מודעות חדשות מבית גוגל, למה אתרים מסויימים חוסמים את תושבי האיחוד האירופי ופייסבוק למען היוצרים | AskPavel
קידום אתרים » חדשות קידום אתרים ושיווק באינטרנט » מודעות חדשות מבית גוגל, למה אתרים מסויימים חוסמים את תושבי האיחוד האירופי ופייסבוק למען היוצרים

מודעות חדשות מבית גוגל, למה אתרים מסויימים חוסמים את תושבי האיחוד האירופי ופייסבוק למען היוצרים

אז מה היה לנו בשבוע החולף? בתחילת כל שבוע נביא כאן חדשות דיגיטל עם רשימת הפוסטים המעניינים ביותר שמצאנו בבלוגספירה המקומית והעולמית בנושא קידום אתרים, שיווק באינטרנט ומדיה חברתית. כך תוכלו להיחשף למידע מעניין נוסף שאנחנו לא מספיקים לסקר כאן במהלך השבוע.

גוגל מוסיפה מודעות שופינג שיעזרו לגולשים לגלות מותגים חדשים

לקראת תקופת החגים שהיא תקופת קניות חמה במיוחד, גוגל מציגה פורמט חדש של מודעות שופינג. המודעות נועדו לחשוף בפני הגולשים מותגים חדשים ובעלי עסקים קמעונאיים. על פי גוגל, לא פחות מ-61% מן הגולשים פתוחים לקניות ממקומות שלא קנו מהם קודם לכן. למעשה, מדובר בפורמט המשלב את מודעות השופינג המוכרות של החיפוש ואת מודעות הווידאו מיוטיוב, כאשר המודעות עצמן מופיעות בחיפוש.

המודעה השנייה היא מודעת שופינג של תמונה שמופיעה באתרים חיצונים ופותחת עמוד נחיתה של גוגל עם מודעות נוספות המראות מוצרים הדומים לאלו שהוצגו במודעה המקורית. גוגל תשחרר את המודעות האלה בהדרגה, כך שהחשיפה שלהן תגדל עם הזמן.

גוגל בוחנת כיצד להתמודד עם אתרים שחוסמים את תושבי האיחוד האירופי

תופעה חדשה שמתפשטת באינטרנט היא חסימה של גולשים מהאיחוד האירופאי על ידי אתרים שלא רוצים להתמודד עם הדרישות החדשות של ה-GDPR (תקנות ההגנה על פרטיות הגולשים). במקרה ואתר כזה מזהה שהגולש מגיע מהאיחוד האירופאי, הוא ימנע ממנו את הכניסה.

הבעיה מבחינת גוגל היא שהזחלן שלה מבצע את הסריקה שלו מארה"ב ולכן הוא לא יכול לראות את החסימה הזו, כך שבתוצאות החיפוש האתר מוצג באופן רגיל גם לגולשים מאירופה.

על פי ג'ון מולר, גוגל לא יכולה לסרוק אתרים מכל מקום בעולם, ולכן היא צריכה לחשוב על פתרונות אחרים שיאפשרו לגולשים לראות מראש שהאתרים הללו חסומים, או שהיא יכולה פשוט שלא להציג אותם כלל בתוצאות החיפוש (למרות שלא ברור אם זה יהיה צעד נכון מבחינה תדמיתית).

גוגל משנה שוב את המשמעות של התאמה מדויקת

במהלך השנים גוגל שינתה מספר פעמים את אופן ההתנהגות של ההתאמה המדויקת, כך שלא רק ביטויים זהים לחלוטין לאלה שקבע המפרסם יילקחו בחשבון, אלא גם ביטויים דומים מאוד, ביטויים עם סדר מילים שונה, כאלו עם טעויות כתיב וכו'. הסיבה המרכזית לכך היא האחוז הגבוה של משתמשים שעושים שימוש שונה באותן מילים.

השינוי האחרון מסתמך על לימוד המכונה של גוגל ולכן מכניס אל ההתאמה המדויקת גם ביטויים עם משמעות דומה. גוגל מציגים כדוגמה את הביטוי "Yosemite camping" . לביטוי הזה יהיו שלוש גרסאות שיכללו בתוך ההתאמה זהה למרות שאינם זהים לחלוטין:

  • Campsites in Yosemite (אותה כוונה)
  • Yosemite campground (פרפזה)
  • Yosemite national ca park (הביטוי משתמע מהביטוי המקורי).

