בתחילת השבוע דברנו על כל החידושים האחרונים שהיא בישלה לנו, כשהעיקרי והבולט שבהם הוא ה- IGTV. אינסטגרם החליטה לפרוץ את מגבלת 60 השניות כי היא הבינה שהעולם מתקדם חזק לכיוון הוידאו.

עם ההבנה הזאת וההפנמה שזה הכלי הכי חזק שיש לה – היא האריכה את משך הזמן של הסרטונים והשיקה אפליקציה שכולה מוקדשת אך ורק לוידאו.

“אנחנו מאמינים שזה העתיד של הוידאו. אנשים ימשיכו לצרוך ממנו ולבלות יותר ויותר זמן על בידור או למידה דרך המכשירים הניידים. המטרה שלנו היא להפוך את זה לקל יותר עבורם ולקרב בינם ובין יוצרי התוכן שהם אוהבים”.

• אז מה כדאי לנו לפרסם שם?
• איך כדאי לנו לפרסם שם?
• מה המשמעויות של זה עבורינו, כמשווקים?
• ובעיקר, איך נוכל להשיג בולטות, ליצור עניין ולרתום את הפיצ’ר החדש לטובתנו?

החלק השני של הפרויקט יוצא לדרך והפעם ננסה להבין איך להשתמש ב- IGTV לעסקים!

למה בכלל כדאי לנו להשקיע בוידאו?

תחשבו רגע על עצמכם. על האופן שבו אתם צורכים תוכן. כמה זמן ביום אתם מקדישים לצפיה בערוצי הטלויזיה? וכמה זמן אתם מקדישים ליוטיוב, לאינסטגרם, לנטפליקס, לתוכן שאתם יכולים לצרוך בצורה ממוקדת, מתי שאתם רוצים וכמה שאתם רוצים? הבנתם את הקטע. אנשים היום צופים פחות בטלויזיה ויותר בתכנים דיגיטליים. התחזיות צופות שעד שנת 2021, 78% מנתוני הגלישה הסלולרית יורכבו מצפיה בוידאו. מה גם, שרואים עליה ברורה בביקוש לתוכן שנוצר על ידי אנשים שהם לא בהכרח מוכרים, אלא אנשים מהשורה, אני ואתם, שעולים ללייב בפייסבוק, יוטיוב או אינסטגרם. זו הסיבה שכל בעל עסק צריך לחשוב איך הוא משתמש בנתונים האלה כדי לתת לקהל שלו את מה שהוא מחפש.

מה המשמעות של IGTV לעסקים

אז הבנו למה זה חשוב ולמה כדאי לנו להשקיע בוידאו. כמשווקים, או כבעלי עסקים, חשוב לזכור שמדובר בדרך קלה ומהירה לתקשר עם הקהל וזו גם הזדמנות מדהימה לחשוף אתכם ואת השירותים שלכם בפני אנשים חדשים. כמו בכל דבר, גם כאן ככל שתקדימו לאמץ וככל שתהיו הראשונים בתחומכם שעושים את זה, כך תרוויחו יותר ותמתגו את עצמכם כעסק חדשני ורלוונטי שיודע לקרא את המפה ולספק ערך למשתמשים. יש פה פוטנציאל לבנות קשרים חזקים ולהגביר את האמון בכם מבלי להיות מוגבלים לסוג אחד של תוכן, אורך או פורמט. תכף גם ננסה להבין איך עושים את זה.

לפני שמתחילים צילומים, כמה עקרונות בסיס של ה- IGTV

כדי להגיע לתוצאה מספקת, קחו בחשבון כמה מההנחיות של אינסטגרם לגבי פרסום וידאו ב-IGTV:

• הסרטונים צריכים להיות בפורמט של מסך מלא ובצורה אנכית בלבד.
• תוכלו לצלם כל דבר בטווח של בין 15 שניות ל-60 דקות (כרגע סרטונים של 60 דקות זמינים רק לחלק מהמשתמשים. כל השאר בינתיים יכולים להעלות וידאו שאורכו המקסימלי הוא 10 דקות).
• הוידאו יתחיל לפעול אוטומטית מיד כשתפתח אפליקציית IGTV והמשתמשים יוכלו להגיב עליו, לתת לייק או לשלוח אותו לחברים בהודעה פרטית.
• ליוצרים תהיה תחנה, ממש כמו שיש ליוצרים ביוטיוב (כל אחד יכול להיות יוצר ובעל תחנה, תוכלו לקרא על זה כאן תחת הכותרת: איך מעלים וידאו ל- IGTV).
• אפשר להעלות את הוידאו דרך האפליקציה, אבל גם דרך המחשב (כדי לא לפגוע באיכות, במידה וערכתם אותו על מחשב).
• גודל הקובץ: עד 3.6 ג’יגה.
• סוג הקובץ: MP4.
• מידות: 9:16.
• תמונת קאבר לוידאו: פורמט JPG.

מלבד הדברים הטכניים, יש עוד כמה המלצות שאינסטגרם העבירה ליוצרים:

צלמו באיכות הגבוהה ביותר שתוכלו

כלומר, כוונו ל4K.

העזרו באפליקציות

אינסטגרם לא מתביישת לשלוח אתכם לאפליקציות אחרות כדי שאלה יהפכו את התוכן שלכם לטוב יותר (כי זה הרי בסופו של דבר האינטרס שלה). בעקרון היא ממליצה לכם לעבוד עם Filmic Pro או InShot. בנוסף, היא ממליצה לכם לקנות מיקרופון כך שאיכות הסאונד תהיה טובה יותר מזו שקיימת בטלפונים ניידים.

ציידו את עצמכם

השקיעו באפקטים שיוצרים אשליה של גיוון בעדשות כמו למשל Olloclip או Photojojo, חשבו על תאורה וצרפו חצובה כדי לשמור על יציבות.

ואלה עיקרי הדברים, אבל אם בכל זאת תרצו להוריד את ספר ההנחיות המלא של אינסטגרם תוכלו לעשות את זה ממש כאן.

ועכשיו לחלק המעניין…

טיפים שיהפכו אתכם לתותחי IGTV ולשליטים הבלתי מעורערים של הפלטפורמה

לכל וידאו יש שם

תנו לסרטון שלכם שם, תיאור ובחרו לו תמונת קאבר שתהיה מפתה, מעניינת ומושכת ללחיצה. כיום אמנם מנוע החיפוש של אינסטגרם מוצא וידאו רק בהתבסס על השם, אבל כדאי בכל זאת להזין נתונים ולשלב מילות מפתח בכל מקום בו זה מתאפשר, ולו רק כהכנה ליום בו אינסטגרם תשפר את מנוע חיפוש הסרטונים שלה.

עריכה

הקפידו שהסרטונים שלכם יהיו מהודקים, ענייניים ומעניינים. אם אין לכם אפשרות לעשות את זה דרך הטלפון, עשו זאת דרך המחשב. השתמשו בתוכנת עריכה שתספק לכם את היכולת הבסיסית לשפר את הוידאו ולהוציא החוצה רגעים מתים וכאלה שעלולים להבריח או לשעמם את המשתמשים. אם החלטתם לבצע את העריכה דרך המחשב, העלו את הסרטון ל- IGTV גם כן דרך המחשב. ככל שתעבירו את הקובץ ממקום למקום – האיכות שלו תלך ותרד.

כתוביות

אינסטגרם ממליצה לכם לקנות ציוד הקלטה איכותי ולא להסתמך על האיכות של הטלפון. אבל אם זה עוד מוקדם לכם ואם רוצים לחסוך את ההשקעה בשלב הזה, כדאי להוסיף לסרטונים כתוביות, כדי להבטיח שאם לא ישמעו אתכם היטב, לפחות יוכלו לקרא ולהבין בקלות על מה אתם מדברים. יתרון נוסף, לא תמיד המשתמשים יכולים להפעיל סאונד. כתוביות יאפשרו להם לצפות בוידאו בכל מצב.

מעניין > ארוך

זה שנתנו לכם לצלם עד 10 דקות לא אומר שאתם בהכרח צריכים לנצל את כולן. אם יש לכם איך לשמור על רמת עניין גבוהה במשך 10 דקות – לכו על זה. אם אתם סתם מורחים את הזמן – רדו מזה. עדיף שתהיו מעניינים וקצרים מאשר ארוכים אבל משעממים. אתם הרי לא רוצים לגרום למשתמש לסגור אתכם ולהמשיך הלאה, במיוחד אם זה אומר שכל כך שעממתם אותו שהוא אפילו לא ירצה לראות דברים מכם בהמשך. חשבו על טובת המשתמש וזכרו שגם וידאו של 2-3 יכול לעשות את העבודה.

קדמו את עצמכם

אחרי שהעלתם את הוידאו, קדמו אותו מתוך איזור הסטורי. תוכלו לעשות איזשהו טיזר שיסקרן אנשים וישלח אותם לצפות בגרסא המלאה. רק אל תשכחו להוסיף לינק מהסטורי שישלח את המשתמשים לוידאו שעשיתם ב-IGTV. חפשו את האייקון של הלינק בשורה העליונה של הסטורי. ברגע שתלחצו על הלינק, אינסטגרם תציע קישור לוידאו IGTV.

האשטגים

אל תוותרו עליהם כי זאת הדרך של המשתמשים למצא אתכם. זה עובד ממש כמו פוסט באינסטגרם שבו אתם מוסיפים האשטגים באזור הדסקרפשן. עשו בדיוק את אותו הדבר גם כאן.

בדקו את הסטטיסטיקות שלכם

הכל מדיד. כמו שאתם מסתכלים על נתוני האתר, הפייסבוק והקמפיין, כך הקפידו לבדוק גם את נתוני המעורבות והצפיות ב-IGTV. בסופו של דבר, אתם עובדים על זה קשה וכדאי שתשקיעו את המאמצים שלכם במקומות הנכונים. למדו אילו סרטונים משיגים תוצאות טובות ושכפלו את ההצלחה. סרטונים שלא עושים את העבודה ירמזו לכם שכנראה אין צורך לייצר עוד מהם וכדאי לחשוב בכיוונים אחרים.

תהיו אתם

זוכרים איך התחלנו? אמרנו שהמשתמשים מעדיפים סרטונים של אנשים מהשורה, כאלה שמזכירים להם את עצמם. פחות סרטונים של ידוענים או כאלה שיש להם אמצעים לעשות דברים בצורה מושלמת. וזה בדיוק העניין. אף אחד לא מצפה מכם לעשות את זה מלוטש מדי ומושלם מדי. פשוט תהיו אתם. עם הצחוק של המבוכה, עם הבלבול הרגעי, עם הטבעיות ועם האותנטיות.

השקיעו בתמונת הקאבר

עומדות בפניכם שתי אופציות: או לבחור איזשהו שוט מעניין ומייצג מתוך הוידאו שצילמתם או להעלות תמונה שעצבתם והכנתם במיוחד עבור הסרטון. בחרו בתמונה שתהיה מושכת וגם כזו שתתן קצת מושג לגבי מי אתם או על מה אתם הולכים לדבר. אם החלטתם לעצב תמונה במיוחד, לכו על משהו קליט ושמרו על השפה העיצובית גם בשאר הסרטונים שתעלו כך שיוכלו לזהות אתכם מיד ולדעת שמדובר בכם גם במבט חטוף.

מה כדאי לצלם אם רוצים להוציא את המקסימום מ- IGTV לעסקים?

אם הכוונה שלכם היא להשתמש ב- IGTV לשימוש פרטי אתם יכולים לעשות כל שטות שאתם רק רוצים. אין חוקים. אבל אם המטרה היא להעלות מכירות ולהשתמש ב- IGTV לעסקים שלכם – גם פה אין חוקים אבל כדאי ליצור תוכן שהוא מכוון יותר למטרה הזאת. למשל:

מדריכים

כל מיני תכני HOW TO למיניהם. זה עובד ביוטיוב, זה עובד בפייסבוק וזה יעבוד גם באינסטגרם, כי בסופו של דבר, הפלטפורמה אולי שונה אבל הצרכים שלנו נשארו זהים. אנחנו רוצים ללמוד דברים ולדעת איך נוכל להיות טובים יותר. צרו מדריכים קצרים עם טיפים קטנים ושימושיים שיוכלו להקל או לעזור לקהל היעד שלכם. זה יכול להיות על השירות שלכם, על המוצרים שלכם או משהו שלמדתם מהנסיון שלכם.

מאחורי הקלעים

אנשים אוהבים להציץ למה שקורה מאחורי הקלעים. תנו להם מזה! זו דרך מעולה להראות את האישיות שלכם ובעיקר להראות שאתם אנשים, לא עסקים. ככה גם יהיה הרבה יותר קל לצופים להתקרב אליכם ולפתח אמון כלפיכם.

שתפו בטיפים ובמידע פנימי שיש לכם על התעשיה בה אתם עובדים

הפתיעו את הצופים. ספרו להם דברים שהם לא בהכרח יודעים, חשפו אותם לעניינים שקורים בתוך החברה או לתהליכים שאתם עובדים עליהם ותנו טיזרים קטנים לגבי דברים שעתידים לצאת בהמשך. צרו דריכות וסקרנות לגבי המשך הפעילות שלכם ותנו להם סיבה להמשיך לעקוב ולצרוך את התוכן שלכם.

בקיצור…

יש המון פוטנציאל ב- IGTV לעסקים, צריך רק לדעת איך לממש אותו. אפשר וכדאי להתייחס אליו קצת כמו אל פייסבוק לייב, וזו בסך הכל עוד דרך להגיע למשתמשים שאולי לא בהכרח נמצאים או צורכים תוכן כזה בפייסבוק.

אני מקוה שהפוסט הזה עוזר להבין את הפלטפורמה החדשה קצת יותר טוב ושהצלחתי לעשות סדר. אם יש לכם טיפים נוספים – שתפו אותי בתגובות כדי שכולנו נוכל ללמוד מהם 

“אין לי פייסבוק, פייסבוק זה לזקנים”. את המשפט הזה שמעתי אין ספור פעמים מהדור הצעיר. בעוד אנחנו, “הזקנים” בני ה30, חופרים בפייסבוק מהבוקר עד הערב, את המילניומים זה פשוט לא מעניין. הם צריכים את התוכן שלהם באפליקציה והוא צריך להיות מהיר, צבעוני ובשפה שלהם. בדיוק בגלל זה פייסבוק (שקנתה את אינסטגרם בשנת 2012) מתחילה להכנס ללחץ. ורואים את זה. גם היא עובדת קשה ומוציאה הרבה חידושים כדי לכבוש את ליבם של הצעירים ומנסה לחסל את המתחרים. וזה לא כזה פשוט, מסתבר. הצעירים לא ממהרים לנטוש את המתחרים ולא בדיוק רצים לפייסבוק.

מי הם המתחרים?

סנאפצ’אט

אינסטגרם סמנה את סנאפצ’אט ואת יוטיוב כמתחרות הגדולות ביותר שלה, וזה נכון כי באמת כל קהל המטרה שלה נמצא שם. בין פייסבוק לסנפצ’אט יש מלחמה כבר משנת 2013 כאשר הראשונה רצתה לקנות את השניה ב- 3 מיליארד דולר והשניה, שהיתה בזמנו קטנטונת עם הרבה הייפ – אמרה לא! דבר שהפתיע את כולם ותפס אותם לא מוכנים. אבל הם כנראה ידעו מה הם עושים כשהם אמרו לא, כי היום, סנאפצ’אט היא האימפריה הדיגיטלית הבלתי מעורערת של בני הנוער.

יום אחרי שצוקרברג וחבריו קיבלו לא, הם החליטו לעשות הכל כדי לחסל את סנאפצ’אט. הם חשבו שזה יהיה קל, כי מי יכול על הענק הכחול, אבל את הצעירים זה לא עניין. לפני שנתיים אינסטגרם השיקה את הסטוריז, פיצ’ר מועתק כמעט אחד על אחד מהסנאפצ’ט. וזאת, חברים, היתה החלטה טובה. למרות של”זקנים” היה קשה בהתחלה להבין את הפיצ’ר ולהשתמש בו, היום הוא הלחם והחמאה של האפליקציה. אני לדוגמה מסתכלת יותר בסטוריז של אנשים מאשר בתמונות שלהם.
כמו שאתם יודעים, סנאפצ’אט עדיין חיה, בועטת וקיימת. אבל אינסטגרם עשתה צעד משמעותי ורעננה לחלוטין את הפיד המשעמם של האינסטגרמרים.

יוטיוב

למרות שיוטיוב היא אחד מהערוצים הדיגיטלים הוותיקים, היא עדיין סוחפת אחריה צעירים, בעיקר כי זו פלטפורמה שמאפשרת להם להפוך די מהר לכוכבי רשת ומשפיענים על ידי קידום הסרטונים שלהם. כמו כן, זאת הטלוויזיה האמיתית שלהם. הם פותחים את היוטיוב ורואים סרטון, אחרי סרטון, אחרי סרטון וכך מעבירים שעות רבות בלי מפריע. ועכשיו אינסטגרם רוצה גם. כלומר, שהצעירים יתחברו לאינסטגרם ויבלו שם יותר ויותר שעות. אבל איך עושים את זה אם מותר לעלות לאינסטגרם וידאו עד דקה ולסטורי עד 15 שניות? ממציאים את ה – IGTV!

מה זה IGTV?

כמו שכתבתי, ה-IGTV בא לענות על צורך מאוד חשוב של האינסטגרמרים. העולם הולך לכיוון הוידאו, אנחנו צורכים עוד ועוד תכנים בוידאו וזאת הפכה להיות הדרך הנוחה ביותר עבורנו לקבל מידע, לצחוק, להעשיר את עצמנו, ללמוד ועוד.
מכיוון שאינסטגרם הגבילה את האורך של הוידאו בפיד (עד דקה) ובסטורי (עד 15 שניות), משתמשי האינסטגרם היו צריכים למצוא דרכים יצירתיות כדי להעלות תכנים ארוכים יותר. לדוגמא, כדי להעלות וידאו ארוך לסטורי הם היו צריכים להוריד אפליקציה חיצונית שתחתוך להם את הוידאו כל 15 שניות ואז לעלות את כל הסטוריז ביחד. התוצאה לא היתה מדהימה כי היו קפיצות בין וידאו לוידאו.
ובעניין הזה, שאפו לאינסטגרם שהבינה את הכאב של המשתמשים והחליטה לעשות מעשה. וכן, אני יודעת שזה גם תורם להם במלחמה שלהם ביוטיוב, אבל אני באמת חושבת שזה לא מובן מאליו ליצור פיצ’ר חדש ולא פשוט בכלל.

ה- IGTV זה אזור באפליקציית אינסטגרם בו אתם יכולים לצפות ולהעלות וידאו באורך של עד 10 דקות. בהמשך ניתן יהיה להעלות וידאו שאורכו עד שעה ויש שמועות שבעתיד נוכל להעלות וידאו באיזה אורך שנרצה.
כמו כן, בעתיד ניתן יהיה לעשות מוניטיזציה לוידאו כלומר, שממש כמו ביוטיוב היוצרים של התוכן יקבלו אחוזים מהפרסומות שיהיו בפלטפורמה. עוד אי אפשר לדעת איך ירוצו שם פרסומות או כמה היוצרים באמת יקבלו אבל נראה שיהיה נחמד ומפרה לכל הצדדים.
הדבר הייחודי ב- IGTV הוא שהסרטונים צריכים להיות מצולמים לאורך ולא לרוחב כמו שהתרגלנו עד היום. נכון שאינסטגרם ניסתה לחנך אותנו לצלם לאורך ולא לרוחב (כבר בסטוריז), אבל עכשיו, כשצריך לצלם וידאו ארוך ומושקע, לפעמים במצלמה איכותית, זה די שוק בשבילנו. אנחנו צריכים לצלם אחרת, לערוך אחרת ולצפות בוידאו אחרת. עד עכשיו, התגובות ברשת לא כל כך מפרגנות בהקשר הזה כי זה גורם ליוצרי תוכן להתחיל לחשוב על איך הם יוצרים את התוכן לגמרי מחדש.
“ומה זה הפס הורוד המעצבן הזה?” שאלה אמיתית שקיבלתי מבחורה “זקנה” בגילי. ובכן, כאשר אחד המשתמשים שאתם עוקבים אחריו מעלה וידאו ל IGTV אתם מקבלים התראה (ללא סאונד) בקו הזה, בו רשום מי העלה את הוידאו ומה שם הוידאו. ולא אי אפשר להוריד את הפס הזה, It’s here to stay.

