קידום אתרים » שיווק דיגיטלי » איך התאמה למובייל השפיעה על קידום אתר מסחר אלקטרוני (קייס סטאדי)

איך התאמה למובייל השפיעה על קידום אתר מסחר אלקטרוני (קייס סטאדי)

כיום ברור יותר מתמיד ששיפור חוויית המשתמש באתר, כזה שמוביל לשיפור במדדים כמו Bounce Rate, זמן טעינה, זמן שהייה ממוצע באתר וחזרת גולשים שביקרו בעבר, הינו גורם מרכזי שמשפיע באופן מהותי על דירוגי האתר במנועי חיפוש ובראשם גוגל.

כשחושבים על זה, הגיוני שכך יהיה וגם כך יישאר מכיוון שהמדדים הללו משקפים בסופו של דבר את שביעות רצון הגולשים מהאתר, ואם הגולשים שבעי רצון, גוגל שבעת רצון.

גוגל לא מרבה לדבר לאחרונה על גורמים המשפיעים על דירוג האתרים, פרט לגורם אחד עליו היא לא מפסיקה לפטפט – התאמת האתר למשתמשי מובייל ולריבויי מסכים. עקב הצמיחה האדירה של תנועת המובייל וחוויית משתמש נחותה שאתרי אינטרנט רגילים מספקים למשתמשי המובייל, גוגל נקטה מספר צעדים להדגשת החשיבות של התאמת האתרים לגולשי מובייל. בין הצעדים ניתן לציין את הבאים:

הניוזלטר של גוגל אדסנס

ישנם אתרים רבים כיום אשר לא מותאמים למובייל ולכן פיתוח אתר מותאם יקנה בנוסף לשיפור חוויית המשתמש גם יתרון על פני המתחרים שעדיין לא עשו את השלב הזה.

המדריך הזה הוא Case Study בו אני אראה לכם איך פעלתי צעד-צעד על מנת לקחת אתר רגיל, להתאים אותו לעולם המובייל ולהשתמש בכלים השיווקיים שנפתחו בפני. במקרה שלי מדובר באתר "זה להיט" מסוג eCommerce, התוצאות העסקיות הורגשו מיד ובאופן משמעותי ושיפור ניכר התקבל במדדי האנליטיקס עבור גולשי מובייל. אופן הפעולה המובא כאן לא מוגבל רק לאתרי eCommerce ומתאים לסוגים רבים של אתרים.

למה בחרתי באתר מותאם למובייל על פני אתר רספונסיבי?

אחד הוויכוחים השכיחים לאחרונה בקרב בעלי האתרים היא האם לפתח אתר מותאם למובייל או להפוך את האתר הקיים לרספונסיבי. מבלי להיכנס לעומקו של הוויכוח, אני העדפתי את האפשרות של אתר מותאם נפרד מהסיבות הבאות:

  • אתר רספונסיבי מכיל קוד וטוען רכיבים שלא בהכרח מוצגים במסך בו צופה הגולש ולכן קשה יותר לשפר את זמן הטעינה עבור גולשי מובייל.
  • אפשרות להשתמש בכלי פיתוח ידידותיים עבור מובייל כמו jQuery mobile שמשפרים את חוויית הגלישה לגולשי מובייל ומאפשרים פונקציונליות ועיצוב דומה למערכות ההפעלה ולאפליקציות Native.
  • אפשרות ליצור אפליקציה היברידית על גבי האתר המותאם (יפורט בהמשך).
  • הופעה בתוצאות החיפוש עם כתובת URL המתחילה בסאבדומיין  "m"המוכר לגולשים ככתובת ידידותית למובייל ומגדילה את אחוזי ההקלקות.

מהם הצעדים שחשוב לבצע לאחר פיתוח אתר מותאם למובייל מבחינת קידום אורגני?

לאחר שפיתחתם אתר מותאם למובייל ובדקתם אותו על מגוון רחב ככל האפשר של מכשירים, חשוב לבצע את הצעדים הבאים:

הפניות

הפנייה מהאתר הרגיל לאתר המותאם צריכה להתבצע כאשר קיימת לדף גרסה באתר המותאם ואתם מזהים שהבקשה לדף התקבלה ממכשיר מובייל. יש כמה שיטות לזיהוי מכשיר מובייל – שימוש בספריה חיצונית כמו WURFL לאתרי Asp.Net או serbanghita לאתרי PHP, או בדיקת ה – Agent המופיע ב Header של הבקשה ע"י סקריפט. אני בחרתי להשתמש בסקריפט. ניתן למצוא גרסה של סקריפט כזה עבור כמעט כל סביבת פיתוח כאן. ברגע שמזהים בקשה לדף ממכשיר מובייל יש לבצע 302 Redirect אל הדף הייעודי.

בנוגע למכשירי טאבלט ההמלצה של גוגל היא להציג את האתר המלא ולא לבצע הפניה.

תגיות Canonical ו- Alternate

כדי לעזור לזחלנים של גוגל לזהות במהירות את הקשר בין האתר הרגיל לאתר המותאם כדאי להוסיף תגיות ל Header של קוד ה-HTML.

אל האתר המותאם מוסיפים תגית canonical המציינת את כתובת גרסת הדף הרלוונטי באתר הרגיל:
linkrel="canonical"href="https://www.zelahit.com/"

אל האתר הרגיל מוסיפים תגית alternate המציינת את כתובת הגרסה האלטרנטיבית של הדף הרלוונטי באתר המותאם:
linkrel="alternate"media="only screen and (max-width: 640px)" href="http://m.zelahit.com/"

לחילופין ניתן ליצור sitemap עבור כתובות ה URL של האתר המותאם.

