצור רגע בצד ונגיד שכולם מקצוענים פה ולכולם יש כזה גדול uנתקדם. בסוף כולם מדברים על אותו דבר, ואסביר.

    מהניסיון שלי אחוז ניכר מהלקוחות וחמור מכך מאלה שעוסקים בתחום כמקצוע לא יודעים להגדיר את המטרות העסקיות שלהם ולא יודעים למדוד אותן.

    זה מוביל אותם בדרך כלל לבקש ו/או להתמקד בדברים הפחות חשובים, וכך להתקשות להשיג את המטרות העסקיות האמיתיות מהפעילויות השונות, בסופו של דבר לעשות עבודה הרבה פחות טובה

    זה בור מאד גדול בתעשייה שלנו, שגורם לשחיקה משמעותית במעמד ובהכרה במקצוענות, ובסופו של דבר בתקציבים שמוכנים להשקיע כדי להשיג את המטרות. כי אם ממילא הכל לופט גישפט מה זה משנה אם זה אחד עם נסיון של 200 שנה או הבן של השכן? (מובן שיש הבדל, אני רק מציין את איך שזה נתפס בחוץ).

    ברגע האמת כשמנהלים צריכים לקבל החלטה על תקציב באמת שלא מענין אותם כמה עולה קישור או שעה של איש המקצוע, שממילא הם לא מבינים ולא מעוניינים להבין לעומק מי הוא מה הוא יודע מה הוא עושה, מה זה קנוניקל, ומה ההבדל בינו לבין הבן של השכן.

    הדבר שכן מעניין אותם מה נדרש כדי לשפר את התוצאה העסקית. תביאו להם את זה – תקבלו תקציבים, תקבלו הכרה בערך שלכם.

    זה מה שהפוסט אומר, נותן כלים פשוטים איך להסתכל על הדברים לא מההמקום של מילה כזו מיקום כזה שזה איך שרוב העוסקים בתחום עושים, אלא מלמעלה מה רציתי שיקרה לי בעסק ואיך אמדוד אם זה קרה.

    יאללה בואו ניגש לעבוד קצת…
    ד"ש
    אופיר

    • אופיר ידידי,

      שנינו היינו מקדמי האתרים הראשונים בישראל, ומאז ומתמיד אתה ועובדייך התמקדתם בביצוע עבודת קידום על אתרי לקוחות, מתוך צורך להסתגל לאילוצים שהלקוחות (הישראליים) כופים עליכם, בעוד שאני וחלק מעובדינו התמקדנו בהמצאה ובפיתוח של שיטות וכלים שמותאמים לזירות התחרותיות בגוגל העולמי באנגלית, בעבודה על אתרים בבעלותנו (חופשיים מהאילוצים שלקוחות נוהגים לכפות ושגורמים בדרך כלל לכישלון עבודת הקידום) ובעבודת הסתגלות לשינויים התכופים, המינוריים או מרחיקי הלכת, במדיניות הנהלת חברת גוגל, כפי שהם יושמו באלגוריתמים ובשיטת דירוג תוצאות החיפוש.

      אני יודע שאתם, בגישתכם ה"סופר מסחרית", עשיתם הרבה יותר כסף מאיתנו. אבל מבחינת הבנת סביבת העבודה נשארתם הרבה מאחורינו, כלואים בתוך אינטואיציות מקצועיות שגויות – שניתן למשל לחשב או להעריך ברמת אמינות שימושית את עלות השגת יעד נתון בזירה תחרותית, או מה היעד שניתן להשיג בתקציב נתון בלי להמציא מספרים מצוצים מהאצבע.

      כך למשל, אסף נדיר, וגם יולי דסיאטניקוב ואתה, ממשיכים לפנטז שיהיה לכם מה למכור ללקוחות גם מחר וגם בעוד שנה ושנתיים, מבלי להחליף את צוות העובדים העוסקים בקידום נגד מתחרים ראויים – שהרי מה שאסף נדיר כתב פה בנושא חישוב עלויות עבודת הקידום היה שגוי גם לפני 10 שנים, והוא עוד יותר שגוי כאשר מאז 27-5-2013 הנהלת חברת גוגל מצווה על לקוחותייך להפסיק "להשיג קישורים" ובמקום זאת "לגרום למשתמשים לרצות (!) להשתמש באתר ולשתף אותו".

