קידום אתרים » שיווק דיגיטלי » סיכום כל ההרצאות מכנס נקסט קייס 2017 (כולל תמונות של המשתתפים)

סיכום כל ההרצאות מכנס נקסט קייס 2017 (כולל תמונות של המשתתפים)

[פוסט זה נכתב במשותף על ידי מור מריג' ודפנה בן יהושע]

זהו, זה מאחורינו! אחרי חודשים ארוכים של עבודה קשה, כנס Next Case 2017 התקיים בחמישי האחרון, ה-6 בדצמבר, ולפחות מבחינתנו – קבוצת אנגורה מדיה – ענה על כל הציפיות: 1,200+ משתתפים, 18 מרצות ומרצים אדירים שהעבירו קייס סטאדיז מרתקים ומלאי ערך, משתתפים מכל קשת תעשיית הדיגיטל בישראל, עמידה קפדנית בלו"ז, ביתנים מושקעים וחווייתיים של נותני החסות ועוד.

החל מ-2013, השנה בה נוסד הכנס, הוא מהווה את ההיילייט השנתי של פעילותה של אנגורה מדיה, וכל הצוותים השונים בחברה עמלים רבות כדי להרים כנס שיהיה כמה שיותר מקצועי ומוצלח. אנחנו מקווים שגם אתם נהניתם לפחות כמונו, ומאד נשמח לשמוע ממכם בתגובות כאן מה אהבתם ומה אתם חושבים שניתן לשפר, כדי שנקסט קייס 2018 יהיה אפילו טוב יותר 🙂

ועכשיו לנקודה העיקרית בכנס – הקייס סטאדיז כמובן. מאחר שהקהל בכנס היה מגוון וכלל עיסוקים שונים ורמות שונות של ידע וניסיון בתחום (מנהלי שיווק בארגונים, מקדמי אתרים מנוסים, בעלי עסקים, יזמים, סטודנטים למקצועות השיווק, ועוד).

למי שלא יכול להתאפק ולבדוק איך יצא בתמונות מהכנס, אפשר לגשת ישירות לאלבום התמונות הרשמי בפייסבוק 🙂

ההרצאות חולקו לשני מסלולים:

  • המסלול האסטרטגי שהיה מיועד למנהלי שיווק ולבעלי עסקים, ועסק באסטרטגיות שיווק עבור מקבלי החלטות ואנשים שרואים את השיווק במאקרו.
  • המסלול הטכני שהיה מיועד למקדמי אתרים מנוסים, ועסק בהיבטים טכניים מתקדמים של עבודת השיווק. לנוחיותכם, סיכמנו את כל ההרצאות בשני המסלולים ואנחנו מביאים את הסיכומים כאן.

קהל הכנס

המסלול האסטרטגי

כיצד הגדלנו מכירות במיליוני שקלים, הורדנו ב-68% את ביטולי ההזמנות ויצרנו רף חדש בנאמנות לקוחות?

(מני דהן, מנהל תחום איקומרס, חוויית לקוח ודיגיטל, קבוצת ח.י.)

קבוצת ח.י. משווקת מותגים רבים בתחום האלקטרוניקה. כחברה ותיקה בשוק, שעד לשנים האחרונות פעילותה השיווקית היתה מסורתית בעיקרה, האתגר העיקרי היה לפצח את שוק האונליין לא רק כלפי הלקוחות, אלא גם פנימה בקבוצה, כאשר החששות והדעות הקדומות שעלו היו שפעילות האונליין "תפריע", שהאינטרנט זה רק לחיסולי מלאי, שנפח המכירות בו מגיע לאחוזים בודדים בלבד מסך הפעילות, שיהיו בעיות עם אספקת מלאי לאתרים ועוד.

כדי להתגבר על האתגרים, החברה נקטה בפעולות הבאות:

  • יצירת שת"פים חיצוניים – הקבוצה יצרה שיתופי פעולה עם ללין ועם 1800flowers
  • חוויית לקוח ייחודית ללקוחות אונליין – היו ימי מכירות ייעודיים לאונליין בלבד (למשל בלאק פריידיי)
  • מוצרים ייעודיים למכירות אונליין – בבלאק פריידיי נעשה ייבוא של מוצרים שלא היה ניתן למצוא במקומות אחרים
  • מבצעים ייחודיים לאונליין – למשל, "מכירה בהפתעה": מבצע של מחירים נמוכים לטלוויזיות כאשר הרוכשים באתר רואים רק את המחיר אך דגם הטלוויזיה הוא הפתעה – לא ניתן לראות אותו. הפרטים שנחשפים הם רק שם המותג והמחיר, והגודל ושאר פרטי המפרט לא ידועים (עם אפשרות להחזיר, כמובן)
  • הסטת תקציבי שיווק לדיגיטל/איקומרס
  • התייחסות לאיקומרס כ"יחידת עילית" נפרדת – בקבוצת ח.י. כל עובד שמגויס למחלקת האיקומרס מגויס "מתוך הבית", מתוך הבנה שזוהי מחלקה מאד מורכבת שמי שנמצא בה חייב להיוב בטופ של העובדים בחברה
  • התייחסות לאיקומרס כערוץ מכירות לגיטימי, אך גם כערוץ משלים
  • נעזרים באיקומרס "להעברת מסרים" ויצירת ביקוש

בשורה התחתונה, כל הדברים הללו מתנקזים ליצירת ערך מבדל והסרת חסמים ללקוחות הרוכשים באונליין. תחת הסלוגן, "קנייה באינטרנט – 100% שקט נפשי", החברה יצרה ערכים מוספים לאתרי הסחר, למשל אפשרות להחזרה מלאה תוך 14 יום, התקנה במעמד האספקה, קניה מאובטחת, אספקה מהירה, ומענה מהיר. כל אלה נתנו טריגר לאתרים לקדם יותר את החברה, והוריד את ביטולי ההזמנות בצורה דרמטית, והעלה משמעותית את כמות ההזמנות. אם ב-2011 כמות הזמנות האונליין היתה 10,500, הרי שעם תחילת הפעילות האינטסיבית ב-2014 היא עלתה ל-27,807 וב-2017 היא כבר עומדת על 48,300; וגם מחזור המכירות צמח בעשרות אחוזים בשנים אלה.

איך הבאנו סטארט אפ B2B לגידול של פי 25 בלידים ובהכנסות תוך שנה באמצעות Growth Hacking

(דורי הרפז, סמנכ"ל שיווק, Secdo)

Secdo היא חברה בתחום ה-cyber security, שלקוחותיה הן חברות גדולות בעלות יותר מ-2000 עובדים. החברה היתה מעוניינת להיחשף ללקוחות פוטנציאליים באינטרנט אך ניצבו בפניה אתגרים משמעותיים: מתחרים גדולים משמעותית, הזדמנויות מועטות ב-SEO עקב תחכום של המתחרים, ואתגר מבחינת המסרים כי המתחרים מצהירים שהם עושים הכל (גם אם זה לא נכון).

