כאשר אנו מעוניינים לקדם אתר בגוגל עבור ביטויים מסוימים, עלינו לבצע פעולות “אופטימיזציה באתר” (כלומר להתאים את הדף) עבור הביטויים הללו. מלבד שיפור מעמדו של הדף בתוצאות החיפוש, התהליך גם הופך את הדף לאיכותי יותר למשתמש, שכן בדרך כלל יש חפיפה בין כללי SEO לבין תקנים וסטנדרטים מוסכמים באינטרנט.

קידום אתרים בגוגל ובמנועי חיפוש אחרים כולל ביצוע כל השיפורים הדרושים במבנה האתר, בתוכן, בקוד, במהירות הטעינה ועוד; זאת על מנת שיהיה ניתן להגיע איתו למיקומים כמה שיותר גבוהים במנועי חיפוש, ובגוגל בפרט. כמובן שקידום האתר לא תלוי אך ורק באופטימיזציה עצמה, אלא גם בתהליכים נוספים.

אופטימיזציה לקוד

ככל שהתחום תחרותי יותר, כך הדברים הקטנים ביותר הם אלה שיגרמו לאתר לנצח בפוטו פיניש; לכן תקלות בקוד יכולות לפגוע בתהליך הקידום כולו. באופן כללי, תמיד כדאי לבדוק את קוד האתר, בין אם מדובר בקוד סגור או פתוח, ולבצע אופטימיזציה במידת הצורך.

לדוגמה, בדיקת שגיאות HTML ניתן לבדוק דרך W3 validator. יש להעביר את הדוח הנוצר למתכנת ולבקש ממנו לתקן את השגיאות והאזהרות המופיע בקוד האתר. כאשר מדובר בכמות גדולה מאוד של שגיאות ביחס לגודל האתר – חשוב במיוחד להקפיד על תיקונן. שגיאות נוספות עשויות להיות ריבוי של עמודי 404, ריבוי הפניות לסוגיהן וכן הלאה – את כולן ניתן למצוא בקונסולת החיפוש של גוגל, ולפעול בהתאם.

בדיקת כותרות Head

לקוד יש חלק לא מבוטל בקביעת ההיררכיה של עמודים וקטגוריות. תגית H1 מסמלת בקוד שמדובר בכותרת ראשית, ואילו H2 נועדה לכותרות משנה וביניים. אם יש צורך לרדת לרמה נוספת בתוך ההיררכיה, ניתן להשתמש ב-H3 והלאה. ברוב המקרים משתמשים ב-H2 ו-H1.

דרך נוספת היא לבנות היררכיה לכותרות בעזרת הדגשה וגדלים שונים לפונטים, אולם שימוש בכותרות H עדיף. בעת בדיקת כותרות ה-H יש לוודא שאין יותר מכותרת אחת של H1 בכל דף, כי לא תמיד ניתן להבין זאת ללא בדיקת הקוד. ניתן לבדוק זאת דרך צפייה במקור הדף, או בכל דרך אחרת הנוחה לכם, למשל שימוש בתוסף הכרום Open SEO Stats.

בנוסף כדאי לבדוק גם את שגיאות ה- CSS באתר דרך CSS Validator.

לפניכם מדריך מורחב בנושא אופטימיזציה לקוד ושיפור זמן טעינת עמודים. המדריך מסביר את תהליך האופטימיזציה לגוגל שיש לעשות לקוד האתר, במטרה לשפר את זמני הטעינה של העמודים.

אופטימיזציית מהירות טעינה

זהו חלק בלתי נפרד מהאופטימיזציה המבוצעת בקוד, שכן מהירות טעינה איטית מבריחה משתמשים החוצה מהאתר. זמן הטעינה הוא גורם חשוב מאוד בקידום אורגני, ואופטימיזציה של מהירות הטעינה דורשת לא מעט ידע טכני. הנחיות גוגל (Core Web Vitals) מגדירות במדויק באילו סטנדרטים צריך לעמוד כל דף באתר:

• LCP (קיצור של Largest Contentful Paint) – כמה זמן לוקח לחלק הגדול ביותר באתר להופיע על גבי המסך. רצוי לא מעבר ל-2.5 שניות.
• CLS (קיצור של Cumulative Layout Shift) – מידת התזוזה / יציבות ויזואלית של רכיבי העמוד עד סיום הטעינה. רצוי לקבל ציון של 0.1 ומטה.
• FID (קיצור של First Input Delay) – כמה זמן לוקח לדף להיות אינטראקטיבי / זמין למשתמש. רצוי תוך פחות מ-100 אלפיות השנייה.

ניתן לבדוק את מהירות הטעינה באמצעות מגוון כלים, כגון GT Metrix, אתר Pingdom Tools וכן הכלי של גוגל. הכלים המומלצים ביותר לבדיקה הם קונסולת החיפוש של גוגל וכן גוגל אנליטיקס; זאת מכיוון ששניהם מציגים את מהירות הטעינה של כל עמודי האתר (בעוד ששאר הכלים המוזכרים מעלה עושים זאת רק עבור עמוד אחד בכל פעם).

אופטימיזציה למבנה

חוויית משתמש מהווה את אחד הגורמים החשובים להצלחת ה-SEO ושיפור ההמרות. לכן אופטימיזציה למנועי חיפוש חייבת להתמקד גם במבנה האתר. כאשר אתר נכנס לתהליך קידום אתרים, יש לבדוק אותו לא מנקודת המבט של בעל האתר אלה מנקודת המבט של הלקוחות. יש להקפיד על הדברים הבאים:

• היררכיה ברורה – חלוקה לקטגוריות ולתתי-קטגוריות. באתרים מורכבים עם קטגוריות רבות רצוי להשתמש גם בתפריטי צד. כמו כן, יש להקפיד שהקטגוריות מורכבות מעמודים ולא מפוסטים.
• ניווט קל ומהיר – היררכיה נכונה היא כזאת שמאפשרת לכל מי שנכנס לאתר להגיע לכל מקום שהוא רוצה תוך 3-4 קליקים.
• התאמה לשפה – יישור התוכן והעיצוב בעברית יהיה בפורמט RTL (מימין לשמאל, בכיוון הקריאה) ובשפות כגון אנגלית ואחרות הפורמט יהיה LTR (משמאל לימין).
• מפת אתר –  קיימים שני סוגי מפות:
  • מפת אתר לגולש – חשובה במיוחד באתרים גדולים או אתרים עם גלילה ארוכה. מפת אתר לגולש יכולה לעזור לגולש לנווט מבלי לחזור לתפריט אם היא כוללת קטגוריות מרכזיות (ניתן לשלב קטגוריות חשובות שלא היה לכם מקום לשלבן בתפריט ושירותים ממוקדים שהאתר מספק). מפה זו גם מדגישה פעם נוספת במה האתר ממוקד. בתור דוגמה, ראו את מפת האתר בפוטר של ביזפורטל למטה.
  • מפת XML – מפה זו נועדה לגוגל בלבד. ניתן לסדר דרכה את ההיררכיה של האתר כמו גם להסיר ממנה דפים שאתם לא מעוניינים שיבוזבזו עליהם משאבי הזחילה של גוגל מכיוון שמדובר בדפים פחות חשובים. רצוי להעדיף מפת XML דינמית, כלומר כזאת שמתעדכנת עם שינויי האתר מבלי שיהיה צורך לעלות מפה מעודכנת פעם בכמה זמן.

אופטימיזציה למבנה וההיררכיה באתר – מדריך המפרט 7 טכניקות בסיסיות לבניית היררכיה נכונה באתר. מטרת ההיררכיה היא לסייע למנועי החיפוש והגולשים להבחין בין חשיבות הדפים, משום שזה נלקח בחשבון בתהליך הדירוג בתוצאות האורגניות. בנוסף, מבנה היררכי נכון מסייע לגולשים לנווט באתר ביתר קלות ולהגיע לדפים אליהם אתם מכוונים.