איך צופים בוידאו ב- IGTV?

בואו נתחיל מבראשית, כדי לצפות בסרטונים ב IGTV יש להיכנס לאייקון הצהוב-ורוד-כתום בחלק העליון הימני של דף הבית שלכם.

עכשיו אתם תראו וידאו שרץ (בלי קול) ומתחתיו שורה של ריבועים. קודם כל, כדי לראות את הוידאו, תחליקו למטה עם האצבע את הריבועים. כדי להחזיר פשוט תיגעו במסך ותחליקו למעלה. במסך הזה, הריבועים הם למעשה הסרטונים שאנשים שאתם עוקבים אחריהם העלו ל-IGTV שלהם. אתם יכולים להחליט באיזה סרטון אתם רוצים לצפות ולעבור בינהם. שימו לב, כאשר תצפו בסרטון, הסרטון הבא יתחיל אוטומטית, כך למעשה אתם תמצאו את עצמכם צופים בסרטונים עד 4 בבוקר, הוזהרתם!

שורה מעל הסרטונים אנחנו יכולים לבחור אם אנחנו רוצים לצפות בסרטונים ש- IGTV בחר בשבילנו, בסרטונים של אנשים שאנחנו עוקבים אחריהם, בסרטונים פופולארים או בסרטונים שהתחלנו לצפות בהם אבל לא סיימנו. בשורה העליונה יש חיפוש, אתם יכולים לכתוב מה אתם מחפשים, אבל נכון לעכשיו יעלו בתוצאות רק ערוצים של IGTV ולא כותרות של סרטונים או תיאור שנתנו לסרטון כשהעלו אותו.

איך מעלים וידאו ל- IGTV?

קודם כל תצטרכו לפתוח ערוץ ב-IGTV. תנשמו, זה ממש פשוט.
כאשר אתם בתוך ה-IGTV, תוכלו לראות מצד ימין של שורת החיפוש (זו שדיברנו עליה מקודם) גלגל שיניים. תלחצו עליו ואז על Create Channel. עכשיו יפתח לכם מסך בו תצטרכו ללחוץ 3 פעמים Next וזהו! יש לכם ערוץ IGTV.

עכשיו, במקום הגלגל שיניים תופיע לכם תמונה של חשבון האינסטגרם שלכם, תלחצו עליה. הגעתם למסך בו יהיו כל הסרטונים שתעלו ל IGTV אך מכיוון שעוד אין לכם סרטונים הוא ריק. תלחצו על ה + ותגיעו למסך בו יהיו כל הסרטונים בפלאפון שלכם. ניתן גם לעלות סרטונים מאפליקציות שונות שהתקנתם בסמארטפון.

איך לעלות IGTV ישירות מהמחשב שלכם?

מכיוון שאינסטגרם מתחשבת באנשים שעובדים קשה כדי לערוך את הסרטונים שלהם בתוכנות שיושבות להם על הדסקטופ, היא נותנת אפשרות להעלות סרטונים ישירות מהמחשב, בלי צורך להעביר לסמארטפון. כך אתם יכולים להיות בטוחים שהאיכות של הוידאו לא תפגע.

איך לעשות סטורי עם קישור לוידאו ב- IGTV?

באינסטגרם יש דבר אחד שהוא ממש לא פייר. רק משתמשים עם יותר מ-10K יכולים להעלות סטורי עם קישור. הם יכולים לשים לינק לאן שהם רוצים, לאתר שלהם, ל-EBOOK שלהם, לעמוד פייסבוק שלהם, לערוץ יוטיוב שלהם ובקיצור לאן שהם רוצים. בעוד אנחנו, פשוטי העם, אלה שיש להם פחות מ-10K עוקבים – לא יכולים לעשות את זה (ניתן לעשות זאת בפרסום ממומן, לא משנה כמה עוקבים יש לכם). לשמחתנו, זה לא המקרה עם ה-IGTV. במידה ויש לכם סרטונים ב-IGTV, אתם יכולים לעלות סטורי ולקשר אותו לוידאו ב-IGTV. יש! כאשר אתם מעלים סטורי, יופיע לכם אייקון של לינק, לחצו עליו ואז תוכלו לבחור איזה וידאו אתם רוצים לקשר לסטורי הזה. אחרי שהסטורי יהיה באוויר, אנשים שרואים את הסטורי יוכלו להחליק למעלה ולהגיע ישירות לוידאו שלכם.

הערה: מכיוון שזה חדש, לפעמים לא יופיע לכם האייקון של הלינק. תצאו ותכנסו שוב, אחרי כמה פעמים זה יופיע, מבטיחה!
עוד הערה: תגרמו לאנשים להחליק למעלה. תעשו חץ שמצביע למעלה בתחתית הסטורי. יותר מזה, צרו GIF מגניב שאומר להם להחליק למעלה (יש הרבה כאלה בפיצ’ר של הגיף, בסטורי שלכם).

חסרונות בולטים ב- IGTV

החיסרון הכי בולט שאני ישר חשבתי עליו, והרבה מאוד אינסטגרמרים מדברים עליו הוא החיפוש ב IGTV. החיפוש רלוונטי רק עבור שם הערוץ, לכן אם צילמתי וידאו שמדבר על אוכל טבעוני, ולמרות שבתיאור של הסרטון מופיעה מילת המפתח אוכל טבעוני, כנראה שלא ימצאו אותי אם יעשו חיפוש אוכל טבעוני. די 1990, אתם לא חושבים?
עוד דבר ממש מעצבן הוא שאי אפשר לשים האשטגים וכמובן שאי אפשר לחפש לפי האשטגים, וזה די מוזר, כי אינסטגרם היא מלכת ההאשטגים הבלתי מעורערת (כן, יותר מטוויטר למרות שבטוויטר השתמשו בהם קודם).
חיסרון נוסף הוא שהמיקום בעמוד הבית של אינסטגרם לא ממש מושך והשורה שמודיעה שמישהו העלה סרטון לא ממש מושכת להקליק עליה. מישהו באינסטגרם שכח שאנחנו, המשתמשים, הפסקנו לקרוא, בטח ובטח באינסטגרם, שם אנחנו צריכים אימג’ טוב שיגרום לנו ללחוץ.

וידאו צ’אט באינסטגרם

פתחתי בכך שאינסטגרם התחילה את דרכה כאפליקציה להעלאת תמונות והיום היא רוצה להיות הכל מהכל. היא רוצה שהמשתמשים של האפליקציה יעלו תמונות, ידברו, יאכלו וישתו אינסטגרם. האמת שזה מתחיל להצליח לה. אני על בסיס יומי מדברת עם אנשים בצ’אט של האינסטגרם. ממש לפני כמה ימים הצטרף אייקון חדש בצורת בועת דיבור כאשר נכנסים לסטוריז, כדי לראות מי צפה. וזה אומר דבר אחד, אינסטגרם רוצה שנשתמש בצ’אט!

בואו נחזור לענייננו. הוידאו צ’אט באינסטגרם, שלפי דעתי הוא סופר מגניב, מדבר לגמרי את השפה של הדור הצעיר. כדי להתחיל שיחת וידאו, אתם צריכים להיכנס לצ’אט שלכם באינסטגרם (איפה שהאייקון של המטוס נייר). חפשו את האינסטגרמר איתו אתם רוצים לשוחח והקליקו עליו.

מצד ימין למעלה תראו אייקון של מסרטה (ככה קראו פעם למצלמת וידאו, וזאת מילה שאני ממש אוהבת, איתכם הסליחה, אני פשוט “זקנה”). כשתלחצו על האייקון -הצד השני יקבל צלצול. במידה והוא יאשר את קבלת השיחה, אתם תתחילו בצ’אט. ניתן לצרף לכל וידאו צ’אט באינסטגרם עד 4 אנשים. והדבר הכי מגניב, שניתן להקטין את המסך של הצ’אט ולהמשיך לעשות כל מיני פעולות באינסטגרם, כמו לצפות בסטוריז או להעלות תכנים, מולטיטסקינג לפנים.

חיפוש לפי קטגוריות

בניגוד לחיפוש ב-IGTV, החיפוש באינסטגרם עצמה הולך ומשתפר. ממש לאחרונה היא הוסיפה בשורה העליונה חיפוש לפי נושאים, שזה ממש מעניין כי כשחושבים על זה, משתמשי האינסטגרם מתחלקים לפי נושאים. יש את הפודיז, את הטרוולרז, לייף סטייל וכו’. כך קל יותר למשתמשים לחפש תכנים או משתמשים שמעניינים אותם. אני חושבת שהפיצ’ר הזה ימשוך הרבה משתמשים, במיוחד כאלה שירצו לעקוב אחר חשבונות או להגיב כדי שיעקבו אחריהם בחזרה. חוץ מזה, שהמשתמשים מקבלים גם בונוס נחמד בצורת האשטגים רלוונטים לנושא.

ומה זה אומר לגבינו, כמשווקים?

כמו שאתם רואים, בחודש האחרון כמות הקפאין שזרמה במשרדי אינסטגרם יכלה להעיר כפר שלם. הם פשוט עובדים ללא הפסקה. אבל מה זה אומר לגבינו, אנשי השיווק הדיגיטלי?

קודם כל, אנחנו צריכים להבין שאינסטגרם זאת כבר לא פלטפורמה אליה אנחנו מעלים תמונה עם קצת טקסט והאשטגים, שולחים ושוכחים. זו פלטפורמת שיווק לכל דבר. יש פרסום בגוגל, יש פרסום בג’ימייל, יש פרסום בפייסבוק ועכשיו יש גם פרסום באינסטגרם. אבל כדי שהפלטפורמה באמת תעשה את העבודה, צריך להשתמש בכל הפיצ’רים שלה, בתמונות, בסטוריז וב- IGTV. תזכרו שהאלגוריתם של אינסטגרם מוכן לחשוף אתכם, אבל בתנאי שתעלו תוכן מושך, ובכל מקום ברחבי האפליקציה. והוא לוקח הכל בחשבון. עכשיו העבודה הופכת לרבה יותר וקשה יותר ואנחנו עוד לא יודעים להגיד אם היא באמת תביא את התוצאות הראויות ללקוחות שלנו.

הדבר השני הוא שאנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו משתמשים בכל הפיצ’רים החדשים בצורה יותר קריאטיבית ואיך אנחנו יוצרים פינג פונג בין כולם, כך שהעוקבים שלנו יקבלו חוויה מדהימה ושהמותג שלנו יבלוט על פני האחרים.

אני מקווה שעד פרסום הפוסט הזה אינסטגרם לא שחחרה עוד פיצ’ר חדש (וזה בהחלט יכול להיות), אבל גם אם זה יקרה אני פה לענות לכם לכל שאלה.
אתם מוזמנים לעקוב אחרי באינסטגרם, אני מעלה לסטורי שלי את כל העדכונים והחדשות האחרונות על האינסטגרם ועל שיווק דיגיטלי בכלל.

לא, לא המצאתי את זה.

ככה יוטיוב נראתה בשנת 2005:

הרעיון היה שהמשתמשים יעלו קטע שבו הם מספרים על עצמם וכך ייחשפו זה לזה ויפתחו שיח, במידה ומצאו עניין באדם שדיבר אליהם. למשל:

כן, פשוט ככה.

אגב, לא אמרתי אבל למעשה צפיתם הרגע בווידאו הראשון שאי פעם עלה ליוטיוב.

כמו שאתם יכולים לנחש, זה לא בדיוק תפס. כנראה שלא היינו בשלים ב-2005 למשהו מהסוג הזה ואיכשהו קרה שבמקום אתר שידוכים כושל – קיבלנו את האתר השלישי החזק והנצפה ביותר בעולם. זה שבכל דקה עולות בו מעל ל-500 (!) שעות של וידאו וזה שמנוע החיפוש שבו שני רק לגוגל.

לא שזה מפתיע מישהו, אבל הפופולריות של הוידאו במגמת עליה מתמדת ואנליסטים מעריכים שעד 2019 הוא יהווה כ- 80% מכלל תעבורת האינטרנט.

כל זה מוביל אותי, וצריך להוביל גם אתכם, למסקנה אחת:

היי, כדאי שנתחיל לחשוב וידאו.

מאמרי עומק זה יופי של דבר, אבל אל תסתמכו עליהם בלבד. חשבו על כל האנשים הלחוצים והקצרים בזמן שהיו יכולים להנות מהתוכן שלכם אם הייתם ממירים 2,000 מילים לסרטון של כמה דקות. זה כיף יותר, מהיר יותר, כשזה עשוי טוב זה גם מעניין יותר וכמעט תמיד זה נגיש וקל לצריכה ולעיכול.

ואני יודעת לאן אתם חותרים, אתם הרי חושבים SEO ובצדק.

אוקי, אז בואו נדבר SEO:

• איך בעצם עובד מנוע החיפוש של יוטיוב?
• איך תוכלו לקדם את הסרטונים שלכם?
• מה הקשר בין צפיות, תגובות ושיתופים לדירוג שלכם?
• ועד כמה באמת חשוב להוסיף תגיות ותיאורים?

Backlinko ניתחו 1.3 מיליון סרטונים כדי לענות על השאלות האלה. סיכמתי את הממצאים והוספתי כל מה שידוע לי, נכון להיום, על גורמי הדירוג ועל מה שתצטרכו לעשות אם תרצו להגיע לדף הראשון ביוטיוב.

אבל למה בכלל? ואיך שימוש ביוטיוב יעזור לקדם את העסק?

תוכן ויזואלי משיג את אחוזי המעורבות הגבוהים ביותר, את זה אתם כבר יודעים. תמונות, אינפוגרפיקה וכן, גם ובעיקר וידאו. סתם כדי לסבר את האוזן, מחקר שפורסם ב- Vidyard מצא ש-82% ממשווקי ה-B2B דיווחו על הצלחה כשהשתמשו בשיווק באמצעות וידאו.

ואם זה לא הרשים אתכם במיוחד, אז רק אזכיר שיוטיוב שייכת לגוגל ולכן יש לה אינטרס לקדם בתוצאות החיפוש תכני וידאו שהיא מוצאת כמועילים. המשמעות: גם אם האתר שלכם לא מדורג בעמוד הראשון של גוגל, הוידאו שלכם בהחלט יוכל להגיע לשם, להיחשף בפני קהלים גדולים ולהוות מקור תנועה רציני.

בואו תראו מה קיבלתי כששאלתי את גוגל:

2 מתוך 5 תוצאות החיפוש הראשונות מפנות ליוטיוב!

לא רק שזה אחוז מכובד ביותר, זו גם דרך קלה ויחסית מהירה לטפס גבוה ולגרוף נתח שמן של קליקים והתעניינות.

כמובן, לא כל סרטון שתעלו ידורג בגוגל וגם לא תמיד היא תציג כאלה בתוצאות החיפוש, אבל הסבירות לכך גבוהה אם יצרתם:

• קליפ מוזיקלי
• מתכון
• מדריך How To
• סקירת מוצר

חוץ מזה, יש בגוגל אזור שלם שכולו מיועד לתכני וידאו וגם משם תוכלו להכניס תנועה יפה לאתר שלכם:

ובלי קשר, הייתי ממליצה להשתמש בפונקציה הזאת גם כדי לבדוק האם כבר קיים ברשת וידאו זהה לזה שאתם מתכוונים ליצור. סתם כי חבל שתעבדו לחינם.

אז החשיבות של שיווק באמצעות וידאו ברורה, אני מקווה, כי הנראות של יוטיוב בגוגל בהחלט מורגשת. זו אחת הסיבות לכך שאי אפשר להתעלם ממנה כשמנסים לחשוב על דרכים נוספות לקידום. וכמו בהרבה מקומות אחרים, גם כאן יעמדו לרשותכם 2 אופציות: קידום ממומן ביוטיוב או קידום אורגני. אתם שמתכננים על אופציה מספר 2 – הישארו איתי (אלה שמעדיפים את האופציה הראשונה – צרפתי לכם לינק).

אז איך עובד מנוע החיפוש של יוטיוב ואיך תוכלו לקדם את הסרטונים שלכם?

ב-2011 יוטיוב שחררה מדריך עם הנחיות SEO ליוצרים. הנה סרטון נחמד שמסכם את עיקרי הדברים:

בגדול, מה שהוא אומר שם זה:

1. ככל שהסרטונים ישיגו יותר לייקים ותגובות – כך הסיכוי שלהם לטפס מעלה יהיה גבוה יותר.
2. כדאי שתפרסמו בעקביות, כי אם תעלו פעם בחצי שנה וידאו של שלושים שניות – זה לא יוביל אתכם לשום מקום.
3. פרגנו לאחרים ופזרו לייקים ותגובות לסרטונים שעוסקים בנושאי הנישה שלכם – זו דרך טובה להגדיל חשיפה ונראות למותג.
4. חשוב למלא Metadata כי זה מה שימשוך גולשים ממנוע החיפוש.
5. השקיעו בכותרות, מקמו את מילת המפתח בהתחלה, את שם המותג בסוף ובין לבין השתדלו לעשות שימוש בקופי מפתה ומושך.
6. הוסיפו תגיות (מומלץ להוסיף 12 לפחות) והשתמשו בכל 120 התווים שעומדים לרשותכם.
7. אל תזניחו את איזור ה-Description ושלבו בו מילות מפתח, מידע מועיל ולינקים לאתר שלכם אבל גם לאתרים אחרים שאתם ממליצים עליהם בתחום.
8. צרו פלייליסט.
9. הפיצו את הסרטון כדי לקבל עליו כמות נכבדת של תגובות מיד עם פרסומו.
10. הגיבו למשתמשים שמגיבים לכם כי ככל שהסרטון יעורר יותר אינטרקציה ומעורבות – יוטיוב תבין שקורה שם משהו מעניין ותקפיץ אותו למעלה.

אם לומר את האמת, לא הרבה השתנה מאז וכל הטיפים האלה, שאת חלקם אתם ודאי מכירים – בהחלט יעילים ושימושיים גם היום. עדיין, מחקר של 1.3 מיליון סרטונים מצא שיש דברים חשובים יותר וכאלה שחשובים פחות.

אז במה כדאי להתמקד ומה באמת החשיבות של התיאורים, התגיות, השיתופים והתגובות לדירוג שלכם? הנה זה בא:

1. תגובות הן גורם דירוג משמעותי

המחקר מצא קשר חזק בין כמות התגובות שקיבל סרטון מסויים ובין הדירוג שלו. תחשבו על זה, זה הגיוני. וידאו שהשקעתם זמן כדי להגיב לו הוא וידאו שלימד אתכם משהו חדש והרגשתם צורך להודות לו על כך. זה גם יכול להיות וידאו שהצחיק אתכם או וידאו שהציג שאלה לדיון או עורר איזושהי מחלוקת. בכל מקרה, כנראה שאם הגבתם זה נגע בכם או עניין אתכם, אחרת לא הייתם טורחים בכלל. בקיצור, יוטיוב מסתמכת על חכמת ההמונים ואם היא מזהה פעילות ערה בתגובות – היא מבינה שמדובר בווידאו שעושה משהו לאנשים וזה בדיוק סוג התכנים שהיא רוצה לעודד אתכם ליצור.

מה אתם יכולים לעשות לגבי זה?

• שאלו את הצופים שלכם שאלה
• בקשו לשמוע את דעתם או שיחלקו אתכם רעיונות לסרטונים הבאים
• הציגו איזושהי מחלוקת והתעניינו בצד שהם היו לוקחים

ובמילה אחת – שאלו. זה אולי נראה לכם מגוחך והכל, אבל תתפלאו, זה עובד.

2. האורך כן קובע

סרטונים ארוכים משיגים תוצאות טובות יותר באופן משמעותי מאשר סרטונים קצרים.