      משמעות הדבר היא שבמקום לעבוד כדי להשפיע במישרין על המדידות שמבצע אלגוריתם מכני על תכונותיו של דף אינטרנט ועל תכונות הדפים מאתרים אחרים שמקשרים אליו, צריך מעכשיו להשפיע על הרצון (!) של אוכלוסיית בני אדם ששאלה ביטוי חיפוש נתון, והיא אולי שונה מאד בהתנהגות ובהעדפות שלה מהאוכלוסיה ששאלה ביטוי חיפוש אחר, אפילו קרוב מאד. מה עוד שצריך לגרום לכך שהרצון שלהם להשתמש באתר שאתה מקדם חייב לעלות על הרצון שלהם להשתמש בתוצאות החיפוש המתחרות.

      חשוב על כך: בעוד שעובדי הקידום מהדור שאין בו יותר צורך עכשיו ישבו במשך כל שעות העבודה שלהם מול מחשב, על דור עובדי הקידום מודל 2014 צריך אולי לאסור לשבת מול מחשב יותר משעה אחת ביום!

  13. אופיר כהן

    יאללה בסדר אתה צודק מה שתגיד.
    בוא נתקדם.

    מעכשיו והלאה בבקשה אל תקרא שום דבר שכותבים אצלנו שלא תתקלקל וחס וחלילה תעשה איזו טעות חמורה.

    שבת שלום

  14. אופיר יקירי, אין שום סיבה שתתרגז ושום סיבה שתיעלב. אז בוא נתקדם:

    הרי לא יתכן שאני צודק בכל מה שאגיד, ויחד עם זאת בטח שלא אתקלקל כי אשתכנע להאמין בטיעונים השגויים שכותבים עובדייך, ואעשה איזו טעות חמורה במיוחד – הרי אני הוא זה ששואל מזה 15 שנים, כמו גם האלוף זאבי-פרקש ביומו הראשון בתפקיד ראש אמ"ן: "ואיך אדע שאינני טועה?" ואני הוא זה שעוקב, מנתח, מיישם ומסביר איך יתכן שעובדי קידום אינטליגנטיים כמו אסף ויולי נאלצים לכתוב טיעונים מופרכים כמו שהם כתבו כאן (שניתן לחשב את עלות השגת היעדים ושיש טעם לשכור מקדמי אתרים בעלי ניסיון מקצועי שנענש עכשיו).

    • יולי דסיאטניקוב

      תקרא שוב. ושוב אם צריך (ונשמע שצריך).

      כתבתי שמראיינת ללא ניסיון, אני יודעת לא בדקת את זה בתנאי מעבדה ולא הושקעו בכך 10000000 שעות מחקר, אבל ההיקש המתבקש הוא שהיעדר ניסיון אינו חסם וניסיון אינו תנאי מבחינתי.

      בכתבה אסף התייחס בהרחבה לכך שיעדים זה טריקי וגם הסביר למה. האם זה אומר שלא צריך לשים מספר על הנייר? אני חושבת שצריך.

      • יולי,

        כתבת: "אנחנו מגייסים עובדים ולאחרונה מראיינת הרבה, גם כאלו ללא ניסיון פרקטי בתחום וגם כאלו שעשו צעד או שניים. שומעת המון שאחד ממקורות המידע המרכזיים שלהם הוא האתר הזה…"

        ועל כך השבתי:
        "יולי, במה מועיל למועמדים לעבודה אצלכם "הניסיון הפרקטי בקידום" שנענש (!) מזה שנתיים בהרצות התכופות של עדכון האלגוריתם "פינגווין"?

