http://www.askpavel.co.il Tue, 21 Feb 2017 08:00:11 +0000 he-IL hourly 1 http://wordpress.org/?v=4.3 גוגל בוחנת שיטה חדשה לדיווח על הצעות פוגעניות של ההשלמה האוטומטית http://www.askpavel.co.il/blog/google-reporting-offensive-autocomplete http://www.askpavel.co.il/blog/google-reporting-offensive-autocomplete#comments Sun, 12 Feb 2017 13:09:33 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=12771 לידיעה המקורית ב-Search Engine Land השלמה אוטומטית של טקסט היא טכנולוגיה יעילה מחד ובעלת פוטנציאל להסתבכות רצינית מאידך. לכל אחד מאיתנו יצא להתחיל חיפוש תמים בגוגל רק כדי שפונקציית ההשלמה האוטומטית של מנוע החיפוש, ה-Autocomplete, תציע לנו להשלים אותו לצירוף מילים מוזר במקרה הטוב ומזעזע במקרה הרע. אך כעת גוגל בוחנת דרך חדשה ופשוטה יותר ...

הפוסט גוגל בוחנת שיטה חדשה לדיווח על הצעות פוגעניות של ההשלמה האוטומטית הופיע ראשון בבלוג

]]>
לידיעה המקורית ב-Search Engine Land

השלמה אוטומטית של טקסט היא טכנולוגיה יעילה מחד ובעלת פוטנציאל להסתבכות רצינית מאידך. לכל אחד מאיתנו יצא להתחיל חיפוש תמים בגוגל רק כדי שפונקציית ההשלמה האוטומטית של מנוע החיפוש, ה-Autocomplete, תציע לנו להשלים אותו לצירוף מילים מוזר במקרה הטוב ומזעזע במקרה הרע.

אך כעת גוגל בוחנת דרך חדשה ופשוטה יותר בה גולשים יוכלו לדווח על הצעות פוגעניות בהן הם נתקלים ב-Autocomplete. ביום חמישי האחרון, ה-9/2, אתר Search Engine Land דיווח כי החברה מבצעת את הבדיקה בקרב קבוצה מצומצמת של משתמשי גוגל, במטרה לשחרר אותה לכל המשתמשים בעולם בקרוב.

לדווח כבר תוך כדי החיפוש

האופציה לדיווח תופיע כנראה ישר מתחת לשדה החיפוש, כפי שניתן לראות בתמונה ששיתפה גוגל – שימו לב למילים "Report offensive query" מצד ימין למטה:

google-autocomplete-report-offense

לדברי גוגל, לא בטוח שהגרסה הסופית תיראה כך, אבל ניתן להבין מהתמונה את הרעיון הכללי.

המהלך הזה מגיע מעט אחרי שבדצמבר האחרון כתבה ב-Observer (שקיבלה מאז קרוב ל-87,000 שיתופים) חשפה שה-Autocomplete מציע את ההשלמות הפוגעניות הבאות:
are Jews evil
are women evil
are Muslims bad
ואף מפנה את הגולשים אל אתרים המסיתים נגד הקבוצות האמורות או אתרי תוכן כוזב (false content) כפי שניתן לראות בתוצאות הראשונות שמוצגות בחיפוש, בצילום המסך מהכתבה:

are women evil results
בעקבות החשיפה גוגל מיהרה להסיר חלק מהצעות אלה מההשלמה האוטומטית והצהירה שהתוצאות לא משקפות את דעותיה ואמונותיה של החברה, אשר מקפידה לשים דגש על מגוון של דעות, רעיונות ותרבויות. עוד אמרה אז כי היא עושה כמיטב יכולתה למנוע את הופעתם של ביטויים פוגעניים כדוגמת פורנוגרפיה ומילות שנאה, באמצעות שיפור מתמיד של האלגוריתם.

גוגל: אנחנו מנסים להציף יותר תוכן איכותי ואמין ברשת

זה לא שעד כה לא היה ניתן לדווח על הצעות פוגעניות של ההשלמה האוטומטית, אך התהליך היה מסובך יותר ודרש נבירה בעמודי התמיכה של גוגל עד להגעה אל טופס הדיווח. השיטה החדשה תהפוך את האפשרות לדווח לבולטת לעין ומיידית, מה שסביר להניח שיוביל למספר גבוה יותר של דיווחים.

דובר של גוגל אימת את הדברים בהצהרה ששיתף עם Search Engine Land:

"ההצעות של Autocomplete מבוססות על חיפושים קודמים של משתמשים מרחבי העולם. המשמעות של כך היא שלעתים הביטויים המופיעים בהצעות הם לא צפויים או פוגעניים. בימים אלה אנחנו עובדים על שיפורים באלגוריתם שלנו שיעזרו להציף יותר תוכן איכותי ואמין ברשת. בנוסף, אנחנו מבצעים ניסיונות עם פיצ'ר חדש שמאפשר לאנשים לדווח על הצעות פוגעניות שעולות בחיפוש. אנחנו עובדים על הכנסת משוב כזה לאלגוריתמים שלנו, ואנחנו מקווים לשחרר אותו בצורה רחבה יותר עם הזמן. ה-Autocomplete אינו מדע מדויק ואנחנו עובדים כל העת על מנת לשפרו."

מהלך חכם או מיותר?

ועכשיו הבמה שלכם. מה אתם חושבים על המהלך הזה של גוגל? האם בכלל יש טעם להיאבק בכל הביטויים הפוגעניים שצצים – הרי 15 אחוזים מהחיפושים בגוגל מדי יום הם חדשים לחלוטין? או להיפך, דווקא בגלל שגוגל הפכה לגורם משמעותי כל כך בחיינו אליו אנחנו פונים בכל שאלה ועושים בו הרבה שימושים מעבר לכך – עליה לגלות אחריות ולעשות את מירב המאמצים למנוע מקרים כאלה? שתפו אותנו בתגובות!

הפוסט גוגל בוחנת שיטה חדשה לדיווח על הצעות פוגעניות של ההשלמה האוטומטית הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/google-reporting-offensive-autocomplete/feed 2
איך לבחור סוכנות פרסום דיגיטלי – המדריך המלא http://www.askpavel.co.il/blog/choosing-digital-marketing-agency http://www.askpavel.co.il/blog/choosing-digital-marketing-agency#comments Sun, 05 Feb 2017 12:32:31 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=12739 דילמה מרכזית שעולה אצל מפרסמים רבים היא "איך אני בוחר את סוכנות הפרסום הדיגיטלי/PPC (תשלום על פי הקלקה) המתאימה ביותר לצרכים שלי"? אמ;לק – בסוף כנראה תבחרו את סוכנות הדיגיטל שלכם על פי הקשר האישי וקארמה טובה ביניכם. מדריך זה בא לעשות סדר בתחום ולהסביר את הדרך בה יש להגדיר דרישות, צורות תגמול מקובלות בשוק, ...

הפוסט איך לבחור סוכנות פרסום דיגיטלי – המדריך המלא הופיע ראשון בבלוג

]]>
דילמה מרכזית שעולה אצל מפרסמים רבים היא "איך אני בוחר את סוכנות הפרסום הדיגיטלי/PPC (תשלום על פי הקלקה) המתאימה ביותר לצרכים שלי"?

אמ;לק – בסוף כנראה תבחרו את סוכנות הדיגיטל שלכם על פי הקשר האישי וקארמה טובה ביניכם.

מדריך זה בא לעשות סדר בתחום ולהסביר את הדרך בה יש להגדיר דרישות, צורות תגמול מקובלות בשוק, דגשים בניהול קמפיינים, שמירה על המידע של המפרסמים, שאלות מרכזיות שיעזרו למפרסמים לבחור את הסוכנות המתאימה ביותר עבורם ועוד.

החזון של המדריך הזה, הוא להוסיף לרובד האישי, שתמיד יש לו משקל, כלים מעשיים שיעזרו למפרסמים; זאת, במטרה לייצר תהליכי עבודה נכונים, בריאים ואפקטיביים.

מספר התייחסויות כלליות למדריך:

  • מדריך זה מתייחס בעיקר לסוכנויות פרסום המטפלות בקמפיינים ממומנים ופחות בסוכנויות מדיה חברתית, או סוכנויות קידום אורגני. ניתן לקחת לא מעט דגשים ממדריך זה גם עבור פעילויות אלו אבל המיקוד בהן הוא שונה.
  • מדריך זה אינו בא לתת פתרון משפטי למצבי מכרזים בין סוכנויות פרסום, אלא מציע לתת כלי מעשי למנהלי השיווק והמפרסמים (מעכשיו –" המפרסמים") כדי לקבל החלטות על בחירת ספק הפרסום הדיגיטלי שלהם.

טיפ לקריאה של המדריך – אם אתם מנהלי דיגיטל מנוסים בעלי ניסיון בעבודה עם סוכנויות פרסום, מומלץ לדלג לחלק "של מי ה-Data?". אחרת – מומלץ לקרוא את כל המדריך או לשמור אותו במועדפים שלכם לקריאה בזמן שנוח לכם.

זמן הקריאה לכלל המדריך הוא כ-20 דקות וזמן הקריאה לחלק לבעלי הניסיון הוא כ-8 דקות ואפשר להתחיל אותו בסעיף "של מי ה Data?".

ניווט בתוך המדריך

איך מנהלים קמפיין ממומן?

"'Creative without strategy is called 'art.' Creative with strategy is called 'advertising"
Jef I. Richards

השלב הראשון, שהוא באחריות המפרסם, הינו בניית בריף מפורט וברור שיגדיר את הצרכים והיעדים של כל קמפיין. עלינו להבין שה"ניצחון" הדיגיטלי שלנו יגיע כאשר נדע לחבר בין כלים פרסומיים, יישומיים טכנולוגיים, קריאייטיב טוב, פתרון אמיתי ומענה לצרכי הלקוח. ההמלצה שלנו היא לייצר מצב בו כל קמפיין פרסומי מגיע עם מטרת-על אחת ברורה ומדידה, ועם קהל יעד מרכזי מוצהר.

במקרה שתהיה לנו יותר ממטרה אחת או שקהל היעד יהיה הטרוגני, מומלץ ורצוי להפריד את הקמפיינים שלנו למספר תתי-קמפיינים שכל אחד מהם יקבל הגדרה שונה לקהל היעד, מסר שונה, תקציב שונה וכו' (להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את המאמר של ירון אחר בנושא שיווק דיגיטלי).

מהן הנקודות העיקריות שיופיעו בבריף?

  • מה נרצה להשיג? לדוגמא – מודעות לשירות חדש.
  • מי יהיה קהל היעד? לדוגמא – גברים בני 30-50, אוהבי רכב.
  • מה יהיה המסר העיקרי בקמפיין?
  • מה אנו מבקשים לבדוק בקמפיין? האם נרצה לבדוק מספר מסרים שונים? האם נרצה לבדוק מספר תמונות? האם נרצה לבחון פלחים שונים בתוך קהל היעד (כמו לדוגמא: האם בני 30-40 מגיבים לפרסום טוב יותר מאשר בני 41-50)? חשוב מאוד שבכל קמפיין שנעלה לאוויר יהיה לנו מספר מינימאלי סביר של בדיקות כדי שנוכל לקבל החלטות עסקיות נכונות, ושלא נתפזר עם מספר רב של בדיקות.
  • האם המשתמשים מכירים אותנו? אם כן – מהי רמת האינטראקציה שהייתה להם עם המותג/המוצר/השירות שלנו?
  • באילו ערוצי מדיה נשתמש? על פי מה תהיה האופטימיזציה בקמפיין (חשיפות/הקלקות/המרות ללידים/המרות לגולשים שמביעים עניין באתר וכו')?
  • מה יהיה התקציב שלנו לכלל הקמפיין?
  • האם ישנם פרטים נוספים שמשרד הפרסום צריך לדעת כדי לעשות את הקמפיין טוב יותר?

צורות שונות של ניהול קמפיינים פרסומיים בדיגיטל

מגוון האפשרויות העומדות בפני המפרסמים הוא רחב מאוד היום. מדריך זה אמנם בא לעסוק בבחירת משרד פרסום אך ישנם מפרסמים גדולים מאוד שלא תמיד נעזרים בשירותים חיצוניים או שמייצרים שילוב בין משרד הפרסום לבין יכולות פרסומיות פנים-ארגוניות.

מהם המודלים העיקריים הקיימים היום בשוק?

  • ניהול מלא של הפרסום בתוך העסק – ניהול כלל הפרסום על ידי גורמים מתוך העסק. מצבים אלו יהיו בעסקים קטנים כאשר בעל העסק בעצמו ינהל את הפרסום (בדרך כלל לאחר הכשרה קצרה) או אצל מפרסמים גדולים יותר אשר יהיה להם גורם בעל מומחיות בתחום ניהול הקמפיינים כשכיר של החברה. במרבית המקרים חברות אלו יסתייעו בשירות עיצוב של צד שלישי אך הוא לא יהיו חלק מהותי בתהליך הפרסום של העסק.
  • ניהול מלא של הפרסום על ידי סוכנות פרסום – מטעם המפרסם יהיה מנהל מקצועי כאשר כל נושא הפעילות הדיגיטלית יופקד באחריות סוכנות הפרסום.
  • ניהול הפרסום על ידי סוכנות הפרסום עם מנהל שיווק דיגיטלי בתוך הארגון – מטעם המפרסם יהיה מנהל שיווק דיגיטלי מקצועי אשר יהיה אחראי על סנכרון בין הספקים שונים. תחת אחריותו יוגדרו הן הדרישות העסקיות (למשל, הגדלת מכירות) והן הדרישות המקצועיות (למשל, אופן המדידה של הפעילות והגדרת יעדי הצלחה). מנהל שיווק דיגיטלי טוב ידע גם לנהל בצורה טובה יותר מספר ספקים מקצועיים בתחומים ולסנכרן ביניהם (אנליטיקס וניתוח מתקדם, קריאייטיב, ניהול קמפיינים וכו').
  • ניהול הפרסום על ידי סוכנות פרסום עם יועץ חיצוני צד שלישי – דומה למקרה הקודם אך מתאים לחברות אשר אינן מעוניינות לשכור מנהלי שיווק דיגיטליים יקרים ומסתפקות במספר שעות מצומצם יותר.
  • פרסום על ידי גורמי צד שלישי – התבססות כמעט מלאה על פעילות מבוססת תוצאות (לידים/שיווק שותפים) בה המשקל של הפעילות הפרסומית קטן מאוד והמיקוד הוא רק בתוצאות.

הגדרת החלופות והאפשרויות

מטרת שלב זה הינה הגדרה ברורה הן של הצרכים העסקיים של החברה והן של הצרכים מסוכנות הפרסום. זהו שלב קריטי מבחינת החברה המפרסמת כאשר הוא נעשה בעיקר ברמה הפנים-ארגונית (או עם יועץ צד שלישי) עוד לפני שלב השיחות עם משרדי הפרסום.

מהם הגורמים המרכזיים שעלינו להגדיר בשלב זה?

תחומי האחריות של חברת הפרסום הדיגיטלי

מהם בדיוק תחומי האחריות של משרד הפרסום שנרצה לקחת? עלינו להבין כי ישנם תחומי אחריות רבים ויש להגדיר במדויק מה אנחנו רוצים מן החברה.

מהם תחומי האחריות המרכזיים אותם נוכל לבקש?

