קידום אתרים » קידום אתרים בגוגל » איך ויקיפדיה מדורגת גבוה במנועי חיפוש והאם זה מתאים לאתר שלך?

איך ויקיפדיה מדורגת גבוה במנועי חיפוש והאם זה מתאים לאתר שלך?

דירוגים גבוהים לוויקיפדיהבשבוע שעבר שיחת היום בקרב אנשי ה-SEO בעולם הייתה המחקר של Intelligent Positioning, בו התגלה שוויקיפדיה מופיעה בעמוד הראשון של התוצאות עבור 99% מהשאילתות. על פניו המספר נשמע מרשים, אך בפועל המחקר נערך בצורה מעט בעייתית ואף מטעה (מה שגרר לא מעט ביקורות). אם לוקחים 1000 ביטויים כלליים בני מילה אחת, זו לא חוכמה לגלות שוויקיפדיה יהיו מדורגים עליהם במקומות הראשונים, לכן צריך לשאול 99% ממה?

לוויקיפדיה אכן יש דירוגים גבוהים ונכון שזה בעיקר נובע מהכמות הגדולה של הקישורים שמפנים אליה (מתוכם כמות אדירה של קישורים לדפים פנימיים). אבל חוץ מקישורים, אפשר ללמוד הרבה מאד על הניווט והמבנה של הקישורים הפנימיים, שהרי בזכות אותו מבנה פנימי חכם, הכוח של הקישורים מבחוץ מתועל בצורה אפקטיבית בין הדפים. הפוסט האורח הבא של אביב מנוח בדיוק מדבר על המבנה הפנימי הזה של וויקיפדיה והאם מומלץ ליישם אותו על האתר שלכם…

אחת מהשאלות השכיחות שעולות בקרב אנשי מקצוע מתחום ה– SEO היא: אם במילת מפתח מסוימת אתר ויקיפדיה מופיע בראש עמוד התוצאות, האם מדובר בביטוי תחרותי או לא? ואיך בכלל תופס אתר ויקיפדיה כל כך הרבה מיקומים משמעותיים?

יצאנו לבדוק כיצד פועל מודל ויקפדיה, האם ניתן לשחזר אותו והאם בכלל מדובר ביתרון. האם אני קם מחר בבוקר ובונה אתר מסחרי חדש על אותו המודל? התשובות לפניכם.

נקודות עיקריות

ראשית נדגיש נקודה חשובה – ויקיפדיה הוקמה לראשונה בשנת 2001. לקח לה (ולגוגל) הרבה מאד זמן להגיע לנקודה בה אנחנו מכירים אותה היום. במהלך מסע זה היא צברה מוניטין שאין כמעט לאף אתר אחר באינטרנט, מה שגורם ישירות למספר עצום של קישורים נכנסים ולסמכותיות דומיין שאין שני לו ברשת.

אנחנו לא מנסים להתחרות עם ויקיפדיה בכל מה שקשור לגורמי off-page. בהינתן סמכותיות דומיין מסוימת, השאלה שעולה היא האם ניתן להשתמש במודל ההיררכי של ויקיפדיה של מנת לנצל אותה בצורה טובה יותר.

מספר שאלות עמדו מנגד עינינו כשבדקנו את הנושא:

  • כיצד מתייחס מנוע החיפוש להעדר תפריט ניווט?
  • האם מפת האתר מהווה פתרון להעדר תפריט ניווט?
  • מהם פתרונות אחרים להעדר תפריט ניווט?
  • כיצד מיצרים היררכיה ומגדירים חשיבות באתר ללא תפריט ניווט?

האתגר

במודל הנוכחי של סריקת אתרי אינטרנט, עמודים מקבלים חשיבות על פי הקרבה שלהם לנקודת הכניסה של הגולש (וזחלן מנוע החיפוש) לאתר, ועל פי מספר הקישורים הפנימיים המכוונים אליהם.