הוספת האתר המותאם ל-Webmaster tools

השלב הבא הוא להוסיף את האתר המותאם ל webmaster tools. בהנחה שהאתר המותאם יושב בסאבדומיין, הוא נחשב בעיני גוגל לאתר בפני עצמו ולכן הוספת האתר אל כלי ה WMT תאפשר לכם לבקש מגוגל לאנדקס את האתר במהירות, לגלות תקלות באתר המותאם ובהפניות מהאתר הרגיל לאתר המותאם ולצפות בנתונים שהכלי מציע כמו הופעות בתוצאות החיפוש, כניסות, קישורים וכו'.

אופטימיזציית Page Speed

אחד הנושאים החשובים בעולם המובייל הוא מהירות הטעינה (שמשפיעה על הקידום) וכאן גלום הפוטנציאל הגדול לקבל יתרון משמעותי על פני המתחרים ולזכות בנדל"ן יוקרתי יותר בתוצאות החיפוש.

גוגל השקיעה בפיתוח כלי לבדיקת מהירות טעינה שנותן תוצאות נפרדות עבור מכשירים נייחים וניידים וקישרה אותו אל WMT. זה הזמן לבדוק איזה ציון מקבל האתר המותאם (ועל הדרך גם לבדוק את האתר הרגיל) שלכם ולנסות לשפר אותו.

בין היתר תתבקשו להתייחס לפרמטרים של זמן תגובת השרת, כיווץ קבצי Javascript, css ותמונות, ביצוע caching לקבצים סטטיים, נושאים הקשורים לחוויית משתמש ועוד.

רק הזינו את כתובת האתר שלכם ואנליזה של מספר שניות תבדוק איך הוא מתפקד לפי כל פרמטר. בסוף הבדיקה תקבלו ציונים והפרמטרים יחולקו לנושאים הדורשים מענה רציני וצבועים באדום (should fix), נושאים הדורשים התייחסות הצבועים בכתום (consider fixing) ונושאים שעברתם בהצלחה (passed rules).

ישנם מדריכים רבים ברשת שיכולים לעזור לכם לשפר את התוצאות במהירות. לאתרים המאוחסנים על שרתי IIS7 אני ממליץ על המדריך המורכב מ-2 חלקים הזה – חלק 1, חלק 2 ולהקטנת משקל התמונות על המדריך הזה. לאתרים המאוחסנים על שרתי Apache, כמו תמיד, החיים קלים יותר.

מה זה אפליקציה היברידית?

אפליקציה היברידית (הנקראת גם אפליקציית מעטפת) זו אפליקציה הבנויה בשפת הקוד של מכשיר היעד (Objective-C עבור מכשירי אפל ו – Java עבור מכשירי אנדרואיד) ומכילה בעיקר רכיב webView, כלומר מסך המציג דף אינטרנט. אם תציגו על גבי מסך זה את האתר המותאם שלכם הבנוי מ HTML קיבלתם אפליקציה אותה אתם יכולים להעלות אל Google Play או אל ה App Store!

עלויות הפיתוח של אפליקציה היברידית נמוכות משמעותית מעלויות פיתוח של אפליקציית Native שנבנית מאפס בשפת היעד (תלוי ביכולות שנדרשות מהמכשיר כמו: העלאת קבצים, קישור לאפליקציות אחרות, התראות Push, שימוש ברכיבי חומרה כמו המצלמה ורכיב ה GPS  ועוד).

אחד היתרונות הגדולים בשימוש באפליקציות היברידיות הוא קלות ביצוע העדכונים. ברגע שתשנו את קוד ה HTML  של האתר המותאם, משתמשי האפליקציות יראו את העדכון באופן מידי וללא כל צורך לעדכן את גרסת האפליקציה.

ישנם אפילו רכיבי UI לאתרים מותאמים כמו Kendo שמזהים את המכשיר המפעיל ומשנים את העיצוב של האתר שייראה זהה לעיצוב הרכיבים בפיתוח Native.

שימוש באפליקציה היברידית לצרכי קידום ושיווק

פיתוח אפליקציה היברידית לאנדרואיד ו / או לאייפון תאפשר לכם לקבל דריסת רגל בעולם האפליקציות המתפתח בעלות נמוכה יחסית, תיתן לאתר שלכם מיצוב מותג גבוה יותר ביחס למתחרים אשר אין בידם אפליקציה ותפתח עבורכם ערוצי שיווק נוספים החסומים בפני אחרים:

תיאור האפליקציה במרקט

בבואכם להכניס אפליקציה למרקט (Google Play לאנדרואיד ו App Store לאפל הם המרקטים הרשמיים אולם קיימים גם מרקטים נוספים אליהם ניתן להעלות את האפליקציה שלכם) תתבקשו לספק תכנים שיווקיים כגון: לוגו, צילומי מסך, סרטון וידאו ותיאור ארוך. זוהי הזדמנות ליצור תיאור עשיר במילות מפתח עם קישור לאתר הרגיל שלכם ואף דרכי יצירת קשר נוספים כמו כתובת ומספר טלפון. התוצרת שתקבלו תהיה דף שיווקי של האפליקציה ושל האתר שלכם, הכולל ציונים וחוות דעת ממשתמשים וממוקם באתר עתיר כוח ואמינות שניתן להשתמש בו בפני עצמו כנכס אינטרנטי.

