11 תובנות "שנכתבו בדם" על ניסוח הסכם קידום אתרים | AskPavel
קידום אתרים » קידום אתרים בגוגל » 11 תובנות "שנכתבו בדם" על ניסוח הסכם קידום אתרים

11 תובנות "שנכתבו בדם" על ניסוח הסכם קידום אתרים

seo-contract-tips

הסכם קידום אתרים הינו התחייבות חוקית בין ספק למקבל שירות. אלא, שפעמים רבות הצדדים "שוכחים" לחתום ביניהם הסכם, או אם הם עושים זאת הרי אותו הסכם (הרבה פעמים רק הזמנה) אינו הסכם מפורט אלא מסמך לאקוני וחסר.

אודה ואתוודה – כבר נמאס לי להסביר מדוע הכנת הסכם בהתבסס על דוגמאות שנאספו באינטרנט (או שאחיכם (שהינו עורך דין בתחום הנזיקין) הכין עבורכם) הינה שגיאה, ולכן לא אעשה זאת.

מטרתו של מאמר זה אינה לאפשר לכם לכתוב הסכם קידום אתרים בעצמכם (ולמרות הבטחון העצמי שלכם, שבלעדיו לא הייתם הכי טובים בתחום שלכם…, אני ממליץ – אל תסתמכו על האמור מטה כדי לעשות זאת).

מטרת מאמר זה הינה בסך הכל לתת בידיכם כלים להבין חלק מהסוגיות שעל הסכם להתייחס אליהן, ולהציע לעורך דינכם שינסח עבורכם את ההסכם – פתרונות לנושאים שיעניינו אותו.

במאמר זה נסקור אך חלק מאותן הוראות שכדאי להתייחס אליהן בהסכם קידום אתרים (SEO). העצות להלן בהכרח אינן ממצות, הינן חלקיות ואינן מתאימות למצבים ספציפיים. כל מטרתן הינה לסקור בפניכם את התמונה בכללותה ולהזכיר לכם שמוטב לנסח הסכם בניית אתרים מפורש, ומראש. למי שרוצה להתעמק, אני מפנה אתכם לאתר שלי ללמוד עוד על סוגיות משפטיות והסכמיות בתחומי האינטרנט והקניין הרוחני.

אנא שימו לב שגם הדוגמאות המופיעות בטקסט אינן ממצות ואינן מלאות ואף הן עלולות שלא להתאים למקרה ספציפי כך שאין להסתמך עליהן לשם שימוש בהסכם בפועל. כל מטרתן הינה להבהיר את הנקודה המתוארת בטקסט.

1. הקפידו על התארגנות וניהול נכונים

עצה כללית זו, המתאימה לכל סוגי העסקים, חשובה גם למקדמי אתרים. פעמים רבות התאגדות כחברה בע"מ יכולה להקל על העסקים ולהרחיק סיכונים מהמקדם עצמו. בחלק גדול מעילות התביעה שתקומנה עקב פעילות הקידום, ההסכם יכול למנוע מנכסי המקדם להפוך "ערובה" לחוב כלפי צד שלישי.

יש לוודא שהחברה הינה גוף נפרד, שעסקיו מנוהלים בנפרד מעסקי המקדם ושבעלי התפקידים בו מבצעים כל אחד את תפקידו.

אין זה אומר שבמקרה של חברה בע"מ המקדם לא יחוב לעולם אישית, אולם הקפדה על האמור לעיל בהחלט יכולה להרחיק את הסיכון.

2. בניית מערכת התקשרות נכונה מול ספקי תוכן עבורכם

מקדמים רבים נעזרים בקבלנים חיצוניים ("פרילאנסרים") ליצירת תכנים כמו מאמרים, שיסייעו בקידום אתרי הלקוחות.

תכנים כגון אלו נבנים פעמים רבות על בסיס תכנים הקיימים ברשת, ומנסיוני – במקרים רבים אף מפרים זכויות יוצרים השייכות לאחרים. בכמה וכמה מקרים, ייצגתי מקדמי אתרים שנתבעו עקב תביעה שהופנה כלפי לקוחותיהם, בגין תכנים שיצרו קבלנים חיצוניים. אלא שבהעדר הסכם מספק מול הקבלן החיצוני, נאלצו המקדמים לשאת באחריות החוקית להפרת זכות היוצרים, ולא יכלו להטיל את האחריות על הקבלן החיצוני או לפטור עצמם מאחריות מול התובע.

מומלץ למסד את ההתקשרות עם כל קבלן חיצוני באופן שיגן עלים מפני תביעות כאלו ואחרות בעתיד.

כך למשל, בהסכם מול ספקי תכנים עליכם לוודא שאכן כל המאמרים שנמסרו לכם נוצרו באופן שאינו מפר זכויות של אחרים וכן שאתם רשאים להשתמש בהם עבור לקוחותיכם (כך למשל מומלץ לדרוש לקבל בהם זכויות יוצרים בפועל, וליתן על בסיסם רשיון שימוש ללקוח).

שימו לב שככל שניתן, יש לתת ללקוח רשיון שימוש ולא להעביר לידיו את זכות היוצרים, כדי לאפשר לכם להתמודד עם מצבים של הפרת הסכם על ידי הלקוח.

לכן מומלץ לוודא שכל עובדיכם והקבלנים העצמאיים העובדים עמכם חתומים על חוזים הכוללים גם תניית העברת בעלות ביצירות בצורה ברורה ומספקת, כמו גם הצהרה שלהם שלא יעשו שימוש ביצירות השייכות לאחרים בעת ביצוע העבודה ולא יפרו זכויות של אחרים.

כך לדוגמא תוכלו לכלול בהסכם כזה את הסעיפים הבאים:

   "אני מצהיר בזאת כי היצירות נוצרו על ידי באופן בלעדי, הן מקוריות שלי, אין בהן כל זכות צד שלישי שהוא והן לא הועתקו ממקור חיצוני כלשהו וכן וכי מלוא הזכויות בהן בעת יצירתן, לרבות זכויות היוצרים, הן שלי.

   עם חתימת הסכם זה אני מעביר בזאת באופן מלא ובלתי חוזר את מלוא זכויות, לרבות זכויות היוצרים, ביצירות לידי ____.

   אני מתחייב שאין בכל שימוש שייעשה ביצירות על ידי ____ כדי לחייב את ____ לקבל הסכמתו של צד שלישי כלשהו, להפר את זכותו של צד שלישי כלשהו או לשלם תמלוגים עבור השימוש."

כאמור מעלה, שימו לב שסעיפים אלו אינם מתייחסים לכל הנושאים (למשל אין בהם התייחסות ל"זכות מוסרית" שיש להתייחס אליה) והם מוצגים כדוגמא בלבד.

3. לוח התשלומים

כבכל עבודה, לוח התשלומים יוסכם בהתאם לצרכי הצדדים.

בדרך כלל ראוי לדרוש תשלום מקדמי כלשהו, הן על מנת להבהיר את רצינות הלקוח והן להקטנת החשיפה במקרים של אי תשלום עתידי.

יתרה מכך, וזהו אינטרס של שני הצדדים אך בעיקר שלכם – אם לא קבעתם תשלומים מוגדרים לתאריך ספציפי אלא לפי התקדמות העבודה, דאגו לקבוע אבני דרך ברורות וחד משמעיות המחייבות את הלקוח בחובת התשלום.

4. מקדמה ושיקים ביד

חשוב להוסיף עוד נקודה שהיא פחות משפטית אך יותר פרקטית.

כולנו מכירים את מוסר התשלומים הירוד במדינתנו. אין ספק שכאשר מדובר בחוב שגובהו לא גבוה במיוחד (כמו בהסכמי קידום אתרים), היכולת לגבות את החוב בהליכים משפטיים מצטמצמת והרבה פעמים עדיף כבר לוותר על תהליך הגביה. לכן – הקלו על עצמכם. ככל שניתן, דרשו לקבל מקדמה ותשלום מראש, וגם אם נקבע תשלום עתידי – לפחות דאגו להחזיק בידיכם שיקים (לא "לבטחון". שיקים "אמיתיים", עם סכום ותאריך) שישאו את תאריכי התשלום הצפויים ואת הסכום הספציפי, כך שאם תצטרכו לנקוט בהליכים – יהיה לכם קל יותר.

 5. תהליך קביעת המטרות

חשוב מאוד להגדיר בשלב הראשון את המטרות הנדרשות ואת התהליכים שיינקטו לשם השגתן.

כך לדוגמא, תהליך מחקר מילות מפתח צריך להיות מובהר ללקוח, כמו גם הגבלת כמות מילות המפתח המקודמות (ופירוטן ככל שניתן מראש). ככל שהתחייבויותיכם תהיינה ברורות ושקופות יותר, ייקל עליכם להראות כי מילאתם אחריהן ויקשה על הלקוח לטעון כי לא קיבל את השירות המבוקש.