כדי להתגבר על אתגרים אלה, לאורך 2017 החברה יצאה ב-6 קמפיינים:

  • קמפיין הומוריסטי – לתחום הסייבר סקיוריטי יש תדמית רצינית ולכן המסרים של חברות בתחום נוטים להיות רציניים גם הם. הומור זה משהו שהמתחרים לא עושים, ולכן החברה פנתה לאפיק זה כדי ליצור בידול מהמתחרים: סרטון משעשע על עבודתו היומית של צוות אבטחת סייבר, וכן מיילים עם קריצה עם כותרות כגון: "איך Secdo הצילה את הראייה של בעלי" או "איך Secdo החזירה את התשוקה לנישואים שלנו".
  • קמפיין לינקדאין – שימוש בשירות מיוחד שעושה אוטומציה עבור לינקדאין, במסגרתו החברה איתרה חברות שאליהן רצתה להגיע באמצעות חיפוש שמותיהן או חיפוש לפי קריטריונים מסוימים. לאחר מכן שליחה אוטומטית של מסר לכל אלה, כאשר למסר אפשר לעשות התאמה לכל סוג לקוח כדי שלא יידע שזה אוטומטי.
  • מינוף לקוחות – שימוש בלקוחות מרוצים קיימים כדי להגיע לנוספים. התפרסם מאמר ב"ניו יורק טיימס" על אדם שהתגלתה תקלת אבטחה בחברה שלו, ובתוך הסיפור שלו הוא הזכיר את שמה של Secdo כחברה שפתרה את התקלה.
  • "רכיבה" על מתחרים באמצעות אתרי ביקורות – ייזום פנייה לאתרי ביקורות בתחום על מנת שיערכו השוואה בין Secdo למתחרים. מכיוון שהחברה יוזמת את הפנייה המתחרים לא תמיד מודעים להשוואה הזאת ובמקביל אפשר לגייס חברים ולקוחות קיימים כדי שיצביעו לחברה באותו אתר ביקורות.
  • קמפיין תמריצים – הצעת מתנות שוות למי שיגיע לדמו של Secdo, כגון רחפן, אוזניות של Bose או השתתפות בהגרלה לזכייה באייפון X.
  • קמפיין  מודעות דרושים – מיפוי הודעות דרושים של אנליסטים בתחום הסייבר ושליחת מסרים לאותן חברות ש-Seco יכולה למלא זה עבורן.

לאורך השנה, הקמפיינים השונים הניבו אחוזי פתיחה גבוהים במייל, עלייה בכמות הלידים, היענות גבוהה בלינקדאין, עלייה דרמטית בטראפיק לאחר האזכור בניו יורק טיימס, עלייה בדירוגים בגוגל ועוד.

דורי הרפז

איך הכפלנו מכירות בקולקציות המיוחדות של TNT באמצעות קמפיין שיווק משפיענים

(מורן זר-קצנשטיין, סמנכ"לית שיווק, קבוצת הוניגמן)

TNT הוא מותג שמיועד לבני נוער בגילאים 12-16. לאור זאת, מכיוון שהנוער נמצא היום בכל הרשתות החברתיות ומושפע מאד ממובילי דעה צעירים, עלה צורך לייצר תוכן המתאים למאפיינים אלה. החברה רוצה לספר סיפור, כך שבכל פעם שנער או נערה נכנסים לחנות הם יחוו את הסיפור הזה. סוג של שיווק שמאד מדבר אל בני נוער ובכלל היום הוא שיווק משפיענים – צעירים בעלי עוקבים רבים ברשתות החברתיות שמייצרים עניין ומעורבות גדולים סביבם: אנשי תקשורת, אמנים, יוצרים, יוטיוברים, בלוגרים וכו'.

החברה יצרה שת"פ עם אחת המשפיעניות הבולטות היום בישראל, קים אור אזולאי, כבת 14 בעת עליית הקמפיין. במסגרת השת"פ יצרה החברה קולקציית קפסולה מיוחדת שנשאה את שם המותג של קים. לצורך קידום הקולקציה החברה יצרה סרטון קצר בכיכוב קים שהופץ ברשת. בנוסף, נערך אירוע מעריצים בחנויות, וקים עצמה היתה מעורבת מאד בכל המהלך והעלתה בעצמה פוסטים.הצלחת הסרטון (4 מיליון חשיפות) ואירוע המעריצים ועוד היתה כה גדולה שהקולקציה הסתיימה תוך ימים ספורים והיה צריך לבצע Repeat (ייצור חוזר) כדי לחדש את המלאי.

זה עבד כל כך טוב שהחברה יצרה קשר עם משפיען נוסף בקרב הנוער, עומר חזן, ושילבה אותו בקמפיין לצד קים אור אזולאי, מה שיצר עוד טראפיק ועוד מכירות. שת"פ נוסף ששילב משפיענים היה קולקציית בזוקה בשיתוף עם חברת שטראוס. המהלך כלל תקשור ברשתות החברתיות וחלוקת הפריטים לכמה מיקרו-משפיענים. מיקרו-משפיענים הם משפיענים שמספר העוקבים שלהם נמוך יותר משל משפיענים אך הם נחשבים למשפיעים מאד בנישה הספציפית שלהם – לעתים כדאי לשלב גם אותם בקמפיינים לצורך פיזור יעיל של התקציב. גם כאן המהלך עורר שיח נרחב ברשת וכן תוצאות בפועל: הקולקציה נשלחה 3 פעמים ל-repeat.

המסר העיקרי של מורן זר-קצנשטיין היה: חשוב שהחברה עצמה תחיה את הקהל שלה, תהיה בעניינים (במקרה זה, תהיה מעורבת מאד בחייהם של בני נוער כיום), ותייצר את הקשרים עם המשפיענים לא דרך סוכנויות, אלא באופן ישיר ובלתי-אמצעי.

מורן זר-קצנשטיין

איך עזרנו להחדיר מוצר חדש לשוק האמריקאי תוך שנה באמצעות מערך שיווקי אוטומטי

(רון רבינוביץ', CMO, בובה דיגיטל ואקטיב טרייל)

בובה דיגיטל מתמחה באוטומציית שיווק ואימייל מרקטינג. החברה נתקלה באתגר כאשר אחד מלקוחותיה, חברה שבבעלותה כמה אתרי דייטינג בארה"ב, לא הצליחה "להרים" פעילות חדשה – שירות היכרויות לגיל השלישי באמצעות מפגשים חברתיים. על אף שלחברה היה database רחב מפעילות ארוכת שנים בתחום, ושהיא השיקה פעילות ייחודית למגזר זה שנה קודם לכן, ה-ROI היה שלילי: טראפיק יקר ויחס המרה נמוך.

במטרה להגיע ל-ROI חיובי, בוצעו השלבים הבאים:

  • העלאת מודעות – מאחר שהדאטה היה קיים, נאספו ממנו נתונים כגון שם, מגדר, מייל, טלפון, גיל ועוד. זאת באמצעות חיבור ה-CRM של החברה למערכת הדיוור והאוטומציות של אקטיב טרייל. עבור הלקוחות הקיימים נעשו קמפיינים חדשים: במייל ובסמס, במיקוד לפי אזור, נשים/גברים, לקוח משלם/לא משלם וגיל. עבור לקוחות אלה נעשה קמפיין "החייאה" חד פעמי. לצורך איסוף לידים חדשים, נעשו קמפיינים בגוגל ובפייסבוק, כאשר הקמפיין התרכז בפלורידה ונבנו טפסי הרשמה למפגשים בעמוד הנחיתה ובאתר.
  • המרת ליד ללקוח – לאחר ההרשמה נבנה תהליך אוטומציה שבו נשלחו 3 מיילים אוטומטיים לאורך שבועיים. האוטוריספונדרים פעלו לפי טריגרים – מיילים שונים נשלחו למי שפתח או לא פתח את המיילים הקודמים, והקליק או לא הקליק על הקישורים. כדי לייעל את התהליך עוד יותר, נעשה A/B Testing פרטני על שורת הנושא של המייל, התמונה הראשית המוצגת במייל, תוכן המייל. בנוסף נשלח סמס אוטומטי עם קופון הנחה ל-24 שעות, שהוביל לעמוד נחיתה.
  • שימור לקוח – נמענים שהפכו ללקוחות משלמים הועברו מקבוצת "נרשמים" ל"משלמים" וקיבלו סמס אוטומטי בימי המפגש. לאחר המפגש, התחילה אוטומציה של שימור: נשלח מייל רכישת מנוי למי שרכשו אירוע בודד, נשלח סקר שביעות רצון במייל ובסמס. על פי הציון שנתנו בסקר, המשך התהליך עבור כל קבוצה היה שונה: התראה לאנשי המכירות למי שנתנו ציון גבוה והעברה לשירות הלקוחות למי שנתנו ציון נמוך. בנוסף נעשה רימרקטינג במייל ובסמס למבקרים באתר על פי ההתנהגות שלהם.

התוצאות: גידול של פי 3 בנרשמים, אחוזי פתיחה של 82%, גידול של 380% בהכנסות וחציית רף $100,000 ברבעון הראשון למבצע.

