מהו יחס נטישה וכמה זמן הגולש באמת נמצא באתר שלך | AskPavel
קידום אתרים » ווב אנליטיקס » מהו יחס נטישה וכמה זמן הגולש באמת נמצא באתר שלך
ייחס נטישה באתר

מהו יחס נטישה וכמה זמן הגולש באמת נמצא באתר שלך

רוב המשתמשים בגוגל אנליטיקס מקבלים את הנתונים שהם רואים כפי שהם ולא מטילים ספק באמינות הנתונים, וזו טעות. גוגל אנליטיקס היא קודם כל תוכנה שמעבדת נתונים ומפיקה מהם דוחות סטטיסטיים. ככל שהאתר גדול ופופולרי יותר כך הנתונים יכולים להיות מעוותים יותר. בנוסף על אלה, גוגל גם לא תמיד טורחת לפרסם פומבית את מהות המידע באנליטיקס ואיך בדיוק הוא נאסף, מה שמקשה על הבנת הדוחות ועלול ליצור מצבים של מיקוד עסקי שגוי הנובע מאי הבנה של הנתונים בדוחות.

המאמר הבא אינו מתמקד בנושא אחד ספציפי ואני מקווה שהוא לא ייצור בלבול. מצד אחד ניסיתי לשלב כמה כלי מדידה שימושיים שיעזרו לכם להפיק דוחות מהימנים יותר לפחות מסגמנטים מסוימים ומצד שני ניסיתי לספק הוכחות לכך שהמידע שנאסף באנליטיקס הוא לעתים מאוד לא מדויק וכדאי להביא זאת בחשבון.

יחס נטישה \ Bounce Rate

למרות הפשטות היחסית של ההגדרה מסתבר שהיא ממשיכה לבלבל הרבה מאוד אנשים ואפילו יוצרת לפעמים גלי שמועות בקרב קהילת קידום האתרים כאילו יש ליחס הנטישה השפעה על האלגוריתם של גוגל (אני באופן אישי לא קונה את הטענה הזו, את הסיבות ברובן אפרט למטה אבל הסיבה העיקרית היא שלמרות מה שאנו נוטים לחשוב לגוגל אין מידע על כל האתרים באינטרנט וגוגל אנליטיקס ממש לא מוטמע בכל האתרים בעולם ולחברה פשוט אין דרך לדעת את יחס הנטישה של כל אתר ואתר).

גוגל עצמה מגדירה יחס נטישה בפשטות מפתיעה (אבל מבלבלת) כך: כמות המבקרים שהגיעו לאתר, ראו עמוד אחד בלבד ונטשו.

מהו באמת יחס נטישה

למרות הפשטות ההגדרה למעשה לא ממש מדויקת. ההגדרה הרחבה והמדויקת יותר מתייחסת גם למונח מיושן שזכה בשנים האחרונות לתחיה מחודשת בשם היט (Hit). בעבר המונח היט התייחס לכל אלמנט שנטען בעמוד ושנרשם בקובץ הלוג של השרת (קובץ עליו התבססו בעבר רוב תוכנות המדידה דוגמתWebtrends ואחרות). האלמנטים השונים כללו כל קובץ תמונה (כולל קבצי Spacer.gif שבעבר היו נהוגים ליישור טבלאות HTML), קובץ Js או CSS ועוד. המונח היט בהקשר של גוגל אנליטיקס מתייחס לטריגרים של אנליטיקס דוגמת Event Tracking או קוד איקומרס. כאשר טריגר כזה מופעל בעמוד היחיד אותו ראה הגולש, הוא אינו נכנס יותר לטבלאות הנוטשים – כלומר כאילו ראה יותר מעמוד אחד (אלא אם בחרנו להגדיר את ה- Event ככזה שלא ישפיע על אנליטיקס כפי שמודגם למטה).

Event יכול להיות לחיצה על כפתור PLAY של סרטון, הוספת מוצר לעגלת הקניות, גלילה של העמוד (עוד בהמשך) וכך הלאה. כל טריגר כזה שהופעל גורע את הגולש מטבלת הנוטשים (אלא אם מגדירים זאת לשלילה באופן פעיל בהגדרות ה- Event).

אבל, וכאן אני מתייחס לחוסר היכולת של גוגל להתייחס ליחס הנטישה כנתון בעל משמעות, אין שום בעיה לעשות מניפולציות על יחס הנטישה של כל עמוד ועמוד באתר ועל האתר בכללותו. טכנית, אני יכול לייצר איזה יחס נטישה שארצה לכל אתר לפי בחירתי על ידי יצירת URL פיקטיבי שבדרך כלל משמש אותנו להגדרת עמודי תודה בטפסי אג'קס שאין להם URL ממשי לכתובת התודה (למרות שלשם כך עדיף דווקא להשתמש ב- Event שניתן גם להגדרה כ-GOAL באנליטיקס).

נוכל להטמיע בכל עמוד באתר, או בחלק מעמודים את הקוד הבא:

_gaq.push(["_trackPageview", "/fake-url.html]);

וכל גולש שייכנס לעמוד ייצר באופן אוטומטי שתי צפיות לפחות (העמוד שבו הוא נמצא בפועל והכתובת הפיקטיבית שייצרנו), כלומר יחס נטישה של אפס.

כדי ליצור Event שלא משפיע על יחסי הנטישה באתר (רוב ה- Events הסטנדרטיים כן אמורים להשפיע לדעתי על יחס הנטישה ולכן זהו ערך ברירת המחדל שלהם) יש למלא את הערך המתאים ב-EVENT שלכם:

_gaq.push(['_trackEvent', 'nav menu', 'top nav', 'site logo', true]);

יחס נטישה של גולשים לפי סגמנטים

הנושא של פסקה זו לא קשור באופן ישיר להגדרות של יחס נטישה אבל נראה לי שהן רלבנטיות מספיק כדי להיכנס למאמר במיוחד לבעלי אתרים שרוצים למכור ולהתפרנס באינטרנט:
התנהגות הגולשים נמדדת פעמים רבות לפי הסגמנט אליו הם משתייכים: גולשים חדשים לעומת גולשים חוזרים, גולשי מובייל לעומת גולשי דסקטופ ועוד הרבה סגמנטים נוספים.

