עדכון (13.12.11): בהמשך לביקוש הרב, הצלחנו להשיג קופון נוסף: ASKPAVEL20_EXTRA. אחרי שמזינים אותו בעמוד הרישום, אפשר להשתמש 14 ימים בחינם ובסוף אם מחליטים לרכוש – הנחה של 20% תיכלל במחיר.

בשבועות האחרונים, שיחת היום בתעשיית ה-SEO סובבת סביב נושא כאוב במיוחד – הסגירה של Yahoo Site Explorer. ביום בהיר אחד, הכלי הפופולארי למחקר קישורים לפתע נסגר ומקדמי אתרים רבים מוצאים את עצמם בחיפוש אינטנסיבי אחר אלטרנטיבות…

בפוסט הזה הייתי רוצה להציג לכם כלי מהפכני חדש למתקדמים מביניכם, שהולך להציב רף גבוה לאנליזה ומחקר של קישורים. הכלי עלה לאוויר בדיוק לפני….דקה

סביר להניח שמעולם לא שמעתם עליו. הסיבה היא שהוא היה בפיתוח במשך שנתיים (!) ועלה לאוויר דקה לפני פרסום פוסט זה. את הפוסט כתבתי לפני כמה ימים (חוץ מתצלומי המסך כי רציתי שיהיו מעודכנים), אך הבעלים ביקש ממני לא לפרסם אותו עד שהאתר יעלה לאוויר. ואני לא יכול להגיד "לא" אחרי שקיבלתי הזדמנות לכתוב סקירה בלעדית + קופונים עם הנחות (סבלנות, בהמשך הפוסט…).

מאז שהתחלתי לשחק עם הכלי הזה לפני כמה שבועות, פשוט נדהמתי מכמות המידע שאפשר להפיק ממנו. רואים שמי שתכנן אותו חי ונושם SEO.

אמרתי ל- Razvan Gavrilas (הבעלים) שאני אשמח מאד להמליץ על הכלי הזה לקהילת מקדמי האתרים הישראלית, אך אבקש שייתן הנחה כלשהי. לבסוף הוא הסכים לתת 50 קופונים של 20% הנחה חודשיים לתמיד. הייתה לי התלבטות איך ולמי לחלק את הקופונים ובסוף החלטתי לעשות את זה בצורה ההוגנת ביותר – פשוט ה-50 הראשונים שיבקשו בתגובה קופון יקבלו אותו במייל.

תכירו את CognitiveSEO – איך הוא עובד?

5 אנשים, אי שם ברומניה ושנתיים של עבודה, בסופו של דבר הולידו את CognitiveSEO.

הכלי שואב מידע ראשוני על קישורים מכל מני שירותי צד ג' כדי ליצור רשימה התחלתית לעבוד איתה. לאחר מכן, הוא סורק אותה ומגלה קישורים חדשים וכך זה נמשך עד אינסוף במטרה להגדיל את כמות המקורות. הסריקה מתבצעת כל הזמן בלי הפסקה במטרה לשמור על האינדקס שלהם עדכני, כך שכל המידע שרואים בקמפיינים תמיד מעודכן. גם קישור שרק הופיע לפני כמה דקות.

לגבי אותם מקורות ראזמן מוסיף "שיתופי הפעולה שלנו עם שירותי צד ג' בהם אנחנו משתמשים כרגע חסויים, ייתכן שזה יפורסם בחודשים הבאים. מה שאני כן יכול להגיד לך כרגע, זה שאנחנו אומנם לא לוקחים את המידע מתוך MajesticSEO או SEOmoz, אך כן משתמשים במטריקות שלהם לצורך אנליזה"…

למעשה אין להם אינדקס עצמאי משלהם, אך ראזמן מסביר לי שאין להם צורך בכך: "אנחנו יכולים למצוא קישורים חדשים שלא נמצאים במאגר של צד ג'. בוא נניח שקיבלנו 5000 קישורים וסרקנו אותם מחדש, ייתכן מאד שכעת הרשימה שלנו תגדל ל-6000 קישורים. הקישורים החדשים שמתגלים יכולים להופיע באותו דומיין או באותו עמוד ויכולים להצביע לעמודים שונים באתר שלך"… כך למעשה, מבלי להחזיק אינדקס עצמאי, הם מצליחים תמיד לספק את המידע המעודכן ביותר לגבי קישורים.

הקישורים מתחלקים ל-3 קטגוריות (שבתוכן ניתן גם לפלח לפי מטריקות נוספות):

1. Live - קישורים קיימים שנבדקו לפני דקות אחדות.
2. Lost – הקישורים כבר לא שם יותר.
3. Supplemental - קישורים בעלי חשיבות נמוכה.

במילים אחרות אפשר להגיד שמדובר באיזשהו כלי All in one – מקבל מידע ממספר נקודות קצה, מגדיל אותו ע"י סריקה על בסיס קבוע ומעבד אותו באמצעות המטריקות שמופיעות בכלים הפופולאריים MajesticSEO ו-SEOmoz.

איזה מידע אפשר לקבל דרכו?

בואו פשוט ניקח לדוגמא תחום תחרותי בגוגל ישראל ואני בטוח שנמצא שם הרבה בשר שאפשר לנתח. הדבר הראשון שאני חושב עליו, איך לא, "צימרים"

אז אחרי פתיחת קמפיין חדש, הגדרתי את האתר שלי (כביכול) ועוד שני מתחרים שכרגע מדורגים ראשונים על הביטוי הזה. יכולתי להגדיר עוד מתחרים, אבל לצורך הדוגמא הגדרתי 2. אז בדוגמאות הבאות אני בוחן את האתר שהגדרתי כשלי.

Dashboard – עמוד תקציר

לאחר שנכנסים ללשונית In-Bound Links Analysis, מגיעים לדשבורד עם תקציר של כל המידע, זה מה שאפשר לראות בו:

כפי שניתן לשים לב, המידע תמיד מעודכן לאותו תאריך שבו הוא נבדק כך שזה מאד מדוייק ומשקף את המציאות.

אם נגלול למטה נגלה עוד מידע שיש בדשבורד:

• עשרת הסאב דומיינים שמקשרים לאתר הכי הרבה - מבוסס על mozAuthorithy (מדד הסמכות של SEOmoz) וכמות קישורים מכל סאב דומיין.
• עשרת האנקורים הנפוצים ביותר - ממויין מהנפוץ ביותר לנפוץ פחות.

• עשרת הקישורים המובילים - זה השוס האמיתי של הכלי הזה, תבינו למה בהמשך הפוסט…
• פרופיל של סוג הקישורים - גרף שמציג את פילוח הקישורים לפי המיקום שלהם. מעניין לבחון עד כמה המיקום של הקישור משפיע על הדירוגים (לדוגמא: האם יש לידו קישורים נוספים, האם הוא נמצא בקרבת תמונות/טקסט, האם הוא בפורום וכו'…).

כמובן שאלו רק תקצירים של הטופ 10 מדדים ואפשר לעשות drill down לכל המידע.

בואו נמשיך לצלול פנימה ונראה איזה עוד מידע אפשר לגלות על האתר הזה (אפשר תמיד לעבור ללשונית של המתחרים ולראות את המידע שלהם)…

אנליזה של כל הקישורים

זו בעצם טבלה ענקית עם מידע על כל הקישורים, שאפשר לפלטר אותה לפי איזה מדד שרק רוצים. הממשק מאד אינטואיטיבי, אפשר לעמוד על כל אובייקט ויקפוץ חלון קטן עם הסבר (כמובן שאפשר לייצא הכל לאקסל).

ממש כמו באנליטיקס, ניתן לפלטר את הדוח הזה לפי אינסוף פרמטרים ושילוב ביניהם. לדוגמא, הנה כל הקישורים שבאנקור שלהם יש "צימרים":

ואפשר כמובן לשכלל את זה: כל הקישורים עם האנקור "צימרים", מדומיין ac.il, מתוך פסקת טקסט ובלי קישורים נוספים ליד. כל תת פילטר שמתווסף מופיע בשורת הפילטרים ואפשר בקליק אחד להוריד אותו.

אבל השוס האמיתי זה ה- preview. בעצם אפשר לעמוד על כל קישור בטבלה ולראות איך הקישור נראה באתר המקורי מבלי להיכנס אליו פיזית. בחלון שנפתח מופיע מידע נוסף לגבי אותו דף מקשר.

אפשר בקלות לשלוט על המידע שמופיע בעמודות של הטבלה. נכנסים ל-edit columns ובוחרים את המידע הרצויי:

Anchor Text Distribution

דוח מעניין שמאפשר בקלות לראות את פילוח האנקורים של האתר. בדף יש טבלה גדולה עם כל האנקורים, כאשר לגבי כל אנקור אפשר לראות את כמויות הקישורים מפולחות לפי: סאב דומיין, רגיל, עמוד עם הביטוי בטייטל.

כאשר לוחצים על מספר כלשהו נפתחת טבלה עם כל הקישורים שנכללים בקבוצה:

לא חייבים לחפש את הביטוי ברשימה,אפשר פשוט להשתמש בתיבת החיפוש בראש הדף.

גרפים ופרופילים

חברים אני מדלג פה על כמה פיצ'רים כי פשוט אין לזה סוף…אני בעצמי עדיין לא מכיר את הכל ובפוסט הזה רציתי לסקור את החלקים העיקריים של המערכת.

בנוסף לכל המדדים, יש גם גרפים ויזואליים שממחישים את כל הפילוחים האפשריים, ככה למשל נראה גרף של קישורי nofollow:

השוואת כל המתחרים במטריקות שונות

אחת הפונקציות המגניבות במערכת זה האפשרות להשוות מטריקות שונות בין כל האתרים המתחרים שהוספתי בקמפיין שלי, הקטגוריה הזאת נקראת Competitive Link Analysis ואפשר להגיע אליה מהתפריט העליון.

לדוגמא, פילוח של כל המתחרים לפי סוג העמוד המקשר (וויקי, בלוג, פורום וכו'):

גם כאן ניתן לעשות השוואה בין האתרים עבור פרמטר אחד או שילוב של כמה פרמטרים. בתת תפריט העליון יש אפשרות להוסיף פילטרים.

מה הפיצ'רים ה"מיוחדים"?

אני לא מכיר את כל הכלים בעולם ולכן שאלתי את ראזוון מה הפיצ'רים הייחודיים ביותר שמבדלים את המערכת שלו משל המתחרים. לסיכומו של עניין אפשר להגיד שאלו ה"מיוחדים" ביותר:

1. Link Previews – באמצעות ajax crawling אפשר ממש לקבל הצצה על הקישור כפי שהוא מופיע באתר. פשוט נעמדים על האייקון ונפתח חלון שבו רואים את הקישור וגם מידע נוסף. כלי שימושי שמאפשר בקלות למצוא קישורים חבויים (hidden links). ראו באמצע הפוסט היה תצלום מסך.
2. Link Classification - כל קישור מסווג אוטומטית לסוג מסוים (בלוגרול, פוסט בבלוג, תגובה בבלוג וכו') וכך אפשר בקלות לבחון את האיכות שלו.
3. Sitewide Links - השלמה לפיצ'ר הקודם, פשוט אומר כמה קישורים sitewide יש לך.
4. Link Context - גם זה פיצ'ר משלים שאומר האם הקישור מגיע מתוך טקסט או מתוך רשימת קישורים.
5. Website Classification – בדומה לסעיף הקודם, כאן הכוונה לסיווג האתרים המקשרים (בלוג, פורום, eCommerce וכו'…). נראה לי שראיתי את הפיצ'ר הזה בכלי אחר אבל במקרה שלהם זה הרבה יותר מדוייק – 90-95% הצלחה (כך לפחות הם טוענים וממה שראיתי עד כה).
6. 6. Content Category Classification - פיצ'ר שמזהה את קטגוריית התוכן של האתר המקשר (רכב, עסקים, ביטוח וכו'…), כרגע תומך ב-19 קטגוריות. הכלי הזה מאפשר בקלות להבין את רמת הרלוונטיות הנושאית של המקורות המקשרים לאתר.
7. Abused Webpages – מזהה האם האתר מקושר מדפים שהוספמו בצורה אגרסיבית. זה מזכיר לי שלפני כמה זמן טל פריהר עשה ניסוי מעניין ובדק האם אפשר להפיל אתר עם קישורי ספאם. אז באמצעות הכלי הזה ניתן לבחון את הקורלציה בין הדירוגים לבין כמות הקישורים מדפים שהוספמו.
8. Competitive Analysis – האפשרות להשוות בין כמה אתרים באותו דוח עבור מטריקה אחת או יותר. ראו את ההסבר לפיצ'ר הזה בסעיף הקודם.

האם הכלי מוגבל רק למחקר קישורים?

למען האמת לא ממש התרשמתי משאר הדברים שהכלי הזה מציע, עיקר הכוח שלו לדעתי טמון דווקא בנושא מחקר הקישורים. אבל בנוסף, הוא גם כולל 3 מערכות נוספות:

• דירוגים - מעקב אחרי דירוגים עבור מילות מפתח רצויות ביאהו, גוגל ובינג (כולל שליחת התרעות ודוחות במייל).
• To Do - מערכת לניהול ומעקב אחרי משימות יומיומיות של מקדם אתרים, שאפשר לבחור ולהגדיר מתוך רשימה.

אם להגיד את האמת, לא ממש התרשמתי מהשירותים המשלימים. אני מאמין שהכלי שניר אדר פיתח – Zefo, עושה עבודה הרבה יותר טובה בהקשר הזה (כלי מעולה שנכתוב עליו בהמשך…).

כמה הוא עולה (ואיך מקבלים הנחה)?

שאלת השאלות

התמחור די דומה למרבית תוכנות ה-SEO בשוק והוא מתבסס בסופו של דבר על כמות האתרים\קישורים\ביטויים וכו'. אלו הם שלושת המסלולים כפי שמופיעים במחירון שלהם.

המחיר לא זול, לכן היה לי חשוב להשיג הנחה משמעותית לקהילה. יש לנו כרגע 50 קופונים שמקנים 20% הנחה חודשית. לדוגמא: אם קניתם חבילת פלוס שעולה 100 דולר בחודש, הקופון יקנה לכם הנחה שנתית בסך 240 דולר (יצא בשנה 960 דולר במקום 1200).

עדכון לגבי המחיר (8.12.11): לאחר שהסיקור הזה פורסם פנו אלי הרבה מקדמי אתרים ושאלו האם כמות האתרים בתמחור קבועה. אז מתנצל שלא הסברתי את עצמי, לא מדובר על אתרים קבועים שמוסיפים פעם אחת וזהו. פשוט זו הגבלה למספר האתרים שאפשר לנתח בחודש. לדוגמא: בא לי לנתח עכשיו אתר X, אז אני יוצר קמפיין, מוסיף אליו את X ונניח כמה מתחרים שלו Y ו-Z. פתאום אחרי שסיימתי לנתח, בא לי להתחיל לנתח אתר A, אז אני מוחק את הקמפיין הקודם, יוצר אחד חדש ואז מוסיף בו גם מתחרים של A, נניח B ו-C ומנתח אותם. וכך הלאה עד לכמות האתרים שיש לי בחבילה לאותו חודש…הסיבה היא שפשוט כל פעם שמריצים קמפיין, הכלי צריך לאסוף את המידע הכי מעודכן לגבי הקישורים של האתרים הנבדקים כדי שהתוצאות יהיו עדכניות (נניח שלפני כמה שעות נוצר קישור, הכלי צריך להתחשב בו…). מקווה שזה יותר מובן עכשיו.

אז כפי שכתבתי בתחילת המייל – 50 הראשונים שיבקשו בתגובות לקבל קופון יקבלו אותו למייל שאיתו יגיבו. אני פשוט מאמין שככה זה יהיה הכי הוגן.עוד משהו שחשוב לציין: הקופונים שלהם תמיד מוגבלים ל-48 שעות בלבד.

למה שווה בכלל לשלם על כלי למחקר קישורים?

ראשית כל אני רוצה להגיד שאני עצמי קניתי חבילת פלוס ואני לא מתחרט. אבל אני בהחלט לא מציע לכל אחד לקנות את הכלי, הפיצ'רים שלו מאד מתקדמים ומי שבתחילת דרכו לא ידע כיצד להסתכל עליהם. זה הכלי הכי מתקדם שיצא לי לראות בהקשר של מחקר קישורים.

כשלקישורים יש למעלה מ-40% משקל באלגוריתם (מתוך סקר גורמי הדירוג של 2011), הערך שאפשר להפיק ממחקר מתחרים יכול בסופו של דבר להכריע במאבק על המקום הראשון בתוצאות. כשיש לי כלי שמספק כל כך הרבה מידע לגבי הקישורים של המתחרים, קל מאד לזהות חולשות ונקודות חוזק שאפשר בקלות להעתיק. יש הרבה כלי מחקר בשוק שלא הייתי משלם עליהם שקל כי הם יותר כמו nice to have. מחקר קישורים זה הדבר היחיד שיכול באמת להוות יתרון בתחומים תחרותיים, בהם כל קישור יכול לעשות את ההבדל בין מקום ראשון לשני.

אתם מוזמנים לגלוש לאתר שלהם ולהתרשם מהמוצר (יש גם תקופת נסיון חינם של 14 יום).

מה דעתכם עליו?

לטעמי היתרונות בכלי הזה גוברים על החסרונות ולכן החלטתי לרכוש אותו. יחד עם זאת, הייתי משפר שם כמה דברים: להקטין את גודל הדוחות (לפעמים גדולים מדי וצריך לגלול הצידה), להגדיל טיפה את המהירות ועוד.

האם יצא לכם להשתמש בכלי? מה ההתרשמות הראשונית שלכם? האם הייתם ממליצים להוסיף שם פיצ'רים נוספים? (אוכל להעביר את הבקשות לבעל האתר).

לינק לפוסט המקורי: בלעדי: סקירת כלי חדש לניתוח קישורים – CognitiveSEO (ו-50 קופונים חינם) נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• מה קורה עם הקישורים אחרי שנגמר חוזה עם חברת קידום אתרים?
• רוח של שינוי ביאהו: המנכ"ל פוטרה מתפקידה
• גוגל לא מפחדים להודיע: כפתור +1 ישפיע על הדירוגים בתוצאות החיפוש
• איך גוגל פלוס הולך לשנות את כללי המשחק בשיווק במנועי חיפוש?
• סיכום גורמי הדירוג לשנת 2011 – מה אפשר ללמוד מזה?

רגע לפני שאתם קוראים את הפוסט, תחשבו לרגע על השאלה הבאה – להוריד או לא להוריד את הקישורים של הלקוח כשנגמרת ההתקשורת מול חברת קידום אתרים?

כבר הרבה זמן שאני רוצה לפתוח את תיבת הפנדורה הזאת. מכיוון שעדיין לא מצאתי לזה שום התייחסות באינטרנט ובגלל שעם קוראי הבלוג נמנים גם מקדמי אתרים וגם לקוחות שמקבלים שירותים ממקדמים – החלטתי להעלות את הנושא לדיון.

יש הרבה מחלוקת סביב הנושא ואני בטוח שיש דעות לכאן או לכאן. בפוסט הבא הייתי רוצה לתת לכם את השקפת העולם האישית שלי בנושא, אותה אני מבסס על נסיון עבודה מול עשרות חברות SEO בשווקים שונים בעולם. אשמח לשמוע את דעתכם האישית כדי שננסה לגבש איזשהו מודל שיתאים לכולם (זה אפשרי בכלל?). מטרת הפוסט אם כן, היא להציג גישות שונות לעניין, יתרונות מול חסרונות וטיפים שיוכלו למנוע הרבה אי נעימויות כאלו ואחרות לחברות הקידום וללקוחות.

תיאור הבעיה

בין אם אתם לקוחות של חברה ובין אם מקדמי אתרים שמספקים שירותי SEO ללקוחות, אני בטוח שיצא לכם לא פעם לחשוב על השאלה – מה בעצם עושים עם הקישורים של הלקוח אחרי שמסיימים את ההתקשרות עימו? האם הם שלו גם אחרי שהוא מפסיק לשלם? או שאולי קיומם תלוי בתשלום לחברת הקידום?

למזלי יצא לי להיות גם הלקוח וגם הספק (כשעבדתי בעבר בחברת קידום אתרים), כך שנחשפתי ללבטים ודילמות השונות של כל אחד מהצדדים, מה שמאד מקל עלי בכתיבת הפוסט.

אפשר לאפיין את הבעיה באופן הבא:

• בכובע של הלקוח – כשאני משלם לחברה על שירותי קידום לאתר שלי, אני מצפה להגיע לתוצאות שהוגדרו מראש – לרוב זה דירוג במיקומים גבוהים עבור ביטויים שונים. אם אחד הגורמים שמשפיעים על הקידום זה קישורים, הרי שאותה חברה תצטרך להשקיע בכך משאבים של זמן וכסף. אבל אותי זה לא מעניין, כי מבחינתי התשלום כולל גם את האמצעים שבזכותם הם ישיגו את המטרה. אם כך, מדוע כאשר אני מפסיק לעבוד עם החברה אני מאבד את מה ששילמתי עליו?
• בכובע של נותן השירות - אז נכון, הלקוח שילם לי כדי שאביא אותו לראש תוצאות החיפוש. אבל ייתכן שקניתי עבורו קישורים ואני ממשיך לשלם עליהם מדי חודש – האם כעת אני אמשיך לשלם את העלות שלהם לעד מכיסי? ואם הקמתי אתר לצורך הפעילות ואני משתמש בו כבסיס לקישורים – העבודה שלי הייתה לחינם?

התשובה היא שכולם צודקים. הלקוח לא רוצה להיפגע בגלל שהחליט להפסיק לעבוד עם החברה, החברה לא רוצה להוציא כסף מבלי שיש לה החזר השקעה. האמת טמונה איפשהו באמצע…

על מה הלקוח משלם בעצם?

