» שיווק דיגיטלי http://www.askpavel.co.il Tue, 15 Aug 2017 13:06:27 +0000 he-IL hourly 1 http://wordpress.org/?v=4.3 TVM – מיזם חדש יספק הצצה בוידאו לתעשיית הדיגיטל הישראלית (+ סרטון על אנגורה מדיה) http://www.askpavel.co.il/blog/tvm-talking-digital-marketing http://www.askpavel.co.il/blog/tvm-talking-digital-marketing#comments Tue, 18 Jul 2017 20:15:57 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=15237 זה לא סוד ששיווק דיגיטלי הוא אחד המקצועות התוססים, החדשניים והדינאמיים ביותר בעולם בשנים האחרונות ובארץ בפרט. דניאל כהנוב, מרצה ומשווק באינטרנט וותיק, יחד עם רועי קודשי שגם הוא מתעסק בשיווק דיגיטלי עם וותק רב, זיהו את ההזדמנות, החליטו להרים את הכפפה והקימו את TVM – מדברים שיווק דיגיטלי עם אנשי הדיגיטל של ישראל. קבוצת הפייסבוק שלהם ...

הפוסט TVM – מיזם חדש יספק הצצה בוידאו לתעשיית הדיגיטל הישראלית (+ סרטון על אנגורה מדיה) הופיע ראשון בבלוג

]]>
זה לא סוד ששיווק דיגיטלי הוא אחד המקצועות התוססים, החדשניים והדינאמיים ביותר בעולם בשנים האחרונות ובארץ בפרט.

דניאל כהנוב, מרצה ומשווק באינטרנט וותיק, יחד עם רועי קודשי שגם הוא מתעסק בשיווק דיגיטלי עם וותק רב, זיהו את ההזדמנות, החליטו להרים את הכפפה והקימו את TVM – מדברים שיווק דיגיטלי עם אנשי הדיגיטל של ישראל.

קבוצת הפייסבוק שלהם ובהמשך גם האתר, הולכים לכלול תוכן וידאו שיופק ברמה הגבוהה ביותר. הם יספקו הצצה למשרדי פרסום וסוכנויות דיגיטל ויחשפו טיפים ועצות מבכירים בתעשייה. עשרות אנשי דיגיטל מחברות שונות התראיינו כבר לאתר החדש, ביניהן: Themarker, מעריב וג'רוסלם פוסט, Callbox, WebSEM, YellowHead, אור פיאלקוב והפעילות שלי – קבוצת אנגורה מדיה.

אני באופן אישי מאד מאמין בוידאו ככלי אפקטיבי להעברת מידע, במיוחד כשהוא עשוי וערוך טוב. כדי להמחיש את איכות התוכן שהולך לעלות ב-TVM, הנה הצצה לסרטון סופר מושקע שהם הכינו במשרדים שלנו. ויש גם ראיונות עם מספר אנשי מפתח בארגון:

כששאלתי את דניאל מהיכן הגיע הרעיון, זו היתה תשובתו:

"אני זוכר את עצמי לפני יותר מ-10 שנים שומע פעם ראשונה את המושגים: "ניו מדיה", "שיווק באינטרנט" וכו'. הדברים הראשונים שחשבתי לעצמי היו – מה זו התעשייה הזו? איפה עובדים? כמה מרוויחים? מי הם האנשים? מהם התפקידים? מה הדרישות? כל זה היה בראשי עוד לפני שהייתי אקדמאי ובתקופה שרק חשבתי מה ללמוד.

בשנת 2006 האינטרנט לא היה מפותח כמו היום ופייסבוק נפתחה רק לקראת סוף שנה זו לציבור הרחב. זוכרים את הזמנים האלו? מרגיש לי שזה היה לפני 100 שנה לפחות. היום נראה כאילו התקדמנו בזמן במהירות האור. רוצים עוד קצת נוסטלגיה? ב-2007 יצא המכשיר נוקיה N95. רק בשביל להזכיר את האווירה :)

וגם בשנת 2017 הסטודנטים שלי ממשיכים לשאול את אותן השאלות שציינתי מקודם לפני שהם נכנסים לתחום.

ובצד השני, חברים מתעשיית הדיגיטל מדברים פעמים רבות בשיחות מסדרון או בטלפון –"ראית את משרד הפרסום של…"? "שמעת על המיזם הדיגיטלי החדש אצל…"? "מכיר את…"? ועוד ועוד ועוד הרבה שאלות דומות.

עשרות פעמים נשאלתי במהלך חיי "מה התחביב שלך?", לשמחתי מצאתי את TVM וחברתי לשותף מקצוען ותותח, שמקים איתי את המיזם. זה המקום להגיד לרועי שוב ושוב תודה שהוא חלק בלתי נפרד מהפעילות.

המטרה: לתת לכם ולכן הצצה מקרוב לאנשים שמרכיבים את התעשייה.

רועי ואני נשמח מאוד לקבל פניות לתיבה digital@tvm.co.il ונרצה לקבל פידבקים לגבי מה לשפר, ואיזה אנשים או שאלות יהיה נחמד להעלות בפעילות.

כל מי שיש לו מקרה בוחן מעניין, רוצה לספר על פעילות מיוחדת או להמליץ על מרואיין, דברו איתנו ונבוא לצלם אתכם בשמחה רבה."

הפוסט TVM – מיזם חדש יספק הצצה בוידאו לתעשיית הדיגיטל הישראלית (+ סרטון על אנגורה מדיה) הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/tvm-talking-digital-marketing/feed 4
ועידת MAD 2017: הסיכום המלא עם עיקרי ההרצאות, הדוגמאות והמסקנות http://www.askpavel.co.il/blog/mad-2017-summary http://www.askpavel.co.il/blog/mad-2017-summary#comments Mon, 17 Jul 2017 14:36:03 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=15204 יום רביעי ה-12 ביולי, 9 בבוקר, דיוויד אינטרקונטיננטל. ועידת MAD של 2017 יצאה לדרך וצוות AskPavel היה שם כדי לסקר את אחד הכנסים הגדולים ביותר לשיווק, פרסום, דיגיטל ומה שביניהם. אם הייתם, כנראה שתיהנו להזכר ואם פספסתם, הנה לכם סקירה של האירועים הבולטים, אבל לפני הכל, בואו נכנס קצת לאווירה עם פרומו תוצרת הישראליות: אז כן, ...

הפוסט ועידת MAD 2017: הסיכום המלא עם עיקרי ההרצאות, הדוגמאות והמסקנות הופיע ראשון בבלוג

]]>
יום רביעי ה-12 ביולי, 9 בבוקר, דיוויד אינטרקונטיננטל.

ועידת MAD של 2017 יצאה לדרך וצוות AskPavel היה שם כדי לסקר את אחד הכנסים הגדולים ביותר לשיווק, פרסום, דיגיטל ומה שביניהם. אם הייתם, כנראה שתיהנו להזכר ואם פספסתם, הנה לכם סקירה של האירועים הבולטים, אבל לפני הכל, בואו נכנס קצת לאווירה עם פרומו תוצרת הישראליות:

אז כן, היו גרפים והיו סלבס מעולם השיווק והיה עוד הרבה מעבר.

הכנס השנה עמד בסימן הטרנספורמציה הן של המותגים, הן של המודלים השיווקיים והן של צורות צריכת התוכן המתחדשות. מילים נוספות שחזרו על עצמן שוב ושוב היו אמת ופייק ואיומים ועתיד ומה אנחנו עושים עם כל הדברים האלה כדי לייצר איזושהי אחריות ברשת פרוצה ונטולת רסן.

בין הדוברים המרכזיים אפשר היה למצא את שר התקשורת, איוב קרא, שהבטיח לעשות הכל על מנת לייצר תחרות ולהכניס שחקנים חדשים לשוק הכבלים. אלונה בר און, בעלת השליטה בגלובס, דיברה על השינויים ועל האחריות שגופי התקשורת צריכים לנקוט יחד עם התחשבות בפלורליזם. דני גולדשטיין, מנכ"ל דואר ישראל הגיע כדי לספר על המהפך שמתבצע שם, נעם מנלה, שחוקר את השפעת המדיה החברתית והטכנולוגיה על חדשנות עסקית וארגונית, איתגר את המשווקים והיו גם אורחים בינלאומיים כמו:

  • אווה בארט, מנהלת תחום הניו-מדיה והמיתוג של חברת פיליפס
  • סמנתה ברדשואו, חוקרת מדיה חברתית מאוניברסיטת אוקספורד
  • מייקל פרוהליך, מנכ"ל Ogilvy EMEA ומנהל לקוחות בקבוצת הפרסום העולמית של WPP

והרשימה עוד ארוכה. אז מה היה לנו שם?

9:00-11:00: הכל מתחיל מחזון

ראשונה עלתה לבמה אלונה בר און ודברה על האופן בו אנו חווים מותגים. היום אנחנו מצפים מהם לדברים שפעם בכלל לא העלינו בדעתנו. הדרישות שלנו השתנו. אנחנו, כצרכנים, רוצים את הקל ביותר שאפשר ואנחנו רוצים אותו כאן ועכשיו. הטכנולוגיה שינתה את אופני החשיבה וההתנהגות שלנו וכיום מותגים נדרשים להתאים את עצמם ולשתף פעולה עם צרכנים, הם נדרשים לעבוד קשה כדי להשיג את אמונם, וכן, מצופה מהם גם להפגין שקיפות כלפיהם ולספר להם מתי "משחקים להם במחשבות" בעבור חופן דולרים. הגבול בין האמת למזויף מיטשטש בחסות כסף שיכול לקנות כל ידיעה ולהטות דעת קהל, ובר און שואלת האם בעקבות כל השינויים הללו יש צורך גם בשינוי הרגולציה.

דיון ועידת MAD 2017

מיד אחריה, בהופעה פומבית ראשונה מאז נבחר, דיבר שר התקשורת, איוב קרא. קשה היה לפספס את ההתרגשות שאחזה בו והוא גם לא טרח להסתיר אותה או לשמור אותה לעצמו. אם לתמצת את עיקרי דבריו, הרי שמבחינתו הדבר החשוב ביותר הוא התחרות. "מבטיח שאעשה הכל על מנת להיטיב עם האזרחים והדרך היחידה לעשות את זה היא באמצעות תחרות, תחרות ותחרות. חבילת השידורים של פרטנר היא דוגמא טובה לזה. אני מתכוון להכניס שחקנים חדשים לשוק לצד קשת, רשת וערוץ 10. כמו כן, נקל גם על השחקנים הקיימים ונסייע במאבקים שהם מנהלים על תוכן מול גופים בינלאומיים. נחשוב מחדש גם על דרישות הרגולציה ונשיק במהלך חודש נובמבר את הערוצים החדשים – 12, 13, 14. אין שום סיבה שאזרחי ישראל ישלמו מעל ל-100-150 שקלים בחודש על חבילת ערוצים בסיסית".

להצגת מדד המותגים של גלובס לשנת 2017 עלה אלי ציפורי. לפני שהכריז על המותג המנצח, דיבר על השליטה הכמעט אבסולוטית שיש לפייסבוק ולגוגל בשוק הפרסום והשיווק הדיגיטלי. "אם בהתחלה התלהבנו מהרשתות החברתיות האלה ואפילו הערצנו אותן, היום הגענו למצב שאנחנו חוששים מהן ומבקשים להגביל את כוחן".

אבל האם אפשר לעשות את זה?

האם באמת יש מישהו שיכול לרסן את הדואופול הכל כך חזק הזה?

ציפורי שואל וגם עונה על שאלתו – "רק טכנולוגיה חדשה תצליח לשנות. לא חוקים, לא הגבלים ולא קנסות. רק הדבר הזה שאנחנו אפילו עדיין לא מכירים, הוא זה שיהפוך למותג המנצח הבא", ואפרופו מותג מנצח, מיד לאחר מכן הוא התפנה לסקור את 40 המותגים המובילים ולהכריז על האחד שעקף את כולם. וכן, גם הפעם, וממש כמו בשנה שעברה, היתה זו גוגל שקטפה את המקום הראשון. ברק רגב, מנכ"ל החברה בישראל, עלה לבמה ודבר על הפילוסופיה שמנחה אותו ואת עובדיו: "אנחנו מאמינים קודם כל ב-Focus on the user. כל השאר יבוא אחר כך וכתוצאה ישירה מהעקרון הזה. מאז שגוגל הוקמה היא שמה לה למטרה לשפר את חוויית המשתמש ולהשקיע בחדשנות".

ברק רגב

ואחרי שזכה למחיאות כפיים נלהבות, התכנס פאנל אותו הנחתה ענת ביין, כתבת הפרסום בגלובס. לצידה ישבו רן גוראון, מנכ"ל פלאפוןגיורא בר דעה, משנה למנכ"ל קבוצת שטראוסאיציק אברכהן, מנכ"ל שופרסליוסי אלבז, מנכ"ל ובעלים של דומינוס פיצה בישראל; ומארק און, מנכ"ל GETT ישראל.

אם לסכם את הדברים שעלו, כולם פחות או יותר הסכימו שצרכנות בעולם הדיגיטלי חייבת לכלול מספר דברים:

  • נוחות
  • חוויית משתמש טובה ומרגשת יותר
  • זמינות, מהירות ונגישות

השוק הקמעונאי משתנה וההשערה היא שבשנים הקרובות אנשים פחות ופחות ייצאו מהבית, יחפשו חניה בסופר, ישימו 5 שקלים בעגלה, יעמיסו מוצרים וימתינו בתורים. הם ככל הנראה יחפשו דרכים פשוטות יותר והמותגים שידעו להתאים את החוויה ולספק את המענה לצורך – יהיו אלה שיזכו בכל הקופה.

11:30-12:30: לשנות תפיסה

את החלק השני של הכנס פתח גיל רוזן, סמנכ"ל שיווק וחדשנות בבזק. לתפיסתו, ישנן מספר מיומנויות שהן בגדר הכרח עבור אנשי שיווק.

ראשית, הם צריכים לדעת איך לספר סיפור. "בשורה התחתונה, אנחנו אנשי מערות. מה שאפיין אותנו מאז ומתמיד היה הצורך שלנו במידע, הצורך שלנו לספר ולהקשיב לסיפור טוב. שום דבר לא השתנה, זה היה ונשאר הבסיס של החברה האנושית".

ועכשיו תשאלו, ולגמרי בצדק, אוקיי, אז מה זה סיפור טוב?

וכאן גיל בוחר להדגים עם אחד הקטעים המוכרים והאהובים ביותר מהעונה הראשונה של Mad Men:

דון דרייפר עובד על קמפיין שיווקי למקרן שקופיות. אבל הוא לא מתמקד במפרט הטכני ולא משווק את הטכנולוגיה ולא מסביר כמה מהר השקפים עוברים מאחד לשני. תוך כדי שהוא משתמש במקרן כדי להציג את התמונות המשפחתיות שלו, הוא בונה סיפור ומשווק את החוויה – המוצר הזה הוא לא מקרן שקופיות. המוצר הזה הוא מכונת זמן, הוא לוקח אחורה, לוקח קדימה, הוא הקרסולה של החיים, הוא זה שיחזיר אתכם לכל אותם רגעי אושר קטנים עם האנשים שאתם אוהבים. וזה כבר נשמע אחרת לגמרי מ"מקרן שקופיות", תודו.

אז תודה לדון דרייפר על השיעור החשוב ועכשיו בחזרה למיומנויות של אנשי השיווק.

כמו רבים אחרים, גם גיל מסכים שחשוב שתהיה תשוקה למקצוע, פתיחות לאימוץ טכנולוגיות חדשות ורצון עז לייצר "מג'יק מומנט", שזה בעצם הרגע בו אתם, כמשווקים, גורמים ללקוח להתאהב במוצר או בשירות שלכם. פשוט זה לא ועובדים קשה כדי למצא את הרגע הזה, אבל מוכרחים לרצות שזה יקרה.

גיל רוזן

אחריו, עלתה לבמה אווה בארט, ראש מחלקת התקשורת והשיווק בחברת פיליפס. היא זכתה בשני פרסי Grand Prix בפסטיבל קאן ובפרסים נוספים כהוקרה על פעילותה בתחום הדיגיטל. תכף גם תבינו למה.

אז דיברנו על טרנספורמציה ואחד האתגרים הגדולים איתם נאלצה בארט להתמודד במסגרת תפקידה היה שינוי דעת הקהל והאופן בו אנשים תופסים את "פיליפס". במילים אחרות, היא נדרשה ליצור מיתוג מחדש למותג שאנשים רואים בו בעיקר יצרן טלוויזיות, מכונות גילוח ומסכי מחשב. מה שהם לא יודעים, זה שפיליפס מאד מעורבת בתחום הבריאות והיא משקיעה משאבים רבים בפיתוח מכשור רפואי ובשיפור איכות החיים.

  • אז איך מפיצים את הבשורה הזאת?
  • איך משנים דעת קהל?
  • איך יוצרים טרנספורמציה ומקימים את החזון לתחייה?

אווה מנסה בשלב זה לענות על השאלות שהציגה באמצעות מצגת שהכינה מראש אבל תקלה טכנית מונעת מזה לקרות. היא ממשיכה לדבר ולרתק את הקהל באמצעות סיפור על פעילות החברה ולבסוף, כשהמצגת מופיעה, היא מאשרת את מה שנאמר כבר קודם: "אתם רואים, זו היתה דוגמא חיה. אי אפשר רק לסמוך על הטכנולוגיה. בבסיס של כל דבר, צריך שיהיה גם סיפור טוב".

אווה בארט

מכאן, אווה המשיכה ופרטה על העיקרון שהנחה אותה בעבודתה – להסתכל על בעיה מסויימת מכל הזוויות ולא לדבר על המוצר, אלא לשווק את הסיפור, את האופן בו המוצר יכול לשפר את איכות החיים. למשל, מכונת גילוח היא הרבה מעבר למוצר טיפוח לגבר, היא מקנה לו מראה נקי ומסודר ומעלה את הבטחון העצמי שלו. מברשת שיניים היא הרבה מעבר למוצר היגיינה, היא זו שמעניקה לאנשים את החיוך היפה שהם רוצים וכן הלאה.

את הדברים האלה הדגימה אווה באמצעות שני קמפיינים מרגשים ומעוררי השראה עליהם עבדה:

Everyday Hero

כדי להעלות את המודעות לפעילותה של פיליפס בתחום הרפואה וכדי להעביר מסר על שליחותה למען שיפור החיים, היא יכלה להציג את המוצרים שלה ולהתפאר בטכנולוגיה החדישה, אבל במקום זה היא העדיפה:

Breathless Choir

גם כאן המצב דומה. פיליפס רצתה לשווק מוצר שיסייע לאנשים עם קשיי נשימה – "דמיינו שאתם מנסים לשיר ונלחמים על כל נשימה". זה הרעיון שסביבו נבנה הסיפור על מכונת החמצן הניידת:

טישו? 

אז מה אפשר לקחת מכאן הלאה?

  • במקום ליצור מסרים פרסומיים שמתמקדים בטכנולוגיה או במפרט טכני של מוצר, עדיף להתמקד בהשפעה שיש לו על החיים. זה חזק יותר, מרגש יותר ומשכנע יותר.
  • רגש יוצר חיבור וקשר עם אנשים.
  • פרסום לא בהכרח חייב להיות רציני ורשמי. בסופו של דבר, אנחנו פונים לבני אדם, ובני אדם אוהבים שמצחיקים אותם.
  • סיפור טוב הוא תמיד(!) הבסיס להכל.

את סבב ההרצאות הזה, חתמה זהר אוריין עם מתכון ל"רוטב סודי" שיש בקמפיין שיווקי מנצח. לתפיסתה, הוא צריך להיות:

  • פשוט
  • חדשני
  • עונה על צורך
  • ומונע מהדחף לעזור לאנשים.

"תזוזו קדימה", היא ביקשה מקהל אנשי הדיגיטל ומנהלי השיווק שישבו באולם, "Have no regrets".

13:30-14:45: לאן הולך השיח

אנחנו מתקרבים לסוף היום ונכנסים לסבב ההרצאות האחרון.

אורי רוזן, מנהל ועורך ראשי ב-Mako, דיבר על בניית מותגים בסושיאל וסיכם את נוסחת ההצלחה שלו לכדי שני מרכיבים: תוכן מעולה והפצה חכמה. אם זה מצחיק, נוגע, שימושי או שילוב של כל אלה – אתם כנראה בדרך הנכונה. ואם אתם לא יודעים לייצר תוכן כזה, אל תנסו בכוח ותנו את המושכות למישהו שכן יודע, אחרת אתם עלולים להראות בערך ככה:

אחריו דברה סמנתה ברדשואו, חוקרת מדיה חברתית מאוניברסיטת אוקספורד, על האופנים בהם מעצבת המדיה החברתית את התפיסות שלנו. היא הציגה סיטואציה מדאיגה בה הרשתות החברתיות הפכו לאיום על הדמוקרטיה וזאת למרות שעד לא מזמן חשבנו שהן מעודדות מגוון דעות וחופש ביטוי. רבים מאיתנו הרי משתמשים בהן כדי לצרוך חדשות, לקבל תוכן פוליטי ולגבש דעה. העניין הוא שיש אלגוריתם ששולט במידע שמוצג לנו והוא עלול לחזק דעה מסויימת ולהפיץ עוד ועוד מאותו דבר, במקום להציג שפע ומגוון.

חמורה מכך היא תופעת ה-Fake News שתפסה תאוצה בבחירות האחרונות בארצות הברית על אף שצוקרברג הכחיש וטען שהיה לה חלק קטן ממה שהוצג בפיד הפייסבוק ושלא היתה לה השפעה על התוצאות הסופיות. בפועל התברר שזה היה רחוק מלהיות המצב. סיפורי Fake News הפכו ויראלים הרבה יותר מידיעות עיתונאיות שבוססו על תחקיר והיחס בין המזוייף לאמיתי עמד על 1:1. חלק מההסברים לכך הוא שבפייסבוק קיימים בוטים (Bots) פוליטיים שמפיצים תכנים לכמות עצומה של אנשים ואותם אנשים המשיכו והפיצו את התכנים האלה. תעמולה מסוג כזה, אומרת ברדשואו, היא אחד האיומים הגדולים ביותר על הדמוקרטיה. 

מה עושים?