הבהירו כיצד תציעו ללקוח מילות חיפוש רלוונטיות, כיצד על הלקוח לאשרן וכן כי לא תקדמו מילים שלא נבחרו על ידו ולא שולם בגינן שכר מוסכם.

6. המצגים וההתחייבויות

כולכם יודעים עד כמה מקדמי אתרים כפופים ל"שגעונות" של מנועי החיפוש, וכל עדכון באלגוריתם של גוגל שולח צמרמורות פחד בעורפם של מקדמי אתרים. הבהירו זאת ללקוח. הלקוח אינו מודע לכך, או לפחות ישמח שלא להיות מודע לכך אם יאלץ להגיש כנגדכם תביעה…

ודאו שהחוזה שלכם מסביר את מכלול הסיכונים בקידום אתרים, את חוסר השליטה שלכם בתוצאה, את חוסר יכולתכם להתחייב לתוצאות (מיקומים) ספציפיים וכדומה. במרבית הסכמי קידום האתרים שלי, סעיף המצגים הינו מבין הנרחבים ביותר בהסכם, ולא בכדי.

שימו לב שניתן לסווג סעיפים אלו או כ"מצג" המתאר את המצב העובדתי, או כ"התחייבות הלקוח" המתחייב שהוא מכיר את העובדות ולא יתבע אתכם אם המתואר בהסתייגות – יקרה.

סיכונים לדוגמא שיש להתייחס אליהם בחוזה (וקיימים גם אחרים):

  • משך הזמן שחולף מאז תחילת העבודה עד תחילת יצירת תוצאות נראות לעין.
  • חוסר השליטה של המקדם במנועי החיפוש.
  • עדכוני אלגוריתם במנועי החיפוש ובכלל – שינויי מיקום לא מוסברים.
  • פעולות אחרות וחסימות לא מוסברות מצד מנועי החיפוש.
  • מתחרים שמקדמים עצמם אגרסיבית יכולים לפגוע בתוצאות הקידום של הלקוח מבלי שתהיה לכם יכולת השפעה על כך.
  • סיכון של הרחקת אתר הלקוח ממנוע החיפוש בשל טעות או בשל החלטת מנוע החיפוש.
  • התחרותיות המשוייכת למילות החיפוש הרלוונטיות.
  • פגיעה בקידום בשל פעילויות הלקוח או פעילויות צד שלישי.

מצגים אלו הם חשובים ביותר, בין היתר גם מכיוון שבפועל, תהיו טובים ככל שתהיו, יתכן שהתוצאות לא יגיעו במועדים בהם קיוויתם להן. חשוב מאוד להתגונן מראש מפני טענות של לקוח ("לא קידמת מספיק טוב. עברו חודשיים והתקדמתי רק במקום אחד בגוגל"). רק הסתייגות שתבהיר את משמעות משך הזמן, כמו גם השפעתם של גורמים חיצוניים על התוצאות – תקשה על לקוח לדרוש החזרים במצבים כאלו.

להלן אציע לכם ניסוח לדוגמא של חלק מסעיפים אלו (ניסוח חלקי שעיקרו נועד לתת לכם הבנה כיצד יש לעשות זאת, אך אינו מתייחס לכל הנקודות שיש להתייחס אליהן):

"הלקוח מצהיר שהובהר לו כי:

  1. הליך קידום אתרים תלוי במשתנים וגורמים רבים ביותר, שמרביתם אינם בשליטת החברה, ביניהם: האלגוריתם של מנוע החיפוש והשינויים התכופים שמבוצעים בו; התנהלות אתרים מתחרים; שינויים בפופולאריות של מילות חיפוש וכדומה. לפיכך, החברה אינה יכולה ואינה מתחייבת להשגת תוצאות ספציפיות (על אף כל האמור לעיל) אלא רק לפעול כמיטב המאמצים וזו התחייבותה בהסכם זה. כל פגיעה בקידום שאינה נובעת במישרין אך ורק מפעולות אסורות או פסולות של החברה שננקטו בזדון לא תהיה באחריותה.
  2. הוא יודע כי תוצאות הפעולות אותן תבצע החברה אינן מיידיות, ויתכן שיעברו אפילו מספר חודשים עד להגעה למיקום משופר כלשהו, אם כי אין התחייבות ביחס למיקום ספציפי.
  3. יתכנו שינויים במיקום האתר בתוצאות החיפוש בלא קשר ישיר וברור לפעילות החברה והחברה אינה יכולה לשלוט בהם או להיות אחראית להם. ככל שהחברה תגלה את מקור הסיבה היא תפעל לעיצוב מחדש של האתר ולכל פעולה סבירה אחרת שתהיה נדרשת לפי שיקול דעתה על מנת להתגבר על הסיבה.
  4. תוצאות חיפוש במנוע החיפוש עשויות להיות שונות האחת מהשניה אפילו אם מדובר באותן מילות מפתח זמן קצר האחד אחרי השני ולהיות מושפעות מגורמים כמו מועד החיפוש, המחשב ממנו מבוצע החיפוש, מנוע החיפוש הספציפי וכיוב'.
  5. יתכן שהאתר יסומן כחשוד על ידי מנוע החיפוש מסיבות רבות ושונות, ולחברה לא תהא כל אחריות על כך."

7. השירותים המוצעים

קידום אתרים אינו מעשה קסם. כדי לקדם אתרים עליכם לפעול במספר דרכים. מומלץ להבהיר בהסכם מה תהיינה אותן דרכים בהן תפעלו ובאיזה היקף. יותר מכך, מאוד מומלץ שהתחייבותכם לא תהיה לתוצאות כאלו ואחרות בקידום אלא לפעולות ספציפיות. כלומר, אל תתחייבו "תוך חודשיים תגיע למקום 2 גוגל בביטוי "עורכי דין"" אלא תתחייבו לפעולות שתבצעו עבור הלקוח.

פעולות אלו יכולות לכלול, למשל, את הפעולות הבאות:

  • מחקר מילות מפתח או ביטויים מתאימים והמלצה על מועדפים.
  • מחקר אתרים מתחרים.
  • השגת קישורים בדרכים שונות וההתייחסות לכך.
  • רישום במדריכים מקוונים (directories).
  • בדיקת האתר והתאמת מבנהו ותכניו לקידום. למשל: אופטימיזציה של מטא-טאגס, כותרות עמודים וטקסט בעמודים עצמם (כולל הגבלת עמודים, למשל).
  • המלצה על מבנה אתר אופטימלי ואף בדיקת הקוד.
  • עריכת דיווחים שוטפים על ביצוע עבודה והתקדמות בדירוג.

לאחר שקבעתם את סוגי השירותים, וודאו שאתם מגדירים את היקפם שיסופק ללקוח.

לדוגמא, תוכלו להבהיר כי מחקר מילות החיפוש לא יעלה על 3 שעות עבודה, שאתם תכינו לא יותר מ-3 מאמרים בחודש שיתווספו לאתר הלקוח ותדאגו לקישורים שלא יעלו על 5 לחודש לאתר הלקוח, שתרשמו את האתר ללא יותר מ-5 מדריכים מקוונים וכדומה.

זוהי התחייבות שתוכנה ברור ללקוח וגם לכם קל לעמוד בה. שונה המצב למשל אם תתחייבו "לפעול כמיטב יכולתכם לקדם את אתר הלקוח". התחייבות כזו הינה כל כך לא ברורה, שהתביעה רק מחכה להגיע.

קיבעו גם כיצד אתם תדווחו ללקוח על התקדמות האתר שלו במילים השונות, וודאו שמדובר בדיווח שאתם יכולים לעמוד בו. בהערת אגב אזכיר שבנושא זה של מעקב ודיווחים ללקוחות ישנם ספקי שירות רבים שמסייעים בידיכם, כמו ZEFO, כמו גם שבנושא אספקת תוכן איכותי ושירותים אחרים למקדמי אתרים נמצא גופים כמו סרבולה). שני שירותים אלו תורמים רבות למקדמי אתרים וראוי לשקול את השימוש בהם.

8. מבנה התמורה

כנגד מה תקבלו תשלום:

  • האם בגין כל מאמר או קישור?
  • האם בגין כל עליה במקומות החיפוש הרלוונטיים (תוצאות)?
  • האם בגין כל שעת עבודה?
  • האם בגין חלוף כל חודש?
  • האם תשלום גלובאלי?
  • עירוב כלשהו של מי מהשיטות?

בכל מקרה, חשוב להבהיר בדיוק איך ובגין מה יבוצע התשלום, מה יהיו מועדיו וכל פרט חשוב אחר.