כמובן שבעברית הדוגמאות יהיו מעט שונות בשל ההבדלים בתחביר בין אנגלית לעברית, אך בעמוד העזרה של גוגל לא רשומה הסיבה לכל התאמה.

ג'ון מולר: אפשר לשים ביקורות מאתרי צד שלישי באתר שלכם

קצת ענייני קידום אורגני. בתשובה לשאלה האם גוגל מורידה את ערכם של עמודים שמעתיקים ביקורות על האתר בו הם נמצאים ממקורות אחרים (כמו ילפ או הביקורות בתוצאות המקומיות של גוגל), ענה ג'ון מולר שלא נראה שיש עם זה בעיה. עם זאת, הוא הדגיש שלפי הקווים המנחים של גוגל אסור להשתמש בסימון המקורי של המידע המובנה (Structured Data’s Markup). בנוסף, סביר שגוגל עדיין תדרג את העמוד המקורי במקום גבוה יותר על מילות מפתח שנמצאות בטקסט עצמו.

אם רוצים ללכת על בטוח, אפשר גם לנסות ולהטמיע את העמוד המקורי באמצעות iframe או קוד הטמעה של האתר המקורי, אם יש כזה.

אדובי: כמעט חצי ממשתמשי הרמקולים החכמים משתמשים בהם עבור חיפוש, שליש עבור שופינג

על פי סקר שערכה חברת אדובי בקרב אלף אמריקאים, לא פחות מ-32% מהם היו בעלי רמקול חכם אחד לפחות, והמספרים האלה עלולים לקפוץ משמעותית לאחר תקופת החגים.

השימוש הפופולארי ביותר ברמקולים הוא האזנה למוזיקה (70%), לאחר מכן תחזית מזג האוויר (64%). 53% משתמשים בהם ל"שאלות כיפיות" ורק 47% לחיפוש כללי. 30% משתמשים בהם לשופינג והזמנה של מוצרים (לא כולל חיפוש מוצרים ללא רכישה). בתוך קטגורית השופינג הכללית, תכנון נופש הוא הרבה פחות פופולארי (16%), וכך גם הזמנת משלוחי מזון (17%). השימוש הכי פחות פופולארי הוא ניהול פיננסי, מה שמראה שהרמקולים החכמים עדיים נתפסים קודם כל כאמצעי בידור.

שימוש ברמקולים חכמים

למרות המספרים הגבוהים האלה, נתונים פנימיים של אמאזון מצביעים על אחוזים בודדים בלבד שעושים שימוש ברמקולים החכמים לצרכי קניות.

לינקדין דוחפת קדימה את המודעות הדינמיות

המילה האחרונה בתחום הפרסום הדיגיטלי היא מודעות חכמות שלא רק מתמקדות בקהלים מסוימים, אלא גם מתאימות את עצמן ספציפית לכל מי שצופה במודעה או לשאילתא אותה הוא חיפש. גוגל עושה זאת עם המודעות הרספונסיביות המתבססות על התאמה אוטומטית של המודעה ופייסבוק ידועה בכך שהיא מציגה נתונים אודות חברים של המשתמש שאהבו את המודעה.

עכשיו גם לינקדין הולכת את הצעד המתבקש וממתגת מחדש את מנהל המודעות שלה עם מודעות דינמיות. המודעות זמינות הן למי שמנהל את הקמפיינים שלו בעצמו והן למי שמנהל את הקמפיין באמצעות מנהלי החשבונות המתמחים של לינקדין.

המודעות הדינמיות של לינקדין מסתמכות על פרטים בסיסיים של הפרופיל כמו שם המשתמש, תפקיד ותמונה. מפרסמים מתקדמים יוכלו להשתמש גם בפקודות מקרו ומיפוי של נתונים על מנת להשיג התאמה אישית ברמה גבוהה יותר.