מה זה ארוך?

האורך הממוצע הכולל של סרטוני וידאו בעמוד רנדומלי עומד על 14 וחצי דקות.

איך אפשר להסביר את זה?

יוטיוב רוצה שהמשתמשים יבלו כמה שיותר זמן באתר, הגיוני, לא? כדי שזה יקרה צריך להושיב אותם מול וידאו ארוך.

חוץ מזה, היא גם מאמינה שרק ככה אפשר באמת להעביר רעיון מסויים, ללמד ולתת ערך. כן, כמובן שיש מקום גם לסרטונים קצרים יותר ואם אתם פונים לז’אנר ההומוריסטי, אף אחד לא באמת מצפה מכם להצחיק במשך 14 וחצי דקות, אבל נגיד שאתם עובדים על מדריך How To כלשהו, כן? אז זה מסוג המקרים בהם תרצו לקחת את הנתון הזה בחשבון. רק שימו לב שאתם לא מורחים סתם כי זה לזלזל בזמן של הצופים והם יחזירו לכם באחוזי נטישה גבוהים. הוסיפו תועלת אמיתית, רק לא בכוח.

3. כמות הצפיות משפיעה על הדירוג שלכם

סרטונים שהופיעו בעמוד הראשון ביוטיוב היו מאופיינים בכמות צפיות גבוהה. וזה לא מפתיע, כי בדרך כלל זה נגזר מהסעיף הקודם והולך יד ביד עם מעורבות. המשמעות היא שאתם צריכים לעבוד באופן מאסיבי על הפצת הסרטון ולפרסם אותו בכל הערוצים הדיגיטליים בהם אתם פעילים. אבל! אם פעם כמות הצפיות היתה גורם הדירוג מספר אחת, אז היום זה כבר לא בדיוק ככה. יוטיוב גילתה שזה לא בהכרח מעיד על איכות ולכן היא הפחיתה בחשיבות הפרמטר הזה. אז כן, זה גורם חשוב, אבל הפצה בלבד לא תספיק לכם. תצטרכו גם לספק את הסחורה ולנצח בקרב על המעורבות. לצורך השוואה, וידאו עם מיליון צפיות ומעט מעורבות לא יועדף על פני וידאו עם פחות צפיות שיש לו אחוזי מעורבות גבוהים. לתשומת לבכם.

4. גם כמות השיתופים משפיעה – וגם הלייקים

זוכרים מה אמרנו על חכמת ההמונים? אז זה בדיוק זה.

כמו עם כמות הצפיות והתגובות, גם לשאר סממני המעורבות יש השפעה מכרעת על הדירוג. כל אלה הם למעשה אותות שמצביעים על וידאו מעניין או מועיל או כזה ששווה צפייה. ואם שידרתם ליוטיוב שצפיתם בוידאו ששווה צפייה, היא תתייחס להמלצה שלכם ותציג אותו לעיני כמה שיותר צופים. גוגל אמנם הכחישה (ומכחישה) בעקביות את הקטע הזה שאותות חברתיים הם חלק מהאלגוריתם, אבל ליוטיוב יש מנגנון נפרד והשיתופים או הלייקים שתקבלו יתפסו חלק נכבד בדירוג. איך אתם משתמשים בנתון הזה לטובתכם? פשוט מייצרים תוכן טוב, באמת טוב. נסו לחדש, לדבר על נושאים עדכניים, כאלה שלא דברו עליהם קודם, ללמד משהו שיש ביקוש לידיעתו וכן הלאה.

5. כמות המנויים של הערוץ לא בהכרח תקפיץ אתכם למעלה

המחקר מצא שיש קשר בינוני בין כמות המנויים ובין דירוג הסרטון, כלומר, גם לערוצים קטנים יחסית יש מקום ואפשרות לקבל נראות. וזה אגב, בניגוד לגוגל שנוטה להעדיף מותגים גדולים ומוכרים. אז נכון שלערוצים עם כמות מנויים מפלצתית כנראה יהיה איזשהו יתרון (יותר צפיות, יותר תגובות), אבל גם השאר יכולים ומצליחים להתברג לעמוד הראשון ולרשום ביצועים מעולים.

לעומת זאת, כמות המנויים שתתווסף לערוץ בעקבות וידאו מסויים – משפיעה מאד. נסביר את הרציונל:

אם מישהו אהב מאד את הסרטון שהעליתם, סביר להניח שהוא ירשם לערוץ כדי לקבל ממכם תכנים דומים. לכן וידאו שמגייס מנויים חדשים נתפס בעיני יוטיוב כתו איכות. מה גם, שהרבה יותר קשה לגייס מנויים מאשר לייקים או צופים ולכן מדובר בגורם דירוג בעל משקל כבד.

6. מילות מפתח בתגיות הפכו לפחות רלוונטיות

בתחילת דרכה נשענה יוטיוב על תגיות כדי להבין במה בדיוק עוסק הווידאו. היא ניתחה אותן ואת ה-Metadata ואת הכותרות ואת התיאור ואפילו את שם הקובץ. כלומר, ככל שהייתם מזינים יותר תוכן – כך יוטיוב יכלה ללמוד יותר על מה שהעליתם ולסווג אותו בהתאם. היום אין בזה ממש צורך, יוטיוב יכולה “להאזין” לווידאו ולדעת בדיוק על מה אתם מדברים, גם אם לא צירפתם כתוביות. אז תגיות לא חשובות כפי שהיו בעבר, אבל לא מזיק להשתמש בהן כדי לספק למשתמש עוד מידע לגבי מה שהוא עתיד לראות.

7. מילות מפתח (מדויקות) בכותרת משפרות את הדירוג רק במעט

הכותרת שתבחרו תשפיע על כמות הקליקים והצפיות שתקבלו. ככל שהיא תהיה מושכת ומפתה יותר – כך היא תסקרן יותר לצפות בוידאו. ובזה אתם צריכים להתמקד, כי זה לא שמילות המפתח לבדן יבטיחו לכם דירוג טוב יותר. אתם לא יכולים להישען רק על זה. חוץ מזה, כדאי שתדעו שגם מילות מפתח נרדפות יעבדו לכם ויש לא מעט סרטונים שמדורגים גבוה גם כשמילת המפתח המדויקת שלהם לא מופיעה כלל בכותרת. אז זה יכול לעזור, אבל הקשר בין זה ובין הדירוג הוא די חלש.

8. אפס קשר בין מילות מפתח בתיאור הסרטון ובין הדירוג

אתם יכולים למצא ביוטיוב לא מעט סרטונים שמדורגים גבוה גם כשבתיאור הסרטון שלהם אין מילת מפתח אחת. במקרים מסויימים אין בהם אפילו מילה.

יש לזה כמה סיבות:

• יוטיוב כבר לא צריכה מילות מפתח בתיאור כדי להבין על מה הווידאו שלכם.
• הווידאו עצמו לא באמת חשוב כמו האותות החברתיים שהוא מייצר.

אז למה בכל זאת כדאי להשקיע ולא לדלג על השדה הזה?

כי מדובר במידע שעוזר למשתמש, מחזק את הבולטות ותורם לנראות.

אז זה לא ישפר לכם את הדירוג באופן ישיר, אבל זה בהחלט יכול למשוך עוד משתמשים שאולי גם ישאירו איזה לייק או תגובה. או גם וגם.

מה רע?

ורגע, לא סיימנו, קחו כמה טיפים לדרך…

אז עד כאן סיכום הממצאים העיקריים במחקר, אבל בואו לא נעצור כאן.

קבלו כמה טיפים שיעזרו לכם לדחוף את הסרטונים שלכם במעלה תוצאות החיפוש ביוטיוב:

1. כותרת

• נסחו כותרת פשוטה
• עדיף כזו שתפתח בשאלה
• השתדלו לא לחרוג מעבר ל-8 מילים
• הקפידו על כזו שפונה ישירות לקהל היעד שלכם
• מילים מומלצות: מדריך/ ביקורת/ סקירה/ הסבר/ מה זה ___/ איך ל____/.

טיפים לניסוח כותרות בפוסט של שוקי – איך לנסח את הכותרת שתביא את הלקוח הבא שלכם.

2. וידאו

• זכרו שאין לכם יותר מ-7 שניות של חסד. אם לא תהיו מיד מעניינים ואם לא תדגישו מיד את התועלת, תאבדו צופים בקלות. (תוכלו לקרא כאן המלצות לסרטוני הסברה שמשיגים תוצאות שיווקיות מעולות).
• הוסיפו בסוף לינק הרשמה לערוץ ולינק עם תמונה לסרטון נוסף שלכם. ככה תגרמו לצופים לראות יותר מכם ותגדילו את הסיכוי להרוויח אותם כמנויים:

• אל תשכחו להניע לפעולה ולעודד מעורבות (שאלה בסוף הסרטון וכאלה – דיברנו על זה כבר).
• יוטיוב מאפשרת להגדיר לכל וידאו תמונה מייצגת שתופיע בתוצאות החיפוש. בחרו בתמונה מקדימה ייחודית שתעורר סקרנות ותעשה חשק ללחוץ עליה. אל תתפשרו על סתם פריים רנדומלי. חשיבות התמונה המקדימה היא כחשיבות הכותרת והתיאור בתוצאות החיפוש של גוגל. הנה דוגמא:

כל חמשת המקומות הראשונים (וגם הרבה מתחת להם) עיצבו תמונה מקדימה עם כיתוב שמדגיש את התועלת ואת הערך שמעניק הסרטון.

נכון שעושה חשק ללחוץ?

לצורך השוואה, הנה גם הפתרון הקל והבהחלט לא מושך:

אותו נושא ואפילו כמעט אותה כותרת.

נחשו מי מבין האופציות באמת מדורגת בעמוד הראשון של יוטיוב.

3. הפצה

• שתפו את הווידאו בכל הפלטפורמות החברתיות בהן אתם פעילים, בדואר אלקטרוני ובעצם בכל ערוץ תקשורת שיש לכם מול הקהל שלכם.
• אם אתם מוכרים בתחום, נסו ליצור שיתופי פעולה עם יוטיוברים מהנישה שלכם, ארחו אותם או התארחו אצלם ובקשו מהם להוסיף לינק לערוץ שלכם.
• ואם יש את האפשרות, אולי שווה לפתוח קצת את הכיס ולהשקיע בקידום ממומן.

אז מה היה לנו כאן?

מאז הגיחה יוטיוב לראשונה בשנת 2005 קשה היה להתעלם מהפוטנציאל העצום שיש לה. גוגל קלטה את זה מיד ובאוקטובר 2006 רכשה את החברה תמורת 1.65 מיליארד דולר – והיא ידעה בדיוק למה. כיום יוטיוב היא מעצמת וידאו שמשאירה אבק לכל מתחרה שקם לה. היא משתנה ומתפתחת והרלוונטיות שלה לא מוטלת בספק, בהתחשב בעובדה שכל התחזיות מראות על מעבר מאסיבי לוידאו בשנים הקרובות.

אם אתם שם – עכשיו אתם יודעים מה אתם צריכים לעשות כדי למקסם ההשפעה שלכם, לבלוט ולשפר את הדירוג.

ואם אתם לא שם – זה הזמן 

הסתייגויות, שאלות או טיפים נוספים שיש לכם לגבי שיווק בווידאו? דברו אתי בתגובות!

מהם סרטוני הסברה?

סרטוני הסברה הם סרטוני אנימציה (בדרך כלל) שמטרתם להסביר על מוצר בצורה אלגנטית, קלילה וקצרצרה כך שכל צופה יוכל להבין ללא קושי את עיקרי המסרים בנושא המוצג. לעיתים מדובר בסרטונים שתכליתם לשווק מוצר או שירות, ולעיתים אלה סרטונים המשמשים להדרכה. אורך הסרטון הוא בדרך כלל חצי דקה עד שתי דקות – משך זמן אופטימלי להעברת מסר ברור או הדרכה קצרה.

סרטוני הסברה הם חזותיים, צבעוניים ולרוב שופעים בהומור שמדרבן את הצופה להמשיך ולצפות בסרטון; כך נוצר אצלו במהירות “קליק” בריא שמניע אותו לפעולה בהמשך. למעשה בימינו אנחנו חשופים כל הזמן לסרטונים האלה – ברשתות החברתיות, בפרסומות באתרים שונים, פרסומות בפריים טיים בטלוויזיה, בדפי נחיתה וכו’. 

סוגי סרטוני הסברה

סרטוני הסברה נעשים במגוון טכניקות:

1. סרטוני הסברה באנימציית סטופ מושן

סטופ מושן היא טכניקת אנימציה עתיקת יומין, שממשיכה לפרוח בבתי הקולנוע וברשת, החל מסרטונים קצרצרים ועד לסרטים באורך מלא. סרטון סטופ מושן מורכב מהרבה פריימים בודדים – בדרך כלל כמה מאות לדקת אנימציה. בין פריים לפריים מזיזים מעט את האובייקט המצולם, וכך נוצרת אשליה של תנועה. את הפריימים שוזרים יחד ליצירת סרטון בתוכנה מתאימה. באנימציית סטופ מושן ניכר הפן האמנותי, הצ’ארם שמעט חסר בטכניקות אנימציה ממוחשבות.

מתוך מאגר רחב של טכניקות אנימציה לסרטוני הסברה, אנימציית סטופ מושן בולטת ביכולתה להעביר מסרים אינטליגנטים, ממוקדים והומוריסטיים. סרטוני הסברה העשויים בטכניקת בסטופ מושן בדרך כלל עושים שימוש בדמויות הומוריסטיות עשויות גזרי נייר, פלסטלינה או שילוב של חומרים שונים.

סרטון סטופ מושן של חברת Yoobi, העוסקת בתרומות לתלמידי בית ספר:

2. סרטוני הסברה באנימציית לוח לבן (Whiteboard animation)

בטכניקה זו הסיפור מוצג באמצעות דמויות שמאוירות על לוח (או רקע) לבן. הייחודיות בטכניקה הזאת היא שהאובייקטים “מאוירים” בזמן אמת לאורך הסרטון. הסרטונים מכילים תמיד שני גוונים בסיסים: רקע לבן ואיור שחור, ולעיתים עוד גוון או שניים כדי להגיש אלמנטים מסוימים באנימציה. בסרטונים הללו המסר המועבר הוא בדרך כלל מעמיק יותר.

סרטון הסברה של סוכנות נדל”ן שמציעה שירות מוזל ביחס למתחרים:

https://www.youtube.com/watch?v=PVeuKUGcNyE

3. סרטוני הסברה באנימציית דו-מימד (דמויות)

אנימציית דו-מימד היא הטכניקה הנפוצה ביותר לסרטוני הסברה, כאשר היתרון המרכזי הוא הגמישות ביצירת דמויות, צבעים ואפקטים “משוגעים” שניתן ליצור בתוכנות עריכה. בטכניקה זו ניתן להפיק סרטון שממוקד לקהל יעד ספציפי על ידי יצירת דמויות שהקהל יכול להזדהות עמן. בדרך כלל אופיים של סרטונים אלה הוא קליל והדמויות בהם הומוריסטיות ואנושיות.

סרטון הסברה של חברת אנימציה שמסבירה על המוצרים השונים של החברה (שהם סרטוני הסברה):

סרטון על בטיחות בבית של חברת החשמל:

4. סרטוני הסברה באנימציית דו-מימד (Motion graphics)

סוג נוסף של סרטוני דו מימד הוא כזה בו האובייקטים דומים לאלו הקיימים באינפוגרפיקה. סרטונים אלה הם בעלי אופי “כבד” יותר מהאופציה הקודמת, ולרוב מיועדים להעביר מסר בעל אופי רשמי ומקצועי. הסרטונים מתאימים להצגת נתונים סטטיסטיים או כלכליים, הסברים על מדיניות או הסבר לעובדים על שינויים גדולים שצפויים בחברה.

סרטון הסברה של חברת Ahrefs:

5. סרטון הסברה באנימציית תלת מימד

סרטוני תלת מימד הם האופציה היקרה ביותר מבין כל סוגי הסרטונים, עקב שעות העבודה הרבות שמושקעות בהפקתם. הם מתאימים בעיקר לחברות גדולות שרוצות לשווק את מוצריהן. תעשיות ביטחוניות מרבות להשתמש באופציה הזאת, שמתאימה להסברת עקרונות פעולה של מערכות מורכבות.

סרטון שיווקי של חברת רפאל שמסביר את היכולות העיקריות ועקרון הפעולה של מערכת כיפת ברזל:

6. סרטוני הסברה בווידאו “רגיל”

כאן לא מדובר באנימציה, אלא בסרטון שמצולם עם מצלמת וידאו ושחקנים אמיתיים. השחקנים יכולים להיות עובדי החברה שמספרים עליה (מאד נפוץ), או שחקן\טאלנט. בדרך כלל, אופציה זו יקרה יותר מסרטוני אנימציה: סרטון מותאם אישית וברמה גבוהה עשוי לעלות 15 אלף ש”ח וצפונה.

סרטון לסכיני גילוח:

מדוע כדאי לשווק באמצעות סרטוני הסברה?

שם המשחק הוא עלות נמוכה לצד אפקטיביות גבוהה. עלות הפקת סרטון הסברה היא נמוכה מאופציות אחרות העומדות בפני בעלי עסקים, ונאמדת באלפי שקלים לסרטון (מומלץ לא להתפתות להצעות מצחיקות של “מאות שקלים” – יש מחיר למחיר). באותה הנשימה, מדובר על אמצעי אפקטיבי להעברת מסר קצר וקולע ללקוח פוטנציאלי. סרטונים באופן טבעי מחלחלים למודעות של הצופה, מושכים את העין ומעוררים סקרנות.

לכן, שלא במפתיע, עסקים רבים בוחרים להשתמש באופציה הזאת כדי לשווק מוצרים או שירותים, וזוהי אופציה טובה במיוחד לעשות קידום לעסקים קטנים, שלרוב גם תקציב השיווק שלהם קטן. את הסרטון ניתן להפיץ ברשתות החברתיות, לשלוח לרשימת דיוור, לעשות לו קידום ממומן, להוסיף אותו בדף נחיתה (תכף ארחיב על כך) ועוד.

יתרה מזאת, גוגל נוהגת לדרג סרטוני יוטיוב במקום גבוה בתוצאות החיפוש אם הוזנו מילות המפתח מתאימות. כך ניתן למנף סרטון הסברה מוצלח לקידום העסק בתוצאות במנוע החיפוש. בעניין הזה, חשוב להקפיד על עקרונות SEO בסיסיים לסרטוני יוטיוב: כותרת מתאימה, תיאור מוצלח, מילות מפתח וכו’.

אין גבול לרעיונות היצירתיים להצגת מוצר ללקוחות פוטנציאליים בסרטון – השמיים הם הגבול. אפשר ליצור כמעט כל דבר במגוון חומרים, צורות, טכניקות ואפקטים. 

הסרטון שהביא לדרופבוקס מיליוני הזמנות

אחת הדוגמאות הידועות של שימוש מוצלח בסרטון הסברה היא הסרטון שהפיקה חברת דרופבוקס בשנת 2009:

הסרטון, שהופק בטכניקת סטופ מושן, מסביר בצורה אלגנטית כיצד השירות של החברה עובד. הסיפור העסקי של דרופבוקס מעניין למדי: תחילה ניסתה החברה לפרסם את השירות שלה בגוגל אדוורדס, אבל מהר מאד גילתה שהמסלול לא משתלם מכיוון שעל כל מנוי שנרשם לשירות שלהם תמורת 99 דולר, היא שילמה לגוגל כ-300 דולר. לאור זאת, החליטו בחברה בצעד אסטרטגי לשווק באמצעות סרטון הדרכה באנימציית סטופ מושן. הסרטון הפך מהר לוויראלי וגרף 2.8 מיליון הזמנות לדרופבוקס בפרק זמן של 30 יום – מספר מרשים ביותר לכל הדעות. והשאר – היסטוריה. 

