הבלאגן שעשתה ההשקה של Google Instant ברשת הוא גדול מאוד. משווקים מפורסמים מכל רחבי העולם חצויים בדעתם בקשר לעתיד החיפוש ועתיד הקידום אתרים בפרט. דמויות סמכותיות בקהילה יצאו בהצהרות מכל כיווני הקיצון, כאלו שטענו שלא תהיה כל השפעה בתהליך השיווק באינטרנט וכאלו שטענו שקידום אורגני מת וקידום ממומן נפצע קשות – אז מהי האמת?

רועי בן עמי החליט לעשות קצת סדר בבלאגן ושלח לי את פוסט האורח המפורט הבא לאחר מחקר שערך. הפוסט מציג את כלל השינויים, הדעות והתובנות הנוגעות לממשק החדש והמהפכני של גוגל. רועי הוא יזם צעיר אשר עוסק בקידום אתרים, שיווק באינטרנט ועיצוב אתרים.

בשביל לנסות לעשות קצת סדר בבלאגן ולהביא לקהילה הישראלית את כל המידע ההכרחי (מכמה שיותר מקורות שונים) פאבל ביקש ממני לבצע מחקר בנושא ולכתוב פוסט שינסה לתת כמה שיותר מידע בנושא ולתת למקדמים המבולבלים את כל המידע שהם צריכים בשביל להתכונן לשינוי שיהיה לעתיד החיפוש והשיווק במנועי חיפוש ע"י Google Instant.

1. שיפור דרסטי במהירות החיפוש

עכשיו כשהתוצאות מובאות אליך תוך כדי שאתה מקליד, החיפוש הופך למהיר יותר באופן משמעותי. עכשיו אנשים יוכלו להגיע לאן שהם חיפשו הרבה יותר מהר ובהרבה יותר יעילות.

למען האמת, המהירות שלוקח למנוע החיפוש להחזיר תוצאות היא מספיק מהירה. עשירית שנייה בשביל להחזיר כמה מליוני דפים ולסדר אותם לפי רלוונטיות זה לא רע בכלל. לעומת זאת, להקיש את החיפוש לוקח למשתמש כמה שניות.

לפי צוותי המחקר של גוגל, לבנאדם ממוצע לוקח פחות משנייה לסרוק דף תוצאות, את זה אנחנו עושים ממש מהר. הבעיה היא שאנחנו לא מקלידים כ"כ מהר. המסקנה שהם הגיעו אליה בעצם היא, שהגורם המאט בחיפושים של הגולשים הוא – האנשים. ובעזרת google instant (אם יכולת הניבוי שלהם תתגלה כבאמת כזאת טובה) הם יגיעו לתוצאה המיוחלת הרבה לפני שהם יצטרכו להקיש את החיפוש השלם אליו הם התכוונו.

לפי מחקרים נוספים, גוגל טוענים שהם חוסכים בערך 2-5 שניות לכל חיפוש, מה שמצטבר לחיסכון של כ-11 מליון שעות לכל שנייה שעוברת (נשמע קצת מוגזם, אני מסכים. אבל זה לפחות מה שהם טוענים)

מה איפשר את השינוי הזה?

הטכנולוגיה קיימת כבר מס' שנים רב, אך גוגל החליטו להשיק את הפרוייקט רק עכשיו, למה? שאלה טובה. הסיבה היא שעד עכשיו, האינדקס של גוגל לא היה מספיק מסודר בשביל להחזיר תוצאות במהירות הזאת. אז בעזרת עדכון קפאין שקרה לאחרונה (שיפור יכולת האינדוקס של דפים באינטרנט והמבנה של אינדקס מנוע החיפוש) ומהירויות האינטרנט שגדלו משמעותית בשנים האחרונות – הצעצוע החדש הזה שנקרא Google Instant התאפשר.

2. שינויים באלגוריתם בעקבות Google Instant

אפשר לחשוב שבגלל אופן החיפוש השונה שנצמד לגוגל והשינוי שהוא יגרום לטבע החיפוש האנושי, הם יבצעו גם שינויים מסויימים באלגוריתמים הקשורים לסידור הרלוונטיות של דפים (מיקומים בתוצאות החיפוש).

אני לא רוצה להגיד אם יש או אין שינוי בעקבות זה, אך אין ספק שגוגל דאגו להבהיר לכל קהילת הוובמאסטרים ומקדמי האתרים שאין שום שינוי באלגוריתם שלהם וכל שינוי ברמת הסטטיסטיקות מבקרים שלהם ממקורות אורגניים, יגיעו משינוי באופן החיפוש החדש ולא משינויים באלגוריתם עצמו.

לפי אביכל גארג, מנהל מוצר לשעבר בגוגל, אין שום שינוי באלגוריתם של גוגל:

"כל שינוי בקידום אורגני וקידום ממומן יגיע משינוי בממשק המשתמש של המחפש ולא משינוי באלגוריתם."

לפי מאט קאטס, מנהל מחלקת ספאם בגוגל, אין שום שינוי באלגוריתם של גוגל:

"תוצאות החיפוש ישארו אותו הדבר לשרשת חיפוש מסויימת, אבל יכול להיות שאנשים ילמדו לחפש בצורה שונה עם הזמן"

3. צפה גדילה בכמות הצפיות (impressions) למודעה

גוגל עשו כמה שינויים בשיטות הניהול שלהם באדוורדס בעקבות google instant, כאשר אחד מהשינויים הוא דרך הספירה של "כמות צפיות" למודעה. מכיוון שעכשיו גולשים ייחשפו למודעות שלכם תוך כדי שהם מקלידים. החוקים החדשים אומרים שיש 3 תנאים שבהם נחשבת צפיית מודעה:

1. ברגע שמשתמש הכריז על סיום החיפוש שלו (ע"י לחיצת אנטר או בחירת אופציה מ-google suggestions). התנאי הזה היה קיים עד עכשיו.
2. המשתמש מתחיל חיפוש ולוחץ על קישור מסויים בדף (תוצאה אורגנית, מודעה ממומנת או קישורים נוספים).
3. המשתמש נעצר בדף תוצאות כלשהו מעל ל-3 שניות רצופות.

בבלוג Webmaster Central של גוגל הם פרסמו פוסט שמזהיר את המפרסמים בפני עלייה בכמות הצפיות למודעות וירידה באחוז ה-CTR. זאת בעקבות שלושת חוקי ה-Impressions החדשים וחווית המשתמש החדשה.

4. תוצאות עוד לפני שהשלמת את המילה

זוכרים שדיברנו על מהירות החיפוש ושהבעייה העיקרית היא חוסר היכולת של המשתמש לחפש מהר יותר? אז כחלק מזה גוגל עכשיו יספקו תוצאות חיפוש עוד לפני שסיימת להקליד. בגלל שמנוע החיפוש יכול לחפש הרבה יותר מהר ממה שאתה יכול לכתוב, גוגל החליטו, בעזרת google instant, להציג לך תוצאות חיפוש עוד לפני שסיימת להקליד את המילה. לדוגמא, אם תחפש את המילה "צימ" גוגל יתנו לך תוצאות חיפוש עבור המילה "צימרים" עוד לפני שסיימת להקליד את החיפוש (מה שתקף גם לתוצאות האורגניות וגם למודעות הממומנות).

עוד אחד מהטריקים שאמורים לחסוך זמן אדיר לגולש, אבל השאלה שמעניינת אותנו… איך זה ישפיע על קידום אתרים?

קודם כל, מכיוון שההצעות הפכו להרבה יותר בולטות. גולשים יכולים למצוא את עצמם מחפשים דברים שהם לא היו מחפשים קודם. מה שדורש ממחקר מילות המפתח להיות יותר מעמיק ולכלול בתוכו את google suggestions וה"גילוי עתידות" של גוגל.

חוץ מזה, ההרגשה הכללית של המחפש כשגוגל ביצע בשבילו חיפוש שהוא לאו דווקא התכוון לחפש – משתנה. גולשים יכולים למצוא את עצמם לוחצים על מודעה שאין להם שום כוונה לבצע פעולה רצויה בה. או להיכנס לאתרים "סתם מתוך עניין אקראי" ולא מתוך כוונה תחילה למצוא משהו ספציפי (לא אומר שזה דבר רע…). מה שמביא אותי לנושא הבא…

5. שינוי באופן החשיבה של הגולשים

כמו שציינתי לפני רגע, Google Instant יוצר שינוי בחווית המשתמש בזמן החיפוש והשינוי הזה (לטובה או לרעה) משפיע על ההתנהגות שלו גם אחרי שהגיע לדף כלשהו מהחיפוש. כאן אני רוצה להתמקד בתוצאות הממומנות.

אנדרו גירוורד מ-BigMouthMedia אומר בנושא :

"משווקים ומפרסמים ב-Adwords צריכים להבין את חשיבות חוק ה-3 שניות והרושם שהמודעה משאירה וההשפעה שלהם על ה-CTR. הם צריכים לבדוק את מילות המפתח שלהם ולוודא שהם מביאים את אותן התוצאות בצורה גלובלית, או לפחות שהם מספיק מושכים בשביל לגרום למשתמש לעצור עליהן לפחות 3 שניות".

• הקטע עם השוני בתוצאות לפי מיקום גאוגרפי לא רלוונטי אלינו, בישראל אין חיפוש לפי מיקום גאוגרפי.
• הוא מתכוון לחוק ה-3 שניות שמחשיב צפייה במודעה.

קוין לי, מנכ"ל משרד פרסום Didit דואג לאינסטינקט הראשוני של המשתמש עם Google Instant, הוא אומר:

"זה יכול לגרום לירידה באיכות הקליקים כשהכוונה של המשתמש היא שונה מזאת שהייתה לו אם הוא היה מסיים את החיפוש כפי שרצה. אין לך אפשרות להביע את הרצונות והצרכים שלך בדרך שלך…"

6. אז מה קורה עם הזנב הארוך?

קרדיט לתמונה

כאן מתחיל הבלאגן האמיתי. הרוב המוחלט של התלונות מכיוון מקדמי האתרים היו בנוגע לזנב הארוך, גם מאנשי ה- SEO וגם מאנשי הקידום ממומן. אני חייב להודות, שזו היא גם הדאגה הראשונה שקפצה לי לראש כששמעתי לראשונה על Google Instant.

היו 2 צדדים בבלוגספירה וקהילת מקדמי האתרים בקשר להשפעה על הזנב הארוך:

1. הצד הראשון שטען שהזנב הארוך מת, או לפחות נחתך בצורה משמעותית.
2. הצד השני שאמר את הדבר ההפוך, ש-Google Instant רק יחזק את הזנב הארוך.

WebSEOAnalytics כתבו בעניין :

"גם אם גוגל לא שינו משהו בדרך בה הם מדרגים אתרים, לעדכון הזה יש השפעה אדירה על SEO. מילות המפתח הפופולריות שגוגל מציעים יבחרו בתדירות גדולה יותר וכתוצאה אנשים יחפשו את מילות המפתח הפופולריות האלו אפילו יותר. קיים סיכוי גבוה שמשתמש יבחר בתוצאה לפני שהוא סיים להקיש את החיפוש המלא. מה שיגרום למקדמי אתרים מקצועיים להתמקד עוד יותר במילים הכלליות יותר ובזנב הקצר."

ג'ון אליס מ-Search Engine Land כותב גם:

"עכשיו עם Google Instant, כשאתה כותב "לאס" אתה מקבל תוצאות למילה "לאס וגאס". חלק מהמודעות הינם למלונות בלאס וגאס. אז למה שמשתמש ימשיך לחפש מושגים כמו "מלון 5 כוכבים בלאס וגאס" או "מלונות בלאס וגאס ברצועה הצפונית" ?"

זה גם מה שההגיון הראשוני שלי אמר לי, אנשים יכולים להגיע לתוצאות עוד לפני שהם הקלידו את החיפוש המלא (זו היא כל המטרה), אז למה שהם ימשיכו לחפש? הביטויים הפופולריים יהפכו ליותר פופולריים, התחרות תעלה והזנב הארוך ידעך…

מצד שני היו גם את הצד השני שאמרו בדיוק את ההפך, ולמען האמת, גם בדבריהם יש הגיון.

לאן לאורי מ-Conversation Marketing אמר :

"עכשיו הזנב הארוך הולך להיות הרבה יותר חשוב מכיוון שאנשים יכולים להמשיך להקליד עד שהם מוצאים את מה שהם רוצים"

מאט קאטס, מהנל מחלקת ספאם בגוגל, אמר בבלוג שלו :

"זה אפשרי שאנשים ילמדו לחפש בצורה שונה עם הזמן. למשל, לא מזמן חקרתי על איזשהו חבר כנסת (Congressman), עם גוגל אינסטנט היה לי הרבה יותר ברור להבין שהוא הציע איזשהי הצעת חוק אנרגיה חדשה, אז תיקנתי את החיפשו שלי בשביל ללמוד עוד ומהר מאוד מצאתי את עצמי קורא פוסט בבלוג של החבר כנסת שהיה בכלל בעמוד השני."

הגיוני. לאנשים הרבה יותר קל לחפש והם מגיעים לתוצאות הרבה יותר מהר. למה שהם יסתפקו דווקא בסט תוצאות הראשון שנותנים להם? הם יכולים לעבור עשרה סטים שונים של תוצאות בזמן שבגוגל הישן היה לוקח לעבור על מקסימום 2 סטים.

זה אחד מהדברים שרק הזמן יגיד.

7. האם קידום אתרים מת ?

לפני שאני מביא מקורות וציטוטים ממובילי דעה שונים אני רוצה לדבר קודם כל על מה גרם לפאניקה של מות קידום האתרים. למה שאנשים יחשבו שקידום אתרים מת? גוגל לא שינו שום דבר באלגוריתם ובדרך חישוב המיקומים שלהם. זה לא ש-SEO הפסיק להשפיע על תוצאות החיפוש, אז מאיפה מגיעה הפאניקה? היא מגיעה מ-2 מקומות:

1. מכת הזנב הארוך שהוזכרה מקודם.
2. פן החיזוי של גוגל אינסטנט.

מעכשיו גוגל יציגו לנו תוצאות על מילים לפני שנסיים להקליד אותם. והמילות מפתח שגוגל יציעו לנו לא מושפעות מ- SEO. מעבר לזה, המילים שגוגל ישלימו לחיפוש שלנו כשאנחנו נקליד חצי מילה ישתנו ממחשב למחשב ויקבלו פן אישי (למשתמשים שמחוברים לחשבון שלהם בגוגל). מה שבהחלט מדאיג מכיוון שיהיה קשה יותר לעקוב אחרי התקדמות המיקומים של האתר ובתיאוריה – אמור לשנות את המשחק לגמרי.

סטיב רובל כתב פוסט מבהיל על איך "גוגל אינסטנט הופך קידום אתרים ללא רלוונטי" ומשך הרבה תשומת לב, בפוסט הוא כתב :

"לא יהיו 2 מחשבים שיראו את אותן תוצאות. ברגע שחיפוש אחד היה מספיק והראה את אותן התוצאות, זה מה שגרם לקידום אתרים לעבוד."

לא יודע איפה אני הייתי כשגוגל הכריזו שלא יהיו 2 מחשבים שיראו את אותן התוצאות, אבל כנראה שפיספסתי את החלק הזה. Google Instant כן מכניס גורם "אישי" מסויים שבו הוא ישלים לך את המילים לדברים שהוא חושב שהיית כותב מלכתחילה. אבל להגיד שתוצאות החיפוש יהיו שונות לגמרי על כל מחשב, במיוחד כשגוגל התאמצו כ"כ בשביל להבהיר לכולם ששיטת הדירוג לא השתנתה, זה קצת מוגזם.

*חוץ מזה שאני די בטוח שסטיב רובל לא באמת מאמין בזה אבל הגיע למסקנה שפוסט כזה ימשוך הרבה מאוד תשומת לב וכתוצאה מזה הרבה מאוד קישורים טבעיים (והוא צדק). מה שנקרא Link Bait במיטבו.

מאט קאטס כתב בתגובה לפוסט של סטיב רובל:

"הכותרת של סטיב רובל על איך "גוגל אינסטנט הופך SEO ללא רלוונטי" היא טענה גדולה מדי בשביל להיות נכונה. אבל הנקודה שלו היא שגוגל אינסטנט מוסיף פרסונליזציה. ופרסונליזציה משנה את עקרון הקידום אתרים."

חשוב לי לציין שרוב הגורם "האישי" בגוגל אינסטנט מגיע מהחיפוש הגאוגרפי. ז"א השוני של מיקום המחפש ומה שהוא מחפש. בנאדם שגר בניו יורק ומחפש משהו ובנאדם שגר בסן פרנסיסקו ומחפש את אותו המשהו, יגלו תוצאות שונות (מה שהיה קיים כבר הרבה זמן). לגוגל שלנו (גוגל ישראל) אין חיפוש מונחה מיקום גאוגרפי והתוצאות שמוקרנות באילת הן אותן התוצאות שמוקרנות במטולה (אולי כי המרחק ביניהם הוא חלקיק מהמרחק בין ניו יורק לסן פרנסיסקו) ככה שבנושא הזה יש לנו הרבה פחות ממה לדאוג.

8. עדיין אין מספיק נתונים

בגלל שגוגל אינסטנט סומך על יכולות החיזוי שלו כחלק עיקרי במאמץ לעשות את החיפוש שלנו להרבה יותר מהיר, הוא צריך קצת זמן לשאוב נתונים. ובגלל זה גוגל הפכו את Google Instant לזמין אך ורק בארה"ב ובשאר ששת המדינות למשתמשים שהתחברו לחשבון גוגל שלהם (אנגליה, גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד ורוסיה).

מה שאומר שיש לנו זמן להתכונן להשפעה שלו וללמוד ממקדמים ומפרסמים בארצות אלו. הייתי ממליץ להישאר מעודכן בנושא השינוי במקורות איכותיים בחו"ל כדי שנוכל להיות כמה שיותר מוכנים ומודעים לבעיות הנפוצות כשהוא יגיע אלינו.

9. כמה באמת יחפשו עם Google Instant ?

גוגל אינסטנט הוא בהחלט שיפור במערכת החיפוש של גוגל. אני מאוד אוהב אותו ואני יודע שכשהוא יגיע אלינו אני אשתמש בו כשאני באמת ארצה להגיע למידע או מקור מסויים. אבל יחד עם זאת, יש כמה סיבות שאני יכול לחשוב עליהם שבגללן אנשים לא ישתמשו בגוגל אינסטנט וימשיכו לחפש כמו שהם חיפשו תמיד.

• חיפוש דפדפן: מכירים את שורת החיפוש הקטנה שיש לנו ליד שורת הכתובת בדפדפן? אני יודע שאני משתמש בה כמעט כל הזמן. היא נותנת את אותו האפקט רק בקליק אחד פחות.

• מהירות: בגלל מהירות האינטרנט שלרובינו יש בישראל וזאת של גוגל אינסטנט – הצגת התוצאות היא לא כזאת מהירה. לוקח בין שנייה ל2 שניות להציג תוצאות ולאנשים שמחפשים הרבה פעמים ביום אין כח לחכות את הזמן הזה. שנייה זה בערך הזמן שלוקח להם להקליד את מה שהם רצו להקליד מלכתחילה.
• הוא מציק: כשגוגל אינסטנט עוד היה בשלב נסיוני ( אז קראו לו Google Realtime) הוא הופיע ונעלם ממסכים של אנשים בצורה די אקראית. גוגל רצו לראות איך Instant יגיב לכמות הגולשים ואיך הגולשים יגיבו בבאז שיווצר ברשת. אז כן, הרוב הכללי די התלהב מהרעיון ונהנה לשחק עם הניסוי הקטן הזה. אבל היה חלק מכובד מאוד שזה סתם הציק לו, אנשים שהעדיפו לחפש בצורה רגילה ולא רצו שגוגל יזרקו להם תוצאות שהם לא ביקשו. בגלל זה והעובדה שגוגל נותנים את האפשרות לכבות את Instant, אני מניח שיהיה אחוז (יחסית מכובד) שיבחר באפשרות הזאת.

10. השינוי לעולם לא נגמר, תתרגלו.

קידום אתרים הינו עולם דינאמי שמשתנה כל הזמן (גוגל מדווחים על שינויים באלגוריתמים שלהם בין פעם לפעמיים ביום) ולפי דעתי מקדם אתרים טוב הוא כזה שיודע להסתגל לסביבה והפנים את הקלישאה "אם המשתמש יאהב את זה, מנועי החיפוש יאהבו את זה". שמעתי על הצהרות שSEO מת עוד משנת 97 ( לא אישית אבל שמעתי סיפורים… אני ב97 הייתי עסוק בללמוד לקרוא ).