איך הגדלנו המרות אורגניות ב-85% רק בעזרת עבודת צוות

(לירז פוסטן, מנהלת ערוץ SEO, חברת Outbrain)

האתגר של חברת Outbrain היה לשפר את ערוץ ה-SEO של החברה במטרה לזכות בדירוגים גבוהים בגוגל, הרבה לידים, הרבה המרות וכו'. מצד אחד המותג מוכר מאד, המוצר נחשב מצוין, יש צוות תוכן ייעודי שמייצר תוכן טוב; ומצד שני, אין מספיק המרות דרך הבלוג, יש רק מאמר אחד שמייצר טראפיק אורגני, העמודים נטענים לאט, החשיפה בחיפוש נמוכה ואתר לא מדורג מספיק טוב על מילות המפתח העיקריות. תחילה, כל צוות קיבל את המשימות שלו ויצא לדרך, אך לאחר חודש של עבודה עדין לא קרה כלום.

לצורך שיפור התוצאות, ננקטו הצעדים הבאים:

  • מאחר שהמסקנה היתה שנדרש תהליך של internal education בחברה על חשיבותו של SEO, נעשו סשנים של "מה זה SEO" לצוותי החברה בארץ באמצעות מפגשים, ולסניפיה בכל העולם דרך שיחות וידאו.
  • נעשה מחקר מתחרים
  • הוגדרה אסטרטגיית תוכן, במסגרתה צוות התוכן בארה"ב יצר שני עמודים חדשים במטרה לדרגם על מילות מפתח מרכזיות בארה"ב, הוסרו מהאתר תגובות ספאמיות, תכנים ישנים וטובים עברו "רענון", פוסטים במדיה חברתית, ועוד
  • שיתוף פעולה עם צוות הפיתוח לצורך יצירת quick wins: בניית redirects נכונים, אודיט טכני פשוט לאתר, שיפור זמן טעינה ועוד.
  • שיפור התמיכה – עדכון המיילים של ה-outreach, עדכון התכנים והעמודים שעוסקים בתמיכת לקוחות, שיפור הניווט, בירור השאלות הנפוצות מהלקוחות ומתן פתרון בדמות תכנים שעונים על שאלות אלה
  • שיפור ה-UX – שיפור דף 404, הוספת פופ-אפים עם מידע תחת אייקונים באתר.
  • קישורים – אסטרטגיית link earning באמצעות יצירת תוכן מעניין שאנשים רוצים לשתף ולקשר אליו, כמו גם תוכן עדכני שרלוונטי לאותו הרגע ויכול להפוך לוויראלי

בתוצאות, היתה עלייה של 185% בחשיפה לאתר בחיפוש, עלייה של 87% בהמרות למילות מפתח long tail אורגניות ולא ממותגות, ועלייה של קרוב ל-200 אחוזים בטראפיק האורגני.

לירז פוסטן

איך עשינו טרנספורמציה דיגיטלית לקבוצת כלמוביל, שהביאה לגידול של מאות אחוזים

(פרי לוי, מומחית בטרנספורמציה דיגיטלית בארגונים)

פרי לוי עבדה עם יבואנית רכב מובילה בישראל, חברה ותיקה, מסורתית ושמרנית שרצתה להיכנס לתחום הדיגיטל אך לא ממש ידעה איך. החזון היה שהחברה תהיה חברה מובילה בזירת הדיגיטל תוך מיצוי מיטבי של ההזדמנויות העסקיות כאשר הדרך לממש חזון זה היא יצירת ערך מוסף למחזיקי העניין במכירה, בשירות ובזמינות בדיגיטל. ה-ValueFor, או מה שיוצא לחברה מהעניין, הוא צמיחה בקרב לקוחות פוטנציאליים, הורדת עלויות, שמירה על מובילות וערך לקוח.

בפני החברה עמדו אתגרים רבים: פער בידע וביכולות בין יחידות החברה, מחסור בתוכן עדכני ורלוונטי, רק לחלק מהמותגים היו אתרים ואתרים אלה לא היו מותאמים למנועי חיפוש ולמובייל, החיבור למערכת ה-CRM היה חלקי בלבד, היו כפילויות בספקים ובסוכנויות דיגיטל, והמדדים והבקרה של הנכסים והמדיה של החברה היו חלקיים בלבד.

תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית של החברה התבצע במספר שלבים:

  • קביעת האסטרטגיה – הוחלט למקד את האסטרטגיה בהגדלת הטראפיק לאתרי הבית, וכן שיפור יחס ההמרה ללידים איכותיים בנכסים ובמדיה. מתוך כך נגזר שיש להכיר בדיגיטל כמנוע צמיחה במכירות ולבצע מעקב אחרי כל לקוח פוטנציאלי כדי לא לאבד אותו.
  • שינוי האקוסיסטם הפנימי (בתוך החברה) – מעבר לדיגיטל משנה תהליכי עבודה והרכבים של חברות שעובדות עם החברה – ספקים, יחידות פנימיות ומערכות מידע. לפיכך, השינוי בוצע באופן פנימי עד אחרון העובדים ודרש עבודה עדינה והדרגתית של למידת הלקוחות, בניית ממשקים תומכים, וישיבה עם בכירים – ככל שהשדרה הניהולית מחוברת טוב יותר לדיגיטל כך קל יותר להטמיע את זה גם בדרגים הנמוכים יותר. הועברו תוכניות הכשרה והעשרה לכל הדרגים.
  • שינוי האקוסיסטם החיצוני (פניה ללקוחות) – המעבר לדיגיטל דורש נוכחות יומיומית ברשת – לא רק קמפיינים זמניים. לכן, נבנו עוד נכסים ועוד מדיה, ונעשה שימוש בפתרונות מחוץ לקופסה (עמודי רפאים בפייסבוק למותגי החברה).
  • יצירת ממשקים תומכים – הוקמו אתרים חדשים, נעשה פיתוח מקביל מול כמה ספקים במטרה לפזר סיכונים ולמקצע את התהליך (כל ספק הוא מקצועי ביותר בתחומו, במקום ספק אחד שעושה קצת מזה וקצת מזה ורמת מומחיותו בכל תחום נמוכה יותר). לדוגמה, אתר הטרייד-אין עבר שינוי שמטרתו היתה לחזק את אמון הלקוחות ברכבי יד שניה: העיצוב הנוכחי מבטא אווירת "בוטיק" ואיכות, והוא כולל סנן מתוחכם להתאמת הרכב ללקוח על פי קטגוריות.

התוצאות: גידול של מספר המבקרים בעשרות אחוזים, זמן שהייה ארוך באתר, גידול של עשרות אחוזים במבקרים חוזרים וחדשים, גידול מתמיד של יחס המרה מביקור לליד, ירידה מתמדת של עשרות אחוזים ב-CPL כל שנה. המלצותיה של פרי הן: אין אמת אחת, כל ארגון צריך לפעול במסגרת המגבלות והאילוצים שלו; מומלץ לאמץ את גישת ה-Outside-in; ולאורך התהליך לזכור כל העת את המטרה והיעדים ולבצע מדידה ובקרה עקביים.

איך הגדלנו את יחס ההמרה של תוכן שיווקי מ-1% ל-22% בשינוי אחד

(עמרי טופול, CMO, חברת LogDog)

LogDog היא תוכנה המגנה מפני פריצות לחשבונות מייל. פריצות למייל ובכלל הן מאד נפוצות היום וכל יום עולים לכותרות האקרים שניצלו פרצות אבטחה והשיגו מידע רב ערך, כאשר הפוטנציאל לנזק הוא עצום. המשתמש הפרטי פגיע מאד לפריצות כאלה לחשבון – 1 מתוך 4 חשבונות אונליין צפוי לחוות פריצה מתישהו. האתגר של החברה היה כפול: לא מספיק אנשים מורידים את התוכנה מחד; מאידך, התקציב לא מאפשר קמפיינים משמעותיים אז צריך להסתמך על תוכן שיגרום לאנשים להוריד את התוכנה.

