המיתוסים על Bidding בגוגל ואיך סטטיסטיקה היסקית תעזור לנו לעקוף אותם | AskPavel
קידום אתרים » פרסום באינטרנט » המיתוסים על Bidding בגוגל ואיך סטטיסטיקה היסקית תעזור לנו לעקוף אותם

המיתוסים על Bidding בגוגל ואיך סטטיסטיקה היסקית תעזור לנו לעקוף אותם

הפוסט שלי הוא לא עונש עבורכם, בגין התנהגות רעה. הוא אולי יהיה קצת אנליטי ומעט טכני – אבל הוא יקדם את הקמפיין שלכם, ל-Level מקצועי, הרבה יותר.

אני זוכרת שאחד העובדים הראשונים שגייסתי לחברה שלי, נורא התבאס כשלימדתי אותו מתודות לאופטימיזציה. "הלכתי ללמוד שיווק בגלל שאני שונא מתמטיקה" הוא אמר.

כמה חודשים לאחר מכן, הוא בא אלי והודה שלהריץ קמפיינים ב-Google Adwords בלי נוסחאות מתמטיות שקול בערך לרכיבה על אופנוע בעיניים עצומות.

היום- זה כבר לא סוד. חייבים להיות אנליטיים כדי לעמוד בקצב – או שיבוזבז כסף לשווא ומפרסמים אחרים ישיגו אתכם. לשבת ו"להתפלל" שהקמפיין יניב עוד מכירה – דומה יותר למאגיה ופחות לניתוח דו"ח של רואה חשבון והסקה כמה מס צריך לשלם. ואם נודה על האמת – דו"ח ביצועים של גוגל דומה הרבה יותר לאחרון מאשר לקודמו.

המתמטיקה תעזור לכם הכי הרבה, בהפיכת המושג "בערך" לדברים מדויקים, כך שתוכלו לשלוט בקמפיינים ולא רק לקוות שיצליחו.

מה תדעו בסוף סדרת הפוסטים הקרובה?

  1. תדעו איך לשלוט בקמפיין בכלים אנליטיים ולא רק לקוות שיצליח.
  2. תדעו להבדיל בין מדגם תנועה לבין כלל האוכלוסייה אליה אנו פונים.
  3. תדעו מה היא השערת האפס של ניסוי, ומה משמעותה בקמפיינים באינטרנט.
  4. תכירו את ניסוי ברנולי– וכיצד להשתמש בו בקבוצות דגימה של Google Adwords.
  5. תדעו לחשב באופן מדויק כמה קליקים צריך להמתין לפני שתתערבו בקמפיין במקרה שאין המרות.
  6. תדעו כיצד ליישם את חישובי הסטטיסטיקה ההיסקית על ה-Bid שלנו עבור מילה מסוימת.
  7. תשלטו ברזי "המשוואה ההפוכה": ותדעו עד כמה חשוב קירוב מתמטי להשערת האפס, והסקת אחוזי ההמרה מתוך מדגם של דאטה.

המיתוסים המוכרים על הצעות מחיר – ולמה אף אחד מהם לא ממש עוזר לנו?

בפוסט הראשון, אני רוצה לדון בשאלה: מתי לשנות את ה-bid של Keyword נתון.

אם נערוך חיפוש טוב באינטרנט, או נשאל משווקים וותיקים מתי מותר לנו לשנות את הצעת המחיר של מילה מסוימת, סביר להניח שנשמע/ נקרא את אחד מהמיתוסים הבאים:

  1. להמתין חודש שלם (Google Adwords ממליצים לחכות 30 ימים לפני ניתוח ראשוני של תוצאות הקמפיינים).
  2. להמתין 30-50 קליקים (נמצא במספר מקורות באינטרנט ומדריכי למידה).
  3. להמתין לערך של המרה אחת (כלומר, אם המרה שווה לנו 300$, לחכות 300$ לפני שנוגעים בקמפיין).

אז בואו נפריך כמה מיתוסים, ונראה כיצד נוכל לקבל תשובה מדויקת, Like a Boss.

שלילת מיתוס 1: להמתין חודש שלם.