בכוונה בחרתי להתמקד בשני אלה בשלב הזה מפני שאלה שני סוגי סגמנטים קריטיים עבור אתרי איקומרס בגלל שתי סיבות עיקריות:

  • רוב הרכישות באתרי איקומרס נעשות על ידי גולשים חוזרים.
  • גולשי מובייל (לפחות בינתיים) נוטים שלא לבצע רכישות באמצעות המכשיר שלהם, ואם כן אז הרכישות מתבצעות על פי רוב באמצעות האפליקציה של האתר (אצל מותגים גדולים) ולא באתר עצמו (אנליטיקס לאפליקציות מובייל הוא נושא שאין טעם להיכנס אליו במאמר הזה, גם בגלל שיוניברסל אנליטיקס עומד לשנות את התחום).

עבור שני הסגמנטים האלה נרצה לייצר גם פרופיל נפרד (פרופיל, ולא חשבון) וגם סגמנט מתקדם. ההבדל העיקרי לטעמי בין פרופיל לסגמנט הוא שפרופיל מקבל נתונים רק מרגע היווצרו בעוד שנתונים של סגמנט ניתן להחיל על החשבון כולו מהיום שהוא נוצר. אם זה המצב אז למה בכלל לטרוח על הקמת פרופיל נוסף? מפני שיש לפחות פיצ'ר אחד שזמין באנליטיקס רק עבור פרופילים נפרדים והפיצ'ר הזה קריטי למדי בעת מעקב ומדידה של אתרי מכירות: Funnel Visualization.

לגוגל אנליטיקס יש כאמור לא מעט מגרעות, למרות שבאופן כללי זה מוצר נהדר שבלעדיו היינו נאלצים לשלם סכומים לא מבוטלים כדי לקבל כמות דומה של נתונים. אחת המגרעות, למשל, היא חוסר היכולת לבצע סגמנטציה על משפכי המכירות (אבל מצד שני אצל גוגל אי אפשר לדעת, ואולי בעתיד זה כן יתאפשר) כדי לספק משפך ויזואלי נפרד עבור גולשים חדשים מול גולשים חוזרים נצטרך להקים פרופיל נפרד לשניהם. יש שיאמרו שמשפך ויזואלי הוא דוח לא חשוב במיוחד שלא מצדיק את העבודה הנוספת: התשובה שלי היא שרוב הלקוחות הארגוניים דורשים בראש ובראשונה דוח מכירות של המשפך. נתוני אנליטיקס באקסל משמשים רק לבדיקות מתקדמות יותר, והמשפך הוא דרך נהדרת לייצר שקף שימושי במיוחד לדוח מנהלים.

פרופיל גולשים חוזרים מול חדשים

עבור לקוחות בתחום האיקומרס קבלת גרף צבעוני של משפכי המרה עבור הסגמנט של גולשים חוזרים לעומת גולשים חדשים יכול לספק תובנות על התנהגות הגולשים המשלמים באתר ולעזור בעת קבלת החלטות על מבחני A/B של תהליך המכירה וזיהוי חולשות או חוזקות בתהליך. הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות שני פרופילים נפרדים – אחד לגולשים חוזרים ואחד לגולשים חדשים.

ההגדרה של פרופילים שונים מתבצעת באופן הבא.

יש להקים פרופיל חדש, למלא את הפרטים המתאימים, תהליך שכל בעל אתר אמור להכיר, ואז ליצור שני פילטרים.

פרופיל חדש

חשוב לדעת כי פילטר כשמו כן הוא, הוא מווסת את כמות הנתונים בפרופיל ולא מראה תמונה כללית – זכרו שבפרופילים האלה לא נמצאים כל נתוני האנליטיקס שלכם. בנוסף, הפילטרים באנליטיקס מווסתים נתונים לפי הסדר, קודם פילטר ראשון, אחר כך פילטר שני וכך הלאה – כלומר הסדר בו אתם פותחים את הפילטרים הוא קריטי. הדוגמא הבאה היא לגולשים חדשים מול גולשים חוזרים, אבל אפשר ליצור סגמנטציה עבור מספר רב של קהלים שתרצו למדוד במשפך ההמרות בנפרד (או בכל דוח אחר שלא תומך בסגמנטציה).

ראשית ניצור פרופיל לגולשים חוזרים בלבד.

בפילטר הראשון נסנן את כלל הגולשים שמגיעים לאתר:

סינון כלל הגולשים

הפילטר השני מסנן את הגולשים החדשים בלבד:

גולשים חדשים

הפרופיל של גולשים חוזרים מוכן וכעת נחזור על אותם צעדים בפרופיל השני כדי לפלטר את הגולשים החדשים:

גולשים חוזרים

כעת יש לנו שני פרופילים חדשים שמאפשרים לנו לייצא דוחות מתקדמים על התנהלות הגולשים החוזרים מול הגולשים החדשים. התמונות הבאות ממחישות את ההבדל (הלא דרמטי במקרה זה) בין יחס ההמרה של גולשים חדשים לגולשים חוזרים. חשוב לציין בהקשר הזה שגולשים חוזרים מול חדשים אינו נתון חד ערכי, בעיקר כיום בעידן ריבוי המכשירים בעלי הגישה לאינטרנט. גולש יכול להכנס לאתר פעם אחת מהסמארטפון, פעם שניה מהמחשב בעבודה, פעם שלישית מהמחשב בבית ופעם רביעית מהטאבלט – בכל פעם הוא ייחשב לגולש חדש למרות שמבחינת ההתנהגות שלו באתר הוא מתנהג כגולש חוזר, מה שכמובן מעלה את יחס ההמרה של "גולשים חדשים" בהשוואה לנתונים דומים של לפני מספר שנים.