אל תשכחו לקשר בין האפליקציה לאתר הרגיל כדי לקשר את אמינות האתר שלכם עם האפליקציה:

יצירת קישור בין אפליקציה לאתר

בנוסף כדאי להוסיף Badge לאתר המקשר לעמוד האפליקציה:

הוספת באדג' באתר

מודעות וקמפיינים ייעודיים ב-Adwords

גוגל אדוורדס מאפשר כיום ליצור מודעות המפנות טראפיק אל עמוד האפליקציה ב-Google Play או ב-App Store. המודעות מופיעות ברשת המדיה בניידים ובטאבלטים וניתן להגדיר באילו מכשירים אתם מעוניינים להציג את המודעה. הלוגו של האפליקציה יופיע אף הוא כחלק מהמודעה מה שמגדיל את אחוזי ההקלקות:

מודעות במובייל

בנוסף ניתן ליצור קמפיין לרשת המדיה המיועד באופן בלעדי להורדות של האפליקציה (במקרה הזה המרה נחשבת להורדת האפליקציה):

מודעות באפליקציות לנייד

בהקשר הזה, אתגר שפיבק פרסם כאן בעבר מדריך מקיף על פרסום במובייל באפליקציות.

בקמפיין מסוג זה נוצרות מודעות המופיעות בתוך אפליקציות אחרות. בנוסף להגדרות הרגילות באדוורדס לטירגוט קהל היעד, אתם יכולים לבחור את הקטגוריות של האפליקציות בהם המודעות שלכם יוצגו:

קטגוריות של אפליקציות לנייד

סוגי המודעות בקמפיין כזה כוללים מודעות המציגות תקציר של דף האפליקציה כולל שם האפליקציה, תמונת הלוגו, ציון ה-Rating, תיאור קצר, מחיר האפליקציה, כפתור להתקנה ישירה ומספר תמונות של צילומי מסך מתוך האפליקציה:

תצוגת מקדימה של המודעה

או לחילופין קיימת אפשרות לסוג מודעות הכוללות הצגת סרטון וידאו מ YouTube אותו בחרתם כסרטון השיווקי של האפליקציה שלכם כשהעליתם אותה למרקט:

מודעה עם סרטון מיוטיוב

במודעות עם סרטון ניתן לשלוט על פרמטר של מספר שניות (בין 0 ל 5) שבמהלכן הצופה במודעה אינו יכול לסגור אותה (בדומה לסוג הפרסומות המוכר מ-YouTube).

הטמעת רכיבים ויראליים

בעלות על אפליקציה פותחת בפניכם ערוצי תקשורת חדשים עם המשתמשים שלכם. אתם יכולים למשל להוסיף כפתור שיתוף באפליקציית Whatsapp הפופולרית בימינו ואתם יכולים לשלוח Push Notifications כדי להודיע הודעות למשתמש (כדאי להשתמש באפשרות זו במידתיות).

מה היו התוצאות של המהלך?

פיתוח אתר מותאם למובייל שיפר באופן משמעותי את המדדים הקשורים לחוויית המשתמשים הגולשים ממכשירים ניידים, בעיקר גולשים דרך סמארטפונים:

לפני ההתאמה אחרי ההתאמה  % שיפור
Bounce Rate  74.4  59.48  20
Pages / Session  1.79  2.88  61
מהירות טעינה בשניות
Android Browser
 22.5  6.79  70

השיפור במדדים אלו תורגמו די מהר לגידול בתנועת מובייל נכנסת לאתר (שהיא ברובה אורגנית), כפי שניתן לראות מהגרף השבועי (האתר המותאם עלה לאוויר במהלך חודש יולי 2014):

שינוי בטראפיק

ומהטבלה החודשית:

חודש (שנת 2014) מס' Sessions של גולשי מובייל
יוני 10,166
יולי – עליה לאוויר 11,094
אוגוסט 12,705
ספטמבר 13,106
אוקטובר 16,110
נובמבר 14,960
דצמבר 14,635

במקביל לגידול בתנועה, מספר גולשי המובייל שביצעו רכישה אונליין שהיה אפסי לפני ההתאמה, הפך למשמעותי ויציב. הורגשה גם עלייה בכמות הטלפונים הנכנסים לעסק.

לסיכום…

אם בעבר הלא רחוק יצירת אתר מותאם למובייל הייתה אופציונלית, בימינו כאשר אחוז הולך וגובר מהטראפיק האינטרנטי מקורו במובייל, ניתן לומר שזה שלב חובה לכל אתר רציני. מכיוון שהרבה אתרים עדיין לא הפנימו זאת, המקדימים יכולים לקבל יתרון תחרותי יקר ערך.

אפליקציות היברידיות הן אופציה לקבל דריסת רגל בשוק האפליקציות בהשקעה נמוכה יחסית ולכן כדאי לשקול אותה. ערכן של האפשרויות השיווקיות שיפתחו בפניכם כתוצאה מפיתוח אפליקציה לא יסולא בפז.

בהצלחה!

אודות אלעד זלאיט

אלעד זלאיט
יזם, מפתח ומשווק אתרי אינטרנט ואפליקציות מובייל. מפתח אתר זה להיט – חנות אביזרים למובייל ואתר Voyajo – רשת חברתית לטיילים המאפשרת תכנון מסלולי טיול בעולם על מפה.