לא תמיד אפשר למצוא את שביל הזהב, לפעמים חד משמעית אחד מהצדדים צודק. כדאי שנרד לעומק הדברים וננסה להבין – על מה מלכתחילה הלקוח משלם לחברת קידום האתרים? עד כמה שזה נשמע פשוט, אין תשובה אחת נכונה. בואו נסתכל על כמה מקרים:

1. דירוגים – המקרה הקלאסי ביותר זה שירות שמטרתו להשיג ללקוח דירוג גבוה בתוצאות האורגניות. זהו התוצר הסופי – להופיע במיקום גבוה על ביטויים שאותם תגדיר חברת ה-SEO או הלקוח. כאמור המקרה הזה יכול להתפצל ל-2:
   1. הלקוח מגדיר את הביטויים – הלקוח רוצה להופיע במיקומים גבוהים על ביטויים מוגדרים מראש. לרוב זה קורה כאשר יש לו היסטוריה והוא מודע לפוטנציאל של הביטויים על סמך ייחס ההמרה שלהם.
   2. החברה מגדירה את הביטויים – כחלק ממחקר מילות המפתח שהיא עושה, היא מאתרת את הביטויים המתאימים ביותר עבור הלקוח ומתמקדת בהם.
2. תוצרים – במקרה הזה הלקוח יודע מה הוא רוצה ואיך להגיע לשם, הוא רק זקוק לאספקת תוצרים שונים כגון: תוכן, קישורים, אתרים וכו'. אותה חברת SEO נמדדת ומתוגמלת על תוצרים מוגדרים שהיא צריכה לספק (שזה אגב, בדיוק הקונספט של העסק החדש שלי – Servula).
3. מדדים – הלקוח אומר "לא אכפת לי מדירוגים, לא אכפת לי מתוצרים – העיקר שתגדילו לי מדדים מסויימים…", דוגמאות נפוצות:
   1. טראפיק אורגני – לפעמים לקוח שהגיע לרוויה בביטויים המרכזיים שלו, רוצה להגדיל את הטראפיק האורגני. איך חברת ה-SEO תגדיל אותו? ביטויים חדשים שקשורים לנישה, זנב ארוך, ווריאציות לוקאליות/גאוגרפיות, ווריאציות של יחיד ורבים ועוד. כאמור את הלקוח זה לא מעניין איך כי המדד הוא גידול.
   2. ייחס המרה – הדירוגים טובים, הטראפיק גבוה – אבל אין מספיק מכירות. המקרה הזה נוגע לאופטימיזציה של ייחס ההמרה ולכן עיקר המיקוד יהיה בממשק המשתמש, בחינת הצעות של מתחרים, מחקר לגבי הרגלי צריכה של לקוחות פוטנציאליים, ניתוח המשמעויות של מטריקות אנליטיקס למיניהן (כגון CTR/Bounce Rate) ועוד.

כמובן שזו יכולה להיות קומבינציה של 1+2 או 2+3 וכו', אבל בגדול אלו הם האופציות.

שימו לב שבכל המקרים הלקוח משלם על המטרה ולא האמצעים (אלא אם כן הוגדר בחוזה אחרת). כלומר אם המטרה היא דירוגים, הלקוח לא ישלם על הקישורים (זה באחריות חברת ה-SEO). אם המטרה היא גידול בטראפיק, הלקוח לא ישלם על הדירוגים וכו'. המקרה היחיד שבו המטרה היא גם האמצעי זה המקרה השני – תוצרים.

מה אפשר ללמוד מזה?

שבסופו של דבר הקישורים הם אמצעים להשגת מטרות (פרט למקרה השני כמובן). ואם הם אמצעים להשגת המטרה, מטבע הדברים הקשר ביניהם הוא חד חד ערכי.

או במילים אחרות – לקישורים יש השפעה על הדירוגים ולכן בסוף התהליך, ללקוח צריכה להיות אופציה למפלט, פתח כלשהו שיבטיח לו כי העסק שלו לא ייקרוס כתוצאה מהפסקת העבודה. החברה רוצה את הקישורים בחזרה? אין בעיה, שתאפשר ללקוח להמשיך לשלם עליהם כל חודש. לא רוצה שום קשר עם הלקוח? אין בעיה, שתחייב את חברת ה-SEO הבאה עבור אותם קישורים וכו'… המטרה היא לא לפגוע בלקוח אבל מצד שני גם לא לשלם לחינם. כמובן שגם כאן יש סייגים ועוד מעט נדבר על זה בהרחבה…

דירוגים לעולם לא דטרמיניסטיים

בעולם ורוד (מבחינת הלקוח), כל אחד היה רוצה לשכור את שירותיה של חברת קידום האתרים, להגיע למיקומים הרצויים ואז בסוף להפסיק לשלם ורק להנות מההכנסות והטראפיק.

אבל מה לעשות שזירת ה-SEO היא רחוקה מלהיות ורודה (ואני עדין…). יש צורך בתחזוקה שוטפת בגלל סיבה אחת בלבד – מתחרים. אתר נמצא במקום הראשון רק בגלל שהאתרים המתחרים פחות רלוונטיים ממנו. אם ניתן היה לרגע להקפיא את האינטרנט, לעולם לא יווצר יותר תוכן או קישורים ואז גם המיקומים לא ישתנו – אך לא זה המצב!

חתונה קתולית עם חברת SEO?

אם כך, בואו נסכים שאם בזכות הקישורים הגענו למיקום מסוים, חשוב מאד שהם יישמרו כדי שלא נפגע בדירוגים. אבל מצד שני, האם זה אומר שחייבים לשלם לחברת ה-SEO לעד?

אני מאמין שחברת SEO שמכבדת את עצמה, צריכה תמיד להיות הצד האחראי בכל הסיפור ולשאוף למינימום פגיעה, ולו בגלל שהיא הצד המקצועי בכל ההתקשרות. הלקוח לא תמיד מבין את הדקויות והסיכונים הללו מבעוד מועד בעוד שחברת הקידום כן. לצערי הרבה חברות SEO מנצלות את היעדר הידע של הלקוח ומכניסות אותו ללופ אין סופי, כך שלא תהיה לו ברירה אלא להמשיך לשלם לאותה חברה לעד (אחרת הם יורידו את הקישורים).

ואם לרגע נעבור לצד של חברת הקידום, גם הלקוח צריך להבין שקיימים תוצרים שמצריכים תחזוקה ותשלום. אף חברת SEO לא עושה קסם והופ מגיעים לראש התוצאות (אלא אם כן יש להם את הטלפון של מאט קאטס).

יש עוד נקודה – ישנם קישורים שאי אפשר להשאיר. יש עוד אתרים בתחום הלקוח שעשויים להפוך ללקוחות של אותה חברת קידום, למה שחברת הקידום תמשיך לחזק אתר שהפך למתחרה של הלקוח החדש שלהם? לדוגמא: נניח שללקוח א' יש אתר בתחום הצימרים וחברת הקידום השתמשה בתשתית שלה לצורך קידום האתר. יום אחד לקוח א' מחליט לעזוב ואז במקומו מגיע לקוח ב' בתחום הצימרים. כמובן שחברת הקידום לא תשאיר את הקישור כי לקוח א' הפך למתחרה של לקוח ב' מבחינת חברת הקידום.

אז כדי לעשות סדר, הייתי מחלק את הקישורים לסוגים הבאים:

• חינמיים (חיצוניים) - תגובות בבלוגים, תגובות בפורומים, סימניות חברתיות, אתרי שאלות ותשובות, אתרים להפצת מאמרים וכל הקישורים שלצורך יצירתם מושקע זמן בלבד (או כסף במקרה שהחברה שילמה לספק שיעשה לה אותם). במקרה הזה חברת ה-SEO קיבלה את הכסף עבור המשאבים שהשקיעה ולכן אין הצדקה להוריד את הקישורים.
• חינמיים (של החברה) - כלומר נכסים אישיים של החברה שבהם נעשה שימוש לצורך קידום הלקוח. כאן יש דילמה אמיתית והייתי אומר שזה אולי החלק הכי בעייתי (ואולי הכי כואב ללקוח). מצד אחד החברה בנתה את הנכסים עבור קידום הלקוחות, מצד שני חשוב לשמור על הלקוח כך שלא ייפגע בגלל הפסקת ההתקשרות. אני חושב שבמקרה הזה הכל תלוי בקישור. אם הוא מגיע מאיזשהו עמוד פנימי במאמר ייעודי שנכתב במיוחד עבור אותו לקוח, לא להוריד (כי הלקוח שילם עבור התוכן הזה). אם זה ממוקם בעמוד הבית\פוטר\קטגוריה – חברת הקידום לא תוכל להשאיר אותו (במיוחד אם יגיע לקוח באותו תחום). כמובן את הסעיף הזה חשוב לאגד בחוזה בתחילת העבודה, ראו בהמשך.
• תשלום קבוע – כאן הכוונה לקישורים שחברת הקידום משלמת עליהם על בסיס חודשי. עם כל הכבוד, הלקוח לא יכול לצפות שחברת הקידום תמשיך לשלם עליהם מכיסה לעד. במקרה כזה יש 2 אפשרויות: או לאפשר ללקוח להמשיך לשלם עליהם לחברת הקידום (פלוס איזושהי תוספת על זמן העבודה בחידוש) וחברת הקידום תחדש אותם, או שאם חברת הקידום לא רוצה להשקיע בזה זמן שפשוט תעביר ללקוח את פרטי יצירת הקשר של בעלי האתרים כך שהוא יוכל להמשיך לחדש אותם. בכל מקרה, ללקוח צריכה להיות אפשרות להמשיך לחדש אותם כך או אחרת.
• תשלום חד פעמי - לפעמים חברת הקידום משלמת תשלום חד פעמי על איזשהו פוסט אורח בבלוג מסוים או מאמר באתר שקשור לתחום. אין הצדקה להוריד את הקישור משום שהלקוח שילם עליו (כאמור, חברת הקידום בחרה על דעת עצמה להשתמש בשיטה הזו מהתקציב שקיבלה מהלקוח, היא לא הייתה חייבת).
• מותנים – הכוונה היא לקישורים שהוצבו בתנאים מסויימים כחלק משיתופי פעולה. לדוגמא: במקרה של החלפת קישורים, הלקוח קיבל קישור מאתר כלשהו ובתמורה חברת הקידום החזירה לאותו אתר קישור מאתר אחר. לדעתי דינו של המקרה הזה כדינו של קישור מנכס של הלקוח – אם הקישור בתמורה מגיע מנכס של הלקוח – להוריד (ולאגד בחוזה). אם הלקוח הוציא בתמורה קישור מהאתר שלו אז בטח שלא להוריד אלא לעשות הכרות בין שני הצדדים.

איך להפחית סיכונים?

כדי להגיע לרמת יחסים אופטימלית בין שני הצדדים, כך שכל אחד יוכל לשמור על האינטרסים שלו, מומלץ לשים דגש על הנקודות הבאות:

• כסת"ח בחוזה – חשוב מאד שחוזה העבודה יתייחס לנושא הקישורים. כפי שציינתי מקודם, חברות SEO רבות מנצלות את חולשת הלקוח שלא מבין בתחום ובכוונה לא מציינות את הנושא בחוזה וכך למעשה לא מותירות לו ברירה אלא להישאר איתם. ההתייחסות בחוזה לנושא הקישורים לא רק תגן על הלקוח, אלא תמנע הרבה כאבי ראש לחברת הקידום במקרה שהלקוח כן מבין בתחום ובסיום ההתקשרות יתחיל לבוא בדרישות לא מוצדקות. יש להתייחס לנושאים הבאים: סוגי קישורים ומה דינם בסיום התקשרות, תוך כמה זמן הלקוח מקבל את הפרטים של בעלי האתרים מהם נקנו קישורים (כדי שיספיק לחדש קישורים עליהם משלמים כל חודש), מה יכללו פרטי בעלי האתרים ועוד.
• שיחה עם לקוחות אחרים - כמו בכל שירות, תמיד מומלץ לדבר על לקוחות אחרים של אותה חברה ולשאול מה הם סגרו לגבי הקישורים בסיום ההתקשרות. אולי תופתעו לגלות שהלקוחות כלל לא מודעים לעניין וכך תוכלו לבדוק זאת מול חברת הקידום.
• דוחות חודשיים – כדי שלקוחות לא יבואו בטענות ויגידו שחסרים להם פרטים בסיום ההתקשרות, כדאי לעבוד מסודר ולשלוח דוחות חודשיים עם המידע על כל הקישורים. במקרה של קישורים בתשלום, אין הצדקה שהלקוחות ידרשו את פרטי בעלי האתרים, שהרי אותם קשרים עם בעלי האתרים הינם הנכס של חברת הקידום. אם הלקוח ידע מי המקורות, הוא לא יצטרך את החברה ולכן לחברה יש את הזכות המלאה לא לשתף את הלקוח בפרטי האתרים (עד לסיום ההתקשרות).

מה דעתכם על הנושא?

אני מקווה שהצלחתי להסביר את הגישה שלי לעניין. מה אתם חושבים על זה? האם לדעתכם צריך להוריד את הקישורים או לאפשר ללקוח לחדש אותם? ואם כן, איזה סוגים ובאיזו צורה? האם אתם רוצים לשתף במקרה שהיה לכם ואיך פתרתם אותו?

אשמח מאד אם בתור לקוחות או חברות קידום, תשתפו אותנו כאן מה דעתכם על העניין כך שנוכל להגיע לאיזשהו מודל שיהיה מקובל על כולם.

קרדיט לתמונה: mskogly

לינק לפוסט המקורי: מה קורה עם הקישורים אחרי שנגמר חוזה עם חברת קידום אתרים? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• איך לתכנן תקציב שיווק באינטרנט לשנת 2012 (תוך התחשבות בכל התחזיות)?
• הקמפיין האסור של גוגל כרום – טעות תמימה או מהלך שיווקי מבריק?
• דירוגים זה לא הכל: איך באמת למדוד הצלחה בקמפיין קידום אתרים אורגני?
• בלעדי: סקירת כלי חדש לניתוח קישורים – CognitiveSEO (ו-50 קופונים חינם)
• יצאתי לדרך עצמאית – על לבטים פנימיים ואיך תכננתי את העסק הראשון שלי?

מה אני אגיד לכם, לא היה פשוט לעשות את הצעד הזה. אבל פשוט אמרתי לעצמי it's now or never…

זה כבר לא סוד שבחודשיים האחרונים אני עצמאי. אחרי שנתיים מאתגרות ומהנות בחברה מובילה בתחומה, החלטתי לעזוב ולפתוח עסק עצמאי. למעשה אלו 2 פעילויות נפרדות שמאוגדות תחת אותה קורת גג ופונות לאותו קהל יעד. תיכף אסביר מה בדיוק העסק מציע…

אבל לפני שאכנס לפרטים, חשוב לי לתת קרדיט הולם למקום העבודה שלי בשנתיים האחרונות – חברת 888. ניתנה לי הזדמנות מופלאה לעבוד עם המומחים הגדולים ביותר בעולם השיווק באינטרנט וה-SEO בפרט. ועד כמה שזה נשמע כמו טייטל מפוצץ, אני באמת חושב ככה.

אני אומנם קצת משוחד אבל העובדות מדברות בעד עצמן. לפני כשנתיים בדקתי את הדירוגים שלהם על ביטויים מעולם הגיימינג כדי לקבל קצת תחושה על רמת המקצועיות. ועל כל ביטוי, ללא יוצא מן הכלל, הופתעתי לגלות שתמיד הם הופיעו בעמוד הראשון. כשראיתי את זה, נפקחו עיני ואמרתי לעצמי שאני פשוט חייב לעבוד במקום הזה. זו הייתה ללא ספק אחת מהתקופות הטובות שהיו לי בחיים הן מבחינה מקצועית והן חברתית.

כאן המקום לתת המלצה אמיתית מהלב – אם אתם מכירים אנשים איכותיים שרוצים להשתלב בחברה בינלאומית מובילה שעוסקת בתחום תחרותי, אני ממליץ בחום לבדוק משרות פתוחות באתר הדרושים שלהם (זה מתעדכן על בסיס יומי).

אז מה אני הולך לעשות עכשיו?

כשסיפרתי לאנשים קרובים שאני פותח עסק, כמעט כולם הניחו שמדובר בחברת SEO. והאמת שאני לא מופתע כי זה די מתבקש. הרי זה התחום שאני מבין בו יותר מכל וכותב עליו כאן בבלוג.

אבל הרשו לי להפתיע אתכם - זו לא חברת SEO. לפחות לא במובן המסורתי.

החשיפה שלי לאנשי מקצוע וקולגות בתחום קידום האתרים, חשפה בפניי צורך אדיר שיש להם בשירותים שונים וזה מה שהנחה אותי בהקמת Servula – חברת שירותים למקדמי אתרים.

מישהו רוצה לנחש מה עומד מאחורי השם והלוגו?

כשהתחלתי לפתח את הרעיון ניסיתי לחדור לראשו של מקדם האתרים המצוי (שזה כולל גם אותי כמובן), במטרה להבין את הקשיים והשאלות בהן אנו מתחבטים כל הזמן:

• האם להתרחב ולקחת עוד עובדים או להוציא חלק מהעבודה החוצה?
• האם להשתמש במיקור חוץ? מה הפתרונות המוצעים כיום בתחום הזה? כמה כסף וזמן זה יכול לחסוך?
• האם פתרונות מיקור החוץ מציעים תמורה איכותית ולא רק כמותית?
• האם אנחנו מתעסקים מספיק באסטרטגיה או שכל היום טרודים ב"עבודה שחורה"?

יש עוד הרבה מאד שאלות בהקשר הזה אבל הבנתם את הרעיון.

Servula = מטריית שירותים למקדמי אתרים

לא. זו לא עוד זירה לחיפוש פרילנסרים, אלא קונספט שונה לגמרי – חנות (Marketplace) שבה אפשר לקנות את המוצרים עצמם ולחסוך זמן בהתנהלות מול פרילנסרים.

הרי מקדמי האתרים צריכים רק את המוצר הסופי לא? את המאמר עצמו לצורך העניין. אז למה להתעסק בכל האדמיניסטרציה שמסביב? חיפוש ספקים חדשים, ניהול תשלומים חודשיים, מעקב אחרי העבודה השוטפת, הגדרת guidelines, התכתבויות יומיומיות ועוד שלל משימות שגוזלות זמן יקר ממקדם האתרים (זמן שאפשר היה לתעל לטובת פיתוח אסטרטגיית SEO). טל פריהר המחיש את זה היטב בפוסט המעולה שכתב בזמנו על הקשיים בעבודה עם פרילנסרים ומיקור חוץ.

מה שאנחנו מציעים במסגרת Servula זה בעצם לעבוד עם פרילנסרים רק בלי הכאב ראש בעבודה עם פרילנסרים

לא המצאתי את הגלגל, יש כיום הרבה מרקטפלייסים נישתיים בעולם שמציעים מגוון שירותים שונים. הבידול של Servula בא לידי ביטוי במגוון הרב של השירותים והאיכות שלהם (אין לי צורך לשכנע אתכם שאיכות זה אולי הדבר החשוב ביותר בתחום שלנו).

יש לי כל כך הרבה מה להגיד על איכות, אבל במקום זה, אתן פשוט דוגמא למוצר הדגל שלנו כדי להמחיש איך זה עובד אצלנו – כתיבת תוכן. כל מאמר שאנחנו מוכרים עובר מספר פילטרים בדרך עד שמגיע ללקוח:

1. כותב תוכן דובר שפת אם כותב מאמר.
2. עורך תוכן עובר עליו כדי לוודא שאין שגיאות כתיב\שפה.
3. מתבצעת סריקה של Copyscape לוודא שהטקסט ייחודי ולא משוכפל.
4. בדיקה סופית לוודא שיש חלוקה לפסקאות, סימני פיסוק ושילוב תתי כותרות רלוונטיות.
5. המאמר מגיע ללקוח.

אנחנו כבר עובדים עם עשרות חברות בארץ ובחול (השירות הוא בינלאומי), שקונות מאיתנו מוצרים על בסיס חודשי. בינתיים קיבלנו פידבקים בהם נאמר שהשירות חוסך הרבה זמן וכסף. בהמשך זה ייפתח לשימוש של כלל המשתמשים. אז מי מכם שעובד עם פרילנסרים ומעוניין לקבל מייל ברגע שהשירות הזה נפתח מוזמן להירשם לעדכונים שלנו - Servula.com (בהתחלה נציע מספר מוגבל של הזמנות).

מה אפשר לקנות בחנות של Servula?

כתיבת תוכן מכל הסוגים, הפצת מאמרים, בניית קישורים (סימניות, פורומים, אינדקסים, בלוגים וכו'…), הפצת ידיעות לעיתונות (PR), תרגום תבניות וורדפרס, הקמת מיניסייטים\בלוגים ועוד. בעצם כל השירותים שמקדמי אתרים מזמינים מפרילאנסרים (כמובן הכל נעשה ידנית ובהתאם לכללי איכות מחמירים).

איזה מוצרים הייתם רוצים לקנות? אולי יש לכם רעיון לשירות שאפשר להציע במסגרת החנות? שתפו אותי…

איזה שירותים נוספים אני מספק עכשיו?

זה לא סוד שמדי חודש פונים אלי מקדמי אתרים (שכירים ועצמאיים) ומתייעצים איתי לגבי כל מני סוגיות SEO. שהרי בתחום שלנו תמיד טוב כשיש עין בוחנת נוספת שאפשר להישען עליה בקבל החלטות קריטיות. מה לעשות שהחלטות SEO שגויות עשויות לזרוע הרס רב בטווח הארוך.

אבל לא פונים אלי רק לצורך ייעוץ SEO נקודתי. הנה כמה בקשות נפוצות שאני מקבל במייל והחל מעכשיו אני מספק זאת כשירות:

• ספקים - האם אני יכול להמליץ על ספקים כמו כותבי תוכן, בוני קישורים, בוני אתרים וכו'? (בארץ ובחול).
• הדרכה – האם אני יכול לעשות שיעורים פרטיים? למצוא ולהכשיר עובד חדש? להקים צוות?
• ייעוץ - למה האתר נענש? איך מחזירים אותו לתוצאות? למה הייתה ירידה חדה בדירוגים? איך אפשר לשפר את האתר? איך אפשר לשפר את בניית הקישורים?
• ליווי - איך נכנסים בצורה הנכונה ביותר מבחינת SEO למדינה חדשה? האם אני מכיר ספקים מקומיים? איך לעבור לדומיין\CMS חדש?
• ועוד….

גם על הצרכים האלו Servula באה לתת מענה אפקטיבי.

עד כאן, מה דעתכם על הרעיון? יכול להיות מועיל? אנחנו רק בתחילת הדרך וחשוב לנו לבנות את זה נכון, לכן כל פידבק שווה זהב.

אני מזמין אתכם להצטרף לעמוד שלנו בפייסבוק. בעמוד הזה נפרסם תוכן פרימיום שמיועד למקדמי אתרים וכמובן נכריז בו כשהשירות יעלה רשמית לאוויר (יחד עם כמות מוגבלת של הזמנות), אז פרגנו לנו בלייק: https://www.facebook.com/pages/Servula/181501315237979.

מה זה אומר לגבי AskPavel?

עד כאן לגבי העסק, בואו נדבר על AskPavel.

אז בגדול הקהילה תמשיך לתפקד כרגיל ואף יותר מזה. אספר לכם בסוד שמאחורי הקלעים נעשים כל מני דברים מעניינים שבקרוב תשמעו עליהם. אין בכוונתי לזנוח את הקהילה אלא רק לטפח אותה יותר. אחת מחברות ה-UI המובילות בארץ לקחו את הבלוג כפרוייקט ואני מקווה שהעיצוב החדש שיעלה השנה ישפר את חוויית המשתמש.

