בכל סופ”ש נביא כאן את רשימת הפוסטים המעניינים ביותר שמצאנו בבלוגספירה המקומית והעולמית בנושא קידום אתרים, שיווק באינטרנט ומדיה חברתית. כך תוכלו להיחשף למידע מעניין נוסף שאנחנו לא מספיקים לסקר במהלך השבוע. הרשם לעדכוני החדשות וקבל את הידיעות ישירות למייל >>
גוגל מבטלת מידע על מילות מפתח באנליטיקס עבור משתמשים מחוברים (Search Engine Land)
לאחר הפסקה קצרה של כשבוע עקב החגים, פינת החדשות חוזרת ובראש עדכון משמעותי מאוד לגבי אנליטיקס. מכיוון שגוגל תעבור בקרוב לחיפוש מוצפן (HTTPS) עבור גולשים המחוברים לחשבון שלהם, מידע אודות שאילתות חיפוש ממשתמשים אלו לא יהיה זמין לכלי מעקב כדוגמת Google Analytics. מאט קאטס אמנם חזר ואמר שמדובר באחוז חד ספרתי של הגולשים, אבל הערכות מסוימות מדברות על מספרים גדולים יותר.
לפני שאתם נכנסים לפאניקה, ישנם כמה סייגים להכרזה הזו:
- השינוי כרגע חל רק על גוגל.קום.
- מידע על אתרים מפנים חיצוניים (שאינם אתרי גוגל) וכניסות ישירות עדיין אמור להיות זמין במלואו.
- המידע בוובמאסטר טולס עדיין יופיע, אך בלי שום מידע נוסף על המשתמשים.
- המידע מחיפושים בתשלום דרך מערכות פרסום (כנראה בעיקר Adwords ) לא ייפגע.
הסעיף האחרון עורר לא מעט ביקורת כלפי גוגל מכיוון שנראה כאילו יש כאן אינטרס ברור לא לפגוע במשתמשים מהם גוגל מרוויחה כסף בעוד משתמשים מהם היא לא מרוויחה (המקדמים האורגנים) יכולים (סליחה על הביטוי) ללכת לעזאזל. מאט קאטס טוען שהשינוי הזה מתבקש בגלל סיבה אחרת כמובן: מצב של קמפיינים “רחבים”. לצורך הדוגמה, אם ישנו קמפיין כזה על המילה “פריז” (כעיר), פתאום עלולה להגיע תנועה גם מהחיפוש “פריז הילטון” והמפרסם מפסיד כסף רב בגלל תנועה לא ממוקדת. מצד שני, הוא שכח להזכיר שהמידע הזה בכל מקרה היה ויישאר זמין גם בתוך ממשק Adwords. הפוסט המלא של Search Engine Land כולל מידע נרחב יותר ומספר טיעונים נגדיים לעמדות הרשמיות של גוגל (ובכלל, מדובר באחד הפוסטים היותר ביקורתיים כלפי גוגל שהתפרסמו שם לאחרונה).
תרשימי זרימה בגוגל אנליטיקס (Google Analytics Blog)
עדכון נוסף חשוב לגבי Analytics מאפשר לכם לחלק את האתר שלכם לכמה חלקים ולבדוק כיצד הגולשים “זורמים” מחלק אחד למשנהו כמו במערכת מורכבת של צינורות. תרשימי הזרימה האלו נוצרים אוטומטית ומציגים צמתים מרכזים באתר ואת החיבורים ביניהן. אפשר להרחיב כל צומת שכזו ולראות מידע נוסף כמו למשל כמה אנשים פרשו באותה הצומת ויצאו מהאתר. התרשימים האלו אמורים לתת תשובות מהירות יחסית לשאלות כמו “כיצד משפיע העמוד החדש שיצרתי על התנועה ומאיפה מגיעה רוב התנועה אליו?”
מעבר לתרשימי הזרימה של המבקרים, אפשר להפיק גם תרשימי זרימה ליעדים, אך לשם זאת תצטרכו כמובן להגדיר אותם קודם. בעזרת סגמנטים מתקדמים אפשר ליצור תרשימים מותאמים אישית וכך לעלות על תקלות ספציפיות מאוד בזרימה.
נכון לרגע כתיבת שורות אלו, המאפיין החדש לא מופיע בחשבונות שבדקנו וכמו עם עדכונים קודמים, סביר להניח שהוא יתעדכן בכלל החשבונות בהמשך.
אתרי הנוער הישראליים: איפה הם היום? (מהדורת 2011 – תנועת הנוער)
עומר קפלן בודק מה השתנה בזירת אתרי הנוער בשנה זו בה פייסבוק המשיכה להתחזק והפכה להיות פופולארית יותר ויותר בקרב כלל שכבות הגיל .
המסקנה העיקרית של עומר היא שכרגע אין כמעט אתרי נוער בישראל והמיקוד עבר לאתרים המיועדים לגילאים מעט יותר צעירים, אתרי העולמות הוירטואליים כגון מיקמק ומוגובי. האתרים שהצליחו לשרוד הם בעיקר קהילות התוכן (כדוגמת אתר FXP) ו – וואלה זון, אתר שחווה גם כן ירידה לא קטנה, אך עדיין שומר על תנועה יציבה, לפי עומר, בין היתר בגלל שהתוכן בו ממשיך להתעדכן ומדובר בתוכן מערכתי מקורי. בנוסף, אתרי ילדים מובהקים כגון מומו הפרה וטיפו עדיין שומרים על כוחם ולמפרסמים בכל מקרה מאוד נוח לפרסם בהם בגלל אחוז ההקלקות הגבוה על פרסומות.