סרטון הסברה בדף נחיתה עשוי להגדיל את כמות ההמרות

דרך מעניינת להשתמש בסרטוני הסברה היא לשלב אותם בדפי נחיתה. דפי נחיתה בנויים לרוב על בסיס עמוד אחד שמטרתו לשכנע את המבקר\לקוח פוטנציאלי לבצע פעולה רצויה כגון השארת פרטי יצירת קשר, רכישת מוצר או פניה למוקד טלפוני. מרגע שמבקר נוחת בדף הנחיתה, זמן השהות בו הוא ה-“Money time” – הזמן הקריטי בו יש לשכנע אותו לבצע פעולה, שנאמד בשניות בודדות. החלטה אם לבצע פעולה או לא תלויה בטיב הדף ובהתאמתו לצורך הרגעי של המבקר. דף הנחיתה צריך להיות בנוי בצורה ממוקדת, נגישה ומשכנעת, והכי חשוב – הדף צריך לתפוס את תשומת ליבו של המבקר ולשמר אותה עד שהבין היטב את מהות המוצר המוצע. דרך טובה לעשות זאת היא באמצעות סרטון.

במחקר שערכה חברת EyeViewDigital , נמצא שהוספת סרטון בדף הנחיתה הגדילה את כמות ההמרות ב-86 אחוזים. לא קשה לדמיין מדוע: סרטונים מושכים את העין, מגרים את החושים ולמעשה מאריכים את משך השהות באתר. סרטון הסברה מאפשר למבקר להבין בזריזות ובהנאה מהו המוצר או השירות המוצע (ניצול מיטבי של ה-“Money time”). בצורה כזאת, לקוח פוטנציאלי מפנים בצורה מיטבית את המוצר או שירות המוצע, ויודע להבחין בצורה טובה האם המוצר המוצע מתאים לו. אם הסרטון הוא אנימציה מוצלחת שמשלבת מסר אלגנטי והומוריסטי, לב המבקר ייכבש.

דוגמא טובה היא סרטון ההסברה שמופיע בדף הנחיתה של אתר Crazy Egg. אם תיכנסו לאתר תראו שאתם מתבקשים להכניס את ה-URL של האתר שלכם, או לחלופין, ללחוץ על הכפתור “Tell me more”. בלחיצה עליו, דף הנחיתה נגלל מטה, ומופיע סרטון ההסברה. חשוב לציין כי הסרטון לא מנוגן אוטומטית אלא נדרשת פעולת לחיצה של המשתמש לצורך הפעלת הוידאו – זאת נקודה חשובה מאד שכן הפעלת וידאו אוטומטית היא יותר מטרידה מאשר מועילה.

איך תפיקו סרטון הסברה לעסק בכוחות עצמכם?

ברשת ישנן לא מעט אפשרויות להפקת סרטוני הסברה בשיטת “עשה זאת בעצמך” בעזרת פלטפורמות פשוטות ותבניות מוכנות מראש. לרוב, האתרים מציעים חבילה חינמית בסיסית שהנה מוגבלת באופציות עריכה ובעלת הגבלות של זכויות יוצרים. יחד עם זאת, ניתן במחיר זול באופן יחסי (עשרות עד מאות דולרים) לשדרג את החשבון ובכך להסיר את ההגבלות הללו. האופציות הללו יכולות להתאים לבעל עסק עם תקציב מוגבל ושהתברך בחוש אמנותי מפותח.

הנה כמה פלטפורמות מומלצות:

• PowToon – אולי האתר הנפוץ ביותר להפקת סרטונים באונליין. האתר מציע מספר סגנונות איור (לוח לבן/אינפוגרפיקה/דמויות מצוירות) לצד מסלולי עלילה שונים בהתאם לתחום ההתמחות של העסק. הממשק מאד ידידותי למשתמש ומכיל פעילות שהן אינטואיטיביות לאדם הממוצע כגון Drag&Drop, כתיבת בתיבת טקסט וכדומה. יש באתר מדריכים שמסבירים באופן תיאורטי כיצד רצוי לעצב סרטון הסברה, וכן מעניקים הסברים טכניים על השימוש בממשק האתר. עם זאת, קחו בחשבון שבחלק מהתבניות יש בעייתיות עם כתיבה בעברית וצריך למצוא פתרונות עוקפים.ניתן ליצור בחינם סרטון עם תבניות בסיסיות, מספר מנגינות וסימן מים, אך לא ניתן להשתמש בו לצרכים מסחריים עקב זכויות יוצרים. בנוסף לא ניתן לשמור אותו במחשב בקובץ MP4 אלא יש להעלות אותו ישר ליוטיוב. פרקטית, האופציה החינמית טובה כדי “לחוש” את הפלטפורמה טרם רכישת מנוי. במידה שרוצים לשווק באמצעות הסרטון (וגם לשמור אותו במחשב לפני כן), יש לרכוש מנוי חודשי בעלות של $59 לחודש למשך שנה, או $197 לחודש אחד בלבד.

• RawShorts – פלטפורמה להפקת סרטוני לוח לבן באונליין. בניגוד לפלטפורמה הקודמת, יש אופציה לרכוש מנוי עבור מספר מוגדר של סרטונים ולא עבור תקופת שימוש. לטעמי הגישה הזאת מיטיבה עם בעלי עסקים, מכיוון שלרוב כמות הסרטונים שדרושה היא לא גדולה דיה כדי להצדיק מנויים תקופתיים. הפלטפורמה היא מאד ידידותית למשתמש ומסתמכת בעיקר על ממשק Drag&Drop של תבניות אותן ניתן לערוך. מבחר התבניות הוא מרשים מאד וניתן לשלב בהן גרפים מונפשים, אינפוגרפיקה, תמונות, סרטונים וכמובן טקסט. באתר יש “שוק סרטונים” בו בעלי מקצוע מציעים את שירותיהם לבעלי עסקים להפקת סרטוני הסברה, ולהפך. מזכיר קצת את Fiverr ולא רלוונטי לעברית.

• MySimpleShow – גם פלטפורמה זו מיועדת להפקת סרטוני לוח לבן, כאשר לאנימציה מתווספות תנועות ידיים אמיתיות שמניעות אובייקטים בסרטון. הממשק פשוט למדי ומספק למשתמש ליווי צעד אחר צעד להפקת הסרטון. יחד עם זאת, מבחר התבניות והאובייקטים קטן בהרבה בהשוואה לשתי האפשרויות הקודמות. ניתן להוסיף לסרטון קריינות אוטומטית של הטקסט שהוזן, מה שיכול לחסוך לא מעט כאבי ראש. זה גם נשמע יחסית אנושי ולא רובוטי, רק חבל שהאופציה קיימת רק לשפה האנגלית. הפלטפורמה חינמית לחלוטין.

שימוש בסרטוני הסברה לשיווק צפוי רק לגדול

המגמה ההולכת וגוברת בשימוש בווידאו באתרי אינטרנט, פעמים רבות על חשבון תכני טקסט, היא בהחלט סימן לכך שלעסקים כדאי להשקיע בהפקת סרטונים כאלה.

תמונה אחת שווה אלף מילים:

סיכום

סרטוני הסברה באנימציה הם אמצעי כלכלי, יעיל ומוכח להגדלת כמות ההמרות וחיזוק המותג של בית העסק. ניתן ליצור סרטונים במגוון טכניקות בהתאם לצרכי העסק, ולהשתמש בהם לצרכי שיווק במגוון פלטפורמות ברשת.

האם יצא לכם להשתמש בסרטוני הסברה לשיווק? מה הניסיון שלכם אתם – האם הם הגדילו לכם את ההמרות? אלו סוגי סרטונים הכי אפקטיביים לדעתכם? אשמח לשמוע מכם בתגובות!

בהקשר זה, אולימפיאדת ריו 2016 מציגה מקרה מבחן מרתק, שכן היא בסך הכל האולימפיאדה השניה שמתרחשת בעידן הרשתות החברתיות, ועוד בתקופה בה כל מותג שמכבד את עצמו מקפיד לתחזק חשבונות בכמה רשתות כאלה. יתרה מכך, הסמארטפונים, שב-2012 עוד היו יחסית בראשית דרכם, השתלטו מאז על החוויה הדיגיטלית של כולנו, כאשר כיום אנחנו מקפידים לבדוק אותם בצורה אובססיבית גם כאשר אנחנו צופים במסכים אחרים כמו הטלוויזיה או המחשב. לא מפתיע, אם כך, שאולימפיאדת ריו כונתה על ידי רבים “אולימפיאדת הסמארטפון”, שכן צעירים רבים צפו בה מהמכשיר הנייד.

השנה ההזדמנות השיווקית היתה גדולה מתמיד, שכן לראשונה הוועד האולימפי הבינלאומי החליט להגמיש מעט את הנהלים בכל הקשור לפרסום באולימפיאדה, שבאופן מסורתי היו קשוחים למדי. אם עד השנה רק המותגים שנותנים חסות לאירועים האולימפיים הורשו ליצור קמפיינים פרסומיים הקשורות לאולימפיאדה, הרי שהשנה ניתנה רשות גם למותגים שאינם נותני חסות להשתתף בחגיגה. עם זאת, עדיין נאסר השימוש בסמלים המסחריים של האולימפיאדה כמו הלוגו ומילים מסוימות (ביניהם “Paralympic Games”, “Rio 2016” , “Olympic Games” ועוד), כפי שניתן לראות באתר הרשמי של אולימפיאדת ריו.

בפוסט זה בחרתי להביא כמה מהמותגים (הכוללים גם מותגים נותני חסות וגם כאלה שאינם נותני חסות) שהציגו השנה קמפיינים אולימפיים מרשימים בזירות הדיגיטל השונות, מיוטיוב וסנאפצ’ט ועד שידורים חיים בפייסבוק. מי יזכה בזהב? זאת כבר תהיה ההחלטה שלכם.

airbnb

השנה נצפה שיתוף פעולה מעניין מאד בין האולימפיאדה ובין airbnb אשר הפכו לספקים הרשמיים של דיור אלטרנטיבי באירועים האולימפיים (תמורת תשלום צנוע שהפך אותם לנותני חסות). במהלך האולימפיאדה, airbnb סיפקו 20,000 דירות, בתים וחדרים בעיר ריו שקהל היעד העיקרי שלהם היה מבקרי האולימפיאדה.

airbnb וקהילת המארחים שלה בריו הפיקו קמפיין וידאו משותף תחת ההאשטאג staywithme# שהציג את סיפוריהם של שלושה מארחים אותנטיים מריו אשר הזמינו אנשים להתגורר אצלם. הסרטונים הופצו בפייסבוק וביוטיוב, שם טורגטו לשני קהלים עיקריים בברזיל: קהילת airbnb ואוהדי המותג, ואנשים בגילאים 18-40 שלא בהכרח מכירים את המותג אך נהנים לטייל בעולם. במקביל airbnb ביקשו מהקהילה בברזיל להשתתף בקמפיין על ידי שיתוף סרטונים ותמונות של חוויותיהם בעיר.

פרוקטר & גמבל

תאגיד הענק פרוקטר & גמבל, אחד מנותני החסות העיקריים של האולימפיאדה, בחר גם באולימפיאדת לונדון 2012 וגם השנה, להתמקד לא במוצרים שלו אלא בסיפורים אנושיים ומגמות תרבותיות. השנה החליט התאגיד לספר את סיפורן של האמהות שנמצאות מאחורי הגיבורים האולימפיים, בקמפיין וידאו מרגש בשם “Thank You Mom”. הסרטון המרכזי של הקמפיין עוקב אחר סיפוריהם של ארבע אמהות וילדיהן, ספורטאים אולימפיים, ומופץ תחת ההאשטאג thankyoumom#:

https://www.youtube.com/watch?v=MQ3k6BFX2uw

קוקה קולה

קולה קולה מעניקה חסות לאולימפיאדה מזה שנים רבות. הקמפיין של החברה באולימפיאדה הנוכחית נקרא ThatsGold#. במסגרת הקמפיין יצרה החברה סרטונים בהם מופיעים קטעי ארכיון של 79 ספורטאים מ-23 מדינות, אשר מבצעים הקבלה בין זכייה במדליית זהב לרגעי אושר בחיי היום-יום (שאחד מהם הוא, כמובן, שתיית קוקה קולה).

https://youtu.be/-xgrFv-j1ws

https://youtu.be/SW7Cuopu8No

השנה טרחה קוקה קולה לשים דגש מיוחד על רשתות חברתיות: היא פנתה למובילי דעה רבים ברשתות כמו יוטיוב, אינסטגרם, סנאפצ’ט ועוד על מנת שישתפו אתה פעולה, ידברו על הקמפיין ועל המסר שלו ויפיצו אותו ברשת. החברה פתחה מעין חמ”ל שיווק דיגיטלי בריו שתפקידו היה לנטר את הרשתות החברתיות לאורך המשחקים ולייצר תוכן סביב הרגעים הדרמטיים ביותר. המותג הריץ את ההאשטאג באינסטגרם וכן יצר ערוץ יוטיוב עם סרטונים קצרים נוספים, בו ספורטאים משתפים את “רגעי הזהב” שחוו במהלך הקריירה, נותנים עצות לספורטאים מתחילים ונזכרים ברגעים משמעותיים מהאולימפיאדה. בנוסף, יצרה קוקה קולה מיניסייט שהוקדש לריו 2016, עם עדכונים מהמשחקים, המלצות תרבות על ריו (וברזיל בכלל) ותכנים נוספים.

הסרטון הבא סוקר את שיתוף הפעולה של קוקה קולה עם מובילי דעה ברשתות החברתיות:

General Mills

חברת המזון האמריקאית General Mills, המייצרת ומשווקת דגני בוקר, מוצרי אפייה, ארוחות מוכנות ועוד ברחבי העולם החליטה גם היא לנצל את המומנטום של האולימפיאדה לצרכי שיווק. החברה, שהסירה לאחרונה חומרי טעם מלאכותיים וצבעי מאכל מדגני הבוקר שלה החליטה לקדם את הנושא באמצעות סרטון בשם “The Rabbit Showdown”, בו מככבים ארנבים המבצעים תרגילים אולימפיים (כמחווה לארנב המפורסם של דגני הבוקר “טריקס”).

https://www.youtube.com/watch?v=L0plL8-cTCw

הסרטון מזמין את אוהדי החברה להעלות סרטונים של ביצועים אולימפיים של ארנבוני המחמד שלהם אל חשבון הטאמבלר שנוצר במיוחד עבור הקמפיין, Rabbit Showdown; הקמפיין קודם גם בטוויטר, תחת ההאשטאג RabbitShowdown#.

CBC/Radio Canada

רשות השידור הקנדית CBC/Radio Canada רצתה להפוך את ריו 2016 לאולימפיאדה הנגישה ביותר ברשת בהיסטוריה של קנדה. אתר הרשות סיפק לגולשים שידורי סטרימינג לייב של כל המשחקים, וכן איפשר צפייה בהם דרך אפליקציה ייעודית לסמארטפונים. בנוסף הרשות יצרה אתר אינטרנט המיועד לצעירים ובו מגוון משחקים ופעילויות, שמטרתו להשכיל ילדים ובני נוער בנושאי ספורט ולתת להם השראה לעסוק בספורט, בדגש על האולימפיאדה. באתר ניתן למצוא סקרים, שאלונים, סרטונים, משחקים ובלוג, כמו גם עמודים המוקדשים לנבחרת הקנדית. האתר הושק חודש לפני תחילת המשחקים האולימפיים עם שעון שביצע ספירה לאחור עד לרגע פתיחתם; ובמהלך האולימפיאדה הוא הציג בראש העמוד את מספר המדליות בהן זכתה קנדה.

NBC

לאחר שנוכחה לדעת שמספר בני 12-17 הצופים באולימפיאדה עלה ב-25 אחוזים מאולימפיאדת בייג’ינג 2008 ועד ללונדון 2012, רשת NBC האמריקאית הבינה כי עליה לקרוץ לקהל צעיר (בני 12-34) באולימפידה הנוכחית. היא החליטה לשלב ידיים עם האתר הפופולרי באזפיד כדי ליצור תכנים מעודכנים הקשורים לאולימפיאדה ולהפיצם ברשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וסנאפצ’ט. אם אתם זוכרים, על שימוש בסנאפצ’ט כדי לפנות לצעירים כתבתי גם בפוסט על המירוץ הדיגיטלי לנשיאות ארצות הברית.

באזפיד שלחו לריו צוות של 12 מפיקי וידאו שמטרתו היתה לייצר מהדורה יומית עבור Snapchat Discover, פיצ’ר המדיה של סנאפצ’ט בו ניתן לקבל עדכונים ממגוון אתרי חדשות ובידור. התכנים שיצרו עסקו בספורטאים מנקודת המבט הייחודית של באזפיד, וכללו בין היתר שאלון בו הגולשים התבקשו לזהות את חברי נבחרת ההתעמלות האמריקאית לפי שרירי הבטן שלהם, והמלצות על איפור עמיד למים מפי אחת השחייניות. כאן, בתמונה לכתבה על 8 בעיות של אנשים גבוהים, ניתן לראות את השחיין האולימפי Townley Haas, שמצטיין בגובה מרשים:

גם באתר של באזפיד, רבים מהתכנים שעסקו באולימפיאדה ניווט את הגולשים אל רשת NBC כדי לצפות במשחקים:

הולמרק בשיתוף עם עמותות לאימוץ בע”ח

את הרשימה הזאת אסיים עם דוגמא נוספת של ספורטאים פרוותיים, והפעם – חתולים. אם הסתובבתם בפייסבוק בימים הראשונים של אולימפיאדה בוודאי התקשיתם לפספס את הסרטון הוויראלי הבא, המציג חתלתולים מבצעים מגוון תרגילים אולימפיים:

הסרטון המתוק, שהושק ביום פתיחת המשחקים האולימפיים וזכה ללמעלה מ-40 מיליון צפיות ומאות אלפי שיתופים עד כה, הוא פרי יוזמה משותפת של ערוץ הולמרק ועמותות בעלי החיים North Shore Animal League America ו-Last Hope Animal Rescue and Rehabilitation שמטרתה לעודד אימוץ חיות מחמד מעמותות. הסרטון הוא טיזר לקמפיין סרטונים שלם בו ניתן לצפות בחתלתולים מתחרים בענפים אולימפיים שונים כמו התעמלות מכשירים, כדורעף, היאבקות ועוד. הסרטונים מרוכזים באתר Kitten Summer Games בו גם ניתן לקרוא על המתחרים (ביניהם Felina Williams, Hissimone Biles, Hissing Bolt ועוד), ליצור סלפי עם אחד מהם, לצפות בתמונות שלהם, וכמובן, למצוא את העמותה הקרובה ביותר ממנה ניתן לאמץ חתול.

סיכום

הקמפיינים שלעיל מדגימים כיצד מותגים יכולים להשתמש באירועים גלובליים בולטים כדי ליצור סביבם מעטפת שיווקית מהודקת, הכוללת שימוש במגוון ערוצים (בדגש על רשתות חברתיות), סיפורים אישיים ומעוררי ההזדהות ושיתוף הגולשים בחוויה באמצעות מענה על סקרים, השתתפות בהגרלות ועוד.

נתקלתם בעוד קמפיינים אולימפיים מוצלחים במהלך ריו 2016? שתפו אותנו בתגובות!

הכנס כלל שמונה אירועים בסך הכל, שחלקם התנהלו במקביל ורובם כללו מספר הרצאות בזו אחר זו תוך שילוב של פאנלים מרובי דוברים. המרצים הבולטים השנה כללו את דייויד שינג, “הנביא הדיגיטלי” של חברת AOL; דבי וינשטיין, ראש תחום מיתוג וחדשנות בגוגל EMEA; דייויד אוטליק, מייסד שותף ומנכ”ל חברת Synetiq העוסקת בנוירו-מרקטינג; סטפן פיו, שותף ב-Analysys Mason, חברת מחקר וייעוץ בינ”ל; אלכס ג’נקינס, עורך המגזין הבריטי Contagious; ויינג וונג, מנהלת פיתוח עסקי וראש הקבוצה לעסקים בסין ב-PwC ישראל.