מודל ניווט היררכי

מודל הניווט שנהוג ברוב אתרי האינטרנט מבוסס על היררכיה מדורגת, כאשר נקודת הכניסה של הגולש הוא עמוד הבית/ העמוד הראשי של האתר. מעמוד הבית יש תפריט ניווט לעמודי לובי מרכזיים ובכל אחד מהם תפריטי ניווט לנושאים הפנימיים.

בבנייה של אתר אינטרנט "קלאסי" יצירת מודל ניווט היררכי תיתן לעמודים הראשיים את החשיבות הגבוהה ביותר באופן טבעי. כאשר אתר האינטרנט משמש לצרכים מסחריים, עמודים אלו הם בד"כ עמודי שירותים או מוצרים שבעל האתר מעוניין להציג בקדמה.

מודל הניווט ההיררכי מאפשר למנהל האתר לקבוע בקלות יחסית לאילו עמודים להעניק חשיבות גבוהה יותר, ואילו עמודים יוצבו במדרגה נמוכה יותר בהיררכיה.

בנייה נכונה של מודל ניווט היררכי מאפשר למנהל האתר להציף לגולש את העמודים הרלוונטיים ביותר לנושא האתר ובכך ליצור חווית שימוש טוב. אולם, חווית שימוש זו לא נוצרת באופן טבעי, בשל האופי ה"ממודר" של המודל וחלוקת העמודים בו לקטגוריות שונות, לעיתים ללא קשר ביניהן.

להלן תרשים ניווט היררכי, נקודת הכניסה בשחור:

מבנה ניווט היררכי

מודל היררכיה טבעית

מודל ההיררכיה הטבעית מניח מראש שלאתר אין שער כניסה אחד. עמוד הבית הראשי של האתר משמש מעין שער שמרכז נושאים שונים של האתר אך אינו מוקדש למטרה מרכזית אחת.

ישנם שלושה אמצעי ניווט עיקריים המשמשים באתר בעל מודל היררכיה טבעית: קישורים מטקסט התוכן, תיבות ניווט לפי נושאים, ועמודי תגיות. אמצעי הניווט האלו יוצרים מערכת קשרים מעגלית בין עמודי האתר (בניגוד למבנה העץ/שכבות של מודל הניווט ההיררכי).

הקישורים שיוצאים מכל עמוד הם קישורים רלוונטיים מבחינה תכנית וקשורים באופן הדוק לכוונת הגולש באתר, דבר המשפר רבות את חווית המשתמש של הגולש ויוצר זרימה טבעית בין עמודי האתר ללא צורך "לבזבז זמן" בחיפוש אחר הרחבה לתחומים המעניינים אותו.

הבעיה העיקרית שמציב המודל היא שהאפשרות של בעל האתר לשלוט בחשיבות העמודים בתוך האתר קטנה מאד, משום שקשה להעריך את המשקל שמקבל כל עמוד ע"י הקישורים השונים המפנים אליו (מתוכן, מתיבות נושא ומעמודי תגיות).

לפיכך, קשה לבנות אתר בעל מודל היררכיה טבעית למטרות מסחריות, משום שקשה להציב את השירותים והמוצרים בחזית האתר- למעשה לאתר אין חזית אחידה, בשל המבנה המעגלי של ההיררכיה בו.

בעיה נוספת שיכולה לעלות היא של "עמודים יתומים" שלא מקבלים קישורים כלל או קישורים מעטים בלבד ולכן הגולשים לא יכולים (בצורה סבירה) להגיע אליהם.

מפת אתר XML יכולה לפתור בעיה של עמודים יתומים, אך היא אינה פותרת את בעיית חשיבות העמודים, משום שגוגל אינה מתייחסת להגדרת ה-priority במפת האתר באלגוריתם הדירוג שלה.

להלן תרשים היררכיה טבעית, נקודת הכניסה במרכז:

היררכייה טבעית

פתרונות

1. קרבת קישורים בעמוד (Link Proximity)

השיטה העיקרית ליצור מודל של היררכית קישורים טבעית באתר היא ע"י קישור בין עמודי האתר מתוך טקסט התוכן הרלוונטי. לאורך המאמר כאשר יש מונח כלשהו עליו אפשר להרחיב, אפשר לקשר ממנו לעמוד באתר אשר עוסק באותו מונח.

