קידום אתרים למתקדמים – אופטימיזציה מתקדמת בגוגל

התנהגות הגולשים קובעת יותר מבעבר

במהלך השנים מספר הפרמטרים בהם עושה שימוש האלגוריתם הלך וגדל. גוגל מידי פעם מציינים את המספר 200 אבל אני בטוח שיש יותר. חלק גדול מהפרמטרים הם פרמטרים התנהגותיים ואסביר למה הכוונה.

גוגל דירוג עמוד כלשהו מאתר מסויים להיות ראשון בתוצאות החיפוש לביטוי מפתח מסויים שהגולש הקליד. לפי נתונים כללים של גוגל ונתונים היסטוריים של חיפושים דומים באותה נישה, המיקום הראשון עשוי להניב 53% הקלקות. במילים אחרות, על כול 100 חיפושים, הגולשים אמורים ללחוץ 53 פעמים על התוצאה במקום הראשון.

גוגל בוחן כול הזמן איך הגולשים מגיבים, כלומר לוחצים על התוצאות בדף תוצאות החיפוש SERP. נניח והגולשים לא היו כול כך נלהבים מהתוצאה הראשונה שגוגל הראה להם בדף תוצאות החיפוש ולכן שיעור ההקלקה CTR על התוצאה המוצגת במקום הראשון היה רק 30% – גוגל מבין שיש פה בעיה.

אתן לכם דוגמה אחרת: גוגל בוחן כול הזמן איך הגולשים מגיבים, כלומר לוחצים על התוצאות בדף החיפוש של גוגל ואיך הם פועלים אחר כך. נניח שהגולשים לחצו על התוצאה הראשונה בדף תוצאות החיפוש בהתלהבות גדולה (מבחינה זו הם עמדו בציפיות של גוגל), אבל מיהרו לנטוש את האתר ולחזור לגוגל ולהמשיך בחיפושם – גוגל מבין שיש פה בעיה.

עכשיו אתם בטח שואלים אותי איך זה קשור ל- On-Site SEO? ואיך זה קשור לתגיות HTML? התשובה היא שזה קשור גם קשור.

מה שגוגל מציג בדף תוצאות החיפוש תלוי בתוכן שרשמתם בתגיות title ו- meta description כמו גם בתוכן הדף. נכון שבמהלך השנים, גוגל לקח לו יותר שליטה על מה הוא יציג בתוכן הדף ולא תמיד הוא עושה שימוש במה שרשמתם וכמו שכבר קראתם בחלקו הראשון של המאמר, אם לא תכתבו תוכן בתגית title גוגל כבר “יסתדר”: הוא יציג משהו שהוא יקבע וגם זה לא יפריע לו בדירוג האתר.

התצוגה הנקראת Rich Snippet בתוצאות החיפוש קובעת את שיעור ההקלקה CTR שהוא פרמטר התנהגותי חשוב מאוד בדירוג האתר שלכם כמו גם פרמטרים התנהגותיים נוספים כמו זמן שהייה באתר, שיעור נטישת האתר לאחר שהגיעו מגוגל והחזרה לגוגל וגורמים התנהגותיים נוספים.

מהירות טעינת האתר היא פרמטר חשוב לדירוג האתר

אני רוצה להתעכב, ברשותכם, על הנקודה של “נטישת האתר לאחר שהגיעו מגוגל והחזרה לגוגל”. גוגל מצאו כי מהירות טעינת האתר היא קריטית בכול הקשור לנטישת האתר.

אז מה קרה בגוגל? גוגל ערכו ניסוי. מאריסה מאייר Marissa Mayer (החלה לעבוד בגוגל, עובדת מספר 20, ולבסוף היתה סגנית נשיא בעד 2010) שאלה גולשים לגבי העדפותיהם בנוגע למספר תוצאות החיפוש שגוגל יציגו בדף: 10 או 30. התשובה השכיחה היתה 30. אז גוגל עשו ניסוי. הם הציגו 30 תוצאות בדף תוצאות החיפוש וכשהם הסתכלו על הנתונים הם נדהמו!