מאט קאטס כתב בפוסט על גוגל אינסטנט:

אם גוגל אינסטנט הרג את ה-SEO? ממש לא!  כמעט כל שינוי שגוגל מדווחים עליו יוצר תגובות בסגנון "האם קידום אתרים מת?

ובנימה זו ארצה לסיים עם וידאו של מאט קאטס בנושא:

נו, אז מה אתם אומרים? יש לכם עוד הארות שתוכלו לשתף איתנו? כולנו קצת חוששים מההשפעה של Google Instant וללא ספק תהיה אחת כזאת. אז כל דבר שתוכלו להוסיף אשמח אם תוסיפו בתגובות. עוד עדכונים וחדשות תוכלו לקרוא בבלוג שלי, Stoodio חדשות קידום אתרים.

לינק לפוסט המקורי: 10 תובנות ושינויים שמקדמי אתרים צריכים לקחת בחשבון בעקבות Google Instant נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• דירוגים זה לא הכל: איך באמת למדוד הצלחה בקמפיין קידום אתרים אורגני?
• תקציב שיווק ופרסום באינטרנט הוא פשוט לא מעניין – איך באמת לחשב רכישת לקוח?
• 6 טעויות נפוצות בבחירת מילות מפתח לקידום האתר
• גוגל מציגה סרטוני הדרכה חדשים למנהלי אתרים
• איך גוגל פלוס הולך לשנות את כללי המשחק בשיווק במנועי חיפוש?

לאחרונה פנו אלי מספר רב של בעלי אתרים בארץ עם אותה השאלה – מדוע לדעתי האתרים שלהם נענשו? הגורם המשותף לכל אותם האנשים היה – הדומיין בעברית. למרות שבעבר כתבתי על כך שאני לא ממליץ להקים אתר על דומיין בעברית, נראה כי עד לאחרונה הם הצליחו במבחן התוצאה (אני עדיין לא ממליץ להשתמש בהם משיקולים נוספים מלבד SEO). אז מה קרה לאחרונה? בדיוק בכדי לענות על השאלה הזו, לפניכם פוסט אורח מרתק שגבריאל הנר שלח לי בנושא.

לפני כשבועיים הבחנו שהאתרים עם שם דומיין בעברית מסולקים מדף ראשון, ולכן, בישיבת צוות של נירמי, הוטל עלי לערוך מחקר מקיף בנושא, מאחר ויש לי נטייה לחפור.

תחילה אבקש להבהיר מהם שמות דומיין בעברית. לא בגלל שאינכם יודעים, אלא משום שקיימות הרבה אי בהירויות בנושא ומרבית העוסקים בקידום אתרים ניזונים בעיקר משמועות.

היכן הכל התחיל ואיפה מתחילות הבעיות?

ובכן, בנובמבר 2009, הכריז איגוד האינטרנט העולמי ICANN (ראשית תיבות של Internet Corporation for Assigned Names and Numbers) על הניסוי ברישום שמות מתחם ב-11 שפות שאינן אנגלית.

• ערבית
• סינית מדוברת
• סינית קלאסית
• יוונית
• הודית
• יפנית
• קוראנית
• פרסית
• רוסית
• טמילית
• ויידיש

בהמשך הוספו 6 שפות נוספות, ביניהן גם עברית. ההכרזה פורסמה לאחר יותר משנה של ניסויים אשר בוצעו על ידי מחלקת בלשנות מיוחדת ב-ICANN בראשות Tina DAM.

ראה את סרטון ההכרזה על שמות המתחם הבינלאומיים ב-CNN:

Tina Dam, מנהלת תחום שמות המתחם הבינלאומיים, (או IDN) ב-ICANN מזה כשנה, הגיעה אל משרדי ICANN מדנמרק, לפני 4 שנים.

למרות ששמות המתחם במספר שפות נראה לנו כעת טבעי ואינטואיטיבי, לא כך היה בתחילת המחקר ועד היום מתלבטים החוקרים בבעיות רבות המתעוררות מהעובדה שמעורבים בשמות המתחם הבינלאומיים סימנים במספר שפות.

לדוגמה: כיצד ייראה מייל שישלח מתוך שם מתחם בינלאומי:

info.השכרתרכב@info

או-

info@xn--5dbfva8daek.com

דוגמה נוספת: כאשר רושמים את שם המתחם בעברית עם סיומת קום, האם word יזהה שזהו שם מתחם ויהפוך אותו אוטומטית ל-clickable (אגב, רק בשנים האחרונות החלה מיקרוסופט לתכנת את גרסאות word כך ששמות מתחם בשפות שונות יהפכו ל-clickable אוטומטית).

עוד ביקשו החוקרים לגלות כיצד יגיבו שמות המתחם הבינלאומיים תחת דפדפנים שונים, בתוך אתרי אינטרנט שונים וכיצד ידעו הגולשים שסדרת האותיות והמספרים המסתתרים מאחורי שמות המתחם הבינלאומיים, אכן בשפתם ולא בשפה אחרת. לא אלאה אתכם במושגים מהתחום (Unicode, Punicode, Stringprep).

נניח שאני מבקש לקשר אל הדומיין com.השכרתרכב האם עלי לקשר אל:

http://www.השכרתרכב.com

או שעלי לקשר אל:

http://www.xn--5dbfva8daek.com

או אפשרות שלישית:

http://www.%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%a8%d7%aa+%d7%a8%d7%9b%d7%91.com

למעשה, מספר השאלות כה רב, והן כה סבוכות שהחוקרים החליטו להעביר את כל המחקר אל אתר wiki מיוחד לנושא ה-IDN בו שיתפו את כל מי שהתעניין בנושא ואפשרו לגולשים לתרום למחקר העצום.

כתובת אתר הוויקי היא: idn.icann.org, באנגלית, וכמובן שקיימת גרסה עברית לאתר. ניתן גם להגיע לאתר על ידי חיפוש בגוגל של המילה "טעסט".

פיענוח דומיינים בינלאומיים על ידי גוגל

שאלה חשובה במחקר היא כמובן, כיצד גוגל מתייחסים לעובדה ש-ICANN מאפשרים רישום שמות מתחם בשפות שונות, ומה הם עושים למען פרויקט זה? אם ICANN הקימו wiki כדי שכל העולם יעזור להם להתמודד עם הבעיות שמעוררות השפות, ותרגום שמות המתחם לסימני אנגלית ומספרים, הרי שאצל גוגל המורכבות היא עשרת מונים יותר מסובכת.

אנסה להבהיר את הבעיה במלואה חריפותה:

אם נציג בפניכם את סדרת הסימנים "xn--5dbfva8daek.com", כיצד תדעו באיזו שפה שם המתחם הזה?

ובכן, לא תוכלו לגלות. כל שיעלה בכחכם הוא לנחש שמדובר בשם מתחם בינלאומי, וזאת על פי 4 הסימנים הראשונים: x n – - . אין לכם מושג באיזו שפה שם המתחם הזה.

ובכל זאת, כיצד זה עובד? היכן מתורגם שם המתחם לשפה הנכונה?

אם תקליקו על "אפשרויות אינטרנט" תחת "כלים" בדפדפן Internet Explorer, תגלו שם לחצן "שפות" (או "laguages"). לחצו על "שפות" ותקבלו מסך המפרט את השפות בהן בעל המחשב מעוניין לקבל את ה-IDN שמוצגים על ידי ה-IE. זה הסוד של פיענוח הסימנים לעברית.

אבל, אם רשמתי שם מתחם "com.השכרתרכב" והתכוונתי שיוצג בעברית, אין כל וודאות שגולש עם מחשב המוגדר על ידי בעליו לקרוא בערבית או רוסית יראה את שם המתחם בעברית. ולהיפך, הוא יראה על המסך מן סוג של ג'יבריש או סדרת ריבועים.

כעת, אתם מבינים עד כמה זה מסובך לגוגל? הם צריכים לקרוא את שם המתחם בסימנים ומספרים, לתרגמו לכל השפות הנתמכות על ידי ICANN ולנסות להבין מתי צירוף הסימנים נותן תוצאה כלשהי בשפה כלשהי.

ואולם, יש להודות שאנשי גוגל עשו עבודה נפלאה, ויעיד על כך כל מי שניסה לקדם אתר בעל שם מתחם בעברית: אם מילת החיפוש אינה תחרותית מידי, האתר מזנק לעמוד ראשון בתוך מספר שבועות.

דומיינים בעברית נעלמו מגוגל

אבל, יש לציין כאמור, ששמות המתחם בעברית, בשבועיים האחרונים, נעלמו מעמוד ראשון בגוגל וכל בעלי האתרים שהסתמכו על שם דומיין בעברית ממש מודאגים.

ובכן, אומר לכם מה אני חושב על כך. כמובן שאין זו אלא דעה אישית המסתמכת על מעקב אחר התנהגות גוגל מזה מספר שנים. אחרי זמן מה, מכירים את התנהגות החיה, למרות שלא ניתן לתקשר עימה.

ראשית, לא נשמע סביר שגוגל החליטו להעניש באופן סיטוני את כל בעלי אתרי האינטרנט עם שם מתחם בעברית או בינלאומי.

שנית, com.השכרתרכב.www לא נענש ועומד על כנו בעמוד ראשון בביטוי התחרותי "השכרת רכב". אגב, גם  com.קורסקידוםאתרים.www עדיין בשורה ראשונה בביטוי זה.

שלישית, פניתי לגוגל כדי לברר עמדתם והתברר לי שהאחראי על פרויקט פיתוח ה-IDN בגוגל (שם הפרוייקט מעיד על עמדת גוגל ביחס אליו – "go-idn") ושמו Hannson נמצא בחופשה עד ליום 15 במאי.

כעת, או שבשובו, הוא יגלה את התקלה שנוצרה וישיב את שמות הדומיין הבינלאומיים על כנם ולמלוא הדרם, או שמעתה, בעל שם דומיין בעברית יאלץ לקדם את האתר בעבודה מפרכת רגילה כמו כל בעל דומיין שלא זכה לרכוש את שם המתחם שמתאים למילות החיפוש שלו, בזמן.

דבר אחד ברור, גוגל לא הטיל עונש קולקטיבי על כל שמות הדומיין בעברית.

כותב הפוסט הוא גבריאל הנר – מנהל ושותף באתר נירמי קידום אתרים

לינק לפוסט המקורי: האם גוגל מענישים שמות דומיין בעברית? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• הקמפיין האסור של גוגל כרום – טעות תמימה או מהלך שיווקי מבריק?
• דומיין חדש .XXX – איזו מין סיומת זו?
• איך גוגל פלוס הולך לשנות את כללי המשחק בשיווק במנועי חיפוש?
• אין ארוחות חינם: סוף לעידן הספאם בדומיינים co.cc
• רעש בעולם הדומיינים: ICANN אישרו 500-1000 שמות מתחם חדשים

הרשם לבלוג עכשיו וקבל ישירות במייל עדכונים על תכנים חדשים בנושא שיווק בפייסבוק!

אחרי הרבה זמן שלא כתבתי לאחרונה מגיע הפיצוי. לפניכם מדריך מקצועי ומושקע מאד שעוסק בשיווק ופרסום בפייסבוק. על המדריך עמל חברי דוד כהן מפארטי אפ מבית מיזם גרופ המספקת שירותי בניית אתרים, והוא מביא כאן דוגמאות וטיפים מעשיים שיסייעו לכם לקדם את האתר\עסק שלכם ברשת החברתית הפופולארית בעולם. Enjoy and Share!

במדריך הבא נסקור את הרשת החברתית הגדולה בעולם ונבחן יכולות יחודיות הקיימות בה שיעזרו לנו לשווק את עצמנו טוב יותר ברשת האינטרנט, ואפילו לקדם לנו את האתר.

1. פייסבוק היא לא סתם עוד רשת חברתית
2. ייצוג בפייסבוק
3. ניהול ובניית דף מעריצים
   1. שימוש ב- Static FBML
   2. איזה קוד HTML ניתן לשים?
   3. חיבור האתר לדף המעריצים
4. דף קהילה – Community Page
5. הוספת כפתור Like לדפי האתר
6. פיתוח אפליקציות פייסבוק
   1. איך מתחילים?
   2. מדוע כדאי ליצור אפליקציות?
   3. איך למקסם את כוחן?
   4. איזה אפליקציות כדאי לכתוב?
7. פרסום ממומן בפייסבוק
8. טריקים לשיווק אפקטיבי בפייסבוק
9. דברי סיכום ומסקנות

פייסבוק היא לא סתם עוד רשת חברתית

תופעת הרשתות החברתיות בעולמנו היא מהפיכה לכל דבר באינטרנט. כיום, ישנה רשת חברתית כמעט לכל פלח אוכלוסייה. מחפש קשרים עסקיים? אתה מוסיקאי? אולי תלמיד תיכון? יש לנו בדיוק את הרשת החברתית שתתאים לך. הרשת החברתית היא קו ישיר וממשיך של עידן WEB 2.0 שהכתיבה לנו תכני גולשים, דינמיות ועידכונים. מעתה, מספיק ציוץ קצר שמעדכן את החברים שלך בסטטוס טרי כדי להוסיף עוד עניין (מי אמר זבל?) ברשת.

כפטריות אחרי הגשם, צצות להן רשתות חברתיות חדשות מדי יום, ופתאום אנו שומעים על מנוע חיפוש לטוויטים ברשת, תוכנה שבלחיצת מקש מעדכנת סטטוסים בעשרה רשתות חברתיות, ואינדקס של רשתות חברתיות. אפילו הענקית גוגל ניסתה לרכב על גל הרשתות החברתיות ולהטמיע את הרשת החברתית שלה גוגל באזז בתוך שירותי Gmail (ודיי כשלה, בשל פרצות אבטחה שחשפו מאפייני פרטיות לעייני כל). השלב הקודם של גוגל בהצטרפות לחגיגה החברתית, היה לפני מספר חודשים כאשר הודיעה שתוכן ברשת זה דבר חשוב, אבל תוכן מעודכן כבר חשוב הרבה יותר, ולכן הודעות חדשותיות ודפים מתעדכנים יזנקו מעלה בתוצאות החיפוש האורגניות עד שהרלוונטיות שלהם תפוג.

אחת הרשתות החברתיות שהצליחה בגדול ושינתה את פני רשת האינטרנט היא פייסבוק. אם לא נחתת ממש הרגע מהמאדים, סביר ששמעת על הרשת הגדולה, ובסבירות גבוהה מאוד שגם יש לך שם עמוד המייצג אותך. אמנם היא איננה הרשת החברתית הראשונה (אפילו בישראל היה לנו פעם את האתר חבר'ה, זוכרים?), אבל היא בהחלט המצליחה שבין הרשתות החברתיות וזו שסחפה אחריה את הגל הגדול של החברתיות ברשת. למעשה, פייסבוק היא יותר מרשת חברתית: היא פלטפורמה המאפשרת לחבר אתרים אליה ולכתוב קוד ואפליקציות תחתה.

נכון לרגע כתיבת פוסט זה, רשומים ברשת החברתית קרוב לחצי מיליארד משתמשים פעילים, מהם לפחות מחצית נכנסים מדי יום לבדוק מה מתרחש בזירה הפייסבוקית. רק במרץ 2010 (ממש לפני חודש) נתבשרנו שפייסבוק עברה את גוגל בפופולריות שלה בארה"ב.

ממש לפני מספר ימים, חשף מארק צוקרברג מייסד פייסבוק, שורה של שינויים בממשק הפייסבוקי ובפריצה אל עולם האינטרנט הגדול. בין היתר, ניתן יהיה לעשות Like לא רק להודעת "חזרתי מהודו לפני חמש דקות" של החבר שלכם, אלא גם לסרטון ביוטיוב, תמונה בפיקאסה או אפילו לתגובות שלכם לכתבה הזו פה באתר. וזו רק ההתחלה. פלטפורמת הפייסבוק תכיר ותדע לעבוד עם מסמכי Office כגון Word, Excel, Power Point. (נקודה למחשבה: האם יש כוונה להשתלט על הרשת על ידי הפיכת הפלטפורמה למערכת הפעלה וירטואלית?). עמוד הפייסבוק המייצג אתכם יהיה תעודת הזהות שלכם ברשת, כאשר כל הצעדים שלכם יתועדו וישמרו בבסיס הנתונים של הפלטפורמה, ואף יהיו זמינים וחופשיים לחברות שונות ברשת. תחת העובדה שממשק הפייסבוק מאפשר פילוח לפי ארץ, שפה, מין וגיל, נוכל אולי בעתיד לראות פירסומות הרלוונטיות רק אלינו באתרים השונים שיתממשקו לפייסבוק. חדירה לפרטיות? מי שמע על זה בכלל?!?

אחרי שהבנו את העוצמה והגדולה של פייסבוק, רצוי שנדע איך לנצל זאת לצרכינו. אם נדע לעשות זאת נכון, נוכל להעזר בשירותים השונים אותה נותנת לנו רשת הפייסבוק למיתוג עצמי, לשיווק האתר או החברה שלנו ברשת, וכמובן גם לקידום האתר שלנו במנועי החיפוש. נבחן עתה חלק מהיכולות שמציעה לנו הפלטפורמה. אבל לפני שנתחיל, רצוי שנציג הסתייגות קטנה: פייסבוק עד היום לא מצאה את דרכה העיסקית ואיך להוציא כסף מכל כך הרבה גולשים ולהפוך לפרה חולבת. האתר משנה תכופות את פניו, מוסיף ומוריד פיצ'רים כל הזמן, ומחליף את הגדרות ברירת המחדל השונות בכל מספר שבועות. אי לכך, מה שמוצג כאן ונכון להיום, יכול להיות שונה מאוד מחר, אך כמובן שהבנת הקיים תעזור לנו טוב יותר גם בעתיד בניצול הפלטפורמה לצרכינו.

אז בואו נתחיל…

ייצוג בפייסבוק

בין אם אתה אדם פרטי או חברה, רצוי שתהיה מיוצג בתוך פייסבוק. הייצוג הזה מקנה חשיפה שיכולה להביא אל האתר שלך גולשים ולקוחות. צורות הייצוג הקיימות בפייסבוק הן עמוד אישי, קבוצה, או דף מעריצים.

נבחן את השוני בין השלוש בטבלה מסכמת:

נתעכב מעט על הנקודה האחרונה בטבלה: אם חשוב לכם קידום אתרים בגוגל ושיווק אישי, המלצתנו היא ניהול דף מעריצים (ולא קבוצה) שייצג את העסק שלכם או את האתר שלכם. כל דיון (discussion) איכותי שתוסיפו לדף יעשיר אותו בנפח ובתוכן עם מילות מפתח ויקדם אותו בגוגל. כל חבר שנוסף לכם היא הצבעה וקישור לדף שלכם בתוך פייסבוק ובכך יהיה לכם יתרון על הדפים של האחרים עם פחות חברים. בנוסף: תוצאות החיפוש בפייסבוק נותנות העדפה במיקום לדפים איכותיים יותר (קיים מדד איכות המשקלל מספר חברים, כניסות, איכות התוכן וכו').

ואיך דף מעריצים תורם לקידום האתר שלכם בגוגל? אם יהיה לכם דף מעריצים גדול ואיכותי, אנשים יכנסו ממנו לאתר שלכם וגוגל סופרים כניסות כאלו לטובתכם. רמיזות של בכירים בגוגל הובילו למסקנה שהם נותנים עדיפות להפניות וקישורים מרשתות חברתיות, ויתכן שכניסה מפייסבוק שווה לכם הרבה יותר מכניסה רגילה ותורמת לקידום האורגני (וגם אם זה לא מדוייק, לא מזיק שיהיו לכם יותר כניסות לאתר, נכון? ).