9. הדרישות מהלקוח

מה בעצם נדרש הלקוח לספק לכם כדי שתוכלו לבצע את עבודתכם כנדרש. לדוגמא:

  • גישה אדמיניסטרטיבית לאתר, לשרת, ל-FTP וכדומה.
  • אפשרות להעלות תכנים בעצמכם לאתר, לשנות את הקוד ואת התגיות וכדומה.
  • רשות מראש לביצוע שינויים הנדרשים לצורך הקידום, ככל שניתן, כולל מצדדים שלישיים (כמו מעצב האתר או בונה האתר).
  • גישה לתוכנות סטטיסטיקה של האתר.
  • שם איש קשר וכתובת ליצירת קשר (דוא"ל, טלפון וכדומה), על מנת שלא ליפול בין הכסאות.
  • רשות להשתמש בסימני הלקוח ותכניו לשם קידומו, גם באתרים אחרים.
  • חובת הלקוח לעדכן את האתר שלו בתכנים, ובאיזה היקף נדרש עדכון שכזה.

דוגמא חלקית להתחייבויות הלקוח ולאופן ניסוחן ניתן למצוא בסעיפים הבאים (שאינם ממצים ויתכן שלא יתאימו במקרים ספציפיים):

  1. "הלקוח יספק לחברה גישה אדמיניסטרטיבית לאתר הלקוח, למבנהו, עיצובו ותכניו ככל שידרש על ידה ויאפשר לה לבצע כל שינוי שתסבור שיש בו כדי לשפר את מיקומו של האתר בתוצאות החיפוש.
  2. הלקוח יספק לחברה גישה מלאה לנתונים הסטטיסטיים של האתר, התנועה אליו, בתוכו והחוצה ממנו או יאפשר לחברה להתקין כלי מדידה שימדדו נתונים אלו ודומיהם.
  3. במידת הצורך ייפה הלקוח את כוחה של החברה לפעול לצרכים אלו מול ספקי שירות חיצוניים דוגמת מעצב או מאחסן האתר.
  4. ככל שהלקוח יסרב לאפשר שינוי כזה או אחר או ימנע מהחברה גישה כלשהי הנדרשת לה, לא תהיה לו כל טענה כלפי החברה מכל מין וסוג שהוא.
  5. ככל שהחברה תסבור שיש צורך להוסיף תוכן כלשהו לאתר, יספק הלקוח לחברה תכנים נוספים בתחומי מילות החיפוש להוספה לאתר כפי שהחברה תבקש, ויאפשר לחברה לערוך ולהתאים אותם לצרכי הקידום טרם להעלאתם לאתר.
  6. הלקוח מתיר ומרשה לחברה להציג כחלק מקידום עסקיה ופרסומה נתונים סטטיסטיים על אתרים שקידמה וביניהם אף האתר שלו (לרבות אך לא רק – מקום במנועי החיפוש במילות חיפוש ספציפיות, נתונים על כמויות המבקרים באתרים שקידמה וכדומה) בכל מדיה או צורה שתמצא לנכון. כן מתיר הלקוח לחברה להציג את מיקום האתר שלו במנוע החיפוש במילות חיפוש כחלק מקידום עסקיה ופרסומה."

10. הגבלת אחריות

סעפי הגבלת אחריות הם פעמים רבות לב ליבו של הויכוח המשפטי על חוזה, וחשיבותם קריטית (למרות שלעין הלא מקצועית הדבר נראה כמו "ממבו ג'מבו" משפטי מיותר). המגוון גדול, אם כי הסטנדרטים ידועים לכל.

המשמעות העיקרית כאן היא שפעולה לא נכונה מצידכם עלולה לגרום לעסקיו הלקוח נזק משמעותי, וכלל לא בטוח שתסכימו לשלם ללקוחכם פיצוי בסך 100,000 ש"ח על אובדן הכנסה, כתוצאה מעבודה שהשתכרתם בגינה 2,000 ש"ח + מע"מ…

בעוד שאתם תעדיפו להגביל ככל שניתן, הרי שמזמין העבודה יעדיף לצמצם את אותן הגבלות.

הגבלת האחריות הינה סטנדרט מקובל, והויכוח העיקרי יסוב סביב היקף אותה הגבלה: האם בסוגי תביעות, האם בסוגי נזקים, האם בגובה סכום פיצוי כספי וכדומה.

המלצתי אליכם – קישרו בין היקף ההגבלה להיקף התשלום שתקבלו ותדאגו שהוא לא יעלה מעל סכום שאתם יכולים לחיות עימו.

עוד מומלץ להגביל את משך תקופת התביעה האפשרית.

דוגמא אפשרית לסעיף הגבלת תחרות ניתן למצוא כאן (אם כי בהעדפתי האישית, יש לחזור בסעיף הגבלת האחריות גם על אותם מצבים ביחס אליהם כבר הצהרנו שיתכן שיגרם נזק לקידום שלא באשמת המקדם):

"מובהר ומוצהר כי אף אם בניגוד לאמור מעלה, מסיבה כלשהי תהא החברה אחראית בדרך כלשהי לנזק שנגרם ללקוח ו/או לכל פגיעה אחרת, הרי אחריותה תהיה מוגבלת לנזקים ישירים בלבד, וסעדי הלקוח יוגבלו בפיצוי שלא יעלה על סך כל הכנסות החברה מהלקוח במהלך __ החודשים האחרונים לפעילות הלקוח עם החברה טרם משלוח ההודעה על הנזק ולעולם לא מעבר לכך."

11. מחיקת קישורים

אמנם הנושא הזה בהחלט נכנס בתחומים אחרים שהזכרתי למעלה, אבל בשל חשיבותו ובשל העובדה שהוא חוזר כמעט בכל מקרה ומקרה של סיום הסכם קידום אתרים אני מקדיש לו פרק נפרד.

והשאלה ברורה וידועה: חלק מהותי מקידום אתרים נובע מקישורים שהמקדם מציב באתרים חיצוניים (בשליטתו או בשליטת אחרים) המסייעים למיקומו של האתר המקודם.

כשהסכם קידום האתרים נגמר, מה קורה עם אותם קישורים?

התשובה הבסיסית לכך היא – לא ברור, ולכן עדיף לקבוע בהסכם בדיוק מה זכויות המקדם.

אין ספק שקישורים בתשלום רשאי מקדם האתרים למחוק. הרי אף אחד אינו יכול לחייב אותי לכלול קישורים בתשלום כשאני איני מקבל עליהם תשלום, לא?

גם אין ספק שקישורים שנשתלו בדם יזע ודמעות באתרים של צד שלישי (כמו באתרי חדשות ואתרים אחרים) אינם תלויים במקדם כלל ועיקר, ואם אותו אתר החליט למחוק אותם – המקדם אינו יכול להיות אחראי.

אבל השאלה מתחדדת מה קורה באתרים בשליטת המקדם (לפירוט נרחב יותר של סוגי הקישורים, ראו את המאמר המרתק של פבל שהקישור אליו בהמשך). האם שם מותר לו למחוק אותם, ואם כן – באיזה קצב. מכיוון שהדין אינו קובע תשובה ברורה לשאלה זו – גם אני לא אתן לכם תשובה ברורה אלא אמליץ בכל לשון פשוט להסדיר עניין זה בהסכם, מראש.

למשל לקבוע בהסכם שלמקדם מותר למחוק קישורים שנמצאים בשליטתו ולקבוע מה היקף המחיקה המקסימלי. הסכמה שכזו הינה גם הגיונית וסבירה וגם ניתנת לביצוע מבלי להפר את החוזה מצד אחד ומבלי לפגוע בלקוח בצורה לא סבירה מצד שני.

הרי בסופו של יום, גם אם המקדם רשאי לבטל קישורם בתום תקופת ההתקשרות, הרי זה רק סביר שהביטול יעשה בצורה כזו שלא תגרום לנזק חריג ללקוח, ואם יגרם נזק כזה, גם דרישת הלקוח להותיר חלק מהקישורים לתקופה נוספת תהיה סבירה. הכל, כמו רוב הדברים בחיים, הוא עניין של הגיון ומידה.

פבל כתב פוסט מרתק על נושא זה של מחיקת קישורים בתום תקופת הסכם קידום אתרים. מאוד ממליץ לכם לקרוא אותו, שכן יש בו גם תובנות שמסבירות בצורה כזו או אחרת את סבירות הפעולה של מקדם האתר בתום ההתקשרות. ככל שתסבירו ללקוח בהסכם בצורה ברורה יותר את חשיבותם של הקישורים ביצירת התוצאה אליה הוא מעוניין להגיע, ואת המשמעות של הסרת הקישורים בתום תקופת ההתקשרות, ייקל עליכם בהמשך לפעול לפי אותו הסבר ולהסיר את אותם קישורים עם סיום תקופת ההתקשרות.