דפי תוצאות החיפוש של גוגל שהכילו 30 תוצאות הביאו פחות תנועה לעמודים המוצגים בהם. כמה? ירידה של 20%. בניסיון למצוא את הסיבה לירידה החדשה והמשמעותית, בכול אופן זה 20%, הם בדקו את מהירות טעינת דף תוצאות החיפוש SERP. הם מצאו שההפרש הוא 1/2 שנייה.

אם חצי שנייה שבה חיכו הגולשים עשתה שינוי כול כך משמעותי בדף התוצאות של גוגל, תחשבו מה יקרה באתר שלכם אם תוכלו לטעון את האתר שלכם קצת יותר מהר, נניח בחצי שנייה לעומת מהירות הטעינה שלו היום.

לא רק גוגל מצאו שהמתנה (waiting) של לקוחות לטעינת האתר היא “רוצח” אמיתי. אמזון Amazon גילתה כי עלייה בזמן טעינה של עשירית שנייה מורידה את המכירות ב- 1% ! וואהו!

לאנשים אין סבלנות עד שהדף יטען ואם הדף לא נטען תוך זמן קצר, הם נוטשים וחוזרים למנוע החיפוש ומקליקים על התוצאה הבאה. מבחינת הלקוח זאת חוויה לא טובה ומבחינת גוגל זה רע מאוד כי הלקוחות כועסים על גוגל שהוביל אותם לאתר שלא עולה.

בשנים האחרונות גוגל שם דגש על מהירות טעינת האתר. לפני שנים, כלי לבדיקת מהירות האתר, היה כלי חיצוני, אחר כך הוא הוטמע ב- Search Console וב- Google Analytics ועכשיו נוסף אליו גם AMP במיוחד למכשירים ניידים מסוג אנדרואיד ואייפון.

מבנה אתר וחשיבותו קידום האתר

אם כבר אנחנו מדברים על פרמטרים התנהגותיים אז ליכולת הניווט באתר יש משמעות המורכבת משני גורמים: מבנה ו- כלי ניווט.

מבנה האתר

לספר יש מבנה המתואר בתוכן עניינים, כך גם באתר צריך שיהיה לו מבנה היררכי הנקרא silo. זה אומר שהאתר מסודר באשכולות של תוכן ולכול אשכול יש מבנה היררכי שיחד הוא מהווה חלק שלם מתוך כלל נושאי האתר, ממש כמו בספר.

כאשר אני פותח ספר ורואה את תוכן העניינים אני רואה שהוא מאורגן לפי חלקים. בחלק חלק יש פרקים ובכול פרק יש נושאים. הנה הצצה לתוכן עניינים של ספר בנושא פרסום בגוגל:

• פרק 1: סקירת נושא הפרסום במנועי חיפוש……………..37
• פרק 2: מיקום בתשלום………………………………………47
  • מכרזים על מילות מפתח……………………………….50
    • האלמנטים של הפרסום במנועי חיפוש………….51
      • קבוצת מודעות…………………………………52
      • מסע פרסום……………………………………53
    • איך זה פועל בגוגל?………………………………55
    • כך זה מתבצע……………………………………..57
  • מודעות ממוקדות לפי הקשר של מילות מפתח……59
  • מודעות מיקוד התנהגותי על פי מילות מפתח……..61

אתם רואים את ההיררכיה? כך גם אתר האינטרנט צריך להיות מסודר. אז פרט לעמודי: צור קשר, תנאי שימוש, אבטחת פרטיות שהם דפים בודדים העומדים בפני עצמם, שאר הדפים (רובם) צריכים להיות מסודרים במבנה היררכי.

כלי ניווט

התכנים בספר מופיעים דף אחרי דף, אבל תחשבו לרגע אם היה אפשר לגעת בתוכן העניינים שבספר ולהגיע יש לפרק או לנושא המבוקש. נכון שזה היה נפלא? מה שתיארתי עכשיו הוא למעשה ספר אלקטרוני ואפשרות הלחיצה היא כלי הניווט.