הנה דוח אמיתי שמראה את ההבדל בין גולשים חוזרים לחדשים ואת ההבדל ביחס ההמרה שלהם.

גולשים חדשים:

גולשים חדשים

גולשים חוזרים:

גולשים חוזרים

סגמנט של גלישה באתר ללא גולשי מובייל

כפי שכבר הוזכר כאן, גולשי מובייל אינם מייצרים יחסי המרה גבוהים ביחס לגולשים אחרים כולל גולשי טאבלט. אם אתם רק אוספים לידים לא אמורה להיות בעיה עקרונית כיוון שקל יחסית למלא טפסים במובייל, אבל אם אתם מוכרים מוצר כלשהו, סביר שתהליך הרכישה במובייל הוא לא ממש נוח בהשוואה למכשירים אחרים ומכאן יחס ההמרה הנמוך. כדי לקבל מידע על יחס ההמרה "האמיתי" של האתר מומלץ לפלטר החוצה את גולשי המובייל בלבד (לא כולל טאבלטים). גוגל לא ממש עוזרת לנו לעשות את זה, מהסיבות שלה (אולי קשור למודל של Enhanced Campaigns באדוורדס ואולי לא). בכל מקרה, גוגל אנליטיקס כן כולל סגמנט של טאבלט + מובייל וסגמנט של טאבלט בלבד, אבל באופן די מוזר אין סגמנט ייעודי למכשירי מובייל בלבד.

כדי ליצור סגמנט שכולל את כל התנועה לאתר ללא תנועת מובייל בלבד אפשר לבנות סגמנט שכולל את שמות רוב המכשירים הנפוצים. בניתי אחד כזה לדוגמא, הוא אמור ליצור סגמנט מתקדם שמבטל את הרוב המכריע של הסמאטרפונים, לא את כולם. אפשר כמובן להרחיב אותו כך שיכיל את כל המכשירים וכך לשפר עוד יותר את יחס ההמרה באתר האיקומרס שלכם:

ייחס המרה של מסחר אלקטרוני

להורדת הסגמנט:
https://www.google.com/analytics/web/template?uid=S4x7ivbOTGORemWH3sqRAQ

זמן שהייה ממוצע באתר ועוד קצת על יחס נטישה

אחרי שגלשתי מהנושא המרכזי לנושא סגמנטציה והמרות אחזור כעת לנקודה ממנה התחלנו, והיא הבנת כמה מהדוחות המרכזיים של גוגל אנליטיקס לעומק. זמן שהייה באתר הוא עוד פרמטר שמרבים להעלות בניתוח אתרים ובמצגות – לרוב מבלי לדעת שמדובר בנתון חלקי בלבד ומתוך מחשבה כי הנתונים באנליטיקס הם נתונים אבסולוטיים – והם כאמור לא. אנליטיקס (כל תוכנת אנליטיקס כמעט) היא בעיקר תוכנה סטטיסטית וכך צריך להתייחס גם אל הנתונים, כמייצגים מגמה אבל לא כנתונים אבסולוטיים וזה חשוב כפליים עבור אתרים בעלי טראפיק גבוה במיוחד בהם קיימת דגימת מידע קטנה בלבד (data sampling) – עד למגבלת 10 מיליון היטס בחודש (המגבלה הנוכחית של אנליטיקס).

אחרי ששוב סטיתי מעט מהנושא, נחזור לנקודה של זמן שהייה ממוצע באתר, זהו אחד הנתונים הלוקים ביותר בחסר באנליטיקס מאחר והתוכנה אינה יודעת למדוד את נקודת המוצא שלנו מהאתר. כלומר, אם נכנסתי לעמוד X באתר, קראתי מאמר באורך 2,000 מילה במשך 20 דקות ויצאתי מהאתר מבלי לבצע אף פעולה נוספת – זמן השהייה שנמדד באנליטיקס הוא 0 (אפס).

יש מספר דרכים להתגבר על המגבלה הזו של אנליטיקס:

  1. אפשר להוסיף צפייה בעמוד וירטואלי עם מגבלה של מה שאתם סבורים שהוא פרק זמן ארוך מספיק כדי לא להיחשב כגולש נוטש (נגיד 30 שניות) – אישית לא חושב שזה פתרון מוצלח במיוחד.
  2. אפשר לייצר Event כל עשר שניות למשל, כך שהגולש "יוצר אינטראקציה (היט) עם העמוד כל זמן שהוא נמצא בו ומשדר כמובן חזרה לאנליטיקס את משך הזמן "המדויק יותר" שלו. גם הפתרון הזה לא אידיאלי מבחינתי, הוא מספר רק חלק מהתמונה. היום בעידן של עשרות לשוניות פתוחות בדפדפן, העובדה שגולש נמצא בעמוד לא באמת מעידה על אינטראקציה כלשהי ולא מספקת נתון מהימן יותר על יחס הנטישה (הגולש שכח את לשונית הדפדפן פתוחה על עמוד כלשהי במשך ימים שלמים ולאחר מכן סגר את המחשב לאחר שלא חזר לבקר בעמוד אפילו פעם אחת)
  3. הדרך השלישית היא ליצור Event לפי האינטראקציה עם העמוד: למשל האם הגולש גלל לאמצע או סוף העמוד, האם הוא לוחץ עם העכבר על שדה כלשהו בטופס הליד שלכם וכך הלאה. כל תנועה כזו, גם אם לא גורמת למעבר לעמוד נוסף עדיין מספקת אינדיקציה לפעולה של הגולש בעמוד. על הדרך, היא גם מפעילה היט שנשלח שאנליטיקס כך שנקבל מידע מדויק יותר על זמן השהייה הממוצע באתר.
  4. החלופה הרביעית ניתנת לביצוע באמצעות פונקציית trackTiming של גוגל אנליטיקס. זו כבר שיטה מורכבת יותר ליישום והדוחות לא יופיעו במיקום הרגיל שלהם אלא תחתUser Timings בדוחות של Site Speed עבורם נוצרה במקור הפונקציה הזו. עם trackTiming נוכל למשל לעקוב אחר כל פרמטר של זמן אותו עובר הגולש, למשל כמה זמן עבר מאז שנכנס לאתר ועד שלחץ על כפתור Click to Call למשל. לא הייתי משתמש ב- trackTiming כדי לעקוב אחר זמן השהייה הממוצע באתר, זה לא ממש פרקטי בעיני וקצת מחמיץ את המטרה של הפונקציה החשובה הזו שמאפשרת לנו ליצור דוחות מורכבים על התנהגות הגולשים באתר והאם הם ממלאים את המטרות השיווקיות השונות שהוגדרו לו (מבחינת משך זמן ביצוע הפעולה המוגדרת והאם הקריאה לפעולה שלנו מייצרת את הפעולה הרצויה ותוך כמה זמן).

עד כמה המידע שמופיע באנליטיקס מדוייק באופן כללי?

המידע באנליטיקס הוא כאמור מידע סטטיסטי ויש להתייחס אליו ככזה. אחרי הנקודה הקודמת לא נראה לי שיש הרבה מה להרחיב בנושא למעט לציין שוב הנקודה הזו, שיש לה חשיבות קריטית בעיקר עבור אתרי איקומרס. אם יש לכם אתר גדול שמוכר הרבה, אל תסתמכו על הנתונים שמופיעים באנליטיקס בלבד והשוו אותם לנתונים שיש במערכת ה-CRM הכוללים נתוני מכירות בפועל (מה גם שבאנליטיקס לא מופיע מידע כגון ביטולי הזמנות – שוב מבלי התייחס בשלב זה ליוניברסל אנליטיקס). הסטיה של אנליטיקס יכולה להגיע לעשרה אחוזים ויותר באתרים גדולים, ולטעמי זו סטייה משמעותית מדי בשביל לא להתייחס אליה.

איך בכלל נמדד הגולש בגוגל אנליטיקס

באופן כללי יש לגוגל אנליטיקס שלושה סוגי קוקיז לכל אחד מהם אורך חיים שונה (הדברים אמורים לגבי הגרסה הנוכחית של אנליטיקס, בגרסה החדשה, יוניברסל אנליטיקס, המדידות הולכות להשתנות, לפחות חלקן).

  • Session Cookie – תוקף ברירת מחדל של 30 דקות (שניתן לשינוי). קוקי זה, utmb, מתאפס כל 30 דקות, מתאפס כאשר משתנה מקור התנועה, ומתאפס בחצות (בהתאם אזור הזמן המוגדר באנליטיקס שלכם). קוקי זה אחראי למדידת ביקורים (Visits) באתר והוא מוגדר מחדש לשלושים דקות אחרי כל פעולה שביצעתם באתר. הנה כמה דוגמאות:
    • נכנסתי לאתר, סגרתי את הדפדפן ונכנסתי שוב לאחר 25 דקות – אני גולש חוזר.
    • נכנסתי לאתר והשארתי את הלשונית פתוחה ולא ביצעתי אף פעולה באתר – אחרי 31 דקות אני נחשב כביקור חדש (אבל לא מבקר((Visitor חדש).
    • נכנסתי לאתר, קראתי מאמר במשך 29 דקות ואז עברתי לעמוד נוסף, תוקף הביקור שלי מתאפס שוב לשלושים דקות.
    • נכנסתי לאתר מגוגל אורגני, ואחר 15 דקות נכנסתי שוב מקמפיין ממומן – אני נחשב כביקור חדש.
  • Source / Medium Cookie – תוקפו של קוקי זה 6 חודשים כברירת מחדל והוא מודד את מקורות התנועה לאתר (utmz).
  • Visitor Cookie – רוב המידע באנליטיקס נאסף כאן בקוקי utma שתוקפו למשך שנתיים. והוא קולט את המידע על מבקרים (להבדיל מביקורים).
  • Custom Variable Cookie – קוקי זה, utmv, מופעל אך ורק אם הגדרתם CustomVar ברמת מבקר (בקצרה – CustomVar ניתן להגדיר בשלוש רמות: רמות הסשן של הביקור, רמת המבקר עצמו או רמת העמוד בו הוא נמצא. אני באופן אישי משתמש ב- CustomVars לעיתים נדירות וכמעט תמיד מעדיף Events כיוון שאין להם מגבלת מקום).

לגוגל עצמה יש מידע רב בנושא הזה, וניתן לקרוא עוד בקישורים הבאים.

אנגלית: http://support.google.com/analytics/answer/2731565?hl=en

עברית: https://support.google.com/analytics/answer/2731565?hl=iw

טיפ: בכל השירותים של גוגל באינטרנט שינוי פרמטר hl ב-URL משנה את שפת הממשק והטקסט (במידה וקיים טקסט מקבלי בעברית). En לאנגלית, iw או he לעברית.

בגלל התוקף השונה של הקוקיז ורמת מדידה שונה (ביוניברסל אנליטיקס יש רק קוקי אחד אגב) יכולה להיווצר לפעמים אנומליה כמו התופעה של יותר מבקרים ייחודיים מביקורים.