  • בניית אסטרטגיה שיווקית ופרסומית
  • שירותי פלנינג (תכנון פיזור המדיה בקמפיינים)
  • שירותי קריאייטיב דיגיטליים
  • עיצוב מודעות, באנרים ועמודי נחיתה
  • הקמת קמפיינים בגוגל, פייסבוק וכו'
  • ניהול שוטף של הקמפיינים
  • ניהול ורכש מדיה
  • ניהול ורכש מדיה פרוגרמטי
  • ניתוח תוצאות בגוגל אנליטיקס
  • הטמעת פיקסלים וקודי מעקב
  • שירותי אופטימיזציה לעמודי נחיתה
  • שירותי דיוור ואוטומציה
  • ניהול שלוחות המדיה החברתית של החברה
  • ניהול וקידום תוכן ברשת
  • ניהול מוניטין ברשת
  • ניהול האתר
  • בניית שפה עיצובית למותג (לרוב מטלה זו תנוהל במשרדי מיתוג/משרדי פרסום מסורתיים אך ישנם מקרים בהם סוכנות הדיגיטל תספק גם שירות זה)

חשוב להבין כי לא כל חברה מספקת את כל השירותים וגם בתוך חברות המספקות את כלל השירותים הרמה לא תהיה תמיד אחידה בין השירותים השונים. יחד עם זאת, ישנם משרדים המספקים את מרבית השירותים שנסקרו כאן ברמה טובה מאוד.

במסגרת שלב אפיון הדרישות עלינו להגדיר מראש מהם הדברים החשובים ביותר עבורנו ואיפה אנחנו יכולים להתפשר. ישנם מצבים בהם המפרסמים ירצו לקבל One Stop Shop עבור כלל שירותי הפרסום הדיגיטלי (או הפרסום בכלל), ישנם מצבים בהם המפרסמים יבחרו לעבוד עם מספר ספקים שונים (כאשר במקרה זה יהיה עלינו לדאוג ליכולת לנהל אותם בצורה מקצועית) וישנם מצבים בהם המפרסמים יבחרו לצרוך רק חלק משירותים אלו. במקרה זה, עלינו לדאוג לסינרגיה בין הספקים השונים כדי לדאוג שהם לא יסתרו אחד את השני אלא ישלימו זה את זה.

עבור מפרסמים גדולים, ישנה הבחנה בין החברה המבצעת את פעילות האסטרטגיה והקריאייטיב ולבין החברות הרוכשות את המדיה ומטפלות בה. חשוב להבין כי אנו נמצאים במציאות בה הקריאייטיב והמדיה "מתקרבים" (לדוגמה, כאשר יש לבנות קריאייטיב ייעודי עבור פייסבוק או יוטיוב), ואם המפרסמים מעוניינים לנהל את הפעילות עם חברות נפרדות, עליהם לדעת "לנצח" על שניהם ולסנכרן ביניהם בצורה הטובה ביותר.

תחומי התמחות

בשוק ישנו מספר רב של ספקים. אם ננסה לקטלג אותם לפי הסוגים המרכזיים נוכל למצוא:

  • חברות פרסום מסורתיות עם שלוחות דיגיטליות.
  • חברות המספקות שירותי פרסום דיגיטלי מלאים.
  • חברות המתמחות בוורטיקלים (קטגוריות) שונים. לדוגמה: לימודים, נדל"ן, רכב, B2B.
  • חברות המתמחות במגזרים שונים. לדוגמה: חרדי, ערבי, צעירים.
  • חברות המתמחות בפלטפורמות שונות. לדוגמה: גוגל, פייסבוק, לינקדאין וכו'.
  • חברות המספקות שירותים בקטגוריות שונות. לדוגמה: מדיה חברתית, קידום אתרים אורגני וכו'.
  • חברות בקרת מדיה: חברות אלו יכולות לנתח את הדו"חות המתקבלים על ידי סוכנויות הדיגיטל או להיכנס בעצמן לממשקי הניהול ולבחון את התוצאות בפועל.
  • יועצי דיגיטל ויועצי מדיה אשר מספקים שירותי one-man-show.

"תקציבאות" ושירות

כאשר מעוניינים לבחור בין הספקים השונים יש להגדיר בצורה מפורשת מה תהיה רמת השירות שהמפרסמים ירצו לקבל. סביר להניח שככל שהמפרסמים יבחרו במשרד גדול יותר, התקשורת השוטפת תהיה עם גורם מקצועי בדרג נמוך יותר וכאשר נבחר במשרדים קטנים יותר נוכל לקבל קשר אישי מגורמים בכירים יותר במשרד. מצד שני, סביר להניח שלמשרד גדול יהיה מערך גיבוי משמעותי יותר והוא יוכל לתת פתרון טוב יותר במקרה של היעדרות של אנשי המפתח במשרד.

חשוב לזכור כי "נחמד" עבור המפרסמים לקבל זמינות מלאה לכל שאלה ודו"חות מפורטים, אבל בסופו של דבר מישהו צריך לשלם עבור הזמינות ועבור הכנת הדו"חות. מפרסמים חכמים ידאגו לשקלל שירותים אלו במסגרת הפעילות שלהם ולהודיע למשרד הפרסום מראש על העבודה הצפויה. נהוג להעביר בין 2 ל-4 דו"חות בחודש בהתאם להיקף הפעילות ולשקיפות בין המפרסם לסוכנות הפרסום, כאשר בקמפיינים גדולים מאוד הדיווח יכול להיות גם ברמה יומית.

המציאות מראה לנו שכאשר משרד הפרסום מקבל "הנחתות" לא צפויות כמו תוספת של תת-קמפיין נוסף או זמן נוסף שצריך להיות מושקע ביצירת קהלים (למשל), במקרים רבים זמן העבודה על נושאים אלו יקוזז מזמן העבודה על הדברים שסוכמו.

בסופו של דברים הסכם טוב בין הצדדים מגדיר בצורה ברורה מאוד את תחומי האחריות והיקף העבודה של כל אחד מן הצדדים.

דיווח על התוצאות

על המפרסמים להגדיר בצורה ברורה מאוד מה הם רוצים לקבל ברמת הדיווח ומתי. למשל, מפרסם יכול לדרוש לקבל אחת ליום דו"ח לידים, אחת לשבוע סיכום מדיה ברמת ההוצאות וסיכום חודשי מסודר שכולל ניתוח של הקמפיינים ושל הפעילויות השוטפות. כאשר מערכת הדיווח מוגדרת מראש, קל יותר לתמחר את הפעילות ולמנוע מצבים של תסכול מצד המפרסם על המידע שהוא יודע או לא יודע, ומצד שני, לייצר תיאום ציפיות ברור ממשרד הפרסום לגבי המשאבים שהוא הולך להקדיש לכל לקוח.

כאשר המפרסמים בוחנים את הדרך בה הם הולכים למדוד את הפעילות, יש צורך לבחון את החיבור הפנים-ארגוני יחד עם מחלקת המחשוב/מערכות המידע. מפרסמים שהם מונחי-מכירות ויודעים לחבר את מערכות המחשוב הפנים-ארגוני (לרוב מערכות CRM שונות) יוכלו לייצר חיבור שיתחיל בקמפיינים דיגיטליים ויסתיים בניתוח כל מכירה ומכירה. חיבור זה מסייע למפרסמים להפיק הרבה יותר מכל קמפיין מכיוון שבמקרה זה המדדים הופכים להיות מדדי מכירה בפועל ולא רק מדדי ביניים (למשל, מדדי לידים).

הגדרת פיילוט

כאשר נעבור על תקציבים גדולים של למעלה מעשרות אלפי שקלים, מומלץ מאוד להגדיר תקופת התקשרות ראשונית שתהיה פיילוט בין המפרסם לבין סוכנות הפרסום. פיילוט בתחום השיווק הדיגיטלי נע לרוב בין 2 ל-4 חודשים. בטווח הזמן הזה על המשרד להבין ו'לקלוט' את הלקוח, לשייף את החומרים השיווקיים לפעילות הדיגיטלית ולהעלות לאוויר את הקמפיינים. לרוב בתקופה זו על הצדדים ללמוד לסמוך האחד על השני. במידה שבתום תקופת הניסיון הצדדים לא יסמכו זה על זה, ככל הנראה התקשורת תסתיים.

כדי למנוע מצבים של תסכול מצד שני הצדדים, מומלץ מאוד להגדיר פרויקט שיהיה פיילוט עבור הפעילות ולאחריו ייקבעו ההסכמים השוטפים בין המפרסם למשרד הפרסום. את הפיילוט יש להגדיר בקמפיין נתון בו יהיה מדדי ההצלחה ברורים מאוד הן למפרסם והן למשרד הפרסום. לדוגמה:

  • 1,000 נרשמים לפעילות בתקציב של 50,000 ₪ למשך שבועיים עם אחוז מימוש של 20%
  • עלייה של 5% במודעות נעזרת למותג בקרב קהל היעד בתקציב של 100,000 ₪ לאחר חודש של פעילות
  • 5,000 משתמשים שונים שראו 75% מסרטון שיווקי בקרב קהל היעד בתקציב של 3,000 ₪

איך משלמים על שירותי פרסום

אחד הנושאים המרכזיים בקשר בין מפרסמים ובין משרדי פרסום הוא נושא התגמול. המצב המוצלח הוא מערכת יחסים בה שני הצדדים מבינים שהמטרה המשותפת היא לייצר רווחים לשני הצדדים. המציאות מראה שלא תמיד זה קורה.

המפרסם חייב להבין שכאשר הוא משלם על שירותי ניהול הפרסום הוא צריך להביא בחשבון את התשלום על הזמן של העובדים שמנהלים את הקמפיין בפועל, על הזמן של אנשי הקריאייטיב שעובדים על המסרים, על הזמן של המעצבים, אבל גם על הזמן של מנהל המשרד שנפגש אתו, ועל הזמן של התקציבאי שמדבר אתו בטלפון ומכין לו דו"חות יפים.

משרד הפרסום חייב להבין מצד שני שמערכת יחסית מוצלחת היא מערכת יחסים לאורך זמן בה הוא מרוויח בצורה יפה אך הוגנת תוך יצירת שקיפות מול הלקוח. ככל שמשרד הפרסום ייתן ללקוח יותר ערך – יהיה לו אינטרס מובהק יותר להגדיל את נפח הפעילות עם משרד הפרסום.

קיימות מספר שיטות תגמול עיקריות היום בשוק. אלו המרכזיות שבהן:

תשלום עבור המדיה – משרד הפרסום גוזר עמלה לא שקופה

מצב בו משרד הפרסום מעביר הצעה אשר כוללת את עלות המדיה ועלות הפקת הקמפיין. עלות זו תתחלק בדרך כלל בין הפלטפורמות השונות בקמפיין. מצב זה פופולארי בעיקר ברכישת מדיה באופן ישיר דרך גורמי מדיה מקומיים ורכישת מוצרי פרימיום באתרים גדולים (למשל, !Ynet, Walla). במצב זה משרד הפרסום יגזור את עיקר הרווחים שלו מן המדיה בקמפיין כאשר המפרסם לא יודע בדיוק את אחוז העמלה של משרד הפרסום.

יתרונות:

  • כל התשלום נעשה למשרד הפרסום (לעיתים בשיטת שוטף +).
  • קל מאוד למפרסם להבין לאלו ערוצים הכסף שלו הולך.
  • מצב זה פופולרי כאשר נעשה רכש מדיה ישיר מול ערוצים שונים.

חסרונות:

  • חוסר בשקיפות – המפרסם לא יודע כמה כסף באמת מושקע בפרסום.
  • המדיה לעיתים נקבעת משיקולי עמלות ולא משיקולים מקצועיים.
  • חוסר בגמישות בין ערוצי המדיה השונים מכיוון שהמדיה הוזמנה (לעיתים).

תשלום עבור המדיה – משרד הפרסום גוזר עמלה שקופה

מצב בו משרד הפרסום מעביר הצעה הכוללת: עלות הפקה, עלות הקמת הקמפיין, עלות ניהול ועלות מדיה. בחלק ממקרים אלו המדיה תשולם ישירות על ידי הלקוח ולעיתים המדיה תשולם על ידי משרד הפרסום. לעיתים, עלות הקמת הקמפיינים תגולם בתוך דמי ניהול הקמפיין. במצב זה מוגדרת מראש עמלה ידועה על המדיה כאשר היא נעה בין 10% לקמפיינים גדולים מאוד עד 25% לקמפיינים קטנים, כאשר נהוג גם להגדיר סכום מינימאלי של אלפי שקלים בודדים אשר יהיה משולם בכל מקרה עבור שירותי הניהול.

יתרונות:

  • המפרסם יודע בדיוק כמה כסף הוא משלם ולמי.
  • ניתן להעביר את הפרסום בין ערוצים שונים כאשר משרד הפרסום מתוגמל בצורה זהה על כל הערוצים.

חסרונות:

  • למשרד הפרסום אין תמריץ לייצר קמפיינים קטנים ויעילים אלא יש לו רצון להגדיל את נפח המדיה.
  • חוסר הוגנות אפשרי כלפי שני הצדדים – לעיתים העבודה על קמפיין של 10,000 ₪ וקמפיין של 100,000 ₪ תהיה אותה העבודה או תוספת של עשרות אחוזים בודדים בזמן העבודה. מצב זה יכול להוביל לעבודה הפסדית של משרד הפרסום (בקמפיינים קטנים) או מעט מאוד עבודה עם רווח לא פרופורציונאלי (בקמפיינים גדולים מאוד).

תשלום עבור עבודה בלבד

מצב שבו בתחילת הפעילות העבודה על הקמפיין מוגדרת באופן המהודק ביותר והמפרסם משלם על שעות העבודה המושקעות בניהול הקמפיין, כאשר התשלום יהיה בצורת "ריטיינר" או על פי שעות מדווחות בפועל.

טיפ: הממוצע לחישוב שעת עבודה של מנהל קמפיינים יהיה בד"כ עלות השעה שלו כפול 4. מכפיל זה כולל הן את עלויות המעסיק, הן את עלויות ההכשרה, הן את עלויות התקורה מסביב וכן רווח הוגן למשרד הפרסום.

יתרונות:

  • שיטה שקופה בה למשרד הפרסום אין אינטרס להיות איש מכירות של גוגל/פייסבוק אלא למצוא את הערוצים הטובים ביותר עבור הלקוח.
  • בשיטה זו קל ורווחי למשרד הפרסום לייצר קמפיינים קטנים וחכמים עבור הלקוח.

חסרונות:

  • חוסר בשקיפות – לעיתים המפרסם לא יודע כמה שעות עבודה באמת בוצעו עבורו.
  • בקמפיינים קטנים, לעיתים עלות הניהול תהיה גבוהה משמעותית מאשר שאר הערוצים.
  • כאשר ה"עבודה" מובטחת – לעיתים לסוכנות הפרסום לא יהיה אינטרס לייצר את התוצרים הטובים ביותר.

בשיטה זו, נוח מאוד לייצר התקשרויות ללא התחייבות בין המפרסם לבין סוכנות הפרסום ככה שהתגמול עבור עבודה מוצלחת מצד המפרסם יהיה המשך העבודה וההתקשרות בין הצדדים.

תשלום עבור הצלחה

מצב שבו המפרסם מגדיר יעדים כמותיים ומשרד הפרסום מתוגמל על פי עמידה ביעדים אלו. למעשה, במצב זה הופך המפרסם את משרד הפרסום ל-Affiliate שלו ועובד בשיטה של תשלום לפי לידים (CPL – Cost Per Lead) או תשלום לפי פעולה בפועל (CPA – Cost Per Action). במצב זה האחריות לפרסום הופכת להיות כמעט בלעדית של סוכנות הפרסום – הן במקרה של הצלחה והן במקרה של כישלון.

יתרונות שיטה זו:

  • עלות ברורה למפרסם.
  • חיסכון בסיכונים – הכישלון של הקמפיין הוא גם הכישלון של משרד הפרסום.

חסרונות שיטה זו:

  • במקרים רבים, התוצאות לא יהיו האיכותיות ביותר מכיוון שהפעילות מתבססת על תוצאות כמותיות בלבד ולא על איכות.
  • אין בקרה על משרד הפרסום והמפרסם לא יודע תמיד איך הוא השיג את התוצאות המובטחות.