מודעות דינמיות בלינקדין

פייסבוק תאפשר למפרסמים לסנן יוצרי תוכן בעייתיים

ככל שפייסבוק מאפשרת ליותר יוצרי ומפיצי תוכן להרוויח מהתכנים שלהם דרך מאמרים מיידים או סרטונים (בהם מוצגות פרסומות מהרשת של פייסבוק), כך היא צריכה להתמודד עם יותר תכנים בעייתיים שהמפרסמים לא רוצים בהכרח שיקושרו אליהם (משהו שהמתחרה גוגל כבר מכירה היטב ממודעות הווידאו של יו-טיוב).

דו"ח חדש למפרסמים קטנים וגדולים כאחד יאפשר לראות בדיוק לצד אילו תכנים הופיעו המודעות ולחסום יוצרים ומפרסמים ספציפיים. למרות שזוהי ההכרזה הקונקרטית הראשונה בנושא, פייסבוק התייחסה לבעייתיות של תכנים כאלו כבר ביוני 2017, עוד לפני פרשת אנליטיקה.

האיחוד האירופאי מאשר חוק שנוי במחלוקת להגנה על זכויות יוצרים

עוד חדשות הנוגעות לתוכן מגיעות מכיוון הפרלמנט האירופי שאישר חוק שנוי במחלוקת הנוגע לזכויות יוצרים ברוב של 438 תומכים לעומת 226 מתנגדים. החוק מעניק ליוצרים וגופי עיתונות קבלת תמלוגים מאתרי אינטרנט אשר משתמשים בתוכן שלהם, גם אם באופן מינימלי. החוק מתגלגל במסדרונות האיחוד האירופאי מזה כשנתיים, אך נתקל בלחץ מצד גורמים בעמק הסיליקון.

באופן תיאורטי, מספיק שאתר כמו גוגל יציג תקציר של החדשות מגוף מסוים או אפילו מאמר של עיתוני עצמאי על מנת שיהיה ניתן לדרוש ממנו תמלוגים (למעט מקרים בהם מדובר על "מילים בודדות"). הדבר חל כמובן גם לגבי אתר כמו פייסבוק שמאחזר חלקים מן הדף או את התמונה הראשית בו כאשר הוא מציג אותו למטרת שיתוף.

למרות שהאתרים הגדולים אולי יבלעו את הגלולה המרה ויסכימו לשלם את הקנס (או שפשוט יפתחו מנגנונים שיסננו תוצאות), ייתכן מאוד שדווקא האתרים הקטנים שהמשאבים שלהם מוגבלים הם אלו שיהיו בבעיה. אחד המתנגדים לחוק הוא באופן לא מפתיע מייסד ויקיפדיה, ג'ימי וולס. מנגד, לא מעט אמנים בריטיים, שהידוע מבניהם הוא פול מקרטני, תומכים בחוק. בכל אופן, הנוסח הסופי של החוק יצטרך לעבור אישור על ידי כל 28 נציגי המדינות הנכללות באיחוד לפני שיאושר בהצבעה נוספת.

מעבר לכל זה, אין ספק שאופן היישום של החוק הוא בעייתי כשלעצמו: לדוגמה, האם ניתן יהיה לדרוש תשלום תמלוגים מאתר הממוקם מחוץ לגבולות האיחוד, ומה קורה בנוגע לאתר שהגדיר נתונים המתייחסים לגרף הפתוח של פייסבוק או תגי מטא של גוגל ולאחר מכן יחליט להתנער מהם?

אודות איתי ברנר

איתי ברנר
העורך הראשי של מדור החדשות באתר AskPavel בו מדי שבוע מתפרסמות הידיעות האחרונות מעולם השיווק באינטרנט. עורך וכותב תוכן עצמאי, בין היתר הקים את Web Wiz המספקת פתרונות כתיבת תכנים וניהול תוכן.

עשוי לעניין אותך גם...

חדשות קידום אתרים

עדכון המהירות יצא לדרך, שדרוג משמעותי לגוגל מיי ביזנס ויוטיוב נלחמת בהעתקות

גוגל מיי ביזנס תראה אילו שאילתות חיפוש מביאות תנועה לעסקים רשומים מסקרן אתכם לדעת איך ...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תודה רבה על השיתוף ! לייק קטן לעמוד שלנו, ותשארו בעניינים על כל מה שחדש כאן :

שתפו את הפוסט עם חברים