כשמבקשים מאתנו לחכות חודש, בכלל לא מדברים אתנו על קצב "שריפת" המזומנים שלנו. ומה אם מדובר באינסטלטור שמבזבז 50 ₪ בחודש? ומה אם מדובר בחברת Forex עם תקציב של 500K דולר ארה"ב בחודש?

כמובן שאלו מקרי הקיצון, אך קשה לדעת היכן למתוח את הקו. אולי ב-100$? אולי ב1000$? לתת פרק זמן שעלינו לחכות לפני אופטימיזציה היא המלצה חסרת אחריות – ואנחנו ממש לא הולכים להשתמש בה.

שלילת מיתוס 2: להמתין 30-50 קליקים

כשמבקשים מאתנו להמתין 30-50 קליקים, לא מתייחסים כלל לאחוזי ההמרה שאנו מצפים להם. אם קמפיין שעלה מחלק נניח כרטיסים חינם להופעה של ג'סטין ביבר ומצפה ל40% יחס המרה, הוא באמת חייב לחכות 50 קליקים ללא המרות כדי להבין שהוא לא ממש בכיוון?

ומנגד, אם מדובר בקמפיין של הרשמה לת.ז ביומטרית, עם יחס המרה צפוי של 0.5%, מותר לנו לעצור את הקמפיין אחרי 50 קליקים, או אפילו להנמיך את הbid משמעותית אם לא זכינו לאף המרה?

כאן שוב, לקחתי מקרי קיצון – אבל אתם כבר בטח רואים את התמונה השלמה. "באיזה יחס המרה אני כן צריך להמתין 30-50 קליקים כדי להתחיל לשחק עם הbids שלי?"

קחו לכם טיזר: המספרים הם 21% אחוזי המרה עבור 30 קליקים, ו-7% יחס המרה עבור 50 קליקים. בעתיד הקרוב תוכלו גם אתם לחשב דברים כאלו.

שלילת מיתוס 3: לחכות לערך של המרה אחת

המיתוס הזה דווקא נחמד. כי הוא נותן ל-Keyword סיכוי.

אבל – נניח שהמרה אחת שווה לנו 300$, והבאנו 30 קליקים במחיר של 10$, ולדאבוננו – טרם הגיעה המרה. באמת כאן נעצור? לא ניתן ל-Keyword עוד קליק-שניים להוכיח את עצמו? או אולי 5? או 10? ואולי דווקא אם הגענו כמעט ל-300$ צריך כבר לסגור את הקמפיין? הרי, מה הסיכוי שנקבל פתאום המרה כשב-25 קליקים האחרונים לא ראינו שום דבר?

חוסר הוודאות גם כאן, לא מספק לנו תשובה מספיק מכרעת של "מתי לגעת בקמפיין". הוא רק מלמדת אותנו – אם אנחנו אנשים אופטימיסטים מטבענו (אלה שנותנים למילה לרוץ עוד קצת) או פסימיסטים (אלה שיסגרו את המילה כבר כמה קליקים קודם).

הפתרון הנכון לבעיית ה-Bidding

כדי לפתור את הדילמה הזו, נפנה לענף הסטטיסטיקה.

סטטיסטיקה היסקית (מוכרת גם כענף ה"הסקה הסטטיסטית") היא לא רק תחום "חם" מחקרית. היא זוכה להרבה אהדה בעשרות השנים האחרונות, במיוחד בזכות הטרנד שנקרא "algorithmic trading", כלומר – מסחר בבורסות העולמיות באמצעות מכונות.

אגב, גם דברים שיותר קרובים לתרבות היום-יומית שלנו, מסתמכים על הסקה סטטיסטית.

מינה צמח מתראיינת בד"כ לפני תוצאות הבחירות ומספרת מה מנבא המדגם שלה. ברור לכולנו – היא לא התקשרה לכל אזרחי המדינה. הסטטיסטיקאים שלה בחרו מדגם מייצג של כ-1000 נשאלים, המשקפים בבואה של כלל הבוחרים. מהתוצאות של המשאל הזה – היא יכולה להגיע לקרובים לא רעים בכלל של מה שיקרה לאחר ספירת כלל הקולות בקלפי.