אופטימיזציה לתוכן

לתוכן יש חלק מרכזי בקידום האתר, ולכן הזנת תוכן ללא ביצוע פעולות ה- SEO הדרושות – לא תתרום לקידום האתר במנועי חיפוש. יש להקפיד על הדברים הבאים:

• תגי מטא – הזנת כותרת ומטא-תיאור לכל עמוד באתר (במידת האפשר. אם יש לכם אלפי עמודים, אז עשו זאת בעיקריים והחשובים ביותר עבורכם).
• מבנה נכון – חשוב מאוד לוודא שלא יעלו בלוקים של טקסט לאתר ללא כל סדר. יש להגדיר כותרת ראשית, כותרת משנה במידת הצורך, כותרות ביניים, חלוקה ברורה לפסקאות קצרות וקריאות, שימוש נכון במספור, בולטים ועוד.
• שילוב מילות מפתח – כאשר צריך לקדם עמוד קטגוריה או כל עמוד אחר באתר בצורה אורגנית, יש להקפיד שמילות המפתח מופיעות בו במיקומים האסטרטגיים בעמוד: טייטל, מטא תיאור, כותרות H, פסקה ראשונה וכן בשאר התוכן. חשוב מאוד להקפיד שלא להגזים ולשלב מילות מפתח יתר על המידה. במקביל יש לשלב מילים נרדפות ומושגים רבים מהתחום (LSI) בתוך התכנים שעולים לאתר.

הערה: אין צורך לעסוק בחישוב “צפיפות מילות מפתח”, אלא פשוט להבטיח שהביטוי הרלוונטי ומקביליו ישולבו בעמוד בכל המיקומים העיקריים שהוזכרו.

אופטימיזציה לתוכן באתר – מדריך שמסביר באילו אלמנטים בדף יש לשלב את המילה ובאיזה מינון, כך שלא ייווצר מצב של אופטימיזציית יתר. אם ברצוננו להתאים דף כלשהו באתר למילת מפתח מסוימת, עלינו לשלב את מילת המפתח בדף בצורות ובמינונים שונים.

אופטימיזציה לתמונות

החלק הזה נכלל תחת אוסף פעולות האופטימיזציה שעושים לתוכן.

גם הוספת תמונה באתר מצריכה פעולות התאמה, שכן אין ביכולתם של מנועי החיפוש “לראות” אותה ביעילות כפי שקורה עם טקסט חי. פעולות התאמה אלו יתרמו הן לרלוונטיות הכוללת של הדף עבור מילות מפתח, והן לטראפיק שניתן להשיג מתוך חיפוש התמונות של גוגל. בהקשר הזה מומלץ לקרוא את המדריך הבא – אופטימיזציה לתמונות ואלמנטים ויזואליים.

אופטימיזציה לדפי נחיתה

כאשר כבר הצלחנו להביא תנועה ממנועי החיפוש עשינו רק חלק מהדרך, שכן ברצוננו להפוך את אותם גולשים ללקוחות – כלומר להמיר אותם. המדריך הבא מדבר על טכניקות שימושיות שניתן ליישם בעמודי הנחיתה באתר, כדי לגרום לגולשים לבצע את הפעולה שאנו רוצים. בהקשר הזה מומלץ לקרוא את המדריך – שיפור יחס המרה ואופטימיזציה לדפי נחיתה.

דברים נוספים שנכללים באופטימיזציה לגוגל:

• קישורים נכנסים ויוצאים
• איכות השרת בו האתר מאוחסן
• תוכן כפול
• כיצד האתר נסרק בגוגל
• האם יש לאתר כתובת אחת בלבד (עם או בלי www)
• הקפדה על אתר מאובטח (https)
• ועוד…

מה זה שירותי קידום אתרים במנועי חיפוש?

קיימים לא מעט ספקים המציעים שירותי קידום אתרים במנועי חיפוש תמורת תשלום חודשי, ביניהם חברות פרסום, סוכנויות דיגיטל, פרילנסרים ועוד. ספקים אלו מבצעים מגוון רחב של עשרות ואף מאות פעולות אופטימיזציה, ובכך מתאימים את האתר לדרישות מנועי החיפוש, זאת במטרה שיקודם ויופיע לפחות בעשר תוצאות החיפוש הראשונות (ואם אפשר במקום הראשון, מצוין).

חשוב מאד לבחור בקפידה את הספק שאיתו עובדים – האם הוא פירט מה כולל תהליך של SEO? האם הוא מחויב לדיווחים שוטפים אודות ביצועי האתר? האם הוא נותן מענה לצרכים העסקיים שלכם? כל אלו ועוד יסייעו לכם לקבוע האם כדאי לעבוד עם ספק זה או אחר.

קישורים שימושיים

• הצ’קליסט המקיף והמעודכן לקידום אתרים: 121 בדיקות חובה
• אופטימיזציה למנועי חיפוש בוויקיפדיה
• מדריך ה-SEO למתחילים של Moz
• מאמרים על קידום אתרים בגוגל
• ראיון עם עובד גוגל על אופטימיזציה וקידום בגוגל
• שאלות ותשובות על אופטימיזציה

למרות זאת, גוגל אנליטיקס לא תמיד יודע הכול (ואם נרשה לעצמנו להיות חצופים – הוא יודע אפילו פחות ממה שנדמה). פועל יוצא מכך הוא שלעיתים קרובות, אנחנו אלה שצריכים לעזור לו להבין מאיפה הגיע הטראפיק.

איך גוגל מבין מאיפה מגיע הטראפיק?

כדי שנוכל להבין מה זה UTM ומתי משתמשים בו, ראשית חוכמה יש להבין כיצד פועל גוגל אנליטיקס. הקוד המוטמע בנכס עוקב אחרי כל טראפיק נכנס, ומתייג אותו בהתאם למקור: האם מדובר בטראפיק ממומן בגוגל אדס (PPC)? האם הטראפיק ממקור/אתר חיצוני (Referral)? האם זהו טראפיק מתוצאות החיפוש האורגניות (Organic)?

לכל אחד מהמקורות הללו יש סימנים מזהים, המאפשרים לגוגל אנליטיקס להבין מהיכן הגיע התנועה לנכס (אתר, דף נחיתה, אפליקציה). במידה שאנליטיקס לא מזהה את אחד משלושת מקורות התנועה העיקריים הללו, הוא נאלץ “לזרוק” את הטראפיק לסוג של “פח זבל” שנקרא “תנועה ישירה” (Direct). מקורות תנועה אחרים לא נכללים בתחשיב הזה, וכאן בעצם מתחילה הבעיה. גוגל לא יודע לזהות תנועה ממקורות רבים שאינם גוגל.

אגב – זו הסיבה שאלו הם 4 מקורות הטראפיק העיקריים בדוח מקורות התנועה באנליטיקס. לפני כמה שנים נוספה גם אפשרות ה- Social, שהוא בעצם סוג נוסף של Referral, וגם הממומן בגוגל נחלק לשני סוגים – רשת החיפוש (Paid Search) ורשת המדיה (Display). כך זה נראה בדוח מקורות התנועה:

מה קורה כשגוגל לא מבין מאיפה מגיעה התנועה

כפי שציינתי קודם לכן, אם גוגל לא מצליח להבין מה מקור התנועה – הוא מתייג אותה ואת כל מה שקשור אליה תחת “תנועה ישירה” (Direct). לצורך הדוגמה, נניח שיש לנו קמפיין פרסום בפייסבוק או בלינקדאין, והמודעות מפנות את המשתמשים אל האתר שלנו.

כעת גוגל אנליטיקס ינסה לפענח מאיפה מגיעה התנועה: ניסיון 1: לא ממומן של גוגל אדס… ניסיון 2: לא קישור באתר חיצוני… ניסיון 3: לא תוצאות חיפוש אורגניות… אוקי – זו תנועה ישירה.

