‫קידום אתרים ושיווק באינטרנט - AskPavel » שאלות תשובות קידום אתרים‬

‫האם שימוש בתגיות יכול להיחשב בתור שכפול תוכן?‬

‫פבל ישראלסקי‬ — Tue, 03 Nov 2009 19:48:27 +0000

שאלה מאחד הקוראים: ברשותי אתר משחקים kefpo שאני מקדם בגוגל ולאחרונה הכנסתי תגיות משחקים לאתר. אומנם תוך שבוע הכנסתי את כל התגיות אך אם תשים לב נוצרו המון דפים חדשים – מעין תתי קטגוריות באתר,המטרה היא לקדם כמה שיותר דפים בשמות אחרים לדוגמא "משחקי מכות" עם DESC וטייטל משלו וכו' וכו', אשמח אם תגיד לי אם התגיות מועילות או שגוגל יכול להעיף לי את האתר ממנוע החיפוש עקב "תוכן משוכפל"? ממה שאמרו לי בפורומי הקידום השונים תגיות הן דבר רע מכיוון שיוצרות תוכן משוכפל או "ספאם" מכיוון שהלינקים שבתוך הקטגוריות חוזרים על עצמם,השאלה אם הדבר נכון או שהתגיות שעשיתי בריאות? אם אתן פקודה למערכת שלא תציב באתר דפי תגיות עם עד 2 משחקים הדבר יצמצם תגיות פחות רלוונטיות וכך יפחית ב"ספאם"?

שמתי לב שהשאלה הזו פורסמה בפורום K וגם בפורום IPP ע"י אותו האדם, אז התחלתי לכתוב תגובה שיצאה כל כך ארוכה עד שהחלטתי להקדיש לה פוסט בפני עצמו. בכל אחד מהדיונים נשמעו טיעונים לכאן ולכאן והועלו מספר נקודות מבט מעניינות. לפני שאגש להסבר המורחב, אומר שהתשובה הקצרה שלי היא שלא רק שהתגיות לא מזיקות – הן מועילות!

מהן תגיות ומדוע יש בהן צורך?

מקורן של התגיות הוא במונח המקצועי פולקסונומיה (Folksonomy), אותו הטביע תומאס ונדר ואל. מונח זה משתייך לתחום רחב יותר שנקרא – אחזור המידע (information retrieval). מטרת התגיות הינה לתייג ולסווג תוכן באמצעות מילות מפתח, כך שכל תגית למעשה מקבצת בתוכה תכנים נוספים באותו ההקשר. פולקסונומיה יוצרת שיוך אסוציאטיבי של תוכן ובכך עשויה לסייע בהבנת הקשרים הנובעים ממנו, שיוכו לנושאים נוספים והקלה בניווט עבור הגולש.

אם למשל כתבתי מאמר על קידום אתרים (נושא די רחב), סביר להניח שהייתה התייחסות לתתי נושאים שמרכיבים אותו כגון: בניית קישורים, אופטימיזציה, מחקר מילות מפתח ועוד. אבל למעשה גם את תתי הנושאים ניתן לפרק לתתי-תתי נושאים: איכות קישור, אופטימיזציה לתוכן, כלי לניתוח מילות מפתח, החלפת קישורים ועוד. אני יכול להמשיך עד מחר עם drill down עמוק יותר ולפרט גם עד רמה של תתי-תתי-תתי הגורמים עד שלבסוף אגיע ל"אטומים" (מושג שכבר אינו ניתן לפישוט).

מה שיפה בתגיות זה שניתן (ורצוי) לתייג מאמר מסוים עם תגיות מאיזו רמה היררכית שנרצה. המטרה היא לאפיין את התוכן באמצעות מספר מילים, כך שעבור כל מילה כזו, יש לנו תכנים נוספים. כאשר נקליק על התגית נגיע לדף שיכיל את כל התכנים שתייגנו עם אותה התגית.

המתודה הזו מסייעת הן לגולשים (מבחינת ניווט והתמצאות באתר) והן למנועי החיפוש באיכות הזחילה והאינדוקס. ובדיוק מסיבה זו מדובר בשיטה לגיטימית וכשרה למהדרין.

שכפול תוכן – לא, קידום אתר – כן

כיום כמעט בכל אתר חדשות שמכבד את עצמו, אגריגטורים של תוכן ואתרי הווב 2.0 נעשה שימוש בתגיות. מנועי החיפוש הבינו כבר מזמן שמדובר במכרה זהב. אז אומנם בעלי האתרים מתייגים את התכנים שלהם בהתאם למילות מפתח עבור הגולשים (בכדי לסייע להם להיחשף לתוכן רלוונטי נוסף), אך מדוע שלא ישתמשו במכרה הזהב הזה גם מנועי החיפוש?

הטענה העיקרית בדיונים שקישרתי אליהם בתחילת הפוסט הייתה – שהתגיות נתפסות בתור שכפול תוכן בעיני גוגל ולכן לא כדאי להשתמש בהן. ואם נחשוב על זה לרגע, הרי שעל פניו זה באמת נראה ככה – הטקסט בדף התוכן מופיע גם בדף התגית. לדוגמא: אם כתבתי מאמר על אופטימיזציה לתוכן ומאמר נוסף על אופטימיזציה לקוד, סביר שאשתמש בתגית "אופטימיזציה" בשניהם. אבל אז נוצר מצב שהתוכן בתגית "אופטימיזציה" מורכב מקומבינציה של התכנים מתוך 2 המאמרים המקוריים – שכפול תוכן קלאסי.

אז זהו שלא.