ישנה חשיבות לכמות הקישורים שמוציאים מעמוד, על מנת לשמור על פרופיל קישורים טבעי. הדרך בה ניתן למדוד האם בעמוד מסוים יש יותר מידי או מעט מידי קישורים היא ע"י בדיקת קרבת הקישורים אחד לשני.

באופן כללי, הבדיקה מתבצעת ע"י התמקדות בקישור ספציפי וספירת כמה קישורים אחרים יש בטווח של 300 תווים לפניו ואחריו. הסטטיסטיקה מצביעה על כך שב-40% מהמקרים, הקישור יהיה בודד (ללא קישורים אחרים בטווח של 300 תווים), ב-28% מהמקרים יהיו 2 קישורים בטווח זה. כלומר, בכ-68% מהמקרים אין לשים יותר מ-2 קישורים בטווח של 300 תווים.

דוגמה למדידת קרבת קישורים באתר ואיתור סטיות מהנורמה (מתוך המאמר המצוין, The Wikipedia Model):

מדידת קרבת קישורים באתר

2. מערכת תגיות (tags)

מערכת תגיות נועדה ליצור עמודים מרכזיים שישמשו בתפקיד של עמודי לובי.

מערכת תגיות מאפשרת שליטה טובה יותר על מתן חשיבות לעמודים (כתבות/מאמרים) ע"י יצירת אינדקס נושאי באתר. עמודי תגיות יוצרים מערכת ניווט מדומה שמעניקה משקל לעמודים שוליים.

  1. כל עמוד באתר משויך לתגית אחת או יותר ולפיכך יכול להופיע בעמודים מרובים.
  2. ככל שעמוד מסוים משויך לתגיות רבות יותר (כלומר הוא כללי יותר) הוא יקבל משקל רב יותר.
  3. לעומת זאת, ככל שהנושא ממוקד יותר ("זנב ארוך") החשיפה אליו קטנה.

מערכת התגיות מופיעה בצורה של היררכיה מדורגת ("קלאסית") כאשר הקישור הראשון אליה נמצא בעמוד הבית. לדוגמה:

תגיות בוויקיפדיה

לאחר מכן, בתלות בגודל הנושא, ניתן לחלק לתתי נושאים רלוונטיים. בצורה זו, גם עמוד התגית עצמה יכול להיות משויך לקטגוריה רחבה יותר.

קטגוריות משנה בוויקיפדיה

מערכת התגיות יוצרת מערכת ניווט משנית באתר, אולם לרוב היא שקופה לגולש משום שאינה מהווה נקודת כניסה. הגולש עובר בין הערכים הספציפיים בתוך האתר ולעיתים נדירות בלבד יגיע לעמוד תגית.

3. תיבות נושא (topics)

בניגוד למערכת התגיות שפועלת כניווט ברמת המאקרו, מערכת הנושאים פועלת באותה רמה כמו הקישורים התוכניים ומציעה לגולש עמודים נוספים להרחבת הערך אותו הוא קרא כרגע.

בדרך כלל, תיבת הנושא תוצג בתחתית העמוד ותראה כך:

תיבת נושא בוויקיפדיה

חלק מהקישורים מובילים לתגיות וקטגוריות ראשיות, אולם רובם מובילים לערכים בודדים באותו תחום בו הגולש מתעניין. מטרתן של תיבות הנושא הוא להנגיש לגולש עמודים נוספים באותו הנושא, שלא היה ניתן להכניס בתוך טקסט התוכן עצמו.

סיכום

מיקומו של עמוד בתוצאות החיפוש על מילת מפתח מסוימת נקבע ע"י שילוב של גורמים הכוללים קישורים נכנסים וקישורים פנימיים. בעת מעבר ממודל של ניווט היררכי למודל היררכיה טבעית (מעגלית), הקישורים החיצוניים שנכנסים לאתר לא נפגעים אך כל מבנה הקישורים הפנימיים משתנה.