של מי ה-Data?

בעידן הדיגיטלי בו אנו נמצאים, המידע שיש למפרסמים על הגולשים שווה לא פחות מזהב. איך המילה היפה הזו (Data/Big Data), שאין כנס דיגיטל שלא מדבר עליה בכותרת, הופכת להיות כלי מעשי?

דוגמאות למקורות Data עיקריים בעולם אשר נשלט על-ידי גוגל ופייסבוק:

  • רשימות מבקרים באתר של המפרסם אשר נשמרות בתוך מערכות הפרסום של פייסבוק וגוגל אבל גם במערכות פרסום כמו אאוטבריין, טאבולה, ארטימדיה, ILX ועוד.
  • רשימות לקוחות/לקוחות פוטנציאליים שמסופקות על ידי המפרסמים עצמם ומכילים מידע כמו מתעניינים, לקוחות קיימים וכו'.
  • צפייה של משתמש בסרטון ביוטיוב או צפייה בפייסבוק. ניתן להגדיר רק משתמשים שצפו בסרטון באופן פעיל (למשל, משתמש שראה 50% מן הסרטון ומעלה).
  • בפייסבוק, משתמשים שיצרו אינטרקציה עם עמוד הפייסבוק שלנו (עשו לייק, הגיבו על תוכן, שלחו הודעה לעמוד, פתחו טופס יצירת קשר שנוצר על ידי המפרסם ועוד).

מידע זה על הגולשים מאפשר למפרסמים לתקשר עם הקהלים שהם כבר מכירים וכן ולייצר קהלים מותאמים אישית בהתבסס על הלקוחות שלהם ברמה הטכנית, המידע על המשתמשים (מבקרים באתר/צופים בסרטונים ) נמצא בדרך כלל בתוך מערכות הפרסום (מה שקרוי בשפה המקצועית "חשבון פרסום") עצמן.

המידע נאגר לרוב בשתי צורות שונות:

  1. המצב הראשון הוא כאשר גולש מגיע לאתר שנמצא בבעלות המפרסם וניתן לשתול בו קובץ ("פיקסל") של מערכות הפרסום השונות. במצב זה, נוכל לפרסם למי שהיה באתר שלנו ברוב מערכות הפרסום הגדולות.
  2. המצב השני הוא מצב בו הפעולה מבוצעת בתוך פלטפורמה ואז נוכל לפרסם רק בה. לדוגמה, לגולש שצפה בסרטון היוטיוב שלנו נוכל לפרסם ברשת התוכן של גוגל (יוטיוב שייכת לגוגל) ולגולש שעשה "לייק" לעמוד שלנו בפייסבוק נוכל לפרסם רק בפייסבוק ואינסטגרם (ואינסטגרם היא בבעלות פייסבוק).

במערכות הפרסום השונות (גוגל, פייסבוק וכו') הבעלות על חשבון הפרסום תתבצע בדרך כלל באמצעות פתיחת החשבון על-ידי המפרסם ומתן הרשאה למשרד הפרסום לנהל את הקמפיינים או מצב בו משרד הפרסום פותח את החשבון, מעביר אותה למפרסם ומספק לעצמו הרשאות ניהול לחשבון.

מאחר וה-Data, כלומר נתוני המשתמשים ש"צבענו", נשמר במערכת הפרסום בה נבצע את הקמפיין עצמו, בו נפרסם לאותם משתמשים – חשוב שזה יהיה תחת החשבון שלנו, של העסק שלנו, ולא החשבון של משרד הפרסום.

למה הבעלות על המידע כל כך חשובה?

  • גם כאשר מחליפים משרד פרסום – הבעלות על המידע נשארת אצל המפרסם. הכוח נמצא אצל המפרסם שנשאר עם משרד הפרסום בגלל הביצועים שלו בקמפיינים השיווקיים ולא בגלל שהוא מחזיק את המידע אצלו ולמעשה "כובל" את המפרסם להישאר איתו.
  • חשבון הפרסום כולל בתוכו היסטוריה של הקמפיינים כך שכל הצדדים יכולים לראות את כל השינויים שנעשה ולעקוב אחרי העבודה שבוצעה בפועל.
  • ניתן להוסיף בקרת מדיה שתוכל לבדוק ולנתח את הקמפיין בהתאם לצרכים העסקיים של המפרסם.
  • חשבון בבעלות המפרסם מעודד שקיפות בין הצדדים.
  • הערך השיווקי של חשבון הפרסום הופך להיות אסטרטגי עבור המפרסמים וזה נכס שלא כדאי להעביר לבעלותו של משרד הפרסום.

ישנם משרדי פרסום אשר מנסים לשמור את המידע "בתוך החברה" ומספקים למפרסמים שלל תירוצים שמסבירים להם למה הם צריכים לשמור את החשבון אצלם ולקבל דו"חות מתוך המערכת. הנה מספר טיעונים ששמעתי ממשרדי פרסום שהסבירו ללקוחות למה חשבון הפרסום צריך להיות שייך למשרד הפרסום ולא למפרסם:

  • אנחנו צריכים חשבון אחד גדול כדי לעבוד בו. בפועל – ההמלצות הרשמיות של גוגל ופייסבוק מדברות על חשבון נפרד לכל מפרסם.
  • אנחנו משלמים על הפרסום בחשבונית. בפועל – גם גוגל וגם פייסבוק מאפשרות לחלק את החשבונית של משרד הפרסום (שמקבל בהיקפים גדולים אפשרות לשוטף + 45) בין לקוחות שונים.
  • יש לנו Data שלנו שאנחנו משתמשים בו עבורכם. בפועל – גם גוגל וגם פייסבוק מאפשרות לשתף קהלים (Data) בין חשבונות שונים של משרד הפרסום. כאשר ההתקשרות בין משרד הפרסום למפרסם מסתיימת אז משרד הפרסום פשוט מוריד את הגישה ל-Data שהוא הצליח לייצר בעצמו עבור המפרסם והמידע של המפרסם (למשל, גולשים שביקרו באתר שלו) נשמר אצלו. בנוסף, חשוב לזכור כי שימוש במקורות מידע שלא שייכים למפרסמים הינה עבירה על חוקי הפלטפורמה ויכולה להביא לסגירת חשבון המפרסם במקרה קיצוני.

מצד המפרסמים, עליהם להבין כי תהליך בניית הקמפיינים הוא תהליך שמושקע בו ידע רב מצד משרד הפרסום. מצב בו מפרסם הולך למשרד פרסום, מבקש שיבנה לו את הקמפיין הטוב ביותר ואז עובר למשרד אחר הוא מצב אשר מייצר חוסר הוגנות עבור משרד הפרסום.

מומלץ מאוד להתייחס בהסכמים בין המפרסמים למשרדי הפרסום גם לתחום זה, כאשר ניתן למשל לתמחר את עלות ההקמה למהלכי הפרסום אשר תשולם במידה שהלקוח בוחר לא להמשיך עם משרד הפרסום.

מערכת היחסים בין משרד הפרסום לבין הלקוח מבוססת על אמון הדדי. על אף הנאמר רוב המשרדים פועלים בצורה אתית. יחד עם זאת, על מנת להימנע מאי נעימות ניתן לחתום על טופס סודיות בין הצדדים בתחילת הפעילות על-מנת ללבן נושא זה.

דגשים חשובים למפרסמים בניהול קמפיינים ממומנים על ידי משרדי פרסום

אל תתנו למערכות הפרסום להוביל אתכם

אנו חיים בעידן שבו כמעט כל נתון מדיד ניתן למניפולציה ול"התאמות" של מערכות הפרסום, שמכירות את הצורך של מפרסמים להציג תוצאות מרשימות. עליכם כמשווקים להבין כל אחד מן הפרמטרים בדו"חות שאתם רוצים ולבחון את המשמעות שלו יחד עם החיבור שלו לפעילות העסקית שלכם.

איך לדוגמה נעבור מנתונים אשר מרשימים בדו"חות לפעילות עסקית רלוונטית?

  • במקום לחשוב במונחי הקלקות ותנועה לאתר – בחנו קמפיינים אשר מבוססים על מיקרו-המרות (שהייה מעל ל-10 שניות, מעבר לעמוד נוסף וכו'. קראו בהרחבה על מיקרו-המרות במאמר זה).
  • במקום לבחון קמפיינים של לידים בחנו את כמות המכירות שנוצרו מהם.
  • במקום לבחון רק חשיפה ומודעות הריצו סקר כדי לבחון כמה מתוך קהל היעד שלנו מכירים אותנו/מעדיפים אותנו.
  • במקום לבחון את נתוני הצפיות הכמותיים בסרטוני הווידאו שלנו בחנו כמה גולשים הגיעו לנקודה מסוימת (למשל, ראו 75% מן הסרטון). כדאי שתדעו שבפייסבוק, לדוגמה, ניתן למצוא לעיתים פערים של למעלה מ-90% בין משתמשים אשר צפו ב-3 שניות מהסרטון (הגדרה של "צפייה" בסרטון על פי פייסבוק) לבין משתמשים אשר המשיכו לצפות בסרטונים שלנו לאורך זמן.

קמפיין אחד = יעד אחד

כאשר אתם מנהלים את הקמפיין, השקיעו מחשבה במטרה הראשית שלכם והגדירו בצורה ברורה את היעד הראשי ואת יעדי המשנה. קמפיינים תדמיתיים, לדוגמה, יתבססו על יעדים של חשיפה איכותית או חשיפות וידאו. קמפיינים המבקשים להביא תנועה איכותית לאתר יוגדרו על פי כמות התנועה שהייתה באתר וביצעה פעולה קטנה בו. קמפיינים אשר מבוססים על מכירות יוגדרו על פי מכירות באתר או על פי מכירות שהתבצעו בסופו של תהליך בעקבות הלידים שקיבלנו בקמפיין.

אל תחשבו בפריזמה של מדיה אלא בפריזמה של תוצאות עסקיות

קמפיין טוב לא צריך להתחיל ב"אני רוצה קמפיין בפייסבוק" או "אני רוצה להריץ סרטון ביו-טיוב". קמפיין טוב מתחיל בבריף עסקי מפורט ומדויק עם יעדים ברורים כאשר באחריות סוכנות הפרסום לתת את ההמלצות על המיקומים הטובים והאפקטיביים ביותר כדי להשיג מטרות אלו.

השתמשו בגורם חיצוני להגדיר את הדרישות שלכם

אם אין לכם בארגון את הידע והמשאבים להגדיר את הצרכים ואת הבריף העסקי בצורה מדויקת, מומלץ מאוד להיעזר בגורם צד שלישי בלתי תלוי שיבנה עבורכם את הצרכים אותם תבקשו ממשרד הפרסום. המצב האידיאלי הוא להכשיר גורמים בתוך הארגון אשר יהיו להם את הכלים להגדיר בצורה מדויקת דרישות אלו, אך אם הם אינם קיימים, סיוע בגורם מקצועי חיצוני יכול לחסוך לכם עלויות רבות בהמשך.

סגמנטציה של קמפיינים

כאשר אנו בונים קמפיינים, רצוי וצריך לחלק אותם למספר תתי-קמפיינים ללא קשר לכמות הפלטפורמות בהן נעבוד. נוכל, לדוגמה, לראות קמפיין שיהיה לו חלק תדמיתי בו נבחר להשתמש בכלים מבוססי חשיפה עם מיקומים איכותיים (מוצרי פרימיום באתרים ישראליים/ניוזפיד בפייסבוק ואינסטגרם) וחלק אחר שיהיה מכירתי בו נשתמש בכלים מבוססי-המרות באתר עבור יצירת לידים.

ניוד תקציבים בין פלטפורמות

המציאות מראה שאת התקציב כדאי להגדיר ברמת הקמפיין ולבדוק באופן שוטף מהם הערוצים שמביאים לנו את מירב התועלת, ולנייד את התקציב בין ערוצים אלו באופן שוטף על פי התוצאות שלהם. רצוי מאוד לא להתחייב בפני אתרים על תקציב, אלא להשאיר לעצמנו את האפשרות לעצור את הקמפיין ולהעביר את התקציב לפלטפורמות שמייצרות לנו תוצאה טובה יותר.

הגדלת המשקל בין גולשים שמכירים אותנו לגולשים "חדשים"

מומלץ ורצוי לבנות משפכים בהם אנו מייצרים בשלב ראשון את הקשר עם הגולש ורק לאחר מכן משתמשים בכלים מכירתיים. לדוגמה, נוכל לבחור בקמפיינים בהם נגדיר כהמרה שהייה של גולש באתר וצריכת תוכן, ורק לגולשים שביצעו פעולות אלו, נגיש קמפיינים מבוססי-לידים לאחר מכן.

מפרסמים רבים פשוט חוזרים על אותם מסרים בקמפיינים של "שיווק מחדש" (רימרקטינג) ובסוף הקמפיינים שלהם מרגישים ונראים ככה:

חיבור פעילות ה-Offline וה-Online

כאשר יוצאים במהלך פרסומי רחב היקף אשר מטרתו חשיפה של מוצר\שירות\חברה, יש לשים לב לחיבור בין הזירות והכלים בערוצים הלא דיגיטליים, ולבחון כיצד פעילות השיווק הדיגיטלי יכולה להתחבר אליה ולחזק אותה.

איך אפשר ליישם חיבורים אלו, לדוגמה?

  • קידום ממומן בגוגל של המותג שלכם עם מסרים אשר תואמים את הקמפיין הפרסומי ולא בהכרח את הפעילות ה"רגילה" באתר שלכם.
  • פרסום אגרסיבי בשעות בהן אתם מופיעים בפרסום טלוויזיוני עם מסרים המשלימים את מה שמופיע בפרסומת.
  • פרסום מבוסס מיקום לאזורים בהם אתם מריצים שילוט חוצות.

התאמת הקמפיין ליכולות שלנו לטפל בלקוחות

במקרים רבים, מפרסמים מעלים קמפיינים שמצליחים להביא להם תוצאות עסקיות (כגון לידים איכותיים) מעולות, אך הם לא יודעים לטפל בהם בצורה טובה, מה שמשפיע באופן ישיר על המכירות. אם אין לכם את היכולת לטפל בכמות גדולה של לידים בו-זמנית בזמן מהיר (מחקרים מצאו קשר ישיר בין זמן התגובה לליד לבין אחוזי ההמרה מליד למכירה) – כדאי שתשקיעו משאבים כדי לפתח יכולות כאלו, או שתורידו את העוצמה של הקמפיין ותפרסו אותו לתקופה ארוכה יותר.

אל תתפתו למילים יפות

משרדי פרסום רבים מגיעים למפרסמים ומספרים להם על כל הטרנדים החמים בענף: "Big Data", "פרוגרמטי", "פרסונליזציה". בקשו ממשרדי הפרסום לתת לכם דוגמאות מעשיות לפתרונות, נסו לעבור לשפה שמבוססת על כלים מעשיים (מסרי "מיקרו") ולא על מילים יפות (מסרי "מאקרו"). רוב המפרסמים לא צריכים את כל הכלים הקיימים בשוק וחשוב להיות ממוקדים בכלים שיכולים לייצר עבורם את התועלת המקסימאלית.

השקיעו זמן בעדכונים באופן שוטף

מערכות הפרסום הקיימות כיום מתקדמות בקצב מהיר. כמשווקים, עלינו להשקיע זמן מינימאלי ברמה שבועית כדי לבחון מה התחדש השבוע, אילו כלים חדשים יצאו לשוק ומה מתוכם יכול להיות רלוונטי אלינו. במקרים רבים, כאשר משתמשים בכלי פרסום חדשים אנו נמצא שבגלל שהמשתמשים עדיין לא מכירים כלים אלו הם עשויים להיענות להם במידה גבוהה יותר (מכלים מוכרים הם עשויים להתעלם) ואנו נוכל להשיג תוצאות טובות יותר.