        איזה כלים יש ללקוחות מצד אחד, ולמתלמדים ולחובבנים מצד שני, להבחין בין מידע שהפך לשגוי (אם כי היה למשל נכון במידה מסוימת, וגם שימושי, עד "פינגווין"), לבין מידע שהיה שגוי גם קודם (למשל הטענה חסרת ההגיון או ההגינות של אסף נדיר שאפשר להציב בפני לקוחות יעדים לקידום למרות שלא ניתן לחשב, או להעריך, את עלות עבודת הקידום נגד מתחרים ראויים), ולבין ההתייחסות (רק שלי בינתיים) לשינוי ההנחיה של הנהלת חברת גוגל לבעלי\מנהלי האתרים מ-27-5-2013 "…לשפר את דירוג האתרים שלהם על ידי יצירת אתרים באיכות גבוהה שמשתמשים ירצו (!) להשתמש בהם ולשתף אותם"?"

        חשבתי לתומי שמהתשובה הזו יהיה ברור לקוראים שלא רק שאינני רואה ברכישת ניסיון מעשי (שבמקרים רבים מאד אפילו נענש) יתרון כלשהו בהצגת מועמדות לעבודה כמקדם אתרים (נגד מתחרים ראויים בתוצאות החיפוש, בניגוד למועמדות לעבודה כ"טכנאי אתרים" בלבד), אלא שאני אפילו רואה בניסיון הזה חיסרון גדול כי, כמו שנהגתי לכתוב תמיד, אני כמעסיק חייב להתחיל את הכשרתו של עובד בעל ניסיון בצורך "להפוך לו את הראש" כדי שישכח את מה שלמד מהניסיון.

        את אותו הדבר אני אומר ביחס למועמדים לעבודה כמקדמי אתרים (נגד מתחרים ראויים) חסרי ניסיון שסבורים שרכשו את הידע הנחוץ בפורומים המקצועיים, כולל או אפילו רק, ב-AskPavel. את הנימוקים מדוע ה"ידע" הזה הופך בהדרגה, אבל במהירות, לשגוי הצגתי בתגובה הארוכה שכתבתי מעלה.

  15. המשך…

    כתבת: "…בכתבה אסף התייחס בהרחבה לכך שיעדים זה טריקי וגם הסביר למה. האם זה אומר שלא צריך לשים מספר על הנייר? אני חושבת שצריך."

    יעדים זה לא טריקי! אפשר להציב יעדים לכל דבר. אני יכול להציב לעצמי יעד לרוץ 100 מטר ב-9 שניות, אבל אם ארצה גם להיות מציאותי, אהיה חייב להודות שהיעד הזה איננו מציאותי בשבילי כי אין לי את הכישורים הגופניים ואת היכולת לפתח אותם.

    תני ללקוח הבא שלכם לקרוא את הפיסקה "אסף התייחס בהרחבה לכך שיעדים זה טריקי וגם הסביר למה. האם זה אומר שלא צריך לשים מספר על הנייר? אני חושבת שצריך." אם ללקוח הזה יש שמץ של היגיון בריא, הוא יבין מיד ש"המספר על הנייר" מוצג שם רק משום שהוא דרש שיהיה מספר נקוב על הנייר, שהוא מצוץ מהאצבע, שאין ממש התחייבות שבמספר הזה (המייצג את עלות עבודת הקידום) יהיה אכן ניתן להשיג את היעד (כי היעד זז כל הזמן כלפי מעלה כתוצאה מעבודת הקידום שרוכשים בעלי האתרים המתחרים), ושככל שהמספר יותר נמוך הסיכוי שלו להשיג את היעד (שהיה נניח 300\5) פוחת והופך לסיכוי שלו להיכשל (!) להשיג את היעד (300\295). משמע, אם הוא כבר מתעקש שיהיה מספר נקוב על הניר, וגם באמת נחוש להשיג את היעדים, הוא צריך לבחור בהצעת המחיר היותר יקרה! או לחילופין, לסמוך על כך שהמתחרים שלו אינם ראויים, כי כולם עושים את מה שכולם עושים, רק משום שזה מה שכולם עושים.