בשלב הראשון החברה העלתה פוסט אינפורמטיבי, שמטרתו היתה ללמד משתמשים כיצד להגן על עצמם מפני פריצות ברשת. הפוסט היה טוב אבל לא ממש עבד. רוב האנשים לא רוצים לחשוב על הגנה מפני פריצה לחשבון עד שכבר מאוחר מדי. אז בשלב השני, המחשבה היתה להיכנס לראש של אדם שנפרץ לו החשבון ולחשוב על האופן בו הוא מחפש עזרה. החברה בנתה טוטוריאל מקיף שמפרט מה לעשות כאשר חשבון הג'ימייל שלך נפרץ. בעזרת צוות ה-SEO וטקטיקות צמיחה, התקבל טראפיק נאה – 400 מבקרים ביום, שהיה של 8 דקות בעמוד, לחיצה של המבקרים על רוב הקישורים בעמוד – אבל… עדיין לא הורידו את התוכנה. בשלב הזה הוספו עוד כמה באנרים, הם עוצבו באופן אטרקטיבי יותר, התווספו מודעות pop-up, pop-under וכו' וסוף סוף נצפתה המרה – בשיעור של 1%.

זה עדיין לא היה מספיק טוב, אבל בשלב זה החברה חוותה פריצת דרך: כותרת הפוסט היא "מה לעשות כשחשבון הג'ימייל שלך נפרץ?". מי שקורא את הפוסט הזה הוא מי שכרגע נפרץ לו הג'ימייל ומה שהוא מרגיש זה המון סטרס – הוא תוהה מה הפורץ הספיק לקחת מהחשבון ומנסה לחשוב איזה מידע רגיש עלול להיות בחשבון. כל המחשבות האלה לאו דווקא גורמות להורדת התוכנה. במקביל, צוות החברה עובד על כלי שסורק את חשבון הג'ימייל למציאת סיסמאות חשופות, מספרים של כרטיסי אשראי, מספרי social security, מספרי חשבונות בנק, תוכן מזיק וחשבונות פרוצים. אולי אפשר להשתמש בכלי זה בתוכן?

החברה הסירה את כל הבאנרים שמכוונים את הגולשים ל-LogDog, ובמקום זאת, הוסיפה לפוסט פסקה שאומרת "אסור לבזבז זמן. אם למישהו יש גישה לחשבון שלך, זה רק עניין של זמן לפני שהוא ימצא את המידע האישי שלך וינצל אותו לטובתו. השתמש בכלי שלנו כדי לסרוק את החשבון למציאת מידע רגיש והסר מידע זה מהחשבון בבטחה." כאשר מפסקה זו יצא קישור לכלי החדש. כמובן שבתהליך נעשה A/B טסט למיקום הפסקה, צבע, ניסוח וכו'.

התוצאה היתה מיידית: שיפור יחס המרה מ-1% ל-22%. זה עדיין לא היה מספיק כי הורידו את הכלי אבל עדיין לא את התוכנה. לכן הצעד הבא היה drip campaign במייל: "טפטוף" של 6 מיילים שמגיעים למשתמש אחרי שימוש בכלי הסריקה ובהדרגה מסבירים לו את הסיכונים שבפריצה לחשבון, היתרונות שבהורדת התוכנה של LogDog, ערך מוסף בדמות טיפים להגנה על החשבון, וכו'. התוצאה? 34% הורדות של התוכנה. המסקנות? להיכנס לראש של המשתמש, לנסח את הקריאה לפעולה כך שתהיה מתאימה לקונטקסט, להשתמש בטקטיקות שכנוע (כפי שנעשה בקמפיין המיילים), לחשוב איך ומתי נכון להמיר את המשתמש, וראש פתוח לשימוש במגוון טכניקות.

עמרי טופול

איך סקר פשוט הוליד 100,414 לידים, 5 מיליון דולר בתשלומים וכותרות ב-Fortune וב-Inc?

(ג'וני סטיל, VP Marketing, חברת Payoneer)

Payoneer היא חברה של העברת תשלומים אונליין עם בסיס לקוחות גדול מכל רחבי העולם. מאיפה ניתן למשוך עוד לקוחות? החברה החליטה להתמקד בפרילנסרים ועסקים קטנים, שמהווים כ-18% מלקוחותיה. כמו כן, במקום לכוון לארה"ב שזה שוק שכבר מוצף במידע ובתוכן, לכוון למדינות אחרות. לאחר שהוחלט להתמקד בפרילנסרים ממדינות שונות, החברה ניסחה את המטרות הבאות: חיבור לחזון החברה – לעזור לבעלי עסקים לגלות ולתפוס הזדמנויות סחר בינלאומיות, למצב את Payoneer כמובילת דעה בתחום תעריפי הפרילנסרים, ליצור תוכן בעל ערך שימשוך את קהל היעד, ורכישת לקוחות חדשים.

כדי לעשות את כל זה החברה החליטה לנצל את מאגר לקוחות הפרילנס הקיים ברשותה ולייצר באמצעותו תוכן איכותי שמדבר אל קהל היעד. הרעיון: סקר בקרב פרילנסרים על הכנסותיהם, לצורך יצירת דו"ח מקיף שאותו יהיה ניתן להפיץ בהמשך. החברה יצרה סקר אונליין קצר ושלחה אותו במייל ללקוחותיה הפרילנסרים. התמריץ שניתן כדי שימלאו את הסקר הוא שבהמשך הם יקבלו בהמשך את הדו"ח המלא בחינם. את המייל ליווה קמפיין PPC וקידום הסקר בפייסבוק, בטוויטר ובגוגל פלוס. וזה עבד – 23,006 פרינלסרים מילאו את הסקר.

נתוני הסקר עובדו לכדי דו"ח מעוצב של 18 עמודים, שתורגם לכמה שפות. כאשר הדו"ח היה מוכן הוא שווק בכמה דרכים: הוא קודם במדיה החברתית וכן באמצעות PPC; בפופ-אפים שקפצו והציעו להוריד את הדו"ח בחינם למשתמשים שהתכוונו לעזוב את האתר; בנוסף, נעשה שימוש בשיטת turkey marketing – חיתוך  חלקים מהדו"ח והפיכתם לפורמטים חדשים – סרטוני וידאו, אינפוגרפיקות ועוד. כל ערוצי השיווק השונים הובילו לעמוד נחיתה עם טופס פשוט שמילוי שלו איפשר להוריד את הדו"ח בחינם. 720,000 איש הגיעו לעמוד הנחיתה, 80% מהם מבקרים חדשים באתר Payoneer.

כדי לטפח את הלידים שהתקבלו, נשלחה אליהם סדרת מיילים עם טקטיקות שכנוע להתחיל להשתמש בשירותים של Payoneer. במקביל, כדי שהדו"ח יתפרסם בצורה רחבה אפילו יותר, נעשתה פניה לעיתונאים ולמשפיענים במדיה באמצעות המייל והרשתות החברתיות, והוצע להם תוכן ייחודי ובעל ערך, תוך שנאמר להם שהם הראשונים שמקבלים אותו לפני שהוא עולה לאוויר. מאמרים התפרסמו על הדו"ח באתרים רבים, בין היתר Inc., Fortune, פורבס, ניו יורק פוסט ועוד. המאמרים הובילו לעמוד הנחיתה ולא לאתר עצמו, כדי לתפוס עוד לידים.

התוצאות: מעל 101,000 לידים מ-89 מדינות (בראשן פקיסטן, בנגלדש, הודו, אוקראינה והפיליפינים), 4% מהלידים נרשמו לשירות של Payoneer לאחר הורדת הדו"ח, והלקוחות החדשים ייצרו עד כה $5 מיליון דולר בתשלומים. התוצאות ניכרו גם לטווח הארול: 14% נרשמו תוך חודש, ו-22% נרשמו יותר משנה אחר כך. ההמלצות של ג'וני: התוכן הטוב ביותר הוא תובנות ייחודיות, מציאת נישה ייחודית שעדיין אין בשוק, חשיבה לטווח ארוך, למצוא אסטרטגיה אורגנית ולא להסתמך רק על ממומנת, תוכן טוב – משתלם.