בנוסף, עוד עדכון חשוב: אחרי שלוש שנים, סוף סוף הצלחתי לקנות את הדומיין AskPavel.com, כך שבקרוב תעלה גם גרסה באנגלית

בהזדמנות זו רציתי גם להתנצל על כך שלא יצא לי לכתוב בתקופה האחרונה, אבל באמת שיש לי תירוץ טוב. חודשים אוגוסט-ספטמבר פשוט היו החודשים הכי עמוסים שהיו לי מעולם – עזבתי מקום עבודה, הקמתי עסק, קניתי רכב, תקופת מבחנים ומעבר דירה. כל הדברים פתאום קרו בחודשים האלו. כמובן אני מבטיח לפצות ולהמשיך לכתוב בקרוב כשהעניינים יירגעו.

ואם כבר מדברים על הבלוג, בטח שמתם לב שהוא כבר מזמן הפך לבלוג קהילתי שלא רק אני כותב בו אלא הרבה אנשי מקצוע מובילים בתחומם. אז בהזדמנות זו רציתי להגיד תודה רבה לאנשים המופלאים האלו שתורמים מהידע והנסיון שלהם לטובת הקהילה!

האם אתם חושבים שיש עוד שירותים שאני יכול להציע? מה דעתכם על השירותים הקיימים והרעיון של העסק בכלל? אשמח מאד לשמוע את הפידבק שלכם וכמובן אודה לכם על לייק בעמוד החדש של Servula

לינק לפוסט המקורי: יצאתי לדרך עצמאית – על לבטים פנימיים ואיך תכננתי את העסק הראשון שלי? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• איך לתכנן תקציב שיווק באינטרנט לשנת 2012 (תוך התחשבות בכל התחזיות)?
• מה קורה עם הקישורים אחרי שנגמר חוזה עם חברת קידום אתרים?
• קייס סטאדי: איך קידמו את האתר "לימוד נעים" ב-8 חודשים האחרונים?
• איך לגייס לקוחות על ידי אופטימיזציה של סרטוני וידאו במנועי החיפוש ?
• אופטימיזציית גולשים – שיפור חווית הגולש בעקבות פנדה 2.2

לא תמיד יש צורך להשתמש במתודולוגיות המתקדמות והמתוחכמות ביותר ב-SEO כדי לקדם את האתר. לפעמים, גם הפעולות הטריוויאליות ביותר שמיושמות נכון יכולות להביא את האתר שלנו לראש תוצאות החיפוש.

רועי נעים החליט לשתף אותנו בקייס סטאדי מעניין שכתב על האתר שלו, שממחיש בדיוק נקודה זו. בפוסט הבא הוא מסביר איך הצליח לקדם אותו במגוון ביטויים (חלקם תחרותיים) תוך 8 חודשי עבודה, בלי שום טריקים או ספאם – פשוט מחשבה על הגולשים נטו.

אז למרות שלא תמצאו כאן שיטת קידום מהפכנית פורצת דרך, מקרי בוחן תמיד מספקים הרבה השראה, מוטיבציה ובעיקר סדר בדברים. אני ממליץ לכל מי שבתחילת דרכו לקרוא היטב את הפרטים וליישם. וכרגיל - נשמח לפידבקים שלכם בסוף הפוסט.

רגע לפני שאני מפנה את הבמה לרועי, אני מזמין גם אותך לשתף אותנו לגבי האתר שלך. רוצה לתרום מהידע והנסיון שלך ולפרסם כאן קייס סטאדי על אתר שקידמת? אנחנו תמיד שמחים לשתף ידע.

אתחיל ואומר שהפוסט הבא מהווה סגירת מעגל עבורי.

לפני כשמונה חודשים נכנסתי לכאן בפעם הראשונה, לא הבנתי כלום בקידום אתרים. לא ידעתי מה זה אומר, מה צריך לעשות ובמיוחד לא ידעתי מאיפה להתחיל.

באותה תקופה בדיוק העליתי לאוויר, ביחד עם שותפי, יעקב ירמולובסקי, את האתר לימוד נעים למורים פרטיים.

כבר מהצעדים הראשונים של בניית האתר הבנתי שהקמת אתר טוב אינה מספקת, צריך שהאנשים הרלוונטיים יכירו אותו. הדבר אולי הכי חשוב שלמדתי בתקופה זו היא שלקידום האתר אסור לבוא על חשבון חוויית המשתמש, המסר והמקצועיות של האתר שלכם. זה פשוט לא יעבוד לאורך זמן.

יוצאים לדרך!

התוכנית שלנו היתה קודם להפיץ את האתר למורים פרטיים שאנו מכירים, לפרסם סטטוסים בפייסבוק שקוראים למורים להירשם ולבקש מחברים שיפיצו הלאה. לא פרסמנו את כתובת האתר לכולם אלא רק למי שרצה להירשם. לא רצינו שיכנסו תלמידים שמחפשים מורה פרטי לפני שיש מורים.

במקביל, התחלנו להתעניין בנושא קידום אתרים. כמו כולם, הכרנו את הכוח של גוגל בזירה הישראלית. ידענו שרוב הגולשים בארץ מחפשים אתרים בגוגל. הדבר הראשון שעשינו היה לחפש ספרים בנושא באינטרנט. מצאנו והורדנו את המדריך לקידום אתרים של גוגל.

תוך כדי התהליך, דיברנו עם מכר שלנו שבנה כמה וכמה אתרים כדי שיתן לנו כמה עצות להמשך. "אתם חייבים לקדם חזק את האתר בגוגל" הוא אמר לנו. "יש אתר (הוא התכוון לאתר שאתם נמצאים בו…) שמפרסם כתבות ועדכונים בנושא – תתחילו לקרוא ותקבלו מושג על הדברים שאתם צריכים לעשות. אה, כן ותכתבו מאמרים שקשורים לתחום שלכם באתרי מאמרים".

אוקיי, זו התקדמות, חשבתי. יש לנו שני דברים לעבור עליהם – המדריך של גוגל והאתר של פבל.

ממה מתחילים?

הדבר הראשון שעשינו היה לנתח את מילות המפתח שאנו רוצים לקדם.

נכנסנו ל-google adwords כדי לבדוק איזה חיפושים נפוצים קשורים למורה פרטי. חשוב להבין שבחירת מונחי החיפוש המקודמים אינה תלויה אך ורק במספר החיפושים בחודש. כשבדקנו איזה חיפושים קרובים למונח החיפוש שלנו, ראינו שאת המונח "מורה" לדוגמא מחפשים הרבה יותר מהמונח "מורה פרטי". אבל ספק אם מי שמחפש מורה בגוגל רוצה באמת למצוא מורה פרטי. לכן חשוב שהמונח קודם כל יהיה רלוונטי אליכם ולמה שהאתר שלכם מציע. עבורנו, מספר החיפושים הגבוה ביותר הינו עבור מחרוזות החיפוש מורה פרטי ומורים פרטיים (22,000 כ"א), אחריהם לפי הסדר: מורה פרטי למתמטיקה, מורה פרטי לאנגלית, מורה פרטי ללשון ומקצועות נוספים. לפי נתונים אלו עשינו רשימת עדיפויות מסודרת למונחי החיפוש שאנו רוצים לקדם.

כאן המקום לציין שלכל אחד מאיתנו יש מידע שהוא סופג מחברים, משפחה, עבודה וכו'. הדבר נכון גם בקידום אתרים. בהתחלה, שנינו האמנו שאנחנו צריכים לרשום את המילים הללו כמה שיותר פעמים באתר כדי שגוגל ידע שהאתר שלנו מתמחה בתחומים האלה. זו אולי הטעות הכי נפוצה של בעלי אתרים שמתחילים לקדם את האתר שלהם – אל תיפלו גם אתם! הפרמטר הוא לא כמה פעמים המושג מופיע (וחשוב להגיד שהופעה יותר מדי פעמים עלולה להביא לכם עונש מגוגל) אלא איפה. כותרות של הדף, כותרות H1 ו-H2 ותחילת פסקאות הינם חלק מהמקומות שחשוב שהמונחים שאתם רוצים לקדם יופיעו בהם.

לאחר כמה מאמרים באתר של פבל, הבנו בגדול שקידום האתר מתחלק לשניים. מה שקורה בתוך האתר ומה שקורה מחוצה לו.

בתוך האתר – On Page

חשוב לעבוד עם קובץ פעולות מסודר. אני השתמשתי בקובץ אקסל שמפרט את התאריכים והפעולות שביצעתי כולל מעקב אחר מיקומים של האתר בשאילתות חיפוש חשובות. קובץ מסוג זה חשוב למעקב וניתוח שלכם.

פרופיל קישורים פנימי ומפת אתר

פרופיל קישורים הינו מושג שעסקנו בו הרבה ותמיד גילינו דברים חדשים. כדי לחסוך לכם עבודה רבה ותיקונים, כמו שקרה אצלנו (תיקנו המון דברים תוך כדי תנועה), אמליץ לכם על מספר דברים חשובים.

קודם כל תחשבו מהם הדפים החשובים ביותר באתר. לדפים האלה צריך להיות את מספר הקישורים הגדול ביותר מדפים אחרים באתר אך לא רק. חשוב להקפיד מאיפה בדפים אחרים יש קישורים לדפים הללו. לתפריט הראשי ולתפריט הצד יש חשיבות גבוהה בתוך הדף עצמו. לפוטר יש חשיבות נמוכה יותר. צריך גם שדפים מרמת חשיבות גבוהה יהיו מקושרים עם דפים אחרים מרמת חשיבות גבוהה. חשוב שהקישורים האלה יהיו רלוונטיים ברובם גם לגולשים, מכיוון שיש מאמרים שטוענים שיש מעקב של גוגל גם על כמות הפעמים שנכנסו לקישורים האלה וזה עוד פרמטר בדירוג החשיבות.

לדוגמא: הזכרתי מקודם שמונחי החיפוש שקידמנו כללו מורה פרטי למתמטיקה, לאנגלית וללשון. לכן הקפדנו שהדפים עם תוצאות החיפוש של מקצועות אלו יהיו עם כמות הקישורים הנכנסת הגדולה ביותר ומהמקומות המשמעותיים ביותר מתוך הדף. בדוגמא זו ניתן לראות שדפים אלו קושרו מהתפריט הראשי:

בנושא אחר שקשור לפרופיל קישורים – אתרים רבים משתמשים במפת אתר. אנחנו עשינו דברים קצת אחרת ובהדרגה. קישרנו לדפים אחרים רק כאשר הדפים הללו היו ברמה המקצועית הדרושה למשתמש. לדוגמא: לא קישרנו לדף של תוצאות החיפוש של מורה פרטי למתמטיקה בתל אביב עד אשר היו מספיק מורים בקטגוריה זו באתר. אם היינו מקשרים לכל הדפים מיד בהתחלה, הגולשים היו מקבלים חוויית גלישה לא טובה וזה היה פוגע בנו.

תוכן איכותי

אם אתם רוצים לכתוב מאמרים באתר שלכם, הדבר החשוב ביותר הוא שהתוכן יהיה איכותי, מקורי ורלוונטי. אל תכתבו רק בשביל לקדם – הגולשים לא יקראו את התוכן שלכם. כדאי להסתמך על מקורות מידע מהימנים ולקשר אליהם במקומות הדרושים. יש קישורים יוצאים שיכולים להעלות את ערך הדף מבחינת מנוע החיפוש כי זה מהווה מעין הסתמכות על מקורות מידע. אני בטוח שזה שובר מיתוסים לחלק ממקדמי האתרים כי יש סברה שאומרת, ואתרים רבים עדיין מאמינים בה, שהוצאת קישורים מורידה מערך הדף. כדאי במקומות הנכונים גם לקשר לדפים רלוונטיים בתוך האתר.

דבר נוסף, אל תשימו יותר מדי מילות מפתח במאמרים כי זה פשוט יפגע בתוכן שלכם ואתם יכולים לאבד את העניין של הגולשים ובמקרים מסוימים גם להיענש ע"י מנוע החיפוש.

לכתיבת תוכן איכותי ומקורי יתרון חשוב נוסף – יתכן שאתרים אחרים ירצו להתבסס או לצטט חלק מהתוכן שלכם ואז תקבלו חשיפה וקישור סופר איכותי.

לדוגמא, כתבת של אתר The Marker עשתה כתבה בנושא שיעורים פרטיים ונעזרה במאמר שקיים אצלנו באתר – איך לבחור מורה פרטי. כתוצאה מכך קיבלנו קישור לאתר בסוף הכתבה. לא רע, נכון?

עקרונות נוספים לכתיבת תוכן:

• קצב הוספת התכנים – נסו לכוון לכך שקצב ההוספה של תכנים חדשים יהיה פחות או יותר קבוע. אנחנו מוסיפים מאמרים אחת לחודש בממוצע.
• נושאים – החליטו מהם הנושאים שאתם כותבים עליהם. חשוב שהנושאים יהיו קשורים למהות האתר שלכם וישמשו את הגולשים שלכם. ניתן לסטות פה ושם אבל חשוב לשמור על צביון אחיד. ניתן לשים לב שאצלנו באתר, התכנים פונים למורים פרטיים או לתלמידים שמחפשים מורה. לאחרונה החלטנו להרחיב את הנושאים של המאמרים כדי שישמשו גם תלמידים שלאו דווקא מחפשים מורה פרטי, כמו המאמר על "איך להכין מצגת מנצחת".
• אורך – לפני כתיבת תוכן, חשוב להתייחס לאורך האופטימאלי. באתר שלנו, מכיוון שמדובר ברוב המקרים על תכנים לימודיים, רוב התכנים ארוכים ומפורטים.
• כתובות URL – כדאי שמונחי החיפוש שאתם מנסים לקדם יופיעו בכתובות ה- URL. עוד דבר שכדאי לשים לב אליו הוא שהכתובת גם תרמז על המבנה ההיררכי של הדפים באתר. ככל שיש יותר סלאשים (/) בכתובת, מנוע החיפוש מתייחס לזה כמעין ירידה בהיררכיה במבנה הכתובות (כמו בתיקיות במחשב).

לעיקרון של המבנה ההיררכי בכתובות נחשפנו לפני זמן קצר, דבר שהוביל אותנו לעשות שינוי גדול בכתובות של כל דפי החיפוש באתר.

לדוגמא, כשמחפשים מורה פרטי למתמטיקה בחיפה, הכתובת הישנה היתה:

חיפוש/מורה-פרטי/תחום-לימוד/מתמטיקה/עיר/חיפה

לאחר השינוי הכתובת היא:

מורה-פרטי/מתמטיקה/חיפה

ניתן לראות, מהיכרות עם המקרה שלנו, שיכולנו לחסוך את השינוי הגדול והדי מסובך הזה (שכלל גם הפניות 301 מהדפים הישנים), אם היינו מכירים את הדרך הנכונה מלכתחילה.

Webmaster tools

אנחנו עבדנו לפי קוד העבודה שהאתר שלנו יהיה יותר צדיק מהאפיפיור בנוגע לכל ההצעות וההתראות של הוובמאסטר טולס. אם זה לא יועיל בהרבה זה בטח לא יזיק וחוצמזה, ההערות וההתראות נועדו בעיקר כדי לספק דפים ותוכן איכותי לגולש אז אנחנו מרוויחים כאן פעמיים: קידום וחויית משתמש (או שאולי רק פעם אחת כי שניהם בהרבה מקרים זה אותו הדבר…).

העבודה שלנו התרכזה בהורדת תוכן כפול, מטא תג רלוונטי לכל דף, תיאור של תמונות וקישורים, הפניות 301, דף 404 שימושי עם קישורים לתוכן חשוב באתר, שיפור המהירות של דפים באתר ע"י דחיסת ואיחוד תמונות, הורדת קוד מיותר ושיפור קוד קיים ועוד ועוד. הנה כמה דוגמאות לדברים שבדקנו וממשיכים לבדוק.

גרף מהירות טעינת הדפים הממוצעת באתר:

כמה ימים לפני כתיבת הפוסט, גילינו שעקב שינוי שעשינו באתר, נוצר תוכן משוכפל. הדבר תוקן במיידי ע"י הפניות 301 ומחיקת מספר דפים מיותרים:

מחוץ לאתר – Off Page

אם החלק של פעולות בתוך האתר תלוי רק בכם, רבות מן הפעולות שצריך לבצע מחוץ לאתר תלויות בגורמים אחרים.

גם כאן כדאי לנהל קובץ פעולות מסודר. אתם תצברו הרבה ידע תוך כדי התהליך וכדאי לשמר אותו. בנוסף תוכלו לנתח את הפעולות בראיה לאחור ויהיה לכם קל יותר לקבוע כיווני קידום חדשים. הנה  מספר דוגמאות מקובץ המעקב שלנו.

מעקב אחר רישום לאתרי אינדקס וספריות:

מעקב המלצות על תכנים:

עקב חוסר ההבנה שלנו בנושא בהתחלה, הדבר הראשון שניסינו לעשות היה להוסיף תגובות בפורומים ובאתרים שונים, בין היתר באתרי חדשות. כאן המקום שלי להזהיר אתכם. הוספת תגובות לכתבות באתרי חדשות עלולה להזיק יותר מלהועיל. האתר שלכם עלול להיתפס כאתר קטן, מציק ומפיץ ספאם. לגבי תגובות בפורומים, כדאי לנסות. קחו בחשבון שהרבה פורומים מורידים תגובות פרסומיות אז כדאי לחשוב טוב איך לנסח את ההודעה.

עיתונות ורדיו

אם אתם חושבים שהאתר שלכם יעניין גורמי חדשות שונים, זה הזמן לא להתבייש ולהיות אסרטיביים. "מי שמאמין לא מפחד" – אם אתם מאמינים באתר שלכם ובמטרה שלו, תפנו לכתבים ותשכנעו אותם. אנחנו שלחנו מייל למדור המחשבים של ידיעות אחרונות וקיבלנו חשיפה בעיתון. בנוסף, עשו עלינו אייטם בתוכנית הבוקר של רדיו דרום וגם קיבלנו כתבה וקישור לאתר שלנו מהאתר שלהם.

קישורים מאתרים איכותיים וקשורים לנושא

העקרון שהוביל אותנו בתהליך היה קישורים איכותיים ולא כמותיים. בראייתנו, עדיף קישור אחד מאתר סמכותי וקרוב לתחום שלנו על פני מספר קישורים מאתרים אחרים.
חיפשנו אתרים שקרובים לתחום שלנו. בחלק מהמקרים הסברנו להם שקישור לאתר שלנו יבוא לטובת הגולשים שלהם וקיבלנו קישור ללא תמורה. בחלק מהמקרים עשינו החלפת קישורים.

לדוגמא: אתר האינטרנט של אוניברסיטת בן גוריון פרסם כתבה על האתר שלנו לאחר שדיברנו עם עורך האתר. אתר אגודת הסטודנטים של בן גוריון הוסיף קישור אלינו לאחר ששכנענו את עורכי האתר שקישור לאתר שלנו יבוא לטובת הסטודנטים שעובדים בתור מורים פרטיים ולאלו שמחפשים מורה פרטי.

דבר נוסף שחשוב בפרופיל קישורים – לקשר גם לדפים פנימיים באתר ולא רק לדף הבית, במיוחד אם אתם רוצים שאלו יהיו הדפים שיוצגו עבור שאילתות חיפוש מסויימות.

אתרי שיתוף וסימניות

אינני יודע מה הכח שגוגל נותן לאתרים אלה, הרי הם מוציאים קישורים בכמויות ואני בטוח שיש מעקב בזכוכית מגדלת עליהם. יתרון אחר שיש באתרים אלה – הם גורמים לתוכן של האתר שלכם להתאנדקס מהר יותר. בכל פעם שפרסמנו תוכן חדש באתר, שיתפנו אותו באתרים אלו. חשוב שגם הכותרת וגם הידיעה עצמה תהיה שונה בין האתרים. כפילות אף פעם לא טובה, גם לא במקרה הזה.

דוגמאות לאתרי שיתוף שפרסמנו בהם ידיעות: תפוז היט, שווה קריאה.

אתרי מאמרים

עוד נושא שנמצא במחלוקת. אני חושב שצריך להשקיע גם בתחום הזה, אולי הוא חלש יותר מבעבר אבל עדיין, מהנסיון הקצר שלי, יש לו השפעה מסויימת. חשוב מאוד לכתוב מאמרים בכמה אתרים ולא באתר אחד. כמה דברים שיש להקפיד במאמר עצמו:

• חלוקה לפסקאות.
• הכנסת מילות המפתח לכותרת ולתחילת פסקאות.
• לא להוציא יותר מדי קישורים מתוך המאמר (אני מוציא בין 2 ל-3).
• כל קישור מפנה לדף אחר באתר.

כאן באתר יש רשימה מלאה של אתרי מאמרים.

אינדקסים וספריות

הרשת מלאה באתרי אינדקסים. אלו אתרים שמחולקים לנושאים ובכל נושא קישורים לאתרים שימושיים. אנחנו ביקשנו להוסיף את האתר שלנו להרבה אתרי אינדקס. בחלק מהמקרים האתר שלנו התווסף, בחלק לא. חשוב לציין שגם פה לסדר הפעולות שלכם יש משמעות. יש אתרי אינדקס גדולים וותיקים ויש אתרים קטנים. כדאי להתחיל עם האתרים הקטנים – יש יותר סיכוי שהאתר שלכם יכנס.

בשלב יותר מאוחר, כאשר האתר שלכם כבר צבר כח, כדאי לפנות לאתרים הגדולים יותר. בכל מקרה, חשוב להבין שחלק מהאתרים האלה מונעים מאינטרסים ולכן יתכן שהאתר שלכם לא יכנס לאינדקס מכיוון שהוא מתחרה באתר אחר שמשתף פעולה איתם. זה לא אומר כלום על איכות האתר שלכם, גם אם לא נכנסתם לאינדקס.

מעקב אחר שאילתות חיפוש

כחלק מהמעקב שלכם, כדאי לעשות מעקב גם על המיקום של האתר שלכם בחיפושים החשובים לפי תאריך. זה יתן מושג כללי על טיב העבודה שלכם ואפשרות להשוות מיקומים בחיפוש מול פעולות שבוצעו. אנחנו עקבנו אחרי המיקומים שלנו בשאילתות החיפוש המרכזיות לפי שבוע והשווינו מול הפעולות שביצענו.

פייסבוק ורשתות נוספות

אחד היתרונות הגדולים שלנו היה בפייסבוק. שכבת הגיל שלנו הינה בדיוק השכבה שמחפשת מורים פרטיים. לאחר שגייסנו מספיק מורים, התחלנו להפיץ את האתר בפייסבוק. ביקשנו מחברים שלנו להפיץ קישורים לאתר ולהוסיף תגובות. בשלב מסויים גם פתחנו דף רשמי.

כדי להופיע בדף ה- Top News של כמה שיותר אנשים, מיד לאחר פרסום הודעה מסויימת שקשורה לאתר שלכם, בקשו מכמה שיותר חברים לעשות לכם לייק, להוסיף תגובה ולשתף את התוכן. התוכן בדף ה- Top News מתעדכן בתדירות גבוהה מאוד ויש עדיפות ברורה לתוכן שהגיבו עליו ושיתפו אותו.