  • רגולציה וחקיקה – Fake News שלא יורד מהרשת תוך 24 שעות יגרור קנסות כספיים גבוהים.
  • ייחוס – כשמדובר בתוכן חדשותי מטעם, חשוב לציין מי עומד מאחורי התוכן.
  • חינוך ומודעות – עלינו להיות ביקורתיים יותר כלפי מה שאנחנו קוראים ומשתפים.
  • שקיפות האלגוריתם – להבין כיצד הוא עובד, איך הוא קובע מה להציג לנו ולמה.

ברדשואו

אחרון בהחלט עלה נעם מנלה, שירה: "היום המשווקים לא רואים את העולם סביבם, הם רק רוצים למכור. אין להם בעיה לשקר במצח נחושה והם אפילו לא מרגישים צורך להסתיר או להתנצל על זה". כדוגמא הוא נותן את ברוס ספרינגסטין שמעלה לבמה ילד שמחזיק שלט: "ברוס, הברזתי מבית ספר כדי להגיע להופעה שלך. בבקשה תעלה אותי לשיר איתך":

כמה דקות אחרי שווידאו כזה עולה לרשת, מישהו טורח להעמיד דברים על דיוקם ולספר שזה קטע שחוזר על עצמו בכל הופעה ושמדובר בטריק שיווקי מתוכנן ומבויים מראש. "הרשת חושפת הכל והאמון שלנו בעולם קורס, אנחנו כבר לא מאמינים לאף אחד. ככל שמשקיעים יותר בשיווק וככל שמספרים לנו יותר סיפורים, ככה אנחנו מאמינים פחות ופחות. לכן, לעולם הפרסום לא נותרה ברירה אלא להמציא את עצמו מחדש. נגמר עידן ההבטחות ומתחיל עידן ההוכחות. מותגים צריכים לתת לצרכנים שלהם דמי רצינות".

למה הוא מתכוון?

נעם מנלה

דמי רצינות הם המחיר שמותג מוכן לשלם כדי שיאמינו לו. כלומר, הוא מוכן "לספוג פגיעה" כדי להרוויח את הלקוח ולהוכיח שהוא שווה את הבחירה בו. דמי רצינות זה לא לומר "שיחתך חשובה לנו, אנו מעריכים את הזמן שלך ומתנצלים על ההמתנה הממושכת", דמי רצינות זה לדבר תכלס ובאמת. אם פישלתם ואתם מתנצלים, תנו ללקוח משהו בעל ערך שיפצה אותו על כך ויגרום לו להרגיש טוב יותר.

קחו דוגמא.

אדל נאלצה לבטל הופעה בפיניקס כי הרגישה רע. אנשים קנו כרטיסים מראש והזמינו טיסה במיוחד רק כדי לגלות שכל זה היה לחינם ושהכוכבת האהובה עליהם לא תופיע בפניהם. במקרה אחר, כנראה שאיש יחסי הציבור היה מפרסם איזה קופי-פייסט של הודעת התנצלות שרק היתה מעצבנת יותר. אבל לא הפעם. אדל היתה מוכנה לשלם דמי רצינות. היא, שתמיד נראית מרשימה ומאופרת ומסורקת, הופיעה מול המצלמות במידה מסויימת של רישול ועם דמעות בעיניים היא פנתה למעריצים וביקשה סליחה. נוח או פשוט זה בוודאי לא היה לה. אבל לזה כבר הרבה יותר קל לנו להאמין ואי אפשר שלא לסלוח ולחוש אמפתיה כלפיה.

וזה מה שנעם מבקש מהמשווקים.

רדו מהעץ.

אל תתנשאו על הצרכנים שלכם.

תהיו אמיתיים ותעבדו קשה בשביל זה.

מי שיתן אמון – יקבל אמון.

ועם המסרים החזקים האלה מגיע לסיומו כנס MAD של 2017. וכן, גם הפוסט הזה.

אבל רגע, מה אתכם?

הייתם?

מה חשבתם?

מי הכי הרשים אתכם?

עם אילו מסרים יצאתם משם?

בואו נדבר בתגובות :)

הפוסט ועידת MAD 2017: הסיכום המלא עם עיקרי ההרצאות, הדוגמאות והמסקנות הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/mad-2017-summary/feed 4
מלחמת גוגל ב-Fake News עולה שלב: אאוטבריין וטאבולה על הכוונת http://www.askpavel.co.il/blog/google-against-fake-news http://www.askpavel.co.il/blog/google-against-fake-news#comments Mon, 12 Jun 2017 05:13:09 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=14984 לפני קצת יותר מחצי שנה, האינטרנט רעש וגעש בשל תגלית מכעיסה במיוחד: חיפוש השאלה בגוגל "האם השואה התרחשה" (did the holocaust happen), הוביל לאתרים ניאו-נאצים ומכחישי-שואה בתוצאות הראשונות. יזם האינטרנט (והבוס שלי בזמנו), אסף פז, החליט שזה ממש לא בא לו טוב. הוא פצח בפרויקט שמטרתו להדיח את אחד האתרים הללו מראש התוצאות. אתר חדש ...

הפוסט מלחמת גוגל ב-Fake News עולה שלב: אאוטבריין וטאבולה על הכוונת הופיע ראשון בבלוג

]]>
לפני קצת יותר מחצי שנה, האינטרנט רעש וגעש בשל תגלית מכעיסה במיוחד: חיפוש השאלה בגוגל "האם השואה התרחשה" (did the holocaust happen), הוביל לאתרים ניאו-נאצים ומכחישי-שואה בתוצאות הראשונות.

יזם האינטרנט (והבוס שלי בזמנו), אסף פז, החליט שזה ממש לא בא לו טוב. הוא פצח בפרויקט שמטרתו להדיח את אחד האתרים הללו מראש התוצאות. אתר חדש באנגלית נבנה, והצטרפתי לחבורה של כמה אנשי דיגיטל מכובדים – כולם כאחד תרמו מהידע והניסיון שלהם. תוך שבועיים בערך הצלחנו להעלות את האתר החדש מעל לאתר מכחיש השואה. למעשה, הוא נדחק לחלוטין מהעמוד הראשון בגוגל.

מה שעוד קרה במקביל הוא שהנושא קיבל באז רציני בתקשורת, וגוגל החליטה להפעיל פילטר מיוחד שינפה מהתוצאות אתרים מכחישי-שואה. אכן מהלך מבורך, שכנראה לא היה קורה אלמלא הלחץ הציבורי (גוגל נוטה שלא להתערב בתוצאות האורגניות מעבר לפעילות האוטומטית של האלגוריתמים, כדי שלא לערער את אמינותו של מנוע החיפוש).

 

fake news

מאז ועד היום נושא החדשות המזויפות הצליח לעלות לסדר היום, למרות שבעצם לא מדובר במשהו חדש. כל מניפולציה שמבוצעת על ידי גוף תקשורת, שמטרתו להביא מידע אמין לציבור, יכולה להיחשב כפייק ניוז– וכנראה שאפילו לא נהיה מודעים לכך. גם פייסבוק נרתמה למאבק, ושדרגה את אלגוריתם הניוזפיד כך שיסנן תכנים בעייתיים העונים לקריטריונים של תוכן בלתי אמין. אבל לגוגל זה לא הספיק.

נושא החדשות המזויפות (והתוכן המסולף באינטרנט באופן כללי), עלה לה קצת ביוקר מאז אותו מקרה: אתרים שטענו לתוצאות אמת בבחירות האחרונות בארצות הברית, עלו לראש התוצאות ועיוותו את המציאות; החיפוש הקולי של גוגל רמז שנשים הן… (לא נמשיך) ושברק אובמה מתכנן הפיכה צבאית… וכן הלאה.

כמובן שכל זה לא חדש– מספיק להעיף מבט בהשלמות האוטומטיות של גוגל כדי לראות את הטיפשות האנושית מתגלמת בדמותן של שאילתות אומללות במיוחד. גוגל אוסף את כל המידע שהוא מוצא בנושא מסוים, ומגבש לעצמו "תפישת עולם" המשקפת את כמות האנשים שתומכים בה.

גוגל הוא מכונה לומדת, ואין לה ממי ללמוד אלא מההולכים על שתיים שמציפים את האינטרנט בתכנים שלהם. חלקם מעולים, חלקם פחות. אבל גם אם גוגל יודע לעבד יותר מ-5.5 מיליארד חיפושים ביום, הוא עדיין לא יודע להבחין בין אמת לשקר. יש אנשים שלא יודעים, איך נצפה מגוגל שיידע?

אפשר להגיד שפייק ניוז הוא גרסת שנות האלפיים של "פצצת גוגל", שהייתה נפוצה בעבר (הצגת אנשי ציבור בכירים כמטומטמים בתוצאות החיפוש). לא סתם אתר SEL קרא לזה "המשבר הגדול ביותר של איכות החיפוש בגוגל" באפריל השנה.

כמובן שכל זה לא הפריע למניית גוגל לחצות לראשונה את קו האלף דולר, ממש לאחרונה.

כוונות טובות

אני חייב להודות – כששמעתי לראשונה על אאוטבריין וטאבולה (מלבד זאת שהתגאיתי ששתיהן חברות ישראליות), הרגשתי לראשונה מזה שנים שנפרץ הסכר של הדואופול גוגל-פייסבוק. שתי אלה ביחד שולטות כמעט בכל הפרסום הדיגיטלי בעולם, ואם אנחנו בישראל מתלוננים על ריכוזיות ועל אי תחרותיות בנדל"ן ובמוצרי צריכה– מה נגיד על המפלצת הדו-ראשית הזו?

אאוטבריין וטאבולה מאפשרות לפרסם תכנים בכל אתרי החדשות והתוכן הגדולים, בארץ ובעולם. כמובן שיש הבדלים בין שני השירותים – אאוטבריין ידועה יותר בזכות הפיקוח ההדוק על סוג התכנים ואיכותם, בעוד שטאבולה "אוכל הכול"; אאוטבריין דורשת סכום מינימלי קטן לכל קמפיין, ואילו בטאבולה מדובר בסכום משמעותי יותר; וכן הלאה.

הנקודה היא שאפילו לאנשים בודדים כמוני, שאין להם גישה לפרסום במפלצות התוכן אלא בתשלומים אבסורדיים של אלפי ועשרות אלפי שקלים – פתאום יש גישה כמעט חופשית לכל אתר, ובתשלום שפוי עד מגוחך.

ולא מדובר בפרסומות, אלא בתוכן! חלומו הרטוב של כל איש פרסום ושיווק בעידן הנוכחי. איך לא חשבו על זה קודם. אגב – לאחרונה דווח שאאוטבריין וטאבולה נמצאות במגעים למיזוג שיניב שווי חברה של מיליארד דולר, אבל עדיין לא ברור מה יילד יום.

למרות שיכולות הפילוח והסינון של אאוטבריין וטאבולה משתפרות והולכות, לאט לאט מסתבר שהנגישות הזו והיד הקלה על הדק התוכן, העלתה פלאים את כמויות התוכן המסולף והבלתי אמין ברשת.

כל אחד עם אתר או דף אינטרנט (גם בלוג לעיצוב נצנצים), יכול למצוא עצמו מככב בסיומם של מאמרים באתרי ענק כמו וואלה, ynet, דה מרקר, CNN והוול סטריט ג'ורנל; ואם הוא שם, כנראה שיש בו משהו אמין. וכאן אנו שוב חוזרים לנושא החדשות המזויפות, שמטריד כל כך את גוגל.

בדצמבר 2016, אנליסט חיפוש של גוגל צייץ בטוויטר (בתרגום חופשי שלי): אם אתם כל כך רוצים להימנע מפייק ניוז, חשבו פעמיים לפני שאתם מציבים קישורי אאוטבריין/טאבולה באתרים שלכם.

אומנם זו לא הכרזה רשמית, אבל כשמומחה חיפוש בגוגל מצייץ רמז עבה שכזה – יש להניח שמתחת לפני השטח מסתתר משהו מערכתי שהוביל לאמירה שכזו. זו פעם ראשונה שמישהו בגוגל מתייחס בשליליות לשירותי המלצות התוכן הללו. או בעברית פשוטה: גוגל לא מרוצה מכך שנוגסים לה בשטחי פרסום.

חמישה חודשים לאחר מכן, גם אבינש קאושיק – מומחה שיווק דיגיטלי בגוגל (אני אוהב לקרוא לו "סודה קאוסטית" כי זה קצת מתחרז) – נותן בראש בנושא טאבולה ואאוטבריין בניוזלטר שלו: אין כמעט שום קשר בין המאמרים שהוא קורא, לבין המלצות התוכן של אאוטבריין וטאבולה בתחתית (והוא נותן שם שתי דוגמאות מייצגות). אז למה "לענות את הגולשים" שואל קאושיק, ועונה לעצמו – שורת הרווח, כמובן. האתרים שמציגים את המלצות התוכן, מקבלים נתח מההכנסות.

הצביעות משתלמת

לכולנו ברור שמודעות ממומנות הן סוג של ספאם בתשלום שנדחף לנו לפרצוף, לפעמים גם בלי שביקשנו. לכולנו גם ברור שתוצאות אורגניות הן לא באמת "אורגניות", מכיוון שניתן להטות אותן לכאן ולכאן. עם כל הבאגים הללו שיש לגוגל באיכות תוצאות החיפוש (ראו גם מעלה), אני לא חושב שהיא יכולה להרשות לעצמה לתייג חברות אחרות בתור ספאם.

גוגל היא חברת פרסום, אל תטעו. כל החיפושים והשירותים החינמיים, מיועדים להשאיר אותנו בבועה הגוגלית – כדי שניחשף ליותר פרסומות ונגדיל את עלות המניה שלה הרבה מעבר לאותם אלף הדולרים. ואם לצורך שימור ההכנסות והגדלתן צריך לתייג את המתחרים כ"ספאם" (שאגב לא שונה בהרבה מהספאם שגוגל עצמה מייצרת)–אז בכיף.

זה לא אומר שאאוטבריין וטאבולה חפות מבעיות. פעמים רבות מדי, ואולי כמעט בכל פעם, המלצות התוכן אכן אינן קשורות למאמרים שמעליהן. לעתים קרובות נמצא שם גם כל מיני מאמרים מפוקפקים שמתהדרים באצטלה מדעית – פייק ניוז מהמעלה הראשונה.

אין ספק שיש הרבה מקום לשיפור, אבל בעיניי יותר חשוב שיהיה מקום לריבוי אפשרויות. אני מברך על כל אפשרות חדשה בעולם הדיגיטל, כי לחיות רק על הדואופול גוגל-פייסבוק זה כבר (מזמן) ממש לא לעניין.

המאמר מביע את דעתו של הכותב בלבד.

הפוסט מלחמת גוגל ב-Fake News עולה שלב: אאוטבריין וטאבולה על הכוונת הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/google-against-fake-news/feed 2
איך לקדם סרטונים בתוצאות החיפוש של יוטיוב? http://www.askpavel.co.il/blog/youtube-seo http://www.askpavel.co.il/blog/youtube-seo#comments Sun, 07 May 2017 07:09:00 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=14738 רגע, לפני הכל, אתם ידעתם שהאתר הפופולרי ביותר לשיתוף תכני וידאו התחיל בכלל כאתר הכרויות? לא, לא המצאתי את זה. ככה יוטיוב נראתה בשנת 2005: הרעיון היה שהמשתמשים יעלו קטע שבו הם מספרים על עצמם וכך ייחשפו זה לזה ויפתחו שיח, במידה ומצאו עניין באדם שדיבר אליהם. למשל: כן, פשוט ככה. אגב, לא אמרתי אבל ...

הפוסט איך לקדם סרטונים בתוצאות החיפוש של יוטיוב? הופיע ראשון בבלוג

]]>
רגע, לפני הכל, אתם ידעתם שהאתר הפופולרי ביותר לשיתוף תכני וידאו התחיל בכלל כאתר הכרויות?

לא, לא המצאתי את זה.

ככה יוטיוב נראתה בשנת 2005:

YouTube_2005

הרעיון היה שהמשתמשים יעלו קטע שבו הם מספרים על עצמם וכך ייחשפו זה לזה ויפתחו שיח, במידה ומצאו עניין באדם שדיבר אליהם. למשל:

כן, פשוט ככה.

אגב, לא אמרתי אבל למעשה צפיתם הרגע בווידאו הראשון שאי פעם עלה ליוטיוב.

כמו שאתם יכולים לנחש, זה לא בדיוק תפס. כנראה שלא היינו בשלים ב-2005 למשהו מהסוג הזה ואיכשהו קרה שבמקום אתר שידוכים כושל – קיבלנו את האתר השלישי החזק והנצפה ביותר בעולם. זה שבכל דקה עולות בו מעל ל-500 (!) שעות של וידאו וזה שמנוע החיפוש שבו שני רק לגוגל.

לא שזה מפתיע מישהו, אבל הפופולריות של הוידאו במגמת עליה מתמדת ואנליסטים מעריכים שעד 2019 הוא יהווה כ- 80% מכלל תעבורת האינטרנט.

כל זה מוביל אותי, וצריך להוביל גם אתכם, למסקנה אחת:

היי, כדאי שנתחיל לחשוב וידאו.

מאמרי עומק זה יופי של דבר, אבל אל תסתמכו עליהם בלבד. חשבו על כל האנשים הלחוצים והקצרים בזמן שהיו יכולים להנות מהתוכן שלכם אם הייתם ממירים 2,000 מילים לסרטון של כמה דקות. זה כיף יותר, מהיר יותר, כשזה עשוי טוב זה גם מעניין יותר וכמעט תמיד זה נגיש וקל לצריכה ולעיכול.

ואני יודעת לאן אתם חותרים, אתם הרי חושבים SEO ובצדק.

אוקי, אז בואו נדבר SEO:

  • איך בעצם עובד מנוע החיפוש של יוטיוב?
  • איך תוכלו לקדם את הסרטונים שלכם?
  • מה הקשר בין צפיות, תגובות ושיתופים לדירוג שלכם?
  • ועד כמה באמת חשוב להוסיף תגיות ותיאורים?

Backlinko ניתחו 1.3 מיליון סרטונים כדי לענות על השאלות האלה. סיכמתי את הממצאים והוספתי כל מה שידוע לי, נכון להיום, על גורמי הדירוג ועל מה שתצטרכו לעשות אם תרצו להגיע לדף הראשון ביוטיוב.

אבל למה בכלל? ואיך שימוש ביוטיוב יעזור לקדם את העסק?

תוכן ויזואלי משיג את אחוזי המעורבות הגבוהים ביותר, את זה אתם כבר יודעים. תמונות, אינפוגרפיקה וכן, גם ובעיקר וידאו. סתם כדי לסבר את האוזן, מחקר שפורסם ב- Vidyard מצא ש-82% ממשווקי ה-B2B דיווחו על הצלחה כשהשתמשו בשיווק באמצעות וידאו.

ואם זה לא הרשים אתכם במיוחד, אז רק אזכיר שיוטיוב שייכת לגוגל ולכן יש לה אינטרס לקדם בתוצאות החיפוש תכני וידאו שהיא מוצאת כמועילים. המשמעות: גם אם האתר שלכם לא מדורג בעמוד הראשון של גוגל, הוידאו שלכם בהחלט יוכל להגיע לשם, להיחשף בפני קהלים גדולים ולהוות מקור תנועה רציני.

בואו תראו מה קיבלתי כששאלתי את גוגל:

promote video on youtube

2 מתוך 5 תוצאות החיפוש הראשונות מפנות ליוטיוב!

לא רק שזה אחוז מכובד ביותר, זו גם דרך קלה ויחסית מהירה לטפס גבוה ולגרוף נתח שמן של קליקים והתעניינות.

כמובן, לא כל סרטון שתעלו ידורג בגוגל וגם לא תמיד היא תציג כאלה בתוצאות החיפוש, אבל הסבירות לכך גבוהה אם יצרתם:

  • קליפ מוזיקלי
  • מתכון
  • מדריך How To
  • סקירת מוצר

חוץ מזה, יש בגוגל אזור שלם שכולו מיועד לתכני וידאו וגם משם תוכלו להכניס תנועה יפה לאתר שלכם:

youtube on google

ובלי קשר, הייתי ממליצה להשתמש בפונקציה הזאת גם כדי לבדוק האם כבר קיים ברשת וידאו זהה לזה שאתם מתכוונים ליצור. סתם כי חבל שתעבדו לחינם.

אז החשיבות של שיווק באמצעות וידאו ברורה, אני מקווה, כי הנראות של יוטיוב בגוגל בהחלט מורגשת. זו אחת הסיבות לכך שאי אפשר להתעלם ממנה כשמנסים לחשוב על דרכים נוספות לקידום. וכמו בהרבה מקומות אחרים, גם כאן יעמדו לרשותכם 2 אופציות: קידום ממומן ביוטיוב או קידום אורגני. אתם שמתכננים על אופציה מספר 2 – הישארו איתי (אלה שמעדיפים את האופציה הראשונה – צרפתי לכם לינק).

אז איך עובד מנוע החיפוש של יוטיוב ואיך תוכלו לקדם את הסרטונים שלכם?

ב-2011 יוטיוב שחררה מדריך עם הנחיות SEO ליוצרים. הנה סרטון נחמד שמסכם את עיקרי הדברים:

בגדול, מה שהוא אומר שם זה:

  1. ככל שהסרטונים ישיגו יותר לייקים ותגובות – כך הסיכוי שלהם לטפס מעלה יהיה גבוה יותר.
  2. כדאי שתפרסמו בעקביות, כי אם תעלו פעם בחצי שנה וידאו של שלושים שניות – זה לא יוביל אתכם לשום מקום.
  3. פרגנו לאחרים ופזרו לייקים ותגובות לסרטונים שעוסקים בנושאי הנישה שלכם – זו דרך טובה להגדיל חשיפה ונראות למותג.
  4. חשוב למלא Metadata כי זה מה שימשוך גולשים ממנוע החיפוש.
  5. השקיעו בכותרות, מקמו את מילת המפתח בהתחלה, את שם המותג בסוף ובין לבין השתדלו לעשות שימוש בקופי מפתה ומושך.
  6. הוסיפו תגיות (מומלץ להוסיף 12 לפחות) והשתמשו בכל 120 התווים שעומדים לרשותכם.
  7. אל תזניחו את איזור ה-Description ושלבו בו מילות מפתח, מידע מועיל ולינקים לאתר שלכם אבל גם לאתרים אחרים שאתם ממליצים עליהם בתחום.
  8. צרו פלייליסט.
  9. הפיצו את הסרטון כדי לקבל עליו כמות נכבדת של תגובות מיד עם פרסומו.
  10. הגיבו למשתמשים שמגיבים לכם כי ככל שהסרטון יעורר יותר אינטרקציה ומעורבות – יוטיוב תבין שקורה שם משהו מעניין ותקפיץ אותו למעלה.