לגוגל (וכמעט לרוב מנועי החיפוש) יש את היכולת להבחין בין סוגי הדפים ברשת, אל נא לנו לפקפק ביכולתיו. אם מדובר בעמוד מסוג תגית, ביכולתו של גוגל לזהות אותו ולהתייחס אליו בהתאם (אני לא רוצה להיכנס יותר מדי למאפיינים הטכניים שמסייעים לגוגל להבין כי מדובר בעמוד תגית, זה סתם עלול לסבך). קל מאד לסתור את ההנחה כי גוגל מתייחסים לדפי תגיות בתור שכפול תוכן: דפי תגיות מתאנדקסים ומדורגים בתוצאות החיפוש (בעוד שגוגל טוענים במפורש כי "Google משתדלת מאוד להוסיף לאינדקס ולהציג דפים עם מידע ייחודי").

למה דפי תגיות מתאנדקסים?

הנחת היסוד פשוטה – אם התוכן מועיל, אין סיבה שלא יופיע בתוצאות החיפוש. כאשר מדובר בשכפול תוכן 1 ל-1, אין הצדקה להופעה של השכפול בתוצאות החיפוש, משום שישנו העתק נוסף זהה לחלוטין. אבל אם למשל אני מרכז מספר מאמרים בנושא "ניהול סיכונים" תחת תגית אחת בשם "ניהול סיכונים", האם אין זה יכול להועיל לגולש שמחפש מידע על ניהול סיכונים? דמיינו את עצמכם מנסים למצוא מידע בגוגל על נושא מסויים, מה תעדיפו – מאמר אחד או דף שמרכז מספר מאמרים על הנושא? אני בטוח שיש תשובות לכאן ולכאן.

מכאן אנחנו מגיעים להנחה שלדף תגית אפשר אפילו לייחס רמת רלוונטיות גבוהה יותר מאשר למאמר יחיד בנושא ספציפי, משום שהוא כולל גישה למספר מאמרים שעוסקים באותו הנושא. אני כמובן מדבר על המצב המופשט בעולם בו אין לינקים שיכולים להפר את הרלוונטיות לכאן ולכאן. מה דעתכם על התאוריה הזו?

לינק לפוסט המקורי: האם שימוש בתגיות יכול להיחשב בתור שכפול תוכן? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

‫תיתכן ירידה במיקומים בגלל הרבה קישורים חיצוניים שנוספו בזמן קצר?‬

‫פבל ישראלסקי‬ — Tue, 12 May 2009 20:51:46 +0000

שאלה: נעזרתי בפוסט שלך על קישורים בישראל (15 דרכים להשיג קישורים חיצוניים חינם) בעת השקת הפורטל החדש שלנו. כיום אני אחראית על נושא קידום האתרים שלנו, אך אני עדיין בתחילת דרכי בתחום. אשמח לקבל את דעתך על שתי בעיות איתן אני מתמודדת כרגע:

1. לפני ההשקה הרשמית של הפורטל עשיתי שינויים בהקשר של-SEO באתר והצלחתי להעלות אותנו מעמוד חמש בגוגל לעמוד שני בחיפוש הביטוי שאנחנו מקדמים. מאז שהתחלנו לקשר אל הפורטל ולהכניס אותו לאינדקסים הוא ירד בצורה דרמטית בדירוג בגוגל וכרגע מופיע מחוץ ל-100 המקומות הראשונים. בנוסף, הוספתי את האתר כמעט לכל האינדקסים ברשימה שפרסמת בפוסט הנ"ל כבר לפני כשבועיים. לחלקם היו בעיות באתר כך שלא יכולתי להגיש.

2. משום מה, כשאני בודקת את Backlinks לאתר אני לא רואה קישורים מהאינדקסים כלל. ואף בבדיקה במספר אינדקסים, הוא כלל לא מופיע באינדקס, על אף שרשמתי אותו. האם יש לך רעיון למדוע איני רואה קישורים מהאינדקסים? ובנוסף, מדוע נפלנו כל כך חזק בגוגל, דוקא בשבוע שבו לא נעשו הרבה שינויים באתר עצמו?

תודה מראש ושבוע טוב

זו בעיה מאד נפוצה ששמעתי עליה מספר פעמים. יש לגוגל סוג של מנגנון שאף אחד לא יודע בדיוק ב-100% כיצד הוא עובד והוא לא תמיד מופעל, אבל בגדול ניתן לומר שהוא גורם לכך שאתרים ירדו במיקומים שלהם לאחר יצירה מאסיבית של קישורים נכנסים.

גוגל נוטה לחשוד במצבים שלא נראים טבעיים בעיניו

זה לא ממש נראה טבעי שכמות גדולה של קישורים נוצרת בזמן קצר יחסית לאתר שרק עלה לאוויר, תסכימו איתי. כשדיברתי בפוסט על בניית קישורים על המהות של הקישור, ציינתי שהוא מתפרש בעיני גוגל כהצבעה\המלצה על אתר אחר. כיצד ייתכן מצב בו כל כך הרבה אתרים מכירים אתר חדש וכבר ממליצים עליו כל כך מהר?

בדיוק מהסיבה הזו אני תמיד ממליץ ליצור קישורים בצורה הדרגתית ולא במכה אחת, כי אז זה נראה טבעי יותר. בגדול אין לך מה לדאוג, בד"כ האתר יורד ולאחר מכן הוא יחזור, זה פשוט פילטר שמופעל כי האתר במעין בדיקה. כפי שאמרתי, זה לא הגיוני שיום אחד פתאום יופיעו אליו הרבה מאד קישורים אחרי תקופה שבה לא היו לו כלל.