באיור הבא, אתם יכולים לראות את התהליך בחברה של מינה צמח, אותו התהליך שסטטיסטיקאים ברחבי העולם עושים בו שימוש:

סטטיסטיקה היסקית

וזהו בדיוק המודל שגם עלינו, כמפרסמים אינטרנטיים, מוטלת החובה לפעול לפיו.

השערת האפס של הקמפיין שלנו

הגיע הזמן להחיל את המודל הנ"ל על קמפיינים ב-Google Adwords.

נניח שאנחנו מתכננים לפרסם בשנה הקרובה ל-10,000 אנשים שיחפשו ב-Google את הביטוי "קניית ביטוחי רכב". זה אומר ש"כלל האוכלוסייה" במקרה שלנו היא 10,000 אנשים.
המדגם שלנו, הוא התוצאות שאנחנו צוברים על כסף שכבר השקענו במילה "קניית ביטוחי רכב". ה-bid שנתנו עבור המילה הזו הוא רק השערה- אנחנו לא באמת יודעים מהו יחס ההמרה! כלומר, ה-bid הראשוני שנתנו הוא "השערת האפס".

את הכסף שהשקענו נוכל לנתח לכדי מסקנות עבור המדגם. למשל, אנחנו יכולים לומר די בבטחה שאם הגיעו אלינו 50 קליקים ו-0 המרות, יחס ההמרה המדויק עבור המדגם של 50 הקליקים הוא 0%.

אבל, כדי להסיק מאותם 50 הקליקים על כלל אוכלוסיית ה-10,000 הלקוחות הפוטנציאלים שנרצה לפרסם עבורם נצטרך להשתמש בחוקי סטטיסטיקה היסקית. הרי לכולנו זה נשמע קצת לא סביר, שאם אחרי 50 קליקים לא קיבלנו אף המרה, מותר להגיד שגם אם נפרסם לכל 10,000 האנשים שיחפשו "קניית ביטוחי רכב" – אף לא אחד מהם יבצע המרה.

הסקה סטטיסטית למילה "קניית ביטוחי רכב"

סטטיסטיקה היסקית כשאין המרות

אז מסתבר שאם קבוצת הדגימה שלנו היא 50 קליקים, ולא קיבלנו המרות בכלל, יחס ההמרה המקסימלי שיכול להיות לכלל האוכלוסייה שלנו, יהיה לא גבוה יותר מ7.69% בהסתברות של 95% .

הסתברות של 95% אומרת- שאם תבדקו אותי, יש סיכוי של 5% שאני טועה.

בואו נראה מספר דוגמאות נוספות, על אותו ביטוי החיפוש "קניית ביטוחי רכב", כאשר לא התקבלו המרות:

מספר קליקים ללא המרות יחס המרה מקסימלי לכלל האוכלוסייה (בהסתברות של 95%)
10 59.9%
15 46.3%
20 35.8%
30 21.5%
50 7.69%
100 0.6%

אמנם, ב-10 קליקים אנחנו לא למדים הרבה (אף אחד מאתנו ציפה ליחס המרה של כמעט 60%), אבל אם רכשנו 100 קליקים ללא המרות- אנחנו כבר יכולים להיות מאוד אגרסיביים בהורדת ה-Bid שלנו.

כלומר, יש לנו דרך לחשב את יחס ההמרה המקסימלי שלנו, בהינתן X קליקים שעברו ללא המרות!

עד הפוסט הבא…

אם נסכם את מה שדנו בו עד עכשיו, נגיע בסבירות גבוהה לתוצאות הבאות:

  • אפשר לומר שכדי להיות משווקים טובים – חייבים להשתמש בכלים מתמטיים.
  • המיתוסים של "מתי להתחיל לעשות אופטימיזציה"- לא מספקים לנו תשובה חד ערכית.
  • הקליקים שכבר צברנו הם מדגם מתוך כלל האוכלוסייה שאנחנו רוצים לפרסם עבורה, וכדי להסיק מן המדגם על הכלל- עלינו להשתמש בסטטיסטיקה היסקית.
  • הנוסחה הראשונה בסטטיסטיקה היסקית (שתופיע בפוסט הבא), תלמד אותנו איך לחשב את יחס ההמרה המקסימלי כשאין לנו המרות בקמפיין מסוים.