עשוי לעניין אותך גם...

נקסט קייס אולם ראשי

סיכום כל ההרצאות מכנס נקסט קייס 2017 (כולל תמונות של המשתתפים)

[פוסט זה נכתב במשותף על ידי מור מריג' ודפנה בן יהושע] זהו, זה מאחורינו! אחרי ...

חנות תקליטים

איך תוכלו לשכנע את המבקרים בחנות הווירטואלית שלכם לקנות מכם?

זרימת משתמשים, אחוז נטישה וזמן שהיה באתר הם גורמים חשובים לשיפור אחוז ההמרה בחנות הווירטואלית ...

31 תגובות

  1. לא הבנתי איפה הקייס סטאדי פה

  2. אלעד זלאיט
    אלעד זלאיט

    שכחתי להוסיף את החלק של התוצאות… כעת זה מעודכן בפוסט.

  3. אני רק שאלה: האם זמן שהיה של 10 דקות בדף שאוכלוסיית משתמשי גוגל מצאה בצמרת תוצאות החיפוש לאחר ששאלו את הביטוי "שעות קבלת קהל ביטוח לאומי" מצביע על רמת שביעות רצון גבוהה?

    • אלעד זלאיט
      אלעד זלאיט

      הכל יחסי.

      השאלה רלוונטית בהשוואה להתנהגות הגולשים בדפים אחרים הרלוונטים לאותה שאילתא.

      כמו כן, גם ה – Engagement של הגולשים עם הדף באותו זמן שהייה משפיע רבות. האם הדף היה "מוצג" בתור חלונית חבויה בדפדפן (שזה לא נחשב לשהייה בדף) או שהגולש לא הפסיק להזיז את העכבר, לגלול בדף וללחוץ על כל מיני כפתורים ורכיבי UI שמופיעים בדף (רמת מעורבות גבוהה יותר מצופה ממוצע בתוכנית ריאליטי 🙂

      • טוב. אז בוא נניח שבמחצית מהדפים שמוצגים כעשרת תוצאות החיפוש העליונות לביטוי "שעות קבלת קהל ביטוח לאומי", זמן השהיה הממוצע הוא 10 דקות ויש רמת אינטראקציה גבוהה של הגולשים, ובמחצית האחרת זמן השהיה הממוצע הוא 10 שניות ורמת האינטראקציה אפסית. האם זמן השהיה של 10 דקות מצביע על רמת שביעות רצון גבוהה של הגולשים מתוכן הדף, בעוד שזמן השהיה הממוצע של 10 שניות מצביע על רמת שביעות רצון נמוכה?

        • אלעד זלאיט
          אלעד זלאיט

          אתה מציג מקרה קיצון בו הגולש קיבל את המידע שהוא חיפש תוך 3 שניות. במקרים כאלה גוגל נוטים להציג את המידע בדף תוצאות החיפוש תוך שימוש בגרף הידע ולכן אף אחד מבין 2 האתרים שציינת לא יקבל תנועה כי התנועה תיעצר התוצאות החיפוש.

          ברוב המקרים התשובה תהיה שזמן השהייה הארוך יותר הוא סיגנל שעשוי להשפיע על תוצאות החיפוש, ולא ניתן להצביע בדיוק על התהליכים שגרמו לתוצאה שכן מדובר באלגוריתמים מורכבים שעדיף להתייחס אליהם כעל קופסא שחורה.

          אני מעדיף לעבוד לפי "עקרון פארטו" או חוק 80/20 ולטפל ב-20% מהגורמים שיתנו לי 80% מהתוצאות.

          http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%98%D7%95

  4. רגע, רגע. אני צריך להבין משהו על יישום "עקרון פארטו":

    אם, באולימפיאדה האחרונה, מי שזכה במדליית זהב בריצת מרתון השקיע 100% מהמאמץ הדרוש לו כדי לזכות במדליית הזהב, באיזה מדליה היה זוכה אם היה משקיע רק 20% מהמאמץ?

    • אלעד זלאיט
      אלעד זלאיט

      אם הוא רץ לפחות פי 5 מהר מהזוכה במקום השני אז הוא עדיין היה לוקח את הזהב…

      • אתה ודאי יודע כמוני שבאולימפיאדה טובי רצי המרתון מגיעים לקו הסיום בהפרשים של דקות או שניות ספורות. מה אפשר ללמוד מזה לדעתך על יישום "עיקרון פארטו" בעבודת קידום אתרים נגד מתחרים ראויים בתוצאות החיפוש האורגניות לביטויי חיפוש תחרותיים במיוחד?

        • אלעד זלאיט
          אלעד זלאיט

          הכיוונים שאתה מנסה להציג לא מייצגים את המקרים הנפוצים. הכל תלוי במקרה ובתקציב. ברור שאם יש רק מס' קטן של מילות מפתח תחרותיות במיוחד להן האתר רלוונטי ויש לך תקציב בלתי מוגבל, תשקיע 100% מאמץ בהן אבל זה לא המצב בד"כ.

          זה לא יעזור ללקוח שלך אם תשקיע 100% מאמץ במילת חיפוש תחרותית במיוחד שאתה יודע מראש שהתקציב שלו הוא קטן משמעותית מהמתחרים כי אתה מכניס אותו למרוץ שמראש הסיכויים שלו לנצח קלושים.