איך השקנו פלטפורמת איקומרס בתוך ארגון גדול

(ערן שיאון, מנכ"ל משותף !2DO, יועץ למותג קפה עלית)

המותג קפה עלית מבית קבוצת שטראוס מייצר קפסולות קפה והיה מעוניין להיכנס לתחום של איקומרס. בישראל שוק האספרסו חזק מאד: הכפיל את עצמו בעשור האחרון, כאשר 90% מהישראלים צורכים 3 כוסות קפה ביום בממוצע. האתגר היה העובדה ששיעור ההמרה של אתרי האיקומרס עומד על 2-3 אחוזים בלבד. כל היתר נכנסים לאתר, עושים אתו אינטראקציה כלשהי – אבל לא קונים אלא נוטשים. ולכן, חשוב לא להסתכל רק על מי שקונה אלא גם על מי שלא, ולדבר אתם על בסיס קבוע.

בבסיס המהלך של השקת פלטפורמת האיקומרס של קפה עלית עמד קונספט ה-eCommarketing, שילוב בלתי נפרד של המכירות והשיווק. זאת, מאחר שחשוב מאד לשמור על ראייה אינטגרטיבית בתהליך: סופרמרקט, אתר, אפליקציה, מובייל, וכו' – התמונה הרחבה.

היו כמה מפתחות להצלחה:

  • התגייסות פנים-ארגונית ומעורבות ההנהלה – איקומרס מאלץ לשנות את השיטות שבהן פועלים. למשל, אנשי הכספים בחברה צריכים ללמוד לעבוד עם פייפאל, החזרים וכו'. לפיכך נעשו ישיבות קבועות שבהן נלמד והוטמע הנושא.
  • בחירת השותפים – המטרה היתה להעלות את הפלטפורמה לאוויר תוך 3 חודשים, ולכן השותפים נבחרו בקפידה וללא התפשרות.
  • טכנולוגיה – נדרשה פלטפורמה מתאימה שיש לה יכולת מדידת ביצועים מתאימה לאורך כל התהליך
  • ניהול מדדים ושיפור מתמיד

התהליך נעשה בשני שלבים עיקריים ראשית, הוגדר מסע הצרכן – מהכניסה לאתר ועד לקבלת המוצר; שנית, גובש המודל התפעולי (תוכנית עסקית ושיווקית ומודל תפעולי, הקמת אתר, ניהול קשר עם צרכנים, מדידה ואנליזה, לוגיסטיקה ומשלוחים, ושירות לקוחות) בשיתוף עם שותפי הפעולה. מאחר שנמצא פתרון הוליסטי שענה על כל הצרכים, קובצו פתרונות שונים מכמה שותפים שונים.

המהלך יצא לדרך עם פעילות אינטנסיבית: חלוקת ערכות התנסות, מבצע "קפה ב-7 דקות" בשיתוף עם Gett, באנרים, פעילות בלאק פריידיי, יצירת מארזים גדולים (החברה הראשונה שעושה זאת בארץ) ועוד. בנוסף, ביצועי האתר פורקו לגורמים, ונעשה ניתוח של דפוסי הרכישה באתר (כמה מגיעים מדסקטופ, כמה ממובייל וכו').

תוצאות: הפלטפורמה נחלה הצלחה עם שיעורי המרה של 10% בדסקטופ ו-5% במובייל, ומחזור של כמה מאות אלפי שקלים בחודש. כיום, נעשה שימוש בתובנות כדי להגדיר את מבנה הפעילות ל-2018.

[סיכמה את הרצאות המסלול האסטרטגי: דפנה בן יהושע]

המסלול הטכני

איך הבאנו סטארט-אפ B2B לגידול של פי 20 בלידים אורגניים באמצעות תוכן בלבד

(עמית לביא, מנכ"ל Marketing Envy)

איכשהו, עדיין מסתובבים בינינו אנשים שלא מאמינים שתוכן והפצה נכונה שלו הם אלה שיכולים להביא להשגת המטרות השיווקיות. עבורם בדיוק, אבל בהחלט לא רק עבורם, נועד הקייס סטאדי הזה. עמית לביא מביא את סיפורה של חברת סטארט-אפ לא מוכרת, כזו שרק הרימה אתר, לא הפעילה מימיה בלוג ולא הספיקה למתג את עצמה. לא רק זה, גם המוצר שלה, אבטחה לקונטיינרים וירטואלים, היה מורכב וללא שום דרישה או אפילו מודעות באותם ימים. אז אתם מבינים, האתגרים במקרה הזה הם לא פשוטים בכלל. צריך לחנך את השוק, צריך ליצור מודעות ודרישה וגם ליצור בידול מהמתחרים שהתחילו לצוץ.

אז מה עושים?

בשלב התחלתי – מחקר על קהל היעד. ברגע שהוא אותר – המטרה היתה להעלות את האינטרקציה באתר ולצורך כך נבנתה אסטרטגית תוכן שנועדה "לתקוף" מכל עבר – קידום ממומן, רשתות חברתיות וכן גם תוכן אורגני שיפורסם באתר החברה.

אם לסכם בקצרה את עיקר הפעילות:

  • אסטרטגיית לינקדאין: פניה לאנשים שפועלים בנישה שלכם, השתתפות בקבוצות רלוונטיות ושיתוף של מאמרים כדי להגיע ליותר לקוחות פוטנציאליים.
  • אסטרטגיית פייסבוק: לשתף הן מאמרים שכתבתם והן מאמרים של אחרים מהתחום כדי להפוך למובילי דעה ואוטוריטות בתחום.
  • רדיט (Reddit): הפיצו שם את התוכן במקומות הרלוונטים, פתחו שיח וענו לשאלות.
  • אסטרטגיית PPC: אי אפשר רק לכתוב תוכן ממש טוב. צריך גם להשקיע בקידום והפצה. אז מנפו מה שעובד. בצעו רימרקטינג בכל ערוצי השיווק, קדמו את התוכן והשתמשו בפונקציית הקהלים הדומים של פייסבוק.

המסקנות והלקחים המשמעותיים ביותר מהקמפיין:

  1. אל תתפזרו עם יותר מדי מילות מפתח – התמקדו בביטויים החשובים לכם ביותר וצרו סביבם תוכן שיהיה מעניין וכייפי לצריכה. המנעו מבחירה בנושאים גנריים ומשעממים רק בגלל שנפח החיפושים שלהם הוא גבוה יותר.
  2. צרו קשרים עם משפיענים – עקבו כל חודש אחר 10 אנשים מהתעשיה, הגיבו להם, שתפו פוסטים שלהם, התחילו לבלוט עד שהם יתעניינו ויתחילו להגיב לכם בחזרה.
  3. חשבו איזה מידע תרצו לאסוף מהלידים שלכם, הוא יכול לשמש אתכם מאד בהמשך.
  4. פוסטים בלי תמונה פוגעים משמעותית במעורבות ובאחוז החשיפה.
  5. אי אפשר לבנות על חשיפה אורגנית בפייסבוק. קדמו פוסטים בתשלום.
  6. סבלנות. אל תצפו שדברים ישתנו מיד ואל תצפו שכמות המבקרים באתר שלכם תזנק פתאום לשמיים.

איך מחיקת יותר מ-1000 עמודים באתר הזניקה את קידום האתר

(מת'יו טני, מנהל אסטרטגיית SEO ב-Webpals Group)

כשחושבים SEO וניגשים לעבוד על אופטימיזציה – כמעט אף פעם לא עולה אופציה של מחיקת דפים. הרי התוכן הוא המלך, אז מה פתאום למחוק? מי בכלל יכול לחשוב על מחיקה של 1000 דפים? ולמה לעשות את זה בעצם? שישארו באתר, מה זה כבר יכול להזיק?