סוף דבר

כאמור – זו רשמה חלקית של מספר נקודות עיקריות ואין בה כדי למצות את תוכן ההסכם. מאוד מומלץ שלא תכינו הסכם זה בעצמכם (גם לא על בסיס דוגמאות באינטרנט), אלא תגשו לעורך דין המבין בתחום. היתרון הגדול שלכם הוא שלאחר שתכינו מסמך אחד כזה, כלך יתר ההסכמים יתבססו על הדוגמא שתתפר עבורכם, ואז לא תאלצו להעזר בעורך דין בכל מקרה, ובכל זאת – תהיו מוגנים יחסית.

אבל, אנא מכם, עשו שימוש במאמר הזה על מנת לתת לעורך דינכם תשובות ואפילו כדי לבדוק אותו – האם הוא באמת מבין בתחום…

ראו את העצות של גוגל בשאלה כיצד בוחרים מקדם אתרים. מקדמי אתרים יכולים להשתמש בקישור הזה כדי ללמוד כיצד עליהם לשפר את עצמם התנהלות הן מול גוגל והן מול לקוחותיהם.

שיהיה בהצלחה לכולם!

אין להסתמך על רשימה זו כעל ייעוץ משפטי ובכל מקרה ספציפי יש לפנות לבעל מקצוע מומחה בתחום לייעוץ משפטי.

קרדיט לתמונה: Alessia WIlliams

אודות יורם ליכטנשטיין

יורם ליכטנשטיין
מנהל משרד עורכי דין המתמחה בדיני אינטרנט, טכנולוגיה, מחשבים, קניין רוחני ובכלל – משפט מסחרי. עו"ד ליכטנשטיין מנוסה בכל הנושאים המשפטיים הקשורים בהקמת וניהול אתרי אינטרנט, בניית ושיווק אפליקציות סלולאריות, פייסבוקיות ואחרות ואף מתמחה בתחום קידום אתרים (SEO). בין יתר הנושאים עוסק עו"ד ליכטנשטיין בנושאי זכויות יוצרים, סימני מסחר, תנאי שימוש ומדיניות פרטיות, הסכמי מייסדים ויזמים כמו גם עסקאות השקעה ורכישות מזמים (M&A) וכדומה.

עשוי לעניין אותך גם...

קידום אתרים

קידום אתרים: 5 דברים שהם מאסט ל- SEO מודרני, מוצלח ואפקטיבי

גוגל של היום זה לא גוגל של פעם. קחו 10 שנים אחורה ותראו כמה עמודי ...

62 תגובות

  1. מאמר מצויין, חובה קריאה גם למי שלא בעל עסק עצמאי לדעתי, קרוב לליבי נושא תיאום הציפיות.

    • יורם ליכטנשטיין

      איתן, רוב תודות.
      נושא תיאום הציפיות הוא חלק קריטי בכל חוזה, כדי שכשנגיע בעתיד (חס וחלילה) לשופט, נוכל להראות בקלות שהלקוח היה מודע לבעייתיות.
      מנסיוני, במצבים כאלו בכלל לא מגיעים לבית משפט כי ניסוח חוזה טוב פשוט ימנע מהלקוח להסתבך בחלק גדול מהמקרים.

    • מאמר מאוד חשוב, מאוד אינפומטיבי ומעניין, נושא של תיאום ציפיות הוא קריטי למהלך קידום, וכדאי לעשות זאת כמה שיותר מוקדם

    • יורם היקר כתבת כאן חתכת פוסט כבוד העורך דין, אין צל של ספק שעשית כאן פעם אחת ולתמיד סדר בכל הבלאגן, ואין ספק שאני אפנה אליך במידת הצורך שתכין עבורי חוזה, הבעיה היחידה בכל הנושא הזה היא שזה חתכת כאב ראש להכין לכל לקוח חוזה כזה מפוצץ ובאמת חשבתי שזה חרטה אבל אחרי שציינת פה נקודות זה ממש לא חרטה וזה אפילו מסובך רצח להכין עבור כל בעל עסק חוזה כזה, וגם מה שבטוח שאחרי שלקוח רואה חוזה כזה הוא יבהל וירתע לאשר את כולו, אבל מאידך יש כאלו שדווקא יראו בזה הגנה והאמת זה יותר נכון לומר, אני חושב שלהמנע מתביעות אפשרי גם בלי חוזה אם כי חוזה הוא הרבה יותר טוב מאשר לעבוד בלי חוזה, צריך פשוט להיות בנאדם טוב ולעזור ולסייע ללקוח להגדיל את ההכנסות שלו על ידי ייעוץ גם שלא קשור לקידום אתרים ספציפי, אבל אין ספק שמומחה כמוך צריך להכנס לתמונה באיזשהו שלב במחזור המכירה

      תודה רבה חכם יורם

      • יורם ליכטנשטיין

        מסכים איתך בהכל:
        1. חוזה כזה הוא כאב ראש ואפילו יקר.
        2.כל אחד יכול להכין חוזה. השאלה היא רק האם החוזה יחזיק מעמד כשהצרות יקרו.
        3. גם אני ממליץ הרבה ללקוחותי להמנע מתביעות. "צדק" בבית משפט הוא צדק מוגבל ביותר ויותר יקר מלהמנע מתביעות.
        4. אדם טוב ועוזר הוא האידיאל של כולנו אני מניח. בודדים מאיתנו מצליחים אבל מי שהצליח – RESPECT.
        והערה שלי: אם שמת לב, חלק גדול מההערות שלי למעלה הן לא "לדפוק את הצד השני" אלא לחשוף את הבעייתיות ולנטרל את המוקשים בשלב ההתחלתי. ככה כמות הטענות אחר כך תהיה מועטה.
        בכל אופן, תודה לך.

  2. עמית אדלר

    תיאום-ציפיות הוא החלק החשוב ביותר בעבודת השיווק/קידום, וחוזה מנוסח היטב הוא חובה. אחרת נופלים לכל מיני בורות שקשה לצאת מהם.

  3. פוסט פשוט מעולה.

    כתוב היטב ונוגע בכל הנקודות הרלוונטיות שהרבה פעמים אנחנו (לפחות אני…) לא כל כך אוהבים להתעסק איתם.

    תודה רבה יורם

  4. מאמר חשוב מאוד מאוד, ערוך ברמה מקצועית גבוהה ובטוב טעם, תודה רבה!

  5. זה כל כך נכון…בסופו של דבר אחרי הרבה כאבי ראש שהיו לי אני תמיד שם דגש על תאום ציפיות.

    אחלה של כתבה

    • יורם ליכטנשטיין

      ואין מכשיר טוב יותר לתיאום מאשר הסכם

      • אתגר מקצועי לעורך דין: נסח את תיאום הציפיות בהסכם שבין אתלט מהשורה לבין מאמן כאשר:

        א. היעד שעל המאמן להשיג הוא שהאתלט יזכה במדליית זהב באולימפיאדה בריצת 100 מטר

        ב. המאמן נבחר כי הוא דרש מהאתלט הכי פחות שעות אימון ביום, בהשוואה למאמנים האחרים

        • וזה בדיוק מה שקורה בתחום קידום אתרים כשחברות קידום מציעות ב 399 שח לחודש קידום חחח מול תחרות פסיכית בשוק וחוזה מופרע שגם ככה לא תמיד הלקוח מבין אותו יפה כתבת אבא

  6. אנידור חקק

    אחלה מאמר. חשוב מאוד.
    ממליץ להוסיף גם את חוסר האחריות של המקדם
    על ניהול אתר (עדכון גלריות, אחריות חידוש דומיין ואחסון), העלאת סרטונים וכד׳. אלא אם זה בתוספת תשלום

    • יורם ליכטנשטיין

      אנידור,
      IT GOES WITHOUT SAYING. הסיבה שלא היתה לכך התייחסות ספציפית נובעת מכך שזו מטלה שהמקדם נוטל על עצמו מפורשות, ואז יש מספר רב של נושאים שמתייחסים אליה שצריך להסדיר. לא רק חוסר האחריות אלא למשל גם אילו פעולות עליו לבצע, שאלות של גיבוי, של מנהל פלטפורמה וכדומה.

      • אנידור חקק

        מניסיון, מרבית הלקוחות לוקחים פעולות אלו כמובן מאליו

        • יורם ליכטנשטיין

          כל פעולה שאתם מבצעים, מומלץ גם להגדיר בדיוק מה היא, גם להסביר אם יש שם מקומות בהם תרצו ליידע את הלקוח במשהו וגם לכלול בסעיף הגבלת האחריות. לכן אתה כמובן צודק.