          עדיף שתכניס אותו להרבה מרוצים בו יש לו סיכוי טוב להגיע לתוצאה סבירה (מילות מפתח רבות עם תחרותיות גבוהה-בינונית) במסגרת התקציב שלו.

          למשל, לאתר כמו "זה להיט" מסוג eCommerce אתה צריך להיות מדורג באלפי מילות מפתח ואין כמעט מילת מפתח אחת שהיא יציבה לאורך זמן (אתמול חיפשו "כיסוי לאייפון 5" והיום מחפשים "כיסוי לאייפון 6") אין טעם להשקיע יותר מדי מאמץ בביטוי מסויים וגם ה-CTR בעמוד ה-SERP מתחלק שיוויני יותר מביטויים אחרים כיוון שהגולשים עושים השוואות מחירים. במצבים כאלה, זה הרבה יותר חשוב לתת לגולש מחיר טוב, ערך מוסף וחוויית גלישה לעומת להשקיע מאמצים בלעקוף את המתחרה שבמקום הראשון או השני.

          • אתה חייב לסלוח מראש לעמנואל. הוא נוקט בשיטת הדו-שיח הסוקראטי – הוא כבר יודע מראש את כל התשובות לכל שאלה נתונה, וכל מה שנשאר הוא להוביל את כולנו, הבורים, לתשובה האחת והנכונה באמצעות בליל שאלות מציקות.

          • רביב, אני הרי היחיד שמלמד מזה 15 שנים, ומרבה לכתוב בפורומים, שקידום אתרים (נגד מתחרים ראויים בתוצאות החיפוש) איננו עיסוק בביצוע סדרת פעולות על פי פרוטוקול (צ'קליסט) אלא עיסוק בקבלת החלטות בתנאי אי-וודאות קיצונית.

            רק מההגדרה הזו מתחייב שלא רק שאין לי את התשובות לכל (!) שאלה נתונה, אלא שאני נמצא במצב מתמיד של אי-ידיעת התשובות למרבית השאלות הנשאלות.

            מי שנמצא במצב גרוע ממני הוא דווקא מי שמפנטז (!) שהוא יודע תשובות שאין לו כל דרך לדעת אותן, או משום שהוא לא מצא לנחוץ לבחון ולבקר את האינטואיציות המקצועיות השגויות שרכש בתהליך מיון והכשרה לקוי.

            קרא שוב את המשפט הפותח את הפוסט הזה ותראה הדגמה מצויינת:
            "כיום ברור יותר מתמיד ששיפור חוויית המשתמש באתר, כזה שמוביל לשיפור במדדים כמו Bounce Rate, זמן טעינה, זמן שהייה ממוצע באתר וחזרת גולשים שביקרו בעבר, הינו גורם מרכזי שמשפיע באופן מהותי על דירוגי האתר במנועי חיפוש ובראשם גוגל."

  5. א. מה פירוש "תקציב בלתי מוגבל"? כל מי שכבר נמצא, או יימצא בעתיד, במקום הראשון בגוגל, גם לביטויי החיפוש התחרותיים ביותר בגוגל העולמי באנגלית, הגיע לשם עם תקציב סופי (!) ולא היה זקוק לתקציב בלתי מוגבל!

    ב. ברור לי שהתאמת האתר למובייל יא פעולה הכרחית בשנת 2015. אני רק מתווכח עם הטענה שאפשר ללמוד משהו מועיל ממה שהצגת כמקרה בוחן שמדגים את הטענה הזו, וממה שהוספת בתגובות.

    ג. כתבת: "כיום ברור יותר מתמיד ששיפור חוויית המשתמש באתר, כזה שמוביל לשיפור במדדים כמו Bounce Rate, זמן טעינה, זמן שהייה ממוצע באתר וחזרת גולשים שביקרו בעבר, הינו גורם מרכזי שמשפיע באופן מהותי על דירוגי האתר במנועי חיפוש ובראשם גוגל."

    John Mueller מגוגל כבר אמר ששיעור הנטישה (Bounce Rate) וזמן השהיה בדף אינם (!) נלקחים בחשבון על ידי גוגל לצורך דירוג הדף בסדר הצגת תוצאות החיפוש. אני מראה מזה 7 שנים, והראיתי גם בתגובה קודמת דוגמה לביטוי חיפוש שסביר מאד להניח ששיעור נטישה של 100% וזמן שהיה של 10 שניות מצביע דווקא על שביעות רצון עילאית מהדף. אם היית שואל את ביטוי החיפוש הזה בגוגל היית גם רואה מיד מדוע, וגם מבין שאם מסתירים את המידע המבוקש בתוך מלל רב, רק כדי להעלות את זמן השהיה באופן מלאכותי, משתמשי גוגל היו שונאים את זה.

    אפשר לטעון כמובן שבאתר שאתה מציג כמקרה בוחן ("זה להיט"), כל או מרבית ביטויי החיפוש ששואל שוק היעד הם כאלה שעבורם שיעור נטישה גבוה וזמן שהיה קצרצר מצביעים על העדר שביעות רצון מתוכן הדף. אבל כדי לטעון זאת יש צורך להציג נימוקים כל כך משכנעים, שיהיה קשה להציג נימוקים טובים לסברה ששוק היעד לטלפונים סלולריים ואביזריהם נוהגים להחליט איזה דגם הם רוצים לקנות (ואולי מחליטים בכלל מחוץ לאינטרנט) והם נכנסים לאתרים המסחריים רק כדי להשוות את המחירים של אותו הדגם. במקרה וזה אכן כך, ריבוי המוצרים בדף רק מפריע, והפרעה זו מקבלת ביטוי באיתותים של אי-שביעות רצון שלמקדם האתרים אין כל גישה אליהם – רק לגוגל.