כל הסיפור בקייס סטאדי הזה התחיל מירידה דרסטית במיקומים ומהחלשות ניכרת בתנועה האורגנית. כשהתחילו לבחון את האתר, התברר שהוא מכיל כ-1000 דפים שאין בהם תועלת ממשית ובדקו מה יהיה הסיכון לעומת הרווח בהשארתם. כל עמוד שנמצא בו איזשהו ערך עבור מנוע החיפוש, כלומר, תנועה או קישורים נכנסים – נשאר באתר. כל מה שלא נמצא – נמחק.

אז למה למחוק?

כי לגוגל יש תקציב זחילה ותקציב הזחילה הזה הוא מוגבל. נסביר מה הכוונה – גוגל מגיעה מדי פעם לאתר שלכם והיא מריצה עליו בדיקה כדי ללמוד מה יש בו. אין לה זמן לעבור על כל עמוד ועמוד באתר – היא עושה מדגם מייצג ולפי זה מחליטה על טיבו. עמודים חסרי ערך ורלוונטיות "מבזבזים" את תקציב הזחילה שלכם ומשקפים לגוגל תמונה שלילית לגבי האתר מה שמשפיע באופן ישיר על הדירוג שלו.

מחיקה, שיפור ו-No Index

אז מה עדיף, לשפר את הדף או לשים אותו ב- No Index? הדעה הרווחת היא שעדיף לשפר את הדף מאשר לשים עליו No Index.

ולשפר, או למחוק? כאן זה כבר יותר מורכב. כדי להגיע להחלטה תצטרכו לנתח את העמודים ולבדוק את איכות התוכן בהם. חשוב להתמקד בעיקר בשני דברים:

  • חוויית משתמש רעה (אפשר לזהות לפי אחוז נטישה, אחוז המרה נמוך, משך הזמן בעמוד)
  • עמודים ללא תנועה (האם יש להם פוטנציאל? האם התוכן בהם טוב?)

בשורה תחתונה כל עמוד נטול ערך שאתם לא רואים איזשהו סיכוי שיהיה מדורג – עדיף להסיר. גם כשאתם מחליטים להסיר חשוב לעשות זאת בצורה בטוחה וזהירה, בצעו הפניות במידת הצורך והכינו תוכנית מחיקה מסודרת.

תוצאות: לאחר מחיקת 1000 עמודים המיקומים החלו לעלות והאתר היה מדורג על הכמות הגדולה ביותר של מילות מפתח מאז הוקם. קצב הסריקה עלה והזחלן התפנה לסרוק את העמודים החשובים באמת מה שנתן אותותיו באופן מיידי על הנראות והמיקום בתוצאות החיפוש.

מת'יו טני

איך קמפיין מבוסס דאטה הוריד את ה-CPL (עלות לליד) ב-50%

(יעל קוכמן, שותפה מנהלת, Fash&Tech)

אין היום אסטרטגיית שיווק שהתוכן הוא לא חלק גדול ומרכזי בה. כל חברה שמכבדת את עצמה יודעת שהיא צריכה להשקיע בתוכן כדי לייצר ערך, להגדיל תנועה ולהמיר לידים ללקוחות.

איפה הבעיה?

כולם עושים את זה, גם המתחרים שלכם. כולם למדו את השוק והבינו שכדי להצליח צריך תוכן טוב. אז מה עכשיו? איך יוצרים בידול? איך הופכים את התוכן שלכם לתוכן הבולט והמנצח? איך משיגים יתרון על המתחרים? והאם אפשר לעשות את זה גם בלי להשקיע תקציבי ענק? כנראה שכן.

כלל המפתח הוא כזה – זכרו שאנחנו לא צריכים יותר תוכן, אנחנו צריכים תוכן טוב יותר.

אז איך משתמשים בדאטה כדי להתבלט וליצור תוכן טוב יותר?

  • זהו את 50 המשווקים המוצלחים ביותר בכל מדינה.
  • הורידו את האפליקציות שלהם.
  • התחילו ללמוד אותן וצרו מסמך מפורט שירחיב על כל הפונקציות הקיימות בהן (האם האפליקציה מציעה התראות Push? האם האפליקציה מחייבת הרשמה? האם היא עולה כסף? האם יש אפשרות לשלוח פידבק? האם יש אפשרות לבחור את תדירות ההתראות? וכן הלאה).

לאחר מכן מתקבלת תמונה רחבה יותר של השוק בו אתם פועלים וסביב הממצאים תוכלו לבנות את התוכן הייחודי שלכם.

קמפיין כזה דורש משאבים רבים ולכן חשוב לוודא מראש שהוא שווה את זה. אל תצאו לדרך לפני שיש לכם רעיון לקמפיין שניתן לאסוף ממנו דאטה משמעותי. הנה 5 שלבים שכדאי לקחת בחשבון:

  1. עבדו בשיתוף פעולה וצאו לסיעור מוחין (מה המוצר, מה השוק, מי המתחרים, מי הלקוחות). בחרו ברעיון שיביא תועלת אמיתית ללקוח.
  2. מצאו נישה וחקרו אותה מכל כיוון אפשרי.
  3. גייסו את כל הצוות שלכם וחלקו תפקידים מוגדרים מראש.
  4. בנו תוכנית אסטרטגית עם הגדרה של יעדים וזמנים.
  5. ניתוח נתונים ושיפור.

איך חיברנו את כל נתוני האופליין והאונליין באתר עם מיליוני משתמשים בגוגל אנליטיקס?

(בנג'י עזריה, מנהל פעילות אנליטיקס ודאטה סיינס, Plarium)

חברת פלאריום מפתחת משחקי אסטרטגיה ורק לאחרונה היא נמכרה בכחצי מיליארד דולר (!). 30 מיליון משתמשים משחקים בה מדי יום' וסך הכל רשומים בה 250 מיליון יוזרים. עד כאן קצת מספרים כדי לסבר את האוזן ולהבין את המימדים. האתגר מולו התמודדה החברה היה לחבר את הנתונים שנצברו באנליטיקס (נתוני האונליין) לנתונים אודות הפעילות במשחק עצמו (אופליין). כלומר, יש הרבה פעולות שהשחקן עושה בתוך המשחק (בשרת) וזה מידע חשוב ובעל ערך שלכאורה אין איך לאסוף אותו. זה בערך כמו לקוח שנכנס לאתר איקומרס, בודק את המוצרים ומגיע לבסוף לרכוש את המוצר בחנות הפיזית. במקרה כזה חסר לנו מידע על החוויה שלו באתר, מהיכן הגיע אלינו ומה היה הדבר ששכנע אותו. לא נדע מה השפיע עליו וגרם לו להגיע ולבצע את הקניה וזה נתון משמעותי.  

מה בוצע?

  • כל פעולה (איוונט) שבוצעה במשחק הועברה ל- Apache Kafka (שרת לשמירת לוגים).
  • הלוגים שנאספו מוינו והוכנסו לקבוצות על פי נתונים ספציפים.
  • סידור כל הנתונים בטבלאות.
  • יצירת בטצ' (Batch).
  • שליחה לגוגל אנליטיקס.
  • ביצוע התאמות בגוגל אנליטיקס לקליטת המידע החדש.

והתוצאה: קבלת נתונים ספציפיים על כל שחקן (איזה ותק יש לו, כמה זמן הוא משקיע במשחק, אילו קרבות הוא אוהב, במה הוא טוב, במה הוא פחות טוב וכן הלאה).

מה עושים עם כל המידע הזה?

המון. השיטה הזו אפשרה גישה למידע יקר ובעל ערך אודות המשתמשים וייעלה את תהליך הרימרקטינג ואת השיווק שבוצע באמצעות הדואר האלקטרוני. כששחקן מקבל מייל מותאם אישית שמזמין אותו לסבב נוסף במשחק האהוב עליו ביותר, או בכזה שמאפשר לו להביא את נקודות החוזקה שלו – קשה לו לסרב. מנסיון.