לפיכך, המעבר יגרום לירידה במיקומים במנוע החיפוש של עמודי האתר בשל השינוי במשקל הגורמים הפנימיים שמשפיעים על דירוג העמוד.

נתונים אלו נתמכים ע"י קהילת מקדמי האתרים הבין-לאומית, אשר תומכת בדעה שלמרות שניתן לשחזר את המודל (אשר בו משתמשת ויקיפדיה), כמעט בלתי אפשרי להגיע למידת הסמכותיות של האתר ומסיבה זו לחזות מה תהיה עוצמת הפגיעה בהופעתו של האתר במנוע החיפוש וכמה זמן ייקח למנוע החיפוש לבחון מחדש את חשיבות העמודים באתר ולהציג אותם בתוצאות.

המלצות

במידה ויש נכונות לבצע את השינוי למרות החסרונות המסחריים הטמונים בו, מומלץ לבצע ניסוי בקנה מידה קטן על מנת להעריך בצורה טובה יותר את השפעת השינוי על התוצאות במנועי החיפוש ותקופת הזמן הדרושה להסתגל לשינוים אלו.

אודות אביב מנוח

אביב מנוח
מוכר כ"חיית האינטרנט", אביב מנוח הוא מעצב משחקים, בלוגר ומשווק בעל שם. בין תפקידיו הקודמים נכלל מנהל SEO במשרד הפרסום הותיק, מקאן-אריקסון. בין שאר עיסוקיו היום נכלל פיתוח מותג המדיה Icel.me העוסק בטכנולוגיה ותרבות המשחקים ומשלב בין עולם האינטרנט, הוידאו והחלל החברתי.

עשוי לעניין אותך גם...

איך להתקדם בגוגל בלי אתר? על היום שבו לא נצטרך יותר אתרים

מנוע החיפוש של גוגל הוא ללא ספק הכלי החזק בעולם. מי שיודע לנצל אותו, יוכל ...

בניית אתרי תמיכה

המדריך המלא לניהול והקמה של אתרי תמיכה איכותיים

מתכננים להקים אתר תמיכה או רשת של כמה אתרים? הקפידו על תוכן איכותי, בניה נכונה ...

34 תגובות

  1. פבל ישראלסקי

    תודה על הפוסט האינפורמטיבי אביב.

    בסופו של דבר הדירוגים שלהם בעיקר מתבססים על הכמות האדירה של הקישורים הטבעיים (כשרובם קישורי עומק לדפים פנימיים). יחד עם זאת, אני חושב שאפשר ללמוד הרבה מאד מהמודל של הניווט הפנימי שלהם וליישם זאת.

    האם תוכל לציין דוגמאות לאתרים נוספים שבנויים באותה שיטה?

    • יש עשרות אתרים שבנויים על בסיס מערכת ה-wiki, ביניהם גם רשתות ענק כמו Wikia.com.
      בתחומים נישתיים, הם לעיתים קרובות מדורגים טוב יותר מאשר מאמרים בתוך ויקיפדיה, אודות לשפע המידע שמצוי בהם.

  2. "ויקיפדיה הוקמה לראשונה בשנת 2011"
    2001 :).
    פוסט מעניין, אם כך המצב אז לא היינו אמורים לראות עדיפות לאתרים מבוססי מודל Wiki בכל התוצאות הראשונות בגוגל?

  3. פוסט מעניין.
    שים לב לטעות קטנה בתחילת הפוסט: ויקיפדיה הוקמה כמובן ב 2001 ולא ב 2011…

  4. וויקיפדיה בנויה על מערכת ניהול תוכן חופשית MediaWiki. לא ראיתי הרבה אתרים אשר מבוססים על מערכת זו, אבל אלה שראיתי לפעמים עולים לפני וויקיפדיה.

    פבל, יכול להביא לך דוגמא מ-runet. האתר lurkmore.to. אבל אני לא בטוח עד כמה מערכת זו מתאימה לאתרים מסחריים.