כעת, נותרו השאלות: מהי הנוסחה לחישוב יחס ההמרה המקסימלי? וכיצד נוכל להשתמש בנוסחה בלי לעשות חישובים ידניים?

בדיוק עבור כך, בפוסט(ים) הבא(ים) שלי אנחנו נבחן יחד את הנקודות הבאות:

  1. מהי הנוסחה לחישוב יחסי המרה מקסימליים כשאין המרות?
  2. מהי טבלת יחסי ההמרה המקסימאליים כשאין המרות?
  3. איך אפשר לחשב לבד את הנוסחה באמצעות כלים שיש לכולנו במחשב?

ועד אז, אני מזמינה אתכם להישאר במתח, וגם לחזור בפעם הבאה – בהסתברות של 95% – יהיה מעניין, אני מבטיחה!

אודות הילה פז

הילה פז
הילה פז היא יזמית המתמחה ביישומי מתמטיקה לאופטימיזציה של קידום ממומן. פז ביצעה את האקזיט הראשון שלה בגיל 17 ואת ההנפקה הראשונה בבורסה בגיל 22. בעברה היא קפצה 3 כיתות וסיימה B.Sc במתמטיקה לפני גיל 18. היום היא לומדת באוניברסיטת סטנפורד ומשקיעה ממרצה בפרויקט חדש וסודי.

עשוי לעניין אותך גם...

ePR – היכרות ראשונה עם הרגולציה שתשנה את פני השיווק הדיגיטלי

הבסיס לשיווק דיגיטלי בימינו כולל איסוף מידע רב ככל האפשר, צירופו לפרטי הקשר של משתמשים ...

24 תגובות

  1. כתוב מעולה, ממש נהניתי מהמאמר. מחכה לבא בתור!

  2. כאחד שמגיע מעולם השיווק לא יכולתי להסכים יותר עם תיאורית הניחושים שמבצעים משווקים בימינו. פוסט מדהים ושימושי מבחורה מדהימה ומבריקה! מחכה בקוצר רוח לפוסטים הבאים

    • הילה פז

      תודה ניר, ממש שמחה לשמוע!!
      בפוסטים הבאים נצלול לפרקטיקה, ונתרגל מקרים לדוגמא. מקווה שהם יעשירו אותך ויעזרו לך בהקמה וניהול של קמפיינים בהמשך הדרך 🙂

  3. זקן השבט (עמנואל הוכשטדט)

    תיקון קל:
    "…העלאת הביד" (בתנאי שלא הצענו ושילמנו כבר את הביד הגבוה ביותר עבור רכישת אותם 100 קליקים שלא הניבו המרות).

    • זקן השבט (עמנואל הוכשטדט)

      נא להתעלם מ"התיקון הקל" – תוכנו כבר כלול בתגובה מה-7 ליולי.

  4. כתבה מקצועית, מרתקת, נחמד שמעניקה גם ידע אימפירי, בהחלט אשתמש,

    מחכה בקוצר רוח לבלוגים הבאים!!!

    תודה!

    • זקן השבט (עמנואל הוכשטדט)

      ענת, אני תוהה איך יכול להווצר ולהצטבר ידע אמפירי בתחום ניהול מסעי פרסום באדוורדס, שיהיה נכון ושימושי בכל זירה וזירה. אפשר שנשים שעושות שופינג בגוגל לנעלי ספורט מבקרות בעשרה דפי נחיתה, בעוד שגברים שעושים שופינג בגוגל לנעלי ספורט מבקרים רק בשניים.

  5. זקן השבט (עמנואל הוכשטדט)

    היי הילה,

    כתבת:
    "אמנם, ב-10 קליקים אנחנו לא למדים הרבה (אף אחד מאתנו ציפה ליחס המרה של כמעט 60%), אבל אם רכשנו 100 קליקים ללא המרות- אנחנו כבר יכולים להיות מאוד אגרסיביים בהורדת ה-Bid שלנו."