אז איך בוחרים את הסוכנות המתאימה ביותר?

המציאות מראה לנו שההחלטה על סוכנות הדיגיטל תהיה מורכבת, במקרים רבים, משלוש סיבות עיקריות:

  1. פתרון קריאייטיב.
  2. הצעת מדיה.
  3. קארמה וקשר אישי.

בפועל – המשקל של שתי הסיבות הראשונות הוא נמוך במיוחד כאשר אנו בוחנים את התועלת אותה מייצרת סוכנות הדיגיטל לאורך זמן. מדוע? קריאייטיב – מכיוון שסוכנויות רבות משקיעות מאמצים רבים בהכנת פרזנטציה מושקעת במיוחד כדי לזכות בתקציב הפרסום אך לאורך זמן התוצרים שלהן שונים ממה שהוצג והושקעו בו מאמצים רבים. מדיה – במקרים בהם הצעת המדיה תהיה זולה במיוחד, כח האדם שיטפל בקמפיינים יהיה מיומן פחות ועלול לייצר תוצרים עסקיים ברמה נמוכה יותר מאשר כח אדם מיומן שמבין את הצרכים העסקיים אך העלות שלו גבוהה יותר. המשקל של הסיבה השלישית? כנראה יישאר חשוב מאוד. בסופו של דבר העבודה היא בין אנשים בתוך הארגונים ואין תחליף לתחושה טובה בין לקוחות לספקים.

כדי לסכם מסמך זה, ריכזתי עבור המפרסמים מספר שאלות שכדאי לכם לבחון בהקשר של בחירת סוכנות הדיגיטל:

לפני המפגש עם סוכנות הדיגיטל

  • האם הסוכנות מספקת את השירותים אותם אתם רוצים? האם אתם מעוניינים בפתרון כולל או בסוכנויות דיגיטל/סוכנויות קריאייטיב/סוכנויות מדיה מתמחות?
  • האם אהבתם את העבודות שלהם? האם ראיתם עבודה של לקוחות אחרים שאמרתם עליה "וואו"?
  • מה יהיו הסכמי הסודיות שהם יצטרכו לחתום עליהם? (מומלץ להגדיר אותם מראש לסוכנות לפני המפגש כדי לא לבזבז את הזמן של שני הצדדים במקרה והסוכנות לא תסכים לחתום עליהם)
  • מהו אורך הקשר הממוצע שלהם עם הלקוחות הקיימים שלהם? סוכנויות שעובדות לאורך זמן עם לקוחות מראות על יציבות ושביעות רצון משותפת.
  • מיפוי האינטרסים הסמויים – האם סוכנות הדיגיטל משקיעים כספים רבים במדיה מסוימת בצורה שונה מהשוק? האם יש להם הסכמי עמלות עם אתר זה או אחר? לגיטימי לחלוטין שסוכנות תבחר להשקיע תקציב משמעותי יותר של לקוחותיה בפלטפורמות מסוימות, אך כדאי להבין האם מדובר ברציונל עסקי או ברציונל המונע על ידי עמלות.

שאלות מקצועיות שניתן להעלות בזמן המפגש עם סוכנות הדיגיטל

  • כל כמה זמן הקמפיין ייבדק? מה יהיו הנקודות בהן יתקבלו ההחלטות על השינויים?
  • האם המפרסם מחויב למדיה מסוימת או שניתן לעבור בין ערוצים שונים באמצע הקמפיין? ישנם ערוצי פרסום (כמו הזמנה של פרסום בעמוד הבית של יוטיוב למשל), שבהם כל התשלום נסגר מראש ולאחר שהקמפיין עלה לא ניתן לשנות אותו, אך מרבית ערוצי הפרסום ניתנים לשינוי ולעצירה במהלך הקמפיין.
  • האם המפרסם יכול לסיים את הקמפיין במהלכו ולשלם רק על החלק היחסי? האם מפרסם שחתם על 100,000 ₪ לקמפיין של חודש יכול לאחר שבועיים לסיים את הקמפיין ולשלם רק על המדיה שיצאה? מהי המדיניות בזמן זה? האם יש מרכיב פיצוי למשרד הפרסום?
  • מהו היחס בין גורמים מקצועיים לבין גורמים "מנהליים" בסוכנות? ככל שהיחס בין מעצבים/אנשי קריאייטיב/אנשי PPC/אנשי תוכן/אנשי טכנולוגיה לאנשי מכירות/פיתוח עסקי/הנהלה יהיה גבוה יותר – כך נוכל לקבל אינדיקציה על סוכנות שעיקרה הוא בעבודה ופחות ביחצ"ן עצמי.
  • האם יש לי כמפרסם התחייבות לפעילות? מהו זמן הפיילוט לפעילות ומה בדיוק קורה אחריו? איפה הן נקודות היציאה שלי?
  • האם סוכנות הפרסום לוקחת אחריות על התוצרים במקרה שהיא מעבירה אותם לצד ג'? לדוגמה, אם סוכנות דיגיטל אשר ממוקדת במדיה בוחרת בעצמה ספק בתחום העיצוב – האם היא אחראית לנהל אותו? האם היא לוקחת את האחריות המלאה על התוצרים שלו?
  • מי יהיה הבעלים של ה-Data שייצבר בזמן הפעילות?
  • מי יהיה אחראי על התשלום מול המדיה
  • איך תישמר השקיפות והבקרה על הפעילות שלכם?
  • מהו מחירון ההפקות/ניהול המדיה שלכם?
  • מהן הבדיקות הסטנדרטיות שאתם מבצעים בזמן הקמפיינים?
  • מי יהיה איש הקשר שלנו ברמה השוטפת (תקציבאי? מנהל קמפיינים?)
  • מי יהיה איש הקשר הבכיר שלנו? (במשרדים קטנים למשל נוכל לעבוד ישירות מול המנהלים הבכירים)
  • מה תהיה רמת הזמינות של כל הגורמים שאנו עובדים מולם?
  • מי מחליף את אנשי הקשר שלנו במקרה של מחלה/מילואים?
  • איך תהיה התקשורת שלנו מול החברה? האם יהיו פגישות/שיחות שבועיות? חודשיות? מי יהיה בכל פגישה?
  • מתי יועבר כל דיווח ומה הוא יכלול?
  • האם יוגדר הסכם שירות בין הצדדים? מהו הזמן המקסימאלי בו אתם מתחייבים לחזור לכל סוג בקשה?
  • מהי הערכת הזמן להשקעה של סוכנות הדיגיטל בפעילות?
  • מהו הניסיון של הגורמים שיהיו בקשר אתכם (לא בהכרח של הסוכנות עצמה) עם התחום בו אתם עוסקים?
  • האם אתם מקדמים עכשיו מתחרים ישירים? אלו מתחרים קידמתם בעבר ומדוע הקשר ביניכם נפסק?
  • מה היו הכישלונות האחרונים שלכם? מה למדתם מהם?
  • במה אתם מיוחדים מאחרים?
  • מהם החזקות והחולשות המרכזיות שלכם?
  • מה יהיו הצרכים שלהם (סוכנות הפרסום) מאתנו (המפרסמים)? מה יהיו נקודת הממשק ביננו?
  • איך אתם מגדירים הצלחה? האם תוכלו לתת לי מספר דוגמאות להגדרת מדדים בקמפיינים שעשיתם בתעשייה שלנו?
  • מה הופך לקוח טוב ללקוח מעולה לדעתכם?

שאלות שכדאי לשאול ממליצים:

  • מה הייתה רמת השירות של הסוכנות? האם הייתם מרוצים?
  • מי היו אנשי הקשר שעמדו מולכם בפעילות השוטפת?
  • האם הסוכנות הציעה לכם פעילויות חדשניות עוד לפני שכולם עשו אותן?
  • האם הדיווח של הסוכנות היה מבוסס על הפעילות העסקית שלכם?
  • האם התהליך התנהל בצורה נעימה וכיפית?
  • כמה קמפיינים קטנים וממוקדים הסוכנות יזמה? (למשל – קמפיינים מפולחים על פי רשימות לקוחות אסטרטגיים)

סיכום

כולי תקווה שמדריך זה יפשט עבורכם את התהליך של בחירת סוכנות דיגיטלית. האם יש לכם טיפים נוספים לגבי בחירת סוכנות דיגיטלית, או הערות/תוספות בנוגע לטיפים שלי? אם כן, אשמח לשמוע מכם בתגובות!

הפוסט איך לבחור סוכנות פרסום דיגיטלי – המדריך המלא הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/choosing-digital-marketing-agency/feed 1
גוגל מתחילה להעניש אתרים שמציגים הודעות פופ-אפ פולשניות במובייל http://www.askpavel.co.il/blog/google-penalty-for-mobile-intrusive-interstitials http://www.askpavel.co.il/blog/google-penalty-for-mobile-intrusive-interstitials#comments Thu, 12 Jan 2017 15:36:54 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=12596 לידיעה המקורית ב-Search Engine Land האם בקרוב נפסיק לראות בסמארטפון הודעות פופ-אפ מרגיזות שמשתלטות על כל המסך? אם זה תלוי בגוגל, כנראה שכן. ביום שלישי השבוע אישרה החברה באופן רשמי שהיא התחילה להפעיל ענישה על אתרים שמציגים הודעות פופ-אפ מהסוג הזה ברגע שנכנסים אליהם. גם ג'ון מולר וגארי אילייס (אנליסטים בכירים בצוות Webmaster Trends בגוגל) אישרו ...

הפוסט גוגל מתחילה להעניש אתרים שמציגים הודעות פופ-אפ פולשניות במובייל הופיע ראשון בבלוג

]]>
לידיעה המקורית ב-Search Engine Land

האם בקרוב נפסיק לראות בסמארטפון הודעות פופ-אפ מרגיזות שמשתלטות על כל המסך? אם זה תלוי בגוגל, כנראה שכן. ביום שלישי השבוע אישרה החברה באופן רשמי שהיא התחילה להפעיל ענישה על אתרים שמציגים הודעות פופ-אפ מהסוג הזה ברגע שנכנסים אליהם. גם ג'ון מולר וגארי אילייס (אנליסטים בכירים בצוות Webmaster Trends בגוגל) אישרו זאת בטוויטר:

John Mueller tweet

Gary Illyes tweet

לא מדובר בהפתעה גדולה: אחרי הכל, גוגל הכריזו כבר באוגוסט על כוונתם להתחיל בקרוב להפעיל את הענישה הזאת (שנקראת intrusive mobile interstitial penalty), וזאת במטרה להקל על גולשים את הגישה לתכנים במובייל. משמעות הענישה היא שגורם זה יילקח בחשבון בדירוג האתר בגוגל, ואתרים שיימצאו משתמשים בתצורת המודעות הזאת עשויים לחוות ירידה במיקום שלהם ברשימת תוצאות החיפוש. סיגנל זה ישפיע על חיפושים במובייל בלבד, וגם אתרים שנחשבים לידידותיים למובייל מבחינות אחרות עלולים להיענש.

על אלו סוגים של מודעות פופ-אפ גוגל מענישה?

חשוב לציין שלא מדובר בכל מודעות הפופ-אפ שאתרים מציגים. הענישה מתייחסת רק לאותן המודעות שקופצות כאשר עוברים באופן ישיר מעמוד תוצאות החיפוש בגוגל לעמוד באתר. היא לא מתייחסת למצבים בהם המודעות קופצות לאחר שכבר נכנסתם לאתר ושוטטתם בכמה עמודים בו, משמע, בשלב מאוחר יותר במסלול ההקלקות. והסיבה: מודעות פופ-אפ שמופיעות עם הכניסה לאתר מתוך גוגל מפריעות באופן משמעותי לצפייה בתכני האתר ופוגעות בנוחות הגולש.

באותו פוסט מאוגוסט שהוזכר לעיל, גוגל מסבירה בדיוק אלו מודעות נחשבות לפולשניות (intrusive interstitials) ואלו לא:

  • מודעה שמכסה את עיקר התוכן בעמוד, ומופיעה מייד לאחר שהגולש מנווט אל העמוד מתוצאות החיפוש בגוגל, או במהלך קריאתו את התכנים בעמוד
  • מודעה המופיעה על כל המסך (standalone interstitial) ממנה הגולש חייב לצאת באופן אקטיבי (על ידי לחיצה על האיקס) כדי לגשת לתוכן בעמוד
  • מודעה שמשתלטת על חלקו העליון (above the fold) של העמוד, ומחייבת את הגולש לגלול למטה כדי להגיע לתכני העמוד

באיור זה יש דוגמאות למודעות מהסוגים האלה:

intrusive interstitials examples

כדי לחדד את ההבדלים בין המודעות ה"רעות" וה"טובות", גוגל מסבירה אלו סוגי מודעות לא יגרמו לענישה:

  • הודעה שמופיעה כדי לתת מענה למחויבות משפטית, למשל, גיל מסוים שמתחתיו אין להיכנס לאתר, או שימוש ב-cookies על ידי האתר.
  • דיאלוג כניסה לאתר בו התוכן אינו זמין לציבור, כמו מייל אישי או עמוד בו מופעלת חומת תשלום
  • באנר פרסומי שתופס חלק סביר מהמסך וניתן לסגור אותו בקלות

גם כאן מופיע איור להמחשה, עם דגש שיש להשתמש במודעות אלה באופן אחראי:

non-intrusive interstitials examples

לא צריך להיכנס לפניקה, אבל כן כדאי להיערך בהתאם

האם אתם צריכים להילחץ אם באתר המובייל שלכם יש מודעות מהסוג ה"רע"? לא בהכרח. גוגל עצמה מזכירה שהשינוי הזה הוא רק אחד מתוך יותר מ-200 סיגנלים שהיא משתמשת בהם לדירוג אתרים. אם מדובר באתר סמכות עם תוכן מעולה, יתכן מאד שהדירוג שלו יישמר גם הוא משתמש במודעות כאלה.

בפוסט של Propecta (סוכנות שיווק דיגיטלית) על הנושא, היא מתייחסת לכך שעבור אתרים מסוימים מודעות פופ-אפ כאלה מביאות הרבה לידים, ומציעה להיערך לשינוי באמצעות מבחני A/B שיבחנו חלופות אפקטיביות למודעות אלה כמו:

  • באנרים קטנים שקל לסגור
  • קריאה חזקה לפעולה בחלקו העליון של התוכן
  • מודעת פופ-אפ שמופיעה בעת היציאה מהאתר (exit intent pop-up)

מה אתם חושבים?

מה דעתכם על השינוי הזה ומתי אתם חושבים שנתחיל לחוות את השפעותיו באופן משמעותי? האם אתם כבר נתקלתם בענישה כזאת? שתפו אותנו בתגובות!

הפוסט גוגל מתחילה להעניש אתרים שמציגים הודעות פופ-אפ פולשניות במובייל הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/google-penalty-for-mobile-intrusive-interstitials/feed 3
קידום לוקאלי 2017 מול 2016: האם משהו השתנה? [תוצאות מחקר] http://www.askpavel.co.il/blog/local-search-2016-vs-2017 http://www.askpavel.co.il/blog/local-search-2016-vs-2017#comments Wed, 04 Jan 2017 10:55:40 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=12571 עד לפני כמה שנים טובות, קידום מקומי (Local SEO) היה בעיקר נחלתם של עסקים בארצות הברית ובמדינות אחרות בעולם. בישראל לא ניכרו סימני הקידום הלוקאלי אלא לפני מספר שנים, כאשר גוגל החלה לשלב את תוצאות המפה גם בתוצאות האוניברסליות בעברית. הקידום הלוקאלי נשען על אלגוריתם נפרד מזה הקשור לקידום האורגני, וכך זה היה במשך שנים ...