מקרה דומה קרה לי בתחרות קידום האתרים שהשתתפתי בה. מכיוון שנרשמתי די באיחור, יצא מצב בו הייתי זקוק להרבה קישורים בזמן קצר יחסית כי היה לי בדיוק חודש כדי להגיע למקום הראשון. לכן יצרתי הרבה קישורים אך זה גרם לכך שירדתי במספר מיקומים למשך כמה זמן. ראי סעיף 3 בתובנות שהסקתי מהתחרות.

לגבי השאלה שאת לא רואה את הקישורים מהאינדקסים…

קודם כל אשמח אם תגידי לי כיצד את בודקת קישורים נכנסים? בכל מקרה הדבר הראשון שאת צריכה לבדוק זה האם בכלל הדפים בהם הוספת את הקישורים מאונדקסים בגוגל? כי אם לא, גם הקישורים שמופיעים בהם לא יתאנדקסו.

דבר שני שהייתי מציע לבדוק זה האם באינדקסים בהם הוספת מדובר על קישור מסוג nofollow או רגיל? למרות שהם כן נסרקים, התדירות שונה וייתכן שזה מה שגורם לעיכוב.

בכל מקרה, בהנחה שאת משתמש בכלי שי יאהו לצורך בדיקה זו, להלן הדברים שיש לעשות:

לינק לפוסט המקורי: תיתכן ירידה במיקומים בגלל הרבה קישורים חיצוניים שנוספו בזמן קצר? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

‫איך משפיע הטקסט והקישורים בפוטר על קידום האתר בגוגל?‬

‫פבל ישראלסקי‬ — Tue, 12 May 2009 19:38:31 +0000

שאלה: "רציתי לשאול אותך מספר שאלות לגבי הפוטר באתר קבלה לעם. האם הוא עונה על הדרישות לטובת SEO והאם יש לך המלצות בנושא? (המטרה בשאלה זו: האם כדי ליצור הבלטה של מילה מסוימת על פני אחרות כדי לחזק אותה גוגלית? האם הקיים מספק? ). כלומר, האם נכון לרשום רשימה של כל הדברים שהאתר מציע או יותר לדבר על המהות של האתר, המילוי שמקבלים בלימוד ומשם לצאת לתכנים השונים?"

האם כדאי ליצור בפוטר מעין סיפור או קטע תיאורי שמכניס את תוכן האתר ואת העניין שיהיה לגולש בו? או כפי שקיים כרגע שנכנס רשימה של כל התכנים השונים שנמצאים באתר, בלי ייחוד מסויים של מילה שאותה כדאי לחזק. השאלה היא בגדול האם תוכל לתת לי ביהור מדויק יותר של מהות הפוטר וחשיבותו?

חלקות האתר למרכיבים רוחביים וסטטיים

אפשר לחלק כל אתר ל-2 חלקים עיקריים:

1. חלקים רוחביים (sitewide) - הכוונה לאותם האלמנטים שמופיעים בכל עמודי האתר. דוגמא נפוצה לאלמנט מהסוג הזה הוא האדר (header) – מן הסתם הגיוני שהחלק העליון של האתר יופיע בכל העמודים מכיוון שמכיל חלקים אינטרגרליים ורלוונטיים לכל עמוד (כגון: לוגו, כותרת ראשית, תפריט ניווט ראשי וכו').
2. חלקים סטטיים - זהו אלמנט\תוכן שמופיע בעמוד אחד (או בודדים) בלבד. דוגמא לאלמנט מהסוג הזה יכול להיות דף תוכן באתר בו מופיע מאמר כלשהו. הטקסט במאמר הזה קיים אך ורק בכתובת של המאמר.

מכיוון הפוטר (footer) משתייך בד"כ לחלק הראשון, הוא יופיע בכל עמודי האתר ולכן גם כל הטקסט והקישורים שבו.

מהי מטרת הפוטר ומה כדאי לכלול בו?

המטרה של הפוטר (החלק התחתון בכל אתר), בדומה לשאר האלמנטים בקטגוריית המרכיבים הרוחביים, היא לספק מידע שחיוני להציג לגולש בכל דף בו ימצא. לרוב מקובל לשים בפוטר את הדברים הבאים:

קישורי ניווט לדפי קטגוריות פנימיות ודפי מפתח באתר (מבחינה היררכית).
קישורים לדפים שמסבירים לגולש על ההיבט החוקי של השימוש באתר (Privacy Statement, Terms of Use).
מומלץ לשים קישור למפת האתר (sitemap) מ-2 סיבות: לאפשר לגולש להגיע לדף מפתח במהירות האפשרית בעת קושי התמצאות, מבחינת SEO מומלץ שיהיה בכל דף באתר קישור למפת האתר.
שורה לגבי זכויות היוצרים והשימוש בתוכן האתר (במקרה של הבלוג שלי לדוגמא יש רשיון CC). אני לא משפטן אבל לפי מיטב ידיעתי חשוב מאד שהנקודה הזו תופיע בכל עמודי האתר.
קישורי קרדיט למעצב, מפתח או כל ספק אחר שסייע לך (כמובן זה לא חובה, אבל מקובל לגמול כך).
מקובל גם לשים קישור לדף יצירת הקשר ודף האודות.

אני תמיד ממליץ לשלב בפוטר את המונחים הכלליים שקשורים לנושא האתר ו\או כאלו שעליהם מטרגטים את עמוד הבית. לדוגמא: אם הבלוג שלי עוסק בתחום קידום אתרים, אני אשתדל להוסיף בפוטר את הביטויי "קידום אתרים" בהקשר כלשהו (למשל כחלק משורת זכויות היוצרים). למרות שזה מאד נפוץ, אני מאד לא ממליץ לעשות מעין רשימה אינסופית של כל ביטויי הזנב הארוך שמקדמים באתר. במקום להוסיף אותם בצורת טקסט, צרו שורת קישורים פנימיים שתכיל הפניה לדפים המרכזיים באתר.