הדמות שנבחרה השנה לעטר את לוגו הכנס היתה הגורילה האימתנית קינג קונג, שאוירה כשהיא דורכת על מגדלי עזריאלי ומנופפת בזעם בסמארטפון שהסוללה שלו עומדת להתרוקן. אם יורשה לי לזרוק ניחוש פרוע, קינג קונג ייצג את הדור שהוריו כבר התייאשו ממנו ומפרסמים ומשווקים לא יודעים איך להתמודד אתו – דור ה-Y. מה שמחזק את ההשערה הוא שמושב שלם בכנס יוחד לדור ה-Y, כולל פאנל של נציגי דור זה, ושהדור המושמץ הוזכר בהרצאות נוספות. כיאה לאירוע שעוסק בדור מחובר עם אובססיית לשתף את חייו בכל מדיה אפשרית, במהלך הכנס נציגי גלובס חזרו וביקשו מהקהל לתייג את רשמיו מהאירוע תחת ההאשטאג #globesmad2016.

עוד נושאים שבלטו בכנס היו VR (טכנולוגיות מציאות מדומה), וידאו, טלפוניה וביג דאטה. לנוחיותכם, מוגשים כאן סיכומי ההרצאות הבולטות בכנס, בדגש על התובנות והתחזיות שבלטו בהן.

מושב #1: vs. Yz המציאות

לאחר שאיתן מדמון, מנכ”ל גלובס, נשא ברכות ואילנית חיות מגלובס הציגה את מדד המותגים לשנת 2016 (גוגל במקום הראשון ומקדונלדס ומוצרי בשר מעובד בירידה – מפתיע משהו?), התקיימו שני דיונים קצרים על הבמה. בראשון, חגי גולן, העורך הראשי של גלובס, ראיין את שלמה פילבר, מנכ”ל משרד התקשורת, תוך התמקדות בפסילת ההסכם בין הוט מובייל לגולן טלקום מוקדם יותר השבוע. המסרים המרכזיים מפילבר היו שגולן אינה מורמת מעם וחייבת לשחק באותם הכללים בהם משחקות חברות הסלולר האחרות; ושהתחרותיות בשוק, כולל המחירים הנמוכים, היא כאן כדי להישאר.

הדיון השני התנהל בין גד פרץ, כתב ופרשן התקשורת בגלובס ואיציק בנבנישתי, מנכ”ל קבוצת פרטנר. כצפוי, הדיון התמקד במהלך המיתוג הבולט של פרטנר השנה, אשר לדברי בנבנישתי אין לו אח ורע בעולם במהירות שבה התרחש. עוד דיבר בנבנישתי על פרוייקט הסיבים המתקדם שהשיקה פרטנר לפני שבועיים ועל כניסתה העתידית לתחום הטלוויזיה. הוא התייחס גם לקרב שמנהלת החברה מול גולן וחזר על דבריו של פילבר, שגולן, כמו כל חברות הטלקום, חייבת לעבוד על פי תנאי הרשיון שקיבלה ממשרד התקשורת.

דייויד שינג, AOL: הנוף הדיגיטלי העתידי – הצגת מגמות חדשות בעתיד האינטרנט

לאחר הדיונים על שוק התקשורת כבש את הבמה דיוויד שינג, “הנביא הדיגיטלי” של חברת AOL, בהרצאה קצבית ומהירה שהציגה את המגמות החדשות בתחום האינטרנט. שינג שם דגש בהרצאתו על שלושה אלמנטים: תרבות, קוד ויצירתיות. לדבריו, הגוגל גלאס הוא דוגמא להמצאה שהיא all code, no culture. הטכנולוגיה חכמה אך המשקפיים לא מייצרים תרבות – כי מי רוצה להיות חבר של אנשים שמשתמשים בגוגל גלאס?

שינג התייחס גם לאינטרנט של הדברים והדגיש שעיצוב חפצים חכמים  הולך להתמקד ב-wearables (חפצים לבישים). בהתייחסות הראשונה לדור ה-Y בכנס, הוא ציין שהדור אינו me generation כי אם we generation, אשר מתמקד בשיתופיות וקהילתיות, ושמטרותיו העיקריות הן שמחה, חברות, משפחתיות והגעה ליציבות כלכלית. בהתאמה, סוג הפרסום אליו הולך העולם הוא advocacy – המלצות מאנשים שאנחנו מכירים. תחזית נוספת היתה שהאינפלציה העכשווית באפליקציות תצטמצם; בעתיד נשתמש בפחות אפליקציות, אך נשתמש בכל אחת מהן יותר, וכל משתמש יהיה power user.

פאנל דור ה-Y: מה רוצה דור ה-Y וכיצד המפרסמים והמשווקים מתמודדים אתו

הנואם הבא היה גיא לרר מ”צינור לילה”, שכיליד שנת 79′ הגדיר את עצמו כמי שנמצא על הגבול שבין דור ה-X לדור ה-Y. הוא הפריך את הסטריאוטיפים הנפוצים על דור ה-Y – ההתרכזות בעצמי וההתרכזות בסמארטפון – בכך שחשף נתונים מעמוד הפייסבוק של “צינור לילה”: מתברר, כי הפוסטים הוויראליים ביותר בעמוד הם אלה הקשורים לצדק חברתי, מעורבות ואכפתיות, כדוגמת הנאום הוויראלי של עידו גל רזון, הסובל מפוסט טראומה, בוועדת הכנסת בדצמבר האחרון.

אם מתייחסים לעובדה שכ-75 אחוזים מאוהדי העמוד נמנים עם דור ה-Y, הרי שנתונים אלה מציגים תמונה הפוכה מהסטריאוטיפים. לדברי לרר, דווקא העובדה שהדור הזה מגדיר את עצמו דרך מה שהוא משתף ברשתות החברתיות, עוזרת לו להבין מה הוא רוצה מעצמו ומהעולם, ולהיאבק למען מטרות שהן לאו דווקא נרקיסיסטיות.

בהמשך ישיר ללרר, התקיים פאנל שכלל נציגים בולטים של דור ה-Y במדיה: אלירן בן יהודה מ-Taboola; תום פחיס מ-Playbuzz; צליל אברהם ממאקו (כותבת סדרת הכתבות על דור ה-Y שבלטה מאד השנה); גלית חוגי, סטנדאפיסטית ויוצרת הסדרה “האחיות המוצלחות שלי”; עקיבא נוביק, עיתונאי ערוץ 10; וספיר שפיגל, יזמת בת 22 ובעלת חברת חללי העבודה Merkspace. את הפאנל הנחה העיתונאי לי-אור אברבך, גם הוא נציג הדור.

להלן כמה תובנות שעלו מהפאנל:

צעירי דור ה-Y בישראל עובדים יותר שעות מהממוצע ב-OECD ורבע מהם עובדים בשתי עבודות ויותר, זאת בניגוד לסטיגמה העצלנית שהדביקו להם. אולם, בשוק העבודה הם נתקלים בקונפליקט בין הרצון לעבוד בעבודה שתואמת את ערכיהם ושאיפותיהם – ובין מעסיקים שמתייחסים אליהם כמו למכונות ונפטרים מהם תוך שנתיים-שלוש. לפיכך, בעולם של היום אין טעם להתנהל “לפי הספר” במקומות עבודה כי לנאמנות במקום העבודה כבר אין ערך.

בתחומי המדיה והפוליטיקה, ההזדהות כבר אינה עם ערוץ תקשורת מסוים או מפלגה מסוימת, אלא עם הדמות הספציפית. המדיה החברתית נותנת לכל אחד במה באמצעותה הוא יכול ליצור לעצמו זהות דיגיטלית מובחנת ולצבור עוקבים. בהתאמה, דור ה-Y לא מפחד מעניין אובדן הפרטיות ברשת כי הוא שואף לתת ביטוי לזהות שלו בכל ערוץ אפשרי.

אנשים כבר לא נכנסים לכתבות וקוראים אותן עד הסוף – ולכן משווקים, מפרסמים ואנשי תקשורת נדרשים לקחת את הרעיון של storytelling למחוזות אחרים כגון שאלונים (כמו אלה שעושה Playbuzz), שידור חי בפייסבוק מאחורי הקלעים של אירועים חדשותיים, ו-audio books. בנוסף, מומלץ שישימו דגש על תכנים מותאמים אישית שאנשים ירצו להזדהות אתם – וכמובן, לשתף אותם.

מושב #2: מציאות מושכת | מוביל לעתיד | E החלומות

המושב השני של הכנס התנהל בשלושה אולמות במקביל. את רובו ביליתי באולם הגדול, בו התקיימו הרצאות תחת הכותרת “מציאות מושכת – טכנולוגיה בשירות השיווק”. לקראת הסוף, דילגתי לאחד האולמות האחרים בו התקיימו הרצאות ודיונים בתחום הטלקום תחת הכותרת “מוביל לעתיד – התשתיות דוחפות לחדשנות” (בו ההרצאה המרכזית היתה של סטפן פיו מ-Analysis Mason) אך כל מה שהספקתי לתפוס היה דיון נוסף עם שלמה פילבר, שחזר על המסרים שאמר בתחילת הכנס. לאולם השלישי, בו דיברו על תחום הקניות אונליין תחת הכותרת “E החלומות: חזון ואסטרטגיה – הגשמת הקניות ברשת” לא הספקתי להגיע (עם הדוברים נמנו איציק אברכהן, מנכ”ל שופרסל; גבי רוטר, מנכ”ל קסטרו; ואלעד גולדנברג, מנהל הפעילות העסקית eBay ישראל).

להלן תמצית ההרצאות של מציאות מושכת – טכנולוגיה בשירות השיווק:

גיל רוזן, בזק: Y Everything is Different

מגמת דור ה-Y נמשכה בהרצאתו של סמנכ”ל שיווק וחדשנות בבזק, גיל רוזן, אשר הסביר על ארבעת המימדים של השינוי שחווה עולם התקשורת: בעולם, אצל המשתמשים, בשיווק ובתקשורת עצמה. העולם חווה שינויים טכנולוגיים חסרי תקדים ומציג יותר ערוצי מידע. המשתמשים, בדגש על משתמשי דור ה-Y, אינם פסיביים – הם בוחרים את התכנים, הם קובעים את קצב הצפייה, הם בודקים ומשווים, ובקיצור, הם בעלי השפעה חזקה על מותגים ולא ההיפך.

בשיווק, כבר אין מסר ממוצע או משתמש ממוצע: יש מגמה של פרסונליזציה. בנוסף, יש דגש חזק על איכות התכנים, ויש חשיבות גדולה למדידת נתונים באמצעות מספרים. תפקיד אנשי השיווק השתנה מ-Chief Marketing Officer ל-Chief Marketing & Journey Officer – המשווק מנהל גם את המסע של הלקוח. התקשורת משתנה הודות להנגשת טכנולוגיות חדשות ומורכבות לכלל האוכלוסיה. התחרות של בזק כבר אינה מול חברות מקומיות אלא מול ענקיות כמו אמזון.

דייויד אוטליק, Synetiq: הנוירו-מרקטינג עולה כיתה

שינוי נוסף שקורה היום הוא בתחום של מחקר שווקים. דיוויד אוטליק, מייסד שותף ומנכ”ל של חברת Synetiq ההונגרית (שעם לקוחותיה נמנות ענקיות תקשורת כמו HBO ו-BBC) פרש את החזון של תחום הנוירו-מרקטינג, מחקר שווקים המתבסס על מדידת תחושות, בו החברה מתמחה. באמצעות טכנולוגיות חדישות כמו ביו-חיישנים לבישים, ניתן למדוד תגובות רגשיות של הצופים לתכנים כמו פרסומות, למשל, באמצעות מעקב אחרי מוליכות חשמלית בעור, קצב לב ועוד. את המדידות ניתן לבצע בזמן אמת והדו”חות המתקבלים הם אינטראקטיביים ומשלבים תצוגות מתקדמות כמו מפות חום. נוירו-מרקטינג מאפשר לייצר לא רק big data, אלא big insights; שכן, מה שיותר חשוב מהגודל של המידע הוא השימושיות שלו.

פאנל: ביג דאטה בשירות השיווק

כפי שכבר ניתן להבין, באזז וורד נוספת בכנס היתה “ביג דאטה”: אותם נתוני הענק שמשמשים משווקים דיגיטליים בקבלת החלטות. בהתאמה, הקדישו לביג דאטה בשיווק פאנל, אותו הנחה יוני ארגמן, סמנכ”ל שיווק ואסטרטגיה עסקית בחברת Inner-Active. הדוברים הנוספים היו רן גשרי, סמנכ”ל שיווק ב-Taboola, ורן אברהמי, סמנכ”ל שיווק ב-Appsflyer.

תובנה אחת שעלתה מהפאנל היא שביג דאטה הוא כלי רב-ערך אם רק יודעים מה לעשות אתו. בין היתר, ניתן להשתמש בו כדי למצוא קהלים חדשים ובלתי-צפויים למותגים; ולהתאים תכנים באתרים למקום ממנו המשתמשים הגיעו אליהם (למשל, משתמשים שמגיעים לאתר כלשהו דרך פייסבוק נוטים לא לקרוא את כל התוכן, ולעזוב את האתר תוך זמן קצר; ולכן, יש להעניק למשתמשים ספציפיים אלה חוויה אחרת שתשאיר אותם באתר, כדוגמת שאלונים). בנוסף, הפריווילגיה של העלאת קמפיין מבלי לבדוק את המספרים כבר לא קיימת: שימוש בביג דאטה בניתוח ושיפור של קמפיינים הוא חיוני. המפרסמים הפכו מ-Mad Men ל-Math Men. הצפי לעתיד הוא טירגוט מדויק אפילו יותר והיפר-פרסונליזציה של פרסומות.

אריאל טלבי, TaKanto VR: תחום ה-VR בשירות השיווק

כיצד יכולות טכנולוגיות VR (מציאות מדומה) לעזור למשווקים ומפרסמים? על השאלה הזאת ניסה לענות אריאל טלבי, מנכ”ל TaKanto VR, חברת VR שבסיסה בסינגפור. לדבריו, VR סוגרת את הפער בין המסר לקהל היעד, ומקנה את היכולת “לעטוף” את הצופה במסר ובמקביל לקבל ממנו נתונים. כיום יש כבר לא מעט חברות מתחומים שונים המשתמשות ב-VR, ביניהן מקדונלדס, נסטלה, האפינגטון פוסט, אאודי וטופשופ.

טלבי הציג את המוצרים העיקריים המשמשים היום ב-VR: הזולים והפשוטים כמו ה-cardboard של גוגל; דרגת הביניים כמו ה-Samsung Gear VR שמצטיינת באיכות וניידות משופרת; והדרגה השלישית והמתוחכמת ביותר של מוצרים כמו אוקולוס ו-vive. כיום ערוצי דיגיטל רבים תומכים ב-VR כך שניתן ליצור באמצעותם קמפיינים משולבים עם פייסבוק וגוגל, למשל.

בעוד שבתחילה חברות רבות השתמשו במוצרי ה-VR כגימיק, היום הולכת ומתרחבת המגמה של שימוש בהם ככלי עסקי: למכירות, להדרכה, כפלטפורמת פרסום, להתנסות במוצר לפני שרוכשים אותו ועוד. הצפי הוא שעד 2018 VR תהווה פלטפורמה לגיטימית לפרסום, ושיתפתח התחום של של social VR (כפי שמתבטא ברכישתה של פייסבוק את אוקולוס). טלבי סיכם את ההרצאה באמירה שהיום אין מספיק תכנים ב-VR ולכן כל מי שייכנס לתחום עוד היום יזכה לחשיפה אדירה.

שרון גל, ערוץ 20

נכחתי רק בתחילת הראיון שערך לי-אור אברבך עם שרון גל, הח”כ לשעבר ומגיש “כלכלי בלילה” בערוץ 20 בהווה. המסרים המרכזיים של גל היו שאפשרי לשרוד כמותג אישי גם בצילן של הרבה תהפוכות (בכך התייחס לסיפור האישי שלו); כל איש תקשורת היום הופך להיות פלטפורמה משל עצמו חוץ מהפלטפורמה הרשמית שהוא משדר בה; וניתן כיום לנהל את התקשורת של עצמך במקום להתנהל על ידי התקשורת.

מושב #3: הבריף החדש | MAD Park |
Formagination

במושב השלישי התקיימו במקביל שלושה אירועים. המרכזי היה מספר הרצאות תחת הכותרת “הבריף החדש – כך ייראו המשימות החדשות של עולם הפרסום”. אירוע נוסף היה תחרות פיצ’ים לפורמטים טלוויזיוניים מקוריים של גלובס וארמוזה פורמטים, תחת הכותרת “Formagination”, עליu דילגתי )למי שמתעניין, בין המציגים היו הקומיקאי מיקי גבע, הסקסולוגית שלי ורוד והבמאי והעורך רועי עסיס; ובין השופטים  היו אבי ארמוזה, מנכ”ל ארמוזה פורמטים ישראל; ואריק דה וינטר, מנכ”ל חברת ההפקה ההולנדית Storylab). ובאולם נוסף התקיים ה-MAD Park, אירוע מיצגים חוצי תחומי וזירות של חברות דיגיטל מישראל, אליו הספקתי להגיע לקראת הסוף ולראות מספר מיצגים.

ראשית, אביא את תמצית ההרצאות של הבריף החדש – כך ייראו המשימות החדשות של עולם הפרסום:

דבי וינשטיין, גוגל: Making the web work for brands

דבי וינשטיין, ראש תחום ושיווק ב-Google EMEA (דרום ומזרח אירופה, המזרח התיכון ואפריקה), דיברה על שיווק בעידן הדיגיטלי ועל הכלים אשר יכולים לשרת מותגים היום. לדבריה, הדברים המרכזיים בהם מפרסמים ומשווקים צריכים להתרכז היום הם:

• ההשלכות של החיבור הרציף לערוצים דיגיטליים על התנהגות הצרכן הממוצע (דורקס, למשל, מצאה שאנשים עושים פחות סקס היום בגלל האינטרנט, ובעקבות זאת עלתה עם קמפיין בשם “turn off to turn on”)
• מציאת קהלי היעד הפחות הצפויים (מתברר שרק 40% מקוני המוצרים לתינוקות הם הורים לילדים; מי שפנה אל היתר – חברים ובני משפחה של הורים – זכה ביתרון בשוק)
• פרסום ושיווק בווידאו, ובפרט ביוטיוב – יעד הווידאו מס’ 1 בישראל

בהמשך לנקודה האחרונה, וינשטיין הדגישה שכדי לנצל את הפוטנציאל השיווק של יוטיוב, מומלץ לעשות פרסומת ארוכות יותר, אימרסיביות (צילום ב-360 מעלות), וכאלה ששמות דגש על embedding – הטמעת המותג אצל מובילי דעה שמשתפים סרטונים. טכנולוגיה נוספת שצפויה לתפוס ומומלץ להתחיל לעשות בה שימוש היא, כמובן, VR.

אלכס ג’נקינס, Contagious Magazine: סוד ההצלחה של סוכנויות הפרסום המובילות בעולם – איך ממנפים קריאייטיביות לקמפיין מנצח

אחד האנשים שהכי חשופים לקמפיינים שיווקיים של העידן הנוכחי הוא אלכס ג’נקינס – עורך Contagious, מגזין בריטי בעל שם העוסק בשיווק, פרסום וטכנולוגיה. ג’נקינס החליט לגלות את מה שהוא קורא לו the habits of highly contagious agencies באמצעות אנליזה מתוחכמת שמיפתה את סוכנויות הפרסום המצליחות בעולם (והתבצעה בפלטפורמה הייעודית Contagious I/O). בהמשך, הוא ראיין את ראשי הסוכנויות האלה (ביניהן Marcel Paris, Grey London ו-Leo Burnett Dubai) ובחן מהן מתודולוגיות העבודה שמובילות אותן להצלחה.