באתר צריכים להיות כלי ניווט שיעזרו לגולש לעבור מדף לדף ולהגיע מהר לתכנים שהוא מחפש, כי אם זה לא יקרה, הגולש ינטוש. אין לו, לגולש, זמן לבזבז באתר שלכם כדי למצוא פתרון לבעיותיו או מידע שיעזור לו להיות עשיר יותר, מאושר יותר, מלומד יותר וייתן מענה לצרכיו באשר הם.

לכלי הניווט האלה יש משמעות לא רק כלפי הלקוח אלא גם כלפי מנועי החיפוש, כי היישום של אמצעי הניווט באתר נותן לגוגל את האפשרות להבחין בין דפים חשובים באתר לדפים חשובים יותר.

גוגל מניח שאם ישנם דפים חשובים יותר לבעל האתר, כנראה והם חשובים יותר ללקוחות וגם זה נלקח בחשבון בחישוב דירוג האתר בתוצאות החיפוש של גוגל.

אתר מותאם למכשיר נייד

עם גידול מתמיד בשימוש הגולשים במכשירים ניידים (מובייל) אתם צריכים שתהיה לכם נוכחות גם במחשב שולחני וגם במובייל. כול אתר נראה במובייל, אבל אם צריך לצבות באצבעות כדי להגדיל אותו ולהזיז ימינה ושמאלה – זה לא נקרא ‘אתר מותאם מובייל’. אתר שהוא מותאם מובייל צריך לעמוד במינימום בתנאים הבאים:

• רוחב התוכן גדול מרוחב המסך
• רכיבים הניתנים ללחיצה (קישורים, לחצנים) קרובים מידי זה לזה
• גודל גופן גדול מספיק כדי שיהיה ניתן לקרוא בבירור

הערה: אני משתמש במונח מותאם למובייל או מותאם לנייד אבל הכוונה של גוגל היא שהאתר מותאם לכול מכשיר ולכול רוחב מסך, בין אם זה מסך של מחשב שולחני, טאבלט, LG3, LG4, Samsung Galaxy, iPhone4, iPhone5 ,HTC או כל מכשיר אחר.

אחוזי הגלישה באמצעות מובייל כבר עברו את ה- 60% באופן כללי, כאשר יש שווקים בהם נתח התנועה של המובייל הוא יותר מ- 60% למשל, באתרים הפונים לקהל צעיר במיוחד. באתרים מסוג B2B בדרך כלל נתח השימוש במובייל קטן יותר כי רוב הפעילות באתרים מסוג זה נעשה במהלך היום העבודה, במשרד, כשעל השולחן נמצא מחשב שולחני לצרכי עבודה.

ולמרות כול זאת, אני רואה עדין אתרים שאינם מותאמים לנייד. למה הם מחכים? גוגל לא מחכה. כבר לפני יותר משנה עם הכרזתו של Mobilegeddon (על משקל ארמגדון) גוגל הודיעו כי הם יקדמו אתרים שמותאמים לנייד בתוצאות החיפוש.

בחודש דצמבר 2016 הודיע גוגל כי החלה לסמן אתרים המשתמשים ב- AMP בתוצאות החיפוש במובייל. טכנולוגיית AMP בנוייה כדי להאיץ את מהירות האתר במכשירים ניידים וזה הכיוון שעליו מצביעה גוגל: מהיר יותר ומותאם לנייד ובעצם מותאם לכול מכשיר ולכול רוחב מסך.

יש מספר שיטות בהן אפשר להציג אתר מותאם למובייל. תהא השיטה שאתם תבחרו, גוגל מכיר ותומך בכולן. הוא מעדיף את הגישה הרספונסיבית בה יש אתר אחד שנטען למכשיר ואז הדפדפן במכשיר יודע כיצד לסדר ולהציג אותו כנדרש.

תוכן כפול סכנה לקידום האתר

כמות התכנים המועלים בכל רגע לאינטרנט בכלל ובאתר שלכם הולכת וגדלה. כל מאמר חדש שאתם מפרסים, אתם מוסים עוד כתובת URL. כל מוצר שאתם פותחים באתר, יוצר URL חדש. כל קטגוריה היא URL וגם כל תג הוא כתובת URL.