אם לומר את האמת, לא הרבה השתנה מאז וכל הטיפים האלה, שאת חלקם אתם ודאי מכירים – בהחלט יעילים ושימושיים גם היום. עדיין, מחקר של 1.3 מיליון סרטונים מצא שיש דברים חשובים יותר וכאלה שחשובים פחות.

אז במה כדאי להתמקד ומה באמת החשיבות של התיאורים, התגיות, השיתופים והתגובות לדירוג שלכם? הנה זה בא:

1. תגובות הן גורם דירוג משמעותי

המחקר מצא קשר חזק בין כמות התגובות שקיבל סרטון מסויים ובין הדירוג שלו. תחשבו על זה, זה הגיוני. וידאו שהשקעתם זמן כדי להגיב לו הוא וידאו שלימד אתכם משהו חדש והרגשתם צורך להודות לו על כך. זה גם יכול להיות וידאו שהצחיק אתכם או וידאו שהציג שאלה לדיון או עורר איזושהי מחלוקת. בכל מקרה, כנראה שאם הגבתם זה נגע בכם או עניין אתכם, אחרת לא הייתם טורחים בכלל. בקיצור, יוטיוב מסתמכת על חכמת ההמונים ואם היא מזהה פעילות ערה בתגובות – היא מבינה שמדובר בווידאו שעושה משהו לאנשים וזה בדיוק סוג התכנים שהיא רוצה לעודד אתכם ליצור.

מה אתם יכולים לעשות לגבי זה?

  • שאלו את הצופים שלכם שאלה
  • בקשו לשמוע את דעתם או שיחלקו אתכם רעיונות לסרטונים הבאים
  • הציגו איזושהי מחלוקת והתעניינו בצד שהם היו לוקחים

ובמילה אחת – שאלו. זה אולי נראה לכם מגוחך והכל, אבל תתפלאו, זה עובד.

2. האורך כן קובע

סרטונים ארוכים משיגים תוצאות טובות יותר באופן משמעותי מאשר סרטונים קצרים.

מה זה ארוך?

האורך הממוצע הכולל של סרטוני וידאו בעמוד רנדומלי עומד על 14 וחצי דקות.

איך אפשר להסביר את זה?

יוטיוב רוצה שהמשתמשים יבלו כמה שיותר זמן באתר, הגיוני, לא? כדי שזה יקרה צריך להושיב אותם מול וידאו ארוך.

חוץ מזה, היא גם מאמינה שרק ככה אפשר באמת להעביר רעיון מסויים, ללמד ולתת ערך. כן, כמובן שיש מקום גם לסרטונים קצרים יותר ואם אתם פונים לז'אנר ההומוריסטי, אף אחד לא באמת מצפה מכם להצחיק במשך 14 וחצי דקות, אבל נגיד שאתם עובדים על מדריך How To כלשהו, כן? אז זה מסוג המקרים בהם תרצו לקחת את הנתון הזה בחשבון. רק שימו לב שאתם לא מורחים סתם כי זה לזלזל בזמן של הצופים והם יחזירו לכם באחוזי נטישה גבוהים. הוסיפו תועלת אמיתית, רק לא בכוח.

3. כמות הצפיות משפיעה על הדירוג שלכם

סרטונים שהופיעו בעמוד הראשון ביוטיוב היו מאופיינים בכמות צפיות גבוהה. וזה לא מפתיע, כי בדרך כלל זה נגזר מהסעיף הקודם והולך יד ביד עם מעורבות. המשמעות היא שאתם צריכים לעבוד באופן מאסיבי על הפצת הסרטון ולפרסם אותו בכל הערוצים הדיגיטליים בהם אתם פעילים. אבל! אם פעם כמות הצפיות היתה גורם הדירוג מספר אחת, אז היום זה כבר לא בדיוק ככה. יוטיוב גילתה שזה לא בהכרח מעיד על איכות ולכן היא הפחיתה בחשיבות הפרמטר הזה. אז כן, זה גורם חשוב, אבל הפצה בלבד לא תספיק לכם. תצטרכו גם לספק את הסחורה ולנצח בקרב על המעורבות. לצורך השוואה, וידאו עם מיליון צפיות ומעט מעורבות לא יועדף על פני וידאו עם פחות צפיות שיש לו אחוזי מעורבות גבוהים. לתשומת לבכם.

4. גם כמות השיתופים משפיעה – וגם הלייקים

זוכרים מה אמרנו על חכמת ההמונים? אז זה בדיוק זה.

כמו עם כמות הצפיות והתגובות, גם לשאר סממני המעורבות יש השפעה מכרעת על הדירוג. כל אלה הם למעשה אותות שמצביעים על וידאו מעניין או מועיל או כזה ששווה צפייה. ואם שידרתם ליוטיוב שצפיתם בוידאו ששווה צפייה, היא תתייחס להמלצה שלכם ותציג אותו לעיני כמה שיותר צופים. גוגל אמנם הכחישה (ומכחישה) בעקביות את הקטע הזה שאותות חברתיים הם חלק מהאלגוריתם, אבל ליוטיוב יש מנגנון נפרד והשיתופים או הלייקים שתקבלו יתפסו חלק נכבד בדירוג. איך אתם משתמשים בנתון הזה לטובתכם? פשוט מייצרים תוכן טוב, באמת טוב. נסו לחדש, לדבר על נושאים עדכניים, כאלה שלא דברו עליהם קודם, ללמד משהו שיש ביקוש לידיעתו וכן הלאה.

5. כמות המנויים של הערוץ לא בהכרח תקפיץ אתכם למעלה

המחקר מצא שיש קשר בינוני בין כמות המנויים ובין דירוג הסרטון, כלומר, גם לערוצים קטנים יחסית יש מקום ואפשרות לקבל נראות. וזה אגב, בניגוד לגוגל שנוטה להעדיף מותגים גדולים ומוכרים. אז נכון שלערוצים עם כמות מנויים מפלצתית כנראה יהיה איזשהו יתרון (יותר צפיות, יותר תגובות), אבל גם השאר יכולים ומצליחים להתברג לעמוד הראשון ולרשום ביצועים מעולים.

לעומת זאת, כמות המנויים שתתווסף לערוץ בעקבות וידאו מסויים – משפיעה מאד. נסביר את הרציונל:

אם מישהו אהב מאד את הסרטון שהעליתם, סביר להניח שהוא ירשם לערוץ כדי לקבל ממכם תכנים דומים. לכן וידאו שמגייס מנויים חדשים נתפס בעיני יוטיוב כתו איכות. מה גם, שהרבה יותר קשה לגייס מנויים מאשר לייקים או צופים ולכן מדובר בגורם דירוג בעל משקל כבד.

6. מילות מפתח בתגיות הפכו לפחות רלוונטיות

בתחילת דרכה נשענה יוטיוב על תגיות כדי להבין במה בדיוק עוסק הווידאו. היא ניתחה אותן ואת ה-Metadata ואת הכותרות ואת התיאור ואפילו את שם הקובץ. כלומר, ככל שהייתם מזינים יותר תוכן – כך יוטיוב יכלה ללמוד יותר על מה שהעליתם ולסווג אותו בהתאם. היום אין בזה ממש צורך, יוטיוב יכולה "להאזין" לווידאו ולדעת בדיוק על מה אתם מדברים, גם אם לא צירפתם כתוביות. אז תגיות לא חשובות כפי שהיו בעבר, אבל לא מזיק להשתמש בהן כדי לספק למשתמש עוד מידע לגבי מה שהוא עתיד לראות.

7. מילות מפתח (מדויקות) בכותרת משפרות את הדירוג רק במעט

הכותרת שתבחרו תשפיע על כמות הקליקים והצפיות שתקבלו. ככל שהיא תהיה מושכת ומפתה יותר – כך היא תסקרן יותר לצפות בוידאו. ובזה אתם צריכים להתמקד, כי זה לא שמילות המפתח לבדן יבטיחו לכם דירוג טוב יותר. אתם לא יכולים להישען רק על זה. חוץ מזה, כדאי שתדעו שגם מילות מפתח נרדפות יעבדו לכם ויש לא מעט סרטונים שמדורגים גבוה גם כשמילת המפתח המדויקת שלהם לא מופיעה כלל בכותרת. אז זה יכול לעזור, אבל הקשר בין זה ובין הדירוג הוא די חלש.

8. אפס קשר בין מילות מפתח בתיאור הסרטון ובין הדירוג

אתם יכולים למצא ביוטיוב לא מעט סרטונים שמדורגים גבוה גם כשבתיאור הסרטון שלהם אין מילת מפתח אחת. במקרים מסויימים אין בהם אפילו מילה.

יש לזה כמה סיבות:

  • יוטיוב כבר לא צריכה מילות מפתח בתיאור כדי להבין על מה הווידאו שלכם.
  • הווידאו עצמו לא באמת חשוב כמו האותות החברתיים שהוא מייצר.

אז למה בכל זאת כדאי להשקיע ולא לדלג על השדה הזה?

כי מדובר במידע שעוזר למשתמש, מחזק את הבולטות ותורם לנראות.

אז זה לא ישפר לכם את הדירוג באופן ישיר, אבל זה בהחלט יכול למשוך עוד משתמשים שאולי גם ישאירו איזה לייק או תגובה. או גם וגם.

מה רע?

ורגע, לא סיימנו, קחו כמה טיפים לדרך…

אז עד כאן סיכום הממצאים העיקריים במחקר, אבל בואו לא נעצור כאן.

קבלו כמה טיפים שיעזרו לכם לדחוף את הסרטונים שלכם במעלה תוצאות החיפוש ביוטיוב:

1. כותרת

  • נסחו כותרת פשוטה
  • עדיף כזו שתפתח בשאלה
  • השתדלו לא לחרוג מעבר ל-8 מילים
  • הקפידו על כזו שפונה ישירות לקהל היעד שלכם
  • מילים מומלצות: מדריך/ ביקורת/ סקירה/ הסבר/ מה זה ___/ איך ל____/.

טיפים לניסוח כותרות בפוסט של שוקי – איך לנסח את הכותרת שתביא את הלקוח הבא שלכם.

2. וידאו

youtube_next_video

  • אל תשכחו להניע לפעולה ולעודד מעורבות (שאלה בסוף הסרטון וכאלה – דיברנו על זה כבר).
  • יוטיוב מאפשרת להגדיר לכל וידאו תמונה מייצגת שתופיע בתוצאות החיפוש. בחרו בתמונה מקדימה ייחודית שתעורר סקרנות ותעשה חשק ללחוץ עליה. אל תתפשרו על סתם פריים רנדומלי. חשיבות התמונה המקדימה היא כחשיבות הכותרת והתיאור בתוצאות החיפוש של גוגל. הנה דוגמא:

youtube_preview_frame

כל חמשת המקומות הראשונים (וגם הרבה מתחת להם) עיצבו תמונה מקדימה עם כיתוב שמדגיש את התועלת ואת הערך שמעניק הסרטון.

נכון שעושה חשק ללחוץ?

לצורך השוואה, הנה גם הפתרון הקל והבהחלט לא מושך:

youtube_bad_preview

אותו נושא ואפילו כמעט אותה כותרת.

נחשו מי מבין האופציות באמת מדורגת בעמוד הראשון של יוטיוב.

3. הפצה

  • שתפו את הווידאו בכל הפלטפורמות החברתיות בהן אתם פעילים, בדואר אלקטרוני ובעצם בכל ערוץ תקשורת שיש לכם מול הקהל שלכם.
  • אם אתם מוכרים בתחום, נסו ליצור שיתופי פעולה עם יוטיוברים מהנישה שלכם, ארחו אותם או התארחו אצלם ובקשו מהם להוסיף לינק לערוץ שלכם.
  • ואם יש את האפשרות, אולי שווה לפתוח קצת את הכיס ולהשקיע בקידום ממומן.

אז מה היה לנו כאן?

מאז הגיחה יוטיוב לראשונה בשנת 2005 קשה היה להתעלם מהפוטנציאל העצום שיש לה. גוגל קלטה את זה מיד ובאוקטובר 2006 רכשה את החברה תמורת 1.65 מיליארד דולר – והיא ידעה בדיוק למה. כיום יוטיוב היא מעצמת וידאו שמשאירה אבק לכל מתחרה שקם לה. היא משתנה ומתפתחת והרלוונטיות שלה לא מוטלת בספק, בהתחשב בעובדה שכל התחזיות מראות על מעבר מאסיבי לוידאו בשנים הקרובות.

אם אתם שם – עכשיו אתם יודעים מה אתם צריכים לעשות כדי למקסם ההשפעה שלכם, לבלוט ולשפר את הדירוג.

ואם אתם לא שם – זה הזמן  :)

הסתייגויות, שאלות או טיפים נוספים שיש לכם לגבי שיווק בווידאו? דברו אתי בתגובות!

הפוסט איך לקדם סרטונים בתוצאות החיפוש של יוטיוב? הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/youtube-seo/feed 11
9 טעויות בניהול משבר הרשת של יונייטד איירליינס http://www.askpavel.co.il/blog/united-airlines-debacle http://www.askpavel.co.il/blog/united-airlines-debacle#comments Thu, 27 Apr 2017 18:19:46 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=14766 המשבר של יונייטד איירליינס יילמד כאחת מאבני הדרך של הרשת החברתית. מדובר בקייס סטאדי שיהיה שם לצד האירוע המיתולוגי של דומינוס ואירוע הגיטרה השבורה של… יונייטד. כן, חברת התעופה האמריקנית שוב גילתה שהממזרים שינו את החוקים, כי באמצעות סמארטפון המכיל מצלמה, חיבור לאינטרנט וקהל זמין ורלוונטי (שנמצא ברשת החברתית), בעלי המניות שלה יכולים להפסיד המון ...

הפוסט 9 טעויות בניהול משבר הרשת של יונייטד איירליינס הופיע ראשון בבלוג

]]>
המשבר של יונייטד איירליינס יילמד כאחת מאבני הדרך של הרשת החברתית. מדובר בקייס סטאדי שיהיה שם לצד האירוע המיתולוגי של דומינוס ואירוע הגיטרה השבורה של… יונייטד. כן, חברת התעופה האמריקנית שוב גילתה שהממזרים שינו את החוקים, כי באמצעות סמארטפון המכיל מצלמה, חיבור לאינטרנט וקהל זמין ורלוונטי (שנמצא ברשת החברתית), בעלי המניות שלה יכולים להפסיד המון כסף.

האירוע שהחל בניסיון להוריד נוסעים מטיסה לאחר הזמנת יתר (אובר בוקינג) לא צלח והתגלגל לאלימות שתועדה בטלפונים החכמים של הנוסעים ופורסמה ברשתות החברתיות. זהות הנוסע, מקצועו, מוצאו, האבירות שבה התנהג והיותו דמות האנטי גיבור הקלאסי רק העצימו את הסיפור.

כל אלו גרמו לכך שהמעבר מהרשת אל ערוצי התקשורת היה בלתי נמנע. אבל הטיפול הכושל של יונייטד, זו שלא למדה את הלקח מהעבר, הוא זה שהחמיר את מצבה ברשת החברתית, בתקשורת ובכיס של בעלי המניות.

התוצאה: צניחה של 770 מיליון דולר בערך החברה.

איך מונעים משבר כזה?

רוב העוסקים בתחום יגידו לכם שכדי למנוע משבר בסדר גודל כזה צריך להיערך בהקדם. אבל בואו נהיה הוגנים, אי אפשר לעצור שיימינג ואי אפשר למנוע משברים מסוג זה. יחד עם זאת, אפשר וצריך להתמודד איתם, לצמצם את ההשפעה שלהם ולא לתת להם לפגוע במותג ובערך שלו באופן כל כך חריג.

אם מנתחים את המשבר הזה, רואים שלפי הכלים שהיו בידיי יונייטד, ואני מזכיר שזו חברה שכבר נכוותה קשות מהרשת, לא היה ניתן למנוע את האירוע: לנוסעים הוצע פיצוי ואף כפל פיצוי בסכום של 800 דולר אבל בשל פער הזמנים עד הטיסה הבאה, פיצוי זה לא היה יעיל. המסקנה המתבקשת היא שסכום הפיצוי במקרי אובר בוקינג נמוך מדי אבל זאת מסקנה שניתן להסיק בדיעבד, לא משהו שניתן היה לדעת בזמן אמת. ולראיה, עשרות מקרים דומים לא זכו לכזאת בולטות.

גם הכנה מקדימה של העובדים לנהוג ב"נחישות ורגישות" לא רלוונטית למקרה זה, כי האלימות הופעלה מצד גורם חיצוני, שהוא המשטרה. שני הדברים היחידים שכן היו יכולים לעזור כאן, הם דיווח אמת מיידי מהשטח הכולל הנפת דגלים אדומים בצינורות המקובלים, וייתכן שגם מתן משקל משמעותי יותר לאנשי המדיה החברתית. בניגוד להנהלת החברה שמסתמכת על דיווח משרשרת הניהול, אנשי המדיה החברתית מקבלים מידע און ליין מהרשת, סוג של מודיעין בזמן אמת ואם ביונייטד היו מקשיבים לרשת, הם היו מגלים שיש להם פערי מידע והפער הזה הוא הגורם המשמעותי למשבר.

הסוד האמיתי: התמודדות

כן, ראוי להודות שתקלות קורות: במדיניות אובר בוקינג יש מצב שתצטרכו להתמודד עם יותר מדי נוסעים בטיסה, מוכר בחנות יכול להתעצבן על לקוח, נהג יכול לעשות טעות בשיקול דעת ומנכ"ל יכול לפלוט התבטאות לא מוצלחת. טיפול בשיימינג ובמשברים ברשתות חברתיות הוא לא רק מניעה הוא גם התמודדות בזמן אמת, התמודדות שמייחסת חשיבות גדולה למהירות התגובה ולטיבה אבל גם יודעת שהסוד האמיתי של ניהול משבר טמון בשליטה וביכולת להבין מה קרה, מה הלקוח והגולשים מרגישים, להבין מה רוצים לעשות ואיך. ובניסוח אחר: בניהול השיח ולא בתקווה שהתגובה תסגור את הסיפור ותסתום למגיבים את הפה.

9 נקודות מעניינות שכדאי ללמוד ממשבר הרשת הכי יקר בהיסטוריה:

  1. לקבל החלטות בלי להבין את תמונת המצב זאת הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות. יש מחיר ללהיטות של חברה בסדר גודל כזה להוציא תגובה מהירה מבלי לקבל תמונת מצב מיטבית. הפער שבין התגובה שגובשה בעקבות תמונת המצב הזו לבין התמונות וקטעי הווידיאו שהגיעו מהמטוס פגעו באמינות של התגובה ושל החברה.
  2. שום תגובה, שאינה כוללת צעדים מעשיים, לא יכולה להיות שקולה לתמונה של אדם מאופק ומכובד, שדם נוזל מפיו המצולם בווידיאו כשהוא אומר: "מנסים להרוג אותי".
  3. לו היה מדובר בגבר לבן בשנות ה-30-40 לחייו, ייתכן והתגובה הרגילה היתה עוזרת אבל השייכות של הנוסע לקבוצת אוכלוסייה מודרת החמירה את פוטנציאל הנזק. למרבה הצער, ביונייטד לא הבינו את העניין ולכן לא התייחסו לנושא בעת גיבוש התגובה.
  4. תגובה גרועה גרועה יותר משתיקה. למעשה, תגובה לא טובה היא הקטליזטור שהופך אירוע שיימינג למשבר רשת. לכן, כדאי לייחס חשיבות מרבית לתגובה ולא לעבוד על אוטומט.
  5. אם הוצאתם 3 תגובות בתוך פחות מ-24 שעות, אין לכם מה לצפות שהתגובה השלישית תיתפש כאמינה, במיוחד כשכולם יודעים שיש לכם זיעה על הגב ואתם תגידו כל מה שצריך כדי לנסות למנוע את המפולת בערך המנייה.
  6. התשובה הראשונה היתה צריכה להיות התנצלות, הודעה על הפסקת נוהל האוברבוקינג עד להשלמת בדיקת כלל נסיבות האירוע. התגובה השנייה היתה צריכה להיות התנצלות עמוקה, הכוללת יצירת קשר אישי עם הנוסע ופיצוי בולט, שקוף ובעל ערך מיתוגי.
  7. התגובה היא לא חזות הכל, היא הכלי להעביר באופן תמציתי את העמדה או הסיפור של המותג. הרשת היא לא עיתונות, שבה נדירים המקרים שיש תגובה על תגובה, הגולשים לא מקבלים דבר כמובן מאליו, הם יאתגרו, הם יציקו, הם יצחקו והם יענישו אתכם על תגובה שלדעתם אינה הולמת. לכן זאת טעות לתת לציבור הגולשים להתעלל בתגובה שפורסמה מבלי לנהל שיח. ראוי לציין שגם זה לא כלל ברזל, כי בחלק מהמקרים זה יהיה נכון – לדוגמא, כשאתה דמות מהימין הפוליטי והמבקרים לא יהיו קהל היעד שלך, אבל לא זה המקרה.
  8. נניח שלא הקשבתם לסעיף 5, תמחקו את התגובה הקודמת מהדף, היא כבר לא אקטואלית, היא ויראלית ובולטת יותר מהתגובה ה"כנה" והעדכנית שלכם. נכון, אסור למחוק תגובות, אבל הכוונה היא לתגובות גולשים. מחיקת התגובה שלכם תמחק מן הסתם את התגובות של הגולשים אבל עדיף לכם לספוג גינויים על מחיקת התגובה שלכם ופחות על התקלה או על תגובה לא טובה. אגב, באיחור ניכר, יונייטד הסירה מהקיר את התגובות הלא רלוונטיות.
  9. מדובר במצב חירום מבחינת החברה. מצב שבו בעלי המניות ידרשו הסברים ולכן צריכה להיות תוכנית שתאפשר יציאה מהבוץ, מינוף של הנושא, שיח חדש שיסב את תשומת הלב. שום דבר מאלו לא נעשה מאז. נכון לכתיבת שורות אלו, הפוסט האחרון של יונייטד הוא מ-11.4.2017 והקיר שלהם לא משדר שיש שם בעל בית.