בנג'י עזריה

כיצד הגדלנו הכנסות ב-55% עבור אתר ספורט מוביל באמצעות ניהול הפרסום הפרוגרמטי

(מאור דוידוביץ', מנכ"ל ובעלים, Adnimation)

קצת רקע: 101Great Goals הוא אתר ספורט שנבנה בפלטפורמה של וורדפרס ויש לו כ-4 מיליון משתמשים שמגיעים אליו מכל רחבי העולם. המודל הכלכלי שלו נשען על פרסומות שמציגות באתר, מה שלא בדיוק הוכיח את עצמו ולא סיפק את המספרים המבוקשים. האתגר: איך מגדילים הכנסה באמצעות ניצול נכון של שטחי הפרסום ואיך משפרים את נתוני האתר כך שהמשתמש יבלה בו יותר זמן?

הפעולות שבוצעו:

  • ייעול נדל"ן האתר ו-Header Bidding שהבטיח שהשטח תמיד נמכר.
  • בניית אפליקציה.
  • שיפור חווית השימוש במובייל.
  • שיפור חווית השימוש בדסקטופ.
  • שימוש בווידאו להגדלת זמן השהיה ושילוב של פרסומות תוך כדי.
  • ביטול האפשרות להתקין חוסם פרסומות.
  • מודעות דינמיות.
  • מעבר לשיטת Native Ads.

התוצאות? אחרי שלושה חודשים בלבד חלה עליה של 55% בהכנסות האתר. ומדובר באלפי דולרים…

איך קידמנו בהצלחה 3 אתרי Wix מסוגים שונים

(איתן הלמן, מנהל תחום SEO ואימייל מרקטינג, Wix )

סוגיית קידום אתרי Wix הפכה לכזו שתמיד מעוררת מחלוקת בקרב אנשי SEO. לצד כאלה שמתעקשים להשמיץ ולפסול את הפלטפורמה, יש את אלה שיאמרו שדברים השתנו. שגם אם כך היה המצב בעבר, אין זה בהכרח אומר שהוא נותר כזה גם היום. כבר יצא לנו ב-AskPavel לחקור את העניין ולכתוב על קידום אתרי Wix אבל התגובות הוכיחו שלמרות הממצאים המפתיעים ל-Wix יש עוד דרך ארוכה, בייחוד בכל מה שנוגע לשינוי דעת קהל.

עם נתוני הפתיחה המאד לא פשוטים האלה נאלץ להתמודד איתן הלמן, מנהל ה-SEO ב-Wix. איתן ביקש להוכיח שלמרות הדעה הרווחת – אין שום בעיה בקידום אתרי Wix ושאפשר לעשות זאת בקלות ובפשטות על ידי פעולות בסיסיות שכל אחד יכול לבצע. חוץ מזה, חשוב היה לו להוכיח שהקידום אינו תלוי פלטפורמה, אלא תלוי באיכות האופטימיזציה. לכן, המסקנה הנגזרת מדבריו היא ש-Wix כפלטפורמה היא אינה מכשול וכל אתר בה יכול להיות מקודם טוב מבחינה אורגנית.

כדי להוכיח את הנקודה נבחרו 3 אתרים שעברו 4 שלבים:

  1. מחקר מילים.
  2. ביקורת אתר והכנת מסמך אופטימיזציה.
  3. גיבוש אסטרטגיית פעולה.
  4. הטמעה וביצוע.

האתר הראשון

התמודד עם בעיית תוכן, מיקומים נמוכים והיעדר אופטימיזציית On Page ו-Off page.

מה בוצע? שיפור התוכן כך שיכלול את מילות המפתח, שדרוג הבלוג ועדכונו, הטמעה של תגיות מטא וכותרות H1 ופניה לבלוגרים במטרה להשיג קישורים.

תוצאות: עמוד הבית הגיע למקום 5 עבור ביטוי המפתח המרכזי, חלה עליה משמעותית בחשיפה האורגנית ובכניסות לאתר.

האתר השני

שנבדק דיווח על צניחה פתאומית ולא ברורה בדירוגים. מבדיקה שנעשתה באתר עלה שהניווט באתר מסורבל ולא ברור, שהתוכן לא מקצועי, העמודים הפנימיים היו דלים בתוכן וכמו כן לא נעשה שימוש נכון במילות המפתח.

מה בוצע? שיפור הניווט, מעבר לעיצוב נקי עקבי וברור, הטמעה של תגי מטא, הטמעת מילות מפתח בתוכן, הרשמה ל-Google my Business והוספת ביקורות של לקוחות.

תוצאות: עליה משמעותית בחשיפה האורגנית ובכניסות לאתר, ירידה של 20% ביחס הנטישה וכעבור שלושה חודשים האתר דורג על 41 מילות מפתח שונות, 19 מתוכן בעמוד הראשון.

האתר השלישי

כמעט ולא הכניס תנועה אורגנית והאתר לא הופיע בשום אינדקס.

מה בוצע? הוספת האתר לעמודי העסקים המקומיים והרשמה ל-30 אינדקסים נוספים, נעשתה פניה ללקוחות על מנת שיכתבו ביקורת על העסק, בוצעה אופטימיזציה לתכנים באתר כך שיטרגטו מילות מפתח, הטמעת תגיות מטא, שיפור מבנה הקישורים הפנימיים והניווט.

תוצאות: כמות המשתמשים החדשים עלתה ב-23% כעבור חודש אחד בלבד ומילות מפתח עיקריות הופיעו בעמוד הראשון של תוצאות החיפוש.

המסקנות איתן חתם איתן את הקייס סטאדי:

  • אופטימיזציית On Page איכותית מייצרת שינוי ניכר בדירוגים.
  • העלאת תוכן עשיר עם קישורים פנימיים וטירגוט נכון של מילות המפתח הוא בעל אפקטיביות גבוהה על הביצועים.
  • חשוב להשקיע ביצירת קשרים עם בלוגרים כדי לקבל קישורים חיצוניים.
  • יש לשים לב לנוחות השימוש וקלות הניווט באתר.
  • כדאי להרשם ל-Google My Business כשמדובר בעסק מקומי.

כל אלה לדבריו הן פעולות שכל בעל עסק עם מוטיבציה יוכל לבצע בעצמו ולהביא לשיפור בביצועים. כן, גם ב-Wix.

איתן הלמן

איך הגדלנו את כמות הנרשמים ב-96% והורדנו 70% מהעבודה הידנית שמסביב

(דודו ציזנר, בעלים ופריק אוטומציה ראשי, LeAndolini Solutions)

במילה אחת? אוטומציה.

בשתי מילים? אין שתי מילים, יש קצת יותר מזה.

רקע: מעשה בלקוח שמשווק כמות רבה של סדנאות פרונטליות. התהליך הזה גוזל ממנו משאבים רבים והוא מעוניין מצד אחת להתייעל ומצד שני גם להגדיל את כמות הסדנאות. כדי שהמערך לא יקרוס – אין מנוס ממעבר לתהליך אוטומטי ככל האפשר.

מה בוצע?

נבנה מערך שאפשר איסוף מידע בצורה כללית באמצעות Zapier וכלים נוספים שתומכים בו כמו מערכות דיוור ו-CRM. הנה דוגמא, במקום לטפל ב: "נרשם לסדנה ב12 בדצמבר בתל אביב רחוב רוטשילד 123 בין השעות 9 בבוקר ל14 אחר הצהריים" לטפל ב- "נרשם לסדנה בתאריך X במיקום Y בין השעות Z ל- ZZ". כל הנתונים האלה נאספו לתוך ה-CRM והיה פשוט הרבה יותר לדוור, למכור, לעשות פולו-אפ ולהתנהל בצורה הזו.

תוצאה: כשמתעסקים פחות בעבודה ידנית – מתפנים לדברים החשובים באמת. רוצים את זה במספרים? במקרה הזה, 70% פחות עבודה ידנית – היה שווה ללקוח עליה של 96% במכירות.

מסקנה: כשעובדים בצורה חכמה ומעבירים לאוטומט – אפשר להתמקד בשיפור חווית הלקוח, גיוס לקוחות נוספים, חסכון במשאבים, עליה בהכנסות וכן הלאה.