אבל אז מה שקורה הוא שהזיהוי מתפספס לחלוטין, ולעולם לא נדע האם הטראפיק אכן הגיע מהקמפיין בפייסבוק או בלינקדאין. לא מדדת – לא עשית. בעולמו של גוגל אנליטיקס התנועה מפייסבוק תיכנס לאתר ואולי אף תביא להמרה, אבל מכיוון שאנליטיקס לא זיהה אותה – הוא מתייג אותה כתנועה ישירה.

כאן בדיוק נכנס ה-UTM – מהו?

במקום לתת לגוגל לנחש האם הטראפיק שקיבלנו הגיע מפייסבוק, מלינקדאין או מכל מקור פרסום אחר – אנחנו פשוט צריכים לתייג את מקור התנועה מראש.

UTM הם ראשי תיבות של Urchin Tracking Module וזו מעין ״טביעת אצבע״ המאפשרת לנו להצמיד אלמנט זיהוי לכתובת ה-URL, ועל ידי כך להגיד לגוגל: שים לב, המקור הזה הגיע מפייסבוק; המקור ההוא הגיע מטאבולה או אאוטבריין וכן הלאה.

נניח שיש לנו מודעת פרסום בפייסבוק שמפנה לעמוד askpavel.co.il. כדי שגוגל אנליטיקס יבין שהתנועה הגיעה לדף מתוך קמפיין ממומן של פייסבוק, נתייג את העמוד כשאנו מציבים אותו במודעות הפרסום:

https://www.askpavel.co.il/?utm_source=facebook&utm_medium=ppc

אחרי כתובת העמוד הרגילה, מופיעים פרמטרים שמאפשרים לנו (ולגוגל אנליטיקס) לזהות מהיכן הגיעה התנועה לעמוד. בדוגמה מוצגים 2 פרמטרים, אבל ניתן להוסיף לכל עמוד עד 5 פרמטרים לכל היותר:

• utm_source – מהו מקור התנועה
• utm_medium – האם מדובר בממומן, ניוזלטר, באנר ועוד
• utm_campaign – מהו שם הקמפיין המדובר
• utm_term – מילות מפתח רלוונטיות
• utm_content – סוג התוכן בכל מודעה

לא צריך להשתמש בכל הפרמטרים; שניים בדרך כלל יספיקו. כמו כן לא משנה מה כתבנו בכל פרמטר – העיקר שנזכור את התיוגים כדי שנוכל לזהות אותם בדוחות של גוגל אנליטיקס. כדי ליצור את תיוגי ה-UTM בצורה נכונה, מומלץ מאוד להשתמש ב- URL Builder של גוגל.

בדוגמה הראשונה שנתתי, ניתן לראות שהגיעה תנועה לעמוד הבית ממקור “פייסבוק” ומתוך מדיום “ממומן / ppc”. בצורה כזו הטראפיק יתויג בצורה נכונה בגוגל אנליטיקס – במקום להופיע כטראפיק ישיר, נוכל לראות אותו תחת דוחות ה- Source / Medium או תחת דוחות ה- Campaigns, ואז נבין שמדובר באחד מהקמפיינים הממומנים בפייסבוק (או מכל מקור אחר שגוגל לא מזהה לבד).

רגע לפני סיום – טיפ של מקצוענים

אם זה לא מרשת חברתית – אל תתייגו קישורים עם UTM.

נניח שאתם רוצים לדעת כמה קליקים היו על קישור מסוים באתר שלכם. ההיגיון אומר שכדאי להוסיף לו UTM, ואז נוכל לראות כמה קליקים היו רק עליו. אבל בפועל התיוג יגרום להטיה של נתונים, ויתייג (שוב) את התנועה כתנועה ישירה.

אל תתייגו קישורים עם UTM באתרים “רגילים”. עשו זאת רק לצורכי תיוג של קמפיינים ממומנים בפייסבוק, בלינקדאין, בטאבולה / אאוטבריין, בבאנרים דרך רכש מדיה ועוד.

נתונים בלי תובנות זה כמו עסק בלי הכנסות. למדו להסיק את התובנות העסקיות הרלוונטיות – הירשמו לקורס גוגל אנליטיקס >>>

ציון איכות הוא מספר מ-1 עד 10 המוצג בדוחות הביצועים בגוגל אדס (אם העמודה לא מוצגת לכם, יש להיכנס להגדרות ולהוסיף אותה ידנית). לפי הגדרת גוגל, “ציון האיכות הוא אומדן של איכות המודעות, מילות המפתח ודפי הנחיתה שלכם. מודעות באיכות גבוהה יותר יכולות להקטין את המחירים ולשפר את מיקומי המודעות.”

המאמר הוא חלק מקורס קידום ממומן ורשתות חברתיות מבית Askpavel

כיצד מחושב ציון איכות בגוגל

ככל שהציון מתקרב ל-10, כך תשלמו פחות מהעלות הממוצעת החזויה לכל קליק בכלי מילות המפתח; ככל שהציון מתקרב ל-1, כך תשלמו יותר מהעלות הממוצעת החזויה לכל קליק. ציון איכות 5 הנמצא בדיוק באמצע, יגרום לכם לשלם את הממוצע החזוי בכלי המילים לכל קליק.

ציון איכות הוא למעשה אומדן מצטבר של ביצועי כלל החשבון, מה שאומר שהוא לא משמש לקביעת מיקום המודעה בזמן אמת. ציון האיכות מחושב באמצעות שלושה פרמטרים עיקריים, הנשענים על היסטוריית ביצועים קודמת:

• שיעור קליקים צפוי – הסבירות שיקליקו על המודעה שלכם.
• רלוונטיות המודעה ומילות המפתח – עד כמה המודעה והמילים שבחרתם מתאימות לכוונת החיפוש של המשתמש.
• חוויית דף הנחיתה – עד כמה רלוונטי וקל לשימוש דף הנחיתה שלכם.

מדוע כדאי לשפר את ציון האיכות?

ציון איכות גבוה יותר מעיד על ביצועים טובים יותר, ומצ’פר אתכם בעלויות מופחתות ובמיקומים טובים יותר. הרלוונטיות היא הפרמטר החשוב ביותר, והוא זה שמניב בסופו של דבר יותר קליקים, מיקומים גבוהים יותר והצלחה רבה יותר.

אם אין מספיק מידע היסטורי, יהיו מצבים בהם ציון האיכות יהיה ריק (עד שיתקבלו מספיק נתונים בהמשך הקמפיין). פרמטרים חשובים נוספים לקביעת ציון איכות – התאמה לסוג המכשיר של המשתמש, וכן ביצועים של מילות מפתח הקשורות למילים חדשות.

למרות זאת, בגוגל מדגישים שציון האיכות הוא מדד לאבחון – ולא עיקר העבודה. הדברים החשובים ביותר הם להיות רלוונטיים לחיפושי המשתמשים, ולתת להם חוויית שימוש טובה. פועל יוצא של כל אלו, הוא ציון איכות גבוה יותר (אבל כמובן שמדובר כאן בביצה ותרנגולת, שהרי גם ציון גבוה יותר מוביל בסופו של דבר לביצועים טובים יותר).

איך משפרים את ציון האיכות בגוגל?

אופטימיזציה של ציון איכות תלויה בעיקר בהכרת קהל היעד שלכם, בחיפושים שהם מבצעים ובדברים שמניעים אותם לפעולה. אומנם דרושים לא מעט ידע וניסיון מעשי בשטח כדי לעשות אופטימיזציה בקמפיין חי ונושם; אבל בגדול ניתן לפרק את התהליך למספר שלבים עיקריים:

יצירה של קבוצות-מודעות ממוקדות

ככל שקבוצת מודעות מסוימת תהיה ממוקדת יותר מבחינה נושאית, כך תגדל הרלוונטיות שלה ושל המילים הכלולות בה. כל קבוצת מודעות צריכה להתמקד בנושא אחד בלבד. לדוגמה, אם אתם מנהלים קמפיין פרסום עבור מאפייה, צרו קבוצת מודעת נפרדת לכל סוג של מאפה (בורקס גבינה, בורקס תפו”א, גבינית וכו’).