          • כל כך צודק, פעם אחת נתקעתי עם לקוח שהתחיל להעמיס עלי עבודות שלא קשורות ולכן חשוב לא רק בחוזה להכניס את זה אלא גם הלכה למעשה להסביר ללקוח מה התפקיד שלי בעסק ולא לעשות תפקיד שלא בהכרח קשור אלי אלא בעקיפין, משום שאמנם אתה מציין כאן יורם שתפקידו של המקדם גם לנהל את האתר אך אין זה בכלל מתפקידו היות והוא לא וובמאסטר, התפקיד שלו מתחיל מתי שבעל העסק משלם על קידום + על ניהול אתר משום שזה נראה מובן מאליו לכל המקדמים חשוב לציין את זה שזה בכלל לא תפקידו של המקדם אלא רק במידה ומתווסף תשלום נוסף על כך

          • יורם ליכטנשטיין

            ההגדה של מטלות המקדם היא חלק מאוד מהותי בהסכם. מה שאני מציין זה לא מעניין. מה שסיכמתם עם הלקוח זה מה שחשוב. ואת זה – תבהירו בהסכם.
            ההבהרה הזו באה בדיוק למנוע מצב שללקוח זה נראה מובן מאליו, ולכם כמי שעוסקים בתחום מובן מאליו… שלא!

          • בתחום קידום האתרים יש בעיה עקרונית "להגדיר כל פעולה שמבצעים". כך למשל הפעולה הנפוצה של "בניית פרופיל קישורים" הועילה עד לפני כשנה וחצי, אבל היא נענשית מאז, וגורמת ליותר ויותר אתרים לעוף מצמרת תוצאות החיפוש. מאידך, יתכן והיא תמשיך להועיל למשך שנה או יותר לאתר שנמצא במקרה בסוף "התור לשחיטה", למרות שהיא עוברת על "הנחיות גוגל למנהלי אתרים". האם במסגרת חוקי הצרכנות הנהוגים בישראל אפשר להטיל את מלוא האחריות להימור על הלקוח, בלי להסביר לו שמדובר בהימור?

          • יורם ליכטנשטיין

            עזוב את החוקים. יש פסיקה רבה בנושא בעלי מקצוע שלא העירו את תשומת לב הלקוח לסיכונים שבתחום אחריותם. האחריות הוטלה עליהם ולא על הלקוח. תנסו לא להכנס לשם.

  7. חבל שאתה לא מציין שהתובנות "שנכתבו בדם" הם גם מניסיונך האישי כמי שפועל כנגד מקדמים ועוסקים במקצוע עם דרישות לתשלום עבור לקוחותיך..

    • יורם ליכטנשטיין

      למה לא? ברור שזה כך.
      אני עורך דין.
      כשבא אלי לקוח שהוא מקדם אתרים, אני מייצג אותו על הצד הטוב ביותר, וכשבא אלי לקוח שנפגע ממקדם אתרים – אני מייצג אותו (על הצד הטוב ביותר). גם כנגד המקדם.
      לא רק שלא מכחיש או מסתיר אלא גאה בכך.
      כל לקוח ששוכר את שירותי (ועובר את המסננת האישית והכלכלית שלי) מקבל את הטיפול הטוב ביותר כנגד השני.
      מה רע בזה?

      • יורם ליכטנשטיין

        ואם לא ברור – כן. יש לי גם נסיון אישי בו ייצגתי כנגד מקדמי אתרים. לא מכחיש אלא אה. אני מכיר את התחום מכל הכיוונים.

        • איך צריך להגדיר לדעתך את יעדי עבודתו של מקדם האתרים בהסכם עם הלקוח: במונחים של ביצוע סדרת פעולות מוגדרות על אתר הלקוח, או במונחים של השגת ושמירת מיקומים מוגדרים (נניח Top 7) בתוצאות החיפוש של גוגל לביטויים שנבחרו?

          המקרה הראשון דומה להסכם בין צבעי ללקוח, כי צבעי שעובד בבניין אחר לא מפריע לעבודתו של הצבעי שאתה מייצג. לעומת זאת, בקידום אתרים, כאשר 300 מקדמי אתרים פועלים להשיג את שבעת המיקומים העליונים בגוגל לביטוי "עורך דין תעבורה", 293 מהם ייכשלו בהכרח, ולא בגלל שינויים באלגוריתם של גוגל! סיבת הכישלון היא כמעט תמיד הצעת מחיר נמוכה מהדרוש שהגיש מקדם האתרים ללקוח.

          בא לך לייצג (או להכין הסכם עבור) צבעי שהגיש הצעת מחיר שנתקבלה לצביעת דירה, ולאחר שסיים לצבוע שני חדרים מתוך ארבע אומר לבעל הדירה: "טוב. נגמרו הצבע וכמספר שעות העבודה שחישבתי בהצעת המחיר. תודה ושלום!"?

          • יורם ליכטנשטיין

            אני הייתי מעדיף להגדיר כעבודה או לכל היותר כ"מאמץ להשיג תוצאות".מעטים מקדמי האתרים שיכולים להתחייב למקום ולעמוד בו. פשוט כי יש הרבה מקדמים ומעט מקום 1…
            קל וחומר כאשר שינויי אלגוריתם אצל גוגל למשל יכולים להוריד את האתר ויקח זמן לחזור ולהבין מה צריך לעשות כדי להחזיר. ומה בינתיים? אתה מפר הסכם?
            מה שכן, אם תסכימו על מקום במילת חיפוש לא מבוקשת מדי או מקום שאינו גבוה מדי, במצב כזה, שווה לשקול להגדיר מקום.

          • א. מקדם אתרים שרק מבטיח "להתאמץ להשיג תוצאות" לא יצליח לגבור בתחרות על הלקוח על מקדם אתרים ש"מבטיח להשיג תוצאות", על ידי בחירת ביטויי מפתח ושיטת עבודה כזו שתיבטיחו את קיום ההבטחה. אלא שזה יבוא בהכרח על חשבון מספר כניסות ומכירות שלא יצדיק את עלות עבודת הקידום (גם אם הלקוח בחר בעצמו את ביטויי המפתח).

            ב. בניגוד לאגדה הרווחת (וגם למה שגוגל כותבים) אני יכול לגרום לכך שאתר שלי ישיג את מקום 1 בגוגל לכל ביטוי חיפוש תחרותי, כי אעבוד עד שאשיג את מקום צ1 ויהי מה! אבל אינני יכול לגרום לכך לאתר של לקוח כל עוד אני מקבל ממנו תקציב קידום סופי, שעוצר את כמות ואיכות העבודה בשלב כלשהו. ואם אבקש תוספת, כפי שיולי מציעה, אין לי דרך לדעת מראש האם התוספת מספיקה, ולא אקלע לשרשרת בקשות אינסופית.

  8. יולי דסיאטניקוב
    יולי דסיאטניקוב

    היה לי לקוח, עו"ד, אמרתי לו פעם – אתה אל תכתוב תגי מטא, אני לא אכתוב חוזים. אני דבקה בהצעה הזו בכל הזדמנות.

    ועוד מילה על מבנה ההתקשרות – מניסיוני, יש משהו נכון ונוח לכל הצדדים כאשר יש "חלוקת סיכונים", כלומר כשמודל התגמול הוא בסיס + בונוס הצלחה לפי ה – KPIs שיוגדרו בפרויקט. כך הספק לא מסנדל את עצמו לכל מיני תכולות חודשיות ויכול לפעול כפי שנכון לפעול בכל חודש (ולא להגיד לעצמו – אני צריך דחוף עוד קישורים בפרויקט הזה, אבל זה לא מתוקצב כי התחייבתי ל – 10 מאמרים בחודש לאתר), הלקוח יודע שיש לו שותף אמיתי עם אינטרס כלכלי מובהק וכולם מרוצים.

  9. יורם ליכטנשטיין

    יולי,
    צודקת 🙂
    ולגבי השיטה שציינת – כל עוד הדברים מוגדרים מראש, ואת יכולה לחיות עם השיטה שבחרת – מצויין.
    זו בדיוק כוונתי. תבחרו מה שטוב לכם, אבל תפרטו אותו מראש.
    ולגבי השיטה, נשמע סביר וטוב אבל כאן באמת, אני אשאר בעריכת הדין…

    • השיטה שגויה כי היא כבר לא מתאימה לדוקטרינה של גוגל ביוני 2013. פעם אפשר היה לדבר במונחים כמותיים ("אם המתחרים עושים לא יותר מ-9 מאמרים חדשים לחודש, אני צריך 10, גם אם התחייבתי רק ל-8") אבל כיום גוגל כבר לא דורש קישורים (ממאמרים או אחרים) אלא תוכן ייחודי ואיכותי שישביע את רצון הגולשים בו הרבה יותר מאשר הביקור באתרים המתחרים (ראה: Google Changes Ranking Advice, Says Build Quality Sites Not Links)

      עושה רושם שמקדמי האתרים התרגלו להציג ללקוחות תמונה מטעה שעל פיה מהות עבודת הקידום היא טכנית טהורה, ועל כן אין בהסכם כל התייחסות לאפשרות היותר סבירה של כישלון נגד מתחרים ראויים, ואם יש, הוא מיוחס תמיד ובאופן מטעה לשינוי אלגוריתם בגוגל, עד שגם אתה נפלת בפח הזה.