איך הכפלנו את כמות הרשימות, המכירות והשימוש במוצר על ידי שימוש בטריגרים רגשיים

(טליה וולף, מייסדת GetUplift)

טליה מנפצת כבר בתחילת ההרצאה את נקודת ההנחה של משווקים רבים שמתייחסים ללקוח כאל יצור רציונלי. כי הוא לא. הוא פועל מתוך דחפים פנימיים וצרכים רגשיים ולכן פניה לשכל עם הצגת הפונקציות והתועלות של המוצר היא לא בהכרח הפניה הנכונה שתביא להמרה. מה כן, אם כך? פניה לרגש, כזו שמספרת ללקוח מה הוא יוכל להיות או להשיג באמצעות המוצר. חשבו על זה ככה – האם קוקה קולה היתה מצליחה למכור פחית אחת אם היתה מספרת מה מכיל המוצר, ממה הוא עשוי או כמה קלוריות יש בו? כנראה שלא. מה שהפך אותה למשקה המצליח והנמכר ביותר בעולם זו החוויה שהיא משווקת – טעם החיים – חברים, מוזיקה, ים, כיף, הנאה, כל מה שאנחנו רגילים לראות בפרסומות שלה.

מה אפשר לקחת מהדוגמה הזאת?

פחות לדבר על עצמכם או על המוצר – יותר לדבר על הלקוח. מעבר לכך – מה הלקוח יכול להיות ולהשיג אם ישתמש במוצר שלכם. העצימו אותו, הראו לו כיצד תוכלו לשפר אותו ולהפוך אותו לטוב יותר. בסופו של דבר, לאנשים לא אכפת "מה" אתם מוכרים, אכפת להם ה"למה". למה הם צריכים לקנות את זה.

הנה 4 שאלות מנחות שיעזרו לכם לפצח את הפניה הנכונה ללקוח שלכם:

  1. עם אילו אתגרים וקשיים הלקוח שלכם מתמודד? איך הוא מרגיש ללא הפתרון לבעיה שלו?
  2. איזה טריגר אמוציונלי יזרז את קבלת ההחלטה? מה הוא היה רוצה למצא?
  3. אילו חששות והיסוסים עלולים למנוע ממנו לקנות את המוצר שלכם?
  4. מה הוא רוצה להרגיש לאחר מציאת הפתרון? לאיזו תחושה הוא מייחל?

כמו כן חשוב לקחת בחשבון באיזה שלב מודעות לבעיה נמצא הלקוח ומה אומרים ברשת על המתחרים שלכם – קחו את החולשות שלהם והפכו אותם לחוזקות שלכם!

סביב כל התשובות האלה – עליכם לבנות את הקמפיין. חשבו תמיד מה המטרה של הלקוח – לא מה המטרה שלכם. "רק ברגע שהלקוח ישיג את המטרה שלו – אתם תשיגו את המטרה שלכם".

טליה וולף

כיצד הבאנו מאות מתעניינים לשכונה חדשה באופקים עם קריאייטיב מנצח וקמפיין רב-ערוצי

(אור פיאלקוב, מנכ"ל Fialkov Digital)

הקייס סטאדי הזה מציג סוגיה מעניינת – איך גורמים לזוגות צעירים לעזוב את החיים במרכז ולעבור לאופקים? עזבו לעבור לאופקים, איך בכלל גורמים להם להתעניין בנגב? העיריה אמנם פעלה כדי להציע דירה איכותית במחיר נגיש – אבל האתגר שעמד בפניה הוא לשכנע את אותם צעירים לעשות את הצעד ולגרום להם להבין שאכן מדובר בפתרון מעולה עבורם.

מטרות הקמפיין:

  • לחשוף אנשים מהמרכז לפרויקט.
  • להביא אותם ליום הפתוח.

האתגרים:

  • יש רק שלושה שבועות.
  • עיר לא אטרקטיבית במיוחד בעיני קהל היעד של הקמפיין.
  • אין הדמיות מוחשיות להציג ללקוח.

כדי להתגבר על כל אלה, הוחלט לשים את כל הקלפים על הקריאייטיב ולגעת ללקוח בנקודות הכואבות:

  • יוקר המחיה באזור המרכז.
  • אפשרות להשיג בית פרטי במחיר נמוך.
  • תחבורה ציבורית נוחה שחוסכת פקקים.
  • עיר עם שטחים ירוקים ופארקים וכו'.

ערוצי השיווק בהם השתמשו כדי להשיג את המטרות: פייסבוק, אינסטגרם, גוגל, אאוטבריין ויוטיוב.

תחילה, המטרה היתה לחשוף את אופקים לציבור הרחב ולעורר מודעות; ובהמשך הדגש היה על השגת הליד והבאת מתעניינים ליום פתוח.

"נקודות הכאב" כיכבו בכל ערוצי התקשורת ובכל סוגי המודעות.

תוצאות:

  • נאספו מעל ל-1000 לידים.
  • הקמפיין זכה ל-5.6 מיליון חשיפות.
  • מאות משפחות הגיעו ליום הפתוח.

מסקנות:

הקמפיין הצליח לדבר לקהל בשפה שלו ולגעת בנקודות הכאב שלו – רוב האנשים שהגיעו היו צעירים שמאסו ביוקר המחיה ורצו לקבל תמורה משמעותית יותר עבור הכסף שלהם.

[סיכמה את הרצאות המסלול הטכני: מור מריג']

איזה קייס הכי אהבתם בכנס?

18 מרצים, 18 קייס סטאדיז – ושפע של תובנות מפתיעות ורעיונות מבריקים! לא יודעים מה אתכם, אנחנו יצאנו מהכנס כשהגלגלים אצלנו במוח פועלים שעות נוספות.

פינת לאונג' נקסט קייס

ועכשיו אליכם – איך אתם התרשמתם מהכנס? איזו הרצאה הכי אהבתם? איזו הרצאה הכי הפתיע אתכם? יש לכם פידבקים נוספים לגבי התכנים בכנס? פידבקים לגבי כל נושא אחר?

נשמח מאד לשמוע מכם, אתם יודעים איפה – כאן למטה, בתגובות 🙂

אודות דפנה בן יהושע

דפנה בן יהושע
היי, אני דפנה. במקור יש לי בכלל תואר שני בביולוגיה, אבל אחרי שפרשתי מהאקדמיה והתנסיתי במגוון תחומים, הבנתי שמה שאני רוצה לעשות זה לכתוב. בשנים האחרונות עסקתי בתרגום, כתיבה ועריכה, והיום אני מנהלת התוכן בקבוצת אנגורה מדיה. אני כותבת על שיווק דיגיטלי, רשתות חברתיות, אסטרטגיות שיווקיות ובעצם - כל מה שקשור לשיווק ולאינטרנט. בקיצור, רוב היום הראש שלי תקוע במסך, אבל אני נהנית מזה!

עשוי לעניין אותך גם...

חנות תקליטים

איך תוכלו לשכנע את המבקרים בחנות הווירטואלית שלכם לקנות מכם?

זרימת משתמשים, אחוז נטישה וזמן שהיה באתר הם גורמים חשובים לשיפור אחוז ההמרה בחנות הווירטואלית ...

TVM מדברים שיווק דיגיטלי

TVM – מיזם חדש יספק הצצה בוידאו לתעשיית הדיגיטל הישראלית (+ סרטון על אנגורה מדיה)

זה לא סוד ששיווק דיגיטלי הוא אחד המקצועות התוססים, החדשניים והדינאמיים ביותר בעולם בשנים האחרונות ...

3 תגובות

  1. כנס מצוין, מושקע עם הרבה מאוד מידע ותוכן איכותי. תודה לכם על הכל!!!

  2. עמית אדלר

    סיכום מעולה, קראתי בשקיקה. תודה רבה על השיתוף ובכלל על התרומה שאתם נותנים לכל קהילת הדיגיטל בישראל. תענוג

  3. פוסט איכותי… חבל שלא הייתי בכנס…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את הפוסט עם חברים