להלן התובנות העיקריות של ג’נקינס:

• אין happy accidents. הקמפיינים המצליחים ביותר לא היו עניין של מזל כי אם תולדה של תכנון ממושך, והמאפיינים של עבודות טובות הן יצירתיות מבריקה, אפקטיביות גבוהה, ולקוחות שמחים.
• סלקטיביות מול הלקוחות: כיום, לא רק ללקוחות יש זכות וטו על המפרסמים, אלא גם המפרסמים יכולים לבחור שלא לעבוד עם לקוחות מסוימים אם אינם פתוחים לרעיונות שלהם. לצד זאת, גם במקרים של לקוחות גרועים, כדאי לקחת את הזמן ו”לחנך” אותם.
• אין יותר רוקסטארים. התגלה שהרוקסטארים (תחשבו דון דרייפר מ”מד מן”) מדכאים את היצירתיות של שאר הצוות ומורידים את המוטיבציה שלו. הדגש הוא על פלואידיות, שילוב העבודה של מחלקות שונות ודרגים שונים ופתיחות לרעיונות שמגיעים מאנשי קריאייטיב צעירים.
• יש לשים דגש על יצירת אהבה ואמון מול הלקוחות ומול העובדים ודגש על שיתוף פעולה והעצמה במטרה לפתח יחסים ארוכי-טווח שיכולים להועיל לשני הצדדים בעתיד.

את המצגת המלאה מההרצאה ניתן למצוא באתר הבא: habits.contagious.com

רמי יהודיחה, LEAD: משרדי הפרסום הופכים לאסקייפ רום שיווקי – פרסום בעידן הביג דאטה

מייסד ומנכ”ל LEAD, רמי יהודיחה, הציג את חדר הבריחה שהיה בכנס, בו התמודדו מספר צוותי שיווק על פיצוחו תוך 15 דקות. לדבריו, הרעיון נולד כמטפורה לאקלים השיווקי בו אנחנו נמצאים היום, בו הפניקה מהעולם המשתנה מובילה לתירוצים כמו הטענות נגד דור ה-Y. למעשה, כל כמה שנים יש דור חדש של צרכנים, ובמקום להאשים אותם בחוסר ההצלחה, צריך ללמוד להתמודד אתם. אדרבא, כיום אנחנו לפני הרנסנס של חברות הפרסום, וזאת בזכות הביג דאטה. ברגע שנמנף את הביג דאטה מכלי למדידות בלבד לכלי לקריאייטיביות ויצירת ערך – ביג קריאייטיב דאטה – אז יתרחש המפץ הגדול.

רביב טל, Vigo: מדד המדוברות – הקמפיינים שעוררו את השיח ב-2016

מנכ” חברת Vigo, רביב טל, הציג את מדד המדוברות לתקופה של יולי 2015 – יוני 2016, שנעשה בשיתוף גלובס ומנהלי שיווק מצייצים. זהו מדד חדש לקמפיינים שייחודו בכך שהוא אחיד לכל ערוצי המדיה ומשקלל את מידת ההשפעה והאינטראקציה שלהם למדד אחד: כמה יוניקים נחשפו לקמפיין.

בין הקמפיינים שכיכבו השנה היו “דניס” של ברנפלקס (2.4 מיליון יוניקים), מהלך המיתוג מחדש של פרטנר (2 מיליון יוניקים) ו”הפנים החדשות” של סכיני הגילוח של Life מבית סופרפארם (1.7 מיליון יוניקים). לדברי טל, האלמנטים המשותפים לקמפיינים מצליחים הם: פרזנטורים ברוח התקופה (משפיעני מדיה חברתית, פליטי ריאליטי), שילוב זירות (דיגיטל וטלוויזיה, למשל), תוכן קריאייטיבי, רגש ופרובוקציה. בנוסף, הוא הדגיש את החשיבות של מדידת האפקטיביות של קמפיין לא רק בדיעבד, אלא גם לפני הקמפיין ובמהלכו.

רבקה קהת, גוגל ישראל: העצה הכי טובה לאנשי שיווק

סמנכ”לית שוק מקומי בגוגל ישראל, רבקה קהת, נתבקשה לתת עצה אחת לאנשי השיווק הנוכחים בכנס. עצתה התמקדה בשתי מילים: שינוי הרגלים. לדבריה, עולם השיווק נמצא בנקודת מפנה – המעבר לדיגיטל – וכל המפרסמים הגדולים מעבירים את הפעילות שלהם לזירה זאת, כאשר הווידאו מוביל את השינוי, והמובייל אחריו. בעידן של מולטי-סקרין ומולטי-טסקינג, מה שמשנה זה לתפוס את הלקוח איפה שהוא לצפות, מתי שהוא אוהב לצפות. בעקבות זאת, הבריף החדש משתחרר ממגבלות העבר: לא עוד מסר ב-30 שניות, כי אם סיפורים מרובי רבדים שיכולים לארוך גם כמה דקות ויותר. קהת הביאה כדוגמא את האקדמיה לביוטריות של סופרפארם, מיזם בו מלמדים חובבות טיפוח להפוך ליוטיובריות מצטיינות בתחום.

בשלב זה עברתי אולם אל ה-MAD Park, שם זכיתי לשמוע את שתי ההרצאות הבאות:

מורד שטרן, HPE: נטוורקינג ויצירת קשרים -המימד הדיגיטלי בכנסים

בניגוד למציגים אחרים באירוע זה, שטרן, מנהל קהילות מפתחים גלובלי ב-HPE, לא הציג מיזם או מוצר. הוא בחר לדבר על נושא חשוב לא פחות: האופן בו המימד הדיגיטלי יכול לסייע בנטוורקינג בכנסים, לא רק במהלך הכנס, אלא גם לפניו ואחריו. הוא חלק עם המאזינים את הטיפים הבאים:

• עוד לפני הכנס, השתמשו ברשת כדי לעשות שיעורי בית: מי מגיע, מי מרצה, ומי עומד מאחורי הכנס תוך מיפוי חשבונות המדיה החברתית של אנשים וגורמים אלה. בנוסף, בדקו מהם ערוצי התקשורת של הכנס: האם יש meetup או איבנט בפייסבוק? האם יש קבוצות ווטסאפ רלוונטיות?
• אם יש אנשים בכנס שאתם מעוניינים לפגוש, התחילו לעקוב אחריהם במדיה החברתית עוד לפני הכנס, הציעו להם חברות ובדקו איפה הם נמצאים. מצאו דרכים להסב את תשומת לבם אליכם, למשל, לתייג אותם בפוסט שלכם בטוויטר או להגיב לאחד הפוסטים שלהם.
• רואים בכנס פנים מוכרות מהפייסבוק? אל תהססו לגשת ולהציג את עצמכם.
• במהלך הכנס חפשו את השיח הדיגיטלי לגביו שעולה ברשת, והשתתפו בו על ידי שיתופים ותיוגים.
• אם אתם מגיעים בקבוצה, עבדו באופן מתואם. למשל, דאגו לשתף תוכן אחד של השני כדי להגדיל את הבאזז סביב התכנים שלכם.
• יש לכם תובנות מהכנס? חפשו כותרות ושתפו אותן במדיה החברתית וכך תתנו ערך גם למי שלא היה בכנס.
• פגשתם מישהו מעניין? רשמו את פרטי הדיגיטל שלו ולאחר האירוע, צרו קשר.

יפעת יודובסקי, Vent

Vent (קיצור של Video Educational Network for Teens) הוא מיזם של תוכן לימודי, שמוגש בווידאו בגובה העיניים. יפעת יודובסקי, מייסדת ומנכ”לית החברה, הראתה סרטונים המדגימים כיצד נערים ונערות משתמשים בווידאו כדי להעביר שיעורים בתחומים שונים לבני גילם בדרכים יצירתיות: באחד הסרטונים שרו שני נערים שיר שסיכם עובדות בהיסטוריה בליווי גיטרה. לאחר פיילוט מוצלח שנערך ב-20 בתי ספר, כיום החברה עובדת עם עיריות, רשויות מקומיות, ארגונים חברתיים וחברות טכנולוגיות. חלק מבני הנוער המשתתפים במיזמים אף מקימים מיזמים משלהם בסיוע החברה.

יודובסקי סיכמה את ההרצאה בשלוש תובנות מהעבודה עם בני נוער:

• יש להם אפס סבלנות – דברו אתם קצר וממוקד.
• הם אוהבים ללמוד, להתקדם ולהשיג מטרות.
• מומלץ לשלב אותם לאורך כל התהליך, כדי לקבל מהם תובנות בעלות ערך.

סדנא: מיליארד סינים לא טועים

החלק הרביעי והאחרון של הכנס היה סדנא בנושא האתגרים, החסמים והפתרונות בשוק המדיה, הטלקום והבידור בסין. את הסדנא ערכה יינג וונג, ראש קבוצה לעסקים בסין ומנהלת פיתוח עסקי ב-PwC ישראל. וונג התחילה את ההרצאה בהפרכת כמה מיתוסים על סין וסינים, כאשר משפט המפתח היה שסין דומה יותר ליבשת מאשר למדינה: אין בה ממוצע כי היא שופעת בפרובינציות, שפות, דתות וקבוצות אתניות שונות, ולכן החשיבה צריכה להתמקד בנתונים הספציפיים של כל אזור. בניגוד למה שאנו רגילים לחשוב, מדובר במדינה דינמית ומשתנה, עם ראש פתוח, רצון ללמוד ולקבל שינויים ולכן לא כדאי להסתמך על הכללות וסטריאוטיפים. ידעתם, למשל, שמאות אלפי בני נוער סינים נשלחים מדי שנה ללמוד במערב?

בהמשך סקרה וונג את תעשיית הבידור והתקשורת בסין והמגמות אליהן היא מתפתחת. במדיה החברתית והאי-קומרס בסין שולטות היום שלוש חברות גדולות, Baidu, Alibaba ו-Tencent, או בקיצור, BAT. החברות האלה עשירות מאד וחזקות מאד, ולכן, למי שרוצה לעשות עסקים בסין לא מומלץ לפתוח אפליקציות שמתחרות בהן, אלא לחשוב על דרכים שיעזרו להן להרוויח יותר כסף. תחום הדיגיטל בסין מפותח מאד, ובפרט המובייל (90% מהגולשים ברשת גולשים דרך המובייל) ולכן מי שרוצה להיכנס לשם חייב שתהיה לו אסטרטגיית מובייל. שוק הפרסום ברשת הוא הראשון בגודלו באסיה השני בגודלו בעולם – 21 אחוזים מהחברות משתמשות באינטרנט לצרכי פרסום; ב-2014 גילגל השוק 17 מיליארד דולר.

מה מעניין סינים בשוק הישראלי? לדברי וונג, הם מתעניינים בעיקר בפורמטים לטלוויזיה ובפלטפורמות פרסום ותוכן באינטרנט כדוגמת Taboola. הם נמשכים לחדשנות הישראלית, אך עוד יותר מהחדשנות עצמה, הם אוהבים ללמוד את המתודולוגיה שמאחוריה. אחת הסיבות שסין רכשה את תנובה, למשל, היא הרצון ללמוד את הטכנולוגיות שבבסיס החברה.

סיכום

כנס MAD השנה היה מעשיר ומגוון באופן מרשים והביא דוברים מרתקים. הפוקוס על דור ה-Y היה מדויק והולם את התקופה, וגם את המשתתפים בכנס, אשר רבים מהם, כמוני, הם נציגי הדור הזה וניצבים מדי יום בפני קונפליקט מעניין: מצד אחד כצרכנים – ומצד שני כאלה שאמור לשווק לדור הזה ולהבין את רצונותיו.

טיפים לשנה הבאה: יותר עמדות הטענה והפסקות ארוכות יותר בין ההרצאות. הסוללה שלי נגמרה באמצע היום ולא הספקתי להטעין אותה במהלך ההפסקות הקצרות. אה, כן, ולהרגיע עם המזגן בבקשה! היו רגעים בהם חשבתי שאני נמצאת בכנס דיגיטל בערבות סיביר…

מעבר לכך, באמת שלא היו תלונות – האולמות היו מרווחים, נעימים ואלגנטיים, הכסאות נוחים, העיצוב משובח, האוכל מגוון וטעים (וסחתיין על הבר, אבל אני משתדלת לא לשתות אלכוהול בשעות הבוקר), הצ’ופרים שווים והאווירה מגניבה.

מה אתם חשבתם על כנס MAD 2016 ואלו הרצאות הכי אהבתם? שתפו אותנו בתגובות!

מעוניינים לקרוא על עוד כנס מעולה מהזמן האחרון? קראו את הסיכום של מיכל לסמן על All Things Data 2016.

מדובר בהתמודדות לא פשוטה לחברות גדולות, לא כל שכן לעסק קטן או בינוני. מאחר שמדובר באחד ההיבטים השיווקיים הקריטיים ביותר של העסק, אשר צריך לפנות לו גם תקציב ראוי, איך אפשר לדעת במה להתמקד?

הפוסט הזה יסכם עבורכם כמה פעולות שניתן לנקוט ונושאים שמומלץ להתרכז בהם בקידום של עסקים קטנים ובינוניים, אשר ההשקעה בהם במונחי זמן וכסף אינה גדולה יחסית. אם אתם עסק של אדם אחד, אני ממליצה בנוסף לקרוא גם הפוסט של עידו ולדמן על קידום עסקים המבוססים על אדם אחד. כמובן שאלה לא הדברים היחידים שכדאי להשקיע בהם בקידום האתר של העסק, אך הם מהווים התחלה טובה, ויכולים להועיל במיוחד לעסקים עם תקציב שיווק נמוך יחסית.

1. השקיעו בתוכן

זו בוודאי לא הפעם הראשונה שאתם שומעים שלתוכן איכותי באתר יש חשיבות קריטית בקידום שלו, אך חשוב להבין למה מתכוונים כשמדברים על תוכן איכותי. אחד המדדים אשר נצפו כבעלי השפעה על האופן בו גוגל קובעת אם תוכן הוא איכותי הוא אורך התוכן (בין אם מדובר במאמר, במדריך או בפוסטים בבלוג). סוכנות השיווק הדיגיטלי Snap ניסתה להעריך מהו האורך האופטימלי לתוכן בשנת 2016, והגיעה למסקנה כי מדובר ב-2500 מילים בקירוב (הערכה די נפוצה בתחום ה-SEO).

לעומתה, ניל פאטל, אחד ממומחי השיווק  הדיגיטלי המפורסמים והמוערכים ביותר היום, גורס כי אין הכרח להגיע לכמות מילים כזו ושאין תשובה מוחלטת באשר לאורך האידיאלי של תכנים (וזאת לאחר שבעבר גם הוא היה תומך נלהב של תכנים ארוכים).

התשובה היא ככל הנראה שילוב של כמות ואיכות. זה נכון שפוסטים ארוכים נוטים לקבל דירוגים גבוהים יותר בגוגל, ושהם גם זוכים ליותר שיתופים ברשתות חברתיות. אולם, הסיבה לכך היא לא רק האורך שלהם – הרי אפשר לכתוב פוסטים ארוכים וחסרי ערך לחלוטין, בעלי תוכן ספאמי ומילות מפתח שמפוזרות בהם בצורה מאולצת; אלא שפוסטים ארוכים בדרך כלל נכתבים תוך תחקיר מאומץ ומכילים הרבה דוגמאות, מקורות ומידע מחדש. פוסטים ארוכים יותר פשוט נוטים להיות מושקעים יותר – ולכן גם גוגל וגם הקוראים מעדיפים אותם.

יש זווית נוספת שכדאי להזכיר בהקשר של איכות: כוונה (intent), כלומר, היכולת לקלוע בתוכן למה שהגולשים מחפשים ומעוניינים לקרוא. עדכון RankBrain של גוגל שיצא באוקטובר 2015, עושה שימוש באינטליגנציה מלאכותית כדי לעזור לגוגל להתאים את התוכן  הרלוונטי ביותר לשאילתה של הגולש, גם כאשר מדובר בשאילתות ארוכות או ייחודיות (שאלות שגוגל לא נתקלה בהן קודם לכן). בקצרה, מטרתו היא להבין בדיוק (או בקירוב גדול) למה הגולש התכוון כאשר חיפש מה שחיפש.

הסרטון הבא מציג הסבר ממצה של האופן בו RankABrain עובד:

כאשר RankBrain יצא, אתרים רבים המליצו לוודא שהתוכן באתר מותאם לשאלות אפשריות שהגולשים יכולים לשאול או נושאים מסוימים שהם עשויים לחפש, כאשר הדגש הוא על שאילתות ארוכות (ארבע מילים או יותר) או בשמן הנוסף, ביטויי זנב ארוך (למשל, “נעלי ספורט לריצות ארוכות” במקום החיפוש הגנרי “נעלי ספורט” שנותן הרבה תוצאות שלא בהכרח מתאימות למה שחיפש הגולש). קל להבין מדוע איכות התוכן תימדד על ידי גוגל (וגם על ידי הגולשים) על פי הרלוונטיות שלו למה שחיפש הגולש ולאופן בו הצליח לעזור לו לקבל את מה שחיפש.

בהמשך לכך, לא מפליא לגלות שבמרץ 2016 נחשף כי שלושת האיתותים החשובים ביותר לגוגל בדירוג אתרים הם תוכן, קישורים ו-RankBrain (לגבי קישורים – ראו בסעיף הבא). אלמנטים נוספים שתורמים לאיכות הטקסט: עומק ויסודיות (פירוט, דוגמאות, עזרים ויזואליים כמו תמונות, סרטונים וצילומי מסך); סמכות (נכתב על ידי מומחה בתחום ו/או מביא מידע ממקורות מוסמכים); וכתוב נכון מבחינה תחבירית (טקסטים עם שגיאות כתיב ותחביר משדרים חוסר מקצועיות. אף פעם לא כדאי לוותר על הגהה).

2. השיגו קישורים טבעיים (דרך יחצ”נות, למשל)

קישורים נכנסים חיוניים לקידום האתר – אחרת לא היו מהווים את אחד האיתותים המרכזיים בדירוג אתרים. בעלי עסקים קטנים או בינוניים שרק מתחילים להיכנס לתחום של קידום האתרים מבינים מהר מאד שקישורים הם חשובים – ויוצאים להשיג אותם בכל דרך, למשל באמצעות קניית קישורים או או שתילת קישורים ב”אתרי קש”. הבעיה בכך היא שהחבר’ה בגוגל לא טיפשים, ובשנים האחרונות ממהרים להעניש אתרים שמשתמשים בטקטיקות שמציפות את הרשת בספאם.

יש דרכים לגיטימיות להשיג קישורים (מומלץ לעיין בפוסט על טקטיקות השגת קישורים לאתר), אך בתור התחלה, מומלץ פחות להתרכז בקישורים לכשעצמם ויותר ביחצ”נות לאתר ולמוצר/שירות שהוא משווק. זאת לפחות האסטרטגיה המועדפת על סמואל סקוט, ראש השיווק והתקשורת בחברת logz.io ובעבר עיתונאי ועורך. לדבריו, הקישורים הטובים ביותר הם תוצר לוואי של שיווק מוצלח, כזה בו מדברים על העסק באמצעי התקשורת, בבלוגים ובכלל.

איך אפשר להשיג יח”צ כזה? מומלץ להתחבר לדמויות מרכזיות בתעשייה, לבלוגרים ולכתבים המסקרים את התחום, ולמובילי דעה. לא להתבייש לבקש סיקור באתר, בעיתון או בתוכניות טלוויזיה, לנקוט בטקטיקות שיווק גרילה, ולהראות נוכחות חזקה ברשתות החברתיות. פעולות כאלה יגרמו לקישורים לזרום לאתרכם באופן טבעי.