מה הכוח של הרכיבים בפוטר מבחינת קידום אתרים?

כאשר אתם עושים תהליך של בניית קישורים לאתר, יש לקחת בחשבון שאם ישנו קישור שמופיע בכל עמודי האתר (למשל בפוטר), לא ניתן לומר שכוחו מוכפל בכמות העמודים. גוגל מבין היטב שזהו רכיב רוחבי ולכן מפעיל עליו סוג של פילטר. מהסיבה הזאת אני תמיד מציע למקם שם אך ורק את החלקים הכלליים והמרכזיים באתר ולא להתחיל להקדיש לינק לכל עמוד ועמוד. בין אם זה קטגוריות ראשיות, פינות תוכן וכו'.

כאשר אתם מתכננים את מערך הקישורים הפנימיים באתר, אחד הדברים שיש לשים לב אליהם הוא נושא חלוקת הכוח בין הדפים (link juice). לכן כדי לעשות את חלוקת הכוח בצורה הטובה ביותר, מומלץ לשים קישור nofollow ולא את הקישור הסטנדרטי במקרים בהם מדובר על הפניה לעמוד ללא חשיבות רבה כגון: דף יצירת קשר. בנוסף, אם ישנו קישור שכבר מופיע במרכיב רוחבי אחר בנוסף לפוטר (נגיד תפריט צדדי) – מומלץ לשים תגית nofollow על הקישור של הפוטר (המיקום קשור לפרמטרים של איכות קישורים עליהם מומלץ להקפיד).

לינק לפוסט המקורי: איך משפיע הטקסט והקישורים בפוטר על קידום האתר בגוגל? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

‫צפיפות מילות מפתח – מהי ועד כמה היא חשובה?‬

‫פבל ישראלסקי‬ — Sat, 21 Mar 2009 17:25:42 +0000

הבנתי שאם כוללים ביטוי מסויים בטקסט הרבה פעמים, זה מגדיל את הסיכוי לקדם את הדף באותו ביטוי. אבל איפה הקו האדום? אני לא רוצה שהעמוד ייחשב בתור עמוד ספאם שנוצר רק במטרה לקידום.

הכלל המנחה שעליו אני תמיד מתבסס, מופיע בחלק האחרון של השאלה שלך: "…שנוצר רק במטרה לקידום". כדי לענות על השאלה שלך, אסביר קודם כל מה זה צפיפות באופן כללי.

ההגדרה של צפיפות מילות מפתח

צפיפות מילות מפתח (Density) מחושבת לפי מספר הפעמים שמופיעה מילת מפתח מסויימת בדף, חלקי מספר המילים הכולל בדף. המשמעות שנובעת מכך היא למעשה – עד כמה הטקסט מתמקד במילת מפתח זו. אנחנו עשויים לחשוב אם כך שככל שהמילה תופיע בו יותר, כך יהיה רלוונטי יותר, אך זו טעות! יש קו אדום שאסור לחצות, שימוש גבוה מדי במילת מפתח עשוי להפעיל מסנני זבל (Spam Filter) וכתוצאה מכך הדירוגים של דף בתוצאות האורגניות עלולים להיפגע. צפיפות באה לידי ביטוי לא רק בטקסט אלא גם בקישורים (דוגמא לצפיפות גבוהה – הרבה קישורים יוצאים במקום אחד בדף).

דוגמא לחישוב צפיפות: אם בדף מסויים יש 100 מילים בודדות בסך הכל (כדי לחשב זאת ב-word, יש לבחור tools->word count) והמילה example מופיעה 5 פעמים בטקסט, אזי החישוב של הצפיפות עבור המילה הזו יהיה: 5/100= 0.05 כלומר 5%.

מהי הצפיפות המומלצת?

מקדמי אתרים רבים מתחבטים בשאלה הזו מדי יום. כמעט לכל פורום שאני מגיע אני רואה את שאלת ה"מהי הצפיפות המומלצת?". מקובל לחשוב שהצפיפות הטובה ביותר היא 7%-4% (כלומר 4-7 חזרות על מילת המפתח בגוף 100 המילים בדף), אך יש הטוענים כי מדובר באחוז אחר. אני אישית משתדל שלא לכתוב תכנים בהתאם לכלל הזה, משום שגם דפוס מדויק מדי יכול לעורר את החשד של מנועי החיפוש (מה הסיכויי לכך שבן אדם יצליח תמיד לכתוב במקרה בצפיפות קבועה?).

בשורה התחתונה, כשאתם כותבים תוכן תמיד כתבו אותו עבור הגולשים ולא עבור מנועי החיפוש. כמו כן, השתדלו להזכיר את הביטוי המדובר מספר פעמים בחלקים שונים בגוף הטקסט ולא לרכזו במקום אחד בלבד. שמירה על האיזון בין הרבה לקצת זה משהו שבא עם הנסיון וההתמדה.

לינק לפוסט המקורי: צפיפות מילות מפתח – מהי ועד כמה היא חשובה? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

‫כמה קישורים מותר לשים בדף אחד (יוצאים ופנימיים)?‬

‫פבל ישראלסקי‬ — Wed, 11 Mar 2009 21:40:54 +0000

שמעתי שגוגל מחשיב עמודים שבהם יש הרבה קישורים בתור עמודי ספאם. האם יש איזושהי מגבלה לכמות הקישורים (שיוצאים לאתרים חיצוניים וכאלו לדפים פנימיים) שיכולים להיות בדף כלשהו?