  5. איתי,

    לא בהכרח. כמה אתרים המבוססים על פלטפורמת ויקי אתה מכיר שבאמת בנוים על ההיררכיה הזו, וכוללים תיבות נושא, דפי תג מעודכנים ובנוים נכון – ונהנים מכמות כזו של קישורים לכל רוחב ועומק האתר?

    • פורמט הויקי היום מאד נפוץ וכולל רשתות ענק כגון wikia.
      העניין הוא שרוב האתרים שנבנים על הפלטפורמות הללו הם לא מסחריים.
      Wikia מדורגת נהדר על הרבה מאד תחומי עניין ספציפיים כמו עולמות דמיוניים של סרטים ומשחקי מחשב, הרבה פעמים לפני המאמר הרשמי בויקיפדיה.

  6. פוסט מצויין
    מבטיח לעשות ניסוי קל לבחון את היתרונות והחסרונות

  7. אני מתנצל
    הפורום אם הפוסטים הכי אינפורמטיבים,
    יש לי שאלה האם כדאי להקים אתר WIKI? או להשקיע בהקמת אתר רגיל?

  8. הפורום אם הפוסטים הכי אינפורמטיבים,
    יש לי שאלה האם כדאי להקים אתר WIKI? או להשקיע בהקמת אתר רגיל?

  9. הי פבל

    דבר ראשון , כקורא נאמן תודה
    דבר שני, כמקדם, יש להבין כי ויקיפדיה נמצאת בעיקר בביטויים שהם ביטוי אחד, החיפוש לביטויים אלו הולכים ויורדים וזאת מכיוון שהגולש נהיה הרבה יותר מתוחכם, הכוונה אם בעבר רשמנו "פרחים" היום נרשום "משלוח פרחים", אם בעבר רשמנו "צימר" היום נקיש "צימר מפנק" ואולי אפילו "צימר מפנק בצפון"

    • היי אבישי.

      אני דווקא תוקף את העניין מכיוון אחר- לדעתי, החוזק העיקרי של המודל הזה הוא בתפיסה של ביטויי זנב ארוך.
      ככל שהאתר שלי מכיל עמודים עם מידע מדויק יותר, כך המודל יטיב עימו.
      המודל פחות טוב לעמודי שירותים/מוצרים כלליים כמו ביטוח רכב/ משכנתא.

  10. איתי ברנר

    אני רק רוצה לציין שיש גם Wiki שהן לא Media Wiki – http://en.wikipedia.org/wiki/Comparison_of_wiki_software

    אגב, כדי להגיע לזה חיפשתי Wiki Platforms וזו הייתה התוצאה הרביעית למרות שהמילה Platform הופיע רק בטקסט הפנימי…

    חוץ מזה, פוסט מדהים בעומקו ובאיכותו. שאפו!!

    • תודה רבה.
      אין ספק שהמודל התפשט מעבר להצגתו הראשונית ע"י Wikipedia והיום נחשב למודל מוצלח מאד בעולם התרבות הפופולרית ברשת. עד כה לא ראינו זליגה משמעותית לתחום המסחרי.

  11. מה שאני עושה בחלק מהאתרים שאני עושה להם קידום, זה פוטר פנימי לקטגוריות, כלומר, זה עובד כמו תגיות, זה עוזר מאוד, ובעצם אתה נמצא בדף ובמקום להשתמש בסרגל הניווט אתה מקבל את האופציות שלך פרוסות כבר בסוף הדף, לדפים אחים – מניסיון זה עוזר מאוד.

  12. שלום אביב,

    תודה על המידע המועיל, למדתי המון, ראיתי מספר פרסומים שלך לאחרונה ובהחלט כיף לשמוע דעה חדשה ורעננה, תמשיך כך….

  13. אחלה פוסט בהחלט נהנתי והיה מעניין!

  14. יש לי שאלה לגבי קישורים פנימיים. האם קישור מדומיין ראשי לתוך סאבדומיין של אותו אתר נחשב כקישור חיצוני לאתר או קישור פנימי לאתר?