    • אלעד זלאיט
      אלעד זלאיט

      עמנואל,

      א. "תקציב בלתי מוגבל" – הכוונה לתקציב גדול מספיק.
      ב. אם לא למדת משהו מועיל זה בסדר. אולי אחרים כן למדו.
      ג. אפשר גם לטעון שאנשי גוגל מפיצים מידע מוטעה ומפעילים אלגוריתמים שנועדו כדי לגרום לאנשי קידום להתייאש.

      אני הצגתי תהליך, השפעה על האתר ותוצאות. עכשיו כל בעל חנות מקוונת יכול להסיק מסקנות אם במקרים דומים עדיף לו לשפר את שיעור הנטישה וזמן השהיה או שהגולש נכנס רק להשוות מחירים ועדיף לו להסיר את רוב המוצרים מהדף חוץ משם של מוצר אחד עם מחיר.

  6. א. תקציב "גדול מספיק" להצגת היעד אכן איננו "תקציב בלתי מוגבל" אבל הוא כן תקציב שגודלו לא יכול להיות ידוע מראש, כי לא ידוע מה יעשו המתחרים כדי למנוע ממך לתפוס את מקומם (במונחים של הגדלת התקציב), ואם הצלחת לתפוס, מה הם יעשו כדי להחזיר אותו.

    ב. אם אחרים למדו משהו הם למדו להסיק מסקנות מופרכות. כדי להראות על פי שינויים בשיעור הנטישה ובזמן השהיה שרמת שביעות רצון המבקרים עלתה, היא צריכה להיות מוצלבת עם הכיוון והעוצמה של איתותים רבים נוספים שגוגל קורא ואתה לא. או להראות שהחזרת המצב לקדמותו מחזירה גם את שני הפרמטרים הללו לקדמותם. האם אתה מתכוון לטעון שהסיבה לגידול במספר הכניסות ממובייל הוא השינוי בשיעור הנטישה ובזמן השהיה?

    ג. אפשר לטעון כל שטות. בדיוק בגלל זה בדיון מקצועי משווים את איכות הנימוקים ולא את הפופולריות של הטענות.

    ד. איך יידע בעל החנות איך מתנהג ומה הן ההעדפות של שוק היעד שמגיע ממנועי החיפוש? ומי אמר שהחלופות היחידות הן להציג את כל מה שבמלאי ולהציג מוצר יחיד?

    ה. ואגב, "עקרון פארטו" איננו חוק טבע. הוא לא תקף בכל תחום שבו חייבים להצטיין (!) כדי לנצח מתחרים ראויים שגם הם שואפים להצטיין.

    • אלעד זלאיט
      אלעד זלאיט

      א. גדול מספיק זה אומר שהלקוח מוכן לכסות כל סכום שיידרש כדי לגבור על כל תרחיש או תגובה של המתחרים. אם לא הבנת, מדובר בתרחיש תיאורטי שנועד להמחיש לך את מידת חוסר ההתאמה של הדוגמא שהבאת למקרים נפוצים.

      ב. המאמר נוגע בעוד נקודות הקשורות לתהליך ההתאמה למובייל ולפרמטרים מדידים נוספים כמו זמן טעינה ומס' דפים ממוצע ל-Session חוץ מהשפעה או אי השפעה של 2 הפרמטרים הנ"ל. אני לא טוען שום טענה שמתייחסת לפרמטר יחיד אלא לתועלת תהליך שהוביל למכלול שינויים שהובילו לתוצאות עיסקיות מוכחות. אם יש ברשותך מחקר אמפירי שמפריך יעילות שיפור של אחד ו/או יותר מהפרמטרים הנ"ל אני אשמח ואני חושב שעוד רבים ישמחו אם תשתף בו את הקהילה.

      ג.
      http://www.seobook.com/learn-seo/infographics/obfuscate.php

      ד. הוא יידע כי בניגוד לגוגל, יש לבעל החנות קשר אנושי עם שוק היעד שמתקשר אליו, מגיע אליו לחנות וקונה ממנו.

      ה. ב-80% מהמקרים הוא חוק טבע וב-20% הוא לא תקף 🙂

  7. כפי שכתבתי, ברור שיש צורך להתאים כל אתר למובייל. אבל לא הבנתי את "…אני לא טוען שום טענה שמתייחסת לפרמטר יחיד אלא לתועלת תהליך שהוביל למכלול שינויים שהובילו לתוצאות עיסקיות מוכחות" – מה היה מבחינתך האינדיקטור ל"תוצאות עסקיות מוכחות"?

    • אלעד זלאיט
      אלעד זלאיט

      עליה בתנועת מובייל, עליה בשיחות נכנסות לעסק ובעיקר כמות רכישות אונליין דרך האתר המותאם.