עוד קצת על מקורות תנועה ומילות מפתח

מי שמקפיד לעיין באופן שוטף בדוחות אנליטיקס שלו רואה בשנה האחרונה עליה משמעותית בתנועה מכניסות ישירות. יכול להיות שהמותג התחזק מאוד, אבל במקביל שינויים במנועי החיפוש של סמאטרפונים מבוססי אנדרואיד או IOS תורמים גם הם לתופעה. מאז ספטמבר 2012 כל גולש שמגיע אלינו דרך מערכת ההפעלה iOS6 נחשב לגולש שהגיע מתנועה ישירה אפילו אם הגיע כתנועה אורגנית מגוגל.

הפעם זה לא קשור ליכולות של אנליטיקס אלא לקרבות היוקרה בין שתי חברות ענק ובכל זאת, ההשפעה על הנתונים שלנו היא ישירה ומידית. נוכל לפתור את הבעיה הזו (בערך) ולקבל נתוני אמת על ביצועי מקורות התנועה לאתר באמצעות יצירת סגמנטים ייעודיים לגולשי iOS בכלל ו-iOS6 בפרט ולהחיל את אחוזי הגולשים לפי נתוני עבר כדי שנדע שלא ממש הפסדנו תנועה אורגנית. למרות מה שכתבתי פה למעלה, באתרים רבים אותם אני בדקתי לא הצלחתי למצוא מגמה שלילית כלשהי הקשורה ל-iOS6, אבל מספיק אתרים חשובים בעולם ציינו שהתופעה אכן קיימת.

על זאת אפשר להוסיף מקרים בהם גוגל עצמה מזייפת כפי שקרה בשנה שעברה ובעלי אתרים בעברית בוודאי זוכרים את הפיאסקו של סוף 2011 בו חלק לא מבוטל ממילות המפתח מהאורגני הפכו לקוד ASCII בלתי קריא באנליטיקס – למשך חודשים!

זה לא ממש המקום, אבל חשוב בכל זאת לציין שחלק גדול מהתנועה בגוגל ובאתרים רבים באינטרנט נוצרת באמצעים מלאכותיים, כלומר בוטנטים שמחקים את התנועה של גולשים אמיתיים. התופעה פחות נפוצה בארץ (אין כאן מספיק כסף) אבל זה עדיין נתון שחייבים לקחת בחשבון בעיקר אם יש לכם אתר בעל פרופיל גבוה שמתפרנס מפרסומות.

על הצרה הזאת אפשר להוסיף צרה ייחודית יחסית למדינת ישראל: מדי שנה מצטרפים כאן יותר ויותר אנשים לשירותי VPN מאובטחים כדי שיוכלו להירשם לשירותי סטרימינג שונים בארה"ב. הגולשים האלה "מאבדים" את ה-IP הישראלי שלהם אבל מכמה בדיקות שערכתי, לפחות עבור כניסות באמצעות פרוקסי (אין לי עדיין VPN) אנליטיקס אינה מזהה כניסה בכלל, שלא לדבר על מילת מפתח. סביר מאוד להניח שכניסות של גולשי VPN כן יירשמו (רוב שירותי הפרוקסי פשוט לא מאפשרים יצירת קוקי), אבל עדיין צריך לבדוק האם מילת המפתח תירשם אף היא והאם מקור התנועה ייחשב כאורגני או ישיר (התנועה דרך VPN אמורה להיות מאובטחת SSL ולכן בתיאוריה אמורה להירשם כתנועה ישירה תמיד, לא משנה מהיכן הגולש הגיע).

עוד מקורות תנועה נעלמים קשורים לאפליקציות מובייל (כמו האפליקציה של פייסבוק) שתופיע כתנועה ישירה אלא אם תייגתם את הלינקים שפרסמתם שם באמצעות URL Builder.

כדי לסגור את הפינה של מקורות התנועה הנעלמים באנליטיקס אני ממליץ לקרוא את המאמר הבא, שאמור לייצר לכם גם כמה תובנות שיווקיות לגבי מקורות הכניסה לאתר שלכם והחשיבות הפחותה מדי (כנראה) שאתם מייחסים לתנועה ישירה.

סיכום וקריאה נוספת

המאמר קצת התפזר לכמה תחומים במקביל אבל המטרה הכללית הייתה להראות כי דוחות אנליטיקס אינם כה מובנים מאליהם כפי שרבים חושבים ויש פרמטרים רבים שנכנסים למשוואה ומשפיעים על הנתונים מבלי שיש לנו שליטה על כך. מאחר ונתוני אנליטיקס משמשים פעמים רבות כבסיס להחלטות שיווקיות אופרטיביות באתרי אינטרנט, חשוב לדעתי שנדע את העיוותים הקיימים בחלק מהדוחות לפני שנסיק מסקנות. בנוסף, ניסיתי לענות על שאלות שעלו לאחרונה בתחום מדידת גולשי מובייל ואחרים באתרי איקומרס ואני מקווה שהצלחתי לייצר קצת תובנות חדשות בנושא.

באופן טבעי רוב החומר המקצועי ביותר בתחום (ובכל תחום אחר לצורך העניין) נכתב באנגלית. האתרים הטובים ביותר לטעמי שמסקרים שיטות אנליטיקס מתקדמות הם אלה:

אודות ‫רועי שפייזר‬‎

‫רועי שפייזר‬‎
איש טכנולוגיה, תוכן ואינטרנט עם היסטוריה של הקמת אתרים וכתיבת תכנים והווה של קידום אתרים טכני, ניתוח אתרים, הטמעות אנליטיקס מתקדמות ושיווק אינטרנטי מתקדם. בעברי הקמתי את כלל פעילות האינטרנט של AIG ישראל וכיום מנהל מחלקת SEO ושיווק אינטרנטי ב-agent.co.il

עשוי לעניין אותך גם...