    נניח עכשיו שביטוי החיפוש שעליו מבצעים את הדגימה איננו "קניית ביטוחי רכב" אלא "קניית יאכטה יוקרתית" או "קניית וילה בקיסריה" (או ביטויי החיפוש שמייצגים עוד יותר טוב את מה ששוק היעד שלהם מרבה לשאול). מדוע אחרי רכישת 100 קליקים שלא הניבו המרות צריך להיות "עוד יותר אגרסיבי בהורדת הביד" ולא בהעלאת הביד (בתנאי שלא הצענו ושילמנו כבר את הביד הגבוה ביותר עבור רכישת אותם 100 קליקים שלא הניבו המרות)?

    • הילה פז

      היי עמנואל,
      ראשית כל- שמחה שנפל בחלקי הכבוד שקראת את הפוסט שלי, והשאלה שלך מראה שאכן הצלחתי להעביר את החומר כראוי 🙂

      הערתך היא מעולה. היה עלי לציין שהשערת האפס שלנו בדוגמת הביטוח היא שיחס ההמרה הוא (למשל) 10% או 5%, ולכן במקרה בו עברו 100 קליקים ללא המרות (המשקף בהסתברות כמעט מוחלטת שיחס ההמרה יהיה 0.6% או נמוך יותר)- עלינו להוריד את הBid משמעותית.

      במקרים בהם השערת האפס שלנו משקפת יחסי המרה נמוכים הרבה יותר (אני נוטה לשער שאם ביטוי החיפוש הוא "קניית וילה בקיסריה", וההמרה אליה אנחנו מכוונים היא רכישת דירה בפועל, נצפה ליחס המרה של הרבה פחות מ1%), נזדקק לכמות גדולה יותר של הקלקות כדי להפריך את השערת האפס שלנו.

      • זקן השבט (עמנואל הוכשטדט)

        היי הילה,

        אינני מבין עדיין מדוע את טוענת שאם השערת האפס שלנו לא התממשה עלינו דווקא להוריד (!) את ה-Bid. מיקום המודעה בסדר הצגת המודעות בדף תוצאות החיפוש עשוי להכריע, בשווקי יעד רבים, את יחס ההמרה (!) בתוך האתר או דף הנחיתה. כתבתי על כך לפני 7 חודשים ב- https://www.askpavel.co.il/qa/16088. הסיבה היא שבאותם שווקי יעד האוכלוסייה שמקליקה על, נניח, המודעה הרביעית ואלו שבהמשך, שונה מהאוכלוסייה שכבר המירה (!) באתר או בדף הנחיתה שמקושרים משלושת המודעות העליונות, ומהווה למעשה שוק יעד שונה שהיה מקום לשווק לו בדרך אחרת או לוותר עליו מראש. כפי שהראיתי שם, משמעות הדבר היא שבמקרים אלא הכרחי דווקא להעלות (!) את ה-Bid עד שהמודעה תעלה לצמרת.

        שיקול דעת מעמיק יש להפעיל גם בבחירת האירוע המוגדר כ"המרה": אם הניסיון, או ניתוח זהיר של זירת הפעולה, נותן לנו סיבה להאמין שצפויה המרה אחת פעם בשנתיים (למשל שכ"ט של 40% מתוך עד 140,000,000 דולר עבור זכייה בתביעת פיצויי נזיקין בארה"ב, בשל רשלנות רפואית, שגרמה ללידת ילוד הסובל משיתוק מוחין חמור) אין כל דרך לבצע Bidding מושכל, וכל תקציב הפרסום הרב-שנתי ב-PPC הוא בחזקת הימור כמעט טהור. מה שעשוי לגרום לכך שהוא לא יהיה הימור טהור לחלוטין הוא הפעלת שיקול הדעת כדי להגדיר במקום המרה "אירוע מנבא המרה" שהוא הרבה יותר שכיח, ושאם הוא מתקיים ההסתברות שתתרחש המרה בהמשך (למשל בבית המשפט) עולה באופן משמעותי. הדוגמא שהצגתי היא כמובן קיצונית ביותר, אבל קיימות אינספור זירות פעולה שבהן ההמרה נדירה אבל התמורה להמרה גבוהה ביותר, שלושת המיתוסים שהצגת בראשית המאמר הם שגויים בעליל, אבל אין גם דרך לשפר את ביצועי מסע הפרסום באמצעות שינוי ה-Bid.

