בראיון מארק צוקרברג תיאר מערכת שבה עסקים יוכלו פשוט להגדיר את מטרת הפרסום שלהם ולחבר את חשבון הבנק שלהם, ומטא תטפל בכל השאר: יצירת הקריאייטיב (תמונות, טקסטים, סרטונים), פילוח קהלים, מדידה ואופטימיזציה – הכל באמצעות בינה מלאכותית.
“אתה לא צריך קריאייטיב, לא צריך פילוח, לא צריך מדידה – רק לקרוא את התוצאות שאנחנו מספקים,” אמר צוקרברג.
המונח “infinite creative” מתאר את היכולת של המערכת לייצר אינספור וריאציות של מודעות, לבדוק אותן בזמן אמת ולשפר אותן ללא התערבות אנושית.
תגובת התעשייה: חשש, סקפטיות וחוסר אמון
כפי שדווח באתר Theverge, מנהלים בכירים בתעשיית הפרסום הגיבו בחריפות:
“בטיחות המותג היא עדיין סוגיה קריטית, כך שלתת להם גם ליצור וגם לאופטם את הקריאייטיב זה רעיון מפחיד,” אמר מנכ”ל של אחת הסוכנויות.
החשש המרכזי הוא שמטא תשלוט בכל שרשרת הערך – מהיצירה ועד המדידה – ללא בקרה חיצונית, מה שעלול להוביל לבעיות של שקיפות, אמינות ובטיחות המותג.
למרות הביקורת, המודל החדש עשוי להועיל לעסקים קטנים שאין להם את המשאבים לנהל קמפיינים מורכבים. עבורם, מערכת אוטומטית שכזו יכולה להציע פתרון יעיל וחסכוני.
עם זאת, עבור סוכנויות פרסום, קריאייטיב ואנליסטים, מדובר באיום קיומי. אם מטא תצליח ליישם את החזון הזה, תעשיית הפרסום כפי שאנו מכירים אותה היום עלולה להשתנות ללא היכר.
האם מפרסמים באמת יבלעו את זה?
המהלך של צוקרברג הוא צעד נועז שמאתגר את המוסכמות של תעשיית הפרסום הדיגיטלי. מצד אחד, הוא מציע יתרונות עצומים לעסקים קטנים שמבקשים לפשט תהליכים, לחסוך בעלויות וליהנות מכוחו של AI ברמה הגבוהה ביותר. מצד שני, הוא מעורר שאלות עמוקות על שקיפות, אמינות, וביטחון של מותגים.
אבל חשוב לזכור — התעשייה לא תוותר בקלות. כפי שאמר אחד המנהלים שצוטטו בכתבה:
“ההבטחה של החזון הזה – ‘פשוט לקרוא את התוצאות שהם מספקים’ – היא הבעיה. אף לקוח לא יאמין לתוצאות שהם מספקים כשהם בעצם בודקים את עצמם.”
וזו בדיוק הנקודה: שליטה מוחלטת בשרשרת הערך אולי נשמעת נוחה, אבל שוק הפרסום בנוי על אמון, על שקיפות, ועל איזונים ובלמים. גם אם למטא יש את הטכנולוגיה – היא תצטרך לשכנע את העולם שהיא גם ראויה לאמון. ובינתיים, זה מרחב פתוח לחשיבה מחדש על תפקידם של אנשי מקצוע אנושיים, על שירותים בעלי ערך מוסף, ועל הצורך בשותפים שאינם רק “אלגוריתמים”.