בחירת מילות מפתח ממוקדות

בדיוק כמו עם קבוצת המודעות, גם בבחירת הביטויים נדרש מיקוד ספציפי. אל תשתמשו במילים כלליות מדי כגון “עוגיות” או “בורקס”. בכל קבוצת מודעות, הוסיפו בדיוק את הביטויים המתאימים לה, בהתאם לנושא בו היא ממוקדת. כלי מילות המפתח של גוגל אדס עוזר למצוא את המילים הרלוונטיות ביותר, בהנחה שמבצעים מחקר מילים יסודי ויעיל.

יצירת מודעות פשוטות ומניעות לפעולה

המודעה היא מה שהמשתמש רואה לאחר החיפוש, ולכן מומלץ לתפוס את תשומת לבו באופן מיידי. אומנם חשוב לשלב במודעה גם חלק מהביטויים שבחרתם, אך העיקר הוא להציג תועלת או יתרון שנותנים לכם עדיפות על פני המתחרים. כמו כן מומלץ להוסיף הנעה ברורה לפעולה, שתגרום למשתמש להקליק (הזמן עכשיו, חסוך כסף עוד היום וכן הלאה).

שימוש בדפי נחיתה רלוונטיים

לכל מודעה צריך להיות דף נחיתה אחד, שיכלול מידע רלוונטי למידע המוצג במודעה. אם המודעה מציגה 10% הנחה, גם דף הנחיתה צריך לכלול זאת. חוויית השימוש בדף חשובה מאוד, וכמו כן גם הקריאה לפעולה – השאר פרטים, קנה עכשיו וכן הלאה.

שיפור ובדיקה תמידיים

הקמפיין כבר רץ ועובד, אבל תמיד יש מה לשפר. בדקו אילו מילים לא רלוונטיות הובילו משתמשים למודעות שלכם – והכניסו אותן לרשימת המילים השליליות. בצעו ניסויים בפורמטים שונים של מודעות, וכן שיפורים בדפי הנחיתה על מנת להגדיל את אחוזי ההמרה.

ציוני איכות במערכות פרסום אחרות

כאן המקום לציין שנושא ציון האיכות התפשט והגיע גם לפלטפורמות פרסום נוספות. גם בפייסבוק, לדוגמה, יש ציון איכות שהחל להופיע בדוחות הביצועים החל מ-2015 – אבל הוא מחושב בצורה שונה מאשר זו הנהוגה בגוגל ונקרא “ציון רלוונטיות”.

גם בפייסבוק מדובר בציון של 1 עד 10, אבל בניגוד לגוגל הציון של פייסבוק מתבסס על מידת ההתאמה לקהל היעד. ככל שמודעה מסוימת צפויה לקבל יותר משוב חיובי או שלילי מהמשתמשים המוגדרים כקהל היעד, כך משתנה ציון הרלוונטיות בפייסבוק.

ככל שתכירו את מערכות הפרסום יותר לעומק, כך תבינו את הדקויות הדרושות לשיפור ציון האיכות – ובעקבותיו גם לשיפור ביצועי הקמפיין שלכם. קורס PPC ורשתות חברתיות של Askpavel מרכז את כל המידע על פרסום ממומן במקום אחד. 

נכון להיום יש 4 סוגי סקופ בגוגל אנליטיקס:

• Hit – כל צפייה או אינטראקציה נקודתית (איוונט) באתר.
• Session – סך כל ה- hits שהתרחשו בטווח זמן מוגדר (ברירת המחדל היא 30 דקות).
• User – סך כל ה- sessions וה-hits שבוצעו על ידי משתמש ספציפי.
• Product – נוצר רק בעת מדידת איקומרס ומציג התנהגות לפי מוצר שנרכש, הכנסות ממוצר ועוד.

כפי שניתן לראות, סוגי הסקופים השונים יוצרים היררכיה שבעצם מתארת מסע לקוח. מכאן נובע שמשתמש בודד יכול לייצר כמה סשנים באתר, שכל אחד מהם מורכב ממספר כזה או אחר של היטים (או מוצרים). כפי שציינתי, ברירת המחדל של סשן היא 30 דקות, אבל מי שבאמת רוצה וחייב יכול לשנות את ההגדרה במערכת הניהול.

סקופ מסוג User

גוגל עוקב אחרי משתמשים בשתי רמות שונות – הראשונה מתבססת על Client ID והשנייה על User ID. בשיטה הראשונה אנליטיקס מצמיד לכל משתמש מספר המורכב משני חלקים – מספר אקראי וחותמת זמן. מכיוון שהמידע מאוחסן בדפדפן, Client ID מדייק בזיהוי המשתמש אך ורק עד לרמה הזו. אם המשתמש החליף דפדפן או מכשיר, גוגל יחשוב שמדובר בקליינט חדש ויצמיד לו Client ID חדש.

לעומת זאת, User ID הוא שיטה חדשה והרבה יותר מדויקת למעקב, שלא מבוססת על דפדפן או מכשיר מסוים. מכיוון ש- User ID איננו ברירת המחדל באנליטיקס, יש להפעיל אותו בצורה ידנית.

סקופ מסוג Session

ברירת המחדל של סשן בגוגל היא 30 דקות, אבל ניתן לשנות אותה במערכת הניהול. משתמש אחד יכול לשהות באתר מספיק זמן כדי לפתוח כמה וכמה סשנים, שבכל אחד יוכל לבצע פעולות מסוימות (היטים). סשן אחד יכול לכלול את התסריט הבא, לדוגמה: משתמש אחד נכנס לאתר, ביקר ב-3 עמודים ויצא החוצה.

סקופ מסוג Hit

הפעולות הבודדות שהיוזר מבצע בתוך סשן מסוים, נקראות היט. זה יכול להיות צפיית-דף או אירוע כלשהו (איוונט בגוגל אנליטיקס). בניגוד לצפיית-דף שמתרחשת באופן אוטומטי, אירוע יכול להיות כל פעולה אחרת בדף, אבל כזו שדורשת הגדרה ידנית מראש: גלילה לאורך הדף, צפייה בסרטון, מילוי טופס וכן הלאה. כאן ראוי לציין שיצירת איוונטים עשויה להשפיע גם על אחוז הנטישה, שהוא אחד המטריקות הנמדדות בעמוד בו נמצאים.

סקופ מסוג Product

אם אופציית האיקומרס מופעלת באתר, נכנס לתמונה סקופ נוסף שנקרא Product. סקופ זה מתאים מן הסתם לאתרי סחר המוכרים מוצרים אונליין (אבל גם אתרי מוצרים ללא סליקה יכולים להשתמש בו כמדד). בסקופ מסוג מוצר נמדדים נתונים הקשורים למוצרים באתר – כמה נרכשו, באיזה סכום וכן הלאה.

הקשר בין Scope ל- Dimensions / Metrics

ארבעת סוגי הסקופ משמשים ליצירת הנתונים בדוחות גוגל אנליטיקס: ממדים מצד אחד (Dimensions) ומטריקות מצד שני (Metrics):

• ממד הוא פרמטר תיאורי כגון “דף”, “עיר”, “מכשיר”, “מקור” ועוד.
• מטריקה היא פרמטר מספרי המשויך לממד – “סשן”, “צפיות דף”, “אחוז נטישה” ועוד.

מכאן נובע שלכל ממד יכולות להיות כמה מטריקות שמתארות אותו. לדוגמה – לממד “דף” יש כמה מטריקות כגון “צפיות דף”, “אחוז נטישה”, “זמן שהייה ממוצע” וכן הלאה. כל אחד מהמטריקות מכילה נתון מספרי כלשהו, בהתאם לטווח הזמן שנבחר.