        נקודה נוספת: אנחנו לא משחקים על לוח ריק. אם התחלנו את מסע הפרסום עם Bid שעל פי נתוני העבר שגוגל מציג לנו, אמור להבטיח את המקום הראשון בסדר הצגת המודעות, הרי שנשלם בפועל את המינימום שמעל מה שמשלם בפועל מי שהחזיק עכשיו במקום הראשון (אלא אם גם הוא מעלה את ה-Bid במקביל). אפשר שהמחיר שהוא משלם עולה על הרווח מההמרות ואפשר שלא (כי בניגוד לנו הוא מייצר בסין ולא בישראל). שוב עניין של הפעלת שיקול דעת.

        • הילה פז

          היי עמנואל,
          כנראה שהרווחת את הכינוי "זקן השבט" ביושר 😉 . המקרים אותם ציינת נוגעים בחומר מתקדם הרבה יותר- שילוב של התנהגות צרכנים ומתמטיקה (וגם במקום הזה, יש תשובות חד משמעיות וחישובים שיש לבצע – כך שאי אפשר ממש לברוח מחישובים)

          אם חפצה נפשך בדיון מורחב על הנושא – אני מזמינה אותך ליצור עמי קשר 🙂

          שוב תודה על תגובותיך, מעריכה זאת מאוד!
          -הילה

  6. כתוב יפה, אבל לא מדויק בעליל…
    אתה מתייחס רק ליחס שבין המרה למספר כניסות ומתעלם מגורמים רבים ונוספים אחרים …
    סתם לדוגמא לאתר הגרוע שלך יכולים להיכנס 1000 איש ולא לקנות
    ולאתר המצויין שלי יכולים להיכנס 10 איש ושניים רכשו … איפה זה מקבל ביטוי בתיאוריה שלך ?

    • זקן השבט (עמנואל הוכשטדט)

      ירון, אתה צודק. אני משער שאתה משווה שני אתרים (או דפי נחיתה) שמקושרים משתי מודעות שמוצגות לאותם ביטויי חיפוש. ולכן בביטויי חיפוש מסויימים האתגר הוא גם (!) לגרום ל-1,000 כניסות וגם (!) לגרום לכך ש-200 מהם ירכשו.

      לא ברור מהתגובה שלך למי ולאיזה טענה הגבת.

    • הילה פז

      היי ירון,
      תודה על שאלתך 🙂

      שיפור יחסי המרה, יצירת Creatives טובים יותר, A/B Testing וכו' הם אכן כלים חשובים מאוד ויש להשתמש בהם!
      הפוסט הנוכחי מתייחס לאופטימיזצית התקציב שלך, ולא לשיפור יחסי ההמרה. הוא לא בא להחליף אסטרטגיות קיימות לשיפור יחסי המרה, ולא חותר להפסיק ולעשות כן! מטרתו היחידה היא ליצור חיסכון כספי (עצום) לקמפיין קיים, בשימוש בשיטות מתמטיות מוכרות.

  7. כתבה מבריקה ומקורית, משב רוח מרענן ושונה .

    הבנתי ב 99% את הכתוב ואיישם כמובן, אך לא הבנתי למה דווקא 95%
    אם אני רוצה 99% או 100% האם לדעתך , אפשר להגיע לרמת וודאות כזאת?

    אשמח לתשובתך, הילה
    מחכה בקוצר רוח לבלוגים הבאים שלך.

    • הילה פז

      תודה סתיו! חיכיתי לשאלה הזו!!!
      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
      מדוע בעצם אנו בוחרים את מרווח השגיאה האפשרית להיות 5%?

      1) אי אפשר להגיע ל100% דיוק. למעשה, לפי חוקי המתמטיקה, תצטרכי לקבל ∞ (אין-סוף) קליקים כדי לקבל דיוק מוחלט של מאת האחוזים.