הפוסט 9 טעויות בניהול משבר הרשת של יונייטד איירליינס הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/united-airlines-debacle/feed 2
איך תשתמשו בסרטוני הסברה (Explainer Videos) לשיווק העסק שלכם? http://www.askpavel.co.il/blog/explainer-videos-for-marketing http://www.askpavel.co.il/blog/explainer-videos-for-marketing#comments Thu, 13 Apr 2017 10:51:35 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=14721 כיום כולנו רעבים למידע ותשובות כאן ועכשיו – מידע שיקלע לשורת החיפוש וייתן מענה יעיל לשאלות שלנו. אנחנו מעדיפים להשקיע את זמננו בקריאת אינפוגרפיקה וצפייה בסרטונים על פני קריאת טקסט ארוך ומייגע. לכן, לסרטוני הסברה יש תפקיד משמעותי בהעברת מידע ללקוחות על מוצרים ו/או שירותים של העסק, ותפקידם רק הולך ומתפתח. אז אלו סוגי סרטונים קיימים, ...

הפוסט איך תשתמשו בסרטוני הסברה (Explainer Videos) לשיווק העסק שלכם? הופיע ראשון בבלוג

]]>
כיום כולנו רעבים למידע ותשובות כאן ועכשיו – מידע שיקלע לשורת החיפוש וייתן מענה יעיל לשאלות שלנו. אנחנו מעדיפים להשקיע את זמננו בקריאת אינפוגרפיקה וצפייה בסרטונים על פני קריאת טקסט ארוך ומייגע. לכן, לסרטוני הסברה יש תפקיד משמעותי בהעברת מידע ללקוחות על מוצרים ו/או שירותים של העסק, ותפקידם רק הולך ומתפתח. אז אלו סוגי סרטונים קיימים, מה יכול להתאים לעסק שלכם והאם כדאי לכם להשקיע בהפקת סרטון כזה?

מהם סרטוני הסברה?

סרטוני הסברה הם סרטוני אנימציה (בדרך כלל) שמטרתם להסביר על מוצר בצורה אלגנטית, קלילה וקצרצרה כך שכל צופה יוכל להבין ללא קושי את עיקרי המסרים בנושא המוצג. לעיתים מדובר בסרטונים שתכליתם לשווק מוצר או שירות, ולעיתים אלה סרטונים המשמשים להדרכה. אורך הסרטון הוא בדרך כלל חצי דקה עד שתי דקות – משך זמן אופטימלי להעברת מסר ברור או הדרכה קצרה.

סרטוני הסברה הם חזותיים, צבעוניים ולרוב שופעים בהומור שמדרבן את הצופה להמשיך ולצפות בסרטון; כך נוצר אצלו במהירות "קליק" בריא שמניע אותו לפעולה בהמשך. למעשה בימינו אנחנו חשופים כל הזמן לסרטונים האלה – ברשתות החברתיות, בפרסומות באתרים שונים, פרסומות בפריים טיים בטלוויזיה, בדפי נחיתה וכו'. 

סוגי סרטוני הסברה

סרטוני הסברה נעשים במגוון טכניקות:

1. סרטוני הסברה באנימציית סטופ מושן

סטופ מושן היא טכניקת אנימציה עתיקת יומין, שממשיכה לפרוח בבתי הקולנוע וברשת, החל מסרטונים קצרצרים ועד לסרטים באורך מלא. סרטון סטופ מושן מורכב מהרבה פריימים בודדים – בדרך כלל כמה מאות לדקת אנימציה. בין פריים לפריים מזיזים מעט את האובייקט המצולם, וכך נוצרת אשליה של תנועה. את הפריימים שוזרים יחד ליצירת סרטון בתוכנה מתאימה. באנימציית סטופ מושן ניכר הפן האמנותי, הצ'ארם שמעט חסר בטכניקות אנימציה ממוחשבות.

מתוך מאגר רחב של טכניקות אנימציה לסרטוני הסברה, אנימציית סטופ מושן בולטת ביכולתה להעביר מסרים אינטליגנטים, ממוקדים והומוריסטיים. סרטוני הסברה העשויים בטכניקת בסטופ מושן בדרך כלל עושים שימוש בדמויות הומוריסטיות עשויות גזרי נייר, פלסטלינה או שילוב של חומרים שונים.

סרטון סטופ מושן של חברת Yoobi, העוסקת בתרומות לתלמידי בית ספר:

2. סרטוני הסברה באנימציית לוח לבן (Whiteboard animation)

בטכניקה זו הסיפור מוצג באמצעות דמויות שמאוירות על לוח (או רקע) לבן. הייחודיות בטכניקה הזאת היא שהאובייקטים "מאוירים" בזמן אמת לאורך הסרטון. הסרטונים מכילים תמיד שני גוונים בסיסים: רקע לבן ואיור שחור, ולעיתים עוד גוון או שניים כדי להגיש אלמנטים מסוימים באנימציה. בסרטונים הללו המסר המועבר הוא בדרך כלל מעמיק יותר.

סרטון הסברה של סוכנות נדל"ן שמציעה שירות מוזל ביחס למתחרים:

3. סרטוני הסברה באנימציית דו-מימד (דמויות)

אנימציית דו-מימד היא הטכניקה הנפוצה ביותר לסרטוני הסברה, כאשר היתרון המרכזי הוא הגמישות ביצירת דמויות, צבעים ואפקטים "משוגעים" שניתן ליצור בתוכנות עריכה. בטכניקה זו ניתן להפיק סרטון שממוקד לקהל יעד ספציפי על ידי יצירת דמויות שהקהל יכול להזדהות עמן. בדרך כלל אופיים של סרטונים אלה הוא קליל והדמויות בהם הומוריסטיות ואנושיות.

סרטון הסברה של חברת אנימציה שמסבירה על המוצרים השונים של החברה (שהם סרטוני הסברה):

סרטון על בטיחות בבית של חברת החשמל:

4. סרטוני הסברה באנימציית דו-מימד (Motion graphics)

סוג נוסף של סרטוני דו מימד הוא כזה בו האובייקטים דומים לאלו הקיימים באינפוגרפיקה. סרטונים אלה הם בעלי אופי "כבד" יותר מהאופציה הקודמת, ולרוב מיועדים להעביר מסר בעל אופי רשמי ומקצועי. הסרטונים מתאימים להצגת נתונים סטטיסטיים או כלכליים, הסברים על מדיניות או הסבר לעובדים על שינויים גדולים שצפויים בחברה.

סרטון הסברה של חברת Ahrefs:

5. סרטון הסברה באנימציית תלת מימד

סרטוני תלת מימד הם האופציה היקרה ביותר מבין כל סוגי הסרטונים, עקב שעות העבודה הרבות שמושקעות בהפקתם. הם מתאימים בעיקר לחברות גדולות שרוצות לשווק את מוצריהן. תעשיות ביטחוניות מרבות להשתמש באופציה הזאת, שמתאימה להסברת עקרונות פעולה של מערכות מורכבות.

סרטון שיווקי של חברת רפאל שמסביר את היכולות העיקריות ועקרון הפעולה של מערכת כיפת ברזל:

6. סרטוני הסברה בווידאו "רגיל"

כאן לא מדובר באנימציה, אלא בסרטון שמצולם עם מצלמת וידאו ושחקנים אמיתיים. השחקנים יכולים להיות עובדי החברה שמספרים עליה (מאד נפוץ), או שחקן\טאלנט. בדרך כלל, אופציה זו יקרה יותר מסרטוני אנימציה: סרטון מותאם אישית וברמה גבוהה עשוי לעלות 15 אלף ש"ח וצפונה.

סרטון לסכיני גילוח:

מדוע כדאי לשווק באמצעות סרטוני הסברה?

שם המשחק הוא עלות נמוכה לצד אפקטיביות גבוהה. עלות הפקת סרטון הסברה היא נמוכה מאופציות אחרות העומדות בפני בעלי עסקים, ונאמדת באלפי שקלים לסרטון (מומלץ לא להתפתות להצעות מצחיקות של "מאות שקלים" – יש מחיר למחיר). באותה הנשימה, מדובר על אמצעי אפקטיבי להעברת מסר קצר וקולע ללקוח פוטנציאלי. סרטונים באופן טבעי מחלחלים למודעות של הצופה, מושכים את העין ומעוררים סקרנות.

לכן, שלא במפתיע, עסקים רבים בוחרים להשתמש באופציה הזאת כדי לשווק מוצרים או שירותים, וזוהי אופציה טובה במיוחד לעשות קידום לעסקים קטנים, שלרוב גם תקציב השיווק שלהם קטן. את הסרטון ניתן להפיץ ברשתות החברתיות, לשלוח לרשימת דיוור, לעשות לו קידום ממומן, להוסיף אותו בדף נחיתה (תכף ארחיב על כך) ועוד.

יתרה מזאת, גוגל נוהגת לדרג סרטוני יוטיוב במקום גבוה בתוצאות החיפוש אם הוזנו מילות המפתח מתאימות. כך ניתן למנף סרטון הסברה מוצלח לקידום העסק בתוצאות במנוע החיפוש. בעניין הזה, חשוב להקפיד על עקרונות SEO בסיסיים לסרטוני יוטיוב: כותרת מתאימה, תיאור מוצלח, מילות מפתח וכו'.

אין גבול לרעיונות היצירתיים להצגת מוצר ללקוחות פוטנציאליים בסרטון – השמיים הם הגבול. אפשר ליצור כמעט כל דבר במגוון חומרים, צורות, טכניקות ואפקטים. 

הסרטון שהביא לדרופבוקס מיליוני הזמנות

אחת הדוגמאות הידועות של שימוש מוצלח בסרטון הסברה היא הסרטון שהפיקה חברת דרופבוקס בשנת 2009:

הסרטון, שהופק בטכניקת סטופ מושן, מסביר בצורה אלגנטית כיצד השירות של החברה עובד. הסיפור העסקי של דרופבוקס מעניין למדי: תחילה ניסתה החברה לפרסם את השירות שלה בגוגל אדוורדס, אבל מהר מאד גילתה שהמסלול לא משתלם מכיוון שעל כל מנוי שנרשם לשירות שלהם תמורת 99 דולר, היא שילמה לגוגל כ-300 דולר. לאור זאת, החליטו בחברה בצעד אסטרטגי לשווק באמצעות סרטון הדרכה באנימציית סטופ מושן. הסרטון הפך מהר לוויראלי וגרף 2.8 מיליון הזמנות לדרופבוקס בפרק זמן של 30 יום – מספר מרשים ביותר לכל הדעות. והשאר – היסטוריה. 

סרטון הסברה בדף נחיתה עשוי להגדיל את כמות ההמרות

דרך מעניינת להשתמש בסרטוני הסברה היא לשלב אותם בדפי נחיתה. דפי נחיתה בנויים לרוב על בסיס עמוד אחד שמטרתו לשכנע את המבקר\לקוח פוטנציאלי לבצע פעולה רצויה כגון השארת פרטי יצירת קשר, רכישת מוצר או פניה למוקד טלפוני. מרגע שמבקר נוחת בדף הנחיתה, זמן השהות בו הוא ה-"Money time" – הזמן הקריטי בו יש לשכנע אותו לבצע פעולה, שנאמד בשניות בודדות. החלטה אם לבצע פעולה או לא תלויה בטיב הדף ובהתאמתו לצורך הרגעי של המבקר. דף הנחיתה צריך להיות בנוי בצורה ממוקדת, נגישה ומשכנעת, והכי חשוב – הדף צריך לתפוס את תשומת ליבו של המבקר ולשמר אותה עד שהבין היטב את מהות המוצר המוצע. דרך טובה לעשות זאת היא באמצעות סרטון.

במחקר שערכה חברת EyeViewDigital , נמצא שהוספת סרטון בדף הנחיתה הגדילה את כמות ההמרות ב-86 אחוזים. לא קשה לדמיין מדוע: סרטונים מושכים את העין, מגרים את החושים ולמעשה מאריכים את משך השהות באתר. סרטון הסברה מאפשר למבקר להבין בזריזות ובהנאה מהו המוצר או השירות המוצע (ניצול מיטבי של ה-"Money time"). בצורה כזאת, לקוח פוטנציאלי מפנים בצורה מיטבית את המוצר או שירות המוצע, ויודע להבחין בצורה טובה האם המוצר המוצע מתאים לו. אם הסרטון הוא אנימציה מוצלחת שמשלבת מסר אלגנטי והומוריסטי, לב המבקר ייכבש.

דוגמא טובה היא סרטון ההסברה שמופיע בדף הנחיתה של אתר Crazy Egg. אם תיכנסו לאתר תראו שאתם מתבקשים להכניס את ה-URL של האתר שלכם, או לחלופין, ללחוץ על הכפתור "Tell me more". בלחיצה עליו, דף הנחיתה נגלל מטה, ומופיע סרטון ההסברה. חשוב לציין כי הסרטון לא מנוגן אוטומטית אלא נדרשת פעולת לחיצה של המשתמש לצורך הפעלת הוידאו – זאת נקודה חשובה מאד שכן הפעלת וידאו אוטומטית היא יותר מטרידה מאשר מועילה.

Crazy Egg landing page video

איך תפיקו סרטון הסברה לעסק בכוחות עצמכם?

ברשת ישנן לא מעט אפשרויות להפקת סרטוני הסברה בשיטת "עשה זאת בעצמך" בעזרת פלטפורמות פשוטות ותבניות מוכנות מראש. לרוב, האתרים מציעים חבילה חינמית בסיסית שהנה מוגבלת באופציות עריכה ובעלת הגבלות של זכויות יוצרים. יחד עם זאת, ניתן במחיר זול באופן יחסי (עשרות עד מאות דולרים) לשדרג את החשבון ובכך להסיר את ההגבלות הללו. האופציות הללו יכולות להתאים לבעל עסק עם תקציב מוגבל ושהתברך בחוש אמנותי מפותח.

הנה כמה פלטפורמות מומלצות:

  • PowToon – אולי האתר הנפוץ ביותר להפקת סרטונים באונליין. האתר מציע מספר סגנונות איור (לוח לבן/אינפוגרפיקה/דמויות מצוירות) לצד מסלולי עלילה שונים בהתאם לתחום ההתמחות של העסק. הממשק מאד ידידותי למשתמש ומכיל פעילות שהן אינטואיטיביות לאדם הממוצע כגון Drag&Drop, כתיבת בתיבת טקסט וכדומה. יש באתר מדריכים שמסבירים באופן תיאורטי כיצד רצוי לעצב סרטון הסברה, וכן מעניקים הסברים טכניים על השימוש בממשק האתר. עם זאת, קחו בחשבון שבחלק מהתבניות יש בעייתיות עם כתיבה בעברית וצריך למצוא פתרונות עוקפים.ניתן ליצור בחינם סרטון עם תבניות בסיסיות, מספר מנגינות וסימן מים, אך לא ניתן להשתמש בו לצרכים מסחריים עקב זכויות יוצרים. בנוסף לא ניתן לשמור אותו במחשב בקובץ MP4 אלא יש להעלות אותו ישר ליוטיוב. פרקטית, האופציה החינמית טובה כדי "לחוש" את הפלטפורמה טרם רכישת מנוי. במידה שרוצים לשווק באמצעות הסרטון (וגם לשמור אותו במחשב לפני כן), יש לרכוש מנוי חודשי בעלות של $59 לחודש למשך שנה, או $197 לחודש אחד בלבד.
  • RawShorts – פלטפורמה להפקת סרטוני לוח לבן באונליין. בניגוד לפלטפורמה הקודמת, יש אופציה לרכוש מנוי עבור מספר מוגדר של סרטונים ולא עבור תקופת שימוש. לטעמי הגישה הזאת מיטיבה עם בעלי עסקים, מכיוון שלרוב כמות הסרטונים שדרושה היא לא גדולה דיה כדי להצדיק מנויים תקופתיים. הפלטפורמה היא מאד ידידותית למשתמש ומסתמכת בעיקר על ממשק Drag&Drop של תבניות אותן ניתן לערוך. מבחר התבניות הוא מרשים מאד וניתן לשלב בהן גרפים מונפשים, אינפוגרפיקה, תמונות, סרטונים וכמובן טקסט. באתר יש "שוק סרטונים" בו בעלי מקצוע מציעים את שירותיהם לבעלי עסקים להפקת סרטוני הסברה, ולהפך. מזכיר קצת את Fiverr ולא רלוונטי לעברית.
  • MySimpleShow – גם פלטפורמה זו מיועדת להפקת סרטוני לוח לבן, כאשר לאנימציה מתווספות תנועות ידיים אמיתיות שמניעות אובייקטים בסרטון. הממשק פשוט למדי ומספק למשתמש ליווי צעד אחר צעד להפקת הסרטון. יחד עם זאת, מבחר התבניות והאובייקטים קטן בהרבה בהשוואה לשתי האפשרויות הקודמות. ניתן להוסיף לסרטון קריינות אוטומטית של הטקסט שהוזן, מה שיכול לחסוך לא מעט כאבי ראש. זה גם נשמע יחסית אנושי ולא רובוטי, רק חבל שהאופציה קיימת רק לשפה האנגלית. הפלטפורמה חינמית לחלוטין.

שימוש בסרטוני הסברה לשיווק צפוי רק לגדול

המגמה ההולכת וגוברת בשימוש בווידאו באתרי אינטרנט, פעמים רבות על חשבון תכני טקסט, היא בהחלט סימן לכך שלעסקים כדאי להשקיע בהפקת סרטונים כאלה.

תמונה אחת שווה אלף מילים:

explainer videos graph

סיכום

סרטוני הסברה באנימציה הם אמצעי כלכלי, יעיל ומוכח להגדלת כמות ההמרות וחיזוק המותג של בית העסק. ניתן ליצור סרטונים במגוון טכניקות בהתאם לצרכי העסק, ולהשתמש בהם לצרכי שיווק במגוון פלטפורמות ברשת.

האם יצא לכם להשתמש בסרטוני הסברה לשיווק? מה הניסיון שלכם אתם – האם הם הגדילו לכם את ההמרות? אלו סוגי סרטונים הכי אפקטיביים לדעתכם? אשמח לשמוע מכם בתגובות!

הפוסט איך תשתמשו בסרטוני הסברה (Explainer Videos) לשיווק העסק שלכם? הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/explainer-videos-for-marketing/feed 6
השוואת 15 כלי פופאפים לאיסוף לידים שיעזרו להמיר גולשים שמתכוונים לנטוש http://www.askpavel.co.il/blog/popup-tools http://www.askpavel.co.il/blog/popup-tools#comments Fri, 24 Mar 2017 22:16:27 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=11804 אתם יכולים להגיד עליהם מה שאתם רוצים, בשורה התחתונה: פופ-אפים מגדילים את כמות ההמרות. זו עובדה. אז נכון, אפשר להתווכח על הגודל, על המיקום ואפילו על התזמון שלהם, אבל בשום פנים ואופן לא על התועלת ואם אתם מחפשים לשפר את הביצועים, להוסיף עוד משתמשים לרשימת התפוצה ולהגדיל מכירות – עד סוף המאמר, כבר תדעו בדיוק ...

הפוסט השוואת 15 כלי פופאפים לאיסוף לידים שיעזרו להמיר גולשים שמתכוונים לנטוש הופיע ראשון בבלוג

]]>
אתם יכולים להגיד עליהם מה שאתם רוצים, בשורה התחתונה: פופ-אפים מגדילים את כמות ההמרות. זו עובדה.

אז נכון, אפשר להתווכח על הגודל, על המיקום ואפילו על התזמון שלהם, אבל בשום פנים ואופן לא על התועלת ואם אתם מחפשים לשפר את הביצועים, להוסיף עוד משתמשים לרשימת התפוצה ולהגדיל מכירות – עד סוף המאמר, כבר תדעו בדיוק מה אתם צריכים לעשות.

יש כיום בשוק מגוון רחב של כלים לקידום אתרים שמבטיחים להשאיר את הגולשים באתר ולהוביל אותם במשפך ההמרה. מבין כל אלה, בחרנו 15 שאהבנו במיוחד כדי שתוכלו להשוות ביניהם ולהגיע להחלטה.

למי המאמר מיועד?

למשווקים, בלוגרים, חנויות וירטואליות, סוכנויות דיגיטל ולמעשה כל מי שמעוניין להגדיל לידים ומכירות ולהקטין את אחוז הנטישה.

על פי אילו פרמטרים ביצענו השוואה?

  • התנהגות (מתי הפופ אפ מופיע, באילו מיקומים באתר, אילו סוגים קיימים וכו').
  • האם אפשר להוריד את הקרדיט.
  • האם יש אפשרות לבצע מבחני פיצול ולקבל ניתוח נתונים.

כמו כן, בדקנו עם אילו מערכות הוא עובד וכמה עולה לנו התענוג.

נתחיל.

1. Poptin

poptinלפופ-אפים יצא שם רע. הם מטרידים, מסתירים את התוכן, מעכבים את הגולשים בדרך לביצוע הפעולה הרצויה, כשהם פולשניים הם עשויים לפגוע בקידום בגוגל ובהרבה מקרים גם מופיעים בטיימינג די גרוע. העניין הוא שזה ממש לא חייב להיות ככה. למעשה, זה יכול להיות ההפך המוחלט. כשעושים בו שימוש נכון, פופ-אפ יכול להקל על המשתמשים, לשפר את הביצועים של האתר ולהגדיל משמעותית את כמות ההמרות.

זה בדיוק מה ש-Poptin מציעה לכם. מדובר במערכת ישראלית ליצירת ווידג'טים ופופ-אפים שבאמצעותה תוכלו להציג את המסר הנכון בזמן הנכון כך שיותאם להתנהגות הגולש. היא מבטיחה להרחיב את רשימת התפוצה, להגדיל את כמות הלידים והמכירות ולהקטין את יחס הנטישה. אגב, ממה שידוע לנו זו המערכת היחידה בעברית שקיימת כרגע בשוק לצד Zoom Analytics (עליה תקראו כאן בהמשך), ובין לקוחות החברה אפשר למנות כבר את מכללת ג'ון ברייס, אתר חדרי חרדים ועוד עשרות סוכנויות דיגיטל קטנות וגדולות.