ניהול ובניית דף מעריצים

אם כבר עורכים דף מעריצים, מספר דברים שמומלץ לנו לדעת:

• חשיפה למשתמשים – חשוב לדאוג שהגדרות הדף יאפשרו חשיפה שלו ושל כל הדפים שלו גם למי שאינו חבר. מומלץ להכנס לדף כאשר אינכם מחוברים לפייסבוק ולוודא שכל העמודים זמינים וחשופים. ככה תבטיחו שכל הדפים יסרקו ויאונדקסו בגוגל, וזה גם טוב למעריצים פוטנציאליים שאוהבים לבדוק את הסחורה (לראות את הדפים הפנימיים בעמוד המעריצים) לפני שהם קונים אותה (לוחצים Like ומצטרפים כמעריצים).
• שם הדף – לא ניתן לשנות את השם לאחר מכן. חשוב לכן מראש לקבוע שם שייצג בצורה טובה את בעל הדף, ומומלץ חשיבה קידומית. דף בנושא פיצות? אולי רצוי לתת לו שם "פיצות – פיצת העמק" ולא סתם "העמק". ככה אולי יחפשו פיצות בגוגל ויגיעו לדף שלכם. לא לשכוח שפייסבוק הוא אתר מאוד גדול וחשוב ויש לו יתרון במיקום בתוצאות החיפושים.
• כתובת הדף – כתובת הדף נקבעת בצורה אוטומטית לפי נוסחה שמתרגמת (בצורה עילגת משהו) עברית לאנגלית. הדף על הפיצות מהדוגמא הקודמת, סביר שיקרא משהו כגון:

  www.facebook.com/pages/ptzot-ptzat-hemk

  לא רבים יודעים זאת, אך ניתן לשנות את כתובת הדף (בין אם דף אישי או דף מעריצים) שיכיל שם קצר ויפה יותר (כל עוד השם אינו תפוס כבר), אולי אפילו: www.facebook.com/emek.

  איך עושים זאת? פשוט נכנסים ומבצעים בקלות שינוי כתובת דף בפייסבוק. חשוב לזכור כי ניתן לשנות את כתובת הדף פעם אחת בלבד.נציג הסתייגות: לא תמיד ניתן לשנות את שמות הדפים לשמות כלליים וגנריים כגון www.facebook.com/pizza (למרות שמשום מה, דווקא הדף הזה כן קיים. אולי כי המילה pizza היא בכלל באיטלקית? ). הדבר נאסר במכוון בכדי למנוע בורסת שמות ומכירה של כתובות שכאלו בין הגולשים.
  אגב, אם יש לכם חברה רשמית ומישהו "גנב" לכם את הכתובת המקוצרת ושם בה את שם החברה שלכם באופן שמפנה אליו לקוחות שלכם, תוכלו לבקש מפייסבוק להשיב לכם את הבעלות על הכתובת המקוצרת לה אתם זכאים.

• דיונים discussions – בעלי דפים רבים מתעלמים מהטאב הכל כך חשוב הזה בעמוד אצלם. אל תזניחו אותו. הכניסו דיונים איכותיים, בין אם מאמר או לפחות פוסטים קצרים. דיון איכותי הוא דיון שגם מעניין גולשים (יקראו אותו יותר ולא יברחו במהרה) וגם עשיר במילות מפתח בצורה חכמה כמו מאמר שהייתם שמים אצלכם באתר. מדוע זה כל כך חשוב? הוספת דיונים איכותיים תורמת לקידום הדף בגוגל מכמה סיבות:
  1. יותר נפח של דפים לעמוד המעריצים
  2. העמוד עשיר בתכנים ומילות מפתח
  3. זמן שהיה בעמוד הדיון ובכלל בעמוד המעריצים גדול יותר בשל קריאת התכנים ע"י הגולשים
  4. התגובות לדיונים מעדכנות את עמוד הדיונים – וגוגל כידוע אוהב תכנים מתעדכנים
  5. מלכודת קישורים (Link Bait) – דיון טוב ימשוך גולשים לקשר אליו מתוך או מחוץ לפייסבוק

  דיונים אינם רק מקדמים בגוגל. הם גם מקדמים בתוצאות החיפוש בתוך הפייסבוק. פייסבוק נותנים ציון על איכות התכנים והקשר בינם לנושא הדף. ציון גבוה יותר משמעו מיקום גבוה יותר בחיפושים של פייסבוק. ולא רק זאת. כל שאר המדדים שהצגנו לעיל שטובים עבור גוגל, טובים ברובם כבר היום בקידום בפייסבוק, ואם לא היום, אז הם יהיו טובים מחר.

• סרטונים – יש לכם סרטוני תדמית או סרטוני הדרכה? מומלץ להוסיף את הטאב של YouTube ולהכניס לתוכו את רשימת הסרטונים בצורה מסודרת.
• דפים מעוצבים – אם יש לך דף מעריצים, מומלץ לתת לו ערך מוסף. כחברת פיצות, אולי נרצה טאב מיוחד שמציג את סוגי הפיצות שיש לנו, טאב עם רשימת הסניפים בארץ וטאב יצירת קשר. כל זה אפשרי לעשיה בקלות באמצעות Static FBML (בפרק הבא).

בניית דף מעריצים איכותי ועשיר בתכנים, ימשוך אליו גולשים ולקוחות, ואף יגיע גבוה בתוצאות החיפושים הן בפייסבוק והן בגוגל. גם פה, כמו באתר רגיל, חשובה מאוד התחזוקה: הכניסו דיונים חדשים ורעננים מדי פעם, היו פעילים עם סטטוסים מעניינים ולא רק פירסומיים, והיו קשובים לפניות ובקשות המעריצים.

שימוש ב- Static FBML

באמצעות שימוש ב- Static FBML ניתן ליצור טאבים אישיים ומעוצבים שלכם, ואפילו לבנות אתר תדמית סטטי שלם תחת עמוד המעריצים שלכם.

בואו נראה איך עושים זאת בקלות:

ראשית, נתקין ונערוך את Static FBML באופן הבא

• בעמוד המעריצים שפתחנו, מימין לוחצים על Edit Page
• ברשימת האפליקציות אם לא מופיע Static FBML אז מוצאים את האפליקציה ברשימה More Applications שבתחתית העמוד ומוסיפים אותה.
• נערוך את Static FBML ע"י edit application ושם נוכל לקבוע את השדה Box Title (שם הטאב) ואת השדה FBML שמכיל קוד HTML כרצוננו.
• נוכל להוסיף מספר טאבים של Static FBML, כאשר כל טאב יופיע כאפליקציה נוספת ברשימת האפליקציות של עמוד המעריצים שלנו. נשים לב שכל עמוד Static FBML שנוסיף יתווסף גם כריבוע Box בטאב Boxes, אבל ניתן למחוק אותו משם בקלות אם רוצים.

איזה קוד HTML ניתן לשים?

לא כל קוד HTML חוקי ניתן לשים, כי אם אוסף מעט מצומצם יותר (למשל אין שימוש בתגית object). לא ניתן לכתוב בשפת שרת כגון PHP (בשביל זה השם Static). כן ניתן לשלב אובייקטים של פייסבוק (החל מתמונות וסרטים והמשך ברשימת חברים) באמצעות תגיות מיוחדות. לדוגמא, אם נרצה לשלב סרטון מיוטיוב, נעשה זאת באופן הבא:

<fb:swf
swfbgcolor="000000″ imgstyle="border-width:3px; border-color:white;"
swfsrc='http://www.youtube.com/v/oIQDvBUCZ-Y'
imgsrc='http://img.youtube.com/vi/oIQDvBUCZ-Y/2.jpg' width='340′ height='270′ />

הערך swfsrc מפנה לסרטון, והערך imgsrc קובע את ה Thumbnail (התמונה המקדימה) של הסרטון (אם היא לא תיקבע, נקבל פשוט ריבוע לבן).

כעת, נותר לנו רק להוסיף מספר טאבים יפים ומרשימים שיתנו ערך מוסף לנכנסים לעמוד וייצגו אותנו בכבוד. נקודה למחשבה: אחרי שבנינו את הטאבים המבוקשים, אולי נעדיף להפנות אנשים דווקא לטאב "דף הבית" שבנינו ולא לדף השיגרתי של הקיר Wall…

חיבור האתר לדף המעריצים

בנינו דף מעריצים לתפארת, ואפילו שלחנו קישור אליו לכל החברים שלנו ולכל החברים שלהם. עכשיו, ניתן לשווק את הדף הלאה גם למי שהגיע לאתר שלנו, ע"י הטמעה פשוטה ממש אצלנו באתר. כדי שנבין קודם על מה מדובר בכלל, נסתכל על הטמעת פייסבוק בעמוד צור קשר באתר שלי (לחצו על התמונה להגדלה):

איך עושים זאת בקלות? הדרך הכי נוחה ופשוטה זה להעזר ב- Wizard לחיבור האתר לפייסבוק. באמצעות ה- Wizard נבחר מה נרצה להציג מבין 3 החלקים בטופס (הכותרת של הפייסבוק, זרם העדכונים, ותמונות החברים) ונקבל קוד מוכן בן מספר שורות שניתן אח"כ לערוך אותו ידנית.

נשים לב ל-2 דברים בקוד שנקבל:

1. הקוד משתמש בתגיות של FBML שאינן עומדות בתקני w3c. הדרך שלי לפתור זאת היתה פשוט להפוך חלק מקוד ה-HTML לקוד JS. אם תמצאו דרך טובה יותר לעשות זאת, אשמח לקרוא עליה בתגובות.
2. פייסבוק דוחפים לנו קישור יוצא אליהם. אני הופך אותו ל- nofollow. לשיקולכם.

דף קהילה – Community Page

אז לכל אלו שקראו את המאמר עד כאן וחושבים לעצמם "זהו, עכשיו אני יודע סופית את ההבדל בין עמוד אישי, קבוצה ודף מעריצים", החלטתי לסבך אתכם קצת יותר. או שאולי אלו מנהלי פייסבוק שמסבכים את כולנו וגם את עצמם למעשה? בכל אופן, חדשות חמות ממש מהחודש (אפריל 2010), פייסבוק מכריזים על דף קהילה. אם כן, מהו דף קהילה? למעשה, יתכן שאפילו נתקלתם בו במקרה ולא הבנתם שמדובר במשהו חדש. בואו נכיר אותו קצת יותר.

לפני שנתחיל, אקדים ואומר כי החלטתי שלא לערבב את נושא "דף הקהילה" בטבלה הקודמת ולייחד לו פרק נפרד מ-2 סיבות:

1. הוא מאוד מזכיר דף מעריצים במבנה ובמראה (אין טעם לשכפל את העמודה של דף המעריצים בטבלת ההשוואה).
2. הוא חדש ואינו מוכר ורציתי לדון בו מעט יותר בהרחבה.

אם כן, ההבדל המרכזי בין דף מעריצים fan page לבין דף קהילה community page הוא במהות: דף מעריצים הוא עבור מיתוג של חברה ספציפית, בעוד דף קהילה הוא עבור נושא רחב יותר שאינו פירסומי. דוגמא: עבור החברה "שיווק בפייסבוק – המפוזר מכפר אז"ר בע"מ" נקים דף מעריצים, בעוד עבור הקהילה "שיווק בפייסבוק" נקים דף קהילה. הנושא הזה כל כך בתולי וחדש שיצא לי הכבוד להיות השני בדף הקהילה "שיווק בפייסבוק" (ושמיני בדף "קידום אתרים" ועשירי בדף "בניית אתרים" אם זה מעניין מישהו ).

מהיום, כשתרצו לפתוח עמוד פייסבוק, תוכלו לבחור אם זהו עמוד רשמי של מעריצים עבור מותג, או קהילה רחבה כללית יותר.

רגע… אז למה צריך בכלל קבוצה אם ככה? המממ… ובכן, עיינו בטבלה שהוזכרה קודם לצפייה בהבדלים בין קבוצה לבין דף מעריצים. אלו בדיוק אותם הבדלים כמו בין קבוצה לבין דף קהילה (אופן הוספת חברים, צורת תקשורת עם חברים, וכו'). מבלבל, נכון? בהחלט!

ועוד כמה דברים יחודיים לדף קהילה שמבדילים אותו מקבוצה ומדף מעריצים:

• בעמוד המידע info תקבלו סיכום סטטוסים של כל חברי הקהילה, ממויינים ב-2 קטגוריות: סטטוסים אחרונים של חברים, וסטטוסים אחרונים בכלל (ראו תמונה לעיל)
• ניתן להציע תכני איכות לפייסבוק שבהמשך אולי יהיו חלק מתכני הקהילה. פייסבוק רוצים להפוך להיות ענק קהילתי שגם מספק תכנים בנושא המשותף, מעין ויקיפדיה שיתופית.
• פייסבוק מבטיחים שדפי קהילה גדולים במיוחד יזכו לעזרה וניהול של "קהילת פייסבוק". לא כל כך ברור מי הם, כנראה מתנדבים נאמנים כמו "קהילת ויקיפדיה".
• כל קהילה שתהיו חברים בה, תהיה חלק מהפעילויות (activities) שלכם. את רשימת הפעילויות תוכלו כמובן למצוא בעמוד האישי שלכם בטאב info.

ולסיום הפרק הנוכחי, אם יורשה לי לנצל את הבמה בפנייה ישירה לפייסבוק או מי מטעם שקורא את הכתבה כרגע: יש לכם אתר מצויין, אבל אנחנו אוהבים פשטות. אפשר בקלות לאחד את העמוד האישי, הקבוצה, דף המעריצים ודף הקהילה לאובייקט פשוט ויחיד. זה מבלבל אותנו ויוצר טעויות וכפילויות. תוסיפו לזה את העובדה שלא ניתן לשנות את שם הדפים או כתובתם ובניתם אוסף של "דפי טיוטא" שנבנו לצורך לימודי ופשוט נערמו בערימת הדפים המיותרים. אתם בכל זאת רוצים ליצור הבדלות בין כל האובייקטים? בשביל זה יוצרים settings שכל אחד יוכל להגדירם ב"דף-קבוצה" המאוחד שלו כראות עיניו.

הוספת כפתור Like לדפי האתר

זהו פיצ'ר חדש מבית היוצר של פייסבוק, שהושק באפריל 2010. מהיום ניתן לעשות Like גם מחוץ לפייסבוק באתר האישי שלכם, לכתבה, סרטון, המלצה, או תגובה. מי שיעשה Like יציג את פרטי העמוד אצלו בפייסבוק.

אז איך בעצם זה עובד?

כמו הרבה פיצ'רים נוספים של פייסבוק, גם פה יש לנו יכולת להוסיף את כפתור ה Like הן באמצעות iframe (שתילת אובייקט פייסבוק חיצוני באתר אצלנו) או באמצעות xfbml (ממשק ה-JS שמספקת פייסבוק). קוד ה- xfbml הוא גמיש יותר, אך דורש התממשקות וחיבור ל- API שלו באתר אצלנו. אז מה עושים? מאוד פשוט: נכנסים ל- Wizard להוספת כפתור Like. ממלאים את הטופס הקצר עם הפרמטרים שבתחתית העמוד כרצוננו, לוחצים Get Code ומקבלים את השורה שאפשר להכניס לאתר אצלנו (שימו לב: יש לשנות את המאפיין href שיצביע לאתר שלכם ולא לפייסבוק. בכלל רצוי לשים בכל עמוד באתר מאפיין href של העמוד הנוכחי ולא מאפיין href זהה עם כתובת האתר בכל העמודים).

אם רוצים לעבוד עם xfbml, יש להוסיף את קטע הקוד שמתחבר ל-API וזמין בעמוד Facebook JavaScript SDK. המלצתי היא לא סתם לזרוק את הקוד הזה באתר, אלא להפוך אותו לפונקציה בשם initFacebookJsSdk() שתשב בקובץ JS חיצוני שיטען בתוך ה-header של האתר. לפונקציה הזו נקרא מיד לפני השימוש בקוד ה- xfbml. הסיבה לכך היא הפרדת קוד ה-JS מקוד ה-HTML לטעינה מהירה יותר של האתר (קבצי JS עוברים caching בצד הלקוח).

מה עוד ניתן לעשות עם כפתור ה- Like שהוספנו באתר שלנו?

ניתן לקשר אותו לפייסבוק באמצעות Graph Protocol, באופן שמשתמש שלחץ Like אצלנו באתר יציג אצלו על הקיר את הפעולה (טוב כשיווק האתר). איך עושים? מגדירים מספר תגיות meta המתארות את האתר שלנו (שם האתר, כתובת, תמונת לוגו וכו') ומוסיפים מאפיינים לתגית ה-html. ראו את הדוגמאות וההסבר המלא בעמוד יצירת Graph Protocol.

הקוד הנוצר אינו עובר על תקני w3c. לשיקולכם אם לשים אותו. אני מסתפק בקוד ה-Like הבסיסי באתר והופך אותו לקוד JS כדי שהתקן יעבור. על ההרחבה של ה- Graph Protocol אני מוותר, שכן לא מצאתי דרך טובה ויפה להעביר תקן עבורה.

מדוע זה טוב שיווקית? אם מישהו עושה על מאמר באתר שלכם Like, זה ירשם אצלו על הקיר בפרופיל שלו, וכל חבריו (כ-200 בממוצע) יראו את ההפניה לאתר שלכם, ומעגל הגולשים שלכם עשוי לגדול. מדוע זה טוב קידומית? כל לייק מוסיף לכם קישור לאתר מהקיר של המעריץ הנסתר. אמנם קישור nofollow, אבל גם קישורים שיקליקו עליהם סתם כך שווים משהו (לפחות לא מזיקים…).

פיתוח אפליקציות פייסבוק

קצרה היריעה מלהכיל את התורה השלמה של פיתוח אפליקציות לפייסבוק. אבל נעשה זאת על רגל אחת, רק כדי שנבין את הפוטנציאל הגלום בנושא מבחינה שיווקית.

ראשית, פיתוח אפליקצייה לפייסבוק הוא כמו פיתוח קוד PHP המתחבר ל-API של פייסבוק ומרחיב לנו את אוסף הפונקציות הקיים. באמצעות השימוש ב-API נוכל בקלות לקבל את פרטי מריץ האפליקציה (שם, מין, גיל, ארץ) ואת הנתונים על החברים שלו (שמות, פילוח, וכו'). כך נוכל לכתוב אפליקציות שפונות בצורה מפולחת לקהל יעד נתון, או מציגות פרמטרים שונים לפי מריץ האפליקציה.

איך מתחילים?

1. מתקינים את כלי הפיתוח של פייסבוק המכונים Facebook Developers. זו אפליקציה כמו כל אפליקציית פייסבוק אחרת.
2. נכנסים לאפליקצייה – לוחצים על applications שמופיע בעמוד Home אצלכם בחשבון בצד שמאל (בפייסבוק עברי זה בצד ימין). שם מוצאים את Facebook Developers שהתקנו ונכנסים אליו.
3. מאתרים את הכפתור Set Up New Application למעלה ומקליקים עליו.
4. מתחילים למלא את ה Wizard. נתחיל בשם האפליקציה ואישור תנאי השימוש של פייסבוק (אחרי שקראנו אותם לעומק, כמובן). נמשיך בטופס עם מספר פרמטרים נוספים שיגדירו את סוג האפליקציה ומאפייניה, בין היתר היכן נמצא קוד הריצה שלנו.
5. כחלק מהטופס נקבל מזהה API Key יחודי ומזהה Application Secret יחודי. את המזהים הללו נשתול בקוד האפליקצייה שלנו, בהתממשקות ל-API של פייסבוק.

וזה הכל. אפשר להריץ ולשלוח לחברים. טוב נו… לא כל כך מהר. מבטיחים לכם ברשת בניית אפליקציית פייסבוק בעשר דקות. אז מבטיחים… לי זה לקח פעם ראשונה כמה שעות טובות עד שהיה משהו בשל שעובד יפה. בכל אופן, התאור לעיל היה קצר רק לשם הבנה כללית של הנושא. למי שמעניין, מומלץ להתעמק טיפה יותר בנושא הטכני במלא אתרים ברשת המסבירים על הנושא.

אז למה מומלץ לכם לכתוב אפליקציית פייסבוק? להלן מספר סיבות:

• הכנסת אפליקצייה לדף המעריצים נותנת ערך מוסף לעמוד, ולכן גולשים שיגיעו יחזרו לשם גם בהמשך
• האפליקצייה הינה ויראלית – כל מי שיריץ אותה, יחשוף אצלו ברישומים על הקיר את השימוש באפליקציה שלכם, ויגרור גם את החברים שלו להריץ את האפליקצייה
• ניתן לשים פירסום קטן בתוך האפליקצייה עליכם, או קישור לאתר שלכם, דבר שיועיל בהגדלת הקליקים ברשת שיפנו לאתר.

