בטח לפי הכותרת נדמה כאילו עשיתי משהו פנומנאלי. אז זהו שלא. האמת שהיא יכלה באותה מידה להראות כך: "איך כל אחד יכול להגדיל את מספר הקוראים שלו בהרבה תוך זמן קצר". איך בדיוק? תמשיכו לקרוא…

לפני שבועיים, מספר הקוראים שלי חצה את קו ה-2,000. אז אומנם אני מתרגש מההישג אבל האמת היא שמה שעשיתי בשנתיים האחרונות הוא פשוט וכל אחד יכול לעשות זאת, אבל צריכים להיות שיטתיים. אני בלוגר סטנדרטי לחלוטין ולמרות שפיתחתי כמה שיטות בעצמי, נשענתי בעיקר על שיטות של גדולים ממני. המטרה שלי בפוסט הזה היא לא לדבר על דרכים לגרום לאנשים להירשם לבלוג, זה די ברור שאם התוכן איכותי זה פשוט יקרה מעצמו. המטרה היא לשתף אתכם בכל הטכניקות בהן השתמשתי ובעיקר מה מהן הביא לי גידול איכותי ומה לה השפיע כלל.

אז אם נחזור טיפה אחורה לחודש אפריל 2009, מספר המנויים בבלוג עמד על 240. באותה תקופה התחלתי לחשוב על השאלה המרכזית שכל בלוגר שואל את עצמו בתחילת דרכו: מה הופך קורא מזדמן בבלוג לקורא קבוע (בהנחה שהוא אהב את מה שקרא)? החלטתי שהדרך הטובה ביותר להתחיל היא קודם כל לעמוד על כתפי ענקים. ישבתי במשך שבועות וקראתי כמעט כל פוסט אפשרי ברשת על פסיכולוגיית גולשים, בלוגינג ויצירת אנגייג'מנט. מעבר לטכניקות שקראתי אצל אחרים, פיתחתי גם כמה שיטות משלי שהתבררו כיעילות בטווח הארוך. כתוצאה מכך, כעבור תקופה של שנתיים מספר הקוראים שלי גדל בערך פי 8 ואפשר לראות את הגידול בגרף הבא:

הגרף הזה נלקח מתוך החשבון שלי ב-Feedburner דרכו אני מנהל את פיד ה-RSS של הבלוג. אפשר לראות בו את עקומת המנויים (הקו הירוק) ואת עקומת ה- Reach (הקו הכחול). עקומת ה-Reach מבטאת למעשה את האינטראקציה של המנויים עם פריטים שונים בפיד. לדוגמא: כניסה לפוסט מתוך המייל, הקלקה על קישור בגוף הפוסט במייל וכו'. ממבט ראשון נראה כאילו מדד ה-reach קצת צולע במקרה שלי, יש לכך 2 סיבות עיקריות:

1. אני מציג פיד מלא ב-RSS - כלומר אנשים יכולים לקרוא את כל הפוסט במייל או בקורא ה-RSS שלהם מבלי צורך להיכנס לבלוג. זה אוטומטית מקטין את ה-reach משמעותית, מכיוון שמרבית הקוראים שלי מנויים בעדכוני מייל ולרוב קוראים את הפוסטים משם.
2. תדירות פרסום נמוכה - אם תשימו לב, תדירות פרסום הפוסטים בבלוג לא גבוהה במיוחד כי אני מעדיף להתמקד באיכות. תדירות נמוכה משפיעה לרעה על ה-Reach משום שנוצרת פחות אינטראקציה עם הפיד לאורך זמן.

אז אחרי שהבנו איך מתבצעת המדידה, נעבור לסקירת הפעולות שעשיתי בשנתיים האחרונות כולל האפקטיביות של כל שיטה. אם אתם מכירים טכניקות נוספות שעובדות טוב אתם מוזמנים לשתף בתגובות.

1. אופטימיזציה לקוראים שעשו חצי דרך – לא אימתו הרשמה

הצעה חוזרת לקוראים שלא השלימו את התהליך

בחרתי להתחיל קודם כל בטכניקה שלא מצריכה כלל מאמצי שכנוע, משום שייחס ההמרה שלה גבוה ממילא. מטבע הדברים קל יותר להתחיל עם קוראים שכבר הביעו סוג של רצון להצטרף, אך לא השלימו את כל התהליך. אפשר להסתכל על זה כמו על גולש שהתחיל בתהליך רכישה באתר מסחרי אך לא סיים אותו מסיבה כלשהי.