Google Attribution: בעיית הייחוס והשפעתה על נתוני קמפיינים

בעולמנו הדיגיטלי הרב מסכי והרב ערוצי, סביר מאוד שקהל היעד הממוצע ייתקל במסרים השיווקיים שלנו ...

27 תגובות

  1. לדוברי הרוסית בינינו, אך לא רק, אני ממליץ לשים באתרים (אפילו בעברית) סטטיסטיקה של yandex – http://metrica.yandex.com/ (יש גם באנגלית). יתרונות של yandex. קודם כל הוא משתמש בשיטה אחרת לגמריי לחישוב אחוז הנטישה – ביאנקדס "נטישה" נחשבת לגולש שעזב את האתר אם היה באתר פחות מ15 שניות. (לדעתי דבר הרבה יותר הגיוני). וכאמור הוא לא מאפס נתונים של גולשים שהיו באתר בעמוד 1, ללא פעולות נוספות, במשך הרבה זמן.
    דוגמא – לאשתי יש אתר מתכונים בעברית. ראיתי שבמשך חודשים אחוז נטישה הוא סביב 80-90%, זמן ממוצע באתר קרוב ל-0. על פניו נוט גוד, אבל אחרי זה שמתי סטאטיסטיקה של יאנקדס וראיתי שרוב הגולשים הכן נמצאים רק בעמוד אחד, אבל בממוצע מבלים בו יותר מדקה. זמן יותר מסביר לראות מתכון.
    יתרון נוסף של yandex – יש בתוך סטטיסטיקה שלהם כלי שנקרא webvisor. כלי נהדר שמאפשר לראות מה אנשים עשו באתר שלהם – ממש לראות – לראות תנועת עכבר או אצבעות, לראות מה הם קראו וכו.
    באותו אתר של מתכונים ראיתי איך אנשים בצורה שיטתית ומסודרת מתחילים לקרוא מתכון, מגלגלים למטה, יורדים עד סוף העמוד.
    ואתם פשוט לא מאמינים עד כמה כלי זה עזר לי בעבודה עיקרית שלי – דרך צפיה בהתנהגות של אנשים באתר למדנו פשוט המון. ואם זה אתר מכירות – כלי הזה מאפשר ללמוד פשוט המון על העמוד הרכישה (המבין יבין).
    וכאמור יתרון יקרי – כלי חינמי לגמריי, כאמור תחרות זה דבר נהדר…

  2. אני מתרשם מעושר הפרטים שהוצגו פה, אודות כמות הטירחה שגוגל טורח כדי לאסוף מידע רב, שמתוכו הוא מגיש לנו באנליטיקס בעיקר ערכים ממוצעים של שיעור נטישת הדף וזמן השהיה בדף. אין לי ספק שהטירחה הרבה משקפת בעיקר את השימוש שגוגל עושה במידע הזה לצרכיו, בעוד שמפי מרבית בעלי ומקדמי האתרים אני שומע רק מחשבות וטיפים איך לצמצם את שיעור הנטישה ואיך להאריך את זמן השהיה: איך לכלוא את המבקר בתוך הדף או איך להכריח אותו לעבור לדפים האחרים.

    בואו נניח שמדובר באתר שבתוך טקסט דף הבית מוצג מספר טלפון, וגם (יחד עם טקסט שאר דפי האתר) מידע מפורט שניתן לקבלו, בצירוף הבהרות נוספות ותשובות לשאלות, בשיחה עם מי שעונה לחיוג לאותו מספר טלפון. מי שעל סמך הנתונים מאנליטיקס מוצא ששיעור הנטישה הממוצע מתקרב ל-100% וזמן השהיה הממוצע מתקרב ל-0 שניות, עלול אכן לחפש דרכים איך לכלוא את המבקר בתוך הדף, איך לפתות אותו לצפות בסרטון, או איך לפחות להרבות במלל שבטקסט הדף ולפזר את טקסט האתר בין הדפים.

    על פי כל הסימנים גוגל מתעניין עכשיו מאד ברמת שביעות רצון הגולשים מהדף, כדי לדרג את תוצאות החיפוש שלו על פי הסדר היורד של רמת שביעות הרצון. הוא מגיש לבעל האתר ערכים ממוצעים של שיעור נטישה וזמן שהיה משום שאת שני הערכים הללו ניתן ממילא לקבל מכל כלי שמנתח את קובצי הלוג שמייצר השרת, אבל הם היחידים שמביעים את תגובת המבקרים לפני, או מבלי, שביצעו המרה. אבל לגוגל יש ודאי גישה לאיתותי שביעות הרצון של מדגם אמין מתוך כלל הגולשים, לפני ואחרי הביקור – העדפות בתוך דף תוצאות החיפוש, כמה מהמבקרים סימנו את הדף בדפדפן וחוזרים אליו במישרין (בהשוואה לתוצאות חיפוש מהאתרים המתחרים), כמה מתוך המדגם האמין סימנו פלוס, ועוד עשרות, או אפילו מאות, טיפוסי איתותים אחרים שרק גוגל זיהה את קיומם ופיתח דרכים למדוד את כיוונם ועוצמתם. וכדי שגוגל לא יפלו שוב למלכודת שאיפשרה את תחמון תוצאות החיפוש באמצעות "בנייה" סיטונית של קישורים מלאכותיים, רק הצלבת נתוני ההתנהגות של מדגם מאוכלוסיית הגולשים, שזוהו מראש כ"אמינים", מכל טיפוסי האיתותים תשפיע על הדירוג בתוצאות החיפוש.