הפוסט קידום לוקאלי 2017 מול 2016: האם משהו השתנה? [תוצאות מחקר] הופיע ראשון בבלוג

]]>
עד לפני כמה שנים טובות, קידום מקומי (Local SEO) היה בעיקר נחלתם של עסקים בארצות הברית ובמדינות אחרות בעולם. בישראל לא ניכרו סימני הקידום הלוקאלי אלא לפני מספר שנים, כאשר גוגל החלה לשלב את תוצאות המפה גם בתוצאות האוניברסליות בעברית.

הקידום הלוקאלי נשען על אלגוריתם נפרד מזה הקשור לקידום האורגני, וכך זה היה במשך שנים רבות. יום אחד החליטה גוגל לאחד קצת בין הסיגנלים של האורגני למקומי, ואת זאת היא עשתה באמצעות עדכון יונה (Pigeon Update). בין שאר מטרותיו, עדכון יונה גרם לכך שהקידום הלוקאלי יושפע יותר ויותר גם מפרמטרים שעד היום היו קשורים בעיקר לקידום האורגני. משמע – לקידום אורגני אמורה להיות השפעה גם על קידום לוקאלי.

הפרמטרים העיקריים שנחשבים למשפיעים ביותר על קידום מקומי, במיוחד אחרי עדכון יונה, הם: קישורים נכנסים, ותק דומיין, אופטימיזציה באתר, אזכורי NAP באתר ומחוצה לו, תוכן מעמיק ורלוונטי, אזכורי מותג, כניסות מתוך חבילת הלוקאל האוניברסלית, גוגל פלוס מאומת עם ביקורות גולשים וכן מרחק העסק מהאזור בו הגולש מבצע את החיפוש.

האם זה באמת כך?

מומחה השיווק ניל פאטל בדק כמעט 120,000 כתובות URL, ודירג את הפרמטרים העיקריים שמשפיעים כיום על קידום לוקאלי בגוגל. להפתעתי גיליתי שמדובר אך ורק ב-3 פרמטרים ולא יותר. שאר הפרמטרים, שצוינו קודם לכן כקריטיים לקידום מקומי, כמעט לא עלו בתוצאות המחקר.

מי שרוצה לדעת בדיוק איך המחקר התבצע ומה נבדק, יכול לקרוא את הפוסט המלא בבלוג של ניל. מפאת קוצר היריעה, אתרכז כאן רק במסקנות המחקר ולא במתודולוגיה שלו.

קידום מקומי: שלושת הממצאים העיקריים

מסקנה 1

דומיינים הכוללים את שמות המקומות שאליהם אנו מכוונים, יתברגו גבוה יותר עבור חיפושים המתבצעים באזור המדובר. אם העסק שלכם ממוקם בתל אביב וגולש ביצע חיפוש שקשור לעיר תל אביב, הסיכויים שלכם לקדם את האתר יגדלו אם שם העיר יופיע בדומיין. כדאי ומומלץ לבחור דומיין המכיל את שם האזור אותו אנו רוצים לקדם, כגון telavivlawyer.co.il וכן הלאה. אם אין לכם דומיין כזה, כדאי לרכוש אחד ולבצע בו הפניית 301 אל האתר הקיים.

מסקנה 2

אתרים שהתברגו גבוה בתוצאות הרגילות (אוניברסליות), בדרך כלל לא מופיעים בחבילת הקידום הלוקאלי (Local 3 pack), שאגב מקבלת כ-44% מסך הקליקים בעמוד תוצאות נתון. אם יש לכם עסק מקומי ואתם רוצים לקדם אותו בקוביית הלוקאל של גוגל, רכזו את המאמצים שלכם בבניית אזכורי מותג ואזכורי NAP (ראשי תיבות של Name, Address, Phone). אומנם גם תוכן חשוב בקידום מקומי, אך לא הכי חשוב כשמדובר בשלושת תוצאות המפה בתוצאות האוניברסליות. אם עליכם לבחור בין יצירת תוכן או יצירת אזכורים, בחרו באזכורים. לעומת זאת – אם אתם מעוניינים לקדם את האתר בביטויים מקומיים אבל ללא חבילת הלוקאל, צרו תכנים מעמיקים בנושאים או אירועים מקומיים.

מסקנה 3

בעקבות קידום עסקים מקומיים קטנים ניתן לעקוף מותגים גדולים ברמה ארצית בחבילת הלוקאל. התמקדו ביצירת נוכחות באתרים ובדפים לוקאליים ("מקומון פתח תקווה", למשל), והפגינו את קיומכם בפעילויות בקהילה בה העסק ממוקם. קחו חלק באירועים קהילתיים, התרמות ושאר אפשרויות בהן תוכלו לפרסם את העסק. נקודה חשובה נוספת – עסקים קטנים יכולים לדחוף ולקדם את עצמם בקוביית הלוקאל גם ללא אתר. מספיק ליצור עמוד עסקי מאומת בגוגל פלוס, לגרוף ביקורות של לקוחות ולקבל חשיפה ניכרת שעוקפת את המותגים הגדולים.

עד כאן סיכום תמציתי של המסקנות.

יש לזכור שהמחקר נעשה בגוגל.קום ובאנגלית, ולכן כל מה שמצוין כאן יש לקחת בעירבון מוגבל כאשר מדובר בקידום בעברית בגוגל ישראל. כמו כן חשוב לזכור שכמו כל מחקר בתחום קידום אתרים אורגני, גם כאן מדובר במחקר קורלציה בלבד. מכיוון שהאלגוריתם של גוגל הוא בגדר קופסה שחורה, אין קשר סיבתי ישיר בין הפרמטרים שנבדקו למסקנות – אלא אך ורק קשר מסוג מתאם סטטיסטי (קורלציה).

דעתי על הממצאים

למרות שאני מאוד אוהב מחקרי SEO והם בהחלט מסייעים לדעת במה חשוב להשקיע, יש לי כמה הסתייגויות קטנות ממסקנות המחקר הנ"ל. אומנם לא בדקתי אלפי עמודים בצורה מסודרת, ואני בהחלט מחשיב את המחקר של ניל פאטל כמחקר אמין (לא מתווכחים עם אחד מ-10 אנשי השיווק המובילים בעולם, לפי מגזין פורבס); אבל דברים מסוימים שראיתי במהלך השנים האחרונות, קצת לא מתיישרים עם ממצאי המחקר.

בנוגע למסקנה 1

תזכורת: דומיינים עם שם עיר או אזור, יתברגו גבוה יותר בשאילתות חיפוש מקומיות.

ייתכן שהמסקנה הזו נכונה לגבי גוגל.קום בשפה האנגלית, אך עד כמה שאני רואה מניסיוני בשטח – זה לא ממש עובד בגוגל ישראל בשפה העברית. למשל אם נחפש בגוגל [מלון בנתניה], נוכל לראות שבדף הראשון כמעט אין זכר לאף דומיין שמכיל את שם העיר. כדי להגיע ממש לדומיינים המכילים את שם העיר, נצטרך לעבור לדף התוצאות השלישי (נכון לעכשיו). שם העיר אומנם מופיע מדי פעם בשמות העמודים, אבל לא בדומיין הראשי.

אותו דבר קורה אם נחפש [עורך דין בתל אביב] – כמעט לא נמצא דומיינים המכילים את שם העיר, ולפי מה שראיתי בשנים האחרונות אין כאלה בדף התוצאות הראשון. ייתכן שממצא מס' 1 תקף בעיקר לגוגל.קום באנגלית, ואפשר לראות זאת בפירוש בפוסט של ניל – שם הוא מציג טבלה המכילה את הדומיינים שהופיעו. כולם מכילים את שם העיר בצורה כזו או אחרת, גם אם העסק לא באמת נמצא בעיר המדוברת.

בנוגע למסקנה 2

תזכורת: עסק שממוקם גבוה בתוצאות הרגילות לא יופיע גם בחבילת הלוקאל – וכנראה שגם להפך.

מצד אחד אני מסכים עם הממצא הזה, מכיוון שהוא תואם לרוב הסיטואציות בהן נתקלתי וממשיך להיתקל עד היום. אבל מצד שני – לפי תוצאות המחקר, נראה כאילו עדכון יונה כמעט אינו פועל: אם אתה בתיבת הלוקאל אתה לא באורגני, ואם אתה באורגני לא בטוח שתהיה בתיבת הלוקאל. אז איפה ההשפעה המקשרת של עדכון יונה?

המחקר לא הציג כמעט אף פרמטר אורגני רגיל (כגון קישורים נכנסים) כגורם דירוג המשפיע גם על הקידום הלוקאלי. אם אתם רוצים לקדם בחבילת הלוקאל, השתמשו באזכורי NAP – אותו גורם דירוג ישן-נושן שאת שמו כולם מכירים. אין כאן אף חידוש, מה שכנראה מרמז על אחד משניים: או שעדכון יונה אכן לא פעיל או שהמחקר לא מדויק.

שאלתי את ניל איך הוא מסביר את העובדה / סתירה הזו. אני עדיין מחכה לתגובתו.

בנוגע למסקנה 3

תזכורת: עסקים קטנים יכולים לעקוף את הגדולים בחבילת הלוקאל.

זו כנראה המסקנה היחידה שאיתה אני מסכים כמעט במאת האחוזים. אם נחפש שוב [מלון בנתניה], נוכל לראות ששלושת תוצאות הלוקאל שייכות לבתי מלון אמיתיים (סוויטות איילנד, מלון רמדה ומלון בלו וייס) – ולא לאגרגטורים הגדולים כגון בוקינג, אגודה, טריפ אדווייזר, הדקה ה-90 ושאר ירקות.

כלומר חבילת הלוקאל היא באמת אופציה נהדרת עבור עסקים מקומיים שרוצים לקבל חשיפה במינימום מאמץ, כפי שציינתי במסקנה מס' 2. זה לא אומר שצריך להזניח את קיומו של אתר אינטרנט, דף פייסבוק וכן הלאה; אבל זו בהחלט מהפכה מהימים בהם גוגל העדיפה רק מותגים.

לסיום

מצד אחד הממצאים מעידים שאם רוצים לקדם עסק מבחינה לוקאלית, עדיף להתרכז בסיגנלים המסורתיים (אזכורים + NAP). מצד שני יש זליגות קטנות פה ושם של סיגנלים אורגניים לתוך משוואת הלוקאל, בעיקר כשמדובר בתוצאות בעלות אוריינטציה מקומית מחוץ לתיבת הלוקאל (ולשם כך צריך תכנים מקומיים איכותיים ומעמיקים). אז מה עושים?

בגדול כנראה שאין חדש תחת השמש – ממשיכים לקדם בכל האפיקים במקביל, תוך שימת לב לדברים שעובדים בשביל הלקוח שלכם. ייתכן שבשאילתות מסוימות הוא יצליח להתברג טוב יותר בתיבת הלוקאל, ואילו בשאילתות אחרות דווקא האורגני יתפוס פיקוד. הביאו זאת לידיעת הלקוח, כדי שיבין את ההבדל ויידע שריבוי נכסים דיגיטליים תורם בסופו של דבר לקידום של האתר ושל העסק כולו.

מה דעתכם? האם אתם מסכימים עם ממצאי המחקר? האם ראיתם דברים שונים בשטח? אשמח לשמוע.

הפוסט קידום לוקאלי 2017 מול 2016: האם משהו השתנה? [תוצאות מחקר] הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/local-search-2016-vs-2017/feed 2
הצ'קליסט המקיף והמעודכן לקידום אתרים: 121 בדיקות חובה (גרסת 2017) http://www.askpavel.co.il/blog/seo-checklist http://www.askpavel.co.il/blog/seo-checklist#comments Sat, 24 Dec 2016 23:08:54 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=12507 כאשר מתחילים לקדם אתר תמיד יש סט קבוע של פעולות ובדיקות שמקדם אתרים עושה. חלק מהפעולות מתבצעות רק פעם אחת בהתחלה וחלק חוזרות על עצמן לאורך כל חייו של פרוייקט הקידום. בקורס קידום האתרים שלנו Askpavel Academy אנחנו מעבירים שיעור שלם על הנושא הזה והחלטתי לפרסם כאן את הצ'קליסט שאותו אנו מעבירים. כרגע הרשימה מכילה ...

הפוסט הצ'קליסט המקיף והמעודכן לקידום אתרים: 121 בדיקות חובה (גרסת 2017) הופיע ראשון בבלוג

]]>
כאשר מתחילים לקדם אתר תמיד יש סט קבוע של פעולות ובדיקות שמקדם אתרים עושה. חלק מהפעולות מתבצעות רק פעם אחת בהתחלה וחלק חוזרות על עצמן לאורך כל חייו של פרוייקט הקידום.

בקורס קידום האתרים שלנו Askpavel Academy אנחנו מעבירים שיעור שלם על הנושא הזה והחלטתי לפרסם כאן את הצ'קליסט שאותו אנו מעבירים. כרגע הרשימה מכילה 121 בדיקות אבל היא גדלה מדי חודש ונדאג לעדכן אותה על בסיס קבוע. כפי שניתן לראות, הבדיקות מחולקות לפי נושאים ולכל בדיקה כתוב מה בודקים ואיך בודקים (תוך המלצה על כלי שאיתו בודקים אם קיים).

קובץ PDFהצ'קליסט המקוצר להורדה בקובץ PDF >

יש עוד בדיקות שלדעתכם כדאי להוסיף? תעדכנו אותנו בתגובות.

מה לבדוק? איך לבדוק?

אינדוקס וזחילה

מטרה: לוודא שלגוגל יש יכולת לזחול ולאנדקס את התוכן באתר בצורה אפקטיבית ושום דבר לא חסום.

check-box האם כל התוכן הטקסטואלי והקישורים מופיעים בגרסת המטמון של העמודים באתר? לעשות בדיקה מדגמית על כמה עמודים מכל קטגוריה עם האופרטור cache:
check-box האם עמוד הבית מופיע ראשון כאשר מחפשים את הדומיין באופרטור site: ? לחפש את הדומיין הראשי באופרטור "site:" לדוגמא: site:ynet.co.il
check-box האם הייתה לאחרונה ירידה בכמות הדפים המאונדקסים? Index Status
check-box האם יש משאבים חסומים בזחילת ואינדוקס עמודים? Roboted
check-box האם יש כתובות URL עם פרמטרים שגוגל לא מצליח לזחול? Crawl URL Parameters
check-box האם הייתה פגיעה בתדירות הזחילה לאחרונה? Crawl Stats

Search Console

מטרה: לוודא שאין שום דבר חריג באתר שמצריך טיפול מיידי עוד לפני שצוללים לשאר הבדיקות ב-SC.

check-box האם יש לאתר חשבון ב-Search Console ויש לי גישה אליו? לבדוק האם האתר מופיע בחשבון ה-Search Console שלנו
check-box האם התקבלו הודעות חשובות כלשהן ב-3 החודשים האחרונים? Site Messages
check-box האם נעשתה פעולת ענישה ידנית? Manual Action

Google Analytics

מטרה: לוודא שהכל מוטמע כמו שצריך ויש מעקב תקין של הטראפיק בכל האזורים באתר.

check-box האם הוטמע Google Analytics באתר ויש לי גישה אליו? מחפשים בקוד האתר את הקוד של גוגל אנליטיקס
check-box האם הקוד של גוגל אנליטיקס מופיע בעמוד שגיאה 404? מחפשים את הקוד של גוגל אנליטיקס בעמוד 404
check-box במידה ובאתר יש סאב דומיינים, האם הוטמע קוד שתומך בסאב דומיינים? מחפשים את הקוד של גוגל אנליטיקס בסאב דומיינים

עמוד שגיאה 404

מטרה: לוודא שקיים עמוד שגיאה 404 תקין מבחינת מנועי החיפוש  וידידותי למשתמשים.