      במרבית המקרים התביעה יכולה להזמין עד מומחה שיראה שלא שינוי אלגוריתם גרם לכישלון השגת המיקומים המובטחים, אלא הכמות והאיכות הלא מספיקים של עבודת מקדם האתרים, במיוחד לאור העובדה שמעכשיו אין ברירה אלא לדבר על
      "creating high-quality sites that users will want to use and share" כי הגולשים דורשים תוכן ש:
      makes us happy, gives us compelling content, interesting content, content that is fun.

      • יורם ליכטנשטיין

        במקרה הזה, פשוט תיקח את הקווים המנחים שנתתי במאמר ותתאים אותם לדרך בה אתה הולך לפעול.
        לדוגמא, תוסיף להתחייבויות הלקוח (או להתחייבויותיך שלך כשאתה מקבל עליהן תשלום) חובה להוסיף תוכן איכותי בכמות מינימלית ובקצב שתגדיר לו, או כל התחייבות אחרת שאתה חושב שנדרשת.

        • הקווים המנחים שציינת מתייחסים לדוקטרינה של גוגל מלפני שלוש שנים. כיום, גוגל אומרים בפירוש
          שאין יותר צורך ב"בניית קישורים" כי מה שקובע את ציון הרלוונטיות (ולפיכך גם את המיקום בתוצאות החיפוש) הוא רמת שביעות הרצון היחסית של הגולשים (!) מהביקור באתר (בהשוואה לזו שבאתרים המתחרים).

          מקדם האתרים איננו יכול מעכשיו להגדיר מראש את כמות העבודה (במונחים של מספר פעולות) שמייצרים רמת שביעות רצון אצל הגולשים, שעולה על זו שנוצרת בביקוריהם באתרים המתחרים. ההסכם שהצגת מתאים מעכשיו רק לטכנאי אתרים (שעבודתם היא אכן טכנית טהורה ומתבטאת בתיקון שגיאות בונה האתר, טיפול בקוד ובמבנה האתר, תיקון תקלות והתאמת האתר לחידושים בטכנולוגיית האינטרנט). ההסכם איננו מתאים למי שמתיימר לנצח את המתחרים הראויים בתוצאות החיפוש ולהשיג מיקומים עליונים על חשבונם, שיצדיקו את עלות עבודת הקידום. הוא לא התאים גם בעבר.

          יתר על כן, אין למקדמי האתרים כל הכשרה איך לנצח את המתחרים בפרמטרים של יצירת אתר מקורי, ייחודי וכזה ש-
          makes us happy,
          gives us compelling content, interesting content, content
          that is fun
          יותר מאשר כל האתרים המתחרים. הטלת האחריות על קידום האתר, בתנאים החדשים, על בעל האתר מחייבת, לעניות דעתי הלא-משפטית בעליל, גם את הסרת התואר "מקדם אתרים" מהגדרת מבצע העבודה. אלא שאז, ספק אם מישהו ישכור את שירותיו.

  10. שאלה בנושא,
    אתה אומנם עורך דין ועליך להמליץ על ניסוח חוזים ברורים וסגורים. אך האם לאור כמות התביעות הזהומות שהיו בישראל נגד מקדמי אתרים יש צורך להשקיע שעות בניסוח חוזה (מפחיד בדרך כלל) מול לקוחות?
    החסרונות:
    אתה מפחיד חלק גדול מהלקוחות
    אתה מצטייר כמי שמנסה להסיר אחריות
    אתה משקיע שעות עבודה שלרוב הן מפעל זבל (לא מקדמות את העסק שלך במילימטר)

    רוב משרדי הפרסום הגדולים בארץ אינם עובדים עם חוזים משפטים מול הלקוחות.
    התועלת בחוזה מובנת לי לגמרי.
    לגבי עלות מול תועלת אני כבר לא לגמרי בטוח. ואני שוב מחזיר אותך לתביעות המעטות והשוליות שיש בתחום.

    • זיו, אתה צודק במאה אחוז – קידום אתרים הוא פרסום לכל דבר, והוא מתמודד עם הפרסום של המתחרים. בזירות תחרותיות, צפוי שתתמודד מול מתחרים ראויים, ואם אינך יכול לגבור עליהם בעזרת תקציב פרסום עדיף בהרבה צפוי שתיכשל בוודאות.

      למרבה הפלא, גם הלקוחות וגם מרבית מקדמי האתרים מפנטזים שהם משחקים לבד מול גוגל ("הייתי הרבה זמן במקום 6 בערך ופתאום נפלתי למקום 11. מה עשיתי לא בסדר?"). הכישלון להשיג את המיקומים המובטחים מיוחס לשינוי
      באלגוריתם הגחמני של גוגל ("השופט בן זונה!") ולא לעדיפות עבודת הקידום של המתחרים. מרבית מקדמי האתרים מגישים מדי יום הצעות מחיר שאין להן מראש כל סיכוי להצליח להשיג את היעדים. אם עורכי הדין היו מבינים את זה, היית שומע על הרבה מאד תביעות שחרגו מהסכומים הנתבעים בבתי המשפט לתביעות קטנות.

      • נכון מאוד זקן השבט זה נכון מאוד מה שכתבת הצעות המחיר הם פסיכיות לגמרי לעומת היקף הקידום ולכן לא מעט דרושים באתרי מכרזים אני רואה שמפרסמים שם דברים מהסוג הזה: לקחנו מקדם אתרים ולא הביא תוצאות אם יש מישהו שמסוגל להביא תוצאות באחריות שישלח הצעת מחיר", לאחר שליחת הצעת המחיר אתה מגלה שהצעת המחיר היא 1,000 שח בחודש מול ביטוי כל כך תחרותי עד כי אתה אומר שמי שיקבל את הפרויקט במחיר המוצע הוא יהא כמתאבד, שלא נדבר על ההגזמה בביטויים ובאחריות שברובם מציעים 10 ביטויים שאין להם שליטה על מעל ל 4 ביטויים אלא בהיקף עבודה עצום אפשרי לקבל 10 ביטויים ולא בהיקף של 1000 לחודש

    • יורם ליכטנשטיין

      זיו,
      תודה על השאלה ועל ההזדמנות להשיב.
      כן. עבודתי היא עבודה משפטית ואני מתפרנס מאנשי עסקים כמוכם שנעזרים בשירותי. לכן זה אינטרס שלי להפחיד אתכם. מי שיגיד שלא – אינו דובר אמת.
      אבל:
      1. היושרה שלי הוכחה בכל אחת ממערכות היחסים שלי עם לקוחותי (חלקם הגדול קוראים כאן ויכולים להעיד על ההגינות שלי בעצמם).
      2. קח בחשבון שגם המחשבה שלי מעוותת. כל יום, מדי יום, מעל 300 ימים בשנה, יושבים בכסאות מול השולחן שלי ובוכים לי בטלפון אנשים שטעו, לא ערכו הסכם, ו"נדפקו". העלות להחזיר אותם לקווי הישר הרבה יותר יקרה מאשר העלות שלנסח חוזה בהחתחלה. לא באים להתייעץ איתי כל המאות שלא קרה להם כלום. באים להתייעץ איתי כל העשרות שלא עשו והסתבכו ולכן, אני מצהיר בראש חוצות – אני משוחד. ראיתי את הסכנות של אי התכוננות ואני מנסה לגרום לאנשים להמנע מכך.
      3. עלות הכנת חוזה טוב היא לא מעטה. אבל היא זולה יותר ברוב המקרים מהעלות לצאת מההסתבכות הבודדת שקרתה. זה מול הסיכוי שלא תהיה בכלל מול הסתבכות. זו תוחלת הנזק שלך.
      4. הרבה מאוד מקדמי אתרים ואנשי עסקים ישראלים בכלל מעדיפים לא להחתים על חוזה, ולרוץ עם הלקוח בלי כאב הראש הזה. תהיה בריא. מותרר. אפשר ואין בעיה. רק אחר כך כאשר מתעוררת בעיה הנזק הוא הרבה יותר חמור.
      אם הבנתם את זה, זכותכם המלאה לבחור בגישה כזו או אחרת. כן הסכם/בלי הסכם, אין בעיה. רק תהיו מודעים לתוצאות ובהן צדק – כל בחירה היא נכונה אם אתם מודעים לסיכונים.

      • יורם, לי אין כל ספק לבדב היושרה שלך. אני רק חושב שאתה misinformed ולא מודע לפלונטר הלוגי העצום שביחסי הגומלין שבין מקדם האתרים ללקוח.