המלצות שלנו למיקסום האפליקצייה:

• פרסום התוצאה על הקיר של מריץ האפליקצייה – פעם איפשרו בפייסבוק גישה מתוך האפליקצייה לכתוב דברים על הקיר של המשתמש בה (וככה יכולתם לרשום משהו פירסומי על הקיר של המשתמש ללא אישורו). היום הגישה הזו נחסמה ומתאפשרת רק באישור המשתמש (הוא חייב ללחוץ accept). עדין, מומלץ להשתמש ביכולת הזו שתגדיל את החשיפה לאפליקציה בקרב החברים של המשתמש.
• המלצה לחברים – ניתן להוסיף בקלות יחסית טופס מוכן של שליחת המלצה על האפליקצייה ל-20 חברים של המשתמש בה (לאפליקציות רשומות שמשלמות לפייסבוק אפילו זה ללא הגבלה). נצלו זאת ודאגו שהמשתמש שלכם ימליץ לחברים שלו על האפליקצייה שלכם.
• פרסום כ-Box – ניתן לאפשר הוספה של סטטוס תוצאה כ-Box בדף של המשתמשים. אם למשל פיתחתם משחק, הוסיפו Box עם הקישור לאפליקצייה ולאתר שלכם, ועם תוצאות המשחק. אלו עוד הפניות פירסומיות אליכם.
• קידום ממומן – ניתן לקדם את האפליקצייה ברשימת האפליקציות הגדולה של פייסבוק באמצעות תשלום. ככה יגיעו אליכם גם משתמשים שחיפשו בערימת האפליקציות הענקית הקיימת.

אלו אפליקציות היינו ממליצים לכם לכתוב?

בטח לא משחק שלם או תוכנה כבדה (למרות שהחווה המפורסמת דווקא הצליחה לא רע…). נסו משהו קצר, פשוט ומצחיק. כזה שאם אתם הייתם רואים אותו על הקיר של החבר שלכם הייתם לוחצים עליו. הרבה משתמשי פייסבוק אוהבים שאלוני טריוויה, כגון: "בדוק האם אתה חכם" או "איזה X אתה?" (החליפו את X ב: צבע, חיה, להקת רוק, נשיא מדינה, דמות מצויירת, וכו').

פרסום ממומן בפייסבוק

בטח יצא לכם לראות את כל המודעות הפירסומיות בפייסבוק בשולי הדף. גם אתם יכולים לעשות מודעה כזו בקלות.

היתרון המרכזי של הפירסום הממומן בפייסבוק על פני אלו של גוגל: קיים פילוח איכותי של הגולשים (ארץ, שפה, גיל ומין) וניתן להתאים פירסום מדוייק לפלח שוק פוטנציאלי. החסרון: אין ממש התאמת הפרסומת לתוכן בעמוד כמו שעושים גוגל (אולי בעתיד יהיה). כמו כן, אני אישית מצאתי שהפירסום בפייסבוק יקר יותר, אבל זה תלוי כמובן מה אתם מפרסמים (גם פה קיימת שיטת המכרזים כמו של גוגל).

אז איך מתחילים?

לוחצים על המילה Advertising בתחתית העמוד בפייסבוק, ובעמוד שקיבלנו לוחצים על Create an Ad (הכפתור הגדול בירוק). ואז מתחילים למלא טפסים. ממש לא מסובך ואפילו קל יותר להבנה מהפירסום הממומן של גוגל, ולכן כל מילה נוספת מיותרת.

כמה נקודות חשובות שרצוי שתדעו:

• בפייסבוק ניתן לקבוע את פלח הגולשים שיצפו במודעה (כבר אמרנו קודם) ולקבל אמדן של כמה חשיפות יהיו לנו בטווח זמן מסויים בהתאם.
• ניתן לקשר את מודעת הפירסומת ישירות לעמוד המעריצים שלכם, או ליצור סתם מודעה שמפנה לכל לינק חיצוני.
• ניתן לקבוע האם לשלם לפי חשיפות או לפי קליקים (שווה לנסות גם וגם ולראות מה יעיל יותר עבורכם).

בסוף כל יום תוכלו להתרשם מהסטטיסטיקות היפות שפייסבוק מציג שהיו לכם, למשל שהיו 30,000 צפיות למודעה שלכם רק היום (למרות שבפועל אתם לא הצלחתם לראות את המודעה של עצמכם ולא משנה כמה ניסיתם). קחו בחשבון שיכול להיות שהמודעה שלכם מופיעה בקטן למטה מחוץ לנקודת המבט של הגולשים בפייסבוק שעוברים עמודים על גבי עמודים ומנפחים את סטטיסטיקת החשיפות אליכם מבלי שבכלל ראו בפועל את הפירסום. אם התרגלתם ל- CTR בין 1% ל-3% בגוגל שנחשב גבוה, תתחילו להתרגל לשברי אחוזים כאן בפייסבוק.

(לחץ על התמונה להגדלה)

אני תמיד משווה את כמות הקליקים המדווחים לי בפייסבוק בפירסום הממומן לכמות הכניסות מפייסבוק ב- Google Analytics. זה דיי תואם. שימו לב שלא בטוח שגוגל יודעים לזהות שאלו כניסות ממומנות אליכם מפייסבוק (אין הפרדה ב Analytics, וכל הכניסות מופיעות תחת facebook.com). זאת, אגב, בשונה מהכניסות מהאפליקציות שלכם (שנרשמות ב Analytics תחת כניסות מ- apps.facebook.com).

טריקים לשיווק אפקטיבי בפייסבוק

אז בנינו דף מעריצים שמייצג אותנו בכבוד, חיברנו אותו אלינו לאתר, הוספנו כפתור Like באתר שלנו, התחלנו קמפיין של פירסום ממומן בפייסבוק וגם כתבנו כמה אפליקציות פייסבוק ויראליות נחמדות. האם יש לנו מה עוד לעשות במסגרת פייסבוק שיתרום לשיווקינו? התשובה היא "כן".

להלן סקירה מהירה של כמה טריקים וטיפים שיוכלו לתרום לנו בשיווק בפייסבוק:

• העברה של סטטוסים מ Most Recent ל- Top News ב-News Feed – פירסמתם משהו מעניין שתרצו לתת לו חשיפה רבה יותר? סביר שתעדיפו שהוא יופיע תחת Top News (שמכיל רשימת עדכונים חדשותיים מצומצמת ואיכותית יותר) ולא תחת Most Recent (שמכיל בעיקר זבל של הוספת חברים וסטטוסים מהירים שמתחלפים בקצב רצחני ולא מקבלים הרבה חשיפה. המצאה של פייסבוק מהחודשים האחרונים לחיקוי עדכוני זמן אמת של טוויטר). אז מה עושים? דואגים שחבר אחד יתן לנו לפחות הצבעת Like ותגובה לסטטוס שלנו, והופ, עברנו ל Most Recent והגדלנו את החשיפה להודעתנו.
• הקפצת הודעה ב News Feed – ההודעה שלכם נעלמה במעמקי הרשימה של ה News Feed? אין בעיה. הוסיפו לה תגובה, והופ, היא חזרה לראש הרשימה והחשיפה אליה תמשיך לגדול.
• תיוג משתמשים – רוצים פירסום יעיל? צרו תמונה יפה ופירסומית ותייגו חברים אליה. הם גם יקבלו מייל אוטומטי שהם תוייגו וירוצו לבדוק את זה (ויחשפו לתמונה שלכם), וגם אם הם לא יסירו את התיוג, אז התמונה תופיע ברשימת התמונות שלהם, נחשפת לכל מי שיחטט להם בפרופיל. שימו לב: יש מגבלה על כמות התיוגים לכל תמונה.
• ניצול תיוג שלכם – מישהו קרא כבר את המאמר הזה ותייג אתכם לתמונה פירסומית? נצלו את זה: הוסיפו תגובה לתמונה שלו עם הודעת "אחלה תמונה" או "תודה" וכמובן קישור לעמוד שלכם או לאתר שלכם. מיד אח"כ הסירו את התיוג. ההודעה שהוספתם תישלח לכל המתוייגים ולכל המגיבים הקודמים, וככה ניצלתם פירסום של מישהו אחר לטובתכם.
• שינוי שם קבוצה – יש לכם קבוצה שהיא כבר סטטית ולא פעילה הרבה זמן? תמיד אפשר לחדש את התכנים שבה ואז פשוט שנו את שם הקבוצה (מספיק שינוי תו, מילה או סימן פיסוק). הודעה ששם הקבוצה השתנה תישלח לכל חברי הקבוצה ותפורסם גם ב- News Feed אצלם. זו עוד רענון על הקבוצה בקרב חבריה, וחשיפת הקבוצה בקרב החברים של חברי הקבוצה שעוקבים אחרי ה- News Feed של חברי הקבוצה.

שיווק בפייסבוק – סיכום ומסקנות

הפלטפורמה המצליחה של פייסבוק מאפשרת לנו דרכים רבות לשווק את עצמנו, למתג את החברה שלנו או את האתר שלנו, ואף לעזור בקידום שלהם בגוגל.

חשוב לזכור שפייסבוק היא זירה שיווקית לכל דבר, וכל צעד צריך להשקל בכובד ראש, כי צעד מוטעה עלול להזיק. בנייה של עמוד מעריצים איכותי ועם ערך מוסף, פירסום ממומן ומפולח בצורה טובה, כתיבת אפליקציות ויראליות יחודיות שיהיו אהובות ודרושות בשוק – כל אלו יכולים להועיל. לעומת זאת, הצפת סטטוסים, שליחת ספאם פירסומי רב לחברים בקבוצה, הפצצה באפליקציות חדשות כל יומיים, הקפצת כל מודעה שלכם בצורה קבועה מעלה, תיוג קבוע של גולשים בתמונות פירסומיות – כל אלו יכולים להזיק לכם. שימו לב גם שמנהלי פייסבוק נלחמים רבות בתופעות הספאם השונות ומוסיפים לנו מדי יום הגבלות נוקשות (מגבלה על כמות החברים הכללית, על כמות המיילים היומית הנשלחת, על כמות החברים שאנו מצרפים ביום, על כמות התיוגים לתמונה נתונה וכו'). אם פתחתם חשבון פיקטיבי, הצפתם בתיוגים או במיילים, צירפתם אינספור חברים שאתם לא מכירים (ולכן חלק גדול גם לא אישר אתכם) וכיוצא באילו, אל תתפלאו אם יום אחד תמצאו את החשבון שלכם נעול (וזה כבר קרה לכמה מכרים שלי…).

ובכן, ניתן עוד רבות לדבר על פייסבוק, אולי במאמר ההמשך. בינתיים, נאחל הצלחה לכולם בקידום, בשיווק ובפרסום! אם נהניתם מהמדריך אודה לכם אם תפיצו אותו.

איך אתם משווקים בפייסבוק?

אני בטוח שחלקכם משתמשים בטכניקות שציינתי ובטכניקות נוספות, אני אשמח לשמוע את דעתכם – איך אתם משווקים את האתרים והעסקים שלכם בפייסבוק?

קרדיט לתמונה: Laughing Squid

לינק לפוסט המקורי: מדריך שיווק בפייסבוק – התנ"ך של כל משווק SMO נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• איך לתכנן תקציב שיווק באינטרנט לשנת 2012 (תוך התחשבות בכל התחזיות)?
• מחקר: איך בלוגרים משפיעים בעידן המדיה החברתית?
• פרסום בפייסבוק למתחילים ומתקדמים – המדריך היחיד שאי פעם תצטרכו
• איך לגייס לקוחות על ידי אופטימיזציה של סרטוני וידאו במנועי החיפוש ?
• איך גוגל פלוס הולך לשנות את כללי המשחק בשיווק במנועי חיפוש?

השבוע החולף היה שבוע הבאזז של גוגל – הן בזכות המוצר החדש שהשיקו בשם "גוגל באזז" והן בעקבות הבאזז העצום שהוא יצר ברשת. מאור קפלנסקי, מומחה למיתוג אישי באינטרנט, גילה תופעה מעניינת למדי ולפניכם פוסט אורח עם התגלית וכיצד ניתן ליישם אותה לחיזוק המיתוג האישי שלכם.

כמו שבוודאי שמתם לב בשבוע האחרון, הרבה באזז נוצר סביב השקת השירות החדש של גוגל – Google Buzz. הבאזז החדש שנכנס בהפתעה מוחלטת לחיינו, התקבל בתחושות מעורבות בקרב הבלוגרים ומומחי האינטרנט בארץ ובעולם.

המצדדים טענו כי Google Buzz יאפיל במשך הזמן על פייסבוק וטוויטר, ויהפוך לפלטפורמה המרכזית בה אנו משתפים סטטוסים וקישורים מהרשת. טענה זו התבססה על העובדה כי קיימים כ- 200 מליון משתמשי Gmail, הנכנסים מדי יום לבדוק את הדואר שלהם ונחשפים לתכני ה- Buzz, ולכן יעדיפו לנהל את הקשרים החברתיים האינטרנטיים שלהם משם. הביקורת השלילית התייחסה לכך שמדובר בעוד ניסיון כושל של גוגל להיכנס ל"מדיה החברתית", לאחר Goolge Wave והרשת החברתית Orkut.

אולם עיקר הטענות הופנו לטשטוש שגוגל עושים עם ה- Buzz בין הציבורי לאישי, והאופן בו הם מנצלת את המידע שיש להם עלינו, תוך חדירה לפרטיות. בין היתר, כתבו על כך בימים האחרונים גל מור, רויטל סלומון ואיילה צורף בדה-מרקר ורוברט סקובל. חשוב להתייחס לדילמות בנוגע לחדירה הפרטיות, אבל במקום להיות פרנואידים, בואו נחשוב כיצד אפשר לנצל את פוטנציאל החשיפה לטובת המיתוג האישי שלנו.

הרובוטים מגיעים גם לבאזזים

איתות ראשון לפוטנציאל החשיפה של Google Buzz, קיבלתי שלשום, כשלתיבת הדואר שלי הגיעה התראה על שמי משירות ההתראות Google Alerts. להפתעתי, היה מדובר בעמוד שיחה (שתאמינו או לא, נושאה היה גוגל באזז…), שניהלתי שעות אחדות לפני כן, עם ידידי הבלוגר ניב קלדרון. גוגל סרק את עמוד השיחה בו מופיע גם ציטוט תחת שמי, ומכיוון שהעמוד אונדקס במקום ה- 47 בחיפוש אחר שמי (מאור קפלנסקי), קיבלתי על כך התראה מיידית לתיבת הדואר:

ההתראה הפתיעה אותי, היות ובכל המלל הרב שקראתי על השירות החדש של גוגל, אף אחד לא הזכיר את העובדה שעמודי השיחה נסרקים על ידי הרובוטים של גוגל ומאונדקסים בתוצאות החיפוש. ניסיתי למצוא זכר לעניין במדיניות הפרטיות של השירות, כפי שהיא מופיעה בתחתית מסך הג'ימייל שלכם, אבל גם שם לא כתוב על זה שיש אפשרות כי השיחה הבאה שתנהלו בגוגל באזז עלולה להופיע כעבור שעות אחדות בתוצאות החיפוש – וכך להיות גלויה לעיני כל העולם (והרבה יותר מאשתו…). כשנכנסתי מעט לעומק הדברים, הבנתי איך זה קרה.

15 אלף עמודי באזז סרוקים והיד נטויה

לפני 10 חודשים גוגל פתחו שירות שנקרא Google Profile, שבאופן מוצהר וגלוי נועד לאלו המעוניינים לשפר את המוניטין של השם שלהם בגוגל. השירות כלל עמוד פשוט (כמו כל דבר בגוגל), אליו יכול הגולש להכניס את השם שלו, תמונת פרופיל, קצת ביוגרפיה, פרטי קשר וקישורים לפלטפורמות חיצוניות שלו.
כשהושק השירות מיהרתי לרשום אותי וגם את לקוחותיי תחתיו, אולם לצערי לא קיבלתי את האפקט הרצוי בתוצאות החיפוש. אם תחפשו את השם שלי בגוגל, לא תמצאו בתוצאות החיפוש את עמוד הפרופיל שלי מעצם העובדה שהוא בכלל לא נסרק, וזאת למרות שקישרתי לעמוד מספר קישורים מבחוץ. התאכזבתי מהשירות,היות ולא ראיתי בו כל השפעה – לא מבחינת ניהול המוניטין ולא מהבחינה החברתית.

אולם כעת, עם השקת ה-Google Buzz, עמוד הפרופיל שלכם בגוגל – משמעותי הרבה יותר. בגוגל עשו את הקישור הטבעי בין הפרופיל למסרי ה- BUZZ אותם אנו מעבירים תחתיו. המסרים מופיעים בלשונית חדשה שהוספה, ומאפשרת לנו להגיע לבאזזים של חברינו. המשמעות היא, שבמידה ועמוד הפרופיל שלנו חשוף בפני מנוע החיפוש (וזוהי ברירת החדל), כל אחד (שמחובר לגוגל באזז), יכול לראות את השיחות שאנחנו מנהלים דרך השירות:

בדיקה פשוטה מגלה כי בשלושה ימים גוגל הספיק לסרוק מעל ל- 15 אלפים עמודי באזז. כתב על זה גם אנדרו גירדווד.

מפחיד? אז זהו שלא.

קודם כל, לא צריך להיבהל. גוגל מאפשר לנו את האופציהל שמור על הפרטיות על ידי שינוי מינימלי בהגדרות. למעשה, על ידי שתי לחיצות ניתן לחסום את חשיפת השיחות שלכם למנועי החיפוש.

ראשית, על ידי הסרת הסימונים משלושת הריבועים החלק הימני של מסך עמוד העריכה שלכם ב- Google Profile, מעבר לזה גם תוכלו בכלל לחסום את הבאזזים להגיע אליכם, על ידי לחיצה פשוט על "כבה את הבאז", בתחתית מסך ה- Gmail שלכם:

במקום להיבהל, חשבו איך ניתן לנצל את החשיפה שמקבל המיתוג האישי שלכם דרך השירות החדש – ולנתב אותה לצרכיכם העסקיים והמקצועיים. גם לאחר שהגדרתם פרטיות, קחו בחשבון שגוגל באזז הוא לא בדיוק המקום לרכל על הבוס או ללכלך על החברה (ותראו לי מישהו שאפילו עושה זאת בפייסבוק).

את השיחות שלכם באזז מקדו בנושאים מקצועיים. חפשו את מובילי הדעה, את הקולגות, את המעסיקים הפוטנציאליים וגם את המתחרים ופשוט עקבו אחריהם בגוגל באזז. הגיבו להודעות המקצועיות שלהם וכך הם יחשפו גם לתכנים שלכם. זה יכול לעשות לכם שירות מצוין בכל מה שקשור לחיזוק המיתוג האישי.

החיפוש השתנה

קטונתי מלהעריך כבר בשלב זה, איזה נתח יתפוס גוגל באזז בפלטפורמות החברתיות ואיזו השפעה תהיה לו על חיינו, אבל מה שבטוח הוא שמדובר בעוד שלב בו ענק האינטרנט (שכזכור הפונקציה הבסיסית והשירות המרכזי שלו נותר מנוע החיפוש), מכניס את המדיה החברתית לתוך החיפוש. מגמה זו נקראת "Social Search".

מומחה קידום האתרים, רנד פישקין, ניתח יפה מאוד את המגמה ב- Whiteboard Friday השבועי שלו, שהתפרסם ביום שישי האחרון בבלוג SEOmoz. על פי הניתוח, ה- Social Search הולך לשנות את האופן בו גוגל בפרט ומנועי החיפוש בכלל, יתייחסו לתוצאות החיפוש שלהם.

בגוגל מבינים יפה מאוד ש"מה שקורה באינטרנט" לא ממש מתבטא בתוצאות החיפוש, שנכון להיום מתאנדקסות בתדירות מסוימת, שלא תמיד משקפת את הזמן האמיתי (Real Time). גוגל כבר משלב בתוך תוצאות החיפוש הרגילות גם תוצאות חיפוש מגוגל ניוז, ולאחרונה אף סגרו עסקה עם טוויטר, במסגרתה הם קיבלו אישור לשלב "טוויטים" מטוויטר בריל-טיים – בהתייחס לשאילתת החיפוש.

המסקנה היא שה- SEO הרגיל, שנשען ב- 10 השנים האחרונות בעיקר על פרמטרים כמו פיזור וכמות ביטויי החיפוש באתר וקישורים נכנסים, יקבל תפנית די רצינית בעקבות כניסת הרשתות החברתיות לאלגוריתם. ובכל כאמור, רק לטובה.

מאור קפלנסקי הוא שותף ב- eBrand המספקת קמפיינים של מיתוג אישי באינטרנט, הדחקת אזכורים שליליים, ניהול מוניטין ושיווק ברשתות חברתיות. עוד על מיתוג אישי באינטרנט תוכלו לקרוא בבלוג שלו -INTERNETISHI.