      • בשלושת הפרמטרים שציינת קשה להבחין ביניהם מה מהווה סיבה ומה תוצאה, או האם שלושתם הם תוצאה של סיבה אחרת – פרמט רביעי. העליה הגולמית בתנועה עשויה להיות כולה או מרביתה של משתמשי גוגל שעדיין לא יודעים עד כמה האתר שיוצג להם מותאם יפה למובייל, ו\או עד כמה הוא מותאם עוד יותר טוב מתוצאות החיפוש המתחרות. סיבה אפשרית יכולה להיות שיפור במיקומים, לא בזכות מה שעשית אלא בזכות הנפילה במיקומים של אתרים שהוצגו מעלייך. היה אולי טעם להשוות גם נתונים של מבקרים חוזרים בלבד. העליה בכמות הרכישות באונליין עשוי להגרם על ידי מחירים שזולים בצורה משמעותית.

        ללא הבחנות מדוייקות קשה מאד לדעת על איזה פרמטרים צריכים להמשיך לעבוד כדי להמשיך ולשפר את ביצועי האתר, או למנוע תנודה לכיוון ההפוך.

  8. אלעד זלאיט
    אלעד זלאיט

    עמנואל,

    הכי גרוע זה לא לדעת לנתח משפט נכון.

    השיפור בחווית המשתמש הוא הגורם בכללותו שמשפיע על דירוגים. אין פה שום טענה לגבי פרמטר ספציפי ואופן השיפור בו המתאים לאתר מסויים. כל בעל אתר צריך להכיר כמה שיותר את קהל היעד שלו ולהסיק מסקנות על בסיס קשר אנושי עם קהל היעד, במקרים בהם אין בידו קורפוס של נתונים סטטיסטיים רלוונטיים.

    • אלעד, אתה הוא זה שהשתמשת בצמצום ההדרגתי של שיעור הנטישה כמדד אוניברסלי כביכול של שיפור חווית הגולש, ועוד השתמשת בזה כדי להציג את מה שהתחולל באתר כמקרה בוחן. לא החזרת זמנית את המצב לקדמותו כדי לראות עם השינוי הזה היה מתרחש גם ללא ההתאמה למובייל, וודאי שלא השווית עם הביצועים של האתרים המתחרים שאפשר והשיגו ביצועים שעולים על אלה של האתר שאתה מקדם למרות עליה בשיעור הנטישה.

      האם שוק היעד שעושה שופינג באינטרנט לטלפונים סלולריים ולאביזרים שלהם נוהג לטלפן ולשאול "על איזה דגם אתם ממליצים לי?" או שמעדיף לשאול "מה המחיר אצלכם לדגם X?" הבחירה להציג באתר מבחר גדול של מוצרים היא תמיד של בעל האתר, שמסתמך על נסיונו עם שוק של מבקרים מזדמנים מהרחוב או בקניון, ולא של מי שניסה חלופות לקונצפט השווקי של האתר.

  9. אלעד זלאיט
    אלעד זלאיט

    עמנואל,

    שוב אתה טועה. אני לא השתמשתי בשיעור הנטישה כמדד אוניברסלי, אלא כאל סיגנל מדיד בידי בעל האתר, חלק ממספר סיגנלים אחרים, שבמסגרת תהליך אופרציה שמטרתו שיפור חוויית המשתמש, השתנו והצביעו על גידול בשביעות רצונו של המשתמש.

    נכון, אפשר להחזיר את המצב לקדמותו ולוודא עם ביצועים של מתחרים, שמא נדבקו איתך בסינכרון קוסמי וביצעו שינויים דרסטיים במבנה האתר בדיוק באותו פרק זמן בו אתה ביצעת שינויים באופן מופלא. אני בטוח שאתה נוהג כך בכל שינוי שאתה עושה בכל אתר בבעלותך.

    אפשר גם להניח שגידול בכמות גולשי מובייל שלא נטשו את האתר מיד עם כניסתם, ביקרו במספר דפים באתר ואף ביצעו רכישות מקוונות מצביע על חוויית משתמש טובה יותר עבורם.

    מחיר המוצר מוצג בדף ואין כל צורך להתקשר על מנת לברר אותו. רוב המתקשרים דוקא מחפשים להתייעץ ויש להם סיבות טובות לעשות זאת, מכיוון שהשוק מוצף במותגים מזוייפים זולים.

    הבחירה על מספר המוצרים היא של אמנם של בעל האתר, אבל בנוסף לידע המצטבר שרכש באינטראקציות עם הלקוחות, בין אם הם מבקרים מזדמנים, מתקשרים, משאירים חוות דעת או יוצרים קשר דרך דוא"ל ורשתות חברתיות, בעל האתר יכול להשתמש בכלי תוכנה שונים לניתוח התנהגות גולשים ולהתרשם מבחירות שעשו אתרים אחרים שהשקיעו כספים רבים באנליזה ובחלופות של קונספטים.

  10. תודה על הפוסט המפורט, זה חשוב.
    רק כמה הערות על כל נושא אתר רספונסיבי מול אתר ״מובייל״. כתבת:
    – אתר רספונסיבי מכיל קוד וטוען רכיבים שלא בהכרח מוצגים במסך בו צופה הגולש ולכן קשה יותר לשפר את זמן הטעינה עבור גולשי מובייל – זה ממש לא נכון. אתר רספונסיבי שכתוב נכון [לא איזה תבנית עלובה של וורדפרס] יכול וצריך לטעון רק את מה שמופיע בעמוד.
    אפשרות להשתמש בכלי פיתוח ידידותיים עבור מובייל כמו jQuery mobile שמשפרים את חוויית הגלישה לגולשי מובייל ומאפשרים פונקציונליות ועיצוב דומה למערכות ההפעלה ולאפליקציות Native – כבר הרבה זמן שהאפשרות הזו קיימת גם באתרי רספונסיב עם שימוש בכלי פיתוח מתקדמים כמו angular, backbone.js ועוד.