אפשר להגיד שכל מקרה לגופו משום שיכול להיות עמוד אינדקס או סוג של "שימושון" שבו תהיה כמות גדולה של קישורים. בגדול בקווים המנחים של גוגל רשום במפורש שהם לא ממליצים להשתמש ביותר מ-100 קישורים בכל דף. כמות זו כוללת כמובן גם קישורים יוצאים לאתרים חיצוניים וגם לעמודים פנימיים באותו האתר.

למה דווקא 100?

הסיבה שבחרו דווקא במספר 100 בקווים המנחים, היא משום שבעבר גוגל היה נוהג לאנדקס דפים שמשקלם היה 100 קילובייט בלבד. וכשחשבו כמה קישורים ניתן לכלול בעמוד כך שלא יעבור בגודלו את ה-100 קילובייט, הם הגיעו למסקנה שזה המספר בערך. אילו בדף היו יותר מ-100 קישורים, ייתכן והיה מדובר בדף כה ארוך שגוגל אינדקס רק חלק ממנו ולא את כולו. כמובן שהאלגוריתם הנוכחי יאנדקס יותר קישורים, אך ההמלצה היא בכל זאת לא לעבור את הכמות הזו.

חוויית המשתמש

העקרון שעומד מאחורי הגבלת כמות הקישורים הוא טובת הגולש. בד"כ עמוד שיש בו כמות גדולה כזו של קישורים נראה עמוס בעיני הגולשים ולכן מקשה בקריאת התוכן. לפני מספר ימים מאט קאטס התייחס לסוגיה זו בבלוג שלו ואף הרחיב שעמוד שיש לו יותר מ-100 קישורים לא יחשב ישר אוטומטית כספאמי בעיני גוגל. ההגדרה הזו מתייחסת לאיכות העמוד והיא נמצאת תחת הכותרת "עיצוב ותוכן" במסמך הקווים המנחים, לכן לדעתי יש לה חשיבות רבה. למרות שזה לא נאמר במפורש, אני מניח שיש קשר בין הדירוג של העמוד לבין הפקטור הזה.

עוד על קישורים:

קישורים חיצוניים – 15 דרכים להשיג לינקים חינם ממקורות חיצוניים.
קישורים נכנסים – הערכת איכות ופרמטרים בבחינת קישורים נכנסים.

לינק לפוסט המקורי: כמה קישורים מותר לשים בדף אחד (יוצאים ופנימיים)? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

‫מהו קוד %20 בכתובות דפי אינטרנט?‬

‫פבל ישראלסקי‬ — Sat, 24 Jan 2009 21:01:08 +0000

האם זה משנה אם ב- URL של האתר יהיה About%20US או About-Us?מה מומלץ מבחינה קידומית?

למי שעוד לא יצא להיתקל בתופעה זו, מדובר בכתובות (URL) דפים שמכילות את הקוד %20 בין המילים. כתובת לדוגמא: www.site.co.il/about%20us

מבלי להיכנס ליותר מדי הסברים טכניים, אומר באופן כללי כי זהו קידוד שמבוסס על הערך ההקסה דצימלי של תו רווח (כלול בטבלת קודי האסקי). במילים אחרות %20 פשוט מסמל רווח (space) בכתובת אינטרנט. מי שרוצה להתעניין יותר לעומק בפרטים הטכניים, מוזמן לקרוא על זה בהרחבה כאן.

מכיוון שלא ניתן ליצור כתובת שתכיל רווחים בין המילים, מתווסף סימן זה שמסמל רווח (במידה ותהיה כתובת שתכיל רווחים, הם אוטומטית יושלמו למתכונת זו). הסיבה שמלכתחילה היה צורך בקידוד הזה היא התייחסות לשמות קבצים באינטרנט, שלרוב מכילים רווחים.

יש השפעה על SEO?

בדומה לטענה ש"שימוש בכתובת בעברית זה טוב ל-SEO", יצא לי לשמוע פעם מאיזו חברה לבניית אתרים שגם שיטת הקידוד מועילה. אבל בפועל מעולם לא ראיתי שימוש בסוג כתובות שכזה בקרב אתרים שמקבלים שירות SEO. מעבר לכך, בדיון מקצועי שהתנהל החודש באתר Seochat אפשר לראות הסכמה כוללת כי זו הווריאציה הפחות מוצלחת מבחינת SEO לאופטימיזציה של כתובת אתר.

לינק לפוסט המקורי: מהו קוד %20 בכתובות דפי אינטרנט? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

‫האם זמן טעינת עמוד משפיע על קידום האתר בגוגל?‬

‫פבל ישראלסקי‬ — Sat, 24 Jan 2009 20:58:42 +0000

שאלה שמטרידה אותי כבר הרבה זמן, מה ההשפעה של זמן טעינת העמוד על קידום האתר בגוגל (הישראלי)? האם בכלל יש השפעה כלשהי או שזה נחשב לנתון זניח?

זו שאלה שנשאלת לא מעט בעיקר משום שמעולם גוגל לא טענו לכאן או לכאן. ראשית כל, זמן טעינת עמוד מוגדר בתור פרק הזמן שעובר מהרגע שהגולש הקליק על האתר בתוצאות החיפוש (בתוצאות הטבעיות או בממומנים) ועד לרגע שבו הגולש צופה בדף הנחיתה.

במקרה של גוגל אדוורדס הפרמטר כן משמעותי

הדבר היחיד שהוצהר ונאמר בצורה פומבית נוגע רק לגבי פרסום בגוגל אדוורדס. הייתה הודעה מפורשת לפיה זמן טעינת דף הנחיתה ישפיע על הערכת איכותו. כיצד בדיוק הוא משפיע, ניתן לקרוא בדף זה שגוגל עצמם כתבו.