צפו בוובינר של סקוט בו הוא מרחיב על הנושא:

https://www.youtube.com/watch?v=I-oerD1Sbjc

3. בצעו אופטימיזציה למובייל

זה כבר אמור להיות מובן מאליו שכל אסטרטגיית שיווק דיגיטלי צריכה לכלול התאמה של האתר למובייל – ובכל זאת חשוב להמשיך לשים על כך דגש, לטובת מי שלא הפנים את השינוי שאנו עדים לו בשנים האחרונות, בהן אנשים מבלים יותר ויותר עם הסמארטפון או הטאבלט שלהם. כבר לפני שנה חשפה גוגל שרוב החיפושים מתבצעים במובייל ולא בדסקטופ:

בהתאם לכך, בשנה האחרונה גוגל עדכנה את האלגוריתם שלה כך שאתרים מותאמים למובייל ידורגו גבוה יותר בתוצאות החיפוש. שינוי זה זכה לשם Mobilegeddon לאחר שהביא לצניחה בדירוגיהם של אתרים לא מותאמים למובייל, כפי שמראה הגרף הבא, מתוך מחקר שערכה חברת הייעוץ Stone Temple Consulting:

אין מה לכעוס על גוגל – היא בסך הכל מגיבה למגמה גלובלית: השימוש במובייל צמח ב-58 אחוזים מ-2014 ל-2015; 80 אחוזים מהצרכנים משתמשים בסמארטפון לביצוע רכישות אונליין; ו-70 אחוזים מהחיפושים במובייל מובילים לפעולה תוך שעה. ולכן, החשיבות שגוגל מייחסת להתאמה למובייל צפויה רק לגדול בעתיד הקרוב. למעשה, אנחנו כבר יודעים שבמהלך החודש הקרוב גוגל צפויה להעלות את משקל הפקטור הזה בדירוג.

ואם כל זה לא הספיק כדי לשכנע אתכם, באוקטובר האחרון בלוג השיווק המוערך Marketing Land הצהיר שהחשיבה שלנו צריכה להשתנות: לא עוד “ידידותי למובייל” או “מותאם למובייל”, אלא “מובייל במקום הראשון”.

4. צרו פרופילים ברשתות חברתיות

לשיווק ברשתות חברתיות יש יתרון כפול: חוץ מלהיות נוכח איפה שכל האקשן מתרחש ולקבל חשיפה לקהלים רבים, לפרופילים עסקיים ברשתות חברתיות יש נטייה להיות מדורגים גבוה בגוגל. אני מזמינה אתכם לעשות ניסוי קטן ולחפש בגוגל עסק שאתם יודעים שיש לו פרופיל בפייסבוק או באינסטגרם. במרבית המקרים, הפרופילים של אותו העסק יופיעו מייד אחרי אתר העסק.

ויש לכך סיבה: על פי חברת האנליטיקס Kissmetrics, פרופילים ברשתות חברתיות עוזרים ל”זחלנים” (crawlers) של מנועי החיפוש (רובוטים הסורקים את הרשת כדי לקבל תמונת מצב עדכנית בהם משתמשים מנועי חיפוש כדי לעדכן את האינדקסים שלהם) להבין אלו אתרים הם מהימנים, ולפי מדד זה לדרג אותם תחת מילות מפתח מסוימות.

דוגמא לכך היא אתר האיפור של נטאשה דנונה, שמתחזק פרופילים בהרבה רשתות חברתיות, מה שמשתקף היטב בחיפוש בגוגל:

עסקים רבים יודעים זאת ופועלים בהתאם: 76 אחוזים מאנשי השיווק משתמשים במדיה חברתית כדי לתמוך ולתרום ב-SEO של האתר שלהם, לפי דו”ח מ-2015 של חברת Regalix.

5. עבדו חזק על קידום מקומי

בהנחה שאתם מעוניינים למשוך אל העסק את לקוחות פוטנציאליים שנמצאים באזור שלכם, אתם לא יכולים לוותר על קידום מקומי. יש לכך כמה סיבות: ראשית, אם העסק שלכם הוא חדר כושר בכפר סבא, קידום כללי מדי של העסק שאינו לוקח בחשבון את מיקומו הגאוגרפי (למשל, רק על המילים “חדר כושר” מבלי ציון העיר) יכול להגיע לאנשים בירושלים, מה שלא יועיל לכם במיוחד. ועל כן, מומלץ מאוד שתשתמשו במילות מפתח המציינות את המיקום שלכם כגון שם העיר, השכונה או אפילו הרחוב בו אתם ממוקמים.

יתכן שזה נשמע לכם טריוויאלי ושאתם כבר עושים את זה, אך בכל זאת חשוב לציין שהחשיבות של קידום מקומי טמונה לא רק בלהגיע ללקוחות בסביבתכם, אלא גם בדירוג שלכם בגוגל. מאז שיצא ב-2014 עדכון יונה (Pigeon) של גוגל, המתמקד בחיפושים מקומיים, לקידום מקומי יש חשיבות מכרעת. העדכון היה תגובה של גוגל להעדפות הגולשים, אשר מבצעים יותר ויותר חיפושים מקומיים כדי להגיע למידע ממוקד ומועיל לגבי עסקים בסביבתם.

גם השימוש הגובר במובייל שהזכרתי למעלה משפיע על החיפושים המקומיים: יותר ויותר אנשים מבצעים חיפושים במובייל, ויותר ויותר מהחיפושים האלה הם מקומיים. מה גם, שמכשירים ניידים עושים שימוש במיקום גאוגרפי ומלכתחילה מציגים תוצאות מקומיות גם מבלי שהגולש יציין בחיפוש מיקום ספציפי. הנה תוצאות חיפוש אקראי שערכתי עכשיו (שימו לב שלא ציינתי עיר בחיפוש):

חוץ מהוספת המיקום שלכם כמילת מפתח בקידום שלכם, מומלץ לנקוט פעולות נוספות שיחזקו את האפקט המקומי ויגרמו ליותר גולשים למצוא אתכם:

• ציון הכתובת המדויקת של העסק, כולל מספר טלפון ומפה, במיקום בולט באתר שלכם.
• ציון פרטים אלה גם בפרופילים שלכם ברשתות החברתיות.
• רישום העסק באינדקסים רלוונטים המעניקים לגולשים תוצאות לפי מיקום, הן באינדקסים כלליים כמו zap דפי זהב ובזק 144, והן באינדקסים ייעודיים לעסקים בתחום שלכם (לבתי קפה, למשל, מומלץ שיופיעו באתרי משלוחים ובמאגרי מידע על מסעדות כמו rest ו-2eat)

מלבד כל מה שפורט לעיל, המשמעות הכלכלית של קידום מקומי היא ברורה. דו”ח שהוציאה גוגל במאי 2014, Understanding Consumers’ Local Search Behavior, העלה כי 50 אחוזים מהגולשים שביצעו חיפושים מקומיים בסמארטפון ביקרו בעסק תוך יום, וכך גם לגבי 34 אחוזים מאלה שביצעו חיפוש מקומי בדסקטופ או בטאבלט.

6. צרו סרטוני וידאו

כבר הזכרתי למעלה את החשיבות של יצירת תוכן איכותי, אך חשוב לומר שחוץ מתוכן טקסטואלי, יש חשיבות רבה ליצירת תוכן ויזואלי, וסרטוני וידאו בפרט. בשנים האחרונים סרטוני וידאו הופכים לתוכן העיקרי בו גולשים צופים באינטרנט; עד 2017, 69 אחוזים מהטראפיק הצרכני ברשת צפויים להיות מופנים לווידאו (ו-80 אחוזים עד 2019). סרטוני וידאו שמוטמעים באתר עשויים להעלות את הטראפיק שלו בשיעור של עד 55 אחוזים.

אך מעבר לכך, סרטוני וידאו הם מעולים ל-SEO של האתר. עד 70 אחוזים מהאתרים המופיעים בעמוד התוצאות הראשון בחיפוש בגוגל מכילים תוכן וידאו, ותוצאות חיפוש המכילות וידאו זוכות ל-CTR (שיעור הקלקות לאתר) הגבוה ב-41 אחוזים מתוצאות שאינן מכילות וידאו. סרטוני וידאו של יוטיוב זוכים לתעדוף בתוצאות החיפוש ונוטים להיות מדורגים במקומות הראשונים. בנוסף, סרטוני וידאו שמופצים ברשתות חברתיות מייצרים קישורים נכנסים מעולים לאתר, ונתון זה, יחד עם הנתון שגולשים אוהבים לצפות בסרטוני וידאו ולשתף אותם, הוא בעל פוטנציאל להעלות את החשיפה של גולשים לאתר באופן דרסטי.

האינפוגרפיקה הבאה, שמופיעה במאמר על שיווק בווידאו של חברת Cloudswave, מציגה עוד כמה נתונים מפתיעים לגבי החשיבות של תוכן וידאו:

סיכום

אם אתם עסק קטן או בינוני וטרם ביצעתם אחת או יותר מהפעולות שנסקרו לעיל, מומלץ שלא תבזבזו זמן ותגשו ישר למלאכה. באופן זה העסק שלכם יופיע בחיפושים הרלוונטיים, תגיעו לקהלים הרבה יותר גדולים ותוכלו להגדיל את ההמרות שלכם באופן משמעותי.

מכירים פעולות קידום נוספות שמומלץ לבעלי עסקים קטנים ובינוניים לנקוט? ספרו לנו בתגובות!

כך גם במקרה של החידוש הנוכחי, Facebook Live Video: שידור וידאו חי שניתן להזרים ישירות ממכשירים ניידים. אם בתחילת דרכה בתחום הווידאו פייסבוק התחרתה בעיקר ביוטיוב, הרי שכעת היא מתחרה בשירותים כמו Periscope של טוויטר ואפליקציית Meerkat, המתמחים בשידורים חיים בווידאו, ואף שואבת אלמנטים מסנאפצ’ט. הפוסט הזה יסקור בקצרה את האופציה הזאת למי שעוד לא הספיק להכיר אותה, את החידושים שנוספו לה לאחרונה והכי חשוב – הדרכים בהן היא יכולה לשמש לשיווק עסקים ומותגים.

השידור החי של פייסבוק הושק כבר באוגוסט, אך היה מוגבל לשימושם של ידוענים ואנשי ציבור בלבד. בחודשים האחרונים פייסבוק שחררה אותו בהדרגה לעוד ועוד משתמשים, כמו גם לעמודים מאושרים (verified pages – עמודי פייסבוק שמסומנים בווי כחול). בינואר הוא הפך להיות זמין לכל משתמשי האפליקציה ב-iOS בארצות הברית, ובפברואר הפך זמין גם למשתמשי אנדרואיד בארה”ב ובמדינות נוספות. בישראל הוא זמין כרגע רק למשתמשי האפליקציה ב-iOS.

הסרטון הבא של CNET מדגים כיצד משדרים בלייב בפייסבוק:

בדומה להעלאת סרטון רגיל, גם בשידור בלייב ניתן לכתוב תיאור קצר לסרטון שמצלמים, ולבחור בהגדרות הפרטיות למי אנחנו מעוניינים שהסרטון יהיה זמין. מספר הצופים בשידור מוצג בו באופן דינמי לכל אורכו. הצופים יכולים להגיב עליו בלייב, והאדם שמשדר יכול לעשות לייקים לתגובות שלהם בזמן השידור. בשונה מ-Periscope ומ-Meerkat, בהם הסרטון נמחק אחרי 24 שעות, הסרטון שצולם נשמר בפרופיל תחת Videos ואפשר לשוב ולצפות בו מתי שרוצים.

הסיבה שהשידור החי עולה שוב לכותרות היא הפרסום של פייסבוק מה-6 באפריל על שורת פיצ’רים חדשים ומסקרנים שהוספו לו, ביניהם:

• לשונית המאפשרת לעבור ישירות מהניוזפיד לעמוד בו מרוכזים סרטונים בשידור חי
• שידור חי בקבוצות ובעמודי אירועים
• שימוש בכפתורי הרגשות החדשים כדי להגיב במהלך השידור (התגובות מופיעות על המסך בזמן האמת בצורה מונפשת ונעלמות במהירות, באופן המאפשר למשדר “לחוש את הקהל” בנקודות שונות בשידור)
• בצפיות חוזרות בסרטון ניתן לראות את הופעת התגובות בסדר בו הן נוספו בזמן אמת
• אפשרויות עריכה לסרטונים כמו פילטרים, הוספת אלמנטים מונפשים וקשקוש על המסך בצבעים
• הזמנת חברים לצפות בשידור חי בזמן אמת
• אפשרות לחפש שידורים חיים מרחבי העולם

כריס קוקס, סמנכ”ל המוצר של בייסבוק, התארח בתוכנית הבוקר של רשת CBS לפני שבועיים והציג חלק מהפיצ’רים החדשים והשימושים שניתן לעשות בשידור החי של פייסבוק:

איך ניתן להשתמש בשידור החי של פייסבוק לצרכי שיווק באינטרנט?

מאחר שהאופציה לשדר בלייב תיפתח בקרוב לכולם מכל המכשירים, מומלץ להתכונן מראש ולחשוב כיצד ניתן לנצל אותה באופן מיטבי לשיווק העסק או המותג שלכם. לפניכם כמה רעיונות לשידורים חיים שיכולים למשוך את הקהל וליצור אנגייג’מנט. חשוב לציין שברוב המקרים, מדובר בדברים שכבר היה ניתן לעשות עד עכשיו באמצעות סרטונים רגילים; אך העובדה שמדובר בשידור חי מעניקה לצופים בו תחושות של מיידיות, אותנטיות (כי אין אפשרות לערוך או לחתוך את הסרטון), וקרבה (הצופים מרגישים שהם שם אתכם, ויכולים לתת ולקבל פידבקים בזמן אמת).

1. וובינרים, הדגמות וסשנים של שאלות ותשובות

הדריכו את העוקבים שלכם להשתמש במוצר החדש שלכם, העבירו וובינר בנושא הקשור לתחום שלכם, או ערכו סשן של שאלות ותשובות עם אחד מאנשי החברה בשידור חי. באופן כזה תוכלו להתייחס לתגובות ולענות לשאלות בזמן אמת ולחשוף מידע חדש ובלעדי כשהוא עוד “חם מהתנור”.

2. סרטוני הדרכה (tutorials)

שידור חי מתאים מאד לסרטוני הדרכה מכל התחומים. רצוי, כמובן, להיערך מראש ואף לערוך חזרות במידת הצורך כדי למנוע תקלות במהלך השידור. אם אתם בשלנים מקצועיים או חובבים תוכלו לערוך הדגמה של מתכון, ובלוגרים של עשה-זאת-בעצמך יכולים לצלם את עצמם מכינים פריט עיצובי לבית. גם כאן, הערך המוסף של השידור החי הוא שהצופים יכולים לשאול אתכם שאלות ולקבל עליהן תשובות במהלך השידור עצמו.

3. שידורים חיים מאירועים

אם יש לכם עדכונים לוהטים עבור העוקבים שלכם ואתם מעוניינים שהם יקבלו אותם בזמן אמת, או שאתם מעוניינים לשדר מאירוע מיוחד של החברה כמו כנס, מסיבה או ביקור של דמות מפתח מהתחום, תוכלו לעלות לשידור ולשתף אותם במה שקורה. מארק צוקרברג עצמו עשה זאת לאחרונה כאשר שידר בלייב מהמטה של פייסבוק את השקת הפיצ’רים החדשים של השידור החי:

4. מאחורי הקלעים

אנשים שעוקבים אחרי עסק או מותג מתעניינים לעתים קרובות לא רק במה שהוא מוכר, אלא גם בפרסונה, או פרסונות, מאחוריו. אם אתם רוצים להכיר לעוקבים שלכם את אחת המחלקות בחברה, או להראות להם את תהליך הייצור של מוצר מסוים, שידור חי הוא הזדמנות נפלאה לעשות זאת.

5. שידורים חיים מתחרויות ואירועי ספורט

אירוע שהמהות שלו היא מה שקורה בזמן אמת, כמו תחרות או משחק ספורט, הוא קלאסי לשידור חי. אם יש לכם חברה לציוד אופניים, תוכלו לשדר בלייב ממירוץ אופניים וללוות את הרוכבים לאורך המסלול. אם אתם בית ספר לריקוד, תוכלו לשדר בלייב תחרות ריקוד. בשידורים כאלה אפשר לשאול את הצופים מי לדעתם ינצח – ואם הזכייה מבוססת בין היתר על פידבק מהקהל, להשתמש בתגובות מהקהל כדי להכריע.

6. ראיונות

שדרו לעוקבים שלכם ראיון עם מומחה בתחום, אחד האנשים מהחברה או אפילו אחד הלקוחות שמספר על החוויה שלו אתכם. צאו לרחוב, לשדרה או לחוף הים וערכו משאל לגבי המוצר או השירות שלכם בקרב האנשים שאתם נתקלים בהם. אתם יכולים אפילו לצלם את עצמכם עורכים שיחת טלפון מפתיעה, יש לזה פוטנציאל להיות משעשע מאד.

 טיפים לשידור חי מוצלח (באדיבות פייסבוק)

בדיוק כמו בשידורים חיים בטלוויזיה, גם שידור חי בפייסבוק יכול להיות מתכון לאסון אם אומרים מילה לא במקום, שוגים בעובדות או חווים תקלות טכניות. כדי להימנע מתקלות כאלה, פייסבוק מספקת כמה טיפים שיעזרו לכם לשדר בצורה חלקה ובלי דאגות:

1. הודיעו לעוקבים שלכם מראש מתי אתם מתכוונים לעלות לשידור: כך תיצרו ציפייה ומתח לקראת השידור, ומי שמתכוון לצפות בכם ייערך מראש ולא יפספס את השידור. הודעה יום לפני בדרך כלל מספיקה.
2. ודאו שהחיבור שלכם לאינטרנט תקין ובאיכות טובה. חיבור WiFi הוא אידיאלי, אך אם אינו בנמצא, יש להתחבר ל-LTE. כאשר החיבור חלש, כפתור ה-Go Live יהיה בצבע אפור.
3. לפני העלייה לשידור, כתבו תיאור מושך וטיזרי שיתאר את מה שהצופים הולכים לראות.
4. בקשו מהצופים להירשם לשידורים שלכם. במהלך כל שידור מופיע בתחתיתו כפתור Follow, באמצעותו ניתן להירשם ולקבל עדכון בכל פעם שיש שידור בלייב של האדם או העמוד.
5. צרו אנגייג’מנט עם הצופים – ענו לשאלות ולתגובות שלהם כבר במהלך השידור, תוך שימוש בשמם הפרטי ועם יחס אישי.
6. לכו על שידור ארוך – שידור ארוך מאפשר להגיע ליותר צופים, וכן מספק ליותר צופים הזדמנות לשתף אותו. המינימום המומלץ הוא 10 דקות, והמקסימום האפשרי לשידור הוא 90 דקות.
7. סיימו את השידור עם משפט סיכום או נפנוף לשלום, ואמרו לצופים מתי אתם מתכוונים לשדר שוב. לאחר שסיימתם המתינו עד לשמיעת צליל ה”פינג” שמסמן שהשידור הסתיים.

סיכום

שידור חי בפייסבוק הוא הצעד המתבקש באבולוציה של פייסבוק, והחידושים מתחילת החודש הם בוודאי לא האחרונים שיהיו בו. מעניין לראות לאיזה כיוונים הוא יתפתח ואלו הזדמנויות שיווקיות נוספות הוא יוכל לספק.

כבר שידרתם לייב בפייסבוק? ראיתם שידורים של אחרים? יש לכם רעיונות נוספים לשיווק באמצעות השידור החי? ספרו לנו בתגובות!

המירוץ לנשיאות של 2008 כונה “The Facebook Election”, והיה הקמפיין הנשיאותי הראשון לעשות שימוש בהאשטאגים בטוויטר (מי לא זוכר את YesWeCan#?). חוץ מהנשיאות, אובמה גם זכה בתואר “איש השיווק של השנה” מטעם מגזין הפרסום המוביל Advertising Age וגבר על מתחרות רציניות כמו אפל ונייק.

מאז בחירתו של אובמה לנשיא בפעם הראשונה עברו 8 שנים ונראה שהמגמה רק מתעצמת: אם אובמה הוציא 16 מיליון דולר על שיווק דיגיטלי ב-2008, כיום ההערכות הן שהמועמדים הנוכחיים לנשיאות צפויים להוציא יחד על שיווק דיגיטלי למעלה ממיליארד דולר עד סוף המירוץ. בשנים שחלפו חלחלה ההבנה שנוכחות דומיננטית ברשת מאפשרת לפוליטיקאים להפוך למותגים, לבנות לעצמם נרטיב ולנווט את השיח למקומות הרצויים – או אף לייצר שיח חדש.