        • תיקון: לי אין כל ספק בדבר היושרה שלך…

        • יורם ליכטנשטיין

          תודה.
          ברור לי שתמיד יש כזה "פלונטר". אבל אני בדיוק כאן מנסה לכוון אתכם להתיר אותו. הסיבה היא מאוד פשוטה – תמיד קל יותר ליישב בעיות מראש. אם נמתין עד שתקרה תקלה ונצפה מבית המשפט שיעזור לנו ליישב את הבעיה – נפסיד גם אם ננצח.
          ושוב, קחו בחשבון שמחשבתי מוטה לרעה כנגד הסיכונים מכל המסכנים שהגיעו אלי ואני הייתי צריך להוציא אותם מהבור אליו נפלו.

  11. במחשבה שניה, לא מדובר סתם בפלונטר אלא בפרדוקס לוגי אמיתי, שלעניות דעתי לא ניתן להלביש אותו לבוש משפטי בצורת חוזה הוגן לשני הצדדים, אלא ניתן רק לנצח במיקוח כאשר הצד השני הוא עוד יותר misinformed (וזה בדיוק מה שאתה מתאר ב"אני הייתי צריך להוציא אותם מהבור אליו נפלו").

    א. בזירה תחרותית (300 מקדמי אתרים מתחרים על 7 המקומות העליונים בגוגל) ההסתברות של עבודת הקידום להיכשל גדולה בהרבה מאד מההסתברות להצליח.

    ב. הסיבה העיקרית לכישלון היא שכמות ואיכות עבודת הקידום אינןן מספיקות כדי לגבור על איכות וכמות עבודת הקידום של המתחרים שב-7 תוצאות הקידום העליונות, משום שהלקוח בחר בהצעת מחיר שהסכום הנקוב בה איננו מספיק.

    ג. אבל מי שהגיש ללקוח הצעת מחיר שהסכום הנקוב בה איננו מספיק לביצוע מוצלח של המטלה הוא מקדם האתרים.

    זהו הפרדוקס. הפתרון הלוגי האפשרי היחידי, לדעתי, הוא לא לעבוד יותר עבור לקוחות, אלא רק על אתרים בבעלות מקדם האתרים, ולמכור את הלידים שהם מייצרים.

    • יורם ליכטנשטיין

      עמנואל, קודם כל אני מודה על הויכוח אבל תרשה לי לא להסכים.

      נקודת המוצא שלך היא שהסכם הוא חד משמעי, ובפועל זה אינו כך.
      בהחלט ניתן להגיע להסכם "למיטב המאמצים" או לפעולות ספציפיות,

      בהחלט ניתן להסכים שהתוצאות מושפעות לא רק מהמקדם אלא גם מפעולות של צדדים שלישיים שלא תמיד ידועות לנו (גוגל והמתחרים). אני משלב את הנושאים האלו בהסכמים שאני עורך ולפחות מצמצם את הסיכון כך שאם יש מחלוקת, אני מראה לשופט שהצד השני מודע לסיכונים.

      לגבי הסכום שאינו מספיק – זה כבר בידיכם. מי שנוטל על עצמו עבודה במחיר נמוך מי מכדי יכולתו להצליח בה, לוקח סיכון שמתפוצץ לו בפנים. הסיבה שאין לי המוני לקוחות אלא כמות קטנה יחסית של לקוחות שמשלמים לי היטב תמורה העבודה שאני מבצע היא בדיוק זו – אני רוצה להצליח לעשות את מה שהבטחתי להם ולא לרוץ לקושש עוד עבודה. מודה, לקוחות רבים לא באים אלי בגלל גישה זו, אבל אלו שבאים נהנים מהטיפול המסור ביותר.
      גם מקדם אתרים יכול לעבוד ככה. לא?

      • אני משער שאם היית מתבקש ליעץ ללקוח של מקדם אתרים שמוגש לו חוזה ועל פיו מקדם האתרים יעשה את "מיטב המאמצים" להצליח בעבודת הקידום, היית דורש להוסיף תנאי ועל פיו גם הלקוח יעשה את "מיטב המאמצים" לשלם את הסכום הנקוב בחוזה.

        כאשר לקוח בוחר מבין הצעות המחיר שמגישים לו עשרה צבעים את ההצעה היותר זולה, אין לו כל סיבה לחשוב שהוא לא יקבל עבודת צבעות על כל השטח שעליו סוכם. אבל כאשר הוא בוחר את הצעת המחיר היותר זולה לעבודת קידום בזירה תחרותית, איש לא מזהיר אותו שהסיכון שהעבודה תיכשל גדול בהרבה מהסיכוי שהיא תצליח, או שיש אפילו ודאות שהיא לא תצליח, כי אם יוזהר הוא לא יקנה את העבודה.

        יתר על כן, הלקוח יוכל תמיד לטעון שמקדם האתרים לא עשה את "מיטב המאמצים" – עובדה שנכשל, בעוד שאחרים שכן עשו את "מיטב המאמצים" הצליחו!

        • יורם ליכטנשטיין

          עמנואל,
          לצערי אתה טועה.
          ההנחה שלך מתבססת על העובדה שאינך עו"ד המתמצא בתחום.
          חוזה למיטב המאמצים במצב כזה הוא דבר מקובל וסביר ואני לא הייתי דורש כמו שאתה מציג.

          מה שאתה מתאר זו בדיוק הטענה שלי במאמר למעלה: "איש לא מזהיר אותו שהסיכון שהעבודה תיכשל גדול בהרבה מהסיכוי שהיא תצליח, או שיש אפילו ודאות שהיא לא תצליח, כי אם יוזהר הוא לא יקנה את העבודה".
          זו בדיוק טעות של מקדמים שרעבים ללקוחות (ויש בודדים כאלו…). לקוח כזה כשהעבודה ששכר לא תצליח – יכעס ויתבע את המקדם (אפילו בתביעות קטנות), ובצדק.

          אני בעד לחשוף בפני הלקוח את כל הבעייתיותך בנושא, לשמור על מקצועיות ולוותר על לקוחות שמוכנים לוותר על מקדם מקצועי תמורת הנחה של עוד כמה שקלים, כי אלו יהיו גם הלקוחות שיתבעו אותך כשלא תצליח וכשלא יהיה כתוב בחוזה מה שתיארתי למעלה.

          לכן כל מה שאתה אומר הוא הגישה כנגדה אני מזהיר במאמר שלי.
          הבחירה בין הגישה הזהירה והפחות אטרקטיבית היא בחירה בין פםעילות קצת פחות "שיווקית"/"ישראלית" עם פחות סיכון, לבין שיווק תוקפני עם יותר סיכון.
          כל עוד אתה מבין את הסיכון – תבחר באיזו גישה שאתה רוצה ותהנה מהחיים.

          אחרון: לגבי לטעון שלא עשה את מירב מהאמצים. לטעון זה טוב. להוכיח גם צריך.

  12. המלצה נוספת היא כמובן – תיעוד כל הפעולות אל מול הלקוח.
    לא להתייחס לבקשות טלפוניות ללא תיעוד מלא + תשובה מפורטת שלכם. ובמקרה הצורך להחתים.

    אחת הבעיות עם קידום אתרים בישראל מלבד עומס התחרות על מספר מצומצם של מילות מפתח – היא העובדה שהלקוח, קורא אתרי קידום ומתחיל ללחוץ על המקדם לבצע פעולות עליהן קרא אות פעולות אלו הוא לא מבין לעומק.
    לעיתים הלחץ מגיע בגלל ירידה במספר מיקומים ובמקום לתת לזמן לעשות את שלו הוא מייצר לחץ – כישנה התערבות יש פגיעה באסטרטגית הקידום עלולה להיווצר פגיעה בתוצאות.
    לפעמים הלקוח עצמו רוכש לינקים שעושים נזק.

    הלחץ מעורר גם מצב נוסף שבו – הלקוח רוצה תוצאות שלא עומדות ביחס ישר למחיר שהוא משלם. ושוב עלול לגרום לפגיעה באסטרטגית הקידום שכן חברות מתחילות לזלזל בעבודה ומורידות מהאיכות שלה.

    • יורם ליכטנשטיין

      המלצה נפלאה שאני חותם עליה בשתי ידיים.
      תיעוד בהרבה מקרים הוא הבעיה הקשה ביותר כשמתעוררים סכסוכים.
      "סיכמנובטלפון" מבלי שיהיה מסמך בכתב (מייל=כתב מבחינתיו) הוא אחת מהתקלות הגדולות ביותר.

  13. תודה רבה,
    פוסט מעולה.

  14. לדעתי המאמר לוקה בחסר מבחינת הבנת מחבר המאמר בקידום אתרים. כי קידום אתר זה לא 10 פעולות שצריך לבצע … אלה מגביל יותר לשירות יחסי ציבור /פרסום ללא אפשרות מדידת תגובה ישירה שלא כמו ב PPC למשל .