    ערכי שיעור הנטישה וזמן השהיה, על כל עושר הפרטים אודות איך הם מופקים, אינם ממצים אם כן את מה שאנחנו יודעים, אלא רומזים לנו שוב כמה הרבה אנחנו לא יודעים – ולא יכולים לדעת! הקושי להכיר בזה בזה מוביל, כדברי רועי שפייזר, ל"מצבים של מיקוד עסקי שגוי".

  3. הערה: שכחתי להוסיף שבמקרה ההיפותטי שתיארתי, מספר הטלפון נמצא במקום בולט בראשית דף הבית, וזו בדיוק הסיבה לרמת שביעות עילאית של מרבית המבקרים, למרות שהיא מקבלת ביטוי בערכים "גרועים" כביכול באופן קיצוני. אם המבקרים היו מתקשים למצוא את מספר הטלפון יצרנו, כדברי רועי, "מיקוד עסקי שגוי".

  4. ראשית,

    מאמר עשיר במידע ואפילו הצלחת לחדש, או בעצם לחדד, לי כמה היבטים בניתוח תנועת הגולשים באתר.

    מעבר לכך, מסקרן אותי – האם יש לך השערות, מדוע גוגל בעצם לא מודדים את זמן השהייה האמיתי באתר (ציינת שמבקר ששהה רק בעמוד אחד נמדד תמיד כזמן שהייה אפס)? והאם יש לך סימוכין במדידות/ניסויים לקביעה הזו?

    כלומר, אני מקבל ומבין את הניתוח – אבל לא מוצא את ההגיון של גוגל במדידה הזו.

    • אפשר להוסיף עוד שאלות קשורות:
      מה אנליטיקס מודד (או שרק מציג) כזמן שהיה באתר בעל דף אחד ויחיד? ומה מדדו והציגו הכלים שבהם השתמשנו לפני שהשתעבדנו לאנליטיקס, וששאבו נתונים במישרין מקובצי הלוג שמייצר השרת?

      • רועי שפייזר

        כתבתי למעלה שגוגל די קמצנית במידע שהיא מחלקת על המידע שנאסף.. למיטב ידיעתי אף תוכנת אנליטיקס לא יודעת למדוד זמן שהייה באתר בעל דף אחד (אלא אם מטמיעים events). מידע כן יכול להצטבר אם הגולש נמצא בעמוד יותר משלושים דקות (זמן ברירת המחדל שאפשר לשנות) אז מתאפס הקוקי והגולש נספר שוב. למה גוגל לא אוספת את המידע? אין לי מושג ואני רק יכול לנחש שמדובר במגבלות טכניות. לגבי סימוכין – לדעתי מופיע בקישורים המצורפים למאמר. בנוסף עבור הרוב המכריע של האתרים מדובר בסטיית מדידה רק עבור העמוד האחרון בו ביקר הגולש וכמו שניסיתי להדגיש למעלה פשוט לא צריך לקבל את המידע מאנליטיקס כמובן מאליו ואפשר ליישם שיטות מתקדמות ליצירת נתונים אמינים יותר ממה שמתקבל באמצעות הטמעת הקוד הסטנדרטי.

  5. תודה רבה,
    הרבה מידה ובאמת קצת מתפזר אבל מאוד מאוד מעניין.
    חג שמח!

  6. ותודה לאל שאני לא מטמיע בשום אתר שלי/לקוחות אנליטיקס

    לתת גישה כזאת לקרביים של האתר לגוגל, זה פשוט רע,
    ומנסיון, זה רק פוגע במיקומי האתר
    אבל אחלה כתבה:)

    • מהניסיון של אחרים – אתה גם חוסם מפני גוגל מידע שיכול דווקא להועיל מאד לשיפור מיקומי האתר.

      • רועי שפייזר

        אין למידע באנליטיקס שום השפעה על מיקומים באורגני. זו אחת הנקודות המרכזיות שניסיתי להעלות כאן

        • ולדעתי, המידע שגוגל שואב על התנהגות והעדפות אוכלוסיית המבקרים בתוך האתר (ואת חלקו הזעום הוא מציג באנליטיקס) מוצלב עם מידע על ההתנהגות וההעדפות מעשרות, או אפילו מאות, מקורות שמחוץ לאתר ("איתותים") ואם ההצלבה מעידה על מגמה ברורה, זה בהחלט משפיע (ולהערכתי גם יקבע) את ציוני הרלוונטיות של הדף.

          אלא שגוגל ודאי משתמשים במידע הזה בשכל, ולא בצורה הפשטנית ש"שיעור נטישה גבוה וזמן שהיה נמוך זה תמיד רע".

  7. אינני מצליח משום מה לשלוח פה תגובה שמכילה קישור להמחשה טריה מאתמול לדוגמא של החשיבה הפשטנית והשגויה, שמפנייה אני מתריע פה, ושרואה בשיעור נטישה גבוה משהו שהוא תמיד רע – משמע, בעיה שדורשת פתרון בצורת פעולה לצמצום שיעור הנטישה.

    מדובר למרבה הגיחוך במישהו שמציע לנו לרכוש אצלו שרותי מיקור חוץ בקידום אתרים וכתיבת תוכן.

    • אני תוהה מה מתרחש בראשו של מי שמצביע מינוס על תגובה שיש בה בסך הכל קישור, שיוצא לדף שיש בו בסך הכל קישור לדף של מישהו שמוכיח בעליל הבנה אפסית בקידום אתרים.