לרשותו של אובמה עמדו רק פייסבוק וטוויטר (טוב נו, גם מייספייס, אבל כיום היא חסרת משמעות); ואילו המועמדים הנוכחיים ניצבים מול מבחר מסחרר של רשתות חברתיות ושיטות שיווק נוספות כמו פרסום ממומן, וידאו ושיווק באמצעות תוכן במספר ערוצים במקביל. איך הם עושים שימוש בכלים שברשותם? פוסט זה יבחן את הזירה הדיגיטלית במירוץ העדכני לנשיאות ארה”ב, בדגש על שלושת המועמדים המובילים והמדוברים ביותר: הילארי קלינטון, דונלד טראמפ וברני סנדרס.

הילארי קלינטון: נמצאת אפילו בפינטרסט

סושיאל

באפריל 2015, הילארי קלינטון השיקה את הקמפיין שלה בטוויטר וביוטיוב:

I'm running for president. Everyday Americans need a champion, and I want to be that champion. –H https://t.co/w8Hoe1pbtC

— Hillary Clinton (@HillaryClinton) April 12, 2015

מבין כל המתמודדים, הילארי קלינטון משתמשת במספר הגדול ביותר של רשתות חברתיות (כולל לינקדאין ופינטרסט) ולא מהססת להשתמש גם ברשתות חדשות הפונות בעיקר לצעירים, כמו סנאפצ’ט. מספר העוקבים שלה ברשתות חברתיות בהן היא נמצאת הוא מרשים – ושני רק למספר העוקבים של טראמפ: 3.1 מיליון עוקבים בפייסבוק, 5.9 מיליון עוקבים בטוויטר ומיליון עוקבים באינסטגרם.

קלינטון לא רק נמצאת בכל הרשתות החברתיות, אלא גם מקפידה להשתמש בהן בחוכמה ומתוך הבנת הקהל שלה. משתמשי אינסטגרם מקבלים ממנה תמונות שנעות על הציר שבין מעוררות השראה לכייפיות. התמונה הראשונה שהעלתה קלינטון לאינסטגרם, ביוני 2015, התייחסה לחיבה הידועה של קלינטון לחליפות מכנסיים, והכותרת רמזה לספרה האוטוביוגרפי של קלינטון, “Hard Choices”:

בסנאפצ’ט היא שולחת תמונות וסרטונים משעשעים לתומכיה הצעירים:

ובפינטרסט של קלינטון, יש לוחות המציגים נשים מעוררות השראה, מרצ’נדייז של הקמפיין (מחולצות ועד ספרים), רעיונות למתנות לנכדים (קלינטון הפכה לאחרונה לסבתא כשבתה צ’לסי ילדה) ותמונות נוסטלגיות מחייהם של הילארי וביל, בין היתר.

שיווק במייל

ניכר שמי שעומד מאחורי המיילים של הילארי קלינטון יודע מה הוא עושה. הם מצטיינים בכותרות טיזריות, טון חברי ותוכן קצר וממוקד, וחוץ מבקשות לתרומות ועדכונים על הקמפיין, גם מציעים לתומכים להיכנס להגרלות שונות (כמו ארוחת הערב עם זוג הקלינטונים), לקבל כרטיס ברכה ליום הולדת מהילארי ועוד. כותב הבלוג HowToGuide – The Cross Border Blog נרשם לרשימת התפוצה של הקמפיין ומציג עשרות מיילים שקיבל. מומלץ להיכנס ולהתרשם, אבל הנה אחד לדוגמא:

קידום ממומן

קלינטון לא מזניחה גם את זירת המודעות הממומנות. ניתוח שערכה חברת Digital Marketer מראה כי קלינטון משתמשת גם במודעות טקסט, גם בבאנרים וגם ב-native ads.

שיווק באמצעות תוכן

באתר של הילארי קלינטון יש לא מעט תוכן, הכולל הצגה של העמדות שלה בנושאים שונים, תמלולים של נאומים שנשאה במהלך הקמפיין, וגם מאמרים בסגנון באזפיד (“112 סיבות להצביע להילארי קלינטון”). כולם בלי יוצא מן הכלל כוללים את שמה של הילארי בכותרת.

וידאו

כאמור, יוטיוב היה אחד הערוצים הראשונים בהם קלינטון הודיעה על ריצתה לנשיאות – בסרטון שצבר 3 מיליון צפיות ב-24 שעות. מאז היא ממשיכה לעשות שימוש נרחב בווידאו: את עצרת התמיכה הראשונה בה, שנערכה באי Roosevelt Island שבניו יורק, היא שידרה בלייב סטרימינג באמצעות פריסקופ, אפליקציית וידאו חדשה יחסית. בנוסף, יש לה ערוץ יוטיוב אליו עולים סרטונים של הקמפיין שרבים מהם זוכים למאות אלפי צפיות.

דונלד טראמפ

בשביל מי שנחשב למועמד הכי מדובר של המרוץ הנוכחי, ההשקעה האקטיבית של טראמפ בערוצי השיווק הדיגיטלי שלו די דלה, ולכן זה יהיה החלק הקצר ביותר בפוסט. לא יהיה מוגזם לומר שדמותו הצבעונית של טראמפ והצהרותיו השנויות במחלוקת (בלשון המעטה) עושות עבורו את רוב העבודה.

סושיאל

מבין כל המועמדים, לטראמפ יש את מספר העוקבים הגדול ביותר ברשתות החברתיות: 6.9 מיליון עוקבים בפייסבוק, 7.5 מיליון עוקבים בטוויטר ו-1.3 מיליון עוקבים באינסטגרם. הרשת החברתית העיקרית בו טראמפ עושה שימוש היא טוויטר. הוא (בעצמו, ולא הצוות שלו) מצייץ מהחשבון שלו באופן יום-יומי ואף מספר פעמים ביום, ציוצים פרובוקטיביים שזוכים לסיקור עיתונאי תדיר.

זכור לשמצה המקרה בו טראמפ שיתף את הציוץ הבא, של אחד מאוהדיו, ומיהר למחוק אותו בעקבות הסערה התקשורתית שיצר:

הוא לא מהסס לתקוף את יריביו הפוליטיים גם באינסטגרם, בסרטונים שמגחיכים אותם ואת עמדותיהם, כפי שעשה לג’ב בוש (שבינתיים פרש מהמירוץ), ולהילארי קלינטון, בסרטון שמציג אותה נובחת כמו כלב.

שיווק במייל

בניגוד להילארי, טראמפ לא משקיע יותר מדי באפיק של המייל. רשימת התפוצה שלו (חצי מיליון איש) קטנה ביחס לזו של חברו למפלגה, טד קרוז (3.6 מיליון איש), אך מאידך שיעורי הפתיחה של המיילים שלו גבוהים יחסית ועומדים על 26 אחוזים. הסיבה לכך היא כנראה העובדה ששליחת מיילים בקמפיינים כאלה לרוב משמשת בעיקר לגיוס תרומות, ודונלד טראמפ פחות זקוק להן כרגע לעומת יריביו.

קידום ממומן

טראמפ כנראה עושה שימוש כלשהו בקידום ממומן, אם להסתמך על האמירה לפיה הוא הוציא על כך 10 מיליון דולר. אך מדובר בסכום שנחשב נמוך למדי (קלינטון וסנדרס הוציאו פי שלושה מזה בקירוב כל אחד) ומעבר לכך לא הצלחתי למצוא עוד מידע בנושא.

ברני סנדרס

סושיאל

ברני סנדרס אולי לא נמצא בכל הרשתות החברתיות כמו קלינטון, או שולט ביד רמה בטוויטר כמו טראמפ, אך אין עוררין על כך שהרבה מהצמיחה המדהימה באהדה אליו הוא חייב למדיה החברתית ולהאשטאג שתפס כמו אש בשדה קוצים (תרתי משמע), FeelTheBern#. בעוד שקלינטון וטראמפ צוברים אוהדים כבר שנים ארוכות, זה די מרשים שסנדרס, שהיה עד לא מזמן אנונימי יחסית, הצליח לצבור עד כה 3.8 מיליון עוקבים בפייסבוק, 1.92 מיליון עוקבים בטוויטר ו-1.2 מיליון עוקבים באינסטגרם.

בעוד שקלינטון נתפסת כממלכתית למדי (על אף הניסיונות לפנות לקהלים צעירים) וטראמפ נתפס כניצי ופרובוקטיבי, משהו בקמפיין של סנדרס משדר קלילות וראש צעיר, במיוחד אם לוקחים בחשבון את העובדה שבגיל 74 הוא זקן המתמודדים. מספיק לראות את התיאור המופיע בראש חשבון האינסטגרם שלו:

דבר חכם נוסף שעושה סנדרס במדיה החברתית הוא לאפשר לארגונים התומכים בקמפיין שלו במדינות השונות לפתוח חשבונות טוויטר ייעודיים, למשל, BernieSandersCA@, אשר עוזרים להגביר את המסר ברמה המקומית.

שיווק במייל

בדומה להילארי קלינטון, גם ברני סנדרס משקיע לא מעט במיילים, והם מצטיינים גם בנימה אישית וגם בקריאות לפעולה מיידיות ורלוונטיות, למשל, הזמנה ל”מסיבת צפייה בעימות” (אירוע בו צופים בעימות טלוויזיוני בין המתמודדים) עם אפשרות לאשר הגעה מתוך המייל:

קידום ממומן

הקמפיין של ברני סנדרס מסתמך לא מעט על תומכיו הצעירים בני דור ה-Y, ולכן, הוא לא חוסך באמצעים ומטרגט אותם באגרסיביות בערוצים בהם הם נמצאים: לקראת אסיפת הבחירות באייווה, הקמפיין הוציא יותר מ-350 אלף דולר על מודעות ממומנות בפייסבוק ובאינסטגרם, אשר הגיעו ל-750 אלף אנשים באייווה.

בנוסף, בחודש פברואר העלה סנדרס טור ממומן לאתר הפופולרי פוליטיקו, אשר הופיע תחת התווית “Sponsored Story” ובתחתיתו נכתב “Paid for by Bernie 2016”. כלומר, היה קשה לפספס שמדובר בתוכן שיווקי מחד, אך מאידך, אנשים שמתעניינים שמה שיש לברני לומר לא היו מהססים להיכנס לטור ולקרוא אותו, ואף לשתפו – הוא זכה עד כה ללמעלה מ-450 שיתופים.

שיווק באמצעות תוכן

באתר של כל אחד מהמועמדים יש כמוד בשם Issues בו ניתן למצוא את עמדותיהם ביחס לנושאים שונים, בדומה למצעים של מפלגות שמתפרסמים אצלנו לקראת הבחירות. אך סנדרס הלך צעד אחד קדימה: בנוסף לעמוד ה-Issues יש עמוד הנקרא Democracy Daily, בו יש אסופה של מאמרים בנושאים עליהם סנדרס שם דגש בקמפיין שלו כדוגמת המאבק בבנקים הגדולים, ההתחממות הגלובלית והפער בין שכבות שונות באוכלוסיה. מרבית המאמרים הם תקצירים של מאמרים שהופיעו במקורות אחרים (הניו יורק טיימס, הגרדיאן ועוד) עם קישור למקור בתחתית המאמר, וחלקם מקוריים.

מתברר שהטקטיקה הזאת עובדת לא רע, כי לפחות חלק מהמאמרים זוכים למאות שיתופים וחלקם אף ליותר מאלף שיתופים בפייסבוק.

מי לדעתכם הולך לנצח?

עוד מוקדם לדעת מי יהיה הנשיא הנבחר של ארצות הברית. אך מה שלא תהיה התוצאה, אין ספק שלשיווק דיגיטלי יש תרומה משמעותית במרוץ הזה, כאשר לא פעם המסרים המועברים דרכו קובעים במידה רבה את השיח. אם רק הקמפיין האינטרנט היה זה שקובע את תוצאות הבחירות, מי לדעתכם היה מנצח? כתבו לנו בתגובות!

אחרי שתקראו את הפוסט הזה, יקרה אחד משני הדברים הבאים:

1. תתחילו להעלות את כל הסרטונים שלכם או של העסק שלכם לפייסבוק
2. תלכו להפגין בכיכר רבין עם כל מי שחושב כמוכם נגד פייסבוק

אז קודם כל תרגעו ותישארו מתחת לשמיכה, יש לי הרגשה שלא משנה איך אסביר את זה, אתם לא תתכננו כל כך מהר הפגנה נגד צוקי וחבריו, לא כי אתם לא תבינו ותכאבו עם יוטיוב, אלא כי זה רק נותן לנו דחיפה לעשות שיווק טוב יותר.

אם תסתכלו קצת על הפיד שלכם לאחרונה, הוא מפוצץ בסרטונים של פייסבוק, שזה סבבה ומצחיק ומגניב והכל טוב, אבל הבעיה היא אחרת, שמי שמעלה את הסרטונים – לא באמת בעל הסרטון. זאת אומרת, שהוא מנסה להרוויח.. לייקים.. צפיות.. לא משהו מיוחד, הרי אחרי הכל חוץ מקצת טיפוח האגו, לא באמת יוצא לכם כלום מזה שהעלתם סרטון לפייסבוק. ושלא תטעו, אתם לא רואים אותם במקרה, צוקרברג אמר במפורש, מאז 2015 במיוחד, סרטונים הפכו להיות אצלנו בראש סדר העדיפויות.

איך זה משפיע בפועל?

אתן דוגמא מעצמי כדי שלא תחשבו שהנתונים מופרכים:

שמוליק (שם לא בדוי) שילם לאנימטור 4000 ש”ח על מנת לייצר סרטון אנימציה וויראלי, יופי לו. הסרטון עלה לסטטוסים מצייצים, יופי להם. בעקבות החשיפה הירודה של פייסבוק, אבי לן (מנכ”ל סטטוסים מצייצים, שהיה) עזר לי להגיע לקהל רחב יותר והעלה את הסרטון ישירות לפייסבוק. יופי לכולנו, הסרטון הגיע ל-300,000 צפיות לפי הספירה של פייסבוק, שבתכלס יכול להיות גם חצי מזה.

אם פייסבוק היו נותנים את החשיפה המגיעה לי והסרטון של יוטיוב היה בעצם מגיע ל 300,000 צפיות, הייתי מרוויח כ- 300$, נכון, זה לא היה מכסה את האנימטור אבל היי, לפחות הייתי עושה כסף ממשהו שבסך הכל עשיתי בשביל ה”פאן”

*אם מישהו לא יודע למה הייתי מרוויח את הסכום שציינתי, זה כי ה-RPM (Revenue Per Millennium) ביוטיוב הוא כדולר אחד לכל אלף צפיות

דוגמא שאולי אתם יותר מכירים, אחד הסרטונים שהיו בפייסבוק ורצו וויראלית תוך שעות, היה הסרטון של כמה חבר’ה שנקראים “סטודיו סי” (בהחלט לא רשת חדרי הכושר) שמתאמצים ומפיקים בצורה מדהימה ואף יקרה עד מאוד, הסרטון היה על שוער שעומד בשער בזמן פנדלים ומקבל חבטות עד מוות, מצחיק עד מוות, אם אתם לא מכירים:

הסרטון הזה קיבל ביוטיוב כמעט 20,000,000 צפיות! מטורף לגמרי, הבעיה התחילה כשאיזה מישהו, רנדומלי לחלוטין (כי הרי אין לו שום USER ID שאומר אחרת) העלה את הסרטון והגיע ל60,000,000 צפיות! מדהים לא? ברור, אבל מי הרוויח מזה חוץ מהגולש התמים שבסך הכל רצה לשתף סרטון מצחיק בין חברים? הרי אותו אנחנו מבינים, וזה שהעלה זה בסך הכל מובן גם, כי זה לא שהוא מקבל משהו חוץ מליטופי אגו עם לייקים, שיתופים ועוד עוקבים אפילו.

את פייסבוק, אלו שאמורים לייצג את ההורים הכעוסים שלא אמורים לתת לילד שלהם לגנוב אופניים, אותם אנחנו צריכים להאשים, אבל למה שיהיה להם אכפת? אני אגיד לכם למה זה לא מעניין אותם, כי כשאני העלתי סרטון (ראו בתמונת המסך הבאה) בלית ברירה ישירות לפייסבוק בעקבות אחוזי החשיפה כמובן, נחשו מה מופיע בצד? מנוע הפרסום של פייסבוק, אתם יודעים, זה שממנו הם חיים כיום.

למה זה מעצבן גם את אנשי המשכורות ביוטיוב?

בפייסבוק אוהבים לעשות “SHARE” לכל מיני סרטונים מצחיקים, זה מעולה, אבל בגלל החשיפה ובלה בלה.. אנשים עושים שיתופים אך ורק לסרטונים של פייסבוק, לדוגמא, אם עכשיו אני אעלה סרטון מצחיק שכולל בתוכו קטע מתוך “ארץ נהדרת” אין בכלל אכיפה כי אחרי הכל, אין שום “USER ID” שאומר שזה לא שלי, אין שום רישום של זכויות יוצרים, מה שאומר, אני יכול “לגנוב” צפיות לכל מי שרק ארצה, והכי גרוע? שבפייסבוק, בסרטונים, בצד, עדיין יש פרסומות – של פייסבוק! זאת אומרת, הם לא משנים כלום כי אחרי הכל, הסרטונים האלה שמקבלים כל כך הרבה חשיפה, בסופו של דבר מביאים להם הרבה יותר מקום לפרסומות. ביוטיוב אנשי גוגל משלמים כסף טוב מאוד למעלי הסרטונים, ומה קורה בסוף?

אז למי זה טוב בתכלס?

יש את הקונפליקט החדש הזה שגורם להרבה מאוד מוזיקאים לחשוב “אם אעלה את זה לפייסבוק, אראה מספר צפיות מעורפל ולא בטוח, אצטרך לכתוב לאנשים שיפעילו את זה ב-HD אחרת הם יראה את הסרטון עם ליפסינק באיחור ובצורה מטושטשת” אבל (כן כן, יש חת’כת אבל) אגיע להרבה יותר אנשים מאשר אגיע עם קישור ליוטיוב, כי אין מה לעשות, פייסבוק החליטו לתת פייט רציני וכואב מול יוטיוב, ברגע שתשימו קישור ליוטיוב (או בתכלס לכל אתר חיצוני) החשיפה תרד בצורה משמעותית עד כאב.

נו שמול, קיצר, מה עושים?

בין אם אתה מוזיקאי או בעל עסק שנותן טיפים בוידאו, קח עצה שלא תחזור פעמיים (מה לעשות, אני אוהב לשמור את הטיפים שלי רק לתלמידים שלי) תעלה סרטון ליוטיוב ותעלה גם לפייסבוק, איך? פשוט מאוד, הרי כבר השקעת בסרטון / קליפ, ליוטיוב תעלה את הסרטון המלא בעוד שלפייסבוק תעלה טיזר או פרומו.

תעלה לפייסבוק את הטיזר ותכתוב שבתגובה הראשונה יש את ההמשך, כך גם תגיע לקהל גדול יותר וגם תצליח לפתות אותם עוד יותר ממה שתכננתת בסטטוס בלבד.

פייסבוק הולכים להמשיך ולנגוס ליוטיוב בהכנסות ובגולשים, אנחנו יכולים או להסתכל מהצד עם חבילת פופקורן ולהפיק לקחים או ללכת להפגין בכיכר רבין עם כמותכם, משום מה, יש לי הרגשה שאתם הולכים עכשיו לכיוון המיקרו.

*לסרטון הוויראלי המסכן שצבר רק 27,000 צפיות ביוטיוב (בעוד שבפייסבוק 300,000):

אגב, הוא סרטון המשך לראשון שעשיתי, שבמפתיע, הגיע לחצי מיליון צפיות ביוטיוב ב-2014 כשהעליתי את זה ישירות אך ורק ליוטיוב ושיתפתי את הלינק דרך פייסבוק. לא יודע אם צירוף מקרים, מיליונר, אני לא אהיה מזה.

הסרטון הראשון:

הסרטון שהאיר את עיניי מאת דרל איבס (תותח יוטיוב אמריקאי):