ההשפעה על התוצאות הטבעיות (אורגניות)

דעתי היא שלפרמטר זה כן יש השפעה מסוימת על התוצאות הטבעיות ואני אסביר למה.
גוגל שואפים ליצור התאמה מושלמת ככל הניתן בין הצרכים של הגולש לבין תוצאות החיפוש. ככל שהתוכן שהגולש מקבל, עבור שאילתת החיפוש שלו רלוונטי יותר עבורו – כך בגוגל "מרוצים" יותר. אומנם זמן טעינת העמוד אינו נוגע לרלוונטיות של התוכן, אך בהחלט משמש כאינדיקציה לשירות שהגולש(לקוח) מקבל מגוגל כמנוע חיפוש(ספק). כלומר, אם לוקח לדף מסוים הרבה זמן להיטען והגולש מאבד סבלנות, יכול להיות שהוא יחליט לוותר ולעבור לתוצאה הבאה – כלומר גוגל לא הצליח לגרום לשביעות רצון מצד הגולש במקרה של התוצאה המדוברת. (על אף שאולי באתר המדובר ייתכן ויש תוכן רלוונטי). לכן, אם היא לא מועילה לגולש, מדוע שגוגל ירצה לקדם אותה לראש תוצאות החיפוש? עדיף שייתן במה לתוצאות שכן משרתות את הצרכים של הגולש בצורה הטובה ביותר.

גישה אחרת אומרת שזמן טעינת העמוד משפיע לרעה רק במקרים בהם הוא ארוך מהמקסימום (עד 8 שניות המתנה), כמו כן בדיון הזה נאמר (ובצדק), כי ישנן השלכות SEO עתידיות על זמן טעינת עמוד – אם הדף ייטען לאט וכתוצאה מכך יבקרו בו פחות גולשים, הסיכוי שיקבל הרבה קישורים טבעיים הוא נמוך. חבל!

איך לעשות אופטימיזציה לזמן טעינת העמוד?

בכל מקרה, גם אם הפקטור הזה כן משמעותי וגם אם לא – לא יזיק אם בכל זאת נעשה אופטימיזציה לזמן טעינת העמוד – להזיק זה לא יכול. בהקשר הזה, מומלץ מאד לקרוא את המדריך שפורסם כאן בבלוג על אופטימיזציה לזמן טעינת הדפים באתר.

כמו כן, ריכזתי כאן כמה מקורות מידע נוספים:

תוסף לפיירפוקס – מסייע במדידת וניתוח זמני טעינה של דפים ברשת.
תוסף לוורדפרס – תוסף המשפר מהירות טעינת דפים בפלטפורמת וורדפרס.
15 דרכים להקטין את זמן טעינת העמוד.
דיון בפורום ג'ומלה – איך לגרום לאתר לעלות מהר יותר.
האצת אתרי דרופל – מדריך מסודר.
כלי – לבדיקת זמן טעינה של עמוד.

לינק לפוסט המקורי: האם זמן טעינת עמוד משפיע על קידום האתר בגוגל? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

‫איך לבדוק אם דף או אתר מאונדקס בגוגל?‬

‫פבל ישראלסקי‬ — Sat, 24 Jan 2009 20:54:00 +0000

היי פבל, מה קורה?
רציתי לשאול, איך אני בודק אם גוגל מכיר את האתר שלי או שהוא מכיר דף חדש שיצרתי באתר?
תודה והמשך שבוע נעים!

כידוע, מנוע החיפוש גוגל שולף את תוצאות החיפוש מתוך האינדקס שלו, כלומר כל דף באינטרנט שנסרק על ידיו, מתווסף לאינדקס ובכך גוגל כעת "מכיר בו". אותם קטעי קוד באלגוריתם בשם "גוגלבוטים" (או עכבישים בכינויים הנוסף), סורקים מדי יום עשרות אלפי דפים חדשים וקיימים על מנת לעדכן את האינדקס של גוגל. אם נוצר דף חדש – הוא מתווסף לאינדקס, אם מדובר בדף קיים ששינה את תוכנו – הגרסה החדשה מליפה את הישנה הקיימת באינדקס.

ישנם מספר דרכים לבדוק האם גוגל אינדקס דף מסוים

אציין כאן את כל הדרכים שאני מכיר (החל מהיעילה ביותר ועד לפחות יעילה).

1. פקודה ייעודית - השיטה הפשוטה והיעילה ביותר היא לרשום את השורה הבאה בגוגל (בלי הגרשיים):
"cache: כתובת האתר"
(ניתן גם לעשות שאת באמצעות לחיצה על כפתור בסרגל הכלים של גוגל בעודך נמצא בדף הספציפי).
אם התקבלה גרסה מוטמנת – האתר מאונדקס בוודאות.
הערה: אם לא התקבלה גרסה מוטמנת, זה לא אומר בוודאות שגוגל לא מכיר את הדף, ראה סעיף 2.
2. חיפוש כתובת מלאה – אם לא מצליחים בדרך הראשונה, קיים סיכויי שגוגל מכיר את הדף שלכם אבל פשוט עוד לא יצר לו גרסת מטמון. כדי לבדוק זאת, ניתן פשוט לרשום בשורת החיפוש של גוגל את כתובת האתר המלאה ולראות אם מתקבלת תוצאה.
הערה: גם במקרה הזה קיים עדיין סיכויי שגוגל מכיר את האתר (זה נדיר אך יצא לי להיתקל), ראה סעיף 3.
3. חיפוש קטע שלם - סמן בדף עצמו קטע מתוך הטקסט (משהו כמו 3-5 שורות), העתק אותו והדבק אותו בשורת החיפוש של גוגל. כן את כל הטקסט הארוך הזה. אם יציג את האתר שלכם (אמורה להיות תוצאה יחידה), הרי שהוא מכיר את האתר וסביר כי יאנדקס אותו בקרוב (פרט למקרים ספציפיים). אך אם לאחר כל שלושת השלבים לא נמצא זכר לאתר שלכם – הוא בוודאות אינו מוכר ובטח שגם לא מאונדקס ע"י גוגל.