לינק לפוסט המקורי: גוגל מאנדקס שיחות Google Buzz – איך למנף את זה לטובתכם? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• גוגל אנליטיקס בזמן אמת – מה קורה באתר שלך עכשיו?
• גוגל פלוס עלה רשמית – מה למדנו על השקת מוצרים והטבע האנושי?
• גוגל שואלים אותך – What do you love?
• האובססיה של גוגל למהירות הגיעה לשיא חדש – Instant Pages
• החיפוש החברתי הגיע לישראל – איך ישתנה ה-CTR?

השנה זה הפך לרשמי – זמן טעינת עמוד מהווה את אחד הפרמטרים בהם גוגל נעזרים כדי לקבוע ציוני רלוונטיות לעמודים. ככל שעמוד נטען מהר יותר, כך הגולש מקבל חווית גלישה טובה יותר – לכן אין סיבה שהעמוד לא יקבל עדיפות על פני עמודים אחרים. קידום אתרים נעשה עבור הגולשים, לא עבור מנועי החיפוש.

מכיוון שאני לא מומחה גדול בתחום, החלטתי לפנות לשלומי אסף – מומחה לאופטימיזציית ביצועי צד לקוח, בבקשה שיכתוב פוסט אורח בנושא הזה לבלוג שלי. אז לאחר שבועות ארוכים של כתיבה ותכנון מצידו, אני שמח להביא בפניכם את התוצאה הסופית – מדריך מקצועי שיסייע לכם ליצור עמודים סופר מהירים!

מכיוון שהמדריך יצא מעט ארוך, תוכן העניינים הבא יסייע לכם לגשת לחלקים ספציפיים בדף:

1. הגורמים לזמני טעינה ארוכים
   1. מספר קריאות HTTP רב יותר ממה שהעמוד אמור לבקש
      1. צמצום מספר הקבצים המוטמעים בדף
      2. שימוש בטכניקות CSS
      3. הוספת Expires or a Cache-Control Header לקבצים הסטטיים
   2. ארכיטקטורת HTML שגוייה
      1. משקל דף גדול וכבד
      2. קוד אינלייני
      3. אלמנטי HTML המקפיאים את טעינת הדף
      4. תמונות ללא גדלים
      5. קבצי הJS נקראים לפני קבצי ה-CSS
   3. CSS יעיל
   4. אופטימיזציית JavaScript
2. כלים וספרים מומלצים בנושא אופטימיזציית צד לקוח
3. סיכום ומסקנות

האם מתי שהוא הכתה בכם השאלה – כיצד לכל הרוחות אתרים מסוימים גורמים לדפים שלהם להיטען ממש, אבל ממש מהר? אני בטוח גם שאולי חלק מכם ביטלו ואמרו לעצמם – נאאאאאא…. יש להם יותר מדי שרתים. אני לא יאהו ולא גוגל.

אז זהו שלא- כל אחד יכול לעשות אתר שמתפקד כמו חולייה מדוגמת מאחת הסיירות שלנו. זה הכל עניין של נתינת תשומת לב לפרטים הקטנים, הבנה של כמה קונספטים חשובים והכרה של כמה כלים שפשוט הופכים את המלאכה לקלה ונעימה.

במאמר הבא אנסה להסביר את כיצד הדפדפן טוען ומרנדר את העמודים, מה הם צווארי הבקבוק הקלאסיים, מהן השגיאות הקלסיות שבוני אתרים נופלים לתוכן ומה ניתן לעשות בנידון. אני אוסיף גם רשימת כלים וקישורים וספרים מומלצים בנושא, אשר יקלו על המלאכה ויעזרו לכם לבנות "עמודים סופר מהירים".

למה שהעמודים שלי יטענו לאט? הרי בניתי אותם בדיבים…

אופטימיזציית צד לקוח היא תחום שעלה למודעות בשנים האחרונות כתוצאה מעליית אפליקציות הרשת המורכבות והתחרות הגבוהה בין האתרים. כולם רוצים חוויית שימוש מעולה שתשמר את המשתמשים ותמנע מהם לעזוב את האתר.

אופטימיזציית צד לקוח תמיד היתה שם, אך בעבר היא היוותה את מנת חלקם של המשוגעים לדבר שפשוט האמינו בצד לקוח טוב. היום היא עולה יותר ויותר למעלה עקב דרישות השוק, ועתה מסתבר גם מהווה פרמטר באלגוריתם הקידום של גוגל. גוגל אף הוסיפו קטגוריה חדשה ל-Google webmaster tools ובה מוצגים ביצועי מהירות האתר ורשימת המלצות לשיפור אשר לקוחים מ-Page Speed, על כך עוד ארחיב בהמשך.

הגורמים לזמני טעינה ארוכים

1. מספר קריאות HTTP רב יותר ממה שהעמוד אמור לבקש

מהי HTTP Request?

בכל פעם שהדפדפן נדרש לטעון תמונה למשל ולהציגה בעמוד, הוא צריך לשלוח בקשה לשרת המאחסן של התמונה, לבדוק האם התמונה חדשה ואיננה קיימת בזיכרון המטמון שלו (או קאש, או temporary files במילים אחרות), או שהיא כן קיימת ואין סיבה להורידה. כל בקשה כזאת שנשלחת מעכבת בטיפה טיפה טיפה את הדפדפן.

כעת, אם בעמוד מסוים יש 10 קבצי CSS & JS, ועוד 50 תמונות (אם אלו תמונות רקע בCSS או תמונות המוטמעות בדף עצמו), ועוד קובץ favicon, ועוד אולי עוד כמה וכמה קבצים המוטמעים בעמוד והרי לכם קיבלנו משהו כמו 60 http request.

פתרון:

• צמצום מספר הקבצים המוטמעים בדף.
• שימוש בטכניקות CSS.
• הוספת Expires or a Cache-Control Header לקבצים הסטטיים.

צמצום מספר הקבצים המוטמעים בדף

נסו לאחד ככל הניתן את קבצי הJS והCSS שלכם. אחדו ככל הניתן בהתאם לארכיטקטורה את קבצי הJS והCSS.
אם אתם משתמשים בספריות JS כגון JQuery, אחדו את כל הפלאגינים לקובץ אחד.
נסו ליצור מצב שמחמישה קבצי JS או CSS יהיה לכם את מספר הקבצים הנמוך ביותר שאתם מסוגלים לנפק, בהתאם לארכיטקטורת האתר שלכם. ולמה אני מתכוון בארכיטקטורה? אולי יש לכם קובץ JS שחייב לשבת בספרייה השונה משאר אחיו ולכן אין יכול הוא לחבור אליהם. עשו את המקסימום שניתן, אך אל תפגעו באתר עצמו.

לקריאה נוספת: Google's page speed: Combine external JavaScript

שימוש בטכניקות CSS

ומה לגבי התמונות של האתר? כיצד מצמצמים את מספרן?
קל מאוד ונכון מאוד לצמצם את מספר תמונות הרקע של האתר. צמצום זה יתבצע באמצעות טכניקת CSS מופלאה, שאם היה קיים פרס נובל לצד לקוח, אז ממציא שיטה זו היה בהחלט ראוי לפרס הזה.

טכניקת Sprites set אומרת את הדבר הבא – למה לכם לטעון מספר תמונות רקע בנפרד? למה שלא במקום זאת תאחדו התמונות לתמונה אחת ותשחקו באמצעות CSS עם מיקומי הרקע השונים ובכך תיצרו חוויה שקופה למשתמש, אך מאוד יעילה.

טכניקה זו טובה לאיחוד עשרות אייקונים בממשקים מורכבים לתמונה אחת. טכניקה זו טובה גם לאיחוד מצבי העכבר השונים של כפתור מסוים (או אפילו מספר כפתורים יחדיו) ובכך ליצור חוויית שימוש חלקה בה מעבר עכבר מעל כפתור לא דורשת המתנה לטעינת מצב ה- Over.

שימו לב מה גוגל עשו בתמונה שמשמאל. הם באו ואיחדו את אייקוני הממשק שלהם לתמונה אחת בפורמט png השוקלת KB 5.27. זהו. זהו כל משקל הקובץ ובמקום 27 תמונות נפרדות יש לנו כעת קובץ אחד שנטען פעם בודדת, משרת ומאיץ את זמן הטעינה של יותר מעמוד אחד.

מי יכול לומר לנו אילו אפליקציות מופיעות בתמונה?

טיפ: מומלץ לאחד תמונות רקע בעלות גוונים קרובים. כך ניתן למשל לאחד אפילו 20 קבצים ולשמור על גודל קובץ מתחת ל10 קיי. ברגע שמאחדים תמונות בעלות צבעים שונים יתקבל לנו קובץ כבד יותר. והיה וגודל הקובץ הושפע משמעותית, עדיף לפצל התמונות לכמה קבצים הקרובים בגווניהם.

לקריאה נוספת: CSS Sprites: How Yahoo.com and AOL.com Improve Web Performance

הוספת Expires or a Cache-Control Header לקבצים הסטטיים

ומה אם אגלה לכם שניתן להאיץ את רינדור הדף עוד יותר?
קחו למשל את יאהו. שמתם לב כיצד הוא נטען? האתר הזה לאחר הטעינה הראשונית פשוט נדמה לדף סטטי לוקלי על המחשב.

יאהו מהווים דוגמה ומופת בכל מה שקשור לאופטימיזציית צד לקוח (עוד עליהם בהמשך מאמר זה), והחברים הנ"ל עושים דבר מאוד פשוט – לכל הקבצים הסטטיים שלהם – JS, CSS & Images הם מעניקים http-header שאומר – תאריך תפוגתי לעולם לא פג. ואז מה קורה? הדפדפן, לאחר שטען את הקובץ למטמונו לעולם לא יבקש בשנית את הקובץ. לעולם לא ייגש לשרת וישאל- האם הקובץ השתנה. האם יש לי צורך לעדכנו. הוא פשוט יטען את הקובץ מהמטמון וזהו.

טבלת הסטטיסטיקות של תוסף Yslow לפיירפוקס, אשר מציג את העובדה ש- Developer.Yahoo.com הצליחו לצמצם את מספר קריאות הHTTP שלהם מ24 ל-4 בלבד (פי 6!)

אני ממליץ להשתמש בשיטה זו רק לקבצים שמשתנים אחת להמון זמן. כאלה שאתם יודעים שלא תצטרכו להתעסק עם הכאב ראש בניהול השמות שלהם ועריכת הקבצים הקוראים להם. אך אם נושא זה חשוב לכם למימוש על קבצים המתעדכנים בתדירות רבה, אז אני מאמין שתמיד ניתן לכתוב איזה תוכנה קטנה שתטפל בנושא הזה בשבילכם עם כל שינוי ועדכון שתבצעו.

לקריאה נוספת:

• עוד על expires header ביהאו, אצל החבר'ה שחשפו נושא זה לעולם
• Google's page speed: Minimize redirects

2. ארכיטקטורת HTML שגוייה

איך עמוד נולד?

בהתחלה הוא מגיע למסך שלנו. הדפדפן מקבל את קוד הHTML של הדף ומתחיל לתרגם אותו לעמוד ויזואלי.

דבר ראשון הוא רואה את אלמנט הHead. לאחר מכן הוא פותח את טאגית הbody וקורא את תכולתה. בתוכה הוא מוצא HTML המאופיין בצורה כזאת או אחרת ובסופו של דבר הוא מגיע לטאגית הסוגרת של אלמנט הBody, והטאגית הסוגרת של אלמנט הHTML. לאחר מכן הוא לוקח את כל מה שהוא קיבל, מעבד את זה לפי מה שהוא יודע ושופך את זה על המסך.

למה אצל אתרים מסוימים הדפדפן מצליח לשפוך את הדף מהר יותר? ולמה אתרים אחרים ששוקלים אותו דבר ממש נטענים יותר לאט? מה יכול להפריע לו לרוץ כמו שהיינו רוצים? האם יכול להיות שיש עוד כמה פרמטרים חוץ ממשקל קובץ הHTML והתמונות או ה-CSS וה-JS?

כאן הגענו לחלק הכי ברור במאמר. זה שאני אפילו לא אמור להתחיל לכתוב עליו כי ברור ש-HTML גרוע יכול להאט משמעותית את הדף, אך עדיין- בו ונמנה את הבעיות הקלסיות, וכמה טריקים מכובע איש צד הלקוח.

אז לבעיות הברורות מאליהן:

1. משקל דף גדול וכבד

טבלאות במקום HTML סטנדרטי, סמנטי, מצומצם איברים ורזה. קחו לדוגמה כותרת של עמוד. במה המפתחים מהאסכולה הישנה נוהגים לעשות כדי לעצב טקסט ולהגדיר כותרת של עמוד? טבלאות.

<table>
<tr>

<td>I'm a page title</td>

</tr>
</table>

במקום זאת בואו ונביט בקוד הנכון:

שימו לב. מ-6 אלמנטים קוד הדף שלנו התקצר ל-2. ארבעה אלמנטים פחות. כעת, קחו מסמך שלם וחשבו כמה אלמנטים יוכלו להיחסך לכם בעת מעבר מעיצוב טבלאי לסטנדרטי. הרבה מאוד.

לא רק ששיטה זו איננה נכונה כי היא איננה סמנטית, איננה סטנדרטית ואיננה תקנית (שימוש בטבלאות למבנה הוא נגד התקן של W3C), היא גם בזבזנית מבחינת נפח קוד ויש לה מספר לא קטן של חסרונות בהקשר של אופטימיזציית צד לקוח. אני לא הולך למנות את כל חסרונות בנייה טבלאית כי- 1. יש יותר מדי. 2. בואו ונתמקד באופטימיזצייה:

• על מנת לרנדר טבלה, הדפדפן זקוק לטאג הסוגר שלה על מנת להתחיל ולרנדר את הטבלה כולה. כן כן, גם את תכולתה. בבנייה תקנית האלמנטים קטנים יותר ואינם חלק מאלמנט ראשי.
• כתוצאה מכך שהאלמנטים עצמאיים ואינם חלק ממבנה כללי ניתן להכיל עליהם מניפולציות JS שונות למטרות ממשק בצורה קלילה. בטבלאות זה הרבה יותר ספגטי ויכול לגרום לדף להיטען לאט במקרה ומניפולציות אלו יתרחשו בעת עליית הדף.
• חשיבה טבלאית מבקשת לערוך הדף תוך העמסת מאפייני אלמנטים אינליינים, שיכפול מקטעי קוד ושימוש במבנה על מנת להשיג עיצוב ויזואלי, כמו למשל שימוש בTR בעל &nbsp; על מנת ליצור רווחי שורה.
  חשיבה תקנית מאידך חותרת לקוד המינימלי, יעיל, חכם, קטן, רזה וקריא שניתן. היא מבצעת שימוש בCSS על מנת לעצב הדף תוך שימוש בהיררכיית הHTML ולא כותבת שום מאפיין אינלייני בדף.
  בקישור הבא תוכלו לחזות במימוש תפישה זו על אלמנט Table. כן כן, אלמנט Table. מעולם לא אמרתי שלא משתמשים באלמנט הזה. יש לו תפקיד חשוב במסמכי HTML והוא לתאר מידע טבלאי.
  שימו לב כיצד מחבר המאמר לקח את האלמנט ובשימוש בCSS והיררכיית ה-DOM הוא מעצב את הטבלה. שימו לב כיצד קוד הCSS והHTML שלו נקיים ממאפיינים אינלייניים, קלי משקל ומודולרים וקלים לשינוי ותחזוקה עתידית – Accessible Data Tables. עוד על מאפייני אינליינים בסעיף הבא.

2. קוד אינלייני

שורות JS ומאפייני סטייל היושבים בראש העמוד או כחלק מהאלמנט עצמו, יוצרות מספר בעיות:
קודם כל משקל הקובץ גדל. משקל הקובץ ישאר זהה גם אם תוציאו את קוד הJS והCSS החוצה ותמקמוהו בקבצים חיצוניים, אך לאחר טעינת הדף בפעם השניה הקבצים לא יטענו )כי הם יתמקמו בקאש( וגודל הדף שירד לדפדפן יקטן משמעותית.

ברגע שקבצי ה-JS וה-CSS יושבים בנפרד ממסמך ה-HTML, הם יכולים לשרת מספר קבצים ובכך לחסוך את זמני הטעינה של כל אחד מהם. בעת כתיבת שורות ה-CSS וה-JS שלכם, אנא התחשבו בכללים הבאים.

צמצמו ככל הניתן, כמו קוזקים נאציים, את קריאות הקלאס המופיעות בדף שלכם. קחו למשל את מקטע הקוד הבא:

Code starts here
<div class="LeftSideMenu">
<h3 class="LeftSideMenu_Heading">I'm a heading</h3>
<p class="LeftSideMenu_Paragraph">i'm a paragraph</p>
<ul class="LeftSideMenu_List">
<li class="LeftSideMenu_ListItem">
<p class="LeftSideMenu_ListParagraph"></p>
</li>
<li class="LeftSideMenu_ListItem"></li>
<li class="LeftSideMenu_ListItem"></li>
<li class="LeftSideMenu_ListItem"></li>
</ul>
</div>
End of code

במקום זאת אנא התבוננו במקטע הקוד הבא:

In the CSS file
.LeftSideMenu{}
.LeftSideMenu H3{}
.LeftSideMenu P{}
.LeftSideMenu UL{}
.LeftSideMenu LI{}
.LeftSideMenu LI P{}

In the HTML
<div class="LeftSideMenu">
<h3>I'm a heading</h3>
<p>i'm a paragraph</p>
<ul>
<li>
<p>I'm a paragraph inside a List Item</p>
</li>
<li>I'm a List Item</li>
<li>I'm a List Item</li>
<li>I'm a List Item</li>
</ul>
</div>

אתם שמים לב שקלאס אחד איננו מופיע במסמך ה- HTML חוץ מקלאס מיכל האב. ה- Scope כמו שאני אוהב לומר.
חישבו קומפוננטות. קומפוננטות HTML. נסו לזהות דפוסים החוזרים על עצמם במסמך. שימו לב למכנים משותפים בין מקטעי המידע בדף ונסו לאחד בינהם. גם אם כותרת אחת שונה מהכותרת השניה, בדיוק בשביל זה CSS נכנס, הוסיפו קלאס שונה לאחת מהקומפוננטות ופשוט השתמשו באותו מבנה HTML ואותם סלקטורי CSS. כך תקטינו את מסמך הCSS שלכם ותצטרכו לבצע כמות תיקונים ועידכונים קטנה יותר למסמך הCSS שלכם.

שימו לב ל-2 קומפוננטות HTML אלה בעמוד הבית של Ynet. שימו לב כיצד, למראית עין 2 אלמנטים בעמוד אלו שונים זה מזה, אך בעצם הם דומים כלכך עד שהם בעצם אותו אלמנט, הנבדל רק בהופעת באנר תחתון, צבע רקע שונה וצבע רקע שונה ופינה מעוגלת לכותרת הקומפוננטה. אין סיבה לייצר קוד CSS שונה לכל אחת מהן. עדיף לנו להוסיף קלאס נוסף למיכל האב של הקומפוננטה הימנית ולהגדיר שתחתיה תשבנה הגדרות תצוגה שונות.

ברגע שתייצרו HTML בעל היררכיה פשוטה החוזרת על עצמה, יהיה לכם קל לשלוט על עיצובו באמצעות מסמך הCSS. מעבר לכך, עיצוב ארכיטקטורת HTML חכמה משפיעה משמעותית על גודל קובץ הCSS והJS שלכם, ומאפשרת לכם לכתוב קטעי קוד JS חכמים וקטנים. ולמה אני מתכוון?

עד לא מזמן, לפני שהשימוש בספריות JS הפך לסטנדרט, אנשים נהגו לכתוב JS בצורה מסוימת כאשר הם עבדו עם ממשקים ומימשו אינטראקציות בממשק. כיום, מנועי הסלקטורים בספריות הJS המודרניות עיצבו את אופן כתיבת קוד הJS והביאו למקום בו קוד הJS נשען המון על מבנה הDOM ומאזין לאירועים בדף במקום להגיב להתרחשויות בדף.

קחו למשל את הדוגמה הבאה: תפריט אתר ממונע JQuery. שימו לב לקוד הHTML שלו. הוא מינימלי עד אימה. אין שם שום דבר חוץ מרשימה פשוטה מאוד.