בנוסף, אם תשימו לב, ניתן לשתף ולעשות לייק לכל דף באתר שלנו כולל לפרופילים של המורים הפרטיים – בצורה זו האתר משותף בפייסבוק גם ע"י הגולשים שרוצים לקבל עוד חשיפה. גם הם וגם אנחנו מרוויחים מכך.

למרות כל האפשרויות שפייסבוק מציע, מהנסיון שלנו, הכח של פייסבוק בכל הקשור לדברים עסקיים הולך ונחלש (שלא כמו בנוגע למחאות חברתיות…), מכיוון שלאנשים פשוט נמאס לקבל כל הזמן הזמנות, טאג בתמונות וקישורים. זה גם מוביל אותי לאזהרה הבאה – יותר מדי פעילות בפייסבוק יכולה לפגוע באתר שלכם. אם תפיצו כל דבר קטן, במקרה הטוב יתעלמו מכם, במקרה הרע יחסמו אתכם ויתייחסו אליכם כאל ספאם. חשוב לשקול בכובד ראש האם התוכן שאתם רוצים לשתף באמת יעניין את הגולשים בפייסבוק ובלי קשר חייבת להיות לכם גם אסטרטגיה שיווקית אחרת.

דברים נוספים בתהליך

היבטים פסיכולוגיים

אחד הדברים החשובים למקדמים המתחילים הוא להיות חזקים מבחינה מנטלית ולהתאזר בסבלנות. הרבה פעמים קרה לנו שלא הבנו למה אנחנו לא מתקדמים למרות שעשינו כביכול פעולות נכונות מבחינת קידום.

אחד המקרים שזכורים לי היה לפני כחודשיים. הצלחנו להגיע לעמוד הראשון בגוגל, עשינו הרבה שינויים בפרופיל הקישורים בתוך האתר ויום אחד דף הבית שלנו נעלם לגמרי כמעט מכל תוצאות החיפוש. כמובן שנלחצנו ולא הבנו מה קרה. לאחר כשבוע, הדף חזר ואפילו דורג במקום גבוה יותר. היו מוכנים לתנודתיות בתוצאות החיפוש. ככל שהאתר שלכם יצבור ותק, התנודתיות תרגע.

קידום לא טבעי

תמיד כשאני עוסק בקידום האתר שלי, אני עובד לפי כלל בסיסי וחשוב. האלגוריתם של גוגל פותח ע"י מיטב המהנדסים, הוא עובר שינויים ושיפורים כל הזמן. אם אני חושב על דרך "לעבוד" עליו, בטוח שגם הם חשבו על זה. לכן, ההמלצה שלי היא: תנסו לעשות את הדברים כמה שיותר טבעי. לא להפציץ בקישורים, לא להפריז במילות המפתח ופשוט לא לקדם בצורה מופרזת.

לסיכום…

אינני מתיימר להיות מקדם אתרים מקצועי. יש נושאים ותחומים רבים שאיני מכיר וכל הזמן אני נחשף לדברים חדשים. למרות זאת, הדברים שציינתי ופירטתי במאמר עבדו בשורה התחתונה מכיוון שאנו מדורגים גבוה בהרבה ממילות החיפוש הרלוונטיות.

אני מאמין שקידום האתר שלכם תלוי בראש ובראשונה בכם. אם תשקיעו את הזמן ללמוד, תחקרו מקורות באינטרנט ותאמינו בדרך שלכם – תוכלו לעשות זאת בעצמכם.

שיהיה לכולנו לימוד נעים ובהצלחה!

האם הייתם משנים משהו בקידום האתר של רועי? הייתם רוצים להציע לרועי כיוונים שלא חשב עליהם? ובכלל – מה דעתכם לשלב כאן בבלוג עוד מקרי בוחן מהסוג הזה? זה משהו שיכול לעניין אתכם?

קרדיט לתמונה: Dan of action

לינק לפוסט המקורי: קייס סטאדי: איך קידמו את האתר "לימוד נעים" ב-8 חודשים האחרונים? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• דירוגים זה לא הכל: איך באמת למדוד הצלחה בקמפיין קידום אתרים אורגני?
• שיווק בלינקדאין כבר ניסיתם? המדריך המלא לשיווק ופרסום ברשת העסקית
• מה קורה עם הקישורים אחרי שנגמר חוזה עם חברת קידום אתרים?
• יצאתי לדרך עצמאית – על לבטים פנימיים ואיך תכננתי את העסק הראשון שלי?
• 6 טעויות נפוצות בבחירת מילות מפתח לקידום האתר

מחקר מילות  מפתח הוא שלב קריטי בכל פרויקט קידום אורגני. פרויקטי SEO רבים נכשלים (או משיגים תוצאות חלקיות ומאכזבות), למרות השקעה רבה בקידום ולכאורה תוצאות גבוהות מבחינת דירוגים, רק בגלל בחירה לא נכונה של ביטויי הקידום.

התוצאה–> האתר מקודם אבל אין פניות.

בפוסט הזה אציג את הטעויות הנפוצות ביותר אותן אני פוגשת, אסביר למה הן קורות ומדוע כל כך חשוב להימנע מהן.

טעות מס' 1: לקדם את האתר רק על ביטוי אחד או שניים

ראיתי יותר מידי אתרים שהקידום שלהם סובב סביב ביטוי אחד או שניים. לפעמים זה נעשה מתוך מחשבה שיש רק ביטוי מתאים אחד, לפעמים מתוך צורך של בעל האתר להתמקד או להוריד עלויות, לפעמים זו חברת הקידום שרוצה לעשות לעצמה חיים קלים ולהעדיף להציג תוצאה של ביטוי אחד במיקום גבוה על פני מס' ביטויים במקומות נמוכים יותר.

ברוב המקרים זה שילוב של כל הגורמים: בעל האתר חושב שהוא יכול להסתפק בדירוג גבוה על הביטוי המרכזי שלו ולא לפזר תקציב על ביטויים פחות חשובים. (הוא הרי בעיקר שמאי מקרקעין/מועדון לבת מצווה/בדק בית). המקדם קופץ על המציאה ויוצאים לדרך.

למה זו טעות? בואו ניקח את הביטוי "שמאי מקרקעין" כדוגמא. נפח החיפוש על הביטוי המדויק הוא כ- 1900 חיפושים בחודש.

נניח שהגעתם למקום הרביעי המכובד. לפי נתוני התפלגות הקלקות לפי דירוגים, תוצאה במקום הרביעי תקבל בממוצע 4.8% מההקלקות, כלומר 91.2 כניסות בחודש. כ- 3 כניסות ביום (חלקן ממתחרים/משווקים וכד').

כמה מ-3 הכניסות האלו יצרו עמכם קשר? כמה יהפכו ללקוחות בפועל?

עכשיו ברור לכם שלא לילד הזה פיללתם? הפכתם את מבנה האתר, חפרתם בקוד, שיפרתם תכנים, העליתם ים של מאמרים ושקדתם על בניה שוטפת של קישורים נכנסים. כל זה בשביל כל כך מעט?

גם אם הביטוי המרכזי שלכם בעל נפחי חיפוש גבוהים יותר, יש חסרונות נוספים לקידום ביטוי בודד:

• התמקדות בביטוי אחד עלולה לייצר אתר שטחי, לא מעניין ולא מקיף.
• כשאתר מקודם על ביטוי בודד, פרופיל הקישורים הנכנסים אינו מגוון: יותר מידי קישורים מפנים לאותו דף עם אותו טקסט עוגן, מה שעלול לפגוע בקידום.
• שמתם את כל הביצים בסל אחד – אתם תלויים בדירוג יחיד (שעלול לזגזג גם מסיבות שאינן תלויות בכם). אתם תלויים גם במתחרים שסביבכם בתוצאות החיפוש: מספיק שיצוץ מתחרה אחד בתוצאות האורגניות או הממומנות שיציע הצעה קוסמת שלא תוכלו להתחרות בה – ואיבדתם חלק משמעותי מהפניות.

טעות מס' 2: לזלזל בזנב הארוך

אז השתכנענו שחשוב לבחור יותר משני ביטויים לקידום האתר. אבל האם זה מספיק? ממש לא.

האם ידעתם שרק 30% מהתנועה מגיעה מתוך ביטויים מרכזיים? (בממוצע. כמובן שהאחוז משתנה בהתאם לתחום).

70% מהתנועה מגיעה מהביטויים האחרים. ביטויים שלכל אחד מהם נפח חיפוש מצומצם, אבל כולם ביחד מייצרים יותר כניסות מהביטויים המרכזיים. זהו הזנב הארוך המפורסם.

היחס לזנב הארוך הוא אמביוולנטי – מצד אחד כולנו מכירים את התיאוריה ונהנים לדבר עליה ומצד שני, יש לנו נטייה לזלזל בקידום ביטויים לא תחרותיים. בעלי אתרים רוצים להישאר ממוקדים בעיקר, לוודא שהם מתקדמים בביטויים המרכזיים ושאף אחד לא יעבוד עליהם עם קידום ביטויים זניחים.

גם מקדמי האתרים רוצים להיצמד למטרה המרכזית שבמקרים רבים התחייבו אליה והיא המאתגרת ביותר עבורם וכך נזנח לו הזנב הארוך…

וממש ממש חבל. מעבר לכמויות התנועה היפות שהוא עשוי להביא לאתר, לזנב הארוך יש יתרונות נוספים:

• הוא קל ומהיר יותר לקידום - הזירות של ביטויי הזנב הארוך שקטות יותר ודלילות יותר מהזירות של הביטויים המרכזיים התחרותיים.
• ביטויי זנב ארוך נוטים להמיר טוב יותר מהביטויים המרכזיים – בעלי עסקים רבים מגלים שהפניות הטובות ביותר שלהם הגיעו מהביטויים הממוקדים והנישתיים ביותר.
• קידום על הזנב הארוך מייצר אתר מעולה - אתר רחב ועשיר שמכסה נושאים רבים בתחומו ועונה לגולשים שלו על שאלות מגוונות.

ביטויי חיפוש ארוכים

מעל 50% משאילתות החיפוש מכילות יותר מ- 3 מילים. זהו חלק משמעותי מהזנב שלכם.

קשה להתמקד בו במחקר מילות המפתח (בפרט שהכלי של גוגל לא מציג ביטויים ארוכים) אבל כן חשוב לזהות ולסמן ביטויים רלוונטיים ככל האפשר, שיכולים להתאים לשאילתות ארוכות ולשלב אותם בתכנים ובאופטימיזציה. הטיות שונות, יחיד/רבים, שמות מותגים, שמות דגמים, שמות ערים, מילות שאלה (בפרט "איך"), מילים כמו "טיפים", "מחיר" וכו'… כל אלו יסייעו בדירוג ביטויים ארוכים.

למרבה האירוניה, במקרים רבים דווקא כתיבה טבעית עושה את העבודה מצוין אבל מקדם האתר שמזלזל בזנב הארוך, מחליף את הוריאציות וההטיות במילת המפתח המרכזית ומעיף ביטויים שפוגעים ב"צפיפות" הביטויים המרכזיים.

טעות מס' 3: שימוש לא נכון בכלי מילות המפתח של גוגל

מאד פשוט ונוח לבדוק פופולאריות ביטויים בכלי מילות המפתח של גוגל. הנתונים מגיעים ישירות מגוגל, הם מספריים והם מתאימים אפילו לשפה נידחת כמו עברית. זו הסיבה שגם אנשים שאינם בקיאים בקידום ובמחקר מילות מפתח מאמינים שיוכלו להסתפק בו לצורך איתור ביטויי המפתח שלהם.

אך לפעמים הם משתמשים בו לא נכון, מוותרים על מחקר אמיתי ומגיעים לתוצאות לא נכונות.

אמנה כאן את הטעויות המרכזיות. אם אתם מקדמי אתרים מקצועיים, אני מניחה שאתם יכולים לדלג לטעות הבאה.

לבדוק התאמה נרחבת במקום מדויקת

ברירת המחדל של הכלי היא הצגת נפחי חיפוש של ביטויי מפתח בהתאמה נרחבת ולא בהתאמה מדויקת. נפחי חיפוש בהתאמה נרחבת משקפים גם חיפושים רלוונטיים שכוללים חלק מהביטוי או וריאציות שונות על חלקים ממנו. ע"מ לראות את נפח החיפוש של ביטוי מסוים, יש לסמן את סוג ההתאמה כ"מדויקת". עכשיו תראו איך המספרים יורדים פלאים.

דיאטנית שחשבה ש-60,500 חיפושים חודשיים יובילו לאתר המקודם שלה, נדהמה לגלות תנועה דלה מאד באתר. בדיעבד, הבינה שהסיבה היא שנפח החיפוש המדויק של המילה דיאטנית הוא רק 1,000 חיפושים בחודש (60,500 החיפושים כוללים גם חיפושים על "אולגה רז הדיאטנית" וגם על "דיאטנית לילדים", "דיאטנית באילת" וכו').

מומלץ לבדוק גם התאמה נרחבת וגם מדויקת, ע"מ לקבל מושג לגבי התחום באופן כללי ולזהות ביטויים משניים וזנב ארוך.

להתלהב מהמספרים הגבוהים

רבים רואים לעצמם כמטרה לאתר בכלי מילות המפתח את הביטויים הפופולאריים ביותר.

זכרו שפופולאריות זה לא הכל. חשובה ערכיות הביטוי עבורכם. או אם תרצו, יכולת ההמרה שלו וגם איכות ההמרה. לביטויים כלליים כמו "נשים", בריאות", "ילדים" או אפילו "רפואה אלטרנטיבית" יש נפחי חיפוש מרשימים אבל יכולת המרה חלשה.

טעות מס' 4: להתקבע על הביטויים ההתחלתיים

כמקדמי אתרים, נוח לנו  להישאר לאורך שנים עם אותן המילים. הקידום צובר וותק, הלינקים משתבחים ומתעבים ואנחנו עובדים הרבה פחות קשה. אך גם אם המחקר הראשוני היה מצוין וגם אם הקידום מייצר תוצאות טובות, חשוב להמשיך לחקור ולנתח.

נפחי חיפוש משתנים לאורך זמן, טרנדים חדשים מייצרים ביטויי חיפוש חדשים, השוק מתרחב ואיתו גם ביטויי החיפוש (שדווקא הופכים ממוקדים יותר), העסק שאתם מקדמים משנה מיקוד או מתרחב לתחומים נוספים, בהרבה מקרים הוא מתקדם וזקוק לקהל יעד איכותי יותר שגורר לפעמים שינוי בביטויי החיפוש.

בנוסף, הזמן שחלף סיפק לכם המון מידע. בסטטיסטיקות האתר הצטבר מידע שימושי על נתוני הגלישה, ביטויי החיפוש וההמרות (ושוב – תיזהרו עם מדידה עיוורת של יצירות קשר. לא כל יצירת קשר היא המרה ולא כל המרה היא יצירת קשר).

וגם אם לא התחולל שום שינוי בתחום ובעסק, כדאי להתקדם על ידי הארכת הזנב הארוך. זכרו שהזנב הוא במקרים רבים כמעט אינסופי וכדאי לחקור אותו כל הזמן, בעזרת נתונים שהצטברו באנליטיקס, תוצאות חיפושים פנימיים באתר, ניתוח הפניות עצמן וכו'. עכשיו כשהאתר שלכם חזק,  ביטויי הזנב הארוך יתקדמו ביתר קלות.

טעות מס' 5: להתבסס על ניסוי שנערך בצורה לא טובה

אם היה לכם ספק לגבי מילות המפתח הנכונות ולגבי יכולת ההמרה שלהן עבורכם – יתכן שביצעתם ניסוי מקדים ב- Google Adwords. זו אפשרות שאני מאד אוהבת, אבל בתחילת דרכי המקצועית, אני מודה, חטאתי בניסויים לא מספיק טובים שהניבו תוצאות לא מדויקות.

הניסוי לא יספק לכם תשובות מדויקות אם תבצעו אותו על אתר או דף נחיתה בעלי יכולת המרה נמוכה, אם ביטויים מסוימים לא קיבלו מספיק חשיפות (בגלל הקצאה לא נכונה של עלויות לקליק), אם בדקתם ביטויים בהתאמה נרחבת ולא מדוייקת, אם יש לכם ביטויים שמדורגים נמוך מידי, אם יש ביטויים שהמודעה שלהם לא מספיק ממוקדת, אם מדדתם המרות כ"יצירת קשר" ולא כהמרות בפועל וכו'.

ניסוי שייערך בצורה נכונה, לעומת זאת, יסייע לכם לא רק לקידום האורגני אלא כמחקר שוק לכל דבר. אם תשקיעו בו, תגיעו לתובנות שיחסכו לכם הוצאות משמעותיות בהמשך.

הנה מס' טיפים לניהול קמפיין ניסוי בגוגל אדוורדס:

• הקצו תקציבים יומיים גבוהים מספיק ע"מ שכל הביטויים יזכו לחשיפה טובה. ברמת מסע הפרסום, ניתן לבדוק את נתח החשיפה באמצעות הוספת עמודת נתח הופעות (Impression share).
• אם יש לכם ביטויים ששואבים את התקציב היומי ופוגעים בכמות החשיפות של הביטויים האחרים, הוציאו אותם לקמפיין נפרד.
• כוונו את העלויות לקליק כך שכל הביטויים יופיעו בדירוגים טובים (אני אוהבת את מקומות 3-4), ע"מ שלא יווצר מצב שאתם בוחנים ביצועים של ביטוי שהופיע במקום נמוך מידי או משווים את ביצועיו לביצועי ביטוי שהופיע גבוה.
• בשלב ראשון, בידקו ביטויים גם בהתאמה מדוייקת, גם לביטוי וגם נרחבת. על סמך ביצועי ההתאמות השונות, חלצו את הביטויים המדוייקים מתוך ההתאמה הנרחבת. תוכלו לזהות ולעקוב אחרי הביטויים המדוייקים שמסתתרים בהתאמה הנרחבת באמצעות אופציית "ראה מונחי חיפוש" (see search terms) המופיעה מעל טבלת מילות המפתח. אלו גם יתנו לכם רעיונות לביטויים נוספים שכדאי לבדוק ולמילות חיפוש שליליות.
  השאיפה היא לאתר ביטויים מדוייקים בעלי ביצועים טובים. לכן הניסוי שלכם לא נגמר כל עוד הביצועים הטובים שייכים להתאמות נרחבות.
• במידה והדבר מתאפשר, עמדו בקשר שוטף עם מי שמקבל את הפניות בפועל ובררו את איכותן.
• לשפר לשפר לשפר. בצעו אופטימיזציות שוטפות לביטויים, לעלויות לקליק, למודעות וגם לדפי הנחיתה אם יש צורך. אל תגידו "זה רק ניסוי". קשה בניסויים, קל בקרב.

טעות מס' 6: לסגוד לעבודת הקידום של המתחרים

על אף שיש עוד הרבה טעויות לדבר עליהן, החלטתי לסיים דווקא בטעות משעשעת שאופיינית לבעלי עסקים.

כשאני מנסה לייצר סיעור מוחין עם בעלי עסקים, קורה לא מעט שבמקום להתעמק במחקר שלהם, הם מחליטים לבדוק את המתחרים ופשוט להעתיק מהם את מילות המפתח. לפעמים הם רצים לעסקים המובילים בתחומם בשביל "ללמוד מהטובים ביותר", לפעמים דווקא מעניין אותם המתחרה המיתולוגי, או הכי מעצבן: סתם איזשהו עסק מעבר לכביש.

אז מחקר מתחרים הוא בהחלט חלק מהתהליך, אבל להאמין שהקידום של המתחרה שלכם, הוא קידום חכם וקידום שנכון עבורכם – זו טעות.

זה שהמתחרה שלכם עושה פרסום מצוין בתקשורת או יחסי ציבור מרשימים, זה ממש לא אומר שהוא עושה קידום אורגני מצוין. לפעמים להיפך – אין לו צורך או תקציב להשקיע בקידום אורגני.

ובכלל  – הסיכוי שדווקא המתחרה שלכם עשה מחקר מילות מפתח מעולה, הוא נמוך. אל תעתיקו את המתחרים שלכם. תהיו חכמים יותר מהם ותתמקדו בייחודיות והבידול שלכם.

נגעתי כאן במס' טעויות נפוצות בתהליך ביצוע מחקר מילות מפתח. פבל ביקש ממני להשאיר מקום למדריך מקיף בנושא, שיפורסם כאן בבלוג בהמשך. ובינתיים, אם נתקלתם בטעויות נוספות ומעניינות, אשמח אם תשתפו אותנו בתגובות.

קרדיט לתמונה: estherase

לינק לפוסט המקורי: 6 טעויות נפוצות בבחירת מילות מפתח לקידום האתר נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• איך לתכנן תקציב שיווק באינטרנט לשנת 2012 (תוך התחשבות בכל התחזיות)?
• הקמפיין האסור של גוגל כרום – טעות תמימה או מהלך שיווקי מבריק?
• דירוגים זה לא הכל: איך באמת למדוד הצלחה בקמפיין קידום אתרים אורגני?
• שיווק בלינקדאין כבר ניסיתם? המדריך המלא לשיווק ופרסום ברשת העסקית
• קייס סטאדי: איך קידמו את האתר "לימוד נעים" ב-8 חודשים האחרונים?

כל מקדם אתרים היום יגיד לכם, שלהשיג דירוג גבוה בדף הראשון של גוגל תחת ביטויים מסויימים הוא עניין קשה מאי פעם.

לא די שישנה תחרות מאוד גדולה על המקום בצמרת ולא די שגוגל משנה את החוקים כל הזמן על ידי פיתוח אלגוריתמים מסובכים יותר ויותר, שמקשים על יישום הטכניקות שהורגלנו אליהן במשך שנים.

גוגל אף מעניקה "שטחי נדל"ן" יקרים בדף הראשון לטובת תוצאות חיפוש מעורב של מדיה עשירה כגון סרטונים ותמונות שדוחפות למטה תוצאות טקסט, שלולא תוצאות אלה היו הן בדף הראשון.

אך איפה שישנה בעיה נמצאת גם ההזדמנות.

מהו החיפוש המעורב? (Blended Search)

ב 16 במאי 2007 הכריזה גוגל על מנוע החיפוש המעורב שלה. פירוש הדבר שמנוע החיפוש של גוגל מציג מאותה עת תוצאות חיפוש ממגוון מקורות שונים כגון: וידאו, תמונות, ספרים, חדשות, מפות ואפילו קטעי אודיו, לתוך מערך אחד של תוצאות. התגובה של yahoo  ו- bing לא איחרה לבוא וגם הן מציגות כיום תוצאות חיפוש מעורב הכולל מדיה עשירה ממקורות שונים.