    ומאחר וקשה לי להאמין שאנשים אינטליגנטיים כמוכם אינם מבינים את המציאות הלוגית הפשוטה הזאת, מה עוד שאני מציג אותה בפורומים המקצועיים מזה 6 שנים, אני נאלץ להסיק רק מסקנה אחת: התרגלתם למצב שבו היה ניתן לעקוף את הקושי הלוגי הזה באמצעות "בניית" יותר קישורים מאשר "בנו" המתחרים, באמצעים שנעשו יותר ויותר זולים (מחליפי קישורים בשכר מינימום ואחר כך רובוטים לשתילת קישורים), וכאשר תקציב הקידום איפשר זאת, גם באמצעות יצירת קישורים מלאכותיים נוספים שערכם גבוה יחסית (על פי מדד ה-PR בלבד, אם בסיס הלוגריתם של סולם ה-PR הוא למשל 10, קישור PR10 אחד יכול להיות שווה כמו 10,000,000,000 קישורים PR1).

    אבל כאשר הנהלת גוגל מודיעה שהמצב הנוח הזה חולף בהדרגה, אתם מרגישים מחוייבים להמשיך להציג ללקוחות "מספרים על הנייר" למרות שאתם כבר לא יודעים כמה תעלה לכם (!) העבודה הדרושה להצגת היעדים בתנאים החדשים שהנהלת חברת גוגל כופה מעכשיו, כי היא עבודה שמחייבת את החלפת כל צוות העובדים העוסקים רק, או גם, בקידום אתרים נגד מתחרים ראויים. וכאן אני שומע את קולו של הבוס מהדהד ברקע: "יאללה בואו ניגש לעבוד קצת… לא צריך לחשוב יותר מדי ובטח שלא צריך לספר ללקוחות ולעובדים החדשים."

  16. תיקון:
    במקום "להצגת היעדים" במשפט "למרות שאתם כבר לא יודעים כמה תעלה לכם (!) העבודה הדרושה להצגת היעדים בתנאים החדשים"
    צריך להיות "להשגת היעדים".

    • תיקון נוסף:
      באותו המשפט התכוונתי לומר שבעבר ידעתם לפחות (אתם ושאר משרדי הקידום) כמה תעלה לכם (ולא ללקוח) העבודה שאתם מתכוונים להשקיע במאמץ שלא ידוע מראש אם יצליח או ייכשל להשיג את היעדים. אבל מעכשיו אתם לא יודעים אפילו את זה (אתם ושאר משרדי הקידום) כי יש צורך להחליף את צוות העובדים בכאלה שלא פועלים יותר במישרין על אלגוריתם שמודד את תכונות הדף ואת תכונות הדפים החיצוניים המקשרים אליו, אלא במישרין על "רצון המבקרים להשתמש בדף ולשתף אותו", בהעדר כמעט כל המידע שהמערכת של גוגל מודדת אודות איתותים שמבטאים את מידת הרצון של אוכלוסיית המבקרים להשתמש באתר ולשתף אותו. (בניגוד למה שסבורים אלה שקוראים את הפורומים או לומדים מהותיקים, שיעור הנטישה וזמן השהיה אינם מהווים איתותים אמינים של שביעות רצון.)

  17. עוד דוגמא למי שמשווק עבודת קידום אתרים ומפנטז שניתן לחשב מראש את עלות העבודה הדרושה להשגת היעדים ואפילו להציג את ה-ROI הצפוי:
    http://searchenginewatch.com/article/2344347/5-Ways-to-Sell-SEO-to-Your-CMO

    שימו לב שהמחבר מדבר (בחודש מאי 2014!) על אתרים שמעולם לא עשו קודם עבודת קידום. משמע, הוא אפילו מתעלם מהמציאות הרווחת – רמת התחרותיות החריפה שבה ייתקל אתר חדש בתוצאות החיפוש של מרבית ביטויי החיפוש.

    אין מנוס מלחזור על המסקנה המתחייבת שאם 300 מקדמי אתרים מתחרים על השגת אחד מחמשת המקומות העליונים בגוגל, רק חמישה מהם סיפקו אומדן נכון של הצלחת עלות עבודת הקידום, בעוד ש-295 מהם סיפקו אומדן נכון של עלות כישלון עבודת הקידום!

  18. ויכוח די ריק מתוכן – ושורש אי ההבנה של כלל הצדדים הוא העיסוק במה שגוגל אומרים … אני כבר שנים לא מעיין בהנחיות גוגל למקדמים או מנהלי אתרים ומהסיבה שאני עובד אצל הלקוח ולא אצל גוגל … והלקוחות שלי מוכרים מוצרים ושרותים לבני אדם ולא לרובוטים ולכן אני מתמקד במה שטוב ונכון לבני אדם (שהרי בן אדם מרוצה, יהפוך ללקוח נאמן ללקוחות שלי).