check-box במידה וניגשים לעמוד שאינו קיים, האם נשארים באותו URL ורואים עמוד שגיאה 404? להוסיף בסוף ה-URL אותיות ולראות שמוצגת הודעה 404 אבל URL לא משתנה
check-box כשמגיעים לעמוד שגיאה 404 האם מוחזר קוד שגיאה 200OK בטעות במקום 404? Ayima Redirect Path
check-box האם העמוד ידידותי למשתמש ומאפשר להמשיך לגלוש לאזורים שונים באתר? לוודא שיש בעמוד השגיאה קישורים לאזורים המרכזיים באתר ותיבת חיפוש

מפת אתר

מטרה: לוודא שיש לנו מפת אתר XML תקינה, מעודכנת ודינמית וגוגל מודע לקיומה.

check-box האם מפת האתר XML התווספה ל-SC? Sitemap List
check-box אם לא, האם בכלל קיימת מפת אתר XML באתר? Sitemap Test
check-box האם מפת האתר דינאמית או סטטית? לבדוק אם המאמר האחרון שפורסם מופיע ועדיף בראש הרשימה
check-box עד כמה גדול הפער בין כמות הדפים המאונדקסים בגוגל לכמות במפת האתר ב-SC? משווים עם אופרטור "site:" למה שמופיע ב-Search Console
check-box האם מפת האתר כוללת עמודי 404? להריץ את התוסף Check my links על מפת האתר
check-box במידה והאתר כולל עמודי https האם הם מופיעים במפת האתר? לעשות חיפוש ידני במפת האתר
check-box האם יש שגיאות אינדוקס במפת האתר? Sitemap List
check-box באתרים גדולים: האם יש חלוקה למספר מפות אתר נפרדות לכל תחום? Sitemap Test

כתובות URL

מטרה: לוודא שמבנה ה-URLים אופטימלי וכל מקרי התוכן המשוכפל שנוצרים בעקבות כפילות עמודים מטופלים.

check-box במידה והאתר כולל עמודי https האם יש הפניה 301 מכתובת בלי לכתובות עם? להכניס URL עם http ולראות אם יש הפניה ומוחזר סטטוס בתוסף Redirect Path
check-box האם יש הפניה 301 מכתובות בלי www לכתובת עם (או להיפך תלוי במבנה האתר)? להכניס URL בלי www ולראות אם יש הפניה ומוחזר סטטוס בתוסף Redirect Path
check-box האם בכל URL באתר יש בקוד תגית קנוניקל שמכילה את הכתובת המקורית? מופיעה בקוד link rel=”canonical” לבדוק האם מחרוזת של מספר עמודים
check-box האם כתובות ה-URL ידידותיות לגוגל? בודקים עם האופרטור "site:" שהכתובות מכילות רק מספרים, אותיות או מקפים

קובץ Robots.txt

מטרה: לוודא שהקובץ קיים, הוא כתוב בפורמט המתאים ואין בו דברים חשובים שחסומים.

check-box האם קיים קובץ Robots.txt מוסיפים לדומיין הראשי robots.txt (לדוגמא site.com/robots.txt)
check-box האם יש קבצים חשובים שהם חסומים? Roboted
check-box האם קבצי JS, CSS ותמונות חסומים? להסתכל בקובץ robots.txt האם הקבצים האלו חסומים
check-box האם קובץ Robots.txt תקין וללא רווחים מיותרים? Robots Testing Tool

גרסת מובייל

מטרה: לוודא שהאתר מותאם למובייל בין אם באמצעות גרסה רספונסיבית ובין אם אתר מובייל תקניים.

check-box האם לאתר קיימת גרסת מובייל (אתר מובייל או גרסה רספונסיבית)? Mobile Friendly
check-box האם התוכן מותאם לגודל מסכים של סמארטפונים? Mobile Friendly
check-box האם הטקסט לא קטן מדי לקריאה? Mobile Friendly
check-box האם אלמנטים לחיצים קרובים מדי אחד לשני? Mobile Friendly
check-box האם התוכן רחב יותר מהמסך? Mobile Friendly
check-box באתר לא רספונסיבי: האם יש הפניה מגרסת הדסקטופ למובייל כשניגשים מהמובייל? לנסות להיכנס מהמובייל ל-URL של גרסת דסקטופ (לדוגמא site.com/about)
check-box במידה וניגשים ל-URL מסוים מהמובייל האם מגיעים לעמוד המתאים או לעמוד הבית? לנסות להיכנס מהמובייל ל-URL של גרסת דסקטופ ולוודא שאין הפניה
check-box במידה ויש URLים נפרדים במובייל לוודא שיש קנוניקל לעמוד התואם בדסקטופ להיכנס לגרסת מובייל ולראות בקוד האם יש קנוניקל (לדוגמא mobile.site.co.il)
check-box האם יש תגיות rel=alternate מגרסת הדסקטופ לגרסת המובייל? נכנסים לקוד של גרסת המובייל בכמה עמודים ומחפשים את התגית
check-box האם הניווט והתפריטים בגרסת הדסקטופ קיימים גם במובייל (לאו דווקא באותה צורה)? נכנסים לגרסת המובייל ובודקים בכמה עמודים שרואים את התפריטים
check-box במידה והאתר רספונסיבי האם יש תוכן בגרסת הדסקטופ שלא מופיע במובייל? בודקים בכל סוג עמוד את גרסת המובייל עם inspect element

שביל פירורי לחם (Breadcrumbs)

מטרה: לוודא שהשביל כולל את כל הקישורים במבנה הנכון, משקף היררכייה ובנוי בצורה אופטימלית לזחילה.

check-box האם יש שביל פירורי לחם בכל עמוד באתר? נכנסים מדגמית לכמה עמודים ובודקים אם קיים
check-box האם שביל פירורי הלחם משקף את ההיררכייה האמיתית באתר? נכנסים מדגמית לכמה עמודים ובודקים האם ההיררכייה מתקיימת
check-box האם הקישורים ב-Breadcrumbs מובילים לעמודים המתאימים ללא הפניות בדרך? לוחצים מדגמית על קישורים ובודקים ש-URL היעד תואם ל-URL המקשר
check-box האם שביל פירורי הלחם כולל את עמוד הבית? בודקים מדגמית בכמה עמודים האם הוא כולל את עמוד הבית
check-box במידה ולא משתמשים בפלאגין Yoast האם השביל לפי ההנחיות של גוגל? Breadcrumbs Structure
check-box האם העמוד שבו נמצאים לא מסומן בתור קישור בשביל פירורי הלחם? בודקים מדגמית בכמה עמודים האם העמוד שבו נמצאים לא מסומן בתור קישור
check-box האם יש שגיאות בבדיקת Structured Data של גוגל? Testing Tool

זמן טעינה

מטרה: לוודא שהאתר נטען מהר ואם יש בעיות קריטיות שגורמות לטעינה איטית נרצה למפות אותן כדי לתקן.

check-box האם יש עמודים שזמן הטעינה שלהם איטי (מעל 4 שניות)? Pingdom (באתרים בישראל לסמן "שבדיה")
check-box האם יש טעויות בדרגה "קריטית" בכלי המהירות של גוגל? Google Page Speed Insights
check-box האם האתר משתמש ב-CSS Sprite כדי לצמצם זמן טעינה של תמונות? עושים inspect element על אייקון ורואים אם התמונה כוללת את כל האייקונים
check-box באתרי וורדפרס: האם הותקן פלאגין Caching כלשהו? בודקים ברשימת הפלאגינים המותקנים ואם אין אז מתקינים פלאגין

אופטימיזציה לתוכן

מטרה: לוודא שהתוכן בעמודי האתר ייחודי, מגוון, איכותי ונכתב למשתמשים ולא מנועי החיפוש.

check-box האם התוכן בעמודים ייחודי ולא משוכפל? Siteliner
check-box האם קיים תוכן טקסטואלי ארוך באלמנטים שהם Sitewide? לוודא ידנית בפוטר והתפריטים הצדדיים שאין תוכן ארוך כדי למנוע שכפול
check-box האם יש באתר תוכן שלא מצליח להתאנדקס? HTML Suggestions
check-box האם התוכן בעמודים אכן מדבר על הביטויים המרכזי שמטרגטים איתם? עוברים על העמודים המרכזיים באתר ובודקים ידנית
check-box האם אורך התוכן בעמודים הקיימים קצר ודל מדי? Screaming Frog –> Word Count
check-box האם יש אופטימיזציית יתר ודחיסת מילות מפתח בעמודים? לעבור על עמודים מרכזיים באתר ולוודא שמילות מפתח לא הוכנסו "בכוח"
check-box האם התוכן כולל מילים נפרדות ומילים משלימות לביטוי המרכזי של העמוד? לעבור ידנית בעמודים מרכזיים
check-box האם התוכן בעמודים מחולק לפסקאות גם כלפי חוץ וגם בקוד? כלפי חוץ לבדוק ויזואלית, בקוד לבדוק שיש תגית פסקה <p>
check-box האם יש באתר גיוון בתוכן שאינו רק טקסטואלי (תמונות, וידאו וכו')? לעבור ידנית בעמודים מרכזיים במיוחד בעמודים מסוג מאמר\פוסט
check-box האם יש שימוש במבנים שונים של תוכן (טבלאות, רשימות וכו')? לעבור ידנית בעמודים מרכזיים במיוחד בעמודים מסוג מאמר\פוסט
check-box האם יש שגיאות כתיב או דקדוק בתוכן באתר? אנגלית www.grammarly.com, עברית ידנית
check-box האם התוכן כולל חלוקה לכותרות משנה ותתי כותרות שמסומנות ב-H2, H3 בהתאמה? לעבור ידנית בעמודים מרכזיים ולבדוק עם Inspect Element כותרות
check-box במידה ונעשה שימוש ב-Schema האם יש תקלות? Structured Data

אופטימיזציה למאמרים

בעמודים מסוג פוסט\מאמר, יש לבדוק את הדברים הבאים בנוסף לבדיקות שהופיעו בסעיף הקודם.

check-box האם עמוד מאמר כולל שם כותב, תאריך כתיבה ושיוך קטגוריה\נושא? לבדוק מדגמית בכמה מאמרים
check-box האם יש מאמרים מומלצים בסוף המאמר? לבדוק מדגמית בכמה מאמרים
check-box האם יש כפתורי שיתוף במאמר? לבדוק מדגמית בכמה מאמרים
check-box האם למאמר יש תמונה ראשית? לבדוק מדגמית בכמה מאמרים
check-box האם התמונה הראשית של המאמר מוצגת בשיתוף המאמר בפייסבוק? Facebook Debug
check-box האם יש אפשרות לגשת לכל המאמרים שנכתבו בעבר? לוודא שיש קישורי ארכיון 1,2,3…
check-box במידה ויש עמודי ארכיון האם ייושם Pagination לפי הכללים של גוגל? הנחיות גוגל לגבי Pagination

Title

מטרה: לוודא שקיים טייטל ייחודי, עומד בתקן, מבטא את נושא העמוד ונותן ערך למשתמשים.

check-box האם הטייטל מתחיל בביטוי המדוייק אותו רוצים לטרגט בעמוד? באתרי וורדפרס לבדוק בפלאגין Yoast, אחרת לעבור ידנית עם site:
check-box האם הטייטל של כל עמוד ייחודי לאותו עמוד ולא מופיע בעמודים אחרים באתר? HTML Suggestions
check-box האם יש עמודים עם טייטל קצר מהרגיל? HTML Suggestions
check-box האם יש עמודים עם טייטל ארוך מהמומלץ (עד 55 תווים)? HTML Suggestions
check-box האם יש עמודים ללא טייטל בכלל? HTML Suggestions
check-box האם יש טייטלים לא אינפורמטיביים באתר? HTML Suggestions
check-box האם שם המותג מופיע בסוף הטייטל בכל עמודי האתר? באתרי וורדפרס לבדוק בפלאגין Yoast, אחרת לעבור ידנית עם site:
check-box האם הטייטל בכל עמוד מתאר את התוכן והנושא שעליו מדבר התוכן בעמוד? לבדוק מדגמית בעמודים מרכזיים באמצעות אופרטור site:
check-box האם הטייטל הוא משפט\ביטוי ולא מילת מפתח או אוסף מילות מפתח מופרדות? לבדוק מדגמית בעמודים מרכזיים באמצעות אופרטור site:
check-box האם בעמודי מאמרים הטייטל כולל את הכותרת של המאמר במלואה? לבדוק מדגמית בכמה מאמרים לדוגמא

Meta Description

מטרה: לוודא שקיים תיאור ייחודי, עומד בתקן, מבטא את נושא העמוד ונותן ערך למשתמשים.

check-box האם התיאור של כל עמוד ייחודי לאותו עמוד ולא מופיע בעמודים אחרים באתר? HTML Suggestions
check-box האם יש תיאורים ארוכים מהמומלץ (עד 155 תווים)? HTML Suggestions
check-box האם יש תיאורים חסרים או קצרים מדי? HTML Suggestions
check-box האם התיאור כולל קריאה לפעולה או בידול מול המתחרים? לבדוק מדגמית בעמודים מרכזיים באמצעות אופרטור site:
check-box האם התיאור של כל עמוד כולל את הביטוי שמעוניינים לטרגט במופע מדוייק? לבדוק מדגמית בעמודים מרכזיים באמצעות אופרטור site:

כותרת ראשית

מטרה: לוודא שיש כותרת ראשית בעמוד שמסבירה למשתמש את הנושא בו העמוד עוסק.

check-box האם הכותרת מגדירה את הנושא המרכזי בו העמוד עוסק? לבדוק מדגמית בעמודים מרכזיים
check-box האם הכותרת הראשית בכל עמוד היא היחידה והגדולה ביותר בעמוד? לבדוק ויזואלית בכמה עמודים מרכזיים
check-box האם הלוגו שמופיע בהאדר הוגדר בטעות בתור H1? לבדוק באמצעות inspect element בעמודים מרכזיים

אופטימיזציה לתמונות

מטרה: לוודא שהתמונות לא גדולות מדי ולאפשר לגוגל להבין מה יש בהן.

check-box האם לכל תמונה באתר יש תגית ALT ייחודית שמתארת את התמונה הכי נכון? Screaming Frog
check-box האם יש תמונות גדולות באתר שאפשר לצמצם את הגודל שלהם? למצוא עם tools.pingdom.com לכווץ עם compressor.io/compress
check-box האם שמות קבצי התמונות מכילים את שם התמונה ולא ביטוי חסר משמעות? להריץ אופרטור site: בגוגל תמונות

קישורים פנימיים וניווט

מטרה: לוודא שה-Link Juice זורם באופן אופטימלי ומשקפים את ההיררכייה הפנימית.

check-box האם יש קישורים מהפוטר והתפריט לעמודים המרכזיים של האתר? לעבור ידנית ולוודא שיש קישורים לעמודים המרכזיים באתר
check-box האם העמודים המרכזיים באתר מקבלים הכי הרבה קישורים פנימיים? דו"ח Internal Links בתוך Search Console
check-box האם כל הקישורים בניווט ובפוטר מקשרים לעמודים הנכונים והסופיים ללא הפניות? לעבור ידנית ולוודא במעבר עכבר מה כתובת היעד, ללחוץ ולוודא שאין הפניה
check-box האם כל הקישורים הפנימיים הם קישורי HTML סטנדרטיים? לעבור ידנית ולוודא במעבר עכבר שזה קישור רגיל
check-box האם הניווט הראשי משקף את ההיררכייה האמיתית של האתר? להסתכל ידנית ולבדוק
check-box האם יש עמודים שמכילים מעל 100 קישורים פנימיים\יוצאים? SEO Quake
check-box האם מפנים לעמודי 404 קישורים פנימיים או חיצוניים? ב-SC תחת Linked from בדו"ח שגיאות סריקה 404
check-box האם עמוד הבית מקבל הכי הרבה קישורים פנימיים? Internal Links

שתפו את הצ'קליסט עם הקולגות ועיזרו להם לחסוך זמן

הפוסט הצ'קליסט המקיף והמעודכן לקידום אתרים: 121 בדיקות חובה (גרסת 2017) הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/seo-checklist/feed 9
מחקר חדש על גורמי דירוג בגוגל חושף: תוכן מתחזק, קישורים נחלשים http://www.askpavel.co.il/blog/content-becomes-a-stronger-ranking-factor http://www.askpavel.co.il/blog/content-becomes-a-stronger-ranking-factor#comments Mon, 19 Dec 2016 15:49:23 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=12482 לידיעה המקורית ב-Search Engine Land מחקר חדש שהוציאה החודש חברת השיווק הדיגיטלי Searchmetrics על גורמי הדירוג בגוגל, המבוסס על 20 התוצאות הראשונות עבור 10,000 מילות מפתח, מעלה מספר ממצאים חשובים אותם יצטרך כל מקדם אתרים לקחת בחשבון מעתה והלאה. המחקר נפתח בטענה האמיצה כי גורמי הדירוג המסורתיים הפכו לבלתי-רלוונטיים, ושיש להכיר בקיומה של מציאות חדשה ...