לסיום קפלן חוזה שב – 2012 מגמות אלו יימשכו כאשר אתרי הילדים יתחזקו ואתרי הנוער שנשארו ימשיכו בסטגנציה.
מרבית האנשים שינו את הגדרות הפרטיות בפייסבוק (Techcrunch)
אם חשבתם שהגדרות הפרטיות בפייסבוק רק הולכות ונעשות מורכבות יותר, למנהל הטכנלוגי (CTO) של פייסבוק, ברט טיילור, יש חדשות בשבילכם והוא אומר שמרבית המשתמשים דווקא כן שינו את ההגדרות האלו. הוא אמנם לא מסביר מה נחשב בעינו כרוב, אבל הוא אומר שאם תשאל סטודנט ממוצע מה החברים או המשפחה שלו יכולים לדעת עליו בפייסבוק, הוא יוכל לספק לך תשובה. טיילור הזכיר גם שבציר הזמן החדש ישנו יומן פעילות (Activity Log) שמאפשר לראות את כל המידע ששותף אי פעם בחשבון.
גיוס מרשים נוסף של ישראלים: בילגארד (דה מרקר)
מספר בכירים בעמק הסיליקון השקיעו בסך הכול סכום מוערך של כ– 10 מיליון דולר בסטארטאפ ישראלי בשם BillGuard. בין המשקיעים גם קרן ההשקעות של אריק שמידט והמשקיע הראשון בפייסבוק, פיטר ת’יל. BillGuard נועדה לזהות חיובים בעיתיים בכרטיסי אשראי, בעיקר כאלו של משתמשים אמריקאים, והיא עושה זאת באמצעות קבלת דיווחים ממשתמשים לגבי גורמים בעיתיים. לאחר שגורם מזוהה בדרך זו, נשלחת התראה לכל המשתמשים אשר קיבלו חיוב מהגורם הנ”ל.
למרות שמקובל לזהות חיובים כאלו כחיובים כתוצאה מפריצה או הונאת פישינג, הרי שלא מעט מהחיובים האלו מקורם פשוט בטעויות בחישוב או אפילו חיובים שהלקוח לא היה מודע אליהם, למשל בתחום הסלולר (גם אצלנו עבר זה מכבר החוק המגביל את חברות הסלולר מלהציע שירותי תוכן נוספים בתשלום כברירת מחדל).
אגב, המודל העסקי של החברה מתבסס על שיתופי פעולה עם בנקים ומוסדות פיננסים כשהשרות עצמו הוא בחינם לחלוטין למספר בלתי מוגבל של כרטיסי אשראי.
מה מקדמי אתרים יכולים ללמוד ממנהלי קמפיינים באדוורדס? (SEOMoz)
פוסט מעניין מאוד של SEOMoz ובו מוצגים חמישה עקרונות המנחים מנהלי קמפיינים שגם מקדמי אתרים אורגניים יכולים ללמוד מהם. חמשת העקרונות בקצרה :
- התמקדות בהחזר השקעה (ROI) – קריאת מדדים בצורה נכונה גם דרך וובמאסטר טולס (תצוגה דומה ל– Adwords) וגם דרך Conversions באנליטיקס. להתרגל לקבל פידבקים, הפעילות של מנהל קמפיין ממומן היא הרבה יותר שקופה כי הלקוח יודע כמה כסף יורד לו בכל רגע ורגע ומה הוא מרוויח מזה.
- יותר בדיקות – תמיד לנסות לשפר את המצב הקיים דרך קריאת מדריכים ואפילו מקרי מבחן כדוגמת זה של אתר “לימוד נעים”.
- מיקרוקופיה של מילים – כשיש כל כך מעט מקום לנסח את המודעה שלך, כל פרט קטן משנה. לימוד עקרונות המיקרוקופיה יכול לעזור למשל לשפר את תגי המטה וה– CTR.
- לחיפוש יש גבולות (ואנשי ה – Adwords הבינו את זה קודם!) – אם בקמפיין ממומן אפשר לבזבז בעיקר כסף, בקידום אורגני אפשר לבזבז גם המון זמן ולכן צריך לעמוד בלוח זמנים ולהגדיר מטרות. האם תוכלו להגיע לאותם היעדים ב- 20% מן הזמן? (חוק 20-80).
- להשקיע בכל גולש – ושוב פעם, מכיוון שב – Adwords כל גולש עולה כסף, משקיעים הרבה יותר אנרגיה בניסיון להשאיר את הגולש באתר או להחזיר אותו בפעם הבאה. גם אנשי ה- SEO צריכים לחשוב איך לגרום ליותר מכירות ולא רק תנועה, אפילו אם עמוד נחיתה או קריאה לפעולה הוא לא בדיוק Linkbait קלאסי.