לדוגמה, כך נראים ממדים ומטריקות בדוח All Pages – העמוד המדובר הוא הממד (באדום), והנתונים אודותיו הם המטריקות (בירוק). כאן המקום לציין שאפשר לייצר גם ממדים ומטריקות מותאמים אישית, שלא קיימים כברירת מחדל באנליטיקס (Custom Dimensions, Custom Metrics). גם ממדים ומטריקות מותאמים אישית שואבים מידע בהתאם לסקופים שונים.

טעויות נפוצות בהבנת הסקופ

למרות שארבעת סוגי הסקופים נראים קלים להבנה, יש לא מעט בלבול בכל הנוגע להם ולעיתים מנסים לשלב בין ממד/מטריקה בעלי סקופ שונה. לדוגמה, סשן הוא מטריקה שניתן להשתמש בה רק עם ממדים ברמת הסשן – כגון מקור או עיר; אבל לא ניתן לשלב סשן עם ממדים ברמת היט, כגון דף. הנה כמה מהטעויות העיקריות וכיצד להימנע מהן.

דף לעומת דף נחיתה

רבים מתבלבלים וחושבים שמדובר בעצם באותו סוג של דוח, ואפשר לקבל בשניהם את אותו סוג של מידע. בפועל, דוח Pages מציג נתונים ברמת Hit – ואילו דוח Landing Pages מציג נתונים ברמת Session. רק הדף הראשון בכל סשן מזוהה על ידי גוגל, ולכן מומלץ להביט על נתונים ברמת ההיט כגון צפיות דף, צפיות ייחודיות וכן הלאה.

סשן לעומת צפייה בדף

מכיוון שסשנים נמדדים רק בדף הראשון בו ביקרנו, דוח דפי נחיתה מציג פילוח של הדפים לפי סשנים (ולא לפי צפיות דף). בהקשר הזה חשוב לזכור שכל דפי הנחיתה הם דפים, אבל לא כל הדפים הם דפי נחיתה.

דף נחיתה הוא הדף הראשון שדרכו נכנס המשתמש לאתר (ניתן לחשוב עליו כעל דלת הכניסה לאתר). דף מסוים באתר יכול לשמש כשער הכניסה 100 פעמים בשבוע, וזה בדיוק מה שנראה בדוח Landing Pages. סשנים תמיד מתחילים בדפים.

צפיות-דף, לעומת זאת, הן היטים בודדים שבוצעו בדף מסוים או בסדרת דפים.

סגמנטים ברמת סשן לעומת משתמש

כאשר יוצרים סגמנט באנליטיקס, חשוב לזכור שהוא יכול להיות או ברמת סשן או ברמת משתמש. פועל יוצא מכך הוא שאותו סגמנט יכול להציג 2 סוגים שונים של נתונים, עבור אותו דוח.

לדוגמה, ניקח צפיות-דף בבלוג. בסגמנט הראשון פילחנו את הצפיות לפי סשנים, ובסגמנט השני פילחנו את הצפיות לפי משתמשים. אומנם מדובר באותו דוח בדיוק (צפיות-דף בבלוג), אבל בגלל שהסגמנט שונה בכל פעם – נקבל נתונים שונים.

מדידה מוצלחת!

תגיות מטא (Meta Tags) הן בעצם תגים הנמצאים במסמכי HTML, והן מהוות סוג של תוכן חבוי. כשמן כן הן – “מטא” ביוונית משמעו “מעל” או “מעבר” – תגיות אלו מספקות מידע מתומצת ונקודתי לגבי העמוד בו מדובר.

תפקידן המקורי של תגיות מטא, הוא לאפשר איתור ושליפה מהירים של נתונים מתוך מאגרי מידע. בדיוק באותו אופן, מנועי חיפוש משתמשים בתגיות מטא כדי לאתר ולהציג את העמודים הרלוונטיים לשאילתה שהוקלדה. לפיכך בכל עמוד באתר או מסך באפליקציה, יש מקום להציב תגי מטא ייחודיים ומשתנים – בהתאם לתוכן העמוד.

סוגים של תגיות מטא

יש מספר סוגים של תגי מטא, וכל אחד מהם מוצב במקום אחר בעמוד בהתאם לתפקידו. במאמר זה נציג רק את תגי המטא המיועדים לאופטימיזציה במנועי חיפוש.

תגית כותרת (Title)

הכותרת הראשית של העמוד, כפי שהיא מופיעה בחלק שנקרא Head במסמך. זוהי למעשה הכותרת הראשית שמופיעה בתוצאות מנועי החיפוש.

תגית כותרת לא נמצאת באתר בצורה גלויה, אלא אך ורק בקוד המקור מאחורי הקלעים. כדי שהכותרת לא תהיה ארוכה מדי ותיחתך באמצע הדרך בגוגל, רצוי לא להציב בה יותר מ-60-65 תווים.

תגית תיאור (Meta Description)

זוהי תמצית העמוד בשתי שורות וחצי (רצוי לפחות 130 עד 160 תווים לכל היותר). גם היא מופיעה ב-Head וכן בתוצאות החיפוש, מתחת לכותרת:

תגית מילות מפתח (Meta Keywords)

במקור תגית זו שימשה להצבה של מילות מפתח בקוד המקור של העמוד, כדי לאותת לגוגל באיזה ביטויים אנו רוצים לקדם את העמוד הנ”ל. בניגוד לטייטל ולתיאור, את תגית מילות המפתח לא ניתן לראות בתוצאות החיפוש, אלא רק בקוד המקור ב- Head עצמו:

חדי העין יבחינו שבדוגמה זו השתמשנו בתגית מילות המפתח של אתר ynet, ולא של Askpavel. מדוע? מכיוון שגוגל הפכה אותה לא רלוונטית ל-SEO, רוב האתרים כיום לא משתמשים בה. לעומת זאת התגית עדיין תקפה במנועי חיפוש אחרים, כגון בינג / מיקרוסופט למשל.

תגית טקסט חלופי (Alt Text)

זו אחת מתגיות המטא הבודדות שנמצאות בגוף העמוד, ולא ב-Head כמו רוב תגי המטא האחרים. מכיוון שמנועי חיפוש מבינים טקסט הרבה יותר טוב מאשר תמונות, תגית אלט טקסט מוצבת בגוף התמונה ומספקת מידע טקסטואלי אודותיה.

בצורה כזו מנועי חיפוש יכולים להבין במה התמונה עוסקת ומה היא מציגה. כמו כן תגית אלט משמשת גם להקראת תוכן התמונה עבור בעלי מוגבלויות, והיא משמשת כחלק מהנגשת האתר. גם תגית אלט מוצבת בצורה חבויה בקוד המקור, אך לעיתים מצטרפת אליה תגית דומה שנקראת Title המשמשת להרחבה נוספת. תגית זו גלויה לעין באתר באמצעות מעבר עכבר על גבי התמונה.

בדוגמה ניתן לראות שבתמונה מוצב Alt בשם “פבל ישראלסקי”, שמתאר כמובן את התמונה עצמה:

תגית רובוטים (Meta Robots)

תגית זו מוצבת בראש העמוד, ונותנת הוראות לזחלן של מנועי החיפוש:

• האם להכניס את הדף לאינדקס תוצאות החיפוש? (index / noindex)
• האם להתייחס לקישורים בדף? (follow / nofollow)
• האם לא להציג את המטא תיאור בתוצאות החיפוש? (nosnippet)
• האם להכניס את הדף לארכיון המנוע (קאש)? (archive / noarchive)
• וכן הלאה

גם תגית זו אינה גלויה למשתמשים, אך בניגוד לאחרות היא מיועדת אך ורק למנועי חיפוש. תגית זו חשובה בעיקר כאשר אנו מעוניינים לחסום עמוד לסריקה של מנועי חיפוש. זה יכול לקרות במצבים כגון עמודים רגישים (כניסה לחשבון עם שם וסיסמה), או כאשר אנו רוצים שעמוד מסוים יהיה נגיש אך ורק לאנשים מסוימים, ולא לכל המשתמשים במנועי חיפוש (כגון תוכן שניתן לצרוך רק בתשלום).