הפוסט מחקר חדש על גורמי דירוג בגוגל חושף: תוכן מתחזק, קישורים נחלשים הופיע ראשון בבלוג

]]>
לידיעה המקורית ב-Search Engine Land

מחקר חדש שהוציאה החודש חברת השיווק הדיגיטלי Searchmetrics על גורמי הדירוג בגוגל, המבוסס על 20 התוצאות הראשונות עבור 10,000 מילות מפתח, מעלה מספר ממצאים חשובים אותם יצטרך כל מקדם אתרים לקחת בחשבון מעתה והלאה.

המחקר נפתח בטענה האמיצה כי גורמי הדירוג המסורתיים הפכו לבלתי-רלוונטיים, ושיש להכיר בקיומה של מציאות חדשה בשטח. בין ממצאיו של המחקר, בולטת החשיבות הגבוהה המיוחסת לגורם דירוג חדש – רלוונטיות של תוכן – בעוד שקישורים נכנסים מאבדים מחשיבותם כגורם דירוג.

אלו גורמי דירוג עלו ואלו ירדו בחשיבותם?

להלן מספר ממצאים חשובים נוספים במחקר:

  • כתובות ה-URL עם התוכן הרלוונטי ביותר הן אלו הנמצאות במיקומים 3-6.
  • על אף שהקורלציה בין קישורים נכנסים ומיקום האתר נותרת גבוהה, החשיבות שלהם כגורמי דירוג פוחתת, כך שכעת הם מהווים רק גורם אחד מתוך גורמים רבים התורמים לדירוג. ניתן אף למצוא דירוגים גבוהים עבור אתרים שאין להם קישורים כלל.
  • ב-2016, רק 53 אחוזים מ-20 כתובות ה-URL המובילות הכילו את מילת המפתח בכותרת שלהם.
  • זמן השהייה בעמוד עבור 10 כתובות ה-URL המובילות היה 3 דקות ו-10 שניות.
  • גורמי דירוג טכניים עדיין מהווים תנאי מוקדם לדירוגים טובים, אך לא ניתן להסתפק רק בהם.
  • אתרי מובייל נטענים בממוצע כשנייה אחת מהר יותר מאתרי דסקטופ.
  • ב-2016 חלה עלייה משמעותית בשימוש באלמנטים מובנים כגון בולטים ורשימות, אשר משפרים את חוויית המשתמש.
  • אלגוריתם ה-deep learning של גוגל מתאים את עצמו לשאילתות כעת, ופועל בזמן אמת.
  • הקורלציה בין סיגנלים חברתיים ודירוג בגוגל דומה לקורלציה בשנים קודמות.
  • לעמודים שנמצאים במיקומים 1-3 יש CTR ממוצע של 36 אחוזים.
  • 86 אחוזים מ-10 הדומיינים המובילים משתמשים בסיומת com.

האינפוגרפיקה הבאה מתוך המחקר מציגה את הקורלציות בין גורמי הדירוג השונים לדירוגים עצמם. חץ הפונה מעלה מצביע על עלייה, חץ הפונה ימינה מצביע על הישארות באותו המקום, חץ הפונה מטה מצביע על ירידה, ואילו כוכב מסמל גורם חדש שנכנס לחישובים.

Searchmetrics ranking factors correlations

איך מסתדרות תוצאות אלה עם המחקר של Stone Temple Consulting (חברת ייעוץ ושיווק דיגיטלי) מיולי האחרון, לפיו קישורים הם חשובים יותר כגורם דירוג ממה שחשבנו בעבר? אותו מחקר מצא שישנה קורלציה כמעט מושלמת בין אתרים המדורגים גבוה בגוגל ובין קישורים המצביעים אל אתרים אלה. אך בעוד ש-Searchmetrics מסכימים שקישורים הם עדיין חשובים מאד, בהתבסס על המחקר שלהם הם טוענים שחשיבותם נמצאת בירידה.

פוסט שפורסם בבלוג של Searchmetrics על המחקר מעניק לאתרים המלצה כיצד יוכלו להישאר רלוונטיים לאור תוצאות אלה, שתמציתה היא להתאים את תוכן האתר לכוונת המשתמשים (user intent). כך למשל, אם מישהו מבצע חיפוש על המילים "best short hairstyles" הרי שהוא בוודאי יצפה לראות עמוד עם פחות טקסט ויותר תמונות (ואפילו גלריית תמונות) שיספק לו רעיונות והשראה. לעומת זאת, אם אדם אחר מבצע חיפוש על משל המערה של אפלטון, הרי שבוודאי יצפה למצוא עמוד עם יותר טקסט, שהתוכן בו מובנה (בדומה לערך בוויקיפדיה). נראה כי כל מי שיש לו נגיעה לתחום של קידום אתרים במנועי חיפוש יצטרך מעתה לתת לעצה זו יותר משקל.

ועכשיו אליכם: מסכימים עם הממצא של Searchmetrics?

סביר להניח שלא כולם יסכימו עם הממצאים של Searchmetrics ומחקרים אחרים עשויים להראות תוצאות אחרות, כפונקציה של המודלים והשיטות בהם בחרו למדוד את גורמי הדירוג. מה אתם חושבים? האם על בסיס העבודה שלכם בשנה האחרונה הבחנתם במגמות שדומות לאלה המתוארות לעיל? ספרו לנו בתגובות!

הפוסט מחקר חדש על גורמי דירוג בגוגל חושף: תוכן מתחזק, קישורים נחלשים הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/content-becomes-a-stronger-ranking-factor/feed 3
קידום אתרים הפוך: איקאה משנה שמות מוצרים לחיפושים של בעיות שהמוצרים אמורים לפתור http://www.askpavel.co.il/blog/ikea-renames-products-after-google-searches http://www.askpavel.co.il/blog/ikea-renames-products-after-google-searches#comments Sun, 11 Dec 2016 09:46:13 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=12437 מותגים שעושים שיווק דיגיטלי כמו שצריך יודעים שכדי לקדם את המוצרים או השירותים שלהם, עליהם לעשות שימוש חכם במילות מפתח. הפונקציה של מילות המפתח היא לגרום לאתר להופיע בתוצאות החיפוש כאשר גולשים מחפשים מילים אלה בגוגל. אך בשבוע האחרון נחשפנו למהלך שיווקי של איקאה שעושה טוויסט מפתיע על הטקטיקה הזאת: ענקית הריהוט השבדית החליטה לקרוא למוצרים ...

הפוסט קידום אתרים הפוך: איקאה משנה שמות מוצרים לחיפושים של בעיות שהמוצרים אמורים לפתור הופיע ראשון בבלוג

]]>
מותגים שעושים שיווק דיגיטלי כמו שצריך יודעים שכדי לקדם את המוצרים או השירותים שלהם, עליהם לעשות שימוש חכם במילות מפתח. הפונקציה של מילות המפתח היא לגרום לאתר להופיע בתוצאות החיפוש כאשר גולשים מחפשים מילים אלה בגוגל. אך בשבוע האחרון נחשפנו למהלך שיווקי של איקאה שעושה טוויסט מפתיע על הטקטיקה הזאת: ענקית הריהוט השבדית החליטה לקרוא למוצרים שלה על שם שאילתות חיפוש נפוצות בגוגל, והתוצאה משעשעת במיוחד.

How to Impress Someone IKEA bookcase

איקאה מספקת לגולשים תשובות לבעיות שהם מנסים לפתור

האם זה הסוף לשמות הקשים להיגוי של מוצרי איקאה (ברצינות, ניסיתם פעם להגיד "FJALKINGE" בקול רם?), רק כדי לגרום ללקוחות להשתמש בשמות מבלבלים לא פחות? ובכן, לא בדיוק. לעת עתה מדובר בקמפיין שיווקי בלבד, פרי מוחה הקודח של סוכנות הקריאייטיב השבדית Akestam Holst. הסוכנות יצרה אתר בשם Retail Therapy, שזהה לאתר הרגיל של איקאה, בו ניתן לרכוש כמה מהמוצרים הפופולריים ביותר של החברה, תחת שמות ששואבים השראה משאילתות החיפוש בגוגל הנפוצות ביותר בשבדיה על בעיות במערכות יחסים.

דוגמאות למוצרים המופיעים באתר הן מיטה זוגית הנקראת "how to have a happy relationship", לוח מחיק הנקרא "he can't say he loves me", סט מגנטים בשם "the attraction is gone", בובת כלב פרוותית הנקראת "my father is allergic to furry animals", מטען USB לסמארטפון בשם "he doesn't text back" ומקדחה בשם "how to get teenager out of bed".

IKEA retail therapy website

שימוש "הפוך על הפוך" ב-SEO

לדברי מגנוס ג'קובסון, מנהל הקריאייטיב בסוכנות, אין דרך טובה יותר לחבר את את המוצרים של איקאה לחייהם של אנשים מאשר שימוש בשאלות שאנשים באמת שואלים בגוגל. הרעיון שעומד מאחורי הקמפיין הוא שכאשר מישהו יחפש בגוגל תשובה לבעיה מסוימת, הוא ימצא מוצר בשם הזהה לבעיה זו באתר של איקאה, שמהווה פתרון לבעיה. התוצאה שעולה היא מודעה ממומנת שמופיעה מעל כל התוצאות האחרות ובה קישור למוצר באתר הקמפיין. הקמפיין הושק בשבדיה לפני מספר שבועות ובימים אלה הוא מתפשט גם לארה"ב.

צפו בסרטון הפרסומת המלווה את הקמפיין:

המהלך הזה של איקאה הוא מבריק, לא פחות. החברה שנודעה בזכות רהיטים בסגנון מינימליסטי שמתאימים לכל בית ופשוטים יחסית להרכבה (בתנאי שאף חלק לא חסר), עושה כאן שימוש מחוכם ביותר ב-SEO. במקום להשתמש במילות מפתח בסיסיות שמתארות את המוצרים, כמו "מיטה זוגית", "שולחן אוכל" או "כוננית ספרים", היא הולכת צעד אחד אחורה ובודקת מהי הבעיה שהמוצר בא לפתור. באופן כזה, המוצר מופיע מול עיני הלקוח עוד לפני שחשב עליו בעצמו, והבעיה זוכה למענה פרקטי.

האם מותגים נוספים יצטרפו לחגיגה?

האם הקמפיין של איקאה מבשר טרנד חדש בו מותגים יתחילו לקרוא למוצרים שלהם בשמות של חיפושים נפוצים? עוד מוקדם לדעת, אבל אני מהמרת שכן. זוהי הזדמנות שיווקית שקשה לפספס, כזו שאף עשויה להשפיע על חוקי המשחק בתחום של קידום אתרים במנועי חיפוש. שכן, אם מותגים יתחילו להשתמש בשמות של שאילתות במקום בשמות של המוצרים עצמם, זה מחייב היערכות מחדש של הקידום שלהם בגוגל – ומי יודע, אולי אפילו גוגל בעצמה תגיב לשינוי כזה.

ועכשיו הבמה שלכם: מה אתם חושבים על הקמפיין של איקאה – מהלך מבריק או גימיק מעיק? האם גם אתם צופים שמותגים נוספים יעתיקו מאיקאה? כתבו לנו בתגובות!

הפוסט קידום אתרים הפוך: איקאה משנה שמות מוצרים לחיפושים של בעיות שהמוצרים אמורים לפתור הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/ikea-renames-products-after-google-searches/feed 8
Go Gaming 2016 – כנס הגיימינג המוביל בישראל [כניסה חינם לקוראי הבלוג] http://www.askpavel.co.il/blog/go-gaming-tlv-2016 http://www.askpavel.co.il/blog/go-gaming-tlv-2016#comments Tue, 29 Nov 2016 12:53:01 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=12333 ב-8 בדצמבר 2016, עוד קצת יותר משבוע, יתקיים ברמת גן כנס Go Gaming החמישי במספר (הכנס הקודם התקיים באמסטרדם, ביוני האחרון). זהו הכנס הגדול בישראל העוסק בתעשיית ה-iGaming ומקבץ תחת קורת גג אחת 500 בכירים בתעשייה, מומחים בנושאי סחר פיננסי ואפיליאייטס. תעשיית הגיימינג נמצאת בשנים האחרונות בתנופה אדירה. כתעשייה ענפה שצומחת כל העת, היא נתקלת ...

הפוסט Go Gaming 2016 – כנס הגיימינג המוביל בישראל [כניסה חינם לקוראי הבלוג] הופיע ראשון בבלוג

]]>
ב-8 בדצמבר 2016, עוד קצת יותר משבוע, יתקיים ברמת גן כנס Go Gaming החמישי במספר (הכנס הקודם התקיים באמסטרדם, ביוני האחרון). זהו הכנס הגדול בישראל העוסק בתעשיית ה-iGaming ומקבץ תחת קורת גג אחת 500 בכירים בתעשייה, מומחים בנושאי סחר פיננסי ואפיליאייטס.

תעשיית הגיימינג נמצאת בשנים האחרונות בתנופה אדירה. כתעשייה ענפה שצומחת כל העת, היא נתקלת בסוגיות ואתגרים שונים להם יש צורך לתת מענה: רגולציה המשתנה תדיר; טכנולוגיות חדשניות שצריך לשלב כדי להישאר במשחק (תרתי משמע); שימור לקוחות ומשיכת לקוחות חדשים בעידן דיגיטלי המציע הרבה פיתויים; שיטות תשלום חדשות וכן הלאה.

מטרת הכנס היא לתת במה לדיונים פורים ומפרים בין מפעילי אתרי הגיימינג, ספקי הפלטפורמות, ספקי השירותים והאפיליאייטס; וכן להשכיל את המשתתפים בחידושים בתחום ולעודד אותם להכיר אנשים מהתעשייה בכדי ליצור ולקדם שיתופי פעולה ופרוייקטים חדשים.

בוודאי תשמחו לדעת שהשגנו לכם כניסה חינם לכנס! כל שעליכם לעשות הוא להירשם עם קוד הקופון APVIP באתר הכנס. חשוב רק לעשות את זה מהר כי כמות הכרטיסים החינמיים מוגבלת. אחרי שממלאים את כל הפרטים באתר יש כפתור "המשך" ואז נפתח עמוד שבו או משלמים או מזינים קוד.

 

הפרטים היבשים:

  • תאריך: 8 בדצמבר, 2016
  • שעה: 09:00-16:00
  • מיקום: מלון לאונרדו סיטי טאוור, רמת גן

למי הכנס מיועד?