תדירות אינדוקס דפי נחיתה באתר תלויה מאד בהרבה פרמטרים. לצורך העניין, אם מדובר באתר חדש עם מעט תוכן, סביר כי תדירות אינדוקס הדפים בו תהיה נמוכה. בעוד שבאתר וותיק וסמכותי הדפים יתאנדקסו מהר יחסית.

לינק לפוסט המקורי: איך לבדוק אם דף או אתר מאונדקס בגוגל? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

‫שכפול תוכן והשלכתו על תהליך קידום האתרים באינטרנט‬

‫פבל ישראלסקי‬ — Sat, 24 Jan 2009 20:51:38 +0000

שלום רב,
רבים מדברים על כך ששכפול תוכן יכול לפגוע באתר המשכפל ויחד עם זאת, אחרים אומרים שזה לא יפגע אלא פשוט גם לא יועיל. תוכל לומר לי אחת ולתמיד מה נחשב לשכפול תוכן ולמה הוא יכול לגרום?
תודה מראש

האמת שזוהי שאלה נפוצה מאד ולכן החלטתי לפרט קצת מעבר.

אחת האימרות הנפוצות ביותר בעולם הקידום אתרים היא: "התוכן הוא המלך". קל להבין מדוע.
מלבד קישורים נכנסים, התוכן משמש כאידיקציה עבור מנועי החיפוש להבדיל בין רלוונטיות של אתרי אינטרנט. כאשר עיקר הדגש הוא על איכות התוכן ותדירות הוספתו. בשנים האחרונות בעלי אתרים רבים מצאו שיטה נוחה לייצר תוכן לאתר שלהם במינימום מאמץ – העתקת תוכן מאתר אחר! אך חשוב להבין שעד כמה שמכונות יכולות להיות מגושמות – האלגוריתם של גוגל מתוחכם במיוחד ויש לשקול ברצינות את השלכות השכפול.

מה נחשב מבחינת גוגל לשכפול תוכן?

לעיתים ישנו תסכול מצד בעלי אתרים רבים על כך שמעתיקים מהם תכנים. הדוגמא הנפוצה ביותר היא: בעל אתר ישב במשך יומיים וכתב מאמר מקצועי ומקיף על אחד הנושאים באתר שלו ולאחר שבוע מגלה לתדהמתו את אותו המאמר בדיוק באתר מתחרה שפשוט עשה פעולת "העתק-הדבק" פשוטה.

מתסכל? לא בהכרח!

רק מאמר אחד ייחשב בעיני גוגל בתור "המאמר המקורי" ולכן למאמר המועתק לא תהיה שום משמעות או ערך מוסף. האינדיקציה של גוגל מהו המאמר המקורי היא – היכן המאמר התאנדקס קודם.
אם כתבתם מאמר שהתאנדקס ע"י גוגל ולאחר זמן מה אתר כלשהו העתיק ממכם את אותו המאמר – הוא ייחשב בעיני גוגל כמקור שלכם ולא של המעתיק. לכן אין מה לדאוג, אצל זה שהעתיק הוא ייחשב כשכפול תוכן ובכך לא יביא לו את אותו הערך המוסף שיביא לכם.

דגשים כלליים והערות לגבי שכפול תוכן

מומלץ לקשר למאמר חדש שאתם מוסיפים באתר מתוך עמוד הבית וממפת האתר, זאת על מנת שייתאנדקס במהרה ובכך יהיה בלעדי לכם בעיני גוגל.
נכון להיום גוגל.ישראל עדיין אינו אוכף את נושא שכפול התוכן כראויי. יוצא לי להיתקל במקרים בהם גם זה
שהעתיק תוכן זוכה להנות מפירותיו. יחד עם זאת, אני מאמין שבזמן הקרוב הנושא יתחיל להיאכף כפי
שנעשה בגוגל.קום, וכך המעתיק לא יזכה להנות מהתוכן כלל.
צרו אתר ידידותי למנועי החיפוש, ככל שנגיש וקריא יותר – כך הסיכויי שיתדאנקס מהר גדול יותר. בעיקר
יש לשים דגש על: צפיפות מילות מפתח וקישורים, כותרות ותתי כותרות (H1, H2), תגיות alt לתמונות ואם
הוא באנגלית יש האומרים אף כי גוגל בודק אם כל משפט חדש מתחיל באות גדולה(!).

לינק לפוסט המקורי: שכפול תוכן והשלכתו על תהליך קידום האתרים באינטרנט נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

‫5 הבדלים בין סאב דומיין לסאב דירקטורי‬

‫פבל ישראלסקי‬ — Sat, 30 Aug 2008 21:56:36 +0000

פעמים רבות יוצא לי להתקל בשאלה וההתלבטות הבאה: "במה כדאי לי להשתמש, סאב דומיין או סאב דירקטורי?" האמת שאי אפשר להצביע על תשובה חד משמעית. תשובתי היא שכל מקרה לגופו, לכן אין פתרון מוחלט!

סאב דומיין (תת דומיין) נראה לרוב בצורה כזו: subdomain.sitename.co.il , כלומר לפני שם האתר מופיעה מילה כלשהי. כשמו כן הוא – מדובר באתר נפרד לחלוטין מהאתר הראשי. סאב דירקטורי (תיקייה) לעומת זאת, מופיע בצורה הבאה www.sitename.co.il/subdirectory והיא חלק אינטגרלי מהאתר הראשי (שהוא sitename במקרה שלנו). חשוב לציין שלמרות ההבדלים הבאים שאציג בין שני האפשרויות, סאב דומיין תמיד יהיה חזק יותר מבחינת מיתוג. דוגמא מצויינת לכך היא כתובות המוצרים של גוגל (earth, toolbar, knol וכו'), אשר ממוקמים על סאב דומיין ולא סאב דירקטורי. למרות שהם חלק מהמערכת כולה, מיקומם בצורה זו מבליט את ערכם המיתוגי כמוצרים בפני עצמם.