    מכאן, שאכן המאמר הזה לא טרם הרבה – אבל לא בגלל שהיה שטחי, אלא בגלל שכמעט לא התייחס למהות לקוח הקצה.

  19. אסף, מה אתה יודע על מה שגורם לאוכלוסיית לקוחות הקצה של בעל האתר, הלקוח שלך לקידום אתרים "לרצות להשתמש באתר ולשתף אותו" (https://support.google.com/webmasters/answer/34432?hl=iw)?

    אם הלקוח שלך פועל בשוק שהצטברו בו מספיק נתונים על התנהגות לקוחות הקצה והעדפותיהם, אז גוגל ודאי "יודע" עליהם הרבה יותר ממך, ואפשר שגם הרבה יותר מבעל האתר.

    • הערה:

      הכוונה במה שכתבתי בתגובה הקודמת היא שגוגל יודע על ההתנהגות ועל ההעדפות של אוכלוסיית לקוחות הקצה, כל עוד הם שוהים באינטרנט (!), הרבה יותר ממך ומהלקוח שלך, בעל האתר.

  20. אסף נדיר

    עמנואל היקר,
    אם אכן התכוונת אליי, עושה רושם שאתה מאוד נחוש לשמוע את דעתי, על אף שהגיבו כאן רבים, טובים ומלומדים. אחרת איזה טעם יש לעורר מחדש דיון שאין לו תשובה חד משמעית?

    תפיסת העולם שלי בכלל לא קשורה לתחום השיווק באינטרנט. היא מבוססת על שתי אמיתות: 1. אנחנו חיים בעולם סובייקטיבי בו לכל אדם יש רצונות שונים וסדר עדיפויות שונה. 2. אנחנו חיים בעולם של ביקוש והיצע, בכל תחום.

    אתה מנסה להמשיך ולהוכיח את כל העוסקים בתחום על טעותם ועל הונאתם את ציבור הלקוחות התמים. ואני אומר – לא מתאים? אף אחד לא מכריח אותך לצרוך שירותים מסוג זה בתשלום.
    כמו שאין שום סיבה להטיף לאדם שלא יצרוך שירותים אחרים אותם הוא מוצא כבעלי ערך עבורו מסיבותיו שלו.

    לגופו של עניין: ניצחת. לא אני ולא אף אחד אחר בתחום יודעים איך לקדם אתר, ואיך לגרום ללקוח להיכנס לאתר ולצרוך את התוכן הכתוב בו.
    אנחנו כן יודעים להשתמש בכלים שעשויים לשפר את האתר – את התוכן שלו, את הנוכחות שלו ברשת, את הפרמטרים שקובעים את ה"איכות שלו".

    אם אתה לא מאמין בשיטה, או שבכלל קיימת שיטה, זו בהחלט זכותך.
    אבל כמו שאין דרך לדעת מה אנשים רוצים לצרוך בסופר, ואין דרך לדעת מה צריך להיות התוכן של ה"פרסומת המושלמת" לקהל צרכנים, כך גם בתחום שלנו.
    והאמת? אני אוהב אותו בדיוק כמו שהוא.

    • שלום אסף, אני מתנצל על האיחור הרב בתגובה.