עניין שכיח הוא כיום, למצוא דפי תוצאות, שמכילים בתוכם קטעי וידאו ותמונות. ולמעשה מבדיקה שנעשתה על ידי חברת מחקרי השוק Forrester Research בפברואר 2009 התגלה כי 25% מתוצאות החיפוש באינטרנט החזירו תוצאות וידאו. הנתון הזה גדול היום הרבה יותר וימשיך לגדול ככל שיופקו יותר סרטונים ותשתכלל יכולת האינדוקס שלהם על ידי מנועי החיפוש וככל שיותר אנשים יישמו פרקטיקות של קידום וידאו.

פירושו של דבר הוא שכל מי שחפץ בקידום האתר והעסק שלו באינטרנט צריך לקחת בחשבון את כל הנכסים הדיגיטליים שקיימים אצלו באתר חוץ מן הטקסטים, ולדעת כי כל אחד מהם יכול לכבוש עבורו מקום בדירוג גבוהה בדף הראשון. וכשאני אומר נכסים דיגיטליים אני מדבר בראש ובראשונה על קטעי וידאו. למה? מיד נגיע לזה.

להלן דוגמא לתוצאות חיפוש מעורבת:

למה קידום וידאו?

1. בגלל ההשפעה האפקטיבית שלו על אנשים

כל הנתונים מראים שאנשים אוהבים סרטוני וידאו ומעדיפים צפייה בו על פני קריאת  טקסט ברשת. האתר Nielsen בדק ומצא ב 2010 שכמעט 3/4 (72%) מהגולשים באינטנרט צופים בסרטוני וידאו כעניין של שגרה.

הדיאגרמה הבאה מראה באמצעות נתונים של emarketer מאפריל 2010 את הגידול במספר האנשים שצורכים וידאו ברשת ואת התחזית לצמיחה זו עד לשנת 2014.

עצם ההצלחה האדירה של Youtube שהפך תוך זמן קצר לאתר השני בחשיבותו בעולם וכיום נמצא במקום השלישי והמכובד קצת אחרי פייסבוק, יכולות להעיד על ההצלחה האדירה שיש לוידאו ברשת. 35 שעות וידאו מועלות מדי דקה ליוטיוב (מדובר בכ– 23 סרטים הוליוודיים באורך מלא) והמשתמש הממוצע צופה בסרטונים ב- Youtube משך זמן של כ- 5 שעות בחודש.

אם תמונה שווה 1000 מילים אז וידאו בודאי שווה יותר. השילוב של קול, תנועה ותמונה הופך את חווית הצפייה בוידאו למעניינת יותר ומהנה יותר, ועבור בעלי העסקים השילוב הזה מאפשר להעביר מסרים בצורה משכנעת ואפקטיבית יותר מאי פעם.

מחקר אחר של Nielsen שבוצעו בו 14,000 סקרים, בדק את האפקטיביות של מודעות פרסום בזמן צפייה בוידאו ברשת לעומת צפייה במודעות פרסום בזמן צפייה בטלויזיה. מן המחקר עולה כי לפרסומות שמוצגות בזמן צפייה בוידאו ברשת יש השפעה גדולה יותר מאשר פרסומות שמוצגות בטלויזיה. הסיבה לכך לפי החוקרים היא מכיוון שבטלויזיה התכנים מוכתבים לנו לעומת האינטרנט שם אנו בוחרים במה לצפות, אפשרות הבחירה בתוכן הניצפה יוצרת אפקט פסיכולוגי של קשר רגשי אליו ומחזקת את תחושת האמון בו ולכן גם את הסיכוי לרכישה בעקבות הצפייה בו.

להלן הנתונים:

על פי מחקר נוסף שביצעה Invodo שימוש בוידאו מגדיל בעד 85% את סיכויי ההמרה לקנייה ואת משך זמן השהייה באתר ב- 2 דקות בממוצע. עוד עולה מן המחקר ש- 94% מן הגולשים שביצעו רכישה כלשהי ברשת, ביצעו אותה לאחר שצפו בסרטוני וידאו.

הרבה חברות ענק עושות שימוש בוידאו לצורך קידום מכירות ושיווק, ומדווחות על עלייה של עשרות אחוזים בחשיפה ובמכירות. חברות לדוגמא:

• Shoeline.com
• Discovery channel
• Ice.com
• Onlineshoes.com

כל הנתונים האלה ועוד רבים אחרים מראים כי וידאו הוא כלי רב עוצמה למשווקים באינטרנט ובכלל. ובאופן כללי אין שום סיבה לא לעשות זאת, זה רק יכול להועיל לכל מי שמנסה לקדם את העסק שלו באינטרנט.

2. בגלל האפקטיביות של הקידום שלו

כפי שכבר ציינתי, גוגל ומנועי החיפוש האחרים מעניקים "שטחי נדל"ן" יקרים בדף התוצאות הראשון שלהם למדיה עשירה בכלל ולוידאו בפרט. לעיתים אלו הם דפי אינטרנט שלולא הפיקו תוצאות מדיה עשירה לא היו נמצאים אפילו במקום קרוב לדף התוצאות הראשון. למעשה ממחקר שביצעה חברת מחקרי השוק Forrester אופטימיזציה של סרטוני וידאו יעילה עד פי 53 מאופטימיזציית טקסט מסורתית, וזאת רק בשל העובדה שמנועי החיפוש וגוגל בראשם מנסים כל הזמן לשפר את מנגנון החיפוש המעורב שלהם לטובת הגולשים שכאמור אוהבים ונהנים לצפות בוידאו.

יאמר לזכותה של גוגל שכבר בראשית עידן הוידאו ברשת, היא הבינה שמדובר במהפכה ומיהרה לנכס לעצמה את פלטפורמת הוידאו הגדולה והידועה ביותר כיום, הלא היא youtube. אך אליה וקוץ בה, מנועי החיפוש אינם יודעים לקרוא סרטוני וידאו וגוגל הבינה שיש צורך לפתח דרכים לגרום לאלגוריתם שלה להבין מה קורה בתוך כל אחד ממיליוני הסרטונים שמופצים ברשת מדי יום ולאנדקס אותם בהתאם.

יכולות אלה הולכות ומשתכללות אם הזמן אך עדין לא נמצא הפיתרון האולטימטיבי. Youtube הודיעה כי היא מבצעת נסיונות בטכנולוגיית speech-to-text  בארה"ב ובשפה האנגלית אך הטכנולוגייה הזו אינה מצויה בשימוש מסחרי ובודאי יקח זמן עד שהיא תיושם בשפות אחרות מלבד אנגלית. אבל אם יורשה לי לנבא, היום בו תהיה טכנולוגיה זו או דומה לה בשימוש יגיע, וביחד עם השימוש בכתוביות תיתן למנועי החיפוש מידע ברור על מה נמצא בכל אחד מן הסרטונים ברשת ואף תאפשר להם להפיק תוצאות מסצנות מסוימות בתוך סרטונים.

אך לעת עתה מסתמכים מנועי החיפוש בעיקר על המידע שמספקים להם מפיצי הסרטונים אודותיהם, ונתונים לחסדיהם. אך מה שזה אומר מבחינתנו זה שלפחות בזמן הקרוב למקדמי סרטונים יש שליטה לא מבוטלת על תוצאות החיפוש שהם מעוניינים להשיג.

סוגים של קידום וידאו

ישנם שני סוגי אופטימיזציה לוידאו שכל אחד מהם יכול להפיק עבורנו שני סוגי תוצאות במנוע החיפוש:

1. אופטימיזציית שיתוף – המתייחסת לאופטימיזציה של סרטונים שאוחסנו באתר שיתוף וידאו.
2. אופטמיזציית אחסון – המתייחסת לאופטימיזציה של סרטונים שאוחסנו על גבי שרת פרטי.

הדרך בה נבחר תלויה מאוד במה שאנו מנסים להשיג. אם המטרה היא כמות צפיות מקסימאלית והפצה ויראלית, הדרך הראשונה תשרת טוב יותר מטרה זו. אך אם מטרתנו היא להביא את האתר שלנו לדירוג גבוה במנוע החיפוש ולהביא תנועה ישירות לאתר שלנו אזי הדרך השנייה תהיה יעילה יותר.

באופן כללי יש להשתמש בשתי האסטרטגיות במשולב לשם השגת תוצאה מקסימאלית משימוש בסרטונים ברשת. להלן סרטון שמתאר את היתרונות והחסרונות של כל שיטה, ומה צריך לקחת בחשבון בכל אחת מהן:

מהי אופטימיזציית שיתוף?

רוב האנשים מעלים את הסרטונים שלהם ל- youtube כמעט מבלי לחשוב. הסיבה לכך היא אולי המחשבה שאם youtube שייך לגוגל זה בודאי יהיה רעיון טוב להעלות לשם את הסרטונים, אך מי שכבר ניסה זאת בודאי נוכח לדעת שאין כך הדבר. נדרש הרבה יותר מהעלאת סרטון כדי לגרום לו להופיע במקום ריאלי בתוצאות החיפוש של youtube ועוד יותר מכך כדי לגרום לו להופיע בתוצאות החיפוש המעורב.

אופטימיזציית שיתוף מתבצעת בעיקר באמצעות תיוג נכון של הסרטון תחת מילת מפתח או ביטוי מסוים שצריכים להופיע בכותרת, בתיאור, בתגיות ורצוי אף להפיק קובץ תרגום ולעשות שימוש בכתוביות שמכילות בתוכן את אותה מילה או ביטוי. מלבד זאת, יש רשימה ארוכה של פרטמרים לקביעת דירוג של סרטונים ביוטיוב שביניהם: כמות הנרשמים לערוץ ורמת הפעילות בו, כמות השיתופים שבוצעו לסרטון, כמות האנשים שאהבו אותו, מספר הפעמים שהוא נשתל באתרים חיצוניים, כמות התגובות עליו ועוד.

זה נכון שגוגל שואבת את תוצאות הוידאו שלה בעיקר מ- Youtube אבל לא רק. אתרים כמו metacafe, Vimeo ו- Dailymotion (שעל פי מחקרים קיבל ציון איכות גבוה לאחר עידכוני הפנדה האחרונים) גם הם מהווים מקור לתוצאות וידאו עבור מנוע החיפוש המעורב.

בכל מקרה איך שלא מסתכלים אל זה, קידום סרטונים לתוצאות החיפוש מתוך אתר שיתוף דורש מאמץ לא קטן וכשהתוצאה מושגת מי שיקבל את מרבית התנועה יהיה אתר השיתוף ולא האתר שלכם. סקרים מראים שרק 40% מהגולשים שצופים בסרטונים באתרי שיתוף לוחצים על הלינק שמתחתיו (במידה ויש) כדי להגיע לאתר של בעל הסרטון. שאר 60% פשוט ממשיכים לצפות בסרטונים נוספים שיכולים להיות גם… של המתחרים שלכם.

שתי סוגי התוצאות שיכול להפיק לנו סרטון שמאוחסן באתר שיתוף בתוצאות החיפוש המעורב הן:

1. תוצאת טקסט שמובילה לסרטון בתוך אתר שיתוף – מבחינת איכות תוצאה שכזו אין בה שום יתרון על פני תוצאת טקסט רגילה, אין בה תמונה שמבליטה אותה והתנועה ממנה זורמת לאתר השיתוף ולא לאתר שלנו.

2. תוצאת תמונה שמובילה לסרטון בתוך אתר שיתוף - תוצאה זו אמנם בולטת מעל כל התוצאות האחרות אך היא מביאה את התנועה לאתר השיתוף ולא לאתר שלנו.

מהי אופטימיזציית אחסון?

את סוג האופטימיזציה הקודם כולם מכירים ורוצים להשיג, אך כפי שניתן לראות יש בו את היתרונות והחסרונות שלו. את סוג האופטימיזציה השני המבוסס על אחסון פרטי של סרטונים לא רבים מכירים והמשך הפוסט ידון בדרכים לבצע אופטימיזציה זו.

כאמור,  מטרתו של סוג אופטימיזציה זה הוא להביא את האתר שלנו לדירוג גבוה בתוצאות החיפוש המעורב ולהביא משם את התנועה ישירות לאתר שלנו, ואלה רק שתיים מן היתרונות של שיטה זו. יתרונות נוספים הם השליטה שיש לנו על חווית המשתמש שלנו, השליטה על התכנים אליהם הוא נחשף באתר שלנו, יכולת מדידת ביצועים טובה יותר, הגדלת משך השהייה באתר וכמובן חיזוק המותג שלנו באמצעות מיקום בדירוג גבוה בתוצאות החיפוש.

שתי סוגי התוצאות שיכול להפיק לנו סרטון שמאוחסן על גבי השרת שלנו בתוצאות החיפוש המעורב הן:

1. תוצאת טקסט שמובילה לסרטון שנמצא באתר שלנו - תוצאה זו עדיפה על שתי התוצאות הקודמות בשל העובדה שהיא מביאה את כל התנועה לאתר שלנו.

2. תוצאת תמונה שמובילה לסרטון שנמצא באתר שלנו – זו התוצאה האולטימטיבית בכל הקשור לקידום וידאו. גם תוצאת תמונה שבולטת מעל כל התוצאות האחרות וגם קישור ישירות לאתר שלנו שמביא את כל התנועה אליו.

הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים והעדיפויות מבין סוגי התוצאות:

מה צריך כדי לבצע אופטימיזציה של וידאו למנועי חיפוש?

קודם כל צריך קטעי וידאו, לכידות מסך, שקופיות, אנימציות, זה לא ממש משנה (לפחות לא כרגע) העיקר שיהיה לך וידאו.

איך קובע גוגל אילו סרטונים לכלול בתוצאות החיפוש שלו?

ובכן עד לאחרונה הוא הסתמך בעיקר על כותרות ותיאורי סרטונים שסופקו לו אך כיום ניתן לעשות זאת באמצעות קובץ xml מיוחד שנקרא video site map.

1. מפת אתר וידאו – Video site map

שימוש ב- video site map היא הדרך הטובה ביותר לגרום לסרטונים שלך להופיע בתוצאות החיפוש המעורב של גוגל.

Video site map מזכירה מאוד את קובץ ה- xml הרגיל שמשמש ליצירת קובץ site map רגיל, רק שהוא יעודי לוידאו ומכיל מידע רק עליו. להלן דוגמא של video site map (מתוך וובמסטר טולס של גוגל).

כפי שניתן לראות, הפורמט מכיל פרטים על הסרטון כגון:

• כתובת ה- URL שלו.
• באיזה נגן הוא משתמש.
• התיאור שלו.
• מילות המפתח שלו.
• תאריך הפרסום שלו ועוד.

הקובץ הנ"ל לקוח מהאתר של גוגל וזהו קובץ video site map מלא. אין חובה להזין את כל הפרטים אודות הסרטון שגוגל מאפשרת לנו, אך יש פרטים שחובה להזין אותם וישנם פרטים אופציונאליים. מה חובה ומה לא תוכלו למצוא בטבלת התגים הבאה.

המהדרין יכולים לכתוב את קוד ה- Xml בעצמם באמצעות תוכנות כמו dreamweaver או notepad++ שניתנת להורדה בחינם כאן.

למי שאינו יודע כיצד לכתוב קובץ Xml, ישנן מספר תוכנות שניתן להשיג בחינם שיודעות לכתוב video site map. אחת המומלצות היא תוכנה בשם Video Sitemap Pro, או שירות אונליין חדש ומצויין שנמצא באתר video-sitemap.org.

ולמי שעובד עם מערכות CMS כגון וורדפרס, דרופל או ג'ומלה, ישנם תוספים שיודעים לבנות video site map עבור סרטונים באתרים אלה בלחיצת כפתור:

• דרופל – Video Sitemap generator for Drupal
• ג'ומלה (תוסף בתשלום) – Video Sitemap For Joomla
• וורדפרס – Google XML Sitemap for Videos

לאחר הפקת הקובץ, יש לבצע רישום שלו בשלושת מנועי החיפוש הגדולים Google ,Yahoo ו-Bing.

איך מוסיפים מפת אתר וידאו בגוגל?

1. נכנסים לכלי מנהלי האתרים של גוגל – Webmaster tools.
2. כדי להתחיל להשתמש בכלי חייב להיות לך חשבון גוגל, אם אין לך פתח. לאחר ההתחברות עם החשבון של גוגל, יש ללחוץ על "הוספת אתר" (בהנחה שעדיין לא הוספתם אותו). יהיה עליך להזין את כתובת האתר שלך, יש לשים לב שכתובת האתר נכתבת במדוייק, רצוי להעתיק אותה משורת הכתובות בדפדפן.
3. גוגל יבקש ממך לאשר שאתה הוא הבעלים של האתר שאותו אתה רוצה לצרף. ישנן מספר דרכים לעשות זאת, בחר את המועדפת עליך ועקוב אחר ההוראות של גוגל לאישור הבעלות. לאחר האימות יפתח המסך הראשי של הכלי.
4. כעת בתחתית המסך יופיע כפתור בשם "שלח sitemap", לוחצים עליו ואז מגיעים לעמוד שגם בו יש ללחוץ על הכפתור בשם "שלח sitemap". מזינים את קובץ ה- xml שלנו, שולחים ומחכים לאישור.
5. לאחר כמה דקות במצב בדיקה, נקבל סימן וי ירוק שאומר לנו שהשליחה הצליחה. אם נקבל סימן X אדום נדע כי משהו השתבש. שיבושים נפוצים הם הזנת כתובת אתר לא נכונה או תגיות מטא שחוסמות את הגישה של גוגלבוט לאתר שלך.

איך מוסיפים מפת אתר וידאו ב- Yahoo ו- Bing?

גם ל- Yahoo ול- Bing יש כלי רישום דומה ל- video site map ומומלץ לרשום את הסרטונים שלך גם שם.

הכלי של Yahoo נקרא Yahoo Site Explorer (שעומד להיסגר בקרוב לצערינו הרב)  וניתן להוסיף בו מפת אתר בקישור הבא.

הכלי של Bing נקרא Bing Webmaster Tools וניתן להכנס אליו מהקישור הבא. גם שם יש צורך באימות האתר ורק אז ניתן לרשום את קובץ ה- Xml שהכנו כ- video site map.

2. Media Rss – MRSS

Media rss היא למעשה הרחבה של rss המשמשת להפצת תכני מולטימדיה (אודיו, וידאו ותמונות)  ברשת באמצעות הזנות rss. זהו סטנדרט שפותח על ידי yahoo אך google תומכת בו ומשתמשת בו לגילוי מדיה עשירה ברשת.

הזנות media rss הן מאוד יעילות לרישום מהיר של מדיה עשירה במנועי החיפוש. להלן קובץ media rss לדוגמא (מתוך וובמסטר טולס של גוגל).

בדף הדוגמא ניתן לראות את התגים הנדרשים לכל פריט וידאו ובנוסף את התגים שגוגל ממליצה לכלול.

להלן מקומות שבהם ניתן (ורצוי) להזין MRSS:

• Google Webmaster Tools
• Yahoo Site Explorer
• Bing Webmaster Central
• Blinkx
• ClipBlast
• Truveo – יש צורך להירשם
• Yahoo search

3. RDFa ו- Facebook Share

כשפרטי וידאו מסומנים בגוף דך אינטרנט, גוגל יכולה לזהות את הפרטים ולהשתמש בהם לשיפור תוצאות החיפוש שלה.

גוגל מזהה שני פורמטי סימון לסרטוני וידאו: RDFa ו- Facebook Share

שימוש באחד הפורמטים האלה לסימון סרטון וידאו ישירות בקוד של דף אינטרנט יכול לסייע לגוגל להבין ולהציג בצורה טובה יותר את תוכן סרטוני הוידאו. על מנת שזה יקרה יש לוודא שהסימון מופיע בקוד ללא flash או JavaScript.

להלן סימון וידאו בפורמט Facebook Share:

<pre dir="ltr">
<pre dir="ltr"><meta name="title" content="Example title" />
<meta name="description" content="Example description" />
<link rel="image_src" href="http://example.com/thumbnail_preview.jpg" />
<link rel="video_src" href="http://example.com/video_object.swf?id=12345"/>
<meta name="video_height" content="296" />
<meta name="video_width" content="512" />
<meta name="video_type" content="application/x-shockwave-flash" />

להלן סימון וידאו בפורמט RDFa:

<pre dir="ltr">
<pre dir="ltr"><object width="512" height="296"
rel="media:video"
resource="http://example.com/video_object.swf?id=12345"
xmlns:media="http://search.yahoo.com/searchmonkey/media/"
xmlns:dc="http://purl.org/dc/terms/">
<param name="movie" value="http://example.com/video_object.swf?id=12345" />
<embed src="http://example.com/video_object.swf?id=12345"
type="application/x-shockwave-flash" width="512" height="296">
<a rel="media:thumbnail" href="http://example.com/thumbnail_preview.jpg" />
<a rel="dc:license" href="http://example.com/terms_of_service.html" />
<span property="dc:description"
content="Example description." />
<span property="media:title" content="Example title" />
<span property="media:width" content="512" />
<span property="media:height" content="296" />
<span property="media:type" content="application/x-shockwave-flash" />
<span property="media:region" content="us" />
<span property="media:region" content="uk" />
<span property="media:duration" content="63" />
</object>

4. קובץ תרגום

דרך נהדרת נוספת לאפשר למנועי החיפוש לאנדקס את התוכן שנמצא בתוך סרטוני הוידאו שלכם היא לספק להם קובץ תרגום. קובץ תרגום עשיר במילות מפתח יאפשר למנועי החיפוש לאנדקס את הסרטון שלכם בצורה טובה יותר.

Google מעדיפה קבצי תרגום בפורמט .txt שמכילים בתוכם קודים של תזמון.

קובץ תרגום כזה מאפשר לגוגל להבין באיזה חלק בסרטון מופיעה מילה מסויימת. לא רחוק היום בו יוצגו תוצאות חיפוש במנוע החיפוש המעורב שמקורן בסצנה מסויימת מתוך סרטון.

שירות נהדר קל ויעיל להפקת קבצי תרגום נמצא באתר http://captiontube.appspot.com/ ניתן משם לייצא את קובץ התרגום ישירות ל- youtube או להוריד אותו ולפרסם באתר שלכם.

מומלץ ויעיל להעלות את קובץ התרגום על גבי השרת שלכם ולקשר אליו בלינק את הדף בו שתלתם את הסרטון.

5. יצירת meta data

ישנם פורמטים רבים של סרטוני וידאו שתומכים באפשרות ליצירת meta data ישירות על גבי קובץ הסרטון. מנועי החיפוש יודעים לחלץ את המידע הזה ולאנדקס סרטונים בהתאם לפרטים שמופיעים בו. אפשרות זו טובה רק כאשר מאחסנים סרטון ישירות על גבי השרת שלנו, כאשר מעלים סרטון עם metadata ל- Youtube מתבצע רינדור של הסרטון שמוחק אותו.