      2) בחישוב קבוצות מדגם, נהוג לקחת טווח טעות של 5% או 1%. הבחירה של 5% טווח שגיאה מאפשרת לנו לבזבז הרבה פחות קליקים כדי להגיע למסקנות.

      רק בכדי לסבר את האוזן- כדי להיות בטוחים ב95% שיחס ההמרה שלנו הוא לא 10%, עלינו "לבזבז" 45 קליקים ללא המרות. אך כדי להיות בטוחים ב-99% שיחס ההמרה שלנו הוא לא 10%, עלינו "לבזבז" 229 קליקים ללא המרות! כלומר- כדי להשיג עוד 4% וודאות – שילמנו על עוד כמעט 200 קליקים!

      המחיר של איסוף הData בגוגל אדוורדס הוא גבוה, ועל כן – נרצה להשיג אחוזי דיוק שהם מצד אחד טובים מספיק, ומצד שני לא מבזבזים לנו יותר מדי כסף.

    • חן חן הילה,

      אדיב מצידך, תשובה מספקת,

      אני בחור – לא בחורה.

  8. פוסט מרתק,

    התחלתי ליישם, שיטה מבריקה!!! (חסכה לי כבר מהתקציב החודשי)

    תודה לכותבת המוכשרת, מחכה לפוסטים הבאים

  9. פבל ישראלסקי

    מאד אהבתי את הגישה החדשנית והמרעננת – שילוב של מודלים מתמטיים\סטטיסטיים בעולם הדיגיטל, כתוב ברור ומעניין, תודה רבה הילה!
    אגב, לכל מי שאהב, הפוסט השני בסדרה פורסם:
    https://www.askpavel.co.il/blog/bernoulli-formula-adwords

    • פבל, הנה קטע מתוך מכתב למערכת הירחון Scientific American, מחודש אוגוסט 2015:
      "…Russell Shilling of the U.S. Department of Education cites a study in which '97 percent of the CEOs of major American companies identified a lack of science, technology, engineering and math (STEM) skills among the national workforce as a problem for their businesses'"

      השווה זאת עם הדרישות של משרדי שיווק באינטרנט בישראל שמחפשים עובדים, ושל בעלי אתרים אתרים מקומיים שמחפשים עובדים In House: "שנתיים של ניסיון בעבודה ב-SEO או ב-PPC, ויכולת להפעיל את כלים המפורטים ברשימה". משמע, "דרושים פועלים בעלי ניסיון".

      אין ספק שחשיבה מתמטית, הנרכשת בלימודים גבוהים, לא רק במתמטיקה אלא גם בשנה הראשונה ללימודי מדע, הנדסה וטכנולוגיה, היא תנאי הכרחי להצלחה בעבודה נגד מתחרים ראויים בשיווק באינטרנט (אני מעדיף לדבר על חשיבה כמותית וסטטיסטית), והעדרה מקבל ביטוי במרבית השטויות הנכתבות בפורומים. אבל הבסיס המדעי לעבודה בליגת העל של השיווק באינטרנט היה וישאר תורת המערכות המורכבות (Complex Systems Theory), שנוסף לכל גם מחנכת להכרה בכל מה שאתה לא יודע, וגם להכרה בכל מה שאתה לא יכול לדעת.

      הפיסיקאי David J. Gross (תואר ראשון ושני מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרס נובל בשנת 2004) כתב פעם שהמוצר המובהק ביותר של הידע הוא יצירת עוד יותר אי-ידע. עולה בדמיוני דמותו של "מומחה לשיווק באינטרנט" שמעיז לספר ללקוח מה הוא לא יודע ומה הוא לא יכול לדעת.

      בברכה,

      עמנואל הוכשטדט (זקן השבט)

  10. כתבה מעולה!! ראיתי את הילה בכנס האחרון וממש אהבתי את השיטה המתמטית לבדיקת הקמפיינים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תודה רבה על השיתוף ! לייק קטן לעמוד שלנו, ותשארו בעניינים על כל מה שחדש כאן :

שתפו את הפוסט עם חברים