למי מכם שעובד עם Feedburner, כנראה מודע ל- 2 אפשרויות הרישום: רישום דרך קורא RSS (כגון Google Reader) ורישום לעדכונים במייל. כשמדובר ברישום לעדכונים במייל (שזה האחוז הגבוה יותר של הקוראים שלי) יש 3 שלבים שהקורא צריך לבצע כדי להפוך לקורא:

1. הזנת כתובת מייל בתיבת רישום.
2. אימות באמצעות מילוי קפצ'ה.
3. אימות מייל שישלח לכתובת שהוזנה.

בפועל מה שקורה אצלי, ואני מניח שאצל רבים מכם, זה שהרבה גולשים לא מבצעים את השלב השלישי ולכן אינם מתווספים למאגר הקוראים. למה? כי אולי המייל הגיע לתיבת הספאם, כי לא שמים לב למייל, כי בטעות מוחקים אותו וכו'. אבל תחשבו כמה קל להמיר גולש כזה, הוא כבר התחיל את תהליך הרישום רק שבטעות הוא לא השלים אותו. הייתי אומר שזה הרבה יותר מחצי דרך, יותר לכיוון של 90%. למזלנו Feedburner הקל עלינו בעניין הזה וניתן בקלות לראות את הסטטוס של כל האנשים שלא השלימו את השלב השלישי. פשוט בפנל הניהול נכנסים לכאן:

Publicize–> Email Subscriptions–> Subscription Management –> גוללים למטה

כעת אם תלחצו על View Subscriber Details ייפתח חלון בו תוכלו לראות את כל הפרטים של האנשים שנרשמו לעדכוני מייל ואת הסטטוסים שלהם.

אתם לא מתארים לעצמכם כמה אנשים לא מסיימים את התהליך. גשו עכשיו לפנל הניהול שלכם ואני בטוח שתופתעו. מה שכל כך עוצמתי בשיטה הזו זה שתוך זמן קצר כל אותם הקוראים יכולים בקלות להתווסף לרשימה שלכם, ומשמעותית להגדיל את קהל הקוראים הקבועים (קחו בחשבון שעד שמישהו לא השלים את התהליך, לא יישלחו אליו עדכוני מייל על פוסטים חדשים). כעת כל מה שנותר לעשות זה לשלוף את כתובות המייל שלהם (יש ייצוא לאקסל) ולשלוח להם מייל תמציתי שמציג את הבעיה ואת הפתרון. ככה נראה הנוסח שלי:

היי,

הסיבה שאני פונה אליך היא בגלל שבעבר נרשמת עם כתובת האימייל הזו לעדכונים על פוסטים חדשים שאני כותב בבלוג שלי: www.askpavel.co.il, אך מסיבה מסוימת לא השלמת את ההרשמה.

למעשה התבצע רק השלב הראשון (הוספת כתובת המייל), אך לאחר מכן לא אישרת את ההרשמה במייל האוטומטי שקיבלת. למרבה הצער, מכיוון שהמערכת דורשת את שלב האימות הזה שחסר, לא קיבלת שום התראות במייל על פוסטים שפרסמתי לאחרונה.

אז השאלה שלי היא האם עדיין יש לך רצון להירשם לבלוג שלי ולקבל עדכונים במייל על מדריכים ופוסטים חדשים שאני מפרסם?

אם לא – אין שום בעיה. אני לא מכריח אף אחד להירשם, אבל היה חשוב לי לוודא זאת פשוט אפשר להתעלם מהמייל הזה והוא לא יישלח שנית. אם בכל זאת הינך רוצה לקבל עדכונים, אני מציע לעשות אחד מ-2 הדברים הבאים:

1. למצוא את מייל האימות שנשלח אליך בזמנו וללחוץ בתוכו על קישור האימות.
2. אם המייל לא נמצא (ואני מבין עד כמה הדברים האלה לרוב הולכים לאיבוד), פשוט ניתן להירשם שנית. זהו תהליך קצר ופשוט שלוקח לא יותר מ-2 דקות וניתן לעשות אותו באמצעות הקישור הבא: www.askpavel.co.il/subscribe

אם יש בעיות ברישום, אשמח לסייע.