תכונות בולטות

  • אפשרויות מיקוד מתקדמות כך שתוכלו להחליט מה יוצג, למי, איפה ומתי.
  • 9 סוגים שונים של פופאפים ווידג'טים (כולל פופאפים למובייל) ובחירת המיקום שלהם על גבי המסך.
  • סטטיסטיקות מפורטות לניתוח הנתונים.
  • מבחני פיצול (A/B TEST) להשוואת ביצועים כך שתגיעו לבסוף לפופ-אפ שמשיג את התועלת הרבה ביותר.
  • ממשק ידידותי וקל לשימוש. תוכלו לבחור ממגוון תבניות מוכנות מראש ולהתקין כבר עכשיו ללא צורך במתכנת.
  • ויודעים מה הכי כיף? הם משלנו, כך שהכל לגמרי בעברית.

אינטגרציה

מגוון מערכות דיוור ו-CRM ותמיכה בפלטפורמות התוכן המובילות (Shopify ,WordPress, Tumblr, Pagewiz ועוד).

כמה זה עולה?

אז ככה. מוצעים לכם 4 מסלולים שנבדלים זה מזה בכמות הצפיות החודשיות (צפייה היא כל פעם בה מופיע פופ-אפ לגולש).

המסלול החינמי יעניק לכם 1000 צפיות בחודש ותוכלו לבחור ממגוון רחב של אפשרויות ללא הגבלה. קחו בחשבון שיופיע עליהם קרדיט שאינו ניתן להסרה.

שלושת המסלולים המתקדמים (19$-99$) מיועדים לאתרים עם כמות צפיות גדולה יותר (כשהאחרונה גם אינה מוגבלת בדומיינים), הם יעניקו לכם תמיכה טכנית מעולה ויאפשרו להוריד את הקרדיט.

2. Rapidology

כדיrapidology להגיע ליותר משתמשים, תצטרכו להגדיל את רשימת התפוצה. אז נכון, תוכן ייחודי ויעיל בהחלט יעזור, אבל מעבר לו כדאי גם לשלב קריאה לפעולה שתהיה מושכת, אטרקטיבית ומפתה. וכאן בדיוק Rapidology נכנס לתמונה. Rapidology הוא תוסף וורדפרס חינמי שיאפשר לכם ליצור פופאפים, ווידג'טים וטופסי הרשמה ללא שום צורך בידע טכני או עיצובי.

תכונות בולטות

  • 6 סוגים של תיבות הרשמה שמופיעות במקומות ותזמונים שונים
  • אפשרות לנעילת תוכן כך שיוצג למנויים בלבד לאחר שימסרו את כתובת הדואר האלקטרוני שלהם
  • סטטיסטיקות וניתוח נתונים
  • מבחני פיצול ללמידת התנהגות הגולשים ולשיפור יחס ההמרה
  • מעל ל-100 טמפלטים לבחירתכם

אינטגרציה

וורפדרס.

כמה זה עולה?

חינם.

3. Sumo

sumoבואו נודה בזה. כולנו כאן בגלל סיבה אחת, אנחנו רוצים יותר תנועה שתהפוך ליותר לקוחות. כדי שזה יקרה, אנחנו מורידים כלים, לומדים אותם, מנסים אותם ואז שוכחים מהם ביום שלמחרת. SUMO מתגאה בכך שהיא לא הולכת להיות עוד כלי – היא תהיה הפתרון.

איך היא תעשה את זה? היא תגדיל את כמות הלקוחות שלכם באמצעות פופ-אפים ידידותיים שיופיעו שניה לפני שהגולשים יבחרו לעזוב את האתר (או בכל טיימינג אחר שתבחרו). בנוסף, היא תציע לשלב כפתורי שיתוף שיעודדו את הפצת התכנים ויגדילו את התנועה.

תכונות בולטות

  • קלה לשימוש ואינה דורשת ידע טכני
  • מציגה מפת חום שתלמד על העדפות המשתמשים ותחשוף את האזורים המעניינים ביותר באתר (וההפך)
  • צפייה בהתנהגות המבקרים בזמן אמת

אינטגרציה

SUMO עובדת בשיתוף פעולה מלא עם גוגל אנליטיקס כך שלא תצטרכו לבזבז זמן וללכת לאיבוד בים של נתונים וסטטיסטיקות. תוכלו לקבל את המידע הספציפי והמדויק אותו אתם צריכים ובזמן אמת.

כמה זה עולה?

החבילה הבסיסית והחינמית תציע מגוון רחב של טמפלטים ממותגים. יתר החבילות (בתשלום) יאפשרו לכם להסיר את המיתוג וגם להנות מתכונות נוספות כמו לוח תובנות מתקדמות, אינטגרציות, תמיכה טכנית ועוד.

אינטגרציות עם מערכות

4. Adoric

adoricאחת מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר בעולם השיווק הדיגיטלי נובעת מההבנה שהמשתמשים שונים זה מזה ולכן המסרים שמוצגים להם צריכים להיות מגוונים ומותאמים להעדפותיהם. Adoric היא תוכנת פופ-אפים שמבצעת התאמה אישית ומכוונת את המשתמשים ישירות אל עבר המטרות העסקיות שלכם. היא מבצעת פילוח קהלים לפי שפה, מיקום, מגדר ותחומי עניין כך שכל משתמש ייחשף לתוכן הרלוונטי ביותר עבורו.

תכונות בולטות

  • סגמנטציה
  • בחירה ממגוון רחב של תבניות מעוצבות ואפשרויות תצוגה
  • מבחני פיצול ללמידה ולשיפור הביצועים
  • הטמעת וידאו מ-Youtube ו- Vimeo
  • מעקב אחר המבקרים בזמן אמת והתאמת חלון הפעולה הרצוי בהתאם
  • ניתוח ביצועי התוכן

אינטגרציה

Adoric תומכת בפלטפורמות תוכן רבות ביניהן WordPress (יש גם תוסף), Magento, Drupal ועוד.

כמה זה עולה?

לא פורסם מחיר באתר וניתן לקבל אותו בהצעת מחיר מולם ישירות.

5. Picreel

picreelאין מראה דיגיטלי עצוב ומתסכל יותר מעגלת קניות נטושה. בעיקר כי זה אומר שעשיתם הכל טוב, אבל רק כמעט. המשתמש ביקר באתר, טייל בין המוצרים, בחר את אלה שהרשימו אותו וכשהגיע רגע האמת – הוא ברח. Picreel תגדיל את יחס ההמרה שלכם ותהפוך משתמשים נוטשים ללקוחות. איך? היא תעקוב אחר תנועת העכבר של המשתמשים בזמן אמת ותציג בפניהם את ההצעה הטובה ביותר עבורם ברגע נתון. הנה דוגמא: דמיינו שרגע לפני שהמבקר יוצא מהאתר – חלון קופץ ומציע לו מבצע שאי אפשר לסרב לו. או למשל חשבו כמה מועיל היה אם הייתם יכולים לקבל פידבק מהקורא ולשאול אותו בסוף המאמר האם התוכן היה אינפורמטיבי וסיפק לו תשובה לשאלותיו. אלה כלים משמעותיים ועוצמתיים שבאמצעותם תוכלו ללמוד את המשתמשים ולהשיג הרבה יותר.

תכונות בולטות

  • פופ-אפים מותאמים אישית.
  • זמני תצוגה שונים המבוססים על תנועות עכבר.
  • משובים ידידותיים בזמן אמת המאפשרים ללמוד על שביעות רצונם של המבקרים.
  • מבחני פיצול, תכנון, בחינה ומדידה של ביצועי הקמפיין.

אינטגרציה

חיבור מהיר למערכות CRM, שרתי אימייל ומגוון רחב של אתרים ופלטפורמות בינהן Shopify ,WordPress, Blogger, Wix ועוד.

כמה זה עולה?

תוכלו להנות מרובן הגדול של התכונות בחינם ל-30 ימי השימוש הראשונים. אם אהבתם, יציעו לכם 4 מסלולים שעלותם בין 14$ לחודש ובין 299$ לחודש, תלוי בכמות הדומיינים והמשתמשים החודשיים שלכם.

6. Hello Bar

hellobarיש כמה דברים שכדאי לעשות אם רוצים להגדיל את יחס ההמרה. התקנת Hello Bar הוא בהחלט אחד מהם. התוכנה היא אחת המומלצות לשנת 2017 על פי Financesonline וקבלה מ-MOZ ציון 9.3. למה? כי היא מאפשרת לאתרים לעצב הודעה מותאמת עבור המשתמשים ולהציג אותה בטיימינג הנכון. עד כאן, היא לא נשמעת שונה במיוחד משאר הכלים, אבל בנוסף לזה היא גם מאד קלה לשימוש. אתם רק צריכים להקליד את כתובת האתר ומרגע זה ואילך יופיעו הוראות מפורטות שיקחו אתכם צעד אחר צעד אל עבר המטרה.

תכונות בולטות

  • התאמת מסרים בטיימינג הנכון
  • מבחני פיצול ואפשרויות טרגוט מתקדמות
  • ייצוא נתונים אודות משתמשים רשומים
  • קידום תוכן ברשתות החברתיות המובילות והטמעה של כפתורי שיתוף

אינטגרציה

תומכת במערכות רבות (בינהן MailChimp, Weebly, Blogger) ובעלת תוסף לWordPress.

כמה זה עולה?

המחיר יקבע על פי כמות הקליקים שתקבלו בחודש: על 100 קליקים תשלמו 4.95$, על 500 קליקים תשלמו 12.95$, ועל 2500 קליקים תשלמו 29.95$.

7. Optin Architect

optinarchitectאם שאלתם את עצמכם כיצד תוכלו להגדיל את רשימת התפוצה מהר יותר ואיך הופכים 30% מהמבקרים הנוטשים ללקוחות משלמים מבלי להגדיל את התנועה וכל זה ב…יום אחד, אז ל-Optin Architect יש תשובה עבורכם. מדובר במחולל לידים שממנף את כוחו של הדואר האלקטרוני והופך מבקרים ללקוחות. הנוסחא היא פשוטה: ברגע שיהיה לכם באתר טופס הרשמה אטרקטיבי, יותר אנשים ישאירו פרטים ואז תוכלו להציע ליותר אנשים את השירותים שלכם. גם הפעם תהיה לכם היכולת לעקוב אחר הביצועים וללמוד איזה טופס משיג עבורכם תוצאות עדיפות.

תכונות בולטות

  • שליטה מלאה בגודל, צבע ועיצוב הטופס.
  • מגוון של מיקומים אפשריים.
  • תגובה בזמן אמת להתנהגות הגולש בהתבסס על תנועות עכבר.
  • מעקב אחר סטטיסטיקות וביצועי הקמפיין.
  • תמיכה ושירות לקוחות ללא הגבלה.

אינטגרציה

פלטפורמות תוכן (בינהן WordPress), ספקי דואר אלקטרוני ואתרי Ecommerce.

כמה זה עולה?

לרשותכם עומדים שלושה מסלולים שמציעים בדיוק את אותו הדבר לתקופות זמן שונות: מנוי חודשי יעלה 27$, מנוי שנתי יעלה 197$, ומנוי ללא הגבלת זמן יעלה 297$. במידה שלאחר 30 ימים לא תהיו מרוצים – כספכם יוחזר לכם.

Optin Architect The Ultimate List Building App

 

8. Optin Monster

optinmonsterמעל ל70% מהמבקרים באתר שלכם לא יחזרו אליו שוב לעולם. זו העובדה הכואבת ש-Optin Monster מטיחה בפנינו ואין ספק שלנו, כמשווקים, קשה להשלים עם הנתון הזה. אנחנו משקיעים מאמצים רבים ומרגישים שלא קיבלנו את התוצאות להן ציפינו. כדי למקסם את הביצועים ולהפוך את אותם נוטשים ללקוחות, Optin Monster פתחה טפסי הרשמה ש"ילכדו" את כתובת הדואר האלקטרוני של המבקרים ואתם תוכלו להציע להם קופונים, מבצעים ותוכן דינאמי שיגרום להם להמיר. בין הכלים שתמצאו: פופ-אפים, טפסי הרשמה בגודל מסך מלא, בר תחתון או צדדי דביק, תיבת הרשמה בגוף המאמר או בסופו וטריגרים שמופיעים על בסיס תנועת עכבר, גלילה או זמן גלישה. כמו כן, תוכלו לבצע התאמה אישית של מסרים לפי התנהגות המשתמש, האתרים מהם הגיע והמכשיר ממנו גולש. בכל מקרה, כל מה שתחליטו יהיה מדיד ובאמצעות מבחני פיצול תוכלו גם לוודא שהטופס שהשיג את כמות ההמרות הגדולה ביותר הוא זה שיככב באתר.

תכונות בולטות

  • טכנולוגיית המרה ב-2 שלבים: כל לחיצה על תמונה או לינק יפתחו טופס הרשמה, מה שמגדיל באופן ניכר את כמות הלידים
  • סגמנטציה ופרסונליזציה
  • מגוון רחב של טפסי הרשמה לבחירתכם
  • תגובות בזמן אמת בהתבסס על פעילות העכבר
  • מבחני פיצול, סטטיסטיקות וכלי מדידה

אינטגרציה

אתרי E-commerce, ספקי דואר אלקטרוני ופלטפורמות תוכן כמו Shopify ,WordPress, Blogger, Wix ועוד.

כמה זה עולה?

  • בסיס – 19$ לחודש: אתר אחד, טפסים ללא הגבלה, מבחני פיצול, אפשרויות מיקוד, דוחות ידידותיים.
  • פלוס – 29$ לחודש: שלושה אתרים, כל חבילת הבסיס פלוס בר תחתון וצדדי, נעילת תוכן, תיבות הרשמה בגוף המאמר או בסופו ועוד.
  • פרו – 39$ לחודש: כמות אתרים בלתי מוגבלת, כל התכונות המוזכרות מעלה ובנוסף טכנולוגיית תגובה לתנועות עכבר, טפסים מותאמים למובייל, בר דביק, טפסי מסך מלא, תזמונים, תמיכה טכנית ועוד.

אם תבחרו במסלול השנתי, תשלמו מחיר זול ב-25% מהחודשי.

9. bouncex

bouncexנמשיך עם הסטטיסטיקות – הן לא הולכות והופכות נעימות יותר. 90% מהמבקרים באתר יעזבו מבלי לבצע כל המרה. למה זה קורה? בעיקר כי כל אחד מהם מתנהג אחרת, אבל במקרים רבים ההתייחסות אליהם היא כאל מקשה אחת. bouncex מאמינה שהאתר שלכם צריך ללמוד את התנהגות הלקוח ממש כמו שעושה איש מכירות בשטח, מה שמביא אותו בסופו של דבר להציע את ההצעה המתאימה ביותר לאדם שעומד מולו. באמצעות תוכנה ייחודית bouncex לומדת את התנהגות המשתמש בזמן אמת וכך מוליכה אותו שלב אחר שלב במשפך ההמרות.

תכונות בולטות

  • מערכות מעקב
  • תגובות בזמן אמת בהתבסס על פעילות העכבר
  • ניתוח התנהגות באתר
  • כלים לשימור לקוחות
  • שירותי גרפיקה

אינטגרציה

מערכות CRM, מובייל ונייד.

כמה זה עולה?

Bouncex מציעה לכם תחילה להתנסות בתוכנת דמו שתפיק ביקורת על התנהגות הקהל באתר (חינם) במשך שבעה ימים ורק אחר כך היא תדבר אתכם על החבילות והמחיר.

10. Exit Monitor

exitmonitorכשמו כן הוא, כלי שמנטר תנועות עכבר ומגיב להן בזמן אמת. הוא לא מחדש הרבה בהשוואה לכלים שהופיעו מעלה ומטרתו זהה – הגדלת המרות והכנסות באמצעות מעקב אחר התנהגות המשתמש והצגת פופ-אפ עם הצעה מפתה רגע לפני שהתכוון לצאת מהאתר.

תכונות בולטות

  • טכנולוגיית מעקב אחר תנועות העכבר
  • סטטיסטיקות ונתונים בזמן אמת
  • מבחני פיצול
  • סגמנטציה ופילוח ממוקד

אינטגרציה

MailChimp, Shopify, Hubspot, Zapier ועוד. קיים תוסף ל-WordPress.

כמה זה עולה?

Exit Monitor מציעה ארבע חבילות. הבסיסית עולה 39$ לחודש על 5000 הצגות דף. החבילה המורחבת ביותר תעלה 499$ לחודש על 325,000 הצגות דף. בכל מקרה, מגיעה לכם תקופת נסיון חינמית למשך 14 ימים.

Exit Intent Technology Conversion Rate Optimization Exit Monitor

11. Drip

dripחלפו הימים בהם כל המשתמשים קיבלו את אותם מסרים ואותן הודעות לדואר האלקטרוני באותו זמן. Drip היא תוכנה שמאפשרת לכם לבצע אוטומציה ולשלוח את הקמפיין הנכון, בזמן הנכון ולאדם הנכון. היא מודעת לעובדה שלכל אחד יש קצב שונה ותחומי עניין שונים ולכן היא לומדת את התנהגות המשתמש ומשגרת אליו הצעות שיווקיות תואמות שיובילו אותו בבטחה במשפך ההמרה.

תכונות בולטות

  • תצוגה ויזואלית ידידותית וקלה להבנה
  • מגוון רחב של טפסים בגדלים ומיקומים שונים
  • אוטומציה לכל פעולה רצויה
  • מבחני פיצול, מעקב אחר ביצועים, פילוח ממוקד ושיוך המנויים לקבוצות בהתבסס על הפעולות שנקטו
  • זיהוי משתמשים מעורבים עם סיכויי ההמרה הטובים ביותר להגברת המאמץ השיווקי
  • שליחת הודעות ממוקדות

אינטגרציה

מגוון רחב של פלטפורמות ואפליקציות, דפי נחיתה, מערכות CRM, אתרי E-commerce ועוד.

כמה זה עולה?

אם יש לכם רשימת תפוצה שמונה עד 100 רשומים – תוכלו להנות מהשירותים של Drip בחינם. במידה שיש לכם יותר, עלות חודשית בתוכנית שנתית תהיה 41$ לחודש ל-2500 מנויים ו-83$ לחודש עבור 5000 מנויים.

12. Zoom Analytics

zoomanalyticsבדומה לתוכנות אחרות, גם Zoom Analytics הישראלית מציעה לשפר את יחס ההמרה באתר ולהפוך מבקרים נוטשים ללקוחות. איך היא תעשה את זה? אתם כבר יודעים את התשובה – המסר הנכון בזמן הנכון. ואיך אתם תעשו את זה? בקלות. כמה קליקים ואתם שם מבלי צורך להשקיע בפיתוח ועיצוב.

תכונות בולטות

  • קמפיין מותאם לקוח כך שהוא יחשף אך ורק למה שמעניין אותו.
  • מבחני פיצול, ניתוח ומעקב אחר הביצועים בזמן אמת.
  • זיהוי נקודות החולשה בקמפיין כך שתוכלו לשפר אותן.
  • ייצוא לידים.
  • בדומה ל-Poptin גם המערכת הזו בעברית כך שזה יתרון.

אינטגרציה

מערכות CRM, מערכות דיוור, גוגל אנליטיקס.

כמה זה עולה?

Zoom Analytics מבקשת למלא טופס עם פרטים על העסק לקבלת הצעת מחיר מותאמת לדרישותיכם.

13. PopUp Domination

popupdominationתוכנת פופ-אפים שמציעה מגוון רחב של אפשרויות מותאמות על פי צרכי האתר, בינהן: ערכות נושא לקבלת כתובות דואר אלקטרוני, ספירה לאחור ליצירת דחיפות, פופ-אפ שמופעל בעת כוונת יציאה, פופ-אפ שמופעל לאחר לחיצה על אובייקט ועוד.

תכונות בולטות

  • מבחני פיצול וניתוח ביצועים.
  • טריגרים שונים להפעלת הפופ-אפ (בהתבסס על זמן גלישה באתר, דפים שנצפו, גלילה ועוד).
  • מגוון רחב של טמפלטים ועיצובים מותאמים אישית.

אינטגרציה

כל אתר אינטרנט, ספקי דואר אלקטרוני וגוגל אנליטיקס.

כמה זה עולה?

החבילה ההתחלתית עולה 9$ לחודש עבור 30,000 הצגות פופ-אפ. אם תצטרכו מעבר לזה, יש חבלות נוספות: 19$ עבור 100,000 הצגות, 29$ עבור 300,000 הצגות, ו-99$ עבור מיליון הצגות. בתוכנית שנתית העלות תהיה נמוכה יותר ואם לאחר 60 יום לא תהיו מרוצים – כספכם יוחזר במלואו.

PopUp Domination

14. Pippity

pippity"פופ אפ למפרסמים שמכבדים את הקוראים שלהם", כך Pippity בוחרת להציג את המוצר שלה שמבטיח להיות קל לשימוש עבורכם ונעים עבור הלקוח. התוכנה מגיעה עם 20 ערכות נושא שיבטיחו התחלה מהירה וחלקה ואם בכל זאת תחליטו לעצב בעצמכם – גם האפשרות הזאת קיימת.

תכונות בולטות

  • מגוון רחב של טמפלטים מותאמים אישית לבחירה כמו גם אפשרות לעצב את הפופ-אפ בעצמכם
  • אפשרות להוספת תמונות, וידאו ובולטים בקלות ובמהירות
  • שליטה על זמני הופעת הפופ-אפ
  • מבחני פיצול וניתוח ביצועים

אינטגרציה

ספקי דואר אלקטרוני, אתרי Ecommerce ו-WordPress.

כמה זה עולה?

חבילה אישית לאתר בודד – 49$ לשנה, חבילה עסקית עם רשיון ל5 אתרים – 87$ לשנה, וחבילה לכמות אתרים בלתי מוגבלת – 127$ לשנה. אם קניתם את אחת החבילות ולאחר 30 ימים מתברר שזה לא בדיוק מה שחיפשתם – תקבלו החזר כספי מלא.