      א. לנושא מדידת (או הערכת) רמת התחרותיות של ביטוי חיפוש יש בהחלט תשובה חד-משמעית, שהרי מישהו כבר השיג את המקום הראשון באמצעות תקציב קידום סופי, ולך יהיה דרוש או תקציב יותר גדול, או תקציב יותר נמוך, אם התפוקה שלך לשעת עבודה גבוהה משלו בהרבה. רמת התחרותיות, במונחים של כמות שעות העבודה הדרושה להשגת ההישג המבוקש, צריכה לקבל ביטוי בהצעת המחיר ללקוח – או בערך מספרי נקוב והתחייבות להשיג את המיקום המבוקש לביטוי החיפוש הנתון, בתוך גבולות תקציב הקידום הנדרש; או בהסבר שלך (!), או לכל העוסקים במקצוע, אין דרך לדעת את רמת התחרותיות, ולכן כל מה שאתה יכול להציע ללקוח הוא שיקנה כמות שעות עבודה כלשהיא, ואם היא לא תספיק שיקנה עוד. הלקוח מאד לא יאהב את זה, ולכן התעלול הנפוץ הוא לספק לו הצעת מחיר מצוצה מהאצבע, שרק מנסה לנחש מה כתוב בהצעות המחיר המתחרות, ורק משום שהוא דורש הצעת מחיר סופית, כאילו היה מדובר בעבודת צבעות או התקנת מזגנים למשרד.

      ב. בניגוד למקדמי האתרים בארץ ובעולם, ללא יוצא מן הכלל, לא הסתפקתי במתן הצעות מחיר מצוצות מהאצבע, והמצאתי ושכללתי לפני כעשר שנים כלי למדידה בפועל (!) של רמת התחרותיות הספציפית של ביטוי חיפוש נתון. באותו הזמן ומאוחר יותר הופיעו כלים שניסו להעריך (ולא למדוד בפועל) את רמת התחרותיות של הביטוי, בעיקר על פי התכונות הגלויות של דפי המוצא של הקישורים הנכנסים של תוצאות החיפוש המתחרות. האחרון שבהם הואMajestic SEO (ראו סקירתו של דניאל שרף ב- (http://www.askpavel.co.il/blog/majestic-seo-review)ולכולם מגרעות רבות ומגוונות ובעיקר העובדה שלמפתחי הכלים וגם למשתמשים בהם מידע מועט, שמרביתו שגוי, איך באמת פועל אלגוריתם הדירוג של גוגל, ואיך הוא משתנה במהלך הזמן. כך למשל, קל מאד לספור קישורים אבל קשה מאד להעריך עבור כל אחד מהם את הערך המספרי (התוספת שלו לציוני הרלוונטיות של הדף המקושר) שהאלגוריתמים של גוגל אכן חישבו להם – האם ערך ה-Trust על פי מה שסבורים מפתחי Majestic SEO אכן מתקרב לערך ה-Trust שהמציאו מפתחי האלגוריתם של גוגל, מתוך כוונה ברורה להקשות עד כמה שאפשר על מקדמי האתרים לנחש אותו ועל מפתחי Majestic SEO להעריך אותו?

      ג. הכלי שהמצאתי מדד והציג בתוך 24 שעות בדרך כלל, בתוך תוצאות החיפוש של גוגל (!), את המיקום שאליו ניתן להגיע בתוך 2-4 שבועות לכל אחד מקבוצת ביטויי חיפוש אופייניים לשוק היעד בהינתן תקציב קידום חד-פעמי (!) נתון, וכל זאת ללא ידיעת ציוני הרלוונטיות של תוצאות החיפוש המתחרות וללא כל צורך לנתח את תכונותיהן. את אופן פעולת הכלי תיארתי פה ובפורומים אחרים בקווים כלליים, שלא ממש הובנו על ידי שאר המשתתפים (את משתתפי ה"סמינר לקידום אתרים בזירות תחרותיות" שניהלתי עד לפני כשנתיים לימדתי את אופן בנייתו, כיולו והשימוש בו). לעומת זאת, הוא עשה רושם כביר על הלקוחות הפוטנציאליים מארה"ב שהשוו את תוצאותיו עם גמגומי משרדי הקידום האמריקאיים בעניין הקושי לספק ההתחייבות להשגת המיקומים המבוקשים, והצורך לעבוד 4-6 חודשים ולא רק 2-4 שבועות כמונו.

  21. אסף נדיר, התגובות האחרונות שלי נועדו לידידי אסף הלחמי (AhoyIT). אבל אשמח להתייחס למה שכתבת מעלה יותר מאוחר, לתועלת ציבור קוראי הפורום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

לשיתוף הפוסט לחצו כאן

תודה רבה על השיתוף ! 

עשו לנו לייק ותמיד תהיו מעודכנים:

 

שתפו את הפוסט עם חברים