ישנן מספר אפשרויות לייצר metadata  לסרטון. הטובה והמומלצת ביותר היא שימוש בתוכנת Adobe Bridge. בקישור הבא תוכלו לצפות בסרטון שמתאר בדיוק כיצד ניתן לבצע זאת ובאילו תנאים.

6. לאפשר שיתוף

אפשרו לגולשים שצופים בסרטונים שלכם לבצע שיבוץ של הסרטון שלכם אצלם באתר במידה וירצו בכך ואף עודדו אותם לעשות זאת כך תרוויחו מערך קישורים נכנסים לדף הסרטון שלכם והפצה ויראלית. בנוסף הקיפו את הסרטון שלכם בכפתורי שיתוף שונים כמו: לינקדאין, פייסבוק, טוויטר, גוגל + 1 ואתרי social bookmarking. רצוי אפילו להשתמש בנגן שמכיל בתוכו את הכפתורים האלה. לשם כך תצטרכו נגן שתומך באפשרות הזו, אחת האפשרויות הטובות ביותר היא הנגן jwplayer. נגן זה ניתן לשימוש בחינם אך התוספות השונות של כפתורים וכו' עולות סכום סמלי. נגן נוסף שאפשר להשתמש בו הוא easy video player שבנוסף לאפשרות לשים בתוכו כפתורים ניתן גם לשים בו גם קישורים ואפילו טופס optin.

שיתוף הוא אחד הגורמים המרכזיים כיום בעולם הקידום, סרטון ששותף הרבה פעמים יתגלה על ידי מנועי החיפוש וידורג מהר יותר.

חשוב להדגיש: Video seo הוא הרחבה של SEO

כל הפרקטיקות של SEO מסורתי חייבות להתבצע על מנת שדף אינטרנט שמכיל סרטון מסויים ידורג גבוה במנועי החיפוש וזה כולל תגיות meta, קישורים נכנסים, title, זמן טעינת הדף וכו'. יישום פרקטיקות של video seo ללא פרקטיקות SEO מסורתי יביא לתוצאות חלקיות בלבד.

אתם עושים video seo? האם תוצאות עם תמונות בתוצאות החיפוש מביאות לכם יותר טראפיק? ובכלל – איך לדעתכם תחום השיווק בוידאו יראה בהמשך? שתפו אותנו…

קרדיט לתמונה: cubagallery

לינק לפוסט המקורי: איך לגייס לקוחות על ידי אופטימיזציה של סרטוני וידאו במנועי החיפוש ? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• יצאתי לדרך עצמאית – על לבטים פנימיים ואיך תכננתי את העסק הראשון שלי?
• קייס סטאדי: איך קידמו את האתר "לימוד נעים" ב-8 חודשים האחרונים?
• אופטימיזציית גולשים – שיפור חווית הגולש בעקבות פנדה 2.2
• גנבים בני גנבים! איך להתמודד עם העתקת תוכן באינטרנט?
• קייס סטאדי: איך הגדלתי את מספר הקוראים ב-833% תוך שנתיים (ולמה כל אחד יכול)?

גוגל. לאדם הרגיל ברחוב זהו שם נרדף לאינטרנט. עבורנו, המשווקים במנועי חיפוש, גוגל הפכה למעין גרסה אינטרנטית של מדינה או מעצמת על. אנחנו עוקבים בדריכות אחר כל פעילות ואחרי כל צו. בסמכותה של מעצמת גוגל להעניש או לגאול ולחרוץ דינם של בתי עסק המגלגלים מיליארדי דולרים ברחבי העולם, מהעוסק העצמאי הקטן ביותר ועד תאגידי על ברמת BMW.

מנועי המלחמה של גוגל

מזה מספר שנים נמצאת גוגל במלחמת חורמה כנגד האויב מספר אחת – הספאם. זוהי מלחמה שנועדה להגן על שטח הכיבוש העיקרי שלה, החיפוש. זהו גם אויב שגוגל יצרה בכוחות עצמה – רובו של הספאם נובע משיטות שונות של משווקים שנועדו לקדם את לקוחותיהם בתוצאות האורגניות במנוע. גוגל פועלת במספר חזיתות על מנת להילחם בספאם:

1. בראש ובראשונה, היא מנסה לחנך את בעלי האתרים ולעודד אותם ליצור עמודי אינטרנט שעומדים בתנאים שהיא מציבה. בחוד החנית של חזית זו ניצב מאט קאטס, המוכר לכולנו.
2. חזית נוספת היא החזית הטכנולוגית, גוגל מצהירה שהיא מכניסה כ-300 שינויים לאלגוריתמי החיפוש שלה בשנה. בנוסף, היא דוחפת עדכונים ופילטרים גדולים, כדוגמת מערכת "פנדה" שהושקה לפני כחצי שנה ומאז רצה בגרסאות שונות מידי 4-5 שבועות.

אולם נראה שהתחום בו גוגל משקיע את מרבית כוחותיה בקרב כנגד הספאם הוא מה שמכונה "תוצאות מותאמות אישית". ההתחלה של תחום זה היא בביצוע לוקליזציה של תוצאות החיפוש. גוגל מנסה להגיש לגולש תוצאות המתאימות לו בהתאם למיקומו, אשר מזוהה על פי כתובת ה-IP  ממנה הוא גולש. היא לוקחת בחשבון גורמים כגון כתובת ה-IP של השרת, כתובת הדומיין של האתר (כאשר לדומיין מקומי יש עדיפות על דומיין בינ"ל), הגדת המיקום בכלי מנהלי האתרים ועוד.

מערכת הלוקליזציה התגלתה כהצלחה והיא עובדת טוב עד היום. בסך הכול, לבעלי העסק יש אינטרס למשוך לקוחות המתאימים להם גיאוגרפית. אתר של עסק ישראלי המפרסם בעברית לרוב אינו פונה לגולשים מאירופה או ארה"ב.

השלב הבא של התוצאות המותאמות אישית היה תוצאות אישיות בהתאם להיסטורית האינטרנט שנשמרת לגולש בחשבון הגוגל שלו, כאשר המערכת מציפה מעלה בתוצאות החיפוש אתרים בהן ביקר המשתמש לעיתים תכופות.

החיפוש בעידן הרשתות החברתיות

אז, נולדו הרשתות החברתיות ועידן חדש של התאמה אישית נפרס לפני גוגל. ההנחה הבסיסית שעמדה מאחורי אלגוריתם החיפוש מראשיתו היה שקישורים מהווים מדד "הצעה" אובייקטיבי לאיכותו של האתר. מרגע שמדד זה הפך מוטה (לטובת המשווקים), גוגל הכניסה מדדים שונים על מנת להדוף את השפעתם של הקישורים והכניסה בין השאר מדדי איכות התוכן, תנועה ומותג.

הרשתות החברתיות הציעו לגוגל אפשרות לחזור לימים העליזים בהם קישור היה באמת מדד לתוכן, כי ההנחה הבסיסית שעומדת מאחורי הרשת החברתית היא שאני משתף משהו בעל עניין לחברי, מכרי ושותפי העסקיים. כמו כן, הרשתות החבריות תוכננו מראש לפי קוים מנחים לקידום אתרים והפעילו הוראת rel=nofollow אוטומטית על כלל הקישורים.

כך נולדו המדדים החברתיים אשר מהווים היום כ-7% (על פי סקר גורמי הדירוג של seomoz), מכלל הגורמים המשפיעים על תוצאות החיפוש האורגני.

כמובן, שתחום הרשתות החברתיות החדש לא היווה רק גורם באלגוריתם החיפוש של גוגל. הרשתות החברתיות איפשרו לראשונה לגוגל להציג לגולש תוצאות שהותאמו לא רק על פי ההתנהגות שלו ברשת אלא גם על פי המלצותיהם של מכריו. התוצאות לא הותאמו רק אישית, אלא גם חברתית.

הסוס הטרויאני של גוגל

לשיטות השונות להתאמה אישית של תוצאות החיפוש (מלבד לוקליזציה), יש שני כשלים עיקריים איתם גוגל מתמודד היום:

1. לגוגל אין שליטה על חיבורו של הגולש לחשבון האישי שממנו שאבה את נתוני ההעדפות שלו, ועוד יותר מכך, לגוגל אין שליטה על המידע שהגולש בוחר לחלוק עימה דרך הרשתות החברתיות בהן הוא משתמש. כלומר, נתח החיפוש המותאם אישית מבין כלל החיפושים במנוע הינו נמוך.
2. כשל חסמי הכניסה. בשיטת ההתאמה האישית הנוכחית של גוגל יש אפלייה רצינית ביותר לטובת אתרים גדולים ומותגים מובילים. הסיכוי שאני אפרסם קישור של ידיעה מאתר Ynet גדול פי כמה מהסיכוי שאני אפרסם את אותה ידיעה מבלוג קטן ולא מוכר. כך אתרים גדולים צוברים עוד יותר כוח, והסיכוי של אתר חדש של עסק קטן להתברג בתוצאות החיפוש במותאמות יורד משמעותית.

המוצר החדש של גוגל – גוגל פלוס, נועד לנסות ולתת מענה לקשיים אלו, לפחות בחלקם.

בראש ובראשונה, פלוס מנצל את התרבות החדשה שיצרה פייסבוק בכך שגרמה לאנשים "לחיות" בתוך הפרופיל שלהם, באופן המילולי ביותר. אם גוגל תצליח לגרום למיליארד המשתמשים בשירותיה השונים "לחיות" בתוך החשבון שלהם כפי שהם עושים עם פייסבוק, היא סוגרת לפחות חצי מהכשל הראשון.

ועד כה, נראה שהיא תצליח לעשות זאת. גוגל פלוס צברה כ-10 מליון משתמשים בפחות משלושה שבועות (כך הצהיר לארי פייג', מנכ"ל החברה), כאשר מספר המשתמשים הנוכחי עומד על כ-18 מיליון (לפי הערכותיו של פול אלן, ראו גרף מאת לאון הולנד). מקורות תקשורתיים שונים מדווחים על גוגל פלוס כ"רשת החברתית בעלת הגידול המהיר ביותר בהיסטוריה".

בחזית המהפכה

אז אנחנו, המשווקים במנועי חיפוש, ניצבים מול החזית החדשה בהתקדמות מנועי המלחמה של גוגל. יתכן שבקרוב רוב קהל הלקוחות שבעלי העסקים מחפשים יהיו מחוברים באופן קבוע לחשבון שלהם בפלוס, ויראו תוצאות שונות לחלוטין מהתוצאות הטבעיות עליהן אנחנו נאבקים כל כך להשפיע.

אל ייאוש, כי גוגל במו ידיה מוסרת לנו שוב את הכלים בהם נשתמש על מנת לקדם את לקוחותינו למקום הראשון.

כאשר גוגל יפתחו את עמודי העסקים (הפיילוט יתחיל בשבועות הקרובים), כאשר ככל הנראה תנתן גישה לקהל הרחב כחודשיים לאחר מכן – כל מותג יתחיל בגיוס "עוקבים" בגוגל פלוס, המקבילים ל"אוהדים" של פייסבוק. בכל מותג ממוצע ברשת הישראלית אנחנו מדברים על מספר של אלפי גולשים במינימום אשר יעקבו אחרי עמודי המותג ויחשפו למידע השיווקי שהמותג מפרסם ברשתות החברתיות.

אך כעת, השיווק ברשתות החברתיות לא יעסוק רק בהעברת מסרים פרסומיים פשוטים. לכל מותג תהיה היכולת להשפיע באופן ריאלי על תוצאות החיפוש שהעוקבים אחריו רואים.

אז מה אנחנו עושים מחר בבוקר (או בבוקר שאחרי פתיחת פלוס למותגים)?

• מפעילים את המותג - ללוות את המותגים איתם אנחנו עובדים בפתיחת עמודים בגוגל פלוס וביצירת תוכן עשיר לגולשים. למותג יש אינטרס שכמות גדולה ככל האפשר של גולשים תעקוב אחריו, אך אין סיבה שהוא עצמו יעקוב אחרי אנשים רבים. שימו לב לדוגמה לעמוד הפרופיל של אתר Mashable (שכרגע הפך להיות מפרופיל של האתר עצמו לפרופיל של ה-CEO, פיט קשמור, אחרי שגוגל הודיעו על סגירת חשבונות מותגים), אחריו עוקבים יותר מ-100 אלף אנשים אך הוא עוקב אחרי 134 איש בלבד.
• מפעילים את העובדים - ללוות גם את עובדי המותג לפתוח פרופילים אישים, או לכל הפחות דמות ציבורית ראשית כגון מנהל יחסי ציבור. זאת שיטת עבודה שעובדת יחסית טוב גם בטוויטר, כאשר יש ערוץ טוויטר רשמי של החברה וערוצי טוויטר נוספים למנהלים שונים או בעלי החברה. במקרה הזה, ככל שיהיו יותר פרופילים מפותחים בעלי אינטרס למותג, כך כוח ההשפעה של המותג יגדל. שוב, שם המשחק הוא ליצור תוכן שיגרום לאנשים לרצות לעקוב אחריך. בניגוד לפייסבוק בו אנשים לוחצים Like על כמעט כל דבר, שיטת העבודה בגוגל פלוס אינה מעודד את המשתמש סתם לעקוב אחרי משתמשים שאינם מעניינים אותו.
• מעלים תכנים – רשתות חברתיות אינן משמשות רק לניהול תדמית המותג ולצרכי יח"צ אחרים, הן גם בעלות השפעה ממשית על תהליכי SEO של אתרי החברה, כפי שהראנו קודם. אחת ההשפעות המוכרות של טוויטר לדוגמה, היא גילוי, אינדוקס ודירוג של תכנים חדשים באתר. שיתוף קישורים בגוגל פלוס הוא בעל השפעה דומה. ניתן לנצל את השפעה זו ולשתף עמודים שזה עתה עלו לאוויר על מנת להבטיח גילוי ואינדוקס ע"י רובוטים, חשיפה, תנועה ודירוג ראשוני עבור מילות מפתח בשם הכותרת של העמוד.
• עוקבים ומזהים טרנדים – גוגל פלוס מציעה פיצ'ר הנקרא "ניצוצות" (Sparks, אחד הפיצ'רים שקיבלו תשומת לב פחותה עד כה) המאפשר למשתמש לחפש ולהכיר פרטי חדשות וכתבות בנושאים שונים שיתכן שלא נחשף אליהם משימוש רגיל באינטרנט. באפשרותו של מותג להגדיר לעצמו ניצוצות הקשורים לשם המותג, שמות מוצרים ומילות מפתח נוספות המעניינות אותו ולעקוב אחר הכתבות המתווספות לאורך זמן. בצורה זו אפשר גם לזהות ולנהל טרנדים חדשים המגיחים אל העולם.

ומה לא עושים?

• אין שום סיבה שחברת שיווק כזו או אחרת תפתח לעצמה פרופיל ותתחיל לעקוב אחרי אלפי משתמשים. לחברות האלו לא תהיה שום יכולת השפעה אחרי אלו שהיא עוקבת אחריהם. גוגל פלוס היא רשת של שיחה, ואדם או מותג שאינו מציע ערך מוסף לעוקבים אחריו יגלה במהרה שמספר העוקבים מצטמצם במהירות (בדומה לטוויטר).
• אין שום סיבה לשלם 5$ ב-Fiverr לאנשים רנדומאליים שיעשו +1 לעמודים שלכם. גם אם יש להם פרופיל מפותח, ככל הנראה העוקבים אחריהם לא יהיו קשורים למותגים שלכם ולכן ההשפעה על תוצאות החיפוש שלהם הינה חסרת ערך מבחינתכם.

+1 מול שיתוף

שתי שיטות התקשורת העיקריות בגוגל פלוס הן לתת +1 ולשתף, אולם כרגע נראה שרק כפתור ה+1 משפיע על תוצאות החיפוש. זה נובע ככל הנראה מכך ש+1 הינו פומבי לכל האנשים בעלי חשבונות גוגל, ואילו שיתוף תלוי בהגדרות של ההודעה הספציפית – האם פרסמתי את ההודעה למעגל מסוים? לכל המעגלים? באופן פומבי? אין מניעה שבעתיד גם הודעות פומביות ישפיעו על התוצאות.

• שיטת העבודה - הן המותג והן כלל המשתמשים הקשורים למותג צריכים לתת +1 לעמודי אינטרנט ולהודעות בתוך פלוס בעלות אינטרס לשיווק המותג. הדבר יצור תופעת אדוות שישפיעו על העוקבים אחרי המותג עצמו, העוקבים אחרי עובדי המותג, יגרום לשיתופים חוזרים של הידיעות ובמידה וההודעות מפורסמות בהגדרת "פומבי", גם יצרו תוצאות חיפוש חדשות לחלוטין.
• לא מפסיקים תהליכים אחרים - ככל דבר אחר בגוגל, איתותים מהרשתות החברתיות לא מחליפים לחלוטין את האלגוריתם. כבר עכשיו ניתן לראות שיש השפעות מסוגים שונים על תוצאות החיפוש: לפעמים השכבה החברתית משנה את תוצאות החיפוש ע"י הקפצה של תוצאה מעמוד שני לראשון. לפעמים היא מרחיבה את העמוד הראשון ל-12 תוצאות במקום 10, כאשר 2 התוצאות האחרונות הן תוצאות מהרשת החברתית בלבד. ולפעמים היא לא משנה כלל את עמודי התוצאות, כאשר האתרים שנמצאים בהם חזקים במיוחד ומקבלים שיתופים בפני עצמם.

ובונוס לסיום – תמונות כותבים בתוצאות החיפוש

גוגל פלוס מציעה עוד טריק נחמד לאנשים שיש להם פרופיל. לאחרונה גוגל יצרו פיצ'ר חדש בתוצאות החיפוש – תצוגת "כותב", אשר מופעלת ע"י שימוש במאפיין rel=me ,rel=author על קישור לפרופיל שמציג את הכותב באתר אישי, פורטל או בלוג.

גוגל עובדת עם מספר אתרים גדולים בעולם, כדוגמת ה-New York Times, על מנת ליצור מערכת פרופילים פנימית שתציג לצד כל כתבה בתוצאות החיפוש את הכתב ותאפשר גישה ישירה לפרופיל שלו. השימוש בגוגל פלוס מקצר תהליכים עבור המשתמש הרגיל אשר יכול לקשר כל מקור שכתב ברשת ישירות לפרופיל שלו. כמו גם, חלק הקישורים בפרופיל האישי של המשתמש מאפשר להגדיר ש"קישור זה עוסק ישירות בי", מה שמוסיף לו באופן אוטומטי את התכונה rel="me".

מאפיין זה מהווה שילוב מעניין בין מערכת המידע העשיר (rich snippet) עליה שוקדת גוגל מזה זמן מה, לבין הפרופילים החברתיים. בנוסף, ניתן לזהות כאן אולי נסיון מוגבל להילחם בתופעת העתקת התוכן, ע"י סימון תוכן כמשויך לכתוב מסוים ומקושר לפרופיל האישי שלו.

איך לדעתכם גוגל פלוס ישפיע על השיווק במנועי חיפוש? האם ה-SEO המסורתי כפי שאנחנו מכירים אותו כיום הולך להשתנות? איך אתם מתכוונים להשתמש בגוגל פלוס לצורך שיווק? שתפו אותנו…

לינק לפוסט המקורי: איך גוגל פלוס הולך לשנות את כללי המשחק בשיווק במנועי חיפוש? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• איך לתכנן תקציב שיווק באינטרנט לשנת 2012 (תוך התחשבות בכל התחזיות)?
• עולם הפלוס של גוגל – תוצאות חיפוש בפורמט חדש
• מחקר: איך בלוגרים משפיעים בעידן המדיה החברתית?
• הקמפיין האסור של גוגל כרום – טעות תמימה או מהלך שיווקי מבריק?
• בלעדי: סקירת כלי חדש לניתוח קישורים – CognitiveSEO (ו-50 קופונים חינם)

האמת היא שהעידן הטכני לכאורה לא היה קיים אף פעם. בפועל, חברות קידום האתרים הצליחו "לגבור" על גוגל בכלים ממש פשוטים כבר מזמן.

מה זה אומר?

עד לפני כמה שנים, היה יכול לבוא לקוח עם צ'ק ביד לחברת קידום אתרים בדרישה "אל תערבו אותי, אין לי זמן, קחו את המפתחות, תביאו אותי למקום הראשון בגוגל, להתראות".

מכאן התהליך היה מאד פשוט: אופטימיזציה על האתר, בניית מערך קישורים, מאמרים, פורומים, אינדקסים, קהילות – אתר דינמי וכו', ושלום על ישראל. רק מהרישום לאינדקסים שהיום כלל לא בטוח מה ערכו, האתר היה עולה לדף הראשון.

העידן הזה פשוט נגמר. לא בגלל "עדכון הפנדה", אלא הרבה מעבר לכך. גוגל נתנו לשוק מקדמי האתרים להשתולל  תקופות ארוכות ובשנתיים האחרונות מורגש שינוי דרמטי שלא היה כמותו. מחקירות שלנו ב- Wisy,  מדובר בהרבה מעבר לפנדה, או פנדה 2.2 שטוענים שיבוא. מדובר בשיפורים ושינויים דרמטיים המשפיעים על כל האתרים. העצם שגוגל זרקו לנו רשמית וקראו לה "פנדה", מסתירה גן חיות שלם של עדכונים מרחיקי לכת שהם פרי מהלך של תקופה ארוכה.

כגולש, כחיית אינטרנט, אני מאד שמח על כך, בתקווה שלא יהיו עוד מאמרי זבל "אודות ברזי משה ובניו, הברזים, עם הברז שעוד לא נראו ברזי מים כאלו…" וכד'. או פורומים שהתגובות בהן  הן "פוסט מעולה" ומתחת  מופיעים לינקים לעו"ד פלילי, הגדלת חזה וספא בירושלים.

הגדיל לעשות בבלוג הזה טל פריהר וציין 19 דרכים לקידום אתר שישרפו לכם את הזמן ואני חותם על כל אחת מהן.

בסדר, עד כאן ברור.

• את זה שגוגל אמרו מיומם הראשון לבנות אתר לגולשים, גם זה ברור.
• ואת זה שהתוכן הוא המלך, גם זה ברור.
• ואת זה שצריך להביא תנועה של גולשים לאתר ולהעלות את משך השהייה בו, גם זה ברור.
• ואת זה שצריכה להיות ויראליות ושיתופיות. גם זה ברור.
• ועוד ברור כל משפחת האורגני שחבל שארחיב עליה בפוסט הזה. זה ברור.

אבל מה עושים? זה, ממש לא ברור!

ריבונו של עולם! איך נביא תוכן איכותי, אורגני, ויראלי לנגר, קוסמטיקאית, בנק, עורכי דין, מפעל מתכות, ליצואן חומרי הדברה, לרואה חשבון? (רק אל תגידו לי שרואה החשבון יכתוב מאמר. מתי לאחרונה קראתם כזה?)