    • היי,
      בעבר סאב-דומיינים נחשבו לאתרים בפני עצמם לכל דבר, אך הדברים השתנה בהדרגתיות לאורך השנים.
      היום נהוג לחשוב שסאב דומיין הוא חלק בלתי נפרד מהאתר הראשי ולכן קישורים ביניהם נחשבים לקישורים פנימיים.

  15. מעבר לכמות הקישורים והמבנה יש נתון אחד שלא הבתם בחשבון, גוגל ללא ספק מתערב ידנית במתן ציון וקביעת איכות האתרים כיום ולכן אתרים כמו וויקפדיה ואחרים זוכים לדחיפה כלשהי בציון האתר שלנו אין באמת את המידע על כך אבל ללא ספק כבר ראינו אתרים שהועפו מגוגל ופניה ישירה לגוגל החזירה תוך 24 שעות את האתר לאוויר ולמיקום מכובד.
    קשה לי להאמין שאתר מסחרי יכול להתבסס על מבנה זה.

    • אני אשמח לראות את ההוכחות שהביאו אותך למסקנה ש"גוגל ללא ספק מתערב ידנית…"

      אני מטיל בכך ספק גדול. למרות שיש ללא ספק מקרי קיצון בהם זה נכון (וגוגל גם אמרה זאת בעבר), לדעתי רובן המוחלט של התוצאות מסודרות עפ"י האלגוריתם המומחשב.

      המקרים בהם גוגל מתערבת ישירות הם במקרים של תלונות, אתרים זדוניים ושאר "מפגעי" אינטרנט שהאלגוריתם לא יודע לטפל בהם באופן עצמאי.

      • אתה לא צריך להאמין לי, אם נחשפת בחודשים האחרונים ל "מסמך הסודי" של גוגל בו גוגל מלמד איך להעריך אתרים + לעובדה שגוגל מגייסת אלפי בודקי אתרים בכל העולם במגוון שפות תעשה את החישוב ותוכל לקבל את אותה תוצאה.
        מעבר לנושא זה אנו ערים לכמה שינויים שללא ספק מעורבת בהם יד אדם בחו"ל.
        והכי חשוב, אם תמשיך להתבסס על מה שגוגל אומר לך לא תגיע רחוק, גוגל מאכילה אותנו שנים בהרבה זבל שאין לא תפיסה במציאות אבל ללא ספק ממקד הרבה מאוד אנשי SEO בדברים ךא כל כך רלוונטים.
        אבל כמו תמיד בהצלחה ! ושאפו על המאמר.

        • אין שום קשר בין מסמך ההנחיות לקבוצות איכות החיפוש ש"הודלף" לבין הטענה שלך.
          ידענו מזה שנים שקיימים צוותים כאלו, ראשי הצוותים הם אלו שעומדים בחזית התקשורתית של גוגל ואין כאן שום דבר "סודי".

          מכאן ועד להניח שהיות והצוותים קיימים אז יש התערבות אנושית בתוצאות החיפוש, הדרך רחוקה.

          תפקידם של צוותי איכות החיפוש הוא להיות "כלבי השמירה" של האלגוריתם. הם צריכים להעריך האם האלגוריתם עושה את תפקידו כהלכה. יש כאן מערך של איזונים ובלמים שנועדה להבטיח את איכות התוצאות.

          אם היית קורא את המסמך לעומק הייתה נחשף למסכים ולמתודולוגיה מתוך מערכת ניהול המשימות בה הצוותים משתמשים- זוהי מערכת דוחות ותו לאו. ראש הצוות מכניס URL כלשהו לבדיקה, ואנשי הצוות שלו ממלאים דוח עבור העמוד הספציפי.

          לסיום, אני כמובן לא מסתמך אך ורק על מה שגוגל או כל חברה אחרת אומרים (וגם לא אמרתי את זה קודם לכן. בקשתי את הרפרנטים שלך). אני עוקב אחר הפרסומים בתעשייה כולה, שוקל אותם אחד כנגד השני וכן אל מול הנסיון שלי.
          הפעולות שלי בתחום מתבססות על מקורות מאומתים.