לאחרונה גוגל הוציאה הנחיות חדשות בנוגע לתגית רובוטס – כדאי להתעדכן >>>

איך משתמשים בתגי מטא לקידום אורגני

אחרי שהכרנו את תגי המטא העיקריים והרלוונטיים לקידום אורגני, נשאלת השאלה איך משתמשים בהם בחוכמה.

לצורך קידום אפקטיבי נצטרך להשתמש בעיקר בשלוש מהתגיות שהכרנו – טייטל, מטא תיאור ואלט טקסט. תגית מילות מפתח כבר מזמן אינה רלוונטית, ותגית רובוטס נכנסת לפעולה רק במקרים חריגים.

נקודה נוספת שכדאי לציין בהקשר זה – יש אנשים שחושבים שגם כותרות H הן תגי מטא, אבל זו שגיאה. תגי מטא הן תוכן חבוי שמוצג מאחורי הקלעים, ואילו כותרות H מוצגות בפועל גם בגוף העמוד. לכן הן לא עונות לקריטריון של תג מטא.

שימוש נכון בטייטל ובתיאור

הטייטל והתיאור הם שני הרכיבים העיקריים שהמשתמש רואה, כבר בתוצאות החיפוש. שני רכיבים אלו מייצגים את העמוד בתוצאות, ואמורים להבדיל אותו משאר התוצאות. לפיכך רצוי מאוד להשתמש בטייטל ובתיאור כדי לשכנע את המשתמש להקליק דווקא עלינו, ולא על האתרים של המתחרים.

איך גורמים למשתמש להקליק דווקא עלינו? משלבים בטייטל ובתיאור דברים ייחודיים שיגרמו לנו לבלוט. לדוגמה, אם אנו מציעים הנחה – נציין זאת כבר בסניפט עצמו. כמובן שיש להקפיד על האורך המרבי של כל תגית:

טייטל (עד 60-65 תווים):
קורס קידום אתרים בחצי מחיר – Askpavel Campus

תיאור (130 עד 160 תווים):
קורס קידום אתרים ב-50% הנחה יש רק ב- Askpavel Campus. קורס SEO לומדים רק בחברה שעושה וחיה שיווק דיגיטלי, 5 דקות מהרכבת ובשעות הנוחות לכם (בוקר / ערב).

כדי שנוכל לדעת האם אנו באמת מבדלים את עצמנו בצורה נכונה, מומלץ לבדוק מה המתחרים כתבו בסניפטים שלהם. כמו כן מומלץ גם לקחת רעיונות מהמודעות הממומנות בחיפוש, שבדרך כלל ממוקדות מכירה.

לעיתים אנו צריכים לקדם עמוד אחד בשני ביטויים או יותר, לכן נשתמש גם בטייטל ובתיאור כדי לעשות זאת. בדוגמה שלמעלה השתמשנו בביטוי “קורס קידום אתרים” גם בטייטל וגם בתיאור, אבל הוספנו גם את הביטוי “קורס seo” בתיאור. בצורה כזו אנו מאפשרים קידום יעיל יותר.

טיפ של מומחים – התייחסו לטייטל ולתיאור כמו אל כותרת ותקציר בכתבה עיתונאית. שניהם אמורים להיות טיזר, שימשוך את הקוראים להיכנס פנימה ולקרוא עוד.

שימוש נכון באלט טקסט

מכיוון שאלט טקסט משמש בעצם כתיאור טקסטואלי של תמונה, עלינו להקפיד להוסיף אלט בכל אחת מהתמונות באתר. כפי שציינתי קודם, אלט טקסט משמש גם להנגשת אתרים עבור בעלי מוגבלויות, כך שתפקידו חשוב בהחלט.

מה כותבים באלט טקסט? פשוט מאוד – מתארים את התמונה. אפשר להתייחס לזה כמו לטייטל של עמוד. איך הייתם מתארים תמונה ב-60 תווים או פחות? בלי לשכוח כמובן את מילת המפתח העיקרית שבה מקודם העמוד (או וריאציה שלה מדי פעם).

רגע לפני סיום

יש תגי מטא בעלי חשיבות גדולה יותר, ויש תגים בעלי חשיבות מינורית יותר. החוכמה היא להפריד עיקר מטפל, ולדעת כיצד להשתמש בחוכמה בכל אחת מהתגיות לטובת קידום האתר. שתי התגיות החשובות ביותר בהקשר זה הן הכותרת והתיאור של העמוד. ניסוח נכון שקולע למטרה יכול להגדיל את כמות הקליקים בצורה משמעותית, לשפר את אחוז ההקלקות (CTR) ולהוביל לשיפור מיקומים בהמשך.

תגי מטא הם רק ההתחלה. כדי לעשות SEO אפקטיבי באמת ובתמים, צריך ללמוד את הנושא לעומק בצורה מסודרת. מכללת Askpavel מציעה קורס קידום אתרים > שיעשה לכם סדר.

סיבות לביצוע ההפניה

1. מעבר לאתר חדש – אם האתר הנוכחי לא עומד בסטנדרטים העכשויים ואם מכל סיבה אחרת בחרתם להקים אתר חדש, על מנת שלא לאבד את המיקומים שלו בגוגל, עליכם לסמן בעזרת הפניות 301 שעברתם דירה. יש רק מקרה אחד של מעבר מאתר ישן לחדש שלא ידרוש שימוש בהפניות –  כאשר כל כתובות ה- url נשארות כפי שהן באתר החדש.
2. ביטול דפים קיימים –  גיליתם שיש לכם כמה דפים על אותו נושא והם יוצרים קניבליזציה בתוך האתר, דף כלשהו הפך ללא רלוונטי או שמוצר כלשהו כבר לא יחזור למלאי? בכל אחד מהמקרים האלה אפשר יהיה לעשות שימוש בהפניה. יתכן גם מצב שבו קנוניקל יכול לבוא כאופציה או חסימת העמוד לסריקה בגוגל.
3. דפי 404 – אמנם דפי 404 לא פוגעים ישירות בקידום האתר, אלא בחוויית המשתמש, ובכל זאת כדאי לבצע בדיקה בכלי מנהל האתרים על מנת לגלות האם נוצרו באתר שלכם לאחרונה דפי 404. במידה וכן, יש לבצע הפניות מהכתובות שמחזירות 404, לכתובות הכי רלוונטיות להן בתוך האתר.

איך מתבצעת הפניית 301

ניתן לעשות זאת ב- 2 דרכים עיקריות:

• דרך ה- Htacces: מדובר בהפניות שנעשות דרך השרת על ידי העלאת קובץ הכולל טור של כתובות ישנות אל מול כתובות חדשות.
• דרך תוספי הפניות: אם מדובר באתר כמו וורדפרס, יש להוריד את אחד מתוספי ההפניות, כמו למשל Simple 301 Redirects ולהזין בתוסף כתובת חדשה מול כתובת ישנה.

 טעויות שחשוב להימנע מהן בזמן ביצוע ההפניות

• הפניה ללא בקרה – אל תעשו את כל ההפניות בפעם אחת. בצעו כמה ובדקו האם הן עובדות בצורה תקינה. שימו לב שעלולות להיווצר בעיות בעת הפניית כתובות בעברית ולכן יהיה צורך לקדד אותן.
• הפניית כל הכתובות לדף הבית –  טעות קריטית. יש להפנות כל דף ודף מהאתר הישן לדף הרלוונטי לו. רק כאשר אין באמת שום דף רלוונטי באתר החדש, ניתן להפנות לדף הבית.
• הפניה לאתר הישן ללא בדיקה – ביצוע הפניות מהאתר הישן לחדש ללא כל מחשבה גם היא נחשבת לטעות קשה. יש לבדוק את החוזקות של האתר הישן, הן מבחינת מבנה והן מבחינת תוכן על מנת לשמר את הכח של האתר. ביצוע הפניות בלבד ללא שמירה על מבנה היררכי וחווית משתמש טובה, עלולה שלא להספיק. למשל אם באתר עמוד אחד היה מוגדר בתור תת קטגוריה ובאתר החדש הורדתם את ההיררכיה שלו לרמת פוסט, הוא בכל זאת עלול להיפגע במיקום בגוגל למרות הפנית ה 301.
• שימוש ממושך ב 302 – חשוב מאוד שלא להשתמש בהפניות 302 מעבר לפרק זמן של כמה שבועות. אם ממש אין ברירה, אל תאריכו את השימוש מעבר לכמה חודשים ספורים. בכל מקרה, אין להשתמש ב 302 באופן קבוע מכיוון ששימוש בהפניה זמנית, כאשר היא למעשה קבועה, עלולה לפגוע בדירוג שלכם בגוגל.

