Repixel: לטרגט משתמשים מאתרים של אחרים
רימרקטינג וקהלים תלויים בדרך כלל בדאטה שנשאב מנכסים הנמצאים בבעלותנו / בבעלות הלקוח. אבל מה אם הייתה לנו גישה גם לדאטות אחרות, המגיעות מנכסים אחרים לחלוטין? דבר כזה יאפשר לנו להרחיב את יריעת השיווק והפרסום באופן משמעותי.
פלטפורמת repixel.co מאפשרת לרכוש דאטה מאתרים אחרים, ולהשתמש בו לצרכים של הקונה. נכון לעכשיו מדובר בדאטה מפייסבוק ואינסטגרם בלבד, אבל אפשר להניח שבסופו של דבר יצורפו גם מערכות פרסום נוספות.
לדוגמה, אם אני עסק קטן שרוצה לפנות לקהל שמתעניין באוכל אסייתי – אוכל לרכוש את הדאטה הרלוונטי מספק בתחום, תמורת תשלום. ספק רלוונטי במקרה הזה יכול להיות מישהו שיש לו פייסבוק פיקסל באתר של אוכל סיני, או מישהו שכבר יצר קמפיינים פעילים בתחום.
שירותים דומים מופעלים מזה שנים דרך ספקים אחרים, כגון קבוצת נילסן שרכשה את אקסלייט הישראלית; אורקל קלאוד ועוד. התחום בכללותו נקרא Data As A Service. קרדיט לידיעה והמשך הדיון בקבוצת טרגטת בפייסבוק.
יוטיוברים על הכוונת
טרנד חדש בקרב האקרים – סחיטה של בעלי חשבונות יוטיוב גדולים, עם כמות גדולה ומכובדת של עוקבים, לייקים, צפיות ועוד. נכון להיום יש מעל 16,000 חשבונות יוטיוב עם מיליון מנויים ומעלה. מדובר באנשים שמתפרנסים מערוץ היוטיוב שלהם, ולכן כל פגיעה בתשתית המנויים עלולה להוות עבורם מכה אנושה.
שיטת הפעולה נחשפה על ידי חברת הסייבר הישראלית IntSights: האקרים פורצים לחשבונות יוטיוב גדולים (בדרך כלל מיליון מנויים ומעלה), ואז פונים לבעל החשבון ודורשים כופר כסף, אחרת ימחקו את החשבון ו/או את הסרטונים. בעוד שהסרטונים עצמם מגובים בשרתי יוטיוב, נתוני האינטראקציה והמשתמשים הרשומים הם ככל הנראה לא משהו שאפשר לשחזר.
לטענת היוטיוברים, המענה שמגיע מיוטיוב הוא בחזקת לאט מדי ומאוחר מדי, לעיתים 4 ימים אחרי שבעל החשבון פונה לעזרה. בינתיים ההאקרים עושים בערוץ היוטיוב מה שהם רוצים, דבר שעולה לבעלי החשבון במנויים ובהרבה כסף.
מה עושים? ראשית חברת אינטסייטס ממליצה לשנות סיסמאות בתדירות גבוהה, ולא לבחור בסיסמאות ארוכות וקשות מדי לזכירה (כי אז נוטים להשתמש בהן בעוד מקומות). כמו כן מומלץ להפעיל אימות דו-שלבי בכניסה לחשבון, דבר שגורם לרוב ההאקרים לנטוש את תוכניות הפריצה.
תוסף וורדפרס יאפשר להופיע ב-Google Web Stories
ווב סטוריז הוא למעשה השם החדש של AMP Stories, עליהם כתבנו בקיץ 2019. זוהי גרסת AMP של ידיעות קצרות המופיעות בראש התוצאות בגוגל – חיפוש, תמונות, דיסקבר ואפליקציית גוגל.
המטרה היא לאפשר ליצרני תוכן לקבל עדיפות וחשיפה מוגדלת בגוגל, באמצעות נגיסי מידע קצרים של 10 מילים, ב-4 עד 30 דפי ווב לכל היותר, לצד תמונה או סרטון קצר של 15 שניות מקסימום (חובה עם כתוביות). בסיום אפשר להוסיף קישור שיוביל לתוכן ארוך ומעמיק יותר. כמו כן ניתן גם להרוויח כסף מווב סטוריז באמצעות קישורי אפיליאט, גוגל אד מנג’ר וגוגל DV360.
התוכן מיועד לצריכה מהירה, כגון אצל אנשים הנמצאים ברכבת, באוטובוס או בהפסקת צהריים. כדי שיהיה קל יותר ליצור ולפרסם ווב סטוריז, גוגל יצרה תוסף וורדפרס ייעודי וייחודי למטרה זו. התוסף המלא יהיה מוכן בקיץ 2020, וכרגע הוא חסר כמה מהאמצעים הרגילים בווב סטוריז (כגון אנימציה, למשל). בכל מקרה מומלץ להתקין ולהתנסות איתו, רק כדי להבין איך הוא עובד וכיצד ניתן להשתמש בו לטובת המותג שלנו.
תחילתן של צרות בתעשיית הפרסום האמריקאית?
ב-2018 נחקק חוק הגנת הפרטיות של קליפורניה (CCPA), ומאז ועד היום יצר לא מעט בעיות למפרסמים. אומנם החוק תקף כרגע רק במדינת קליפורניה בארה”ב, אבל יש לשער שגם מדינות נוספות ישתמשו בנוסח משלהן לחוק החדש בעתיד.
החוק למעשה מצמצם את אפשרויות הטרגוט והפרסום במדינת קליפורניה, דבר שכבר כעת פוגע במפרסמים (בעיקר בפייסבוק ואינסטגרם, כך לפי הידיעה המקורית משבוע שעבר). בעוד שחוק GDPR הוא בגרסת opt-in, חוק CCPA נוסח מלכתחילה בגרסת opt-out – מה שאומר שהוא חל אוטומטית מראש (אבל לא על כל העסקים, יש לציין; גם פה יש מגבלות בהתאם למחזור העסק, כמות משתמשים וכן הלאה).
ראוי לציין שבעקבות החוק פייסבוק נאלצה לפעול בהתאם, אך למעשה הפילה את התיק על המפרסמים: הם אלו שיצטרכו להתאים את עצמם ואת הפרסום ל-CCPA בפועל. מעבר להבטחת העמידה בדרישות החוק, ההמלצה היא לעדכן את הפיקסל של פייסבוק בהתאם.
ידיעות בקטנה
- לינקדאין הוסיפה פיצ’ר אודיו אוטומטי שמקריא את שמות המשתמשים בפרופילים השונים. הפיצ’ר החדש יאפשר לאחרים לבטא נכונה את שמות האנשים איתם הם באים במגע.
- אינסטגרם בוחנת את החלפת כפתור הפעילות בכפתור קניות; הפעילות תעבור למיקום חדש אצל משתתפי הניסוי. כמו כן האפליקציה תאפשר למשתמשים להצמיד תגובות לראשי הפוסטים.
- החרם ההודי ושאר צרות לא עוצרים את טיקטוק, שכעת פתחה את רשת הפרסום שלה באופן גלובלי, ותיתן מענקי פרסום לעסקים קטנים בגובה 100 מיליון דולר. במעמד זה יש לציין שטיקטוק היא הרשת החברתית היחידה שהגיעה למיליארד משתמשים תוך שנתיים (לפייסבוק זה לקח 4 שנים, לאינסטגרם 5 שנים).