  16. מאמר מרתק, כרגיל כאן באתר.
    אני לא מאמין שכדאי לנסות את המודל של וויקי לאתר מסחרי, אלא אם כן הולכים על מיתוג בסדר גודל של וויקיפדיה. ההסבר שניתן במאמר מציג חלק מהסיבות, אבל הן רבות ומגוונות. בסופו של דבר המונים עובדים בקידום אתרים, וכמעט בכל שילוב "לונג טייל" בעל ערך מסחרי תמצאו במקומות הראשונים אתרים מקודמים מקצועית (ולא בהכרח מקצועיים), והם לא בנויים בהיררכיה טבעית, אלא לפי חוקי-האצבע של קידום אתרים כמו שהם כיום. אני אישית הולך להמשיך כרגיל.

    • היי,
      אני חושב שזה מאד תלוי בסוג העסק / האתר.

      לא הייתי ממליץ לעסק שיש לו נוכחות אופליין ענפה לבנות אתר כזה, כי המטרה הראשית שלו היא למשוך את התנועה המותגית אליו – כלומר, הוא צריך לספק פתרונות קודם כל ללקוחות הקיימים. גיוס לקוחות חדשים זוהי מטרה משנית.

      לעומת זאת, אם אני מקים עכשיו מאפס עסק מבוסס אתר אונליין, יתכן מאד שאבחר להציג את השירותים שלי במבנה דומה למה שהשגתי, משום שמודל זה מאפשר לי למשוך גולשים חדשים יותר בקלות, באמצעות ביטויי זנב ארוך רלוונטיים.

      במקום שכל הגולשים יכוונו אל עמוד מכירה אחד, כל גולש יכנס דרך עמוד מכירה שונה שהוא חיפוש ומתאים לו. אני חושב שזוהי הפסקה של Pull marketing.

  17. קראתי את המאמר המושקע הזה.
    חשוב לציין נתון נוסף. כולם יודעים שויקפדיה מפיץ תכנים מעניינים, אמינים,ואיכותיים. דבר שגורם לדרישה מצד הגולשים להיכנס לאתר הזה. גוגל יודע לזהות כמות כניסות וזמן שהיה של הגולש באתר. שיש כמות גולשים גדולה והם שוהים בממוצע זמן רב באתר, גוגל מבין שמדובר באתר מעניין וכדאי לו לקדם אותו בתוצאות האורגניות. בקיצור "התוכן הוא המלך"

    • היי אליהו,
      למרות שאני מסכים עם ההשערה שלך, אין לנו הוכחות לכך שגוגל משתמשת בנתוני התנועה לאתרים באלגוריתם הדירוש שלה.

      למעשה, העמדה הרשמית של החברה היא שלצוותים שעובדים על GA ולצוותי איכות החיפוש אין קשר אחד עם השני ולא עובר ביניהם מידע.

      אני מסכים בהחלט שהדבר הראשון שיש לעשות על מנת שמודל כזה יצליח הוא יצירת תוכן באיכות גבוהה.

  18. מאמר מצויין, יש יתרונות נוספים לאתר במבנה "ויקיפדיה", הוא מאפשר זמן שהיה ארוך יותר באתר (כפי שכתב אליהו) והוא מעודד את הגולש לצפות ביותר דפים בכל ביקור.
    אילו פרמטרים שמעלים מאוד את דירוג האתר.
    אני מסכים שלא לכל אתר מודל זה מתאים, אבל לדעתי להרבה אתרים מודל זה כן מתאים והם לא עושים זאת מתוך חוסר הבנה או "עצלות-תוכן"

  19. הסמכותיות של ויקיפדיה בתוצאות זהה לסמכותיות של פייסבוק,יוטיוב, טוויטר ואתרים שבדרגה שנייה לאתרים אלה.

    • יתכן שזה נכון, אבל קשה מאד ליצור אתר "כמו יוטוב".

      לעומת זאת, עם מספיק תוכן ותכנון, אפשר בהחלט ליצור אתר "כמו ויקיפדיה" – למעשה, יש מאות כאלו ברחבי הרשת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את הפוסט עם חברים