הכנס מיועד לא רק לאנשי תעשיית הגיימינג אלא גם לאנשים מתעשיות משיקות המעוניינים ללמוד יותר על ההזדמנויות שהתעשייה מציעה וחידושים בתחום, וכן ליצור קשרים עם גורמים שונים. בין היתר יהיה ניתן לראות בכנס בכירים בחברות גיימינג, מומחי שיווק, מומחי רכש, אנשים מתחום האופציות הבינאריות והפורקס, מנהלי אפיליאייטס, מנהלי פיתוח עסקי, מנהלי מכירות, מומחים לשיטות תשלום ועוד.

למה כדאי להגיע ומי ירצה?

מדוע כנס כזה צריך לעניין אתכם כמקדמי אתרים? גיימינג הוא התחום התחרותי ביותר ברשת ולכן כל מידע שאפשר לספוג בנושא יכול לתרום לכם רבות בעבודתכם. בכנס ינכחו אנשים בכירים מאד בתעשיית האינטרנט בארץ ובעולם, אז זו הזדמנות מצוינת לעשות אתם נטוורקינג. ובנוסף, מייק וייגר מחברת 3 דלתות דיגיטל מקבוצת אנגורה מדיה (אליה גם משתייך אתר AskPavel) הולך להעביר בכנס הרצאה על הכלים הכי מתקדמים ב-SEO לשנת 2017 – ואתם לא רוצים לפספס את ההרצאה הזו.

דוגמאות להרצאות נוספות שיהיו בכנס:

  • International State of iGaming and Financial Trading
  • Gaming and Cyber Attacks
  • Making Money in America – Social Gaming, eSports, DFS, Skill Gaming and Affiliation

מי יהיו המרצים?

המרצים והמשתתפים שירצו בכנס וינחו בו הם מהבכירים בתעשייה בארץ ובעולם:

ד"ר יורג הופמן (גרמניה)

נשיא לשעבר ב-IMGL (ארגון לחינוך ושיתופי פעולה בנושא היבטים משפטיים בגיימינג), וראש תחום הגיימינג במשרד עורכי הדין MELCHERS.

מליסה בלאו (בריטניה)

יו"ר חברת iGaming Capital, המספקת שירותי ייעוץ ופיתוח לחברות המבקשות להיכנס לתחום הגיימינג ברשת בארה"ב ובשווקים נוספים ברחבי העולם.

אביב שר (ישראל)

מנכ"ל חברת Prime Gaming, המחזיקה 6 מותגי אונליין גיימינג מובילים, ועוסק בפיתוח ב-Gaming Malta.

רון מירן (ישראל)

מנהל תחום שיווק באמצעות שיתופי פעולה בחברת Radware, העוסקת בתחום אבטחת מידע, ניהול וניתוב תעבורה באינטרנט.

סוזן או'לירי (בריטניה)

מנהלת תחום הגיימינג ברשת בממשלת אלדרני (Alderney), אחד מאיי התעלה, בו עובר הנפח הגדול ביותר של תעבורת ההימורים ברשת בכל העולם.

צפו בסרטון הכנס משנה שעברה, נתראה שם!

הפוסט Go Gaming 2016 – כנס הגיימינג המוביל בישראל [כניסה חינם לקוראי הבלוג] הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/go-gaming-tlv-2016/feed 3
מפרסמים בלינקדאין יוכלו מעתה לשלוח הודעות ממומנות (Sponsored InMail) http://www.askpavel.co.il/blog/linkedin-opens-sponsored-inmail-to-all-marketers http://www.askpavel.co.il/blog/linkedin-opens-sponsored-inmail-to-all-marketers#comments Thu, 10 Nov 2016 11:07:35 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=12280 השבוע האחרון עומד בסימן הכנסת תוכן שיווקי לשירותי ההודעות של רשתות חברתיות: פייסבוק הכניסה הודעות ממומנות למסנג'ר שלה, טוויטר השיקה בוטים של שירות לקוחות בתוך שירות ההודעות שלה, וכעת גם לינקדאין מצטרפת לחגיגה. הרשת החברתית העסקית, שנרכשה ביוני האחרון על ידי מיקרוסופט, הכריזה אתמול על פיצ'ר חדש ב-InMail, שירות ההודעות שלה: מעתה, מפרסמים ומשווקים יוכלו לשלוח הודעות ממומנות ...

הפוסט מפרסמים בלינקדאין יוכלו מעתה לשלוח הודעות ממומנות (Sponsored InMail) הופיע ראשון בבלוג

]]>
השבוע האחרון עומד בסימן הכנסת תוכן שיווקי לשירותי ההודעות של רשתות חברתיות: פייסבוק הכניסה הודעות ממומנות למסנג'ר שלה, טוויטר השיקה בוטים של שירות לקוחות בתוך שירות ההודעות שלה, וכעת גם לינקדאין מצטרפת לחגיגה. הרשת החברתית העסקית, שנרכשה ביוני האחרון על ידי מיקרוסופט, הכריזה אתמול על פיצ'ר חדש ב-InMail, שירות ההודעות שלה: מעתה, מפרסמים ומשווקים יוכלו לשלוח הודעות ממומנות לכל מנוי בלינקדאין.

Sponsored InMail

הפיצ'ר החדש היה בפיילוט מאז אוגוסט האחרון: לינקדאין נתנה את האפשרות לשלוח הודעות ממומנות ל-100 מפרסמים והציעה את האפשרות גם למשתמשים עסקיים. בזכות התוצאות המעודדות – שיעורי פתיחה של 45 אחוזים ושיעורי הקלקה (CTR) של 4-7 אחוזים – הפלטפורמה פתחה כעת אפשרות זו לכולם: הן אנשים פרטיים והן עסקים גדולים וקטנים.

עד כה, האפשרות לשלוח הודעות ממומנות היתה זמינה רק למנויי פרימיום של לינקדאין, אך כעת היא נפתחת גם למפרסמים דרך מנהל הקמפיינים של הפלטפורמה. לדברי אירינה סקריפניק, מנהלת שיווק מוצר בכירה בלינקדאין, לינקדאין החליטה להיות גמישה יותר ולאפשר למפרסמים לנהל את הקמפיינים שלהם בעצמם אם הם בוחרים בכך; והיא הוסיפה שהפיצ'ר החדש מאפשר גם לעסקים קטנים ולעמותות ללא כוונת רווח, שתקציב השיווק שלהם נמוך, לבצע פעולות שיווק ממומנות.

מה ניתן לעשות באמצעות ההודעות הממומנות?

ההודעות הממומנות של לינקדאין לא נועדו לגרום לנמענים להשיב להם בהודעה דווקא; הן יכולות לכלול קריאה לפעולה (ביקור באתר, רכישת מוצר, הרשמה לאירוע או לרשימת תפוצה, מילוי טופס וכו') או לעודד את הנמענים להוריד קבצים בעלי מטרה שיווקית כדוגמת אינפוגרפיקות או ebooks. על פי לינקדאין, אלה הפעולות שתוכלו לבצע באמצעות ה-Sponsored InMail:

  • התאמה אישית של המסרים שלכם ללקוחות פוטנציאליים באמצעות יצירת הודעות מטורגטות ורלוונטיות
  • הגדלת ההמרות באמצעות כפתור הנעה לפעולה ואופטימיזציה למובייל (ההודעות הממומנות מתאפיינות בעיצוב רספונסיבי וכפתור ההנעה לפעולה יהיה מוצג גם בדסקטופ וגם במובייל)
  • הגעה למנויים בזמן שהם שוהים בפלטפורמה: ההודעות הממומנות נשלחות למנויים רק בעת שהם פעילים בלינקדאין, וההגבלה על ההודעות הממומנות שניתן לשלוח מאפשרת להקדיש לכל הודעה יותר תשומת לב

בדומה לסוגי הקמפיינים האחרים שכבר ניתן לבצע בלינקדאין – תוכן ממומן ומודעות טקסט – גם את הקמפיינים של ההודעות הממומנות יהיה ניתן לנהל מבחינת קביעת תקציב, טירגוט בהתאמה אישית ומעקב אחרי לידים והמרות. עם זאת, כפי שכתוב לעיל, על הפיצ'ר החדש חלות גם מגבלות: כל מנוי בלינקדאין יכול לקבל הודעה ממומנת ממשווק מסוים רק אחת ל-60 יום; המשתמשים יכולים לבטל קבלת הודעות מאדם או מחברה מסוימים; והם יכולים גם לבטל לחלוטין את האופציה לקבל הודעות ממומנות.

צפו בסרטון של לינקדאין בו היא מסבירה איך Sponsored InMail עובד:

פירוט נוסף תוכלו לקבל גם מהמצגת של זיו שיינפלד, מייסד Z Digital House ומרצה בקריה האקדמית אונו:

איך שולחים הודעות ממומנות בלינקדאין?

רוצים לנסות את הפיצ'ר החדש כבר היום? עקבו אחרי ההנחיות של לינקדאין:

  1. היכנסו למנהל הקמפיינים של לינקדאין.
  2. פתחו את חשבון הפרסום שלכם (Ad Account), לחצו על "Create Campaign" ובחרו באופציה "Sponsored InMail".
  3. כתבו ועצבו את ההודעה שאתם מעוניינים לשלוח.
  4. בחרו את קהלי היעד שלכם (מתוך 16 קריטריונים שונים)
  5. קבעו את תקציב הקמפיין שלכם, והשיקו את הקמפיין.

מה דעתכם על המהלך הזה? מיהן לדעתכם הפלטפורמות הבאות שישיקו הודעות ממומנות? ואלו יתרונות וחסרונות יכולים להיות לפיצ'ר כזה? מוזמנים לשתף אותנו במחשבות שלכם בתגובות!

הפוסט מפרסמים בלינקדאין יוכלו מעתה לשלוח הודעות ממומנות (Sponsored InMail) הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/linkedin-opens-sponsored-inmail-to-all-marketers/feed 0
גוגל מתחילה לבדוק אינדוקס על בסיס מובייל (mobile-first indexing) http://www.askpavel.co.il/blog/google-starts-testing-mobile-first-indexing http://www.askpavel.co.il/blog/google-starts-testing-mobile-first-indexing#comments Sun, 06 Nov 2016 12:44:50 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=12256 לפוסט המקורי ב-Search Engine Land אם היינו צריכים הוכחה נוספת לאופן בו השימוש במובייל דוחק את השימוש בדסקטופ, בסוף השבוע הזה קיבלנו אותה. בשישי האחרון גוגל הודיעה בבלוג שלה כי היא מתחילה לבחון את האינדקס מבוסס-המובייל שלה (mobile-first index), אשר יבדוק קודם כל את הסיגנלים מאתרי אינטרנט במובייל ויסתמך על גרסת הדקסטופ רק אם אין לאתר גרסת ...

הפוסט גוגל מתחילה לבדוק אינדוקס על בסיס מובייל (mobile-first indexing) הופיע ראשון בבלוג

]]>
לפוסט המקורי ב-Search Engine Land

אם היינו צריכים הוכחה נוספת לאופן בו השימוש במובייל דוחק את השימוש בדסקטופ, בסוף השבוע הזה קיבלנו אותה. בשישי האחרון גוגל הודיעה בבלוג שלה כי היא מתחילה לבחון את האינדקס מבוסס-המובייל שלה (mobile-first index), אשר יבדוק קודם כל את הסיגנלים מאתרי אינטרנט במובייל ויסתמך על גרסת הדקסטופ רק אם אין לאתר גרסת מובייל.

google mobile first indexing

השינוי הצפוי הוכרז כבר לפני כמה שבועות, כאשר גארי איליס (Gary Illyes), אנליסט בכיר בגוגל, דיבר על כך ב-Pubcon, אחד הכנסים הגדולים בתחום השיווק הדיגיטלי, שנערך השנה בלאס וגאס. ההבדל הוא שכעת גוגל הודיעה באופן רשמי שהיא נכנסת לשלב הניסוי, וסיפקה פרטים רבים יותר בנושא.

המהלך הזה היה צפוי: אחרי הכל, יותר חיפושים בגוגל נעשים דרך המובייל מאשר דרך הדסקטופ היום. עם זאת, עד לאחרונה גוגל השתמשה בגרסאות הדסקטופ של אתרי אינטרנט כדי לדרג אותם. ולכן, כדי שתוצאות החיפוש יהיו שימושיות יותר ומותאמות לצורת החיפוש הדומיננטית, גוגל תתחיל להסתכל בתוכן, בקישורים ובנתונים המובנים (structured data) של גרסת המובייל של האתר, במידה שיש כזו. לדברי גוגל, אינדקס החיפוש ימשיך להכיל אתרי דסקטופ ואתרי מובייל כאחד, אך האלגוריתמים יתחילו בהדרגה להסתמך קודם כל על אתרי מובייל.

החברה הודיעה שתבצע את הניסויים בקנה מידה קטן ובאופן הדרגתי במהלך החודשים הקרובים, וששינוי משמעותי יתרחש רק כאשר חווית המשתמש תהיה טובה מספיק. בעוד שמטרתה היא לבנות אינדקס המבוסס על מסמכי מובייל, גוגל מציבה את טובת המשתמשים לנגד עיניה ומבטיחה לספק חווית חיפוש טובה לכל המשתמשים, בין אם הם מבצעים את החיפוש בדסקטופ או במובייל.

אותו גארי איליס שהוזכר קודם לכן, צייץ עם הוצאת הידיעה וביקש שכל מי שיש לו שאלה בנושא יכתוב אותה, כדי שגוגל יוכלו לדעת אלו נקודות הם צריכים להבהיר:

twitter gary illyes

איך מתכוננים לשינוי, ומה עושה מי שאין לו גרסת מובייל לאתר?

עדיין אין לכם גרסת מובייל לאתר? הכל בסדר: במקרה כזה, גוגל תמשיך לאנדקס את גרסת הדסקטופ ולהשתמש בה כדי לדרג את האתר. עם זאת, החברה מספקת מספר המלצות לכל מי שרוצה להתכונן לשינוי הצפוי:

  • אם אתם בונים גרסת מובייל לאתרכם, אל תשחררו אותה עד שהיא מוכנה. אתר דסקטופ שלם ומתפקד הוא טוב יותר מאתר מובייל שעדיין נמצא בשלבי בנייה או לא מתפקד כראוי.
  • אם האתר שלכם רספונסיבי או בעל תוכן דינמי, והתכנים שלו זהים בדסקטופ ובמובייל, אתם לא צריכים לשנות דבר. אם התכנים באתר הדסקטופ ובאתר המובייל שלכם אינם זהים, מומלץ שתבצעו את השינויים הבאים:
  • ודאו שגם אתר הדסקטופ וגם אתר המובייל מציגים את ה-structured markup. כדי לבדוק שהוא אכן זהה בשתי הגרסאות של האתר, מומלץ להריץ את כתובות ה-URL של אתר המובייל ואתר הדסקטופ ב-Structured Data Testing Tool ולבדוק את התוצאות.
  • בהוספת נתונים מובנים לאתר מובייל, הימנעו מהוספת כמויות גדולות של markup שאינו רלוונטי למידע הספציפי בכל מסמך.
  • השתמשו בכלי הבדיקה של robots.txt כדי לוודא שגרסת המובייל של האתר זמינה ל-Googlebot.
  • אם עד כה בדקתם רק את גרסת הדקסטופ של אתרכם ב-Search Console, בדקו גם את גרסת המובייל.
  • אין צורך שתבצעו שינויים לקישורי הקנוניקל באתרכם.

ועכשיו הבמה שלכם

מה דעתכם על המהלך של הגוגל? האם זה הזמן המתאים לבצע זאת, או שהיה עליה להתחיל מוקדם יותר, או להיפך – לחכות עם זה? האם תתחילו לבצע את השינויים המתבקשים לאתרים שלכם כבר עכשיו?

ספרו לנו בתגובות!

הפוסט גוגל מתחילה לבדוק אינדוקס על בסיס מובייל (mobile-first indexing) הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/google-starts-testing-mobile-first-indexing/feed 0