לאחר מכן שימו לב כיצד קוד ה- CSS וה- JS מבוסס על מבנה הDOM של התפריט והHTML איננו מכיל שום קריאות אינלייניות. כל הלוגיקה יושבת בחוץ בקובץ הJS ומאזינה להתרחשויות בדף. שימו לב גם כיצד קוד הJS מוסיף אלמנטים onTheFly לתפריט ולא מציג ומחביר דיבים מוחבאים שעלו עם טעינת הדף. כל פיפס חשוב. כל בייט כבד.

3. אלמנטי HTML המקפיאים את טעינת הדף

ישנו מושג חשוב מאוד בWebDesign ושמו סינכרוניזציה. קרי- האם הדף שלי תלוי בקובץ זה על מנת לרנדר העמוד וכתוצאה מכך הדף ימתין עד שהקובץ יטען במלואו ורק אז ימשיך לרנדר הדף. קבצי JS הם כאלה. כאשר ממקמים את קבצי הJS בראש העמוד- הדף כולו ממתין לטעינתם המלאה. כדי לפתור זאת באו לעולם 2 פתרונות – שימוש במאפיין Defer של טאג Script, או מיקום הקריאה לקובץ הJS בתחתית הדף, אם אין צורך בשניהם בעת טעינת הדף.

לעיתים נושא זה איננו תלוי בנו. לעיתים אנו צריכים לשלב קריאות לקבצי JS חיצוניים, כגון שירותי גוגל השונים – Google Analytics או Adsense אשר בתורם עלולים להאט באופן משמעותי את זרימת הדף, ולעיתים אף לתקוע כאשר שרתי גוגל נתקלים בעומסים כבדים.

כדי לפתור את הנושא של אנאליטיקס פשוט מקמו הקריאה בתחתית הדף. ממש לפני סגירת טאג הBody. על מנת לפתור את הנושא של Adsenseישנו פתרון מעולה: CSS.

הרעיון הוא פשוט – מקמו קריאות הJS ומיכלי הבאנרים בתחתית הדף (ממש כמו באנליטיקס) ובאמצעות CSS השאירו Space Holder ומקמו הבאנרים אבסולוטית. כך הבאנרים וקריאות הJS יטענו אחרונים, בסוף הדף, ולא ישפיעו על מהירות הטעינה.

יכולת נוספת להאצת הדף היא שימוש בספריות JS המאוחסנות על השרתים של גוגל. ספריות כגון Jquery, Mootools וכו'.
אם קובץ הJS שלכם יכול להתמקם בתחתית הדף, השתמשו ללא שום הגבלה בשירות של גוגל. חוץ מכם עוד רבים קישרו לספריות שלהם, דבר שמבטיח לכם טעינה מהירה יותר של הדף עקב הימצאות הקובץ הקאש של דפדפן המשתמש.
אך אם תכנון הדף שלכם דורש מיקום הקובץ בראש הדף, הייתי ממליץ לכם להשתמש בקובץ שיושב בפרויקט שלכם. מנסויים שערכתי (האמת לפני הרבה זמן, מעל שנה וחצי לפחות) עלה שהקישור לספרייה של גוגל האטה את עליית הדף, לעומת קובץ שהוא חלק מהפרויקט. אם למישהו יש פידבק בנושא, אשמח להתבדות, יש מצב שהחברה הללו שיפרו קצת מאז את העננים שלהם.

עוד אלמנט פוחז הוא הIframe. הבעיה עימו היא פתיחת Process של חלון דפדפן נוסף ברקע, ככה מאחורי חלון הדפדפן בו אתם שוהים באותו הרגע, ופעולה זו גם כן מאטה משמעותית את קצב רינדור הדף. כדי לפתור נושא זה השתמשו באותה שיטה שציינתי לטיפול בבאנרי גוגל, או שפשוט השתמשו בJS וHTML רגילים (או אפילו אגאקס) לאחר טעינת הDOM.

עוד על כך בהמשך…

4. תמונות ללא גדלים

כאשר הדפדפן מקבל את המסמך, הוא מתחיל לנתחו ולהבין כיצד לרנדרו למסך. ברגע שהוא נדרש לחשב את גודל התמונות, הוא מבצע פעולה הדורשת זמן. ברגע שגדלי התמונות מוגדרים לו מראש, חלק זה נחסך ממנו והדף פשוט מתרנדר הרבה יותר מהר למסך.

5. קבצי הJS נקראים לפני קבצי ה-CSS

חוק פשוט שלא כולם מכירים: כאשר הדפדפן מקבל בקשה לטעון קובץ JS מהדף, הוא עוצר את כל רינדור העמוד ומחכה שהקובץ יטען. למה הוא עושה זאת? כי אולי הוא חושב שבקובץ יש פונקציות הנדרשות לריצה בעת טעינת הדף, או בעת עלייתו. מה שזה אומר שאם הוא טוען קובץ מסויים, שום דבר אחר לא יטען עד שהקובץ לא סיים להיטען למטמון.
כתוצאה מכך ברגע שממקמים את הקריאות לקבצי הCSS לאחר הקריאה לקבצי הJS, קבצי הCSS ימתינו בסבלנות עד שקבצי הJS יטענו במלואם.

מקור התמונה: Google's page speed documentation

פתרון: מקמו את הקריאות לקבצי הCSS לפני הקריאות לקבצי הJS. כך קבצי הCSS יחלו להיטען בצורה מקבילה (קבצי CSS הם כאלה, להבדיל מJS) וקבצי הJS יטענו לפי סדרם, גם כן, ללא שום צורך בהמתנה לקבצי הCSS.

מקור התמונה: Google's page speed documentation

לקריאה נוספת: Google's page speed: Optimize the order of styles and scripts

3. CSS יעיל

אל תשכפלו סלקטורי CSS (קלאסים, IDs או שמות אלמנטי html גנרים כמו OL or DL). לטווח הקצר זה חוסך זמן אך לטווח ארוך הנזקים הם רבים – משקל קובץ מנופח ובזבזני ופגיעה ביכולת עריכת המסמך ומודולריותו. ומהי מודולריות ויכולת עריכה?

לשפת CSS יש כמה תכונות שהופכות את השפה הזו לחזקה במיוחד אם אתה משתמש בהן כמו שצריך: Grouping & Nesting inheritance. ברגע שבונים נכון את מסמך הCSS, שינוי צבע פונט אינו צריך להערך בכמה סלקטורי class. פשוט משנים את הערך בקבוצת סלקטורים אשר החזיקה את מאפיין הצבע וזהו. אין צורך לעבור על כל המסמך ולחפש היכן מוגדר הצבע.
מסמך CSS הבנוי חכם יהיה בעל המשקל הנמוך ביותר שתוכלו לממש. אינני ממליץ על שמות סלקטורים בעלי מספר קטן של אותיות לשם חיסכון במשקל (שימו לב ל- CSS של יאהו). אני לא חושב שחיסכון המשקל שמשיגה שיטה זו יעלה על 5% במקרה הקיצוני ביותר. בד"כ תחסכו K אחד עד שלושה ותקבלו מסמך לא קריא הדורש מסמכי תיעוד וניהולם.

4. אופטימיזציית JavaScript

אופטימיזציית JS אינה קשורה בהכרח למהירות עליית הדף, אך עדיין קיימים מצבים בהם הרצת הדף תלוייה בכמה שורות JS. למקרים כאלה כדאי ללמוד ולהשתפשף בנושא, ובכלל.

לקריאה נוספת:

• Performance Research, Part 1: What the 80/20 Rule Tells Us about Reducing HTTP Requests
• JavaScript Optimization
• Client side web site performance

כלים וספרים מומלצים בנושא אופטימיזציית צד לקוח

על מנת לנתח ולבחון את העמודים ישנם מספר כלים. Firebug הוא הכלי הראשון בחשיבותו לפיתוח לווב ומכיל בתוכו מספר כלים מצויינים:

• לשונית Net - באמצעותו ניתן לבחון את סדר טעינת הקבצים בדף, לנתח משקלם וזמני תגובתם, לבדוק את סוג תגובת הHTTP של הקובץ- האם הוא החזיר שגיאת 404 למשל, או 304 שמשמעותה – אל תוריד אותי כי לא השתנתי ומשוך אותי מהקאש שלך.
• סקריפט << Profile - באמצעות כלי זה ניתן לנתח את זמן הריצה של פונקציות הJS בעמוד, לבדוק יעילותן המתבטאת במשך זמן ריצתן וגם לשים לב למספר חזרות הריצה, דבר היכול להצביע על עיצוב קוד בעייתי.

על גבי Firebug מתיישבים 2 תוספים סופר חשובים: YSlow של יהאו ו- page speed של גוגל.
שניהם מבצעים כמעט אותו הדבר- מעניקים לדף אותו הם בוחנים ציון ע"י ניתוח ביצועי ומאפייני הדף. אלו 2 תוספים סופר חשובים להבנת ארכיטקטורת צד לקוח וקינפוג השרת. ניתן לחיות רק עם Yslow אך page speed יעניק תמונה יותר מלאה, לפחות בשלב הראשוני של למידת תחום ייעול ביצועים זה. לאחר שלומדים לעבוד נכון התוספים הופכים טיפה פחות רלוונטים.

page speed גם יקטין את משקל קבצי התמונות וה-JS שלכם וימקם אותם בתקייה וכך יאפשר לכם לבדוק את הקבצים שכווצו ואולי להוריד את משקל הדף. הבדל נוסף הוא סוג ההערות/המלצות שכל אחד מהתוספים נותן לייעול הדף. לכן טוב להתקין את שניהם ולהרוויח מין השניים.

בנוסף לYslow יש מסך נאה (components) המציג את הקבצים השונים בדף מחולקים לקטגוריות ומאפשר להבין טוב יותר היכן בדיוק הבעיה והיכן צריך לקצץ. כמובן ש- Web Developer toolbar של שועלאש מעניק מסך שכזה גם כן, עדיין העיצוב הויזואלי של הדף ידידותי למשתמשים חדשים ובכך יתרונו.

וכך גם הפיצ'ר הבא של YSlow, שהוא אולי החשוב מכולם: סטטיסטיקות.
לשונית זו של מציגה את רשימת הקבצים הכלולים בדף. היא מציגה את משקלי הקבצים ומספר קריאות ה-HTTP בדף (עליהם דיברתי מוקדם יותר במאמר). רשימה זו סופר חשובה כי היא מציגה אינפורמציה אודות הנושאים הבאים:

• המשקל הראשוני של האתר כאשר הלקוח נכנס אליו בפעם הראשונה ושום קובץ יושב בקאש של הדפדפן (Empty Cache), והמשקל בכניסה השניה (ואילך) בה חלק מהקבצים יושבים בקאש וחלק עדיין נטענים מהשרת (Primed Cache).
• מספר קריאות ה-HTTP בעת עליית הדף לראשונה ובפעם השניה ואילך.

צילום מסך YSlow נענע המהדורה המרכזית

וכיצד אינפורמציה זו יכולה לשרת אותנו? שימו לב לנתונים של דף המהדורה המרכזית של נענע:

• דף HTML אחד.
• 33 קבצי JS במצב empty cache ו8 פחות במצב prime cache.
• 5 קבצי CSS במצב empty cache רק 1 פחות במצב prime cache.
• אובייקטי פלאש נחתכו מ9 ל1, שהוא בתורו שוקל כמעט כלום.
• מספר תמונות הCSS והתמונות האינלייניות נותרו ממש ללא שינוי (חוץ מצדיקה אחת).

יש כאן עבודת צד לקוח גדולה שיכלה להתבצע ופשוט לא התרחשה.
שימו לב לאייקונים מימין למעלה- תיבת הכלים. ניתן היה לאחד את שמונת הקבצים לקובץ אחד, לחסוך משקל (כמה יחדיו תמיד שוקלים פחות מקובץ בודד כפי שציינתי מקודם) ולחתוך 7 קריאות HTTP.

אייקוני הפרסונליזציה כולם ניתנו לאיחוד, הרי הם ותמונות הרקע בנויים מ2 גוונים שלאחר איחוד פשוט ישקלו כלום.
כל תמונות ה-CSS הם תמונות רקע וחלק גדול מהתמונות הן אייקונים, כך שעבודת  spriteset יכלה להתבצע כאן ולחסוך תעבורה וזמן טעינה.

את קבצי ה-JS היה ניתן לאחד, או לפחות לאחד ככל הניתן. אם תריצו את YSlow בדפדפן שלכם תוכלו לצפות בקבצים עצמם ולשים לב שחלקם שוקלים פחות מקיי בודד. למה לא היה ניתן לאחדם? אני בד"כ נוהג בפרויקטים שלי לאחד את כל פלאגיני ספריית הJS שלי לקובץ אחד גדול וכך חוסך קריאות HTTP מיותרות.

שימו לב לדוח של עמוד הבית של Yahoo.com:

שימו לב, מ-38 קריאות החברה ירדו ל-2.
1 כי אין מה לעשות – צריכים לקרוא לעמוד ה-HTML שלעולם לא יוכל לשבת בקאש כי הדפדפן תמיד יבקש את ה-HTML עצמו של הדף. ו-1 קובץ נוסף שאין לי מושג מהו ומשקלו מאוד זניח.

שימו לב מה קורה כאשר אתם מרפרשים הדף. נכון שכמעט ולא מרגיש לכם שהדף התרפרפש? החווייה זו בין השאר בזכות הדיגום של צימצום קריאות ה-HTTP, אך לא רק.

ויש גם ספרים

סטיב סאודרס הוא מייסד תחום ביצועי צד הלקוח מבחינתי. הוא זה שהיה אחראי על הצוות של yslow ביהאו (כעת הוא עובד בגוגל) והוא הוציא 2 ספרים. אחד פורץ דרך High Performance Web Sites: Essential Knowledge for Front-End Engineers, והשני יצא ביוני 2009- מה שאומר שהוא ממש חדש- Even Faster Web Sites: Performance Best Practices for Web Developers

הראשון נוגע בצד לקוח אך דן גם באופטימיזציית שרתים. הספר השני, שלצערי עדיין לא הנחתי ידי עליו, עושה רושם שדן ממש בעיקר באופטימיזציית צד לקוח.

הספר הראשון שעליו אני יכול להעיד, הוא חשוב מאין כמותו. את כל החומר שבספר ניתן לקרוא ברשת דרך הקישורים ש-Yslow מעניקה ברשימת ההמלצות המרכיבות את הציון ש-Yslow מעניק לדף, אך מי שמעוניין להיכנס טיפה יותר לעומק מוזמן בהחלט לקנות אותו.

סיכום ומסקנות

מאמר זה ניסיתי להעביר לכם קצת מהנסיון והידע שלי.

הנקודה החשובה ביותר שאני רוצה שתקחו מהמאמר שלי היא שאופן תכנון ובניית הדף הם גורם ישיר ביותר לביצועיו.
כל שורה במסמך ה-HTML שלכם תקבע את אופי וצורת מסמך ה-CSS וה-JS שלכם. כתיבת HTML צריכה להיות מלאת אכפתיות לכל תו ושורה. ברגע שאכפתיות זו לא תהה קיימת, כך גם התנהגות הדף והאתר כולו תהנה בהתאם.

המון בהצלחה,

שלומי אסף (NeoSwf) הינו מפתח צד לקוח וחוויית משתמש מאז שנת 2001. הוא חיי בברזיל עם אישתו ומצפה לביתו הראשונה. בעברו נסיון עם כמה חברות בינוניות וחברות סטארטאפ ישראליות וכעת הוא מנהל בברזיל את תחום חוויית המשתמש וצד הלקוח אצל שחקן גדול. בעבר, כשעוד היה לו זמן, הוא גם ניהל את הבלוג www.webdesign.org.il

מכירים טכניקות אופטימיזציה נוספות?

רציתי להודות לשלומי על המדריך המעולה הזה! אני בטוח שהוא יכול לסייע לרבים מכם להפוך את העמודים באתרים שלכם לאיכותיים יותר. את הידיעה כי גוגל ישתמשו בפרמטר "זמן טעינת עמוד" הזכרתי לאחרונה במגזין של אלקטרו, אך לא היה לי את הידע לכלול מידע מפורט והדרכה כיצד באמת להקטין את זמן הטעינה באמצעות אופטימיזציה – המדריך הזה אמור להשלים את התמונה.

לקריאה נוספת: עוד מידע על אופטימיזציה למנועי חיפוש

אני בטוח שחלקכם משתמשים בטכניקות שצויינו כאן בפוסט ובטכניקות נוספות, אני יותר מאשמח לשמוע את דעתכם בעניין ואודה לכם אם תשתפו אותנו. כיצד אתם עושים אופטימיזציה? מהן השיטות שאתם משתמשים בהן כדי להקטין את זמן טעינת העמוד?

לינק לפוסט המקורי: אופטימיזציה לקוד האתר – איך ליצור עמודים סופר מהירים? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• בלעדי: סקירת כלי חדש לניתוח קישורים – CognitiveSEO (ו-50 קופונים חינם)
• רוח של שינוי ביאהו: המנכ"ל פוטרה מתפקידה
• הרוח נושבת לכיוון ה- UO (אופטימיזציית משתמשים)
• איך למדוד ולדווח מהירות זמן טעינת עמודים בגוגל אנליטיקס?
• מספרים מדאיגים: האם מנוע החיפוש של יאהו בתהליכי גסיסה?

אופטימיזציה של יחס ההמרה הוא אחד הנושאים החמים ביותר בעולם השיווק באינטרנט ובמנועי החיפוש בפרט. מכיוון ש-SEO הוא בסופו של דבר חלק קטן מתהליך מרקטינג גדול, חשוב היה לי לתת במה לנושא הזה בבלוג. את פוסט האורח הבא כתב אחד הקוראים הוותיקים שלי בשם רותם ז., אשר מגיע מעולם ניהול התוכן באינטרנט. פוסט מקצועי שמסכם את כל העניין הן עבור המתחילים מבינינו והן הכרישים.

מהו שיווק לאחר הקליק?

לא פעם מתואר תהליך המכירה באינטרנט כמעין משפך:

ראשיתו של משפך המכירה היא בחשיפת הגולש (impression) למודעות מילים, לבאנרים או לתוצאות האורגניות במנועי החיפוש. השלב הבא בתהליך הוא הקליק – הלחיצה של הגולש על המודעה, אשר מעבירה לשלב השלישי, ההתחייבות (engagement). בשלב זה נוצר הקשר בין הגולש ובין ההצעה השיווקית או המוצר. הצלחה בשלב ההתחייבות מובילה לשלב הרביעי והאחרון במשפך המכירה – שלב ההמרה, בו מבצע הגולש רכישה, ממלא את פרטיו האישיים או מבצע פעולות אחרות שהמשווק כיוון אליהן.

המונח שיווק לאחר הקליק (Post-Click Marketing) מתייחס לכל שלבי השיווק המתרחשים לאחר שהגולש לחץ על הבאנר או מודעת המילים, כלומר החל מהשלב השלישי והלאה. שתי שיטות שיווק לאחר הקליק נפוצות ומוכרות הן שימוש במיני-אתרים (Mini Sites) ושימוש בדפי נחיתה.

מבחינת המשווק, נקודת המוצא של שיווק לאחר הקליק היא מצוינת. אם המשווק ביצע מחקר מילים טוב ובנה את הקמפיין הפרסומי שלו בצורה נכונה, הוא יודע בדיוק מה מחפש הגולש שלחץ על המודעה וכך למעשה יכול להפעיל טקטיקות שיווק ממוקדות בהתאם למחרוזת החיפוש של הגולש או לתוכן המודעה שהביאה את הגולש ללחיצה.

בניגוד למה שמשווקים רבים נוטים להניח, שיווק לאחר הקליק אינו אומר בהכרח כי הגולש נמצא "בכיס שלהם". גם לאחר שהגולש ביצע את הפעולה הראשונית של הלחיצה על המודעה, עדיין ניצבת בינו ובין ההמרה המיוחלת פעולה נוספת שעליו לבצע – וכדי לגרום לגולש לבצע פעולה זו, על המשווק לבנות דפי נחיתה אפקטיביים וחכמים.

דפי הנחיתה של היום הם לא דפי הנחיתה של פעם

את מקומם של דפי המכירה הארוכים והמסורבלים שהיו נפוצים בעבר תפסו דפים רזים וממוקדים, שכל פרט ופרט בהם נבדק ונבחן על מנת שיניעו את הגולש המבקר בהם לפעולה וזאת תוך כדי שמירה על יחס המרה גבוה ככל האפשר.