Pippity Popups WordPress Popup and Lead Capturing Plugin

15. Ninja Popups (תוסף)

ninjapopupsNinja הוא תוסף פופ-אפ לוורדפרס, מה שהופך אותו לקל להתקנה ופשוט ולשימוש. גם כאן תוכלו לבחור ממגוון ערכות נושא קיימות או לעצב לגמרי בעצמכם.

תכונות בולטות

  • שליטה על זמני הופעת הפופ-אפ: בכניסה לאתר, לאחר מספר שניות, לאחר גלילה, לפני כוונת יציאה
  • כפתורי יציאה למניעת הטרדה
  • שילוב אלמנטים: טקסט, תמונות, בולטים, שדות טקסט ועוד
  • מבחני פיצול וניתוח ביצועים

אינטגרציה

גוגל אנליטיקס וספקי דואר אלקטרוני.

כמה זה עולה?

25$ עבור רישיון בסיסי ועוד 7.88$ אם תרצו חבילה מורחבת עם תמיכה טכנית למשך 12 חודשים.

עכשיו תורכם – מה המערכת האהובה עליכם?

פופ-אפ המזהה כוונת יציאה ותיבות ללכידת כתובת דואר אלקטרוני הם כלים יעילים שיתנו לכם תפוקה מיידית ומרגע התקנתם תוכלו לראות ירידה במספר הנוטשים ועליה בהמרות. כמות השימושים שאפשר לעשות בהם היא כמעט אינסופית, כך שאם עדיין לא השתכנעתם לגבי נחיצותם, הקדישו לכך עוד רגע וחשבו כמה קוראים אתם מפסידים כשאין חלון שקורא להם להצטרף לניוזלטר. או כמה עגלות נטושות תוכלו להציל אם תזכירו על פריטים שנשכחו. או כמה כתובות דואר אלקטרוני תוכלו להוסיף לרשימת התפוצה שלכם אם תציעו בתמורה תוכן למנויים בלבד. או כמה תוכלו ללמוד מפופ-אפ שישאל לדעת המבקרים באתר ויבקש משוב. וכן, גם כמה תוכלו להרוויח אם תקפיצו מבצע או הטבה שאי אפשר יהיה לסרב לה. וזה כמובן לא נגמר כאן, הכל תלוי ביצירתיות שלכם.

מקווים שהצלחנו לעשות סדר ועזרנו לכם להגיע להחלטה ולבחור בכלי שיהיה הכי שימושי ומועיל עבורכם. נשמח לשמוע מי האחד שלכם ויותר מזה, נשמח לשמוע איך הצלחתם לשפר את הביצועים באתר. דברו איתנו בתגובות!

הפוסט השוואת 15 כלי פופאפים לאיסוף לידים שיעזרו להמיר גולשים שמתכוונים לנטוש הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/popup-tools/feed 14
מחפשים שיווק אפקטיבי? בנו קהילה וירטואלית http://www.askpavel.co.il/blog/virtual-communities-for-effective-digital-marketing http://www.askpavel.co.il/blog/virtual-communities-for-effective-digital-marketing#comments Tue, 06 Sep 2016 07:41:13 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=12036 קשה מאוד לשווק עסק או מוצר חדש, במיוחד בתחילת הדרך כשיש אפס מודעות לקיומו. כמות הרעש בעולמנו הנוכחי היא בלתי נגמרת והתחרות על תשומת הלב של אנשים/גולשים/לקוחות הולכת והופכת קשה. אז מה עושים? אופציה אחת היא להשקיע כסף. המון המון כסף, שיקנה עבורכם את הספוטים האסטרטגיים ביותר: טלוויזיה, רדיו, שלטי חוצות. אם אין לכם כמה ...

הפוסט מחפשים שיווק אפקטיבי? בנו קהילה וירטואלית הופיע ראשון בבלוג

]]>
קשה מאוד לשווק עסק או מוצר חדש, במיוחד בתחילת הדרך כשיש אפס מודעות לקיומו. כמות הרעש בעולמנו הנוכחי היא בלתי נגמרת והתחרות על תשומת הלב של אנשים/גולשים/לקוחות הולכת והופכת קשה. אז מה עושים? אופציה אחת היא להשקיע כסף. המון המון כסף, שיקנה עבורכם את הספוטים האסטרטגיים ביותר: טלוויזיה, רדיו, שלטי חוצות.

אם אין לכם כמה מיליונים כנראה שתבחרו באופציה של פרסום דיגיטלי, אבל גם פה המגוון מבלבל ולא תמיד זול כמו שנדמה. למשל ניקח שאלה פשוטה שכל עסק שואל את עצמו: מהו הצעד הראשון המומלץ לשיווק, בהנחה שהתקציב שלכם קטן? כלומר אם יש רק דבר אחד בעולם שתעשו בכדי לשווק עצמכם – מה יהיה הדבר הזה?

בניית אתר אינטרנט או אולי להסתפק רק בעמוד פייסבוק פעיל? קידום אורגני או קידום ממומן? מספיק פייסבוק או שחייבים להיות גם בטוויטר, אינסטגרם וסנאפצ'ט? אפשר להתמקד בפלטפורמה אחת או שחייבים לפעול בכמה במקביל? כמובן שאין אמת אחת וחשוב להיות עם יד על הדופק כל הזמן ולבדוק מה עובד ומה לא.

אפילו להילארי קלינטון יש סנאפצ'ט היום:

hillary clinton snapchat

שיווק באמצעות קהילה וירטואלית – ולא רק כי היא זולה

אופציה נוספת ואפקטיבית בה אתמקד הפעם היא שיווק באמצעות קהילה וירטואליתהרצון שלנו כבני אדם להשתייך לקהילה קיים עוד מימי האדם הקדמון, אבל אין ספק שמארק צוקרברג הקל עלינו את היכולת להשתייך לכל קהילה בה נבחר. המטרה של הקהילה, מעבר לעובדה שהיא מאחדת סביבה אנשים בעלי עניין משותף, היא לתמוך ולסייע ובעיקר לתת תחושת שייכות.

חברה עסקית שמצליחה ליצור סביבה קהילה פעילה מייצרת לעצמה רווח המתעלה הרבה מעבר ליצירת מודעות למותג שלה. קהילה וירטואלית מאפשרת דיאלוג בו חבריה מביעים את הרצונות שלהם והחברה מגיבה עליהם ובכך נותנת תחושה שחברי הקהילה/לקוחות/לקוחות פוטנציאליים חשובים לה.

רוק אנד רול: למה העסק שלכם חייב קהל?

ישנן כמה שאלות מתבקשות כשמדובר בבניית קהילה:

  • למה בכלל צריך אותה ומה היתרונות שלה?
  • באיזה אופן היא תקדם את המטרות שלנו?
  • איך היא תייצר לנו הכנסות?

ראשית עלינו להבין שכיזמים, בעלי עסק, או אפילו כאנשי מכירות בלבד, אנחנו מנסים להשפיע על ההתנהגות של אנשים. זו בעצם הסיבה שבגללה אנחנו כל כך רוצים מעורבות לפרסום ולתכנים שלנו. כי רק אחרי שיש מעורבות אפשר להשפיע על ההתנהגות. מחקרים פסיכולוגיים מוכיחים היום שקהילות וירטואליות הן כלי אפקטיבי מאוד להשפעה על התנהגות של אנשים. מה הפלא אם כך שכל כך הרבה חברות מסחריות מנסות לבנות סביבן קהילות חיות ופעילות?

הנה כמה מהיתרונות הבולטים, הטמונים בקהילה וירטואלית:

1. למנף את התשוקה

קהילה היא בראש ובראשונה הדרך שלנו כבעלי עסקים או יזמים לתקשר החוצה את התשוקה שלנו. אם ידוע לכם שלהרבה אנשים יש תשוקה לגבי נושא מסוים בהחלט שווה לכם לחשוב כיצד אתם בונים עבורם קהילה (אגב, אם אתם מרגישים שהמוצר שלכם לא יכול לעניין הרבה אנשים צריכה להידלק אצלכם נורה אדומה בלי קשר לעניין הקהילה). הקהילה היא כלי באמצעותו אתם יכולים לגרום לאנשים להתאהב במוצר שלכם.

הנה דוגמא לחברה שחרטה את ה"תשוקה" על דגלה. עמוד הפייסבוק של קוקה-קולה ו-90 מיליון העוקבים שלו:

Coca Cola Facebook2. להפיץ את המוצר

קהילה יכולה להיות המנוע הראשוני להפצת המוצר שלכם. היום צרכנים אוהבים שמותגים מדברים אליהם בגובה העיניים ולא מלמעלה כפי שהיה מקובל בעבר. המותג לא בא ללמד את הצרכן, אלא להקשיב לו ולנהל דיאלוג. קהילה  זו דרך מעולה להפוך את ההפצה של המוצר למשהו שעובר מפה לאוזן. חברי הקהילה ישתפו את חבריהם כאשר כיף להם בקהילה, כשהם מרגישים שהם צומחים בתוכה.

3. יתרון הגודל

כוחו של הפרט לעולם קטן מכוח ההמון. זה נראה מובן מאליו, אך לעיתים אנחנו שוכחים עד כמה קהילה מסוגלת לדחוף אותנו קדימה כבעלי עסק או יזמים. קהילה טובה תעצים אתכם.

4. פידבק

קהילה איכותית תיתן לכם פידבק לאורך הדרך ותעזור לכם לייצר מוצר טוב יותר – תואם יותר את הצורך האמיתי – ככל שהזמן יעבור והצרכים יתחדדו. התפקיד שלכם כמנהלי הקהילה ויוזמיה יהיה לשאוב מתוך השיחה של הקהילה את המידע הנוגע להסתייגויות ולשביעות הרצון שיש לאנשים מהמוצר שלכם.

אם לא תתנו ערך אמיתי לקהילה, היא לא תאריך חיים ולא תצליח:

Like Us

5. להפוך לאוטוריטה

בקהילה הווירטואלית שאתם בניתם אתם הופכים (כמעט) אוטומטית להיות מובילי הקהילה ואוטוריטה, בדיוק בנושא שבו אתם הכי חושקים להיות ברי סמכות. זה יקרה כי חברי הקהילה ייחשפו באופן ישיר לפועלכם, לאפשרות שלכם לספק תשובות באופן מהיר ומקצועי, למקצועיות ולהבנה שלכם את עולם התוכן הרלוונטי. בנוסף, ככל שהקהילה תגדל ותתרחב, כך תהפכו להיות "אלו שהצליחו להקים קהילה כזו ענפה".

6. שיתופי פעולה

לאחר שהקהילה תצמח היא תוכל להוות פלטפורמה ליצירת שיתופי פעולה. אלו לא רק יגבירו את ההפצה, אלא יוכלו להוות אפיקי הכנסה נוספים שלא חשבתם עליהם בנקודת הזמן הראשונית. שיתופי פעולה הינם מנוע התפתחות חיוני לכל עסק וקהילה היא דרך נהדרת המייצרת הצעות לשיתופי פעולה שיגיעו אליכם ולאו דווקא כאלו שאתם תהגו בעצמכם.

אחרי כל הסופרלטיבים והסיבות למה כן לבנות קהילה, חשוב לציין שקהילה עלולה גם להזיק למי שפתח אותה אם הוא לא ינהג בכבוד אמיתי כלפי החברים בה. אנשים לא טיפשים. קהילה שכל ייעודה הוא תוכן שיווקי מובהק עלולה להרתיע את חבריה ובצדק. קהילה כזו לא תאריך ימים ולא תשרת אתכם. אחת האינדיקציות שלכם לכך שהקהילה היא איכותית היא לוודא שהמוצר שלכם מהווה רק חלק קטן מהשיח בקהילה.

כאן בונים

עכשיו משהבנו את היתרונות שיש בה, איך יוצרים קהילה?

1. בחירת פלטפורמה

יש להחליט באיזה פלטפורמה תהיה הפעילות המרכזית של הקהילה. אופציה פופולרית מאוד היא באמצעות עמוד פייסבוק פעיל אבל קיימות גם אופציות של בלוג, וובינרים, פודקסטים ואף מפגשים או כנסים תקופתיים. כמובן שהאפשרות של שילוב בין הפלטפורמות היא האידאלית, אך כצעד ראשון מומלץ להתמקד בפלטפורמה אחת, כתלות במאפייני הקהילה אותה הנכם מעוניינים להקים. פודקאסט יכול להתאים לקהל יעד המורכב מאנשים מאד עסוקים שיכולים להאזין לו בעודם נוהגים במכונית, כשהנושאים המדוברים אינם מצריכים הדגמה ויזואלית. מצד שני הפקת פודקאסט דורשת מאמץ הכולל הקלטות מראש של הדוברים, עריכה וכו'. לעומת זאת פתיחה של עמוד פייסבוק זה ענין פשוט בהרבה, אך התחרות עצומה ולכן כדאי שהעמוד יספק הרבה ערך.

מישהו באמת זקוק לגרף כדי לדעת כמה פייסבוק הפכה פופולרית?

Facebook Popularity

2. בניית פרופיל חבר קהילה

לאחר שהחלטנו מה הפלטפורמה נזמין אליה את החברים הקרובים שלנו, הלקוחות הנאמנים שהספקנו לצבור וכל אדם שאנחנו מאמינים שהקהילה יכולה להיות רלוונטית עבורו. איך יודעים מי רלוונטי? שאלה מצוינת. נסו לבנות "פרופיל משתמש" פיקטיבי המבוסס על ההיכרות שלכם עם השוק. חישבו מה הן התכונות של המשתמש האידיאלי שלכם: האם מדובר בגבר או אישה? מה גילו? האם הוא מתגורר בסביבה אורבנית או בפריפריה? מה תחומי העניין שלו? היכן הוא מבלה אחר הצהריים? לאיזה קבוצות פייסבוק הוא משתייך? כמה ילדים יש לו? לאן הוא יוצא בערב? עשו כל שביכולתכם על מנת לייצר בסיס ראשוני רחב ככל הניתן מחד, ורלוונטי ככל הניתן, מאידך.

3. היו אותנטיים ואישיים

מענה מהיר ומפרגן לחברי הקהילה על התייחסות שלהם לתוכן שייצרתם יגרום להם הנאה מההשתתפות ואף רצון לשתף. תוכיחו שאכפת לכם ותיווכחו שאכפתיות גוררת אכפתיות.

4. מינוף הקהילה

את הפלטפורמה ניתן למנף במספר דרכים ששווה לחלק לשניים. דרכים שיש בצידן עלות כספית (גם אם מזערית, בתור התחלה אפשר להתחיל גם בחמישים שקלים) ודרכים חינמיות.

  • פרסום חינמי: פרסום בקבוצות שונות ברשת הפונות אל אותו קהל יעד או כתיבה בבלוג רלוונטי המפנה לקהילה שלכם.
  • פרסום בתשלום: מודעות בפייסבוק, באינסטגרם, בלינקדאין ולמעשה בכל רשת שרלוונטית לקהל היעד שלכם, או כתבות מומלצות לקריאה במנועי התוכן (באמצעות פלטפורמות להמלצות תוכן כמו טאבולה ואאוטבריין).

5. מחקר מובילי דיעה

חקרו את הרשת במטרה למצוא מובילי דעת קהל בתחום הרלוונטי. פנו אליהם ועניינו אותם להיות חלק מהקהילה שאתם יוצרים. היו אותנטיים ברצון שלכם לצמוח ובקשו את עזרתם. נסחו כל מייל מחדש, אל תשמשו בתבנית קבועה. אנשים אוהבים לעזור אם הפנייה נעשית בצורה מכובדת שמשאירה מקום גם לסירוב

6. מחקר קבוצות ברשת

הצטרפו לקבוצות אחרות בעלות פוטנציאל חפיפה מבחינת קהל היעד. קורטני סיטר, במאמר שלה על אסטרטגיות ליצירת מעורבות, מדברת על החשיבות של שימוש בקהילות קיימות כמקום לחיבור והיכרות עם קהל יעד רלוונטי. חשוב שתהיו פעילים בקבוצות אלה. לכו לאירועים שאותן קבוצות מקיימות. התבלטו, שבו בשורה הראשונה, שאלו שאלות.

7. מיטאפים

בישראל יש היום קבוצות מיטאפים רבות. כתתו רגליים בין המפגשים השונים. הגיעו עם כרטיסי ביקור. נהלו סמול-טוק. הביעו עניין באחרים והקשיבו להם. בסוף השיחה שאלו אם תוכלו לשלוח להם מייל ובו נסו ליצור סקרנות לגבי הקהילה הווירטואלית שאתם מקימים במטרה להפוך אותו לחבר מן המניין. שיטה מיושנת, אבל עובדת לא רע בכלל.

צפו בראיון מצוין עם קייטי קיים, מנהלת השיווק של חברת ליתיום טכנולוגיות, על איך חברות צריכות לבנות קהילה וירטואלית:

סיכום

למרות שמספר ערוצי הפרסום גדל משמעותית וסכומי הפרסום צנחו באופן דרסטי, רוב החברות, קטנות כגדולות, צריכות להשקיע היום מאמצים רבים כדי להיכנס ולהישאר בתודעה של קהל היעד שלהן. אחד הכלים השיווקיים האפקטיביים ביותר הוא בניית קהילה וירטואלית פעילה, בתנאי שעושים זאת נכון ומספקים לה ערך מוסף.

יש יותר מדרך אחת לבנות קהילה באופן מוצלח, ומלבד להצעות שהוזכרו כאן תמיד מומלץ להיות יצירתיים ולחשוב על דרכים שיתאימו באופן ספציפי למוצר שלכם או לחברה שלכם. זה נכון לגבי הפלטפורמה בה מוקמת הקהילה (כאמור, יש עוד אופציות מלבד פייסבוק), לבחירת הקהל ולסוג התכנים המועלים בה. בסופו של דבר חשוב לזכור שהקהילה מורכבת מאנשים, ואם תשקיעו בהם, סביר שתקבלו הרבה בחזרה.

הפוסט מחפשים שיווק אפקטיבי? בנו קהילה וירטואלית הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/virtual-communities-for-effective-digital-marketing/feed 2
שיווק דיגיטלי באולימפיאדת ריו 2016: אילו מותגים חזרו עם מדליה? http://www.askpavel.co.il/blog/rio-2016-digital-marketing http://www.askpavel.co.il/blog/rio-2016-digital-marketing#comments Tue, 23 Aug 2016 12:43:08 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=12023 אולימפיאדת ריו שבדיוק באה אל סיומה סיפקה לנו הקיץ לא מעט רגעים מרגשים, ספורטאים מפעימים (מישהו אמר סימון ביילס?), אירועים שערורייתיים ובעיקר פסק זמן נחוץ מאד מהחום הלוהט שבחוץ, הטרור העולמי, פוליטיקאים מושחתים, יוקר המחיה ושאר צרות. לצד ההתלהבות מהישגיו המרשימים של הגוף האנושי, אירועים בסדר גודל כזה מספקים גם הזדמנות שיווקית מצוינת למותגים, שיכולים ...

הפוסט שיווק דיגיטלי באולימפיאדת ריו 2016: אילו מותגים חזרו עם מדליה? הופיע ראשון בבלוג

]]>
אולימפיאדת ריו שבדיוק באה אל סיומה סיפקה לנו הקיץ לא מעט רגעים מרגשים, ספורטאים מפעימים (מישהו אמר סימון ביילס?), אירועים שערורייתיים ובעיקר פסק זמן נחוץ מאד מהחום הלוהט שבחוץ, הטרור העולמי, פוליטיקאים מושחתים, יוקר המחיה ושאר צרות. לצד ההתלהבות מהישגיו המרשימים של הגוף האנושי, אירועים בסדר גודל כזה מספקים גם הזדמנות שיווקית מצוינת למותגים, שיכולים לנצל את העובדה שאנשים דבוקים למסכים ולחדשות ולהציע להם את מרכולתם תוך יצירת קישור ביניהם לבין האירועים הספורטיביים של השעה.

בהקשר זה, אולימפיאדת ריו 2016 מציגה מקרה מבחן מרתק, שכן היא בסך הכל האולימפיאדה השניה שמתרחשת בעידן הרשתות החברתיות, ועוד בתקופה בה כל מותג שמכבד את עצמו מקפיד לתחזק חשבונות בכמה רשתות כאלה. יתרה מכך, הסמארטפונים, שב-2012 עוד היו יחסית בראשית דרכם, השתלטו מאז על החוויה הדיגיטלית של כולנו, כאשר כיום אנחנו מקפידים לבדוק אותם בצורה אובססיבית גם כאשר אנחנו צופים במסכים אחרים כמו הטלוויזיה או המחשב. לא מפתיע, אם כך, שאולימפיאדת ריו כונתה על ידי רבים "אולימפיאדת הסמארטפון", שכן צעירים רבים צפו בה מהמכשיר הנייד.

השנה ההזדמנות השיווקית היתה גדולה מתמיד, שכן לראשונה הוועד האולימפי הבינלאומי החליט להגמיש מעט את הנהלים בכל הקשור לפרסום באולימפיאדה, שבאופן מסורתי היו קשוחים למדי. אם עד השנה רק המותגים שנותנים חסות לאירועים האולימפיים הורשו ליצור קמפיינים פרסומיים הקשורות לאולימפיאדה, הרי שהשנה ניתנה רשות גם למותגים שאינם נותני חסות להשתתף בחגיגה. עם זאת, עדיין נאסר השימוש בסמלים המסחריים של האולימפיאדה כמו הלוגו ומילים מסוימות (ביניהם "Paralympic Games", "Rio 2016" , "Olympic Games" ועוד), כפי שניתן לראות באתר הרשמי של אולימפיאדת ריו.