  8. יש תחומים שבהם אחוזי נטישה גבוהים הם דבר לא רע, אפילו טוב, למשל חיפש שעה / תאריך, מזג אויר וכו'
    השאלה היא – מה בנאדם עושה אחרי שנטש – האם נכנס לאתר הבא באותה שאילתה, או מחפש משהו אחר לגמרי וכו'

    בכל מקרה, "זקן השבט" אני באופן אישי מזמן לא מתקין גוגל אנליטיקס כי יש מספיק תוכנות ומערכות טובות פי כמה וכמה + אני באופן אישי ומקצועי מעדיף תמיד לצמצם גישה כזאת לגוגל

    • כאמור, גוגל יודע טוב למדי מה אוכלוסיית הגולשים עושה אחרי שהיא יוצאת מהאתר שלך (וגם מה שהיא עשתה לפני שנכנסה אליו). אתה הוא זה שלא יודע.

      • אבל גוגל לא בהכרח צריך לדעת מה הגולש עושה בתוך האתר שלך
        ולפעמים עדיף לא שלא לדעת

        בכל מקרה, הבנו אחד את השני:)

        • אתה ואני מבינים היטב האחד את השני. טענתי שאם, ללא ידיעתך, המבקרים מאותתים לגוגל, מחוץ לאתר, על שביעות רצון טובה יחסית, בהשוואה לביקור באתרים המתחרים, והמידע שגוגל יכול לקבל מאנליטיקס מוצלב עם המידע שגוגל אוסף מחוץ לאתר שלך, ומחזק אותו, זה בדיוק מה שעשוי להכריע כדי לנצח את המתחרים בתוצאות החיפוש.

          וגם להפך. אלא שאתה ואני לא יכולים לדעת, מתוך דיון כללי בלבד (!) האם במקרה פרטי נתון עדיף שגוגל יידע או עדיף שלא.

          ולכן, אם יש לך סימנים נוספים מתוך האתר המעידים על רמת שביעות רצון גבוהה (למשל יחס המרה גבוה במיוחד) עדיף לאפשר לגוגל גישה, כי זה עשוי להטות את הכף לטובתך על חשבון המתחרים.

          • לא מסכים איתך "זקן השבט", זה לא הגיוני לדעתי שתהיה "עדיפות" כלשהי לאתרים עם אנליטיקס, ומנסיון, זה בדיוק להיפך
            ודווקא את זה אפשר לבדוק על ידי מחקר
            בכל מקרה, הדיון הזה קצת סתמי לדעתי, ומשום מה אתה מקבל המון מינוסים לתגובות שלך מגולשים שונים…

          • לא מדובר בעדיפות אוטומטית לאתרים עם אנליטיקס בתוצאות החיפוש של גוגל, משום שהמידע מאנליטיקס יכול גם להזיק לך בדירוג – כאשר גם הוא (בנוסף למידע מאיתותים אחרים שגוגל מודד) מצביע על רמת שביעות רצון נמוכה מהאתר.

          • קרא את הקישור שטקסט העוגן שלו הוא "מוסתר בשל דירוג נמוך". דירוג התגובות על ידי מינוסים ופלוסים שיוצאים מהבטן ולא מהראש, באופן שעוד מאפשר צינזור חלקי אוטומטי על ידי הסתרת התגובה, נועד לחסוך עבודה למנהל פורום שרוצה להעלים תגובות ספאמיות או פוגענית בלי לעבוד, אבל זה הדבר הכי טפשי שפורום מקצועי יכול לעשות.

            פלוסים ומינוסים שניתנים ללא צורך בנימוק (!) מתאימים אך ורק לעניינים שבטעם, שאותם אי-אפשר (!) ולכן גם אין כל צורך לנמק (איזו עוגה יותר טעימה בעיניי? איזו דוגמנית יותר יפה בעיניי?) ומזיקים ביותר בתחומים שבו אפשר להתקדם במעלה הרמה מקצועית רק על ידי הפעלת השכל באיתור חולשות בנימוקים של העמדה היריבה ובהמצאת נימוקים משכנעים לחיזוק העמדה שלי.

            מרבית, אם לא כל, הדיונים בפורום מקצועי לקידום אתרים מתאמצים לענות רק על שאלה אחת, בהקשרים שונים: "מה (הנהלת) גוגל רוצה להסתיר מאיתנו?" איך מישהו העלה בכלל על דעתו שאפשר למיין ולדרג את התשובות הנכונות מהשגויות על פי פרוצדורה שנכונה אך ורק לבירור עניינים שבטעם.

            אני ממליץ לכן לבטל את השטות הזאת של פלוסים ומינוסים או, לחילופין, להוסיף לה שכלול מהפכני: לאפשר את הצגת הפלוס או המינוס רק בתום כתיבת והצגת נימוקים בטקסט שאורכו לא יפחת מחמישים מילים.

  9. צפו ב: http://www.webpronews.com/watch-the-entire-google-io-2013-keynote-here-all-four-hours-of-it-2013-05
    (3 שעות ו-25 דקות).

    כאשר גוגל מתאמצים עד כדי כך להגיש לגולש אפילו Google Maps מותאמות אישית (!) סביר מאד להניח שהעניין שלהם בערכים הממוצעים של התנהגות והעדפות אוכלוסיית הגולשים באתר מסויים (שיעור נטישה, זמן שהיה) או בשרות מסויים, או ברשת כולה, אבד מזמן.

  10. מאמר מעולה של רועי באיגנט.

    אחד אנשי הseo הטובים

  11. תודה על פוסט מעניין!

    רק חשוב לציין שכאשר רוצים להחלי פילטר על פרופיל מסוים חובה להשאיר את הפרופיל המקורי כמו שהוא ולפתוח פרופיל חדש עם הפילטר הרצוי.

    מכיוון ששינויים של פילטר אי אפשר לשנות (כמו סגמנט), חבל לעשות דברים שיהיו בלתי הפיכים על הפרופיל הראשי בלי לעשות גיבוי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תודה רבה על השיתוף ! לייק קטן לעמוד שלנו, ותשארו בעניינים על כל מה שחדש כאן :

שתפו את הפוסט עם חברים