    ובכלל, אתר מובייל זו אופציה יקרה שדורשת תחזוקה כפולה וכל הרעיון של אתר רספונסיבי הוא לצמצמם עלויות אלו. יותר מכך, אתר מובייל לרוב נותן תחושת אפליקציה שיש בה משהו טוב אבל לרוב בדיוק ההיפך.
    ועוד יותר מכך – אפשר לעשות אתר m. רספונסיבי, זה לא סיפור גדול, לא ברור לי מה היתרון ואני מבין שההגדרה של גוגל לאתר מובייל ידידותי כלל לא קשור ל-m.

    • אלעד זלאיט
      אלעד זלאיט

      היי אמיר,

      הערותיך במקום. ייתכנו מצבים בהם אתר רספונסיבי נותן פתרון מספיק וזה תלוי באופי האתר, במימוש ובתקציב.

      למשל, אם מדובר באתר קיים אשר מפותח בטכנולוגיה מיושנת הרי שהטמעת טכנולוגיה חדישה יותר והפיכתו לרספונסיבי עלולה לחייב שדרוג משמעותי של האתר וגם העלויות יכולות להיות גבוהות יותר.

      יש לי גם לא מעט אתרי וורדפרס שתבנית רספונסיבית נתנה לי פתרון מספיק טוב עבורם.

      בנוסף, לעיתים אחת המטרות באתר מובייל היא להפוך אותו לאפליקציה היברידית לאייפון ולאנדרואיד ואז הוא דוקא חוסך בתחזוקה מכיוון שכל שינוי בקוד האתר מופיע מיד גם באפליקציות מבלי לעדכן להן גרסה.

      • באופן כללי רצוי מאד שהתוכן המוצג בסלולר יהיה זה הקיים במערכת ניהול תוכן, כך עורכי האתר לא צריכים לעבוד קשה.
        מבחינה תקציבית, כמעט תמיד אתר רספונסיבי יהיה זול יותר, אפילו אם אני יממש בו יישומים מתקדמים היושבים על מערכות צד שלישי כמו על אנגולר וכדומה.
        jquery mobile בהחלט יכול לאפשר יותר חופש למפתחים אבל לרוב יעלה יותר [סתם] ויגביל מאד את מנהלי האתר. ולכן אגב, אנו רואים אותו נעלם מהמפה.
        בנוסף, jquery mobilr לא נותן מענה מספיק טוב לטכנולוגיה לבישה. רספונסיב איכותי וברמת יישום קוד גבוהה בהחלט.
        מסכים, אם האתר ישן ואין ללקוח צורך בשדרוגו אז אתר מובייל יעזור. למרות שזה ממש מקרה קצה.
        אני חושב שיש בעיה אחרת כיום כמו המון אתרים גדולים מאד, שכתובים בקוד קשה ומורכבים מבחינת הניווט שלהם ואז יש בעיה להפוך אותם כך סצם לרספונסיביים. ללקוחות גדולים אלו גם אין בעיה תקציבית ליצור אתר מובייל ואפילו לנהל תוכן כפול – שאגב אשמח לדעת בהקשר הזה את הערך / פגיעה מבחינת קידום.

        • אלעד זלאיט
          אלעד זלאיט

          בקשר לניהול תוכן כפול, זה תלוי באיך שאתה משתמש בתגיות. אם תוסיף תגית קנוניקל באתר מובייל, הוא ייחשב לגרסה אלטרנטיבית של הדף באתר הרגיל ואז לא תהיה פגיעה בקידום. אם לא תוסיף אז האתר הרגיל ואתר המובייל ייחשבו ל-2 אתרים נפרדים ואז צריך להיות באתר המובייל מספיק תוכן ייחודי כדי שהוא לא יפגע מעדכוני פנדה למיניהם.

          אם זה לקוח שאין לו בעיה תקציבית אז יש עבורו פתרון מימוש שלישי – מערכת שמחזירה בצורה דינמית לבקשה עבור אותו URL דף שמותאם לסוג המכשיר של הגולש, בין אם מדובר בדסקטופ, טאבלט, פאבלט, מובייל, מכשיר לביש כמו שעון עם מסך עגול וכו'.

          • כן, ניתן בהחלט לעשות ריבוי media queries ותכלס זה לא אמור להיות כזה יקר.

            – תודה על הטיפ! הולך ליישם באופן אוטומטי עם token שמעדכן את הקנוניקל. האם למבנה הקנוניקל יש משמעות? כלומר למשתנים זהים בין קנוניקל׳ס של אותו עמוד כפול?

  11. אלעד זלאיט
    אלעד זלאיט

    בבקשה.

    לא בטוח שהבנתי על אילו פרמטרים אתה שואל.

    בעקרון, כל הדפים המכילים את אותו ה-URL בשדה ה-href של תגית הקנוניקל ייחשבו כוריאציות שונות של אותו הדף, ורק גרסה אחת (זו המוחזרת עבור ה-URL הנ"ל) תאונדקס ותוצג בתוצאות החיפוש.

  12. מאמר מעניין וחשוב.
    עם דפים רספונסיבים לא צריך לנהל בנייה ותחזוקה כפולה והתקורה היא מינימלית.
    כמו כן אין צורך לבצע הפניות 302 או לטעון פעמיים את הדף עם rel alternate.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את הפוסט עם חברים