מנגנוני הניווט באתר והאפשרויות לסנן (לפלטר) את התכנים יוצרים מצב בו יש תוכן כפול באתר.

לפני שאמשיך, אני רוצה לומר שאני יוצא מתוך הנחה שאתם לא משכפלים תוכן בכוונה, לא באתר שלכם ולא מחוצה לו. אז אחרי שהבהרתי נקודה זו, אמשיך.

באתר של גרעיני עפולה ישנה קטגוריה של ‘פיצוחים ואגוזים’. בקטגוריה זאת ישנם מוצרים כמו: שקדים, אגוזי מלך, פקאן וכדומה. את דף הקטגוריה הזה ניתן לסדר / לארגן לפי שם המוצר או לפי המחיר ובכול אפשרות שכזאת יש אפשרות לבחור: סדר עולה או סדר יורד.

שאלה לי אליכם: האם סידור שונה של המוצרים בקטגוריה ‘פיצוחים ואגוזים’, משנה את התוכן? התשובה היא: לא. אם שינוי הסדר משנה את ה-URL אזי זהו מקרה של תוכן משוכפל כי יש יותר מ- URL אחד המפנה לאותו תוכן! (אתם בעצמכם אמרתם שסדר המוצרים בקטגוריה לא משנה, כי זהו אותו תוכן).

הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא להיפתר מתוכן כפול באתר, אבל כדי לפתור את הבעיה צריך קודם להכיר בה, לזהות / לאתר אותה באתר ורק אז לגשת לפתרונה.

גוגל לא אוהב תוכן משוכפל כי המשמעות היא כספית: יותר דפים לאנדקס אבל למעשה זהו אותו דף תחת כתובות שונות, מקום איחסון גדול יותר בשרתים של גוגל, סריקה ארוכה יותר באתר בו יש הרבה דפים משוכפלים, פגיעה ביכולת הסריקה של גוגל אחר אתרים אחרים כי המנוע מתעסק עם תוכן משוכפל… בקיצור, גוגל לא אוהב תוכן משוכפל.

גוגל לא אוהב גם תוכן משוכפל באתרים אחרים. נניח לרגע שראיתם מאמר שפורסם באתר שאינו שלכם. עשיתם העתק והדבק לאתר שלכם. עכשיו המאמר הזה קיים לפחות פעמיים: פעם אחת באתר ממנו העתקתם ופעם שנייה אצלכם באתר ואולי גם באתרים נוספים שהעתיקו.

אני כרגע לא מתייחס להיבט החוקי של הענין – זה לא חוקי בעליל, אבל אמשיך את הדוגמה. גוגל יודע מי היה הראשון לפרסם את המאמר (זה לא אתם) וכאשר הוא ירצה להציג את המאמר כתשובה לשאילתה של גולש, איזה מאמר הוא יציג? את המאמר המקורי או את המאמר המועתק הנמצא באתר שלכם? התשובה ברורה: גוגל יציג את המאמר המקורי באתר בו הוא פורסם לראשונה.

אם באתר שלכם אחוז המאמרים המועתקים הוא קטן, אז גוגל לא יתרגש מכך, אבל אם, מהצד השני, רוב האתר שלכם יהיה מורכב ממאמרים מועתקים כנראה זה בכלל לא ימצא חן בעיני גוגל. גוגל לא יעניש אתכם, כי בעיני גוגל לא עברתם שוב עבירה, אבל הוא לא ‘יספור’ אתכם וימנע ככול הניתן מלהציג את האתר שלכם, עם התכנים המועתקים, בפני הגולשים המחפשים.

סיכום

במאמר הזה והמאמר הקודם על אופטימיזציית On Page סקרתי את הדברים העיקריים של פעילות On-Site SEO. במסגרת קורס SEO ב-AskPavel הנושאים האלה ואחרים יסקרו בהרחבה, ילמדו לעומק ויתורגלו כך שאפשר לומר שהקורס הוא מאוד מעשי.

נתראה בקרוב בקורס!