גולשים המגיעים לדף נחיתה רואים בו עמוד אינטרנט רגיל. קצת תוכן, קצת תמונות, כותרת, שדה רישום, הכל כרגיל.
שום דבר לא מסגיר את התכנון הקפדני ואת המעקב המדוקדק המתבצע מאחורי הקלעים של הקמפיין הפרסומי.
מבט מעמיק יותר, מבעד למשקפיים של אנשי שיווק אינטרנט מיומנים, יחשוף את המורכבות הכרוכה בבניית דף נחיתה אפקטיבי.

בהפשטה גסה, תהליך בניית דף נחיתה מורכב מארבעה שלבים:

1. אפיון ראשוני של דף הנחיתה על בסיס בריף המכיל מידע המתקבל ממחקרי שוק שונים.
2. כתיבת דף הנחיתה וביצוע התאמות שונות בהתאם לפילוחים שונים שהוגדרו בשלב האפיון.
3. הרצת הקמפיין ברשתות הפרסום השונות ואגירת נתוני הביצועים של כל המודעות והדפים.
4. ביצוע אופטימיזציה של יחס ההמרה (CRO או Conversion Rate Optimization), כלומר ניתוח הנתונים שהתקבלו בזמן הרצת הקמפיין וביצוע אופטימיזציה לכל אחד מדפי הנחיתה באמצעות מבחני A/B) split tests) או מבחנים מרובי-משתנים (multivariate).

בקמפיינים עתירי תקציב של חברות גדולות, כשסכומים גדולים מונחים על הכף, תהליך זה אורך זמן רב ומושקעות בו שעות עבודה רבות. אך אין סיבה לכך שהתייחסות רצינית לבניית דפי נחיתה תהיה נחלתם הבלעדית של חברות ועסקים גדולים – גם לעסקים בינוניים וקטנים יש הרבה מה להרוויח מהתמקצעות בבניית דפי נחיתה כחלק מהעלאת קמפיין פרסום באינטרנט: חיסכון בתקציב הפרסום ויותר לידים ומכירות, או במונח המקצועי – שיפור ה-ROI.

השלב הרביעי בתהליך, שלב האופטימיזציה, הוא השלב בו גלומות האפשרויות הרבות ביותר למקסם את יחס ההמרה ולהפוך את דף הנחיתה לממיר בצורה טובה ככל האפשר. זאת, משום שניתן לנצל בו את הנתונים שהצטברו בשלב השלישי ולבצע בדף אופטימיזציה אינסופית לשם שיפורו. אם תשאלו אותי, מדובר גם בשלב המרתק ביותר.

ראנד פישקין מ-SEOMOZ הכריז לא מזמן כי תחום האופטימיזציה של יחס ההמרה עומד להיות אחד הנושאים החמים של עולם השיווק באינטרנט בשנת 2010 ולנוכח ההתפתחות המואצת של התחום בשנים האחרונות – ברור למדי מדוע.

אופטימיזציה של יחס ההמרה – 9 טיפים למתחילים

נתחיל בהסתייגות: מדובר במקצוע לכל דבר. מומחי אופטימיזציה אמונים על ידע מורכב ועשיר ולא ניתן ללמד בפוסט אחד את כל רזי המקצוע, אך לטובת אלה המעוניינים לבצע אופטימיזציה טובה לדפי הנחיתה שלהם גם בלי להשקיע סכומים גדולים בגיוס אנשי מקצוע מתמחים, הנה היכרות ראשונית עם התחום:

1. נוהגים להשתמש במבחני CRO לשתי מטרות עיקריות:

• בחינת ההשפעה של שינויים בתוכן או בעיצוב דף הנחיתה לטובת שיפור יחס ההמרה שלו. למשל: בדיקה כיצד ישפיע עיצוב שונה של כפתור הנעה לפעולה או כיצד ישפיע קופירייטינג שונה לכותרת הראשית של דף הנחיתה.
• איתור ופתירת תקלות בשלבי השיווק שלאחר הקליק. למשל: בדיקת הסיבות ל-Cart Abandonment, כלומר נטישת גולשים את תהליך המכירה לאחר שכבר בחרו מוצרים שונים לסל הקניות שלהם באתר.

2. הימנעו מתוכן משוכפל - אחת הבעיות של מבחני CRO היא בעיית התוכן המשוכפל שנוצר כאשר בודקים עיצוב של דף נחיתה מסוים בעוד שהתוכן נשאר זהה. על מנת לפתור בעיה זו השתמשו בתג המטא noindex , בתג ה-canonical או הוציאו את אחד הדפים מהקובץ robots.txt שבתיקיית השורש של האתר. בתום המבחן תוכלו לעשות הפניית 301 מדף המבחן לדף שנבחר על מנת שלא לאבד את ה-link juice שאולי נאסף בו בזמן המבחן.

3. צרו מערך בדיקות מקיף - כל רכיב בדף הנחיתה או באתר שלכם ניתן לבחינה במבחני CRO החל משינוי דרמטי כמו תוכן חדש לחלוטין בדף ועד לשינוי מינימאלי כגון החלפת צבע של כפתור מסוים. מקרי מבחן שמפורסמים בבלוגים ובאתרים העוסקים ב-CRO מראים כי לפעמים שינויים מזעריים הנראים תחילה כחסרי משמעות הם בעלי השפעה רבה על יחס ההמרה, ולכן כדאי לבנות מערך בדיקות מקיף ככל האפשר.

4. הכינו טבלת רכיבים - לפני הכנת מערך בדיקות CRO הכינו טבלה מסודרת של הרכיבים אותם אתם רוצים לבדוק: כותרות הדף, תוכן הדף, מקטעי תוכן מסוימים בדף, התמונות בדף, כפתור ההנעה לפעולה בדף (מיקום, צורה, צבע), שדות הרישום בדף, העיצוב הכללי של הדף, אלמנטים עיצוביים ספציפיים בדף – הרשימה ארוכה ומורכבת ועל מנת לבנות מערך בדיקות מקיף כדאי לעשות זאת בצורה מסודרת.

5. השתמשו בכלים ייעודיים – ישנם לא מעט כלים קנייניים שיעזרו לכם לבנות מבחני CRO, אולם ישנם גם כלים חינמיים טובים ובראשם Google Website Optimizer המעולה המספק את כל הדרוש עבור CRO בסיסי. למשתמש המתחיל כדאי להתמקצע על כלי אופטימיזציה זה, אם כי כדאי לזכור שהשימוש ב-GWO חושף בפני גוגל נתונים על האתרים שלכם ולכן ישנם בעלי אתרים הנמנעים משימוש בכלי זה.

6. החליטו על סוג המבחן – בנוסף לרשימת הרכיבים אותם אתם רוצים לבדוק, החליטו על סוג המבחנים אותם תערכו:

• מבחני A/B – השוואה בין דפי אינטרנט הנבדלים ברכיב אחד או במספר רכיבים קטן.
• מבחנים מרובי-משתנים (multivariate test) – השוואה בין דפי אינטרנט הנבדלים במספר רכיבים רב.

מבחני A/B טובים יותר לדפים בעלי תנועת גולשים חלשה והם קלים יותר לביצוע ולניתוח.
בנוסף למבחנים אלה ישנם עוד סוגי מבחנים רבים שניתן לערוך כחלק מאופטימיזציה של יחס המרה: מבחני Eye Tracking, מפות קליקים, יצירת פרסונות ושלל שיטות המשמשות בעיקר אנשי UX ו-UI. ברוב המקרים, מבחנים אלה דורשים ציוד יקר או תוכנות מורכבות ויקרות, כך שלמשתמש המתחיל כדאי להתמקד בשיטות הפשוטות יחסית – מבחני A/B ומבחנים מרובי-משתנים.

7. הרחיבו אופקים בנושא - עיקר העבודה ב-CRO הוא בבניית מערך ההשערות ובניתוח התוצאות שהתקבלו במבחנים. כפי שציינתי לעיל, כל אלה בהחלט לא ניתנים ללימוד בפוסט אחד ולכן לא אתעכב עליהם כאן. הניסיון הוא המורה הטוב ביותר לבניית מערך בדיקות יעיל ככל האפשר, ולכן לאלה העושים את צעדיהם הראשונים בעולם האופטימיזציה כדאי לקרוא כמה שיותר על הנושא ברשת ולהתעמק בעיקר בתיאורי מקרי מבחן של CRO שבוצעו על אתרים ודפי נחיתה – הרשת רוויה בכאלה ומכולם ניתן ללמוד.

8. מתי להפסיק לבחון את האתר או את דף הנחיתה? למעשה, מבחני CRO לא מסתיימים לעולם. מומחי אופטימיזציה יאמרו לכם כי כל ניתוח של מבחן CRO שבוצע מעלה מיד השערות לגבי סוגיה אחרת אותה צריך לבדוק. אתרים מורכבים ודפי נחיתה חייבים להימצא בבחינה אינסופית כיוון שתמיד ניתן למצוא בהם דברים שיש לשפר.

9. חישבו על הגולש – בסופו של דבר, אופטימיזציה של יחס המרה באתר או בדף נחיתה דורשת הרבה מאוד ענווה. לכולנו, בוני אתרים, מעצבי אתרים, קופירייטרים ואנשי שיווק באינטרנט, יש תפיסות מסוימות לגבי איך אתר או דף נחיתה צריכים להיראות. לפעמים תפיסות אלו אינן עומדות בקנה אחד עם מה שהגולשים באמת אוהבים ואנו נדרשים לוותר על האגו המקצועי כי מה שחשוב זה מה שעובד.

לקריאה נוספת: עוד מידע על אופטימיזציה למנועי חיפוש

רותם ז. כותב את הבלוג Rich Text Editor העוסק בניהול תוכן אינטרנט דיגיטלי ושיווקי. עקבו אחריו גם בטוויטר.

לינק לפוסט המקורי: אופטימיזציה של יחס המרה (CRO) – איך עושים שיווק לאחר הקליק? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• תקציב שיווק ופרסום באינטרנט הוא פשוט לא מעניין – איך באמת לחשב רכישת לקוח?
• פרסום בפייסבוק למתחילים ומתקדמים – המדריך היחיד שאי פעם תצטרכו
• הכירו את AdByTime: ליסינג לבאנרים
• אופטימיזציית גולשים – שיפור חווית הגולש בעקבות פנדה 2.2
• 10 טעויות נפוצות שחברות עושות בשיווק בפייסבוק (+פתרונות)

בפוסט האורח הבא נדבר על מהם השלבים השונים בהתפתחות חשבון PPC. תהליך האופטימיזציה הוא תהליך אין סופי, אבל ניתן לאפיין אותו גם במספר שלבים מרכזיים. נסו לזהות את השלב שבו אתם נמצאים. להלן ארבעת השלבים:

שלב ראשון: "Off Line", לפני שבכלל העלינו את הקמפיין

שלב זה מאופיין בכל אותן פעולות שעושים לפני שהחשבון הופך לפעיל. בהתחלה יש לתת את הדעת לשאלות כמו: מה מטרת החשבון? מה התקציב שלנו לחודש הראשון, השני וכו'? מה ייחשב כהצלחה או כישלון של החשבון?

אחרי שענינו על השאלות הנ"ל, אפשר להתחיל לבנות את החשבון. בהתחלה יש לאסוף את כל המילים והמודעות בקובץ Excel או ב-Google Editor, מבלי שנצטרך עוד לעלות לאוויר שום דבר. שלב זה מניח את היסודות של החשבון והוא מאופיין במחקר מילים ומודעות. לרשותנו מספר כלים למציאת מילים ומחרוזות "זנב ארוך" (Long Tails), בהם נעשה שימוש למציאת המילים בחשבון. אחרי שמצאנו את המחרוזות המרכזיות של החשבון, נשאר לנו לחלק אותם לקבוצות ולקמפיינים ולנסח לכל קבוצה מודעה מתאימה.

ניסוח מודעות נעשה בדר"כ לפי השיטה הבאה, מחפשים את המילים המרכזיות של החשבון בגוגל ובודקים אילו מתחרים מופיעים בדף התוצאות. אחרי שראינו על איזה מסר המתחרים שלנו מופיעים, מה שנשאר הוא לנסח 2-3 גרסאות למודעות שלנו. מומלץ לנסח מודעות שיבדלו וידגישו בדף התוצאות את האתר שלנו על חשבון המתחרים.

שלב שני: "מתן אור ירוק", החשבון הופעל ואנחנו מופיעים בגוגל

אחרי ששתלנו את קוד ההמרה (Conversion Code), קישרנו את החשבון ל- Google Analytics ועוד מספר פעולות טכניות, ניתן להפעיל את החשבון. אחרי כ-15 דק' מהרגע שהחשבון עלה לאוויר ניתן יהיה לראות חלק מהמודעות שלנו בדף התוצאות של גוגל.

ישנן מספר מתודות בנושא, כיצד להתחיל חשבון PPC. בהתחלה מומלץ לקבוע בידים יחסית גבוהים על המילים במטרה לגרום למודעות להופיע במיקומים גבוהים ובכך לשפר את ה-QS של החשבון. כ"כ אפשר להתחיל בפרסום של חלק הקבוצות ורק מאוחר יותר להפעיל את שאר הקבוצות.

השלב השני מאופיין בכך שאנו אוספים הקלקות וחשיפות. במטרה לעשות אופטימיזציה בשלב הבא. יש צורך לאסוף מידע על תפקוד החשבון (כמות הקלקות, חשיפות, עלויות וכו') ורק אחרי שמספיק מידע נאסף, ניתן יהיה להתחיל לעשות מהלכים לשיפור תוצאות החשבון. לרוב השלב השני לא יהיה רווחי וצריך לזכור כי קניית המדיה נעשית לצורכי לימוד, יש להיעזר בסבלנות. מבחינה סטטיסטית כדאי לאסוף מאות הקלקות בטרם נמשיך לשלב הבא, ככל שהמדגם שברשותנו יהיה גדול יותר, כך יהיה ניתן לערוך שינויים בצורה ודאית יותר.

שלב שלישי: "מעכשיו הכול יראה ורוד", התחלת האופטימיזציה

אחרי תקופה מסוימת ניתן כבר להתחיל לערוך מספר פעולות אופטימיזציה עיקריות שמטרתן לשפר את תפקוד החשבון. להלן הפעולות העיקריות:

• אופטימיזציה בידים - הכוונה בשינוי הבידים על המילים, למשל: למילים שנמצאות במיקום נמוך וכמעט ולא מופיעות בעמוד הראשון, נשקול להעלות את הביד במטרה לייצר חשיפה רבה יותר. להבדיל, מילים המופיעים במיקום ממוצע גבוה, נשקול להוריד להם את הביד במטרה לייעל את החשבון (אין צורך לשלם יותר, כאשר אנחנו כבר במיקום גבוה).

• אופטימיזציה למודעות – בשלב הראשון נאמר כי לכל קבוצת מילים נחבר כ-2-3 גרסאות של מודעות. בשלב זה כבר ניתן לזהות איזו מודעה זוכה ליותר אחוזי הקלקה (CTR)? למי יש את אחוז ההמרה הגבוה ביותר (Con. Rate)? ועוד. לפי הניתוחים הנ"ל, אפשר להחליט על אילו מודעות יישארו ואילו מודעות נעצור. התכנסות למודעות היעילות ביותר יכול להביא לשיפור מיידי בתפקוד החשבון.

• אופטימיזציה למילים – כוללת עיבוי של מחרוזות נוספות, הוספת מילות שלילה (Negative Keywords), הפסקה של מילים אשר לא הביאו תוצאות ועוד. בעיקר מדובר על הרחבה למילים חדשות, מחרוזות קצה (זנב ארוך) שיביאו תנועה איכותית בעלות נמוכה יחסית.

הפעולות הנ"ל הן מרכזיות בתהליך האופטימיזציה. מספר שינויים קטנים ומהירים יכולים להפוך קמפיין "בזבזני" לרווחי, תוך זמן קצר. ישנם עוד מספר פעולות אופטימיזציה, עליהן נדבר בהרחבה בפוסט אחר.

שלב רביעי – "החיים הם כמו גלגל", אופטימיזציה כחלק מהשיגרה

עד כה עלינו עם החשבון, למדנו אותו וגם ערכנו מספר צעדים מרכזיים לשיפור תיפקדו. משלב זה תהליך האופטימיזציה די חוזר על עצמו. חל שיפור עצום מאז השלב השני, לעיתים החשבון כבר נמצא ברווחיות (Positive ROI) ופועל כמו שצריך. מעכשיו הפעולות מתחלקות לשניים: שימור ותפעול של החשבון והחלק השני הוא להמשיך לערוך פעולות אופטימיזציה במטרה להמשיך לשפר את החשבון (לייצר המרות נוספות בעלות נמוכה). פעולות מאין אלה כוללות: המשך בחינה של מודעות (A/B Testing), הרחבת מילים, פרסום במנועים נוספים ועוד.

לסיכום, אני מקווה שהפוסט עזר לכם לזהות באיזה שלב נמצא חשבון ה-PPC שלכם וכיצד אתם נערכים להמשיך את פעולות האופטימיזציה שלכם. האם יש לכם חשבון שצמח בשלבים אחרים? האם אתם מכירים דרכים נוספות לניהול חשבון? ספרו לנו, נשמח לשתף את קהילת הגולשים במודלים נוספים לניהול חשבון PPC.

מעוניינים בקריאה ופרסום מאמרים נוספים? כנסו לאתר Rich-Text.

לינק לפוסט המקורי: אבני דרך בצמיחת והתפתחות קמפיין PPC מוצלח נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• הקמפיין האסור של גוגל כרום – טעות תמימה או מהלך שיווקי מבריק?
• תקציב שיווק ופרסום באינטרנט הוא פשוט לא מעניין – איך באמת לחשב רכישת לקוח?
• 6 טעויות נפוצות בבחירת מילות מפתח לקידום האתר
• אין ארוחות חינם: סוף לעידן הספאם בדומיינים co.cc
• העניינים מסתבכים: גוגל עומדת לחקירה גם במולדת

בעלי אתרי אינטרנט ואנשי שיווק ישראליים מתמקדים בדרך-כלל בקהלי-יעד דוברי אנגלית או דוברי עברית. הסיבה ברורה ומובנת: אלו השפות בהן הם שולטים ומסוגלים לתקשר עם לקוחותיהם בקלות.

חברה המגדירה את קהל-היעד בו תתמקד כאשר היא משווקת את מוצריה, מניחה במקרים רבים (לפעמים מדובר בהנחה לא-כתובה, מעין הנחה-לצרכי-עבודה) שקהל-היעד דובר אנגלית או עברית.

כמה ממנהלי השיווק יאמרו כי מוצריהם נמכרים "בכל העולם" אך למעשה יתכן מאוד שרק דוברי אנגלית נחשפו למוצרי החברה, מכיוון שאתר האינטרנט של החברה, חומרי השיווק ואנשי-השיווק היו באנגלית בלבד.

כ- 29% מגולשי האינטרנט הם דוברי אנגלית, ולכן אנגלית היא ללא ספק השפה החשובה ביותר באינטרנט, אולם ראוי שכל ארגון או בעל-אתר ישאל את עצמו האם היה יכול להשיג יותר לקוחות לו היה יכול לתקשר עם דוברי שפות אחרות.

קיימים יתרונות רבים בשימוש בשפות זרות בעולם האינטרנט

1. חשיפה מיידית לקהלי – יעד חדשים ופוטנציאל עלייה במכירות עקב כך.
2. יצירה מיידית של יתרון יחסי לעומת מתחרים, אשר אינם מתרגמים את התוכן שלהם.
3. שימוש חוזר בתוכן קיים למטרות SEO – למשל תרגום הבלוג שלך לשפות נוספות אינו מצריך כתיבת תוכן חדש.
4. פחות תחרות על מילות – מפתח ממומנות ושאינן ממומנות.
5. אפשרות קבלת CTR גבוה יותר על מילים בשפות זרות > Quality Score גבוה יותר למילים הללו.
6. הגדלת הסיכוי ליצירת "באזז" סביב המוצר שלך – מוצרים ומותגים רבים באינטרנט הופכים להיט בקרב קהל-יעד אחד בלבד, בעל מאפיינים תרבותיים ספציפיים. דוגמה לכך היא הרשת חברתית של גוגל – Orkut – אשר זכתה להצלחה מסחררת בברזיל בלבד, בזכות גרסה לוקאלית מוצלחת.
7. הגדלת הפוטניאל לשיתופי פעולה ושותפים חדשים בתוכניות שותפים.