להלן 5 הבדלי SEO בין סאב דומיין לסאב דירקטורי

ההתייחסות של גוגל – אתר נפרד ולא דף פנימי

ההבדל הנפוץ ביותר בין סאב דומיין לסאב דירקטורי, הוא שגוגל מחשיב את הסאב דומיין בתור אתר נפרד (ראה הקדמה לפוסט). יש שיגידו אתר נפרד לחלוטין, אך אני חושב שהוא עדיין מזהה אותו בתור חלק כלשהו מהאתר. שאר ההבדלים בהמשך ייגזרו מההבדל הבסיסי הנ"ל.

משקלי רלוונטיות בתוצאות החיפוש

אם סאב דומיין נחשב בעיני גוגל בתור אתר נפרד ולא דף פנימי באתר, הרי שיהיה קל יותר לקדמו בתוצאות החיפוש עבור כל מילת מפתח שהיא. זה גם הגיוני, סביר כי אני בתור הגולש, אקבל ערך מוסף רב יותר מאתר שלם שעוסק בנושא X ולא מדף אחד שעוסק בנושא X מתוך אתר.

מתקבל ערך מוסף שונה מהתוכן

אם הסאב דומיין הוא אתר נפרד, סימן שהוספת תוכן אליו לא תחזק את האתר כיחידה אחת. בעוד שהוספת תוכן לסאב דירקטורי, מתפרשת כהוספת תוכן לאתר כולו. לדוגמא:

אם נוסיף מאמר וכתובתו תהיה: subdomain.sitename.co.il/article , מבחינת גוגל באתר www.sitename.co.il לא נוסף שום תוכן חדש (הוא החשיב את הוספת התוכן לסאב דומיין). בעוד שאם כתובת המאמר החדש היא /www.sitename.co.il/article או אפילו www.sitename.co.il/subdirectory/article גוגל ייחשיב זאת כהוספת תוכן לאתר כולו.

תרומת התוכן לאתר הכולל

חשוב מאד שהאתר כולו, יהיה אחיד מבחינת התוכן. ככל שיהיה ממוקד יותר לתחום ספציפי, כך ייחשב רלוונטי יותר (ומכאן גם ייגזרו המיקומים בתוצאות החיפוש).לפיכך, אם החלטת להשתמש בסאב דירקטורי ולא סאב דומיין, חשוב שהתוכן שיופיע בו יהיה קשור לתוכן של האתר כולו. בעוד שאם נבחר סאב דומיין, חשיבות התוכן פחות קריטית לתוכן האתר כולו (הרי הוא נחשב לאתר נפרד כך שזה לא משנה).

כוח קישורים יוצאים

אם נסתמך על ההבדל הראשון שהצגתי, הרי שקישור מסאב דומיין לאתר הראשי ייחשב כקישור חיצוני. בעוד שבמקרה של סאב דירקטורי (מקבל ייחס כמו כל דף פנימי), הקישור לא ייחשב חיצוני אלא פנימי. דוגמא להמחשה משני המקרים:

קישור מהכתובת subdomain.sitename.co.il שיוביל לכתובת www.sitename.co.il ייחשב בתור קישור חיצוני.
קישור מהכתובת www.sitename.co.il/subdirectory שיוביל לכתובת www.sitename.co.il ייחשב בתור קישור פנימי.

דוגמא מעולה למינוף כוח קישורים שכזה, ניתן למצוא במבנה הפורום של K, אשר ממוקם בסאבדומיין וכך מחזק את הקישורים שבתפריטים (שמובילים לאתר הראשי):

מה בגוגל אומרים על כך?

מיכל וויזומירסקי התייחס להבדלים בבלוג הרשמי של Webmaster Central Blog:

“What’s the difference between using subdomains and subdirectories? When it comes to Google, there aren’t major differences between the two, so when you’re making that decision, do what works for you and your visitors. Following PubCon, our very own Matt Cutts … on his personal blog. In addition to those considerations, if you use Webmaster Tools (which we hope you do!), keep in mind that you’ll automatically be verified for deeper subdirectories of any sites you’ve verified, but subdomains need to be verified separately.”

כלומר נראה כי אין ממש הבדל מבחינתם (לא חשבתי שיגידו אחרת ).

ומה מאט קאטס חושב?

הוא בדיוק כתב על זה בבלוג שלו לא מזמן:

“My personal preference on subdomains vs. subdirectories is that I usually prefer the convenience of subdirectories for most of my content. A subdomain can be useful to separate out content that is completely different. Google uses subdomains for distinct products such news.google.com or maps.google.com, for example. If you’re a newer webmaster or SEO, I’d recommend using subdirectories until you start to feel pretty confident with the architecture of your site. At that point, you’ll be better equipped to make the right decision for your own site.”

לסיכום, אם יש לכם אתר בנושא X ואתם רוצים להוסיף אליו בלוג שגם עוסק בנושא X – שני האפשרויות שהצגתי טובות כי לכל אחת יש את היתרונות שלה. פשוט אי אפשר לקבוע שאחת מהן טובה יותר.

אז שתפו אותי, הבלוג שלכם בסאב דומיין או בסאב דירקטורי?

לינק לפוסט המקורי: 5 הבדלים בין סאב דומיין לסאב דירקטורי נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)