Olympic Brand Protection Guidelines

בפוסט זה בחרתי להביא כמה מהמותגים (הכוללים גם מותגים נותני חסות וגם כאלה שאינם נותני חסות) שהציגו השנה קמפיינים אולימפיים מרשימים בזירות הדיגיטל השונות, מיוטיוב וסנאפצ'ט ועד שידורים חיים בפייסבוק. מי יזכה בזהב? זאת כבר תהיה ההחלטה שלכם.

airbnb

השנה נצפה שיתוף פעולה מעניין מאד בין האולימפיאדה ובין airbnb אשר הפכו לספקים הרשמיים של דיור אלטרנטיבי באירועים האולימפיים (תמורת תשלום צנוע שהפך אותם לנותני חסות). במהלך האולימפיאדה, airbnb סיפקו 20,000 דירות, בתים וחדרים בעיר ריו שקהל היעד העיקרי שלהם היה מבקרי האולימפיאדה.

airbnb וקהילת המארחים שלה בריו הפיקו קמפיין וידאו משותף תחת ההאשטאג staywithme# שהציג את סיפוריהם של שלושה מארחים אותנטיים מריו אשר הזמינו אנשים להתגורר אצלם. הסרטונים הופצו בפייסבוק וביוטיוב, שם טורגטו לשני קהלים עיקריים בברזיל: קהילת airbnb ואוהדי המותג, ואנשים בגילאים 18-40 שלא בהכרח מכירים את המותג אך נהנים לטייל בעולם. במקביל airbnb ביקשו מהקהילה בברזיל להשתתף בקמפיין על ידי שיתוף סרטונים ותמונות של חוויותיהם בעיר.

פרוקטר & גמבל

תאגיד הענק פרוקטר & גמבל, אחד מנותני החסות העיקריים של האולימפיאדה, בחר גם באולימפיאדת לונדון 2012 וגם השנה, להתמקד לא במוצרים שלו אלא בסיפורים אנושיים ומגמות תרבותיות. השנה החליט התאגיד לספר את סיפורן של האמהות שנמצאות מאחורי הגיבורים האולימפיים, בקמפיין וידאו מרגש בשם "Thank You Mom". הסרטון המרכזי של הקמפיין עוקב אחר סיפוריהם של ארבע אמהות וילדיהן, ספורטאים אולימפיים, ומופץ תחת ההאשטאג thankyoumom#:

קוקה קולה

קולה קולה מעניקה חסות לאולימפיאדה מזה שנים רבות. הקמפיין של החברה באולימפיאדה הנוכחית נקרא ThatsGold#. במסגרת הקמפיין יצרה החברה סרטונים בהם מופיעים קטעי ארכיון של 79 ספורטאים מ-23 מדינות, אשר מבצעים הקבלה בין זכייה במדליית זהב לרגעי אושר בחיי היום-יום (שאחד מהם הוא, כמובן, שתיית קוקה קולה).

https://youtu.be/-xgrFv-j1ws

https://youtu.be/SW7Cuopu8No

השנה טרחה קוקה קולה לשים דגש מיוחד על רשתות חברתיות: היא פנתה למובילי דעה רבים ברשתות כמו יוטיוב, אינסטגרם, סנאפצ'ט ועוד על מנת שישתפו אתה פעולה, ידברו על הקמפיין ועל המסר שלו ויפיצו אותו ברשת. החברה פתחה מעין חמ"ל שיווק דיגיטלי בריו שתפקידו היה לנטר את הרשתות החברתיות לאורך המשחקים ולייצר תוכן סביב הרגעים הדרמטיים ביותר. המותג הריץ את ההאשטאג באינסטגרם וכן יצר ערוץ יוטיוב עם סרטונים קצרים נוספים, בו ספורטאים משתפים את "רגעי הזהב" שחוו במהלך הקריירה, נותנים עצות לספורטאים מתחילים ונזכרים ברגעים משמעותיים מהאולימפיאדה. בנוסף, יצרה קוקה קולה מיניסייט שהוקדש לריו 2016, עם עדכונים מהמשחקים, המלצות תרבות על ריו (וברזיל בכלל) ותכנים נוספים.

הסרטון הבא סוקר את שיתוף הפעולה של קוקה קולה עם מובילי דעה ברשתות החברתיות:

General Mills

חברת המזון האמריקאית General Mills, המייצרת ומשווקת דגני בוקר, מוצרי אפייה, ארוחות מוכנות ועוד ברחבי העולם החליטה גם היא לנצל את המומנטום של האולימפיאדה לצרכי שיווק. החברה, שהסירה לאחרונה חומרי טעם מלאכותיים וצבעי מאכל מדגני הבוקר שלה החליטה לקדם את הנושא באמצעות סרטון בשם "The Rabbit Showdown", בו מככבים ארנבים המבצעים תרגילים אולימפיים (כמחווה לארנב המפורסם של דגני הבוקר "טריקס").

הסרטון מזמין את אוהדי החברה להעלות סרטונים של ביצועים אולימפיים של ארנבוני המחמד שלהם אל חשבון הטאמבלר שנוצר במיוחד עבור הקמפיין, Rabbit Showdown; הקמפיין קודם גם בטוויטר, תחת ההאשטאג RabbitShowdown#.

Rabbit Showdown Twitter

CBC/Radio Canada

רשות השידור הקנדית CBC/Radio Canada רצתה להפוך את ריו 2016 לאולימפיאדה הנגישה ביותר ברשת בהיסטוריה של קנדה. אתר הרשות סיפק לגולשים שידורי סטרימינג לייב של כל המשחקים, וכן איפשר צפייה בהם דרך אפליקציה ייעודית לסמארטפונים. בנוסף הרשות יצרה אתר אינטרנט המיועד לצעירים ובו מגוון משחקים ופעילויות, שמטרתו להשכיל ילדים ובני נוער בנושאי ספורט ולתת להם השראה לעסוק בספורט, בדגש על האולימפיאדה. באתר ניתן למצוא סקרים, שאלונים, סרטונים, משחקים ובלוג, כמו גם עמודים המוקדשים לנבחרת הקנדית. האתר הושק חודש לפני תחילת המשחקים האולימפיים עם שעון שביצע ספירה לאחור עד לרגע פתיחתם; ובמהלך האולימפיאדה הוא הציג בראש העמוד את מספר המדליות בהן זכתה קנדה.

CBC Radio Canada olympics website

NBC

לאחר שנוכחה לדעת שמספר בני 12-17 הצופים באולימפיאדה עלה ב-25 אחוזים מאולימפיאדת בייג'ינג 2008 ועד ללונדון 2012, רשת NBC האמריקאית הבינה כי עליה לקרוץ לקהל צעיר (בני 12-34) באולימפידה הנוכחית. היא החליטה לשלב ידיים עם האתר הפופולרי באזפיד כדי ליצור תכנים מעודכנים הקשורים לאולימפיאדה ולהפיצם ברשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וסנאפצ'ט. אם אתם זוכרים, על שימוש בסנאפצ'ט כדי לפנות לצעירים כתבתי גם בפוסט על המירוץ הדיגיטלי לנשיאות ארצות הברית.

באזפיד שלחו לריו צוות של 12 מפיקי וידאו שמטרתו היתה לייצר מהדורה יומית עבור Snapchat Discover, פיצ'ר המדיה של סנאפצ'ט בו ניתן לקבל עדכונים ממגוון אתרי חדשות ובידור. התכנים שיצרו עסקו בספורטאים מנקודת המבט הייחודית של באזפיד, וכללו בין היתר שאלון בו הגולשים התבקשו לזהות את חברי נבחרת ההתעמלות האמריקאית לפי שרירי הבטן שלהם, והמלצות על איפור עמיד למים מפי אחת השחייניות. כאן, בתמונה לכתבה על 8 בעיות של אנשים גבוהים, ניתן לראות את השחיין האולימפי Townley Haas, שמצטיין בגובה מרשים:

NBC Buzzfeed Snapchat Olympics

גם באתר של באזפיד, רבים מהתכנים שעסקו באולימפיאדה ניווט את הגולשים אל רשת NBC כדי לצפות במשחקים:

Buzzfeed NBC olympics

הולמרק בשיתוף עם עמותות לאימוץ בע"ח

את הרשימה הזאת אסיים עם דוגמא נוספת של ספורטאים פרוותיים, והפעם – חתולים. אם הסתובבתם בפייסבוק בימים הראשונים של אולימפיאדה בוודאי התקשיתם לפספס את הסרטון הוויראלי הבא, המציג חתלתולים מבצעים מגוון תרגילים אולימפיים:

הסרטון המתוק, שהושק ביום פתיחת המשחקים האולימפיים וזכה ללמעלה מ-40 מיליון צפיות ומאות אלפי שיתופים עד כה, הוא פרי יוזמה משותפת של ערוץ הולמרק ועמותות בעלי החיים North Shore Animal League America ו-Last Hope Animal Rescue and Rehabilitation שמטרתה לעודד אימוץ חיות מחמד מעמותות. הסרטון הוא טיזר לקמפיין סרטונים שלם בו ניתן לצפות בחתלתולים מתחרים בענפים אולימפיים שונים כמו התעמלות מכשירים, כדורעף, היאבקות ועוד. הסרטונים מרוכזים באתר Kitten Summer Games בו גם ניתן לקרוא על המתחרים (ביניהם Felina Williams, Hissimone Biles, Hissing Bolt ועוד), ליצור סלפי עם אחד מהם, לצפות בתמונות שלהם, וכמובן, למצוא את העמותה הקרובה ביותר ממנה ניתן לאמץ חתול.

סיכום

הקמפיינים שלעיל מדגימים כיצד מותגים יכולים להשתמש באירועים גלובליים בולטים כדי ליצור סביבם מעטפת שיווקית מהודקת, הכוללת שימוש במגוון ערוצים (בדגש על רשתות חברתיות), סיפורים אישיים ומעוררי ההזדהות ושיתוף הגולשים בחוויה באמצעות מענה על סקרים, השתתפות בהגרלות ועוד.

נתקלתם בעוד קמפיינים אולימפיים מוצלחים במהלך ריו 2016? שתפו אותנו בתגובות!

הפוסט שיווק דיגיטלי באולימפיאדת ריו 2016: אילו מותגים חזרו עם מדליה? הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/rio-2016-digital-marketing/feed 0
סיכום הרצאות מועידת Mad: הכנס הגדול בארץ בתחומי דיגיטל, פרסום, שיווק ותקשורת http://www.askpavel.co.il/blog/mad-2016-summary http://www.askpavel.co.il/blog/mad-2016-summary#comments Mon, 18 Jul 2016 08:19:17 +0000 http://www.askpavel.co.il/?p=11913 ביום רביעי בשבוע שעבר, קצת אחרי השעה תשע בבוקר, יצא לדרך אירוע המדיה המרכזי של השנה  – כנס 2016 MAD (קיצור ל-Marketing, Advertising, Digital) מבית גלובס. אל אולמות הכנסים המפוארים במרתף של מלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב התנקזו אלפי אנשי מדיה ושיווק ממגוון חברות וארגונים ברחבי הארץ כדי לשמוע על חידושים, אתגרים ותחזיות בכל מה שקשור לשיווק, ...

הפוסט סיכום הרצאות מועידת Mad: הכנס הגדול בארץ בתחומי דיגיטל, פרסום, שיווק ותקשורת הופיע ראשון בבלוג

]]>
ביום רביעי בשבוע שעבר, קצת אחרי השעה תשע בבוקר, יצא לדרך אירוע המדיה המרכזי של השנה  – כנס 2016 MAD (קיצור ל-Marketing, Advertising, Digital) מבית גלובס. אל אולמות הכנסים המפוארים במרתף של מלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב התנקזו אלפי אנשי מדיה ושיווק ממגוון חברות וארגונים ברחבי הארץ כדי לשמוע על חידושים, אתגרים ותחזיות בכל מה שקשור לשיווק, פרסום ודיגיטל.

הכנס כלל שמונה אירועים בסך הכל, שחלקם התנהלו במקביל ורובם כללו מספר הרצאות בזו אחר זו תוך שילוב של פאנלים מרובי דוברים. המרצים הבולטים השנה כללו את דייויד שינג, "הנביא הדיגיטלי" של חברת AOL; דבי וינשטיין, ראש תחום מיתוג וחדשנות בגוגל EMEA; דייויד אוטליק, מייסד שותף ומנכ"ל חברת Synetiq העוסקת בנוירו-מרקטינג; סטפן פיו, שותף ב-Analysys Mason, חברת מחקר וייעוץ בינ"ל; אלכס ג'נקינס, עורך המגזין הבריטי Contagious; ויינג וונג, מנהלת פיתוח עסקי וראש הקבוצה לעסקים בסין ב-PwC ישראל.

הדמות שנבחרה השנה לעטר את לוגו הכנס היתה הגורילה האימתנית קינג קונג, שאוירה כשהיא דורכת על מגדלי עזריאלי ומנופפת בזעם בסמארטפון שהסוללה שלו עומדת להתרוקן. אם יורשה לי לזרוק ניחוש פרוע, קינג קונג ייצג את הדור שהוריו כבר התייאשו ממנו ומפרסמים ומשווקים לא יודעים איך להתמודד אתו – דור ה-Y. מה שמחזק את ההשערה הוא שמושב שלם בכנס יוחד לדור ה-Y, כולל פאנל של נציגי דור זה, ושהדור המושמץ הוזכר בהרצאות נוספות. כיאה לאירוע שעוסק בדור מחובר עם אובססיית לשתף את חייו בכל מדיה אפשרית, במהלך הכנס נציגי גלובס חזרו וביקשו מהקהל לתייג את רשמיו מהאירוע תחת ההאשטאג .

MAD Globes poster

 

עוד נושאים שבלטו בכנס היו VR (טכנולוגיות מציאות מדומה), וידאו, טלפוניה וביג דאטה. לנוחיותכם, מוגשים כאן סיכומי ההרצאות הבולטות בכנס, בדגש על התובנות והתחזיות שבלטו בהן.

מושב #1: vs. Yz המציאות

לאחר שאיתן מדמון, מנכ"ל גלובס, נשא ברכות ואילנית חיות מגלובס הציגה את מדד המותגים לשנת 2016 (גוגל במקום הראשון ומקדונלדס ומוצרי בשר מעובד בירידה – מפתיע משהו?), התקיימו שני דיונים קצרים על הבמה. בראשון, חגי גולן, העורך הראשי של גלובס, ראיין את שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, תוך התמקדות בפסילת ההסכם בין הוט מובייל לגולן טלקום מוקדם יותר השבוע. המסרים המרכזיים מפילבר היו שגולן אינה מורמת מעם וחייבת לשחק באותם הכללים בהם משחקות חברות הסלולר האחרות; ושהתחרותיות בשוק, כולל המחירים הנמוכים, היא כאן כדי להישאר.

הדיון השני התנהל בין גד פרץ, כתב ופרשן התקשורת בגלובס ואיציק בנבנישתי, מנכ"ל קבוצת פרטנר. כצפוי, הדיון התמקד במהלך המיתוג הבולט של פרטנר השנה, אשר לדברי בנבנישתי אין לו אח ורע בעולם במהירות שבה התרחש. עוד דיבר בנבנישתי על פרוייקט הסיבים המתקדם שהשיקה פרטנר לפני שבועיים ועל כניסתה העתידית לתחום הטלוויזיה. הוא התייחס גם לקרב שמנהלת החברה מול גולן וחזר על דבריו של פילבר, שגולן, כמו כל חברות הטלקום, חייבת לעבוד על פי תנאי הרשיון שקיבלה ממשרד התקשורת.

דייויד שינג, AOL: הנוף הדיגיטלי העתידי – הצגת מגמות חדשות בעתיד האינטרנט

לאחר הדיונים על שוק התקשורת כבש את הבמה דיוויד שינג, "הנביא הדיגיטלי" של חברת AOL, בהרצאה קצבית ומהירה שהציגה את המגמות החדשות בתחום האינטרנט. שינג שם דגש בהרצאתו על שלושה אלמנטים: תרבות, קוד ויצירתיות. לדבריו, הגוגל גלאס הוא דוגמא להמצאה שהיא all code, no culture. הטכנולוגיה חכמה אך המשקפיים לא מייצרים תרבות – כי מי רוצה להיות חבר של אנשים שמשתמשים בגוגל גלאס?

David Shing MAD 2016

שינג התייחס גם לאינטרנט של הדברים והדגיש שעיצוב חפצים חכמים  הולך להתמקד ב-wearables (חפצים לבישים). בהתייחסות הראשונה לדור ה-Y בכנס, הוא ציין שהדור אינו me generation כי אם we generation, אשר מתמקד בשיתופיות וקהילתיות, ושמטרותיו העיקריות הן שמחה, חברות, משפחתיות והגעה ליציבות כלכלית. בהתאמה, סוג הפרסום אליו הולך העולם הוא advocacy – המלצות מאנשים שאנחנו מכירים. תחזית נוספת היתה שהאינפלציה העכשווית באפליקציות תצטמצם; בעתיד נשתמש בפחות אפליקציות, אך נשתמש בכל אחת מהן יותר, וכל משתמש יהיה power user.

פאנל דור ה-Y: מה רוצה דור ה-Y וכיצד המפרסמים והמשווקים מתמודדים אתו

הנואם הבא היה גיא לרר מ"צינור לילה", שכיליד שנת 79' הגדיר את עצמו כמי שנמצא על הגבול שבין דור ה-X לדור ה-Y. הוא הפריך את הסטריאוטיפים הנפוצים על דור ה-Y – ההתרכזות בעצמי וההתרכזות בסמארטפון – בכך שחשף נתונים מעמוד הפייסבוק של "צינור לילה": מתברר, כי הפוסטים הוויראליים ביותר בעמוד הם אלה הקשורים לצדק חברתי, מעורבות ואכפתיות, כדוגמת הנאום הוויראלי של עידו גל רזון, הסובל מפוסט טראומה, בוועדת הכנסת בדצמבר האחרון.

Guy Lerer MAD 2016

 

אם מתייחסים לעובדה שכ-75 אחוזים מאוהדי העמוד נמנים עם דור ה-Y, הרי שנתונים אלה מציגים תמונה הפוכה מהסטריאוטיפים. לדברי לרר, דווקא העובדה שהדור הזה מגדיר את עצמו דרך מה שהוא משתף ברשתות החברתיות, עוזרת לו להבין מה הוא רוצה מעצמו ומהעולם, ולהיאבק למען מטרות שהן לאו דווקא נרקיסיסטיות.

בהמשך ישיר ללרר, התקיים פאנל שכלל נציגים בולטים של דור ה-Y במדיה: אלירן בן יהודה מ-Taboola; תום פחיס מ-Playbuzz; צליל אברהם ממאקו (כותבת סדרת הכתבות על דור ה-Y שבלטה מאד השנה); גלית חוגי, סטנדאפיסטית ויוצרת הסדרה "האחיות המוצלחות שלי"; עקיבא נוביק, עיתונאי ערוץ 10; וספיר שפיגל, יזמת בת 22 ובעלת חברת חללי העבודה Merkspace. את הפאנל הנחה העיתונאי לי-אור אברבך, גם הוא נציג הדור.

להלן כמה תובנות שעלו מהפאנל:

צעירי דור ה-Y בישראל עובדים יותר שעות מהממוצע ב-OECD ורבע מהם עובדים בשתי עבודות ויותר, זאת בניגוד לסטיגמה העצלנית שהדביקו להם. אולם, בשוק העבודה הם נתקלים בקונפליקט בין הרצון לעבוד בעבודה שתואמת את ערכיהם ושאיפותיהם – ובין מעסיקים שמתייחסים אליהם כמו למכונות ונפטרים מהם תוך שנתיים-שלוש. לפיכך, בעולם של היום אין טעם להתנהל "לפי הספר" במקומות עבודה כי לנאמנות במקום העבודה כבר אין ערך.

Gen Y panel MAD 2016

בתחומי המדיה והפוליטיקה, ההזדהות כבר אינה עם ערוץ תקשורת מסוים או מפלגה מסוימת, אלא עם הדמות הספציפית. המדיה החברתית נותנת לכל אחד במה באמצעותה הוא יכול ליצור לעצמו זהות דיגיטלית מובחנת ולצבור עוקבים. בהתאמה, דור ה-Y לא מפחד מעניין אובדן הפרטיות ברשת כי הוא שואף לתת ביטוי לזהות שלו בכל ערוץ אפשרי.

אנשים כבר לא נכנסים לכתבות וקוראים אותן עד הסוף – ולכן משווקים, מפרסמים ואנשי תקשורת נדרשים לקחת את הרעיון של storytelling למחוזות אחרים כגון שאלונים (כמו אלה שעושה Playbuzz), שידור חי בפייסבוק מאחורי הקלעים של אירועים חדשותיים, ו-audio books. בנוסף, מומלץ שישימו דגש על תכנים מותאמים אישית שאנשים ירצו להזדהות אתם – וכמובן, לשתף אותם.

מושב #2: מציאות מושכת | מוביל לעתיד | E החלומות

המושב השני של הכנס התנהל בשלושה אולמות במקביל. את רובו ביליתי באולם הגדול, בו התקיימו הרצאות תחת הכותרת "מציאות מושכת – טכנולוגיה בשירות השיווק". לקראת הסוף, דילגתי לאחד האולמות האחרים בו התקיימו הרצאות ודיונים בתחום הטלקום תחת הכותרת "מוביל לעתיד – התשתיות דוחפות לחדשנות" (בו ההרצאה המרכזית היתה של סטפן פיו מ-Analysis Mason) אך כל מה שהספקתי לתפוס היה דיון נוסף עם שלמה פילבר, שחזר על המסרים שאמר בתחילת הכנס. לאולם השלישי, בו דיברו על תחום הקניות אונליין תחת הכותרת "E החלומות: חזון ואסטרטגיה – הגשמת הקניות ברשת" לא הספקתי להגיע (עם הדוברים נמנו איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל; גבי רוטר, מנכ"ל קסטרו; ואלעד גולדנברג, מנהל הפעילות העסקית eBay ישראל).

להלן תמצית ההרצאות של מציאות מושכת – טכנולוגיה בשירות השיווק:

גיל רוזן, בזק: Y Everything is Different

מגמת דור ה-Y נמשכה בהרצאתו של סמנכ"ל שיווק וחדשנות בבזק, גיל רוזן, אשר הסביר על ארבעת המימדים של השינוי שחווה עולם התקשורת: בעולם, אצל המשתמשים, בשיווק ובתקשורת עצמה. העולם חווה שינויים טכנולוגיים חסרי תקדים ומציג יותר ערוצי מידע. המשתמשים, בדגש על משתמשי דור ה-Y, אינם פסיביים – הם בוחרים את התכנים, הם קובעים את קצב הצפייה, הם בודקים ומשווים, ובקיצור, הם בעלי השפעה חזקה על מותגים ולא ההיפך.