קישורים שימושיים

• הערך 301 בויקיפדיה
• איך להעביר אתר לדומיין חדש ולהישאר בחיים
• שאלות ותשובות בנושא הפניות 301
• איך למפות הפניות 301
• מאמרים על הפניות 301

איפה ניתן לראות את אחוז הנטישה?

בדף הבית של גוגל אנליטיקס של כל אתר ניתן לראות את אחוז הנטישה. בגרסה העברית הוא מוגדר כ”שיעור יציאה”. חשוב מאוד לבצע השוואות בין אחוזי הנטישה לא רק ביחס לחודש הקודם אלא גם ביחס לחודשים אחרים ולתקופה המקבילה בשנה שעברה. כמו כן, במידה ואתם מבצעים שינויים מהותיים בדף הבית, יש לבדוק האם חלה החמרה או שיפור באחוז הנטישה ולפיכך יש לבצע תיקונים נדרשים.

מהו יחס נטישה טוב ומהו רע?

תמיד צריך לשאוף ליחס נטישה כמה שיותר נמוך. יחד עם זאת, קחו בחשבון שאם אחוז הנטישה באתר עומד על 60% – מדובר בנתון טוב. חשוב להבין שאחוז נטישה נמוך במיוחד, כמו למשל 2%, יכול להעיד במקרים רבים על תקלה באנליטיקס או התקנה של 2 אנליטיקסים על אתר אחד. כמו כן, ישנם מצבים בהם גולשים נכנסים לאתר, וכל מה שהם רוצים לבצע הוא חיוג למספר הטלפון שמופיע בדף הבית. למשל בתחום בעלי המקצוע, אחוז הנטישה לרוב יהיה גבוה יותר מאשר באתרי תוכן כי אופי השימוש באתר שונה.

אחד ממאות הפרמטרים שמשפיעים על קידום האתר

ישנם מאות פרמטרים שקובעים את מיקום האתר. אחוז הנטישה הוא אחד מהם אבל לא יקום או ייפול עליו הדבר. אם אחוז הנטישה באתר גבוה במיוחד, אבל כמות האנשים שיוצרים קשר דרך האתר היא גדולה – אין מה לדאוג. לא צריך להפוך עולמות בכוח.

מה עלול להוביל לשיעור יציאה גבוה מהדף?

כמות הגורמים יכולה להיות גדולה מאוד. אלה הם המרכזיים:

• וידאו שפועל אוטומטית – לא רק שוידאו אוטומטי מבריח גולשים אלא שבמקביל גוגל עלולים להעניש את האתר על כך.
• פופאפ פולשני – הגולש נכנס לאתר ועוד לפני שהצליח להבין איפה הוא נמצא הקפצתם לו פופאפ? סיכוי גדול שהוא ינטוש את האתר לטובת המתחרה. כמו כן פופאפ פולשני במובייל יכול להוביל לעונש מגוגל.
• רושם ראשוני שלילי – האתר שלכם לא ממותג, נראה רע, חיוור וללא טיפת השקעה בעיצוב? גם אם יש לכם מוניטין טוב בעולם העסקים, תוך כמה שניות הרושם השלילי מדלות האתר עלול להביא לנטישה.
• היררכיה לא טובה – אם לא ברור מתפריט האתר שלכם איזה שירות הוא מספק – אתם בבעיה. אם האתר מבולגן, אף אחד לא יטרח לנווט במבוך שיצרתם. על המשתמש להבין איפה הוא בתוך 2-3 שניות. הוא צריך להבין בקלות ובמהירות שהוא הגיע למקום שמספק את השירות שהובטח לו בתוצאות החיפוש.
• אתר שנטען לאט – אם המשתמש צריך לחכות יותר מ2-3 שניות שדף הבית או כל דף אחר באתר יעלה – יש סיכוי גדול שהוא יהפוך ללקוח פוטנציאלי של בעל עסק אחר. כלומר, לא רק שהוא ינטוש את האתר שלכם, אלא שהוא גם לא יחזור לבקר בו.

קישורים שימושיים

• המונח יחס נטישה מויקיפדיה
• מהו יחס נטישה וכמה זמן הגולש באמת נמצא באתר שלך
• איך אפשר לשפר את יחס הנטישה?
• שאלות ותשובות בנושא יחס נטישה
• מאמרים בנושא יחס נטישה שחובה לקרוא

מדוע כדאי להטמיע AMP באתר?

כמות המשתמשים במובייל הולכת וגדלה מידי שנה, עד כדי כך שבתחומים מסויימים אנשים גולשים יותר מהניידים מאשר מהדסקטופ. זאת בין היתר הסיבה לעדכון ה Mobile First של גוגל. העדכון שמדרג אתר קודם כל לפי גרסת המובייל שלו ורק אחר כך לפי גרסת הדסקטופ, לכן שימוש ב AMP, יכול להיות יתרון. בכל אופן, אתר שנטען לאט יותר ממתחריו, יכול להוביל לירידה בדירוגים שלו וגם לכך שהמשתמשים יתייאשו ויוותרו על כניסה אליו. למרות זאת, נכון לכתיבת שורות אלה, לא נראה שאתרים הכוללים AMP מקבלים עדיפות בתוצאות החיפוש.

איך נראים AMP בגוגל?

גוגל רוצים שמראש הגולשים ידעו האם אתר מסוים כולל שימוש ב AMP. לכן, בעת גלישה מהניידים, לצד תוצאות החיפוש ניתן לראות סימן של ברק. סימון דפים בצורה זו יכול להגדיל את אחוז ההקלקה שכן מראש ברור לגולש שהוא יקבל חווית משתמש טובה יותר.

אל תשכחו להטמיע קנוניקל בדפים אלו

חשוב להבין שלא ניתן להפוך דף קיים לדף AMP. מדובר ביצירת גרסת כזו שמקבלת כתובת url משלה. לכן חשוב שכל דף כזה שאתם יוצרים באתר יכלול קנוניקל לגרסת המקור. כך תימנעו מתוכן כפול שעלול לפגוע באתר שלכם.

למי חשובה במיוחד הטמעת ה AMP?

רצוי להטמיע AMP באתרים שעיקר הגלישה בהם מורכבת מצריכת תוכן. אין הכוונה רק לבלוגים או אתרי חדשות אלא גם לאתרים הקשורים בתיירות, שהגולשים לא רק רוכשים בהם כרטיסים לחו”ל אלא גם מתכננים לפיהם את הטיול עצמו.

כדאי לעקוב…

לאחר הגדרת הדפים הללו חשוב לעקוב אחריהם ב Search Console של גוגל ולוודא שהם הוגדרו בצורה תקינה ושהם נסרקים כראוי. ניתן להגיע ל Accelerated Mobile Pages לאחר לחיצה על “תצוגת חיפוש”.