מי אלו העסקים בישראל? אני לא יודע מתי יצא לכם לעבור על רשימת הלקוחות שלכם. ליידי גאגא לא אצלנו.

זה קשה מאד, והיום אף קשה מתמיד. לא רק בגלל גוגל, אלא בעקבות עומס המידע על הגולש – עידן הטוויטר, הכל קצר ומיידי. אף אחד לא קורא כלום – כתבות קצרות ומהירות ועם זה אנו צריכים להתמודד.

גם עם בקשות של הלקוח לפייסבוק אחרי שקדחו לו בראש "אין כמו פייסבוק", "רק פייסבוק" "מה, אתה לא בפייסבוק?" מישהו הביא לידים (לא לייקים) מפייסבוק לעורך דין? על ה- Overrating של פייסבוק בפוסט אחר. אני מאלו שטוענים שלרוב העסקים מדובר בבזבוז זמן, למרות כל "גורואי הפייסבוק". אבל כאמור, בפוסט אחר.

אז מה היה לנו?

עסק לא סקסי, כמו רוב העסקים בישראל, יש לו אתר, יהיה לו אתר, זה לא משנה. הלקוח  רוצה בסופו של יום להביא לידים איכותיים לבית העסק שלו. ברור לו, וברור גם לנו, שאין ROI לרכישת לקוחות יותר טוב מהאינטרנט.

לפני שאגש לתכל'ס באספקט אחד, רק אציין שלא ישתמע חלילה זלזול בעסקים לא סקסיים, האמינו לי ששיווק באינטרנט אינו יותר סקסי משום דבר אחר.

זהו ניתוח פשוט של המצב היום יומי והצורך לבדוק איך תוקפים אותו בצורה הנכונה ביותר.

בהסתכלות על אותו עסק יש כמובן את הקידום האורגני, ה- PPC, ה- PPL, ועוד דרכים נוספות להבאת לידים לבית העסק. ה- PPC, היום תחרותי מתמיד ועבר בהרבה תחומים את נקודת שיווי המשקל. זו  אינה תקופת תור הזהב בה קליק היה עולה סנטים בודדים ובסוף החודש היינו מקבלים חשבון מגוגל על סך של 2.17$. באותה תקופה, לעסקים מסוימים כלל לא הייתי ממליץ על האורגני, אלא רק על PPC.

היום, הרבה מאד עסקים מפסידים, פשוטו כמשמעו על כל לקוח שהם מביאים והם אפילו לא יודעים זאת כי אף פעם לא עשו את החשבון של מהי נקודת שיווי המשקל של קמפיין, מתי הוא מתחיל להפסיד, כמה באמת עולה להביא לקוח. בפוסט אחר, אסביר איך לחשב את עלות רכישת הלקוח ואיך לצאת לדרך עם כלים מדוייקים לפרסום. לא בהכרח אבוא עם תשובות טובות, אבל גם "לא שווה לך לעשות קמפיין PPC, לך רק על אורגני ו- PPL", זו תשובה שמספקת כלים לדרך.

אז מה עושים?

אז מולנו יושבת גננת שהאינטרנט מעניין אותה כקליפת השום, והרצון שלה להשתתף בפעולות השיווק שואפות לאפס. יחד עם זאת, היא מבינה שהערוצים של הפלאיירים בבתים ודומיהם לא עובדים. עכשיו הכדור אצלנו. לנו ברור שאינדקסים, פורומי זבל, חוות תוכן, מאמרים וכו' גם לא עובדים.

ראבק! מה עושים??

חשוב להבין שיש הרבה מה לעשות, אבל מה שנשתנה הלילה הזה הוא שהעולם הטכני הופך לעולם קריאטיבי. לא עוד תוכלו להחזיק הודי ב – 250$ לחודש שיקדם לכם לקוח בחו"ל, ותוך שלושה חודשים תהיו למעלה – נגמר העידן הזה. בית העסק צריך להיות מעורב מאד בשיווק של עצמו ולקחת חלק פעיל בכל הרמות. נגמר עידן ה- Turnkey.

בפוסט זה לא ניגע בכל מה שניתן לעשות כי ניתן לעשות הרבה. ניקח אמת אחת שהיא אמת מוחלטת (נכונה כלפי כל אתר, כל זמן, כל שפה, כל תחום וכו'). "תנועה אמיתית ממושכת בתוך האתר טובה לקידום אורגני". וננסה לראות איך בעסקים רגילים ניתן להביא טראפיק אורגני אמיתי לתוך האתר.

בנוסף, ננסה להיות ממוקדים בפתרונות שכל בית עסק יכול לממש. זה קצת לא פייר לשבת מול עו"ד שמתעסק ברכישות ומיזוגים ולהראות לו קריאטיב של אולד ספייס (דובר אינסוף על הקמפיין המבריק הזה, לא ארחיב):

או להרחיב על הויראליות של יוטיוב וכמה זה יכול לעבוד אם יש סרטון שיודע לספר סיפור, כמו במקרה של פולקסווגן:

זה פשוט לא יהיה מעשי, לא רלוונטי ובזבוז זמן – כי אלו עצות שתלויות בכישרון והשכפול שלהם קשה מאד ולא מובטח. באופן אישי, בהרצאות שאני מעביר, אני לא אוהב להוציא את המשתתפים עם תאוריה בלבד, תמיד עם פרקטיקה. לא לייעץ ללקוח: "המצגת שלך לא סקסית, היא צריכה לשדר לחוש הרגשי…" עם זה, יוצאים ללא כלים ופרקטיקה מעשית. גם כאן, ננסה בעזרת כמה דוגמאות אמת לעורר את כיוון המחשבה.

ועכשיו לתכל'ס, בואו ניקח עסקים שהם הכי לא סקסיים, לא משתפי פעולה בשיווק, לא טכנולוגיים ולא קריאטיביים ועם המידע הזה נצא לדרך.

שתי עצות לגן ילדים אשר יכולות להתאים לעסקים רבים

היום, בעיקר בחו"ל, לכל גן ילדים יש מצלמות. ההורים הרי מתים על זה. הייתי ממליץ לשים בדף פנימי בתוך האתר את המצלמות של הגן וכך ההורה יישב לו כל היום עם הדף פתוח על האתר. נרוויח את ההורים, הדודים, הסבתות, ודף אחד עם זמן ממוצע של שעות על גבי שעות.

עצה נוספת – ההורים שבינינו מקבלים פתקים עם סיכומים יומיים: "היום למדנו על אליעזר בן יהודה". את הסיכומים האלו הייתי שם בבלוג ללא RSS ולא בניוזלטר, מי שרוצה שיקרא. כמובן שגם כאן הבלוג (שצריך לשבת בתוך האתר) יהיה דינמי ויצפו בו בטוח כל יום.

גן הילדים מובא כאן רק כמייצג כמובן. תפתחו את הכיוון לעסקים. לקוח שרכש דירה מקבלן, לא היה רוצה להתעדכן בהתקדמות הבנייה ולראותה מדי יום? סבתא לא היתה רוצה לראות ולדעת איך הנכדים שלה שוחים כשהיא בבית בטרנינג?

חברת תוכנה, מוצר וכד'

הייתי ממליץ לחברת תוכנה להעלות את כל מערך התמיכה לתוך האתר. נניח שיש לי 50 אנשים ביום שפונים טלפונית לתמיכה. ראשית, אולי יטלפנו פחות וילמדו את האתר, שנית, התומך צריך להוביל את הלקוח יד ביד וללמדו את האתר, ותוך כדי כך נשיג הרבה מאד תנועה אורגנית ביום באתר שלנו בהרבה מאד דפים פנימיים.

יש שחקני תוכנה עם אלפי לקוחות ועשרות אלפי לקוחות (באתי מאחת כזו) שמשום מה, התמיכה שלהם היא בקבצי PDF שנשלחים למייל או טלפונית.

הצעות מחיר

תמיד בהצעות מחיר מקבלים את השיממון הזה של מה ההצעה כוללת, אודות בית העסק וכו', ואז בסוף את המחיר. את כל השיממון, במקום שהוא יהיה בקובץ PDF, שיהיה בתוך האתר! רק את המחיר נשלח בנפרד בקובץ PDF. כך, בכל הצעת מחיר נרוויח כניסה, או כמה כניסות אורגניות לתוך האתר.

נכון, לא דרמה, אבל בכל זאת אורגני. יש עסקים ששולחים עשרות ומאות הצעות ביום!

ניוזלטר

דובר בבלוג הזה על RSS, על RSS  שמראה תקציר וכו'. לא אגע בנקודה זו, אבל לעסקים ששולחים ניוזלטר, אני ממליץ לשלוח פסקת טיזר מכובדת ולינק לאתר. זה מכבד את הגולש. אם בא לו שיקרא, ואם לא שימחק ישר,  ללא עומס או חשש לפספוס.

נקודה קטנה לניוזלטר, אם נגענו: אני מאמין גדול מאד בניוזלטרים שממומשים כהלכה. רוב העסקים מזנים את רשימות התפוצה שלהם ושולחים תוכן שאינו רלוונטי ללקוחותיהם. לרוב, מדובר בפרומו של מוצרים, השקות דה לה שמטה וכו'. זה לא רע למכור דרך ניוזלטר, אבל השאלה היא מה רוצה הלקוח שלך?

שיחות מכירה

להרבה עסקים, שיחות המכירה הן טלפוניות. ישנן שיחות הנמשכות עשרות דקות – רצוי שהאדם המטפל במכירה יעבור עם הלקוח את השיחה כששניהם בתוך האתר. יש לזה ערכים מכירתיים שלא ארחיב עליהם בפוסט הזה, אבל כמובן שיש גם טראפיק אורגני טוב מאוד.

מרצים, סדנאות, חוגים וכל מי שעומד בפני קהל

ניתן לתת את שיעורי הבית דרך הבלוג האישי. לדוגמא, שכל אחד יכתוב בתגובות מה היצירה עשתה לו וכו'. ניתן גם למחוק את התגובות שבוע אחרי, כך שהפוסט ישמש לכיתה הבאה. העיקר שהדף יהיה מאד חי.

מרצים יכולים לתת את כל חומרי הקריאה, הסילבוסים, הערות תובנות, תגובות, הכל בבלוג האישי.

בכלל, אנשים שיש להם תכנים והם עומדים בפני קהל זה עולם שקל מאד למנף.

סקר – מינוף כפול

לעסקים אשר עובדים עם לקוחות ורוצים פידבק, ניתן לעשות סקר מה הלקוחות חושבים עליכם. מרוויחים גם את המודעות לבית העסק וגם כניסות לאתר. כמובן שהסקר יהיה מאומבד בתוך האתר. הרחבתי על השימושים והתוכנה בעבר. למי שאין כוח לקרוא ורוצה את השורה התחתונה – לעבוד עם SurveyMoney לייצר טופס פשוט ולאמבד אותו באתר (האימבוד הוא פיצ'ר חדש יחסית בגרסה החינמית). SurveyMonkey בפועל עובדת ומתאימה להרבה עסקים קטנים ובחינם. העברית קצת נזנחה שם, אבל זה סביר. ניתן לעבוד עם כל תוכנה אחרת שעושה את העבודה. העיקר שנקבל גם ביקורת עלינו וגם תנועה לתוך האתר.

צלמים או בית עסק שבא במגע עם קהל ויכול לצלמם

אנשים מאד אוהבים צילומים, תיוגים וכו'. צלמים, כלל לא ברור לי איך רובם עדיין ממיינים תמונות פיזית עם הלקוח במחשב שלהם. למה לא דרך האתר עצמו? למה לא להרוויח זוג לאחר חתונה וכל הדודים והדודות, האחים והאחיות יריבו על איזו תמונה תיכנס לאלבום? אם כל יום יהיו לצלם 10 אנשים שמשוטטים 4 שעות בתוך האתר זה בכלל לא רע.

כמובן שזה מצריך פיתוח, כמובן שזה מצריך אפיון, אבל שימו לב – זה לא מצריך קריאטיב של אולד ספייס, זה נגיש וזמין וזו תשתית שאחרי שהיא נבנתה, היא תתחזק את עצמה.

לעסקים שבאים במגע עם קהל ויכולים לצלמם – בריכות שחייה, מפעילי קייטנות, טיולים וכו' יכולים להעלות את הגלריה לאתר כמובן. היום עם ההיסטריה של התיוג הייתי מעלה לפייסבוק – אבל זה מצריך חשיבה כמובן כי פייסבוק הוא לא טראפיק אורגני אלינו.

Pay Per Lead – PPL

לעסקים שעובדים עם PPL לרוב יש דף נחיתה ודף תודה רבה, ויש גם כאלו שעושים רידיירקט לאתר. זה לא מספיק ויכול אפילו לפגוע כי אז נקבל שלוש שניות בדף הבית.

דף התודה צריך להיות מזמין ולמשוך את הליד שלנו לתוך האתר. לדוגמא, אם אני מוכר קורס צלילה, אז הייתי שם בדף התודה רבה (לאחר שנשלחו הפרמטרים לרשת השותפים) "עוד שלוש שניות תעבור ותראה ווידאו עם שלושה טיפים על הצלילה הראשונה", כדאי כמובן שהווידאו הזה יהיה מעולה ולא ג'אנק, ואז נרוויח גם את הליד, וגם את התנועה (החינמית) שהגיע מתוך השותפים.

סיכום

הכיוון ברור. כל אפשרות מכובדת להביא את הלקוחות, העובדים, החברים והדודים (לא הודים, דודים) לתוך האתר – מבורכת. תנועה אמיתית ממושכת בתוך האתר תורמת משמעותית לקידום האורגני.

לא מדובר בתנועה דה לה שמטה, לא Sqeeze, לא פופאפ, לא פופאנדר וכו'. תמיד Win Win, תמיד לכבד את הלקוח. אם הלקוח ידע שהובלת אותו לבולשיט, הוא יעלה על זה ברגע. זה לא יחזיק. זה אף פעם לא החזיק.

גם לא מדובר על קריאייטיב גאוני, מדובר על קריאייטיב תשתיתי, כזה שבונים אותו והוא מתחזק את עצמו והוא נגיש לכל עסק.

ברור שחלק מהערוצים שמניתי פה או ערוצים אחרים הם ערוצים שמצריכים פיתוח לפעמים, חשיבה, מאמץ מצד בית העסק וכו'. אבל ככה זה שיווק. שיווק באינטרנט ושיווק בכלל, חייב לערב את כל הגורמים וכולם צריכים לעבוד כמו קונצרט הרמוני.

אי אפשר לעשות קידום אורגני בלי לקחת בחשבון ערוצי שיווק אחרים, חבל לעשות PPL בלי למנף אותו לצרכים אורגניים, אין מה לשלוח ניוזלטר בלי למנף אותו לאורגני וכו' – כאמור קונצרט.

בניגוד לעבר, כיום, עסק חייב להיות שותף בשיווק שלו. הוא חייב להבין את מקורות התנועה, את המיקרו של השיווק ואת המאקרו ולקחת בהם חלק פעיל. הוא חייב להבין שבקונצרט הזה, ללא השתתפות שלו וחשיבה של כולם – לא יהיה את מה שבסופו של דבר עסק רוצה וזה לקוחות. לא קידום אורגני, לא PPL, לא לידים ולא לייקים -  רוצים לקוחות!

כמובן שיש עוד דרכים רבות. נגענו היום רק באספקט אחד של קידום אורגני ע"י הערוץ של הבאת תנועה אמיתית לעסקים שהם "רגילים".

יש לכם עוד רעיונות? אתם מוזמנים לשתף אותם בתגובות מטה.

קרדיט לתמונה: cheerblossom

לינק לפוסט המקורי: מותו של העידן הטכני – איך להביא תנועה אמיתית (וממושכת) לאתר? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• איך לתכנן תקציב שיווק באינטרנט לשנת 2012 (תוך התחשבות בכל התחזיות)?
• השקת מוצרים – עקרונות בסיסיים בשיווק מוצרי אינטרנט חדשים
• מה קורה עם הקישורים אחרי שנגמר חוזה עם חברת קידום אתרים?
• תקציב שיווק ופרסום באינטרנט הוא פשוט לא מעניין – איך באמת לחשב רכישת לקוח?
• יצאתי לדרך עצמאית – על לבטים פנימיים ואיך תכננתי את העסק הראשון שלי?

אתר SEOmoz פרסם את הסקר השנתי שלהם המנסה לנתח כיצד משפיעים גורמים שונים על דירוגי האתר במנועי החיפוש. השנה לראשונה כלל הסקר לא רק תשובות של 132 חברי פאנל (כולל פבל ), אלא גם מדגם של 10,271 תוצאות חיפוש בהם לכל גורם ישנה קורלציה יחסית למיקום האתר. למשל, אם באתרים יש שימוש מדויק במילות מפתח שנבדקו והם מדורגים גבוה על הביטויים האלו, אז הקורלציה תהיה גבוהה וקרובה יותר ל-1 מאשר ל-0.

כיצד מושפעות תוצאות החיפוש של 2011?

מילות מפתח בשם הדומיין

כאן נראתה ירידה חדה לעומת 2010 גם בסקר עצמו וגם בקורלציה. לעומת זאת, בסקר עדיין ניתנה חשיבות מרובה (97.0) למקרים בהם מילת המפתח המדויקת נמצאת בשם הדומיין (Keyword.com). גם בקורלציה היה לגורם זה את הערך הגבוה ביותר (0.22).

סמכותיות קישורים ברמת הדומיין

הכוונה היא לקישורים שמקשרים לדף כלשהו בדומיין הראשי (דף הבית או דף פנימי). הקורלציה הגבוהה ביותר נראתה כאשר גם האתר עשה זאת ברמת השורש של הדומיין (בדרך כלל דף הבית). קורלציה שלילית (השפעה לרעה על הדירוגים) נראתה כאשר אחוז הדפים עם קישורים Dofollow הייתה גבוה מאלו עם קישורי Nofollow, ו- SEOmoz בעצמם רושמים שכנראה מדובר בדגל מסוים של ספאם.

בסקר הייתה חשיבות גבוהה ביותר למספר הדומיינים הייחודים המקשרים, אך גם למדדים שונים שמודדים את סך החשיבות של הדומיינים המקשרים (כל מדדי ה- Rank למיניהם כולל Pagerank). לדעתנו, זה מראה בעיקר כמה קשה להשתחרר ממדדים מספריים גם כשהחשיבות שלהם מוטלת בספק. גם לרלוונטיות הנושאית הייתה חשיבות לא קטנה.

מדדים ברמת הדומיין שלא קשורים למילות המפתח

הכוונה היא לתכונות כמו מספר האותיות בדומיין, מספר השגיאות באתר וכו'. הקורלציה הייתה די מוגבלת, אך נראה שלסולמית (#), ספרות ודומיינים ארוכים במיוחד יש השפעה שלילית, אם כי לא רבה כל כך (בין 0.01 ל– 0.07).

בסקר ניתנה חשיבות מרובה במיוחד:

• לייחודיות של התוכן על פני כל האתר
• מידת העדכניות (Freshness)
• אחוז נטישה (Bounce Rate)

חשיבות נמוכה יותר (עד עדיין משמעותית) ניתנה:

• לאחוז הלחיצות בתוצאות האורגניות (CTR)
• מספר השגיאות
• וותק הדומיין

החשיבות הנמוכה ביותר ניתנה:

• לאיכות האתרים השכנים על אותה כתובת IP ברמת ה- C Block
• מספר התווים.
• הכללה של סולמית בשם הדומיין.
• משך הזמן עד שהדומיין יפוג.

מדדים ברמת הדומיין הקשורים למותג

הכוונה לאתר שהוא מותג או בעל שם כאשר לא ניתן לבדוק מדדים אלו מבחינת קורלציה לתוצאות אמת.

בסקר ניתנה חשיבות גבוהה לנפח החיפוש אחרי הדומיין או המותג ומספר האזכורים באתרי חדשות. יכול להיות שההסבר לכך נעוץ במספר הצהרות של גוגל מהשנים האחרונות בהן היא אומרת שתיתן עדיפות מסוימת למותגים. חשיבות נמוכה ניתנה לעמודי פייסבוק ,לינקדין ולשיוך עסק משלם מס לאתר (כנראה אינדיקציה לכך שלאתר יש "אבא ואמא").

מדדים חברתיים ברמת הדף

הכוונה היא להשפעות של אתרים חברתיים של צד שלישי כגון פייסבוק וטוויטר.

הקורלציה הייתה מאוד מפתיעה עם מספרים גבוהים מאוד לפעילות בפייסבוק (בין 0.21 ל-0.28) ונמוכים מאוד ל- Buzz ו- Topsy. לעומת זאת, הנסקרים חשבו שדווקא לציוצים ופעילות בטוויטר יש את החשיבות הגבוהה ביותר. גם הם לא נתנו חשיבות מרובה לבאזז וגם לא לתגובות באתרי סימניות (Social Bookmarking). לסנטימנטים של הקישורים וההפניות ניתנה החשיבות הנמוכה ביותר, נראה שבינתיים הנסקרים לא מאמינים שלמנועי חיפוש יש כבר יכולת לנתח את הטון של התגובה שלנו כלפי אתר מסוים.

הערה חשובה שצריך לציין בנוגע לקורלציה במקרה הזה: קורלציה היא עדיין לא הוכחה ולא מראה בהכרח על קשר סיבתי. במקרה הזה, מאוד יכול להיות שעמוד שיש לו הרבה פעילות חברתית, הוא גם עמוד חיובי מאוד מבחינת מדדים אחרים (לא רק קישורים). בכל מה שקשור באתרי אינטרנט, קשה מאוד לעשות ניסוי מבוקר מכיוון שאי אפשר לבטל השפעה של גורמים מסוימים.

קישורים ברמת הדף

אולי המדד הכי קלאסי בקידום אתרים. מבחינת קורלציה, הנתון הכי מפתיע כאן הוא שלטקסט עוגן חלקי יש השפעה חיובית יותר מאשר טקסט עוגן מדויק, למרות שאם אתם הולכים לפי קו החשיבה של פרופיל קישורים טבעי, הוא דווקא נראה הגיוני מאוד. בדומה לקישורים ברמת הדומיין, יש השפעה שלילית לאחוז גבוה של C Blocks שהם dofollow (קישורים בעלי C Class שונים).

לעומת הקורלציה, בסקר הייתה חשיבות גבוהה יותר לטקסט עוגן מדויק, אך ההבדל עצמו היה קטן יותר. וגם פה, כמו במדדים החברתיים, לסנטימנט של הקישור הייתה חשיבות מאוד קטנה.

מילות מפתח ברמת הדף

הקורלציות כאן היו כולן נמוכות יחסית כאשר הקורלציה הכי גבוהה ניתנה לעמודים בהם מילות המפתח הייתה המילה הראשונה בכותרת (Title). לעומת זאת, הנמוכה ביותר ניתנה למספר ההופעות הכולל של מילת המפתח ב- Title, אך עדיין לא היה מדובר בקורלציה שלילית.