בשיווק, כבר אין מסר ממוצע או משתמש ממוצע: יש מגמה של פרסונליזציה. בנוסף, יש דגש חזק על איכות התכנים, ויש חשיבות גדולה למדידת נתונים באמצעות מספרים. תפקיד אנשי השיווק השתנה מ-Chief Marketing Officer ל-Chief Marketing & Journey Officer – המשווק מנהל גם את המסע של הלקוח. התקשורת משתנה הודות להנגשת טכנולוגיות חדשות ומורכבות לכלל האוכלוסיה. התחרות של בזק כבר אינה מול חברות מקומיות אלא מול ענקיות כמו אמזון.

דייויד אוטליק, Synetiq: הנוירו-מרקטינג עולה כיתה

שינוי נוסף שקורה היום הוא בתחום של מחקר שווקים. דיוויד אוטליק, מייסד שותף ומנכ"ל של חברת Synetiq ההונגרית (שעם לקוחותיה נמנות ענקיות תקשורת כמו HBO ו-BBC) פרש את החזון של תחום הנוירו-מרקטינג, מחקר שווקים המתבסס על מדידת תחושות, בו החברה מתמחה. באמצעות טכנולוגיות חדישות כמו ביו-חיישנים לבישים, ניתן למדוד תגובות רגשיות של הצופים לתכנים כמו פרסומות, למשל, באמצעות מעקב אחרי מוליכות חשמלית בעור, קצב לב ועוד. את המדידות ניתן לבצע בזמן אמת והדו"חות המתקבלים הם אינטראקטיביים ומשלבים תצוגות מתקדמות כמו מפות חום. נוירו-מרקטינג מאפשר לייצר לא רק big data, אלא big insights; שכן, מה שיותר חשוב מהגודל של המידע הוא השימושיות שלו.

פאנל: ביג דאטה בשירות השיווק

כפי שכבר ניתן להבין, באזז וורד נוספת בכנס היתה "ביג דאטה": אותם נתוני הענק שמשמשים משווקים דיגיטליים בקבלת החלטות. בהתאמה, הקדישו לביג דאטה בשיווק פאנל, אותו הנחה יוני ארגמן, סמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה עסקית בחברת Inner-Active. הדוברים הנוספים היו רן גשרי, סמנכ"ל שיווק ב-Taboola, ורן אברהמי, סמנכ"ל שיווק ב-Appsflyer.

תובנה אחת שעלתה מהפאנל היא שביג דאטה הוא כלי רב-ערך אם רק יודעים מה לעשות אתו. בין היתר, ניתן להשתמש בו כדי למצוא קהלים חדשים ובלתי-צפויים למותגים; ולהתאים תכנים באתרים למקום ממנו המשתמשים הגיעו אליהם (למשל, משתמשים שמגיעים לאתר כלשהו דרך פייסבוק נוטים לא לקרוא את כל התוכן, ולעזוב את האתר תוך זמן קצר; ולכן, יש להעניק למשתמשים ספציפיים אלה חוויה אחרת שתשאיר אותם באתר, כדוגמת שאלונים). בנוסף, הפריווילגיה של העלאת קמפיין מבלי לבדוק את המספרים כבר לא קיימת: שימוש בביג דאטה בניתוח ושיפור של קמפיינים הוא חיוני. המפרסמים הפכו מ-Mad Men ל-Math Men. הצפי לעתיד הוא טירגוט מדויק אפילו יותר והיפר-פרסונליזציה של פרסומות.

אריאל טלבי, TaKanto VR: תחום ה-VR בשירות השיווק

כיצד יכולות טכנולוגיות VR (מציאות מדומה) לעזור למשווקים ומפרסמים? על השאלה הזאת ניסה לענות אריאל טלבי, מנכ"ל TaKanto VR, חברת VR שבסיסה בסינגפור. לדבריו, VR סוגרת את הפער בין המסר לקהל היעד, ומקנה את היכולת "לעטוף" את הצופה במסר ובמקביל לקבל ממנו נתונים. כיום יש כבר לא מעט חברות מתחומים שונים המשתמשות ב-VR, ביניהן מקדונלדס, נסטלה, האפינגטון פוסט, אאודי וטופשופ.

TaKanto MAD 2016

טלבי הציג את המוצרים העיקריים המשמשים היום ב-VR: הזולים והפשוטים כמו ה-cardboard של גוגל; דרגת הביניים כמו ה-Samsung Gear VR שמצטיינת באיכות וניידות משופרת; והדרגה השלישית והמתוחכמת ביותר של מוצרים כמו אוקולוס ו-vive. כיום ערוצי דיגיטל רבים תומכים ב-VR כך שניתן ליצור באמצעותם קמפיינים משולבים עם פייסבוק וגוגל, למשל.

בעוד שבתחילה חברות רבות השתמשו במוצרי ה-VR כגימיק, היום הולכת ומתרחבת המגמה של שימוש בהם ככלי עסקי: למכירות, להדרכה, כפלטפורמת פרסום, להתנסות במוצר לפני שרוכשים אותו ועוד. הצפי הוא שעד 2018 VR תהווה פלטפורמה לגיטימית לפרסום, ושיתפתח התחום של של social VR (כפי שמתבטא ברכישתה של פייסבוק את אוקולוס). טלבי סיכם את ההרצאה באמירה שהיום אין מספיק תכנים ב-VR ולכן כל מי שייכנס לתחום עוד היום יזכה לחשיפה אדירה.

שרון גל, ערוץ 20

נכחתי רק בתחילת הראיון שערך לי-אור אברבך עם שרון גל, הח"כ לשעבר ומגיש "כלכלי בלילה" בערוץ 20 בהווה. המסרים המרכזיים של גל היו שאפשרי לשרוד כמותג אישי גם בצילן של הרבה תהפוכות (בכך התייחס לסיפור האישי שלו); כל איש תקשורת היום הופך להיות פלטפורמה משל עצמו חוץ מהפלטפורמה הרשמית שהוא משדר בה; וניתן כיום לנהל את התקשורת של עצמך במקום להתנהל על ידי התקשורת.

מושב #3: הבריף החדש | MAD Park |
Formagination

במושב השלישי התקיימו במקביל שלושה אירועים. המרכזי היה מספר הרצאות תחת הכותרת "הבריף החדש – כך ייראו המשימות החדשות של עולם הפרסום". אירוע נוסף היה תחרות פיצ'ים לפורמטים טלוויזיוניים מקוריים של גלובס וארמוזה פורמטים, תחת הכותרת "Formagination", עליu דילגתי )למי שמתעניין, בין המציגים היו הקומיקאי מיקי גבע, הסקסולוגית שלי ורוד והבמאי והעורך רועי עסיס; ובין השופטים  היו אבי ארמוזה, מנכ"ל ארמוזה פורמטים ישראל; ואריק דה וינטר, מנכ"ל חברת ההפקה ההולנדית Storylab). ובאולם נוסף התקיים ה-MAD Park, אירוע מיצגים חוצי תחומי וזירות של חברות דיגיטל מישראל, אליו הספקתי להגיע לקראת הסוף ולראות מספר מיצגים.

ראשית, אביא את תמצית ההרצאות של הבריף החדש – כך ייראו המשימות החדשות של עולם הפרסום:

דבי וינשטיין, גוגל: Making the web work for brands

דבי וינשטיין, ראש תחום ושיווק ב-Google EMEA (דרום ומזרח אירופה, המזרח התיכון ואפריקה), דיברה על שיווק בעידן הדיגיטלי ועל הכלים אשר יכולים לשרת מותגים היום. לדבריה, הדברים המרכזיים בהם מפרסמים ומשווקים צריכים להתרכז היום הם:

  • ההשלכות של החיבור הרציף לערוצים דיגיטליים על התנהגות הצרכן הממוצע (דורקס, למשל, מצאה שאנשים עושים פחות סקס היום בגלל האינטרנט, ובעקבות זאת עלתה עם קמפיין בשם "turn off to turn on")
  • מציאת קהלי היעד הפחות הצפויים (מתברר שרק 40% מקוני המוצרים לתינוקות הם הורים לילדים; מי שפנה אל היתר – חברים ובני משפחה של הורים – זכה ביתרון בשוק)
  • פרסום ושיווק בווידאו, ובפרט ביוטיוב – יעד הווידאו מס' 1 בישראל

בהמשך לנקודה האחרונה, וינשטיין הדגישה שכדי לנצל את הפוטנציאל השיווק של יוטיוב, מומלץ לעשות פרסומת ארוכות יותר, אימרסיביות (צילום ב-360 מעלות), וכאלה ששמות דגש על embedding – הטמעת המותג אצל מובילי דעה שמשתפים סרטונים. טכנולוגיה נוספת שצפויה לתפוס ומומלץ להתחיל לעשות בה שימוש היא, כמובן, VR.

Debbie Weinstein MAD 2016

אלכס ג'נקינס, Contagious Magazine: סוד ההצלחה של סוכנויות הפרסום המובילות בעולם – איך ממנפים קריאייטיביות לקמפיין מנצח

אחד האנשים שהכי חשופים לקמפיינים שיווקיים של העידן הנוכחי הוא אלכס ג'נקינס – עורך Contagious, מגזין בריטי בעל שם העוסק בשיווק, פרסום וטכנולוגיה. ג'נקינס החליט לגלות את מה שהוא קורא לו the habits of highly contagious agencies באמצעות אנליזה מתוחכמת שמיפתה את סוכנויות הפרסום המצליחות בעולם (והתבצעה בפלטפורמה הייעודית Contagious I/O). בהמשך, הוא ראיין את ראשי הסוכנויות האלה (ביניהן Marcel Paris, Grey London ו-Leo Burnett Dubai) ובחן מהן מתודולוגיות העבודה שמובילות אותן להצלחה.

להלן התובנות העיקריות של ג'נקינס:

  • אין happy accidents. הקמפיינים המצליחים ביותר לא היו עניין של מזל כי אם תולדה של תכנון ממושך, והמאפיינים של עבודות טובות הן יצירתיות מבריקה, אפקטיביות גבוהה, ולקוחות שמחים.
  • סלקטיביות מול הלקוחות: כיום, לא רק ללקוחות יש זכות וטו על המפרסמים, אלא גם המפרסמים יכולים לבחור שלא לעבוד עם לקוחות מסוימים אם אינם פתוחים לרעיונות שלהם. לצד זאת, גם במקרים של לקוחות גרועים, כדאי לקחת את הזמן ו"לחנך" אותם.
  • אין יותר רוקסטארים. התגלה שהרוקסטארים (תחשבו דון דרייפר מ"מד מן") מדכאים את היצירתיות של שאר הצוות ומורידים את המוטיבציה שלו. הדגש הוא על פלואידיות, שילוב העבודה של מחלקות שונות ודרגים שונים ופתיחות לרעיונות שמגיעים מאנשי קריאייטיב צעירים.
  • יש לשים דגש על יצירת אהבה ואמון מול הלקוחות ומול העובדים ודגש על שיתוף פעולה והעצמה במטרה לפתח יחסים ארוכי-טווח שיכולים להועיל לשני הצדדים בעתיד.

את המצגת המלאה מההרצאה ניתן למצוא באתר הבא: habits.contagious.com

רמי יהודיחה, LEAD: משרדי הפרסום הופכים לאסקייפ רום שיווקי – פרסום בעידן הביג דאטה

מייסד ומנכ"ל LEAD, רמי יהודיחה, הציג את חדר הבריחה שהיה בכנס, בו התמודדו מספר צוותי שיווק על פיצוחו תוך 15 דקות. לדבריו, הרעיון נולד כמטפורה לאקלים השיווקי בו אנחנו נמצאים היום, בו הפניקה מהעולם המשתנה מובילה לתירוצים כמו הטענות נגד דור ה-Y. למעשה, כל כמה שנים יש דור חדש של צרכנים, ובמקום להאשים אותם בחוסר ההצלחה, צריך ללמוד להתמודד אתם. אדרבא, כיום אנחנו לפני הרנסנס של חברות הפרסום, וזאת בזכות הביג דאטה. ברגע שנמנף את הביג דאטה מכלי למדידות בלבד לכלי לקריאייטיביות ויצירת ערך – ביג קריאייטיב דאטה – אז יתרחש המפץ הגדול.

רביב טל, Vigo: מדד המדוברות – הקמפיינים שעוררו את השיח ב-2016

מנכ" חברת Vigo, רביב טל, הציג את מדד המדוברות לתקופה של יולי 2015 – יוני 2016, שנעשה בשיתוף גלובס ומנהלי שיווק מצייצים. זהו מדד חדש לקמפיינים שייחודו בכך שהוא אחיד לכל ערוצי המדיה ומשקלל את מידת ההשפעה והאינטראקציה שלהם למדד אחד: כמה יוניקים נחשפו לקמפיין.

בין הקמפיינים שכיכבו השנה היו "דניס" של ברנפלקס (2.4 מיליון יוניקים), מהלך המיתוג מחדש של פרטנר (2 מיליון יוניקים) ו"הפנים החדשות" של סכיני הגילוח של Life מבית סופרפארם (1.7 מיליון יוניקים). לדברי טל, האלמנטים המשותפים לקמפיינים מצליחים הם: פרזנטורים ברוח התקופה (משפיעני מדיה חברתית, פליטי ריאליטי), שילוב זירות (דיגיטל וטלוויזיה, למשל), תוכן קריאייטיבי, רגש ופרובוקציה. בנוסף, הוא הדגיש את החשיבות של מדידת האפקטיביות של קמפיין לא רק בדיעבד, אלא גם לפני הקמפיין ובמהלכו.

רבקה קהת, גוגל ישראל: העצה הכי טובה לאנשי שיווק

סמנכ"לית שוק מקומי בגוגל ישראל, רבקה קהת, נתבקשה לתת עצה אחת לאנשי השיווק הנוכחים בכנס. עצתה התמקדה בשתי מילים: שינוי הרגלים. לדבריה, עולם השיווק נמצא בנקודת מפנה – המעבר לדיגיטל – וכל המפרסמים הגדולים מעבירים את הפעילות שלהם לזירה זאת, כאשר הווידאו מוביל את השינוי, והמובייל אחריו. בעידן של מולטי-סקרין ומולטי-טסקינג, מה שמשנה זה לתפוס את הלקוח איפה שהוא לצפות, מתי שהוא אוהב לצפות. בעקבות זאת, הבריף החדש משתחרר ממגבלות העבר: לא עוד מסר ב-30 שניות, כי אם סיפורים מרובי רבדים שיכולים לארוך גם כמה דקות ויותר. קהת הביאה כדוגמא את האקדמיה לביוטריות של סופרפארם, מיזם בו מלמדים חובבות טיפוח להפוך ליוטיובריות מצטיינות בתחום.

בשלב זה עברתי אולם אל ה-MAD Park, שם זכיתי לשמוע את שתי ההרצאות הבאות:

מורד שטרן, HPE: נטוורקינג ויצירת קשרים -המימד הדיגיטלי בכנסים

בניגוד למציגים אחרים באירוע זה, שטרן, מנהל קהילות מפתחים גלובלי ב-HPE, לא הציג מיזם או מוצר. הוא בחר לדבר על נושא חשוב לא פחות: האופן בו המימד הדיגיטלי יכול לסייע בנטוורקינג בכנסים, לא רק במהלך הכנס, אלא גם לפניו ואחריו. הוא חלק עם המאזינים את הטיפים הבאים:

  • עוד לפני הכנס, השתמשו ברשת כדי לעשות שיעורי בית: מי מגיע, מי מרצה, ומי עומד מאחורי הכנס תוך מיפוי חשבונות המדיה החברתית של אנשים וגורמים אלה. בנוסף, בדקו מהם ערוצי התקשורת של הכנס: האם יש meetup או איבנט בפייסבוק? האם יש קבוצות ווטסאפ רלוונטיות?
  • אם יש אנשים בכנס שאתם מעוניינים לפגוש, התחילו לעקוב אחריהם במדיה החברתית עוד לפני הכנס, הציעו להם חברות ובדקו איפה הם נמצאים. מצאו דרכים להסב את תשומת לבם אליכם, למשל, לתייג אותם בפוסט שלכם בטוויטר או להגיב לאחד הפוסטים שלהם.
  • רואים בכנס פנים מוכרות מהפייסבוק? אל תהססו לגשת ולהציג את עצמכם.
  • במהלך הכנס חפשו את השיח הדיגיטלי לגביו שעולה ברשת, והשתתפו בו על ידי שיתופים ותיוגים.
  • אם אתם מגיעים בקבוצה, עבדו באופן מתואם. למשל, דאגו לשתף תוכן אחד של השני כדי להגדיל את הבאזז סביב התכנים שלכם.
  • יש לכם תובנות מהכנס? חפשו כותרות ושתפו אותן במדיה החברתית וכך תתנו ערך גם למי שלא היה בכנס.
  • פגשתם מישהו מעניין? רשמו את פרטי הדיגיטל שלו ולאחר האירוע, צרו קשר.

יפעת יודובסקי, Vent

Vent (קיצור של Video Educational Network for Teens) הוא מיזם של תוכן לימודי, שמוגש בווידאו בגובה העיניים. יפעת יודובסקי, מייסדת ומנכ"לית החברה, הראתה סרטונים המדגימים כיצד נערים ונערות משתמשים בווידאו כדי להעביר שיעורים בתחומים שונים לבני גילם בדרכים יצירתיות: באחד הסרטונים שרו שני נערים שיר שסיכם עובדות בהיסטוריה בליווי גיטרה. לאחר פיילוט מוצלח שנערך ב-20 בתי ספר, כיום החברה עובדת עם עיריות, רשויות מקומיות, ארגונים חברתיים וחברות טכנולוגיות. חלק מבני הנוער המשתתפים במיזמים אף מקימים מיזמים משלהם בסיוע החברה.

יודובסקי סיכמה את ההרצאה בשלוש תובנות מהעבודה עם בני נוער:

  • יש להם אפס סבלנות – דברו אתם קצר וממוקד.
  • הם אוהבים ללמוד, להתקדם ולהשיג מטרות.
  • מומלץ לשלב אותם לאורך כל התהליך, כדי לקבל מהם תובנות בעלות ערך.

סדנא: מיליארד סינים לא טועים

החלק הרביעי והאחרון של הכנס היה סדנא בנושא האתגרים, החסמים והפתרונות בשוק המדיה, הטלקום והבידור בסין. את הסדנא ערכה יינג וונג, ראש קבוצה לעסקים בסין ומנהלת פיתוח עסקי ב-PwC ישראל. וונג התחילה את ההרצאה בהפרכת כמה מיתוסים על סין וסינים, כאשר משפט המפתח היה שסין דומה יותר ליבשת מאשר למדינה: אין בה ממוצע כי היא שופעת בפרובינציות, שפות, דתות וקבוצות אתניות שונות, ולכן החשיבה צריכה להתמקד בנתונים הספציפיים של כל אזור. בניגוד למה שאנו רגילים לחשוב, מדובר במדינה דינמית ומשתנה, עם ראש פתוח, רצון ללמוד ולקבל שינויים ולכן לא כדאי להסתמך על הכללות וסטריאוטיפים. ידעתם, למשל, שמאות אלפי בני נוער סינים נשלחים מדי שנה ללמוד במערב?

בהמשך סקרה וונג את תעשיית הבידור והתקשורת בסין והמגמות אליהן היא מתפתחת. במדיה החברתית והאי-קומרס בסין שולטות היום שלוש חברות גדולות, Baidu, Alibaba ו-Tencent, או בקיצור, BAT. החברות האלה עשירות מאד וחזקות מאד, ולכן, למי שרוצה לעשות עסקים בסין לא מומלץ לפתוח אפליקציות שמתחרות בהן, אלא לחשוב על דרכים שיעזרו להן להרוויח יותר כסף. תחום הדיגיטל בסין מפותח מאד, ובפרט המובייל (90% מהגולשים ברשת גולשים דרך המובייל) ולכן מי שרוצה להיכנס לשם חייב שתהיה לו אסטרטגיית מובייל. שוק הפרסום ברשת הוא הראשון בגודלו באסיה השני בגודלו בעולם – 21 אחוזים מהחברות משתמשות באינטרנט לצרכי פרסום; ב-2014 גילגל השוק 17 מיליארד דולר.

מה מעניין סינים בשוק הישראלי? לדברי וונג, הם מתעניינים בעיקר בפורמטים לטלוויזיה ובפלטפורמות פרסום ותוכן באינטרנט כדוגמת Taboola. הם נמשכים לחדשנות הישראלית, אך עוד יותר מהחדשנות עצמה, הם אוהבים ללמוד את המתודולוגיה שמאחוריה. אחת הסיבות שסין רכשה את תנובה, למשל, היא הרצון ללמוד את הטכנולוגיות שבבסיס החברה.

סיכום

כנס MAD השנה היה מעשיר ומגוון באופן מרשים והביא דוברים מרתקים. הפוקוס על דור ה-Y היה מדויק והולם את התקופה, וגם את המשתתפים בכנס, אשר רבים מהם, כמוני, הם נציגי הדור הזה וניצבים מדי יום בפני קונפליקט מעניין: מצד אחד כצרכנים – ומצד שני כאלה שאמור לשווק לדור הזה ולהבין את רצונותיו.

טיפים לשנה הבאה: יותר עמדות הטענה והפסקות ארוכות יותר בין ההרצאות. הסוללה שלי נגמרה באמצע היום ולא הספקתי להטעין אותה במהלך ההפסקות הקצרות. אה, כן, ולהרגיע עם המזגן בבקשה! היו רגעים בהם חשבתי שאני נמצאת בכנס דיגיטל בערבות סיביר…

מעבר לכך, באמת שלא היו תלונות – האולמות היו מרווחים, נעימים ואלגנטיים, הכסאות נוחים, העיצוב משובח, האוכל מגוון וטעים (וסחתיין על הבר, אבל אני משתדלת לא לשתות אלכוהול בשעות הבוקר), הצ'ופרים שווים והאווירה מגניבה.

מה אתם חשבתם על כנס MAD 2016 ואלו הרצאות הכי אהבתם? שתפו אותנו בתגובות!

מעוניינים לקרוא על עוד כנס מעולה מהזמן האחרון? קראו את הסיכום של מיכל לסמן על All Things Data 2016.

 

הפוסט סיכום הרצאות מועידת Mad: הכנס הגדול בארץ בתחומי דיגיטל, פרסום, שיווק ותקשורת הופיע ראשון בבלוג

]]>
http://www.askpavel.co.il/blog/mad-2016-summary/feed 3