קישורים שימושיים

• AMP בויקיפדיה
• האם כדאי להטמיע AMP ב 2018?
• מאמרים בנושא AMP שכדאי לקרוא
• גוגל AMP בדרך למיליארד משתמשים חדשים באסיה
• שאלות ותשובות בנושא זמן טעינת אתר

מיקוד תשומת הלב לעמוד נפרד מהאתר

במקרים רבים, מומחי קידום אתרים ממומן ימליצו על בניית דף נחיתה נפרד מהאתר במטרה למשוך את כל תשומת הלב לשירות או מוצר. כאשר מדובר בקטגוריה באתר או עמוד אחר כלשהו, תשומת הלב יכולה להתפזר לשאר האתר וכך ליצור מצב של תפסת מרובה לא תפסת. חשוב להבין כי עמוד נחיתה אינו אפשרי לקידום אתרים אורגני אלא אך ורק ע”י פרסום ממומן.

טיפים לבניית דפי נחיתה מועילים

• מינימום גלילה – נסו לכלול את כל המידע כך שלא תהיה גלילה. אם בכל זאת לא מצאתם דרך להכניס את הכל במסך אחד, רצוי שתהיה כמה שפחות גלילה.
• טקסט קצר וקולע – עמוד נחיתה הוא לא אתר ולא מאמר. התוכן בו חייב להיות תמציתי ולהביע את המסר בכמה שפחות מילים. לכן עדיף להשתמש בבולטים מאשר בגושי טקסט.
• התאמה לניידים – חשוב מאוד לא רק שהדף יותאם במלואו לנייד אלא גם שמספר הטלפון בו יהיה לחיץ.
• טופס השארת פרטים פשוט – יש ליצור טופס כמה שיותר פשוט עם מינימום שדות חובה.
• קישורים – כאמור, דף הנחיתה חייב להיות חד וממוקד אבל אין זה אומר שלא ניתן לשלב בו קישורים להמשך הגלישה. המשתמש כבר יחליט בעצמו אם לקרוא עוד מידע או להסתפק במה שמוצג לו.
• המחשה – לא תהיה תועלת רבה לקמפיין אם לא תשלבו תמונות בתוך עמוד הנחיתה. אם יש לכם את האפשרות לשלב סרטון וידאו, אל תהססו לעשות זאת.
• ביקורות חיוביות – לא חובה אבל 2-3 ביקורות חיוביות קצרות יעזרו לשפר את אחוז ההמרה. אפשר לשלב אותן כך שהן יתחלפו ולא יתפסו יותר מידי מקום בעמוד הנחיתה.

עמוד נחיתה כחלק מהאתר

ישנם מקרים בהם עדיף להשתמש באתר לטובת פרסום בגוגל אדוורדס. למשל בעל אתר שרוצה לקדם קטגוריה מסוימת בתוכו הכוללת מגוון בעלי מקצוע מתחום כלשהו ולא רק בעל מקצוע אחד בלבד. דף נחיתה בתוך האתר יכול להיות רלוונטי גם כאשר רוצים למכור דרכו כמה מוצרים, למשל עמוד שכולל את מבצעי הבלאק פריידיי. יחד עם זאת, חשוב להבין שבמקרה הזה, כדאי לקדם קטגוריה או עמוד ספציפי ולא את דף בית.

קישורים שימושיים

• המונח דף נחיתה בויקיפדיה
• טיפים ליצירת דפי נחיתה אפקטיביים
• מאמרים בנושא דפי נחיתה
• המדריך השלם לבניית דפי נחיתה מוצלחים
• שאלות ותשובות בנושא דפי נחיתה

מילות מפתח תחרותיות

ככל שהתחום יותר מבוקש ויותר תחרותי, כך יהיה קשה יותר לקדם את מילות המפתח וגם ייקח זמן רב יותר. חשוב להבין שלא תמיד נפח החיפוש מעיד על כך שמדובר בתחום תחרותי וקשה לקידום. לפעמים ישנה כמות גדולה של חיפושים בנושא כלשהו אבל לא בהכרח ישנה כמות גדולה של אתרים שמקודמים בגוגל בתחום מכיוון שלא קיימת כדאיות כלכלית. בכל מקרה, במקרים רבים ביטויי מפתח תחרותיים ו/או גנרים יהיו מורכבים ממילה אחת או שתיים: למשל “בניית אתרים” או “צימר”.

ביטויי זנב ארוך

מילות מפתח אלה הן ארוכות יותר ונפח החיפושים שלהן נמוך יותר. מדובר בביטויים פחות תחרותיים ולכם גם קלים ומהירים יותר לקידום. ביטויי זנב ארוך יהיו מורכבים לפחות מ-2 מילים ובמקרים רבים גם מ-3. למשל “בניית אתרי וורדפרס” או “צימר בגליל העליון”. כמו כן, מילות מפתח בזנב ארוך יכולות להיות מורכבות גם משאלות:

איך לצבוע שיער לאפור
איך לקנות רכב יד שנייה

מילות מפתח בזנב ארוך נכנסות גם במסגרת הקידום המקומי:

אינסטלטור בפתח תקווה
חנות מחשבים בתל אביב

מחקר מילים

כמות המילים הרלוונטיות לקידום אורגני יכולה להיות גדולה מאוד. הכל תלוי בנושא וכמות השירותים/מוצרים אותם ניתן להזמין דרך האתר. מכיוון שאי אפשר לירות לכל הכיוונים בבת אחת, חשוב לבצע מחקר מילים על מנת להבדיל בין ביטויים תחרותיים ופחות תחרותיים, לבדוק את הרלוונטיות של כל אחד מהם לאתר ולאחר מכן לבנות אסטרטגיה לגבי כמות וסוג הביטויים לקידום. מומלץ לבחור בתמהיל שכולל גם ביטויים תחרותיים וגם ביטויי זנב ארוך ולא לקדם אך ורק את הביטויים התחרותיים ביותר.

דפי נחיתה אורגניים

קידום דף הבית על כל ביטוי אפשרי זוהי טכניקה פסולה מיסודה. מילות מפתח בעלות נפח חיפוש גדול, שמהוות גם מוצר או שירות, ניתן לקדם במסגרת קטגוריות ותת קטגוריות. ניתן לשלב גם ביטויי זנב ארוך בתור תת קטגוריות כל עוד זה רלוונטי לניווט באתר. מילות מפתח שאינן מתאימות להיות קטגוריות או תת קטגוריות כדאי לשלב במסגרת מדור מידע.

שילוב מילות המפתח

על מנת להפוך את דפי הנחיתה האורגניים ליעילים לקידום, חשוב לשלב את מילות המפתח תוך כדי הקפדה על הכללים הבאים:

• צפיפות – רצוי להפקיד שמילת המפתח תופיע ב 1% מתוך גוף הטקסט. למשל אם מדובר במאמר של 400 מילים, כדאי שמילת המפתח תחזור 4 פעמים, כלומר, אחת ל-100 מילים.
• H1 – יצרתם דף נחיתה לביטוי חנות מחשבים בתל אביב? הקפידו להגדיר את הביטוי, שהוא גם כותרת המאמר – כ H1.
• נתוני מטא – חשוב לשלב את מילות המפתח בכותרות, במטא דסקרפשן ובתגיות האלט של דף הנחיתה האורגני. רצוי גם ליצור כתובות URL ידידותיות וקצרות הכוללות את המילים בעברית או באנגלית.

מילות מפתח שליליות

מושג זה רלוונטי לקידום ממומן. אם אתם לא מעוניינים שמילים מסוימות יגרמו למודעה שלכם להופיע בדף תוצאות החיפוש כאשר אתם מריצים קמפיין, ניתן להגדיר זאת בכלי של Adwords. גם תוך כדי הקמפיין ולא רק בתחילתו ניתן לעדכן את המילים השליליות וזאת כדי להימנע מלבזבז את התקציב על ביטויים שמובילים לכמות גדולה של קליקים אך בפועל למעט המרות.

קישורים שימושיים

• הערך מחקר מילות מפתח בויקיפדיה
• איך לעשות מחקר מילות מפתח (מדריך למתחילים)
• שאלות ותשובות בנושא מילות מפתח
• מאמרים בנושא מילות מפתח
• 9 כלים חינמיים למחקר מילות מפתח