ההחלטה על לוקאליזציה של תוכן איננה החלטה שיש להקל בה ראש. כדי לקבל החלטה זו יש להגדיר גיאוגרפית ולשונית את קהל-היעד. דוגמאות:

• סינית - איזו סינית ? מנדרין ? קנטונזית ? שנחונזית ? איזה כתיב סיני – מופשט (Simplified), מסורתי (Traditional).
• פורטוגזית - האם קהל היעד חי בפורטוגל או בברזיל ?
• ספרדית - ספרדית של אמריקה הלטינית או של ספרד (יש גם רזולוציות נוספות) ?

תרגום אנושי מול תרגום מכונה

מכיוון שלתרגום ישנה עלות כספית משמעותית, בוחרים בעלי אתרים רבים בפתרון קל: תרגום באמצעות תרגום אוטומטי (או: תרגום מכונה). כיום אפשר לעשות זאת באמצעות הכנסת פלאג-אין למערכת ניהול התוכן של האתר והופ! התוכן באתר במגוון שפות נוספות.

בחירה בפתרון הקל הזה היא טעות יסודית שתפגע באתר ובמוצר אותו משווק האתר, מכיוון שהתרגום האוטומטי אינו מפיק תוצאה איכותית:

1. ההנחה לפיה משתמשי האתר מבינים שהתרגום נעשה על ידי אלגוריתם ממוחשב ולא על ידי מתורגמן איננה נכונה (למעט במקרה של משתמשי אתרי טכנולוגיה). המשתמשים החדשים מבינים שמדובר באתר שתורגם באופן גרוע.
2. אתר המתורגם באופן גרוע נחשד מיד כאתר חובבני ואף כאתר Scam.
3. איכות התרגום אף משפיעה על תפיסת איכות המוצר עצמו.
4. שימוש בתרגום מכונה לתרגום האתר אף מזבל את רשת האינטרנט ותוצאות החיפוש, אם נעשה שלא באמצעות קוד המשנה את תוכן הדף דינאמית. לדוגמה – פוסט "אמיתי" הכולל תוכן שהופק באמצעות תרגום מכונה ימשוך תנועת גולשים ממנועי חיפוש. הגולשים הללו ינטשו מיד את העמוד ויגדילו את ה- Bounce Rate באתר, מעבר לדיעה השלילית שגיבשו אודות האתר ובעלי האתר.

בקיצור – אין "לחפף" ביצירת גרסה לוקאלית. הפגיעה במיתוג האתר ובמיתוג האישי יקרה הרבה יותר ממחיר התרגום.

מה כן אפשר לעשות אם אין תקציב לתרגום איכותי ?

• אפשר להשקיע בתרגום איכותי של דף הנחיתה בלבד.
• בטווח המיידי, יצירה של סאב-דומיין הכולל את דף הבית בלבד. כאשר יהיה תקציב – מרחיבים את התוכן המתורגם.
• שיתוף רווחים עם מתרגם בתמורה לתרגום.

איך בוחרים מתרגם ?

1. המתרגם חייב להיות דובר שפת-אם של שפת היעד אליה מתרגמים ואם ניתן להתגורר פיזית בארץ בה חי קהל היעד. לכל שפה ותרבות יש את הסלנג שלה, הניבים שלה והניואנסים הדקים שלה.
2. כדאי מאוד שהמתרגם יהיה מקצועי בתחום התרגום (למד תרגום או בלשנות במוסד אקדמי) – נסו לתרגם בעצמכם טקסט ותבינו למה.
3. יש להיזהר בבחירת מתרגמים מאתרי פרילנסרים. במקרים רבים מדובר ברמאים המבצעים תרגום מכונה במסווה של מומחיות.
4. מומלץ לבדוק את התרגום באמצעות מתרגם בלתי-אמצעי נוסף, שיכול גם לשמש להגהה לשונית של התוכן וסגנונו. כאשר הטקסט מתורגם ונבדק על ידי שני מתרגמים מקצועיים האיכות גבוהה מאוד.
5. דרוש מהמתרגם תרגום קטע לניסיון. בדוק עם מתרגם אחר את איכות התוצאה (כבר ראינו בעבר איך כתיבת תוכן איכותי יכולה לשמר את הגולשים ולהגדיל את חוויית המשתמש).
6. תרגום הוא תהליך איטי. מתרגם מקצועי מתרגם כ- 250-300 מילים בשעת עבודה. על מנת שפרויקט התרגום יסתיים במועד שבו אתה צריך אותו – דרוש התחייבות מהמתרגם ל- Deadline, ודרוש לעקוב אחרי התקדמות הפרויקט מדי יום.

לסיכום, תרגום תוכן אתרי אינטרנט מקנה יתרונות שיווקיים רבים, אך אין להקל בו דעת, משום חשיבותו לערך המותג ולמוניטין של החברה או בעלי האתר.

התמונה באדיבות: Rachel Watford

לינק לפוסט המקורי: איך תקדם ותשווק את האתר שלך לדוברי שפות זרות? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• איך גוגל פלוס הולך לשנות את כללי המשחק בשיווק במנועי חיפוש?
• שאלת מיליון הדולר: איכות או תכיפות תוכן?
• דומיינים ישראלים בעברית – החל רישום מוקדם
• האם גוגל מענישים שמות דומיין בעברית?
• אופטימיזציה לתוכן באתר – איך לפזר את מילות המפתח בדף ולא להיחשב ספאמר?

בפוסט האורח הבא, מיכל כהן מסכמת את תוצאות הניסוי שעשינו בשיתוף פעולה עם קוראי הבלוג ומקדמי אתרים בתעשיית ה-SEO בארץ. תודה לכל המשתתפים! בקרו ב"מעבדה" לקריאה על ניסויים ומחקרי SEO נוספים.

שישה שבועות חלפו מאז התחלנו בניסוי קידום אתר באמצעות תנועה. שישה שבועות במהלכם התינוק שלי למד להתהפך, להושיט יד ולצחוק. שישה שבועות בהם קידמתי אתרים והעליתי אותם מתהומות אל הדף הראשון בגוגל על ביטויים תחרותיים. ומה עשה ביטוי הנישה המאד לא תחרותי: 'מונית שירות חיפה' בשישה שבועות האלה? כלום.
כולנו שילבנו זרועות ונרתמנו למאמץ לקדם אותו ביחד ע"י יצירת כניסות איכותיות. כולנו (או לפחות אני) האמנו (ועדין מאמינה) שתנועה איכותית באתר משפיעה על דירוגו. ובכל זאת, האתר לא זז ממקומו…

נסתכל על תוצאות הניסוי, נתוני ההשתתפות וננסה להבין יחד מה קרה פה ומה המסקנה הנובעת מהניסוי, אם בכלל.

נתוני התנועה באתר בעקבות הניסוי

למה לדעתי הנתונים האלה לא דגדגו לגוגל?

• על אף שה- Bounce Rate וכמות הדפים הנצפים עלתה, זמן השהייה באתר ירד כך שלא ניתן לקבוע באופן מובהק שנתוני ההתנהגות שופרו. יתכן וכמות דפים נצפים גבוהה תוך זמן שהייה קצר מאד בכל דף, מהוה דווקא אינדיקציה להתנהגות שלילית.
• בתקופה קצרה קפצה כמות הכניסות מתוך הביטוי פי 22! יתכן שגוגל לא מתחשב בהתנהגות גולשים כאשר הוא מזהה עליה לא הגיונית בכמות הכניסות.
• מדובר בביטוי חיפוש שמהוה אחוז קטן ביותר מכלל הכניסות לאתר. במשך שנה שלמה היו רק 50 כניסות שנובעות מחיפוש הביטוי מתוך למעלה מ 170,000 כניסות לאתר כולו. לכן, הוא לא הצליח לשפר את ה- Bounce Rate הממוצע של אותו דף ושל האתר כולו. בכל ביטויי החיפוש האחרים, כולל אלו הקרובים לביטוי זה, לא היה שינוי משמעותי בנתוני הגלישה.
• כפי שכתבו מס' מגיבים, נדרש הרבה יותר בשביל להעלות אתר ממקום שני למקום ראשון.

לכן, אי אפשר להסיק מהניסוי שתנועה לא מקדמת. אפשר כן להסיק שכשזה נעשה באופן חובבני ובקטן, זה לא מספיק…

תוצאות ניסויים דומים

בניסוי שערכה חברת visio לפני כשנתיים, יצרו תנועה של כ 100 כניסות דרך ביטוי תחרותי ותנועה של כ 65 כניסות דרך ביטוי לא תחרותי. תוך שבועיים עלה הדירוג של הביטוי הלא תחרותי ואילו הביטוי התחרותי לא זז ממקומו.
מכך הם הסיקו שלכמות כניסות יש השפעה על הדירוג, אולם מדובר בהשפעה חלשה.
בניסוי נוסף שנעשה ע"י אותה חברה, נבדקה השפעת התנהגות הגולשים באתר: 100 משתתפים נכנסו לאתר דרך גוגל וגלשו בו מעל 30 דקות.
תוך שבוע וחצי קפץ דירוג האתר ממקום 80 למקום 33. אחרי סיום הניסוי, כשהתנהגות הגולשים חזרה למצבה הקודם, נפל חזרה דירוג האתר…
מניסוי זה הסיקו שלהתנהגות גולשים באתר יש השפעה על דרוג האתר בגוגל, אולם ההשפעה באה לידי ביטוי רק בתקופה בה היה שינוי.

מסקנות

סתם להקליק על עצמכם בגוגל ולבקש מהחברים והלקוחות שייכנסו אליכם דרך גוגל – ככל הנראה לא יעזור לכם.
לעשות את זה באופן "מקצועי" ובגדול – לא ברור. בשביל זה צריך לעשות ניסוי מקצועי יותר.
ובכל מקרה, גם אם תצליחו לקדם אתר ע"י יצירת תנועה איכותית מלאכותית, דירוג האתר ייפול ברגע שהתנועה המלאכותית תופסק.
הרבה יותר פשוט והרבה יותר אפקטיבי לשפר את ה- Bounce Rate באופן טבעי ע"י שיפור האתר. צריך לזכור ששיפור הדירוג הוא אמצעי ולא מטרה. אז, כמו תמיד, המסקנה המתבקשת היא ליצור אתרים איכותיים ולא לרמות את גוגל.

תודה רבה ל- 172 החברים שהשתתפו בניסוי, נכנסו לאתר וניסו לגלות עניין. תודה לגוגל שלא החרים לי את האתר. בינתיים. תודה לפבל שסיפק לי במה שאפשרה לי לבצע את הניסוי. ותודה לאל (ולגוגל) שיש צדק ושיטות קידום מפוקפקות שוב מסתברות כשיטות לא אפקטיביות, בעוד השיטות הלגיטימיות עושות פלאים!

לינק לפוסט המקורי: ניסוי קידום אתר ע"י תנועה – התוצאות נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• הקמפיין האסור של גוגל כרום – טעות תמימה או מהלך שיווקי מבריק?
• איך גוגל מזהה קשר (שלילי) בין אתרים באינטרנט?
• קידום אתרים ע"י תנועה – אמת או מיתוס?
• האם לקישורים באימיילים של Gmail יש השפעה על הדירוג בגוגל?
• עשר המכות של גוגל – קידום אתרים בשיטת הכובע השחור

את פוסט האורח הבא (שהוא למעשה ניסוי) יזמה מיכל כהן – מקדמת אתרים מקצועית עימה אני בקשר כבר מספר שנים. היא העלתה בפני סוגיה מעניינת והציעה שנערוך ניסוי בהשתתפות קוראי הבלוג. מכיוון שבדיוק לפני מספר ימים פתחתי רשמית את "המעבדה" (פינת ניסויים ומחקרי קידום אתרים), נעניתי בחיוב לבקשתה לפרסם כאן את הניסוי. אשמח אם תוכלו לסייע לנו בניסוי הנוכחי ובשאר הניסוים שאפרסם כאן בהמשך. אתם כמובן מוזמנים להפיץ את הפוסט הזה הלאה.

מכירים את אלו שנכנסים לאתר שלהם דרך גוגל רק מתוך תקוה שזה יתרום במשהו לקידומו? המתוחכמים שבהם גם דואגים לדפדף באתר ע"מ להעלות את כמות הדפים הנצפים ולהוריד את ה- Bounce Rate (תדירות נטישה), לשהות באתר מס' דקות ע"מ להעלות את זמן השהיה באתר, ואפילו לבקש מחברים להכנס לאתר דרך גוגל בשביל להעלות את כמות הכניסות. ברור שאתם מכירים אותם, הרי גם אתם שם… לא נורא. זה אמנם black hat seo אבל ממש ממש בקטן.

מסתבר שיש מי שעושה את זה יותר בגדול. לאחרונה שמעתי ממקורות שונים על חברות שמציעות (בין שאר טכניקות קידום מפוקפקות) שירות של קידום אתרים ע"י תנועה. החברות דואגות לייצר באופן שוטף תנועה מלאכותית לאתרים אותם הן מקדמות. אלו מהן שעושות את זה באופן "מקצועי", דואגות להתפלגות נורמלית ומתאימה גאוגרפית לקהל היעד של האתר (אלפי כניסות מהודו לפורטל אימון אישי בישראל זה לא ממש נורמלי) ולהתנהגות נורמלית וחיובית של הגולשים באתר. מה ההגיון (המעוות) שמאחורי טכניקת הקידום הזו, אסביר בהמשך.

לפני כן, בואו נבדוק עד כמה שיטה זו אפקטיבית, אם בכלל. בואו נעשה ניסוי ביחד ונבדוק אם ועד כמה התנהגות גולשים באתר משפיעה על דירוג האתר בגוגל. אם יהיו מסקנות לניסוי הזה, אולי תוכלו סופסוף להפסיק לגגל את עצמכם 3 פעמים ביום… (תפסיקו בכל מקרה. כניסות מאותה כתובת IP כנראה לא ממש תורמות).

הניסוי: בואו נתעניין במונית שירות חיפה

עיזרו לנו בניסוי ובצעו עכשיו את הפעולות הבאות:

• כנסו לגוגל.ישראל – google.co.il
• חפשו "מונית שירות חיפה" (שירות ביוד ולא שרות בלי יוד)
• הכנסו לתוצאה שכותרתה "מוניות שירות" ומובילה לאתר callmonit (כרגע במקום השני בגוגל).
• שוטטו באתר ע"מ לדמות התנהגות טבעית חיובית של גולש מתעניין: בפרט, הקפידו על לפחות 4 דפים נצפים ו 3 דק' שהייה באתר. (כדאי לכם. אתר מרתק).
• אל תיכנסו לתוצאות חיפוש אחרות.

קדימה, תגגלו עכשיו, ואח"כ תחזרו להמשיך ולקרוא איך יעבוד הניסוי, ומה חשיבותו.

למה זה צריך לעבוד

כמו בכל הניסויים מסוג זה, קשה מאד לייצר סביבה סטרילית. מה שיוצר סביבה כמעט סטרילית, זו העובדה שהוא נעשה בזירה שאינה תחרותית, בה הדפים המתחרים, הם די רדומים וסביר שלא נעשית עליהם פעילות SEO ושציון הרלוונטיות שלהם לא משתנה.

הדף אותו אנחנו מנסים לקדם, מדורג כבר תקופה ארוכה במקום השני עבור הביטוי הספציפי שהוזכר. בתקופה האחרונה לא נעשתה כל פעולת SEO ולא נוצרו קישורים חיצוניים חדשים לאתר. התוצאה שנמצאת מעל אתר callmonit, איננה איכותית או רלוונטית בהרבה מ callmonit (נראה שציון הרלוונטיות שלה לא רחוק מזה של callmonit), קל לעקוף אותה ויש סיכוי שהפעילות שלנו תספיק לזה. באתר מותקן Google Analytics, מה שמאפשר לגוגל למדוד ולעקוב אחר התנהגות גולשים ומאפשר לנו לעקוב אחר הניסוי.

למה זה יכול גם לא לעבוד

• יתכן שדירוג האתר ישתנה בלי קשר לניסוי, למשל, ע"י קישורים נכנסים טבעיים (אין מה לעשות. התוכן שם מרתק).
• יתכן שדירוג אתרים מסביב ישתנה וישפיע על דירוג האתר שלנו – סביר שלא. מדובר בתחום די מת.
• אנשים רעים יכולים לשבש לנו את הניסוי ע"י.. אני לא ארחיב איך, כדי לא לתת רעיונות.
• יתכן שהתנהגות גולשים אכן משפיעה, אך בטווח הרחוק יותר. בטווח הקצר לא נראה שינוי.
• גוגל יכול לעלות עלינו: בגלל עליה לא טבעית בנפח החיפוש של הביטוי, או בגלל התנהגות לא טבעית של הגולשים המלאכותיים.

למה אני מאמינה שהתנהגות גולשים כן משפיעה על הדירוג

קודם כל, כי גוגל עצמם רמזו על כך בבלוג הרשמי שלהם, שם נכתב בין השאר:

"Similarly, with logs, we can improve our search results: if we know that people are clicking on the #1 result we’re doing something right, and if they’re hitting next page or reformulating their query, we’re doing something wrong. The ability of a search company to continue to improve its services is essential, and represents a normal and expected use of such data."

ובהקשר של Analytics:

"Search companies like Google are constantly trying to improve the quality of their search services. Analyzing logs data is an important tool to help our engineers refine search quality and build helpful new services."

בנוסף לכך, מאמרים וניסויים שפורסמו בשנים האחרונות הראו שהשפעה של התנהגות גולשים על תוצאות הדירוג קיימת, אך כל הנראה היא מזערית.

ואם לחשוב מה הגיוני שגוגל יעשו, הרי שזה אך טבעי שינצלו את כלי המעקב והאומדן שברשותם (Analytics, סרגל הכלים, chrome וכו') ע"מ ללמוד על איכות האתרים ולשפר את תוצאות הדירוג. אך מכיון שמדובר בפרמטר שדי קל לזיוף, הגיוני שהמשקל שלו לא יהיה משמעותי מידי.

כך או כך, ככה לא מקדמים אתרים

בין אם השיטה עובדת או לא, היא פסולה. היא מצטרפת לכל טכניקות הקידום בשיטת "הכובע השחור" האחרות, שהן נסיונות לרמות את גוגל.
אנחנו לא מרמים, כי יתפסו אותנו - במוקדם או במאוחר, גוגל לומד לגלות רמאים ולהעניש אותם. אני מקבלת לא מעט מיילים מבעלי אתרים שהאתר שלהם נעלם לחלוטין מתוצאות החיפוש, בגלל שימוש בטכניקות קידום לא אתיות. אתר שנשרף, קשה מאד להחזיר.
אנחנו לא מרמים, כי אנחנו מסתדרים מצוין בלי זה – המשותף לטכניקות הקידום הטובות, הוא שהן משפרות באופן משמעותי את איכות האתר עבור המשתמש ולא רק עבור גוגל. במקום לבזבז זמן ואנרגיות על הקלקות ורמאויות, שפרו את האתר: תגרמו לאורחים האמיתיים שלכם להשאר.
אנחנו לא מרמים - כי זה לא מוסרי, לא מקצועי, וכי יש דרכים לגיטימיות שעוזרות יותר: הן פועלות לטווח הארוך, וחסינות כל שינוי אלגוריתם של גוגל, הן מביאות לתוצאות טובות יותר והן משפרות את איכות האתר ומעלות את כמות הפניות ולא רק את הדירוג.
אנחנו לא מרמים – אבל אנחנו סקרנים. אז תעזרו בניסוי: השתתפו בו והפנו לכאן כמה שיותר חברים (אולי גם את הפוסט הזה נקדם באמצעות תנועה).

סיכום הניסוי ותובנות, יפורסמו כמובן כאן בבלוג.

הערה לחשדנים: מטרת הניסוי היא לימודית בלבד. אין לי אינטרס מיוחד לקדם את האתר. הוא לא שייך לשום עסק, אינו ריווחי (למעט אדסנס) ונבנה על ידי בעיקר לצורך לימודי. על אתר שקרוב לליבי לא הייתי עושה קידום שחור.

עדכון: פורסמו תוצאות הניסוי.

קרדיט לתמונה: Mazda6 – Tor

לינק לפוסט המקורי: קידום אתרים ע"י תנועה – אמת או מיתוס? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• הקמפיין האסור של גוגל כרום – טעות תמימה או מהלך שיווקי מבריק?
• ניסוי קידום אתר ע"י תנועה – התוצאות
• איך גוגל מזהה קשר (שלילי) בין אתרים באינטרנט?
• האם לקישורים באימיילים של Gmail יש השפעה על הדירוג בגוגל?
• עשר המכות של גוגל – קידום אתרים בשיטת הכובע השחור