    איך לבדוק הצלחה בקידום ? מיקום ? תנועה ?
    אם בודקים תנועה אז אפשר לקבל יותר תנועה אבל פחות איכותית מצד שני אם מודדים מיקום אז מקדם שיקח אחריות על מיקום x בביטוי Y תמורת מחיר Z מול אינסוף פרמטרים אחרים פשוט מכניס את ראשו לחול.

    • יורם ליכטנשטיין

      נדמה לי שאתה מסתכל בכיוון הלא נכון של המאמר ואני מודה – אני לא מקדם אתרים. אם חשבתם אחרת, טעות שלי. אני עורך דין מומחה אבל מקדם אתרים חובב ביותר.

      הדוגמאות שנתתי לקידום אתרים אינן מתיימרות להיות מכלול הפעולות שמקדם אתרים אמור לבצע אלא דוגמא לאיך לנסח את ההםכם. תוכן העבודה הספציפית נקבע בכל מקרה רק על ידיכם בלבד.

      לשאלה שלך איך לבדוק הצלחה זו בדיוק הנקודה שאני מבקש לחדד. תבהירו ללקוח (בהסכם) מה התוצאה לה עליו לצפות. אם ההבהרה תהיה ברורה מספיק, הצלחה תחשב כהצלחה גם אם לא הגעתם למקום הראשון במילה "חנות וירטואלית" תוך יומיים וחצי.
      המדד של מה נבדק כצלחה זה בדיוק המדד שמקדם האתרים צמריך לקבוע לעורך הדין ולא להיפך.

      • היי יורם , אני יודע שאתה לא מקדם אתרים .

        אבל אתה גם לא ענית איזה מדד באמת ניתן לבדוק 🙁 אל תשכח שיש רק תוצאה אחת בבמקום הראשון ל"חנות וירטואלית" ולכן כל האתרים בלבד אחד כנראה שלא יגיעו למקום הראשון וכולם מעבר ל 10 הראשונים לא יגיעו לעמוד הראשון. אז מה תכתוב בחוזה ?

        אולי אפשר לעשות מדד טכני שקל לבדוק אבל מכיוון שהמדד לא מבטיח כלום ללקוח אז בסופו של דבר כל עניין החוזה קצת …..

  15. אולי הפוסט השימושי ביותר שקיים פה בבלוג.

    לקחתי לתשומת ליבי כ"כ המון תודה רבה יורם 🙂

  16. יורם , שלום!
    קראתי את המאמר שלך בשקיקה ובשקדנות, דבר שאישית אינני נוהג לעשות לרוב. מאמרך מצויין ומהווה בסיס להתקשרות חוזית עם הלקוחות.
    הבעיה המרכזית בתחום קידום האתרים היא בהחלט הציפיות המוגזמות של הלקוחות לצד הרצון שלהם לשלם סכומים פעוטים ונמוכים, בגין העבודה. לא פעם אני נתקל בלקוחות עסקיים שמצפים תמורת סכום של 600 עד 1000 ש"ח לחודש להכפיל את מחזור המכירות , ולהיות במקום הראשון בגוגל.

  17. יורם ליכטנשטיין

    רוב תודות אלעד. הסמקתי…

    אני חייב להודות שגם בעריכת דין התחום אינו פשוט. הרי כלי הנשק שלי הן מילים, וכולם הרי יודעים לדבר ולכתוב אז לךמה שישלמו לי?

    לכן הלקוחות שלי הם שונים מהלקוחות של שאר עורכי הדין. אני לא לוקח כל תיק ויהי מה. אני מקבל רק לקוחות שמוכנים לשלם יותר מהמינימום אבל רוצים לקבל משהו שהוא "יותר מהמינימום", שבאמת יגן עליהם. סוג אחר של לקוחות זה כאלו שלי איכפת מהם 🙂

    אין ספק שזה תמיד מאבק לא פשוט, אבל מכיוון שכל לקוח שלי משלם לי סכום שיאפשר לי לעבוד ברצינות על העניין שלו, מי שמקבל את העבודה ויודע להעריך עבודה טובה, חוזר ושולח חבר.

    בגלל זה גם חלק ניכר מהלקוחות שלי הם כאלו שנכוו מטיפול משפטי זלזלן וחזרו אלי אחרי שהבינו שאני איני מזלזל.

    להגיד לך שזה פשוט? לא פשוט.
    אבל אין ספק שאני מאוד מרוצה. אני עובד ללקוחות שמעריכים אותי, נהנה מהעבודה שאני משקיע בה ונותן תוצרים שאני ישןן איתם טוב בלילה.

    עכשיו תהפוך את זה לתחום שלך…

  18. השאלה היחידה שלא נשאלה פה היא
    כמה עולה (פלוס מינוס עד כמה שניתן) חוזה סטנדרטי בין מקדם אתרים לבעל עסק ? ע"פ מה מתמחרים ?
    שוב, קרוב לודאי שזה משתנה ואין מחיר קבוע אבל יש מחיר שיאפשר גם לפרילנסרים לעמוד בו בהתחשב בזה שעוסקים בלקוחות קטנים ואף קטנים מזה..

    • יורם ליכטנשטיין

      אוון (?)
      הסיבה שהשאלה לא נשאלה ובכל אופן לא נעתנה היא כי אין תשובה.

      המחיר משתנה בשל הרבה מאוד גורמים:
      1. צרכי הלקוח. מה בדיוק השירות שנותן מקדם האתרים. מה המגבלות האישיותשלו. מה העדפות שלו וכדומה.
      2. זהות עוה"ד העוסק בתחום, נסיונו, מומחיותו, תפיסתו האישית וכדומה.
      3. נסיבות משתנות.

      גם פרילאנסר שנותן שירות לעסקים קטנים מנהל עסק, וככזה – עלול להחשף לתקלות, לבעיות גביה וכדומה. החוזה מבחינת בעל העסק צריך להבחן לא בעלות מול עלות עיסקה רגילה שלו אלא בחסכון בהפסדים ובזמן הניהולי שההסכם יסייע בידו אם תתעורר בעיה.מה יקרה אם לקוח לא ישלם לך את שכר הטרחה כי הפרת שלא בכוונה את ההסכם או יתבע אותך על כמה אלפי ש"ח אם לא יותר כי גרמת לו נזק?
      זה הסיכון שעליך לכסות, מוכפל במספר הלקוחות שלך.

      סדר גודל של מחיר של החוזה בהכרח משתנה. יש מ-0 ש"ח והלאה.

      לדוגמא:
      0 ש"ח – העתקה ממישהו אחר או "חבר כתב לי". סיכון מאוד משמעותי. הסיכון הבסיסי אינו נפתר. החשיפה נותרה בעינה. סביר מאוד מאוד להניח שחוזה שכזה לא יגן על בעל העסק בבעיה הספציפית שתתעורר, כמו גם אם הועתק – ישנו סיכון לתביעת זכויות יוצרים.

      כמה מאות ש"ח – בד"כ זה חבר עו"ד שלא מבין בתחום עושה "טובה". גם כאן הסיכון המשמעותי לא ממש נםתר. מי שאינו מתמצא בתחום אינו מכיר את הפסיקה וגם אינו מכיר את הסיכונים. הסכם קידום אתרים יש לו ניואנסים קריטיים, כמו למשל בנושא המצגים וההתחייבויות.

      כמה אלפי שקלים: בד"כ זה כבר עו"ד מקצועי שעוסק בתחום ומחזיק מעצמו מבין. ברוב המקרים זה יקטין את הסיכון שלך משמעותית, במיוחד אם אתה דואג שההסכם יתפר לדרישותיך ולעסק הספציפי שלך.

      עכשיו לך תחליט – מה עדיף לך. השקעה קצת יותר גדולה עכשיו והקטנת הסיכון או השקעה קטנה והתמודדות עם הבעיות בדיעבד כשהן יצוצו. 🙂
      כמה אלפי ש"ח – תלוי בכל מקרה ועורך דין, אבל כמובן שיש גם התחשבות בקשייהם של מקדמי אתרים.

      הצעות ספציפיות לא ניתן לתת באופן הזה.
      מתנצל.

  19. נ.ב
    רוב תודות על המאמר המעניין יורם

  20. מה מחיר המסמך והאם הוא יכול להסתכם ב2 דפים?

    • יורם ליכטנשטיין

      אבסתי,
      אין לי מושג על מה את מבקשת הצעת מחיר או לאיזה מסמך את מתכוונת, ובכל מקרה – לא זו המדיה הנכונה.
      אם את מעוניינת בייעוץ משפטי, אנא צרי קשר עם משרדי ב-03-6133333 ונראה כיצד אני יכול לסייע.
      יורם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תודה רבה על השיתוף ! לייק קטן לעמוד שלנו, ותשארו בעניינים על כל מה שחדש כאן :

שתפו את הפוסט עם חברים