בסקר ניתנה חשיבות גבוהה במיוחד (94.4) לעובדה שמילת המפתח עצמה נמצאת היכן שהוא ב- Title, לשאלה האם היא גם הראשונה ניתנה חשיבות נמוכה יותר. חשיבות נמוכה ביותר ניתנה להופעה של מילת המפתח ב- Meta Keywords. מדד מעניין שניתנה לו חשיבות בינונית הוא הכללה של מילת המפתח כשם של תמונה בעמוד.

תנועה

גם כאן היה בלתי אפשרי להתבסס על הקורלציה. בסקר ניתנה חשיבות גבוהה ל- CTR בגוגל ול- Bounce Rate, אך גם ל- CTR הכללי עבור כל השאילתות שהפנו לעמוד. החשיבות הנמוכה ביותר (אך עדיין גבוהה יחסית, 36.6) ניתנה לנתוני השימוש שנאספו מהדפדפן או סרגלי כלים.

בהערת ביניים אפשר לציין שנושא הדירוג על פי תנועה שנוי במחלוקת כבר מספר שנים. הנה תוצאות ניסוי שנערך כאן באתר על ידי מיכל כהן לפני קצת יותר משנתיים.

מדדים ברמת הדף שלא קשורים למילות המפתח

רשימה די ארוכה של מדדים שקשורים בעיקר לערכים מספריים מוחלטים כמו מספר הקישורים הפנימיים והמספר הכולל של המילים בעמוד.

גם כאן הקורלציות היו די נמוכות כשהגבוהה ביותר (0.12) מקושרת למספר הקישורים הפנימיים בעמוד (כלומר, לא צריך בהכרח להתקמצן עליהם בגלל Link Juice לעמודים אחרים). לעומת זאת, היו כמה מדדים לא צפויים עם קורלציה שלילית:

• שילוב של Google Analytics
• קישור לגוגל.
• שימוש במקפים ב- URL
• שימוש באדסנס.
• זמן טעינה ארוך.

חשוב להדגיש שגם הקורלציות השליליות היו מאוד נמוכות (בין 0.01 ל- 0.06). האם יכול להיות שעמודים בהם יש יותר פרסומות Adsense פשוט כללו קצת פחות תוכן אחר?

מבחינת הסקר ניתנה עדיפות מכרעת לתוכן ייחודי (93.7), קישוריות פנימית (לפחות עמוד אחד באתר מקשר לעמוד הנ"ל) והוותק של העמוד (זמן שחלף מאז שאונדקס לראשונה). לשימוש במדיה כגון תמונות או וידאו ניתנה חשיבות בינונית. להתאמת קוד האתר לתקן W3C ניתנה חשיבות נמוכה יחסית, אך עדיין לא נמוכה מאוד (18.9).

כאשר משווים את התוצאות של השנה שעברה אל מול השנה הזו ניתן לראות שבסך הכול הייתה קפיצה משמעותית בחשיבות של אלמנטים חברתיים וירידה מתונה בחשיבות של אלמנטים אחרים כגון סמכותיות הדומיין. כך נראית בסך הכל העוגה של השנה הזו:

דעות ותחזיות

החלק השני של הסקר עסק בדעות ותחזיות לגבי מצב החיפוש כרגע והעתיד הקרוב. השאלה כאן לא הייתה האם יש חשיבות לגורם X בהקשר של תוצאות החיפוש, אלא "כמה גורם X מזיק?" או "באיזו תדירות אתם רואים שהוא משפיע על תוצאות החיפוש?".

לא כל השאילתות נולדו שוות

רוב הנשאלים אמרו שהם רואים יחסית הרבה מקרים בהם החשיבות של תוכן רענן עולה מאוד כשמדובר בנושאים חמים (Query Deserves Freshness). במילים אחרות, אם גוגל מבחין שיש עליה חדה בחיפוש אחרי ביטוי מסוים, הוא ייתן עדיפות לעמודים עדכניים מאוד. הם רואים גם יותר מקרים בהם מותגים גדולים מקבלים עדיפות. ישנם גם מקרים רבים בהם המדדים משתנים לפי קטגוריית העל (נסיעות, נדל"ן וכו').

כאשר הנסקרים נשאלו על אותם המדדים מבחינת חוזק ההשפעה עצמה, הם השיבו שיש יחסית הרבה מקרים בהם QDF משפיעה בצורה חזקה על תוצאות החיפוש, אך עדיין לא ברמה הגבוהה ביותר.

קישור חסר ערך

בשנים האחרונות רואים יותר מקרים בהם קישורים מסוימים מאבדים את הערך שלהם בתנאים מסוימים (Devaluation). לפי הנסקרים, לשיטות כמו הסתרת הקישור בקוד CSS ומקרים בהם הקישור נמצא בעמוד שקיבל עונש, יש את ההשפעה השלילית ביותר. לעומת זאת, רוב הנסקרים חושבים  שלקישור המתווסף מאוחר אין בדרך כלל השפעה מזיקה. לקישורים מתחתית העמוד (פוטר) יש השפעה שלילית חלשה. כנ"ל לגבי קישורים מאוד לא טבעיים עם טקסט עוגן מדויק (נקרא קצת פרדוקסאלי "Rich Text Anchor") ומספר הקישורים היוצאים בעמוד (אם כי הם לא נשאלו לגבי המספר המדויק).

עתיד החיפוש

הסעיף הזה היה די פשוט – האם החשיבות של הגורם תקטן, תגדל, או לא תשתנה?

מרבית הנסקרים חושבים שהחשיבות של אלמנטים חברתיים והערך אותו האתר נותן לגולש ילכו ויגדלו. ההשפעה של קניית קישורים, טקסט העוגן ודומיינים בעלי התאמה מלאה למילת המפתח תלך ותרד.

עמודים "שוטים"

הסעיף הזה די דומה לסעיף קישורים חסרי ערך, אבל עוסק בתכונות של העמודים עצמם. כאן קשה יותר היה לראות מגמה חדה, אבל מרבית הנסקרים חשבו שלקישורים מפנים מאתרים הנגועים בתוכנות מזיקות (Malware) יש השפעה שלילית מסוימת, כמו כן לאופטימיזציית יתר שקשורה לתוכן.

היו שני מדדים בהם היה הבדל בין קישורים חיצונים לפנימיים והם אחוז קישורים גבוה עם מילות מפתח מגוונות וקישורים רוחביים (Site Wide). כאשר מדובר בקישורים חיצונים, הרוב אמרו שיש להם השפעה שלילית מסוימת, אך כאשר מדובר בקישורים פנימיים, הרבה פחות חשבו כך.

דומיינים שוטים

כמו הסעיף הקודם, רק ברמת הדומיין/האתר כולו. כאן הרוב חשבו שלאתר עם Malware יש השפעה שלילית, אבל גם לאתרים שעושים מיסוך (Clocking). גם לקניית קישורים, אתרים העוסקים בכך ואתרים "המועדים למניפולציות" יש השפעה שלילית, אם כי קצת פחות.

מה אפשר ללמוד מכל זה?

בראש ובראשונה ולפני שממהרים להסיק מסקנות, חשוב לזכור שלמרות שהקורלציה עצמה נעשתה על google.com (ארה"ב), הרי שהנשאלים השונים התייחסו (אלא אם כן צוין אחרת) למנועי חיפוש באופן כללי ותופעות שמתרחשות בגוגל העולמית (לא בהכרח יתרחשו בגוגל ישראל, שלא לדבר על בינג). לעומת זאת , אם אתם מתלבטים בנוגע לשימוש בטקטיקה מסוימת (קישורים רוחביים מול קישורים בודדים למשל), הרי שאתם יכולים לדעת מהי דעתם של השמות הנחשבים ביותר בעולם.

המסקנה העיקרית העולה מהתמונה כולה היא בעצם כל מה ששמענו בשנה האחרונה: מנועי החיפוש מחפשים יותר סיגנלים חברתיים ונשענים פחות על סיגנלים קלים לתמרון (למרות שישנה דעה רווחת הגורסת שכל אלמנט ניתן לתמרון…). כמו כן, שיטות כובע שחור לא הולכות להעלם מן העולם ואין שיטה כזו או אחרת שאפשר להגיד עליה בוודאות שהיא גורמת לנזק, אבל בהחלט יש שיטות עם פוטנציאל נזק גדול יותר. גם בתוך שיטות שנחשבות ללבנות, קשה לפעמיים לקבוע מהן הדרכים היותר טבעיות (עניין טקסט העוגן המדויק לעומת השאילתא).

דבר נוסף, ישנם עדיין גורמים רבים שקשה לבדוק בפועל, כמו למשל CTR. לכן הקורלציות עדיין די מוגבלות ולא נראה שהן יוכלו להוות תחליף לסקר עצמו בעתיד הקרוב. למרות זאת, חשוב לשים לב לקורלציות גבוהות מאוד כמו במקרה של "מספר דומיינים רב שמקשרים לדומיין אחד". במקרה הזה, הקורלציה יכולה לעזור לכם לקבוע סדר עדיפויות בכל מה שנוגע לכמות מול איכות.

דבר אחרון ובאמת בלי להיכנס יותר מדי לקלישאות: בסופו של דבר אתם צריכים לסמוך על עצמכם. אם טקטיקה מסוימת עובדת לכם במידה מסוימת למרות שהסקר אומר אחרת, לא צריך לפסול אותה על הסף, אבל אפשר לעצור לשנייה ולחשוב האם כדאי להמשיך בה באותה מידה כמו עכשיו (לטווח הארוך). אותו דבר נכון גם למצב הפוך: מנסים להרכיב טקטיקה חדשה בהתאם לתוצאות של הסקר? אל תזרקו את הטקטיקות ושיטות העבודה הישנות שלכם לפח… אם תוכיחו את עצמכם, יכול להיות שבשנה הבאה גם אתם תוכלו לתת את הקול שלכם ולהשפיע.

נתראה בסקר של 2012…

האם אתם מסכימים עם המסקנות? התוצאות שלכם בשטח שונות? מה לדעתכם הפרמטר הכי חשוב/פחות חשוב במקרה של גוגל ישראל? נשמח לשמוע את דעתכם…

לינק לפוסט המקורי: סיכום גורמי הדירוג לשנת 2011 – מה אפשר ללמוד מזה? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• מחקר: איך בלוגרים משפיעים בעידן המדיה החברתית?
• הקמפיין האסור של גוגל כרום – טעות תמימה או מהלך שיווקי מבריק?
• בלעדי: סקירת כלי חדש לניתוח קישורים – CognitiveSEO (ו-50 קופונים חינם)
• שיווק בלינקדאין כבר ניסיתם? המדריך המלא לשיווק ופרסום ברשת העסקית
• מה קורה עם הקישורים אחרי שנגמר חוזה עם חברת קידום אתרים?

אדרנלין. זו התחושה העיקרית שעולם ה- SEO נותן לנו, העוסקים בתחום, כל יום, כל שעה.הרצון לפצח את ה"מטריקס" הסבוך, המורכב, המסקרן הזה. אנו עובדים בסביבה משתנה, מתפתחת וחייבים להישאר עם האצבע על הדופק, לקרוא וללמוד הרבה, ללמוד מטעויות שלנו ושל אחרים ולהגיב במהירות לשינויים התכופים, הבאים עלינו חדשות לבקרים. וזה גם הדלק שלנו, מה שדוחף אותנו קדימה. הערגה האמיתית למצוא פתרונות יעילים, להתעלות מעל המתחרים ולהצליח להתמודד עם כל האתגרים העומדים בדרכינו.

אולי עדכון הפנדה הפיל לנו כמה אסימונים?

רבות כבר דובר על עדכון הפנדה, (השם פנדה ניתן לעדכון זה על שמו של אחד המהנדסים בגוגל וניתן רק כשם פנימי, בתוך Google, אך לבסוף דלף החוצה), או בשמו השני Farmer Update, המרמז על המלחמה הגלויה והעיקשת של Google נגד חוות התוכן (Content Farms). רבות דובר וכולנו מבינים שרק אם ניתן למשתמש חווית גלישה איכותית ובאמת נהיה רלוונטיים – נוכל להביא את העבודה הקשה (ולעתים אף הסיזיפית) לכדי הצלחה.

בשתי מילים קוראים לזה היום – User Optimization. התפיסה של ה- SEO משתנה אט אט, כלומר לא עוד אופטימיזציה למנועי החיפוש, כי אם אופטימיזציה למשתמש. יש כאלו, למעשה, שפועלים כך כבר שנים, לאחר שכבר אז הבינו שרק אם הם ייצרו ערך אמיתי הם יוכלו להצליח בטווח הזמן הארוך, ויש כאלו שמתחילים להבין זאת עכשיו, לאחר שחוו כישלון מר, או ראו אחרים נופלים. לעזור לאחרים מתוך רצון אמיתי לתרום – משמע להיות רלוונטי ומצליח, ללא ספק.

User Optimization – מה זה בעצם אומר?

אז נכון, זה לא אומר שיותר לא נעשה דברים חשובים כמו שיפור זמן טעינת עמוד, אופטימיזציה לקוד האתר, שימוש ב- Google analytics, או אופטימיזיית תוכן, אך זה אומר שמעתה התפיסה, או החזון החדש – הם ליצור אתר שיענה לצרכיו האמיתיים של המשתמש. כזה שמכיל "תוכן איכותי", כמו שאנו נוהגים לומר, אשר עונה על השאלות של המשתמש, נותן לו מידע שימושי ועדכני ושובר את הדיסוננס הקוגניטיבי במוחו של המשתמש, אשר מונע מבעדו להתקדם בשלבי הרכישה, הרשמה, או ביצוע כל פעולה אחרת.

אז נכון, אולי אלו הן קלישאות שכולנו שומעים ומדקלמים בתקופה האחרונה, אך אין זה אומר שהן אינן נכונות. כל שעלינו לעשות הוא לבחור האם אנו הולכים בדרך של העבודה הקשה, ההתמדה וראייה לטווח זמן ארוך, או שאנו מוותרים מראש, מחפשים קיצורי דרך וטריקים למיניהם וניחנים בראייה לטווח הזמן הקצר. אני נוטה להאמין שרובנו המכריע הוא מהסוג הראשון.

ולא פחות חשוב, האתר צריך להיות מעוצב ומתוכנן בצורה נכונה ודינאמי מאד. כזה שבכל עמוד שאליו תגיע באתר – תוכל למצוא בו מרכיבים נוספים, מעבר לחלקו המרכזי עם התוכן הרלוונטי. כמו למשל "הפוסטים הנקראים ביותר", כפתור + 1, טוויטר, לייק, קישור למקור תוכן רלוונטי, סקרי גולשים וכו'.

כל אלו יוצרים אינטראקציה בינינו לבין המשתמשים, שהיא מאד חשובה להבנת צרכי המשתמש, רצונותיו ותשוקותיו העמוקים ביותר. ומה שיפה בעיניי בתחום הזה הוא השילוב בין הצד הטכנולוגי-טכני של ה- SEO, בו יש התעסקות עם שפות תכנות וכלים מתקדמים, לצד הניהולי-שיווקי, בו אנו מגדירים חזון, מטרות ויעדים ומזה גוזרים תקציב ומנהלים את הפן העסקי-שיווקי של האתר (מגדירים קהל יעד ואסטרטגיית שיווק), לצד הפסיכולוגי-קוגניטיבי של המשתמש וכיצד הוא חושב, מגיב ורוכש אמון.

אם נוכל לגרום למשתמש למצוא עניין בכל דף שאליו יגיע (או לפחות ברובם), באמצעות אותם מרכיבים, כך שהוא ישתוקק לעבור מפוסט לפוסט, לקרוא ולבלוע את המידע, להירשם לניוזלטר שלכם ולהמליץ עליכם ברשתות החברתיות ובמנועי החיפוש עצמם – או אז אנו עושים User Optimization.

ועכשיו קצת תרגום לשפת הגוגלית

למעשה, השינויים המתרחשים לאחרונה במנועי החיפוש בכלל ובגוגל בפרט, אשר אמורים לספק למשתמש תוצאות רלוונטיות ואיכותיות יותר – הם אלו ממש אותם מרכיבים אשר מגדירים את המושג User Optimization. והדוגמה המובהקת ביותר לכך, בכדי לפשט קצת את הדברים, היא עדכון הפנדה של גוגל, אותו עדכון שהפיל לנו כמה אסימונים לא מכבר.

גוגל בעצם אומר לנו את זה כבר הרבה זמן. נציגיו השונים של גוגל, כמו Mutt Cutts (ראש מחלקת הספאם של גוגל), Amit Singhal ואחרים, אמרו לנו במפורש, שחור על גבי לבן, שאם נתמקד בליצור אתרים טובים למשתמש – ולא אתרים טובים לגוגל – אז אנו בדרך הנכונה. הם אפילו נותנים לנו רשימה של מספר שאלות, אשר באמצעותן נוכל להגדיר לעצמינו עד כמה האתר שלנו הוא באמת איכותי ורלוונטי ומה עלינו לעשות כדי שיהיה כזה.

נקודה למחשבה: אולי כדאי לנו להקדיש פחות זמן בניסיונות לפצח את האלגוריתם, או ניסיונות "לעקוף" אותו, ויותר זמן במחשבה מה באמת המשתמש רוצה? מה הצרכים הבסיסיים ביותר שלו? (ממליץ לקרוא קצת על סולם הצרכים של מאסלו), כיצד ומה אני יכול לתרום? כיצד אוכל לבדל את עצמי מאחרים (ליצור יתרון יחסי)?

רוצים כמה דוגמאות מעשיות?

אחד הדברים שגוגל אומרים לנו הוא ליצור תוכן איכותי. כזה שיספק למשתמש מידע חדש, יעורר בו סקרנות להמשיך לקרוא, יענה על שאלותיו וכו'. כלומר, לא מספיק כבר, בניגוד לעבר, שיש לנו תוכן ייחודי (לא משוכפל) עם מילות מפתח, קישורים, תמונות, באנרים… (להלן "הפוקוס המרכזי של התפיסה הישנה"). על התוכן להיות באמת מעניין בעיני המשתמש, רלוונטי-עדכני-חדשני וכזה שמוביל את המשתמש בשלבי תהליך הקנייה/הרשמה… (להלן "הפוקוס המרכזי של התפיסה החדשה").

הבנת הקשר בין איכות התוכן לתהליך הקנייה הוא מהותי בעיניי וזו הנקודה המרכזית, לטעמי, בהבנת חשיבותו האמיתית של תוכן טוב. תהליך הקנייה, על פי אחת התיאוריות מתחום השיווק, מתאר את הפעולות שעלינו לעשות, בתור "מוכרים", כדי לעזור ל"לקוח" להשלים את תהליך הקנייה והן:

• תשומת לב
• עניין
• תשוקה
• פעולה
• סיפוק

תנסו קצת לפתח את החשיבה על סעיפים אלו. הוא נראה מאד אינטואיטיבי וזורם, ממש כמו שאתם נכנסים לרכוש מוצר בחנות. מוכר טוב יברך אתכם לשלום, ישאל לשלומכם וידע כיצד לשבור במהירות את הקרח, אם באמצעות בדיחה, מחמאה, או שיחה. הוא ירכוש את אמונכם, באמצעות הפגנת מקצועיות ואדיבות ורק לאחר מכן יצור בכם את העניין והתשוקה למוצר מסוים. ובסופו של דבר, לא רק שתרכשו את המוצר, אתם גם תרגישו טוב עם זה!

ומכיוון שב"חנות" שלנו אנו לא ניצבים פנים מול פנים עם הלקוח – התוכן הוא ה"מוכר" שלנו. באמצעותו אנו יוצרים אינטראקציה עם הלקוח, לומדים מה מעניין אותו ומה הוא רוצה, רוכשים את אמונו ומניעים אותו לפעולה, בסופו של דבר.

גם זמן טעינת עמודים, למשל, הוא דוגמה לכך שגוגל רוצה שנחשוב "משתמש" ולא "אלגוריתם". אתר מהיר, כפי שכולנו יודעים, מספק חווית גלישה איכותית למשתמש, אשר עשויה להגדיל משמעותית את זמן השהייה באתר ולכך שהמשתמש יגיע לכמות גדולה יותר של דפים פנימיים. לשם ההגינות יש לציין שזמן טעינת עמוד מהיר גם פועל לטובת גוגל. כשאנו עושים אופטימיזציה לקוד, לשם שיפור זמן הטעינה, אנו למעשה מאפשרים לגוגל לסרוק ולאנדקס את האתרים שלנו הרבה יותר מהר. וזה חוסך לגוגל מיליוני שעות עבודה, לא פחות! מדובר בחסכון גדול מאד עבורם.

ולבסוף ניתן לציין גם את כל עולם הרשתות החברתיות (פייסבוק, טוויטר, לינקדין…), אשר חווה מהפך גדול לאחרונה מבחינת החשיבות שניתנת לו על ידי מנועי החיפוש, כדוגמה מובהקת לכך שגוגל רוצה שנהיה מכווני משתמש. אם נהיה רלוונטיים עבורו – יתכן מאד שגם נהיה רלוונטיים עבור החברים שלו, משפחתו, סביבתו הקרובה – ובכך נוכל "לשכפל" את ההצלחה שלנו. כלומר, ברגע שנהיה רלוונטיים למשתמש – נהיה רלוונטיים גם לגוגל, וזה סוד ההצלחה!

לסיכום, דרך טובה להתחיל חשיבה של "אופטימיזציית משתמש", היא פשוט לקחת דף ועט ולהתחיל לכתוב את כל השאלות, שלדעתכם עולות בראשו של המשתמש; מה הצורך שלו, מה חסר לו, כיצד אני יכול לעזור לו למצוא תשובה, או פתרון, מהם הפחדים של המשתמש, מה אני יכול לעשות יותר טוב מהשאר. ואז, לאט לאט, תוך כדי שאתם יושבים וכותבים ושואלים ועונים וחושבים, אני משוכנע שיתחילו לצוץ לכם כמה רעיונות שלא חשבתם עליהם קודם, מכירים את זה?

איך אתם מתמקדים במשתמשים שלכם? איזה פיצ'רים באתר אתם ממליצים להוסיף? האם כיוון החשיבה הזה מצליח לכם?

קרדיט לתמונה: isayx3

לינק לפוסט המקורי: הרוח נושבת לכיוון ה- UO (אופטימיזציית משתמשים) נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• איך לתכנן תקציב שיווק באינטרנט לשנת 2012 (תוך התחשבות בכל התחזיות)?
• מחקר: איך בלוגרים משפיעים בעידן המדיה החברתית?
• השקת מוצרים – עקרונות בסיסיים בשיווק מוצרי אינטרנט חדשים
• שיווק בלינקדאין כבר ניסיתם? המדריך המלא לשיווק ופרסום ברשת העסקית
• קייס סטאדי: איך קידמו את האתר "לימוד נעים" ב-8 חודשים האחרונים?