לאחר ההרשמה, יישלחו אליך עדכונים על כל הפוסטים החדשים שאני מפרסם וניתן כמובן להסיר את עצמך מרשימת התפוצה בכל עת. כמו כן, הפרטיות שלך חשובה לי ולכן לא יעשה שום שימוש בכתובת המייל שלך פרט לעדכונים מהבלוג.

תודה על הבעת הרצון להירשם ל- AskPavel

כמה דגשים כדי שלמייל יהיה ייחס המרה גבוה

• מומלץ לנסח אותו בלשון זכר ונקבה כך שיפנה לכולם.
• זו ההזדמנות האחרונה לפני ש"מאבדים" סופית את הקורא, חשוב שהניסוח יהיה ברור (מה שברור לכם, לא בהכרח ברור לקוראים שלכם).
• יחד עם זאת הוא חייב להיות תמציתי, בכל זאת, למי יש כוח לקרוא מגילות.
• הוא חייב להיות מנומס – אתם מבקשים פה בקשה.
• חשוב לענות על שאלות בסיסיות שעשויות לעלות במהלך קריאת המייל: כמה זמן ייקח להשלים את התהליך, האם אפשר להסיר את עצמך בעתיד והאם הכתובת נשלחת לאנשהו (לכן גם הדגשתי את הסעיפים הללו בגוף המייל).
• לא לשלוח את המייל הזה יותר מפעם אחת (גם אם מישהו החליט לא לסיים את התהליך), אנחנו לא ספאמרים.

אפקטיביות: כעבור שבוע מרגע שליחת כל מייל כזה מדדתי את התוצאות וייחס ההמרה היה למעלה מ-80% בכל הפעמים. רק כדי להבין את גודל השינוי – אם היו לי 400 קוראים ו-150 שלא השלימו את התהליך, כעת היו לי 520 קוראים. איך בודקים? פשוט כעבור שבוע שמים בעמודה אחת באקסל את כל כתובות המייל אליהן המייל נשלח, ובעמודה ליד את כל הכתובות שהם active. כעת בודקים כמה כתובות מתוך העמודה הראשונה מופיעים בשניה.

זוכרים את אותם ענקים שהזכרתי בתחילת הפוסט? אז הקרדיט על הטכניקה הזו מגיע לפרובלוגר דארן רוז וכמובן גם ניסוח המייל נלקח משם (עם כמה שינויים משלי). תחילה חשבתי שהוא טיפה ארוך, אבל מסתבר שזה עושה את העבודה.

הגדלת הסיכויים שאנשים ישלימו את התהליך

ככל שגרמתי ליותר אנשים לסיים את תהליך ההרשמה, כך פחות נאלצתי להשתמש בטכניקה מהסעיף הקודם. יש דרך אחת מאד פשוטה לעשות זאת – לשנות את מייל האימות לעברית.

בסעיף הקודם הזכרתי מייל אימות שנשלח לכל אדם שהביע רצון להירשם. המטרה שלי היא לשאוף ל-100% הקלקות על קישור האימות שמופיע בגוף המייל. העניין הוא שמרבית הגולשים באינטרנט (כולל אותי) חסרי סבלנות ולא תמיד יש לנו רצון להתעמק במיילים, בייחוד כשהם כתובים באנגלית. תרגום המייל לעברית יכול משמעותית להקל על העברת המסר וכתוצאה מכך – הגדלת הסיכויים להקלקה על קישור האימות.

הנוסח של המייל מופיע ב-Feedburner בנתיב הבא:

Publicize –> Email Subscriptions  –> Communication Preferences

תרגמתי את הנוסח הקיים לעברית וגם הוספתי כמה שינויים משלי:

היי,

תודה על כך שהבעת רצון להירשם לעדכוני מייל מתוך הבלוג שלי: www.AskPavel.co.il
בכדי לסיים את תהליך ההרשמה, יש ללחוץ על הקישור הבא:
${confirmlink}

אם הקישור שמופיע כאן אינו לחיץ מסיבה כלשהי, פשוט יש להעתיק אותו לשורת הכתובת בדפדפן.

תודה והמשך יום נעים,
פבל ישראלסקי

כל הכללים לניסוח המייל מהסעיף הקודם תקפים גם כאן (פניה לשני המינים, תמציתיות וכו'…). מה שכן, חשוב לשים לב שכותבים נכון את המשתנה ${confirmlink} אשר מציג את קישור האימות.

2. יצירת מוקדי רישום באזורים "אסטרטגיים" באתר

אני חייב להודות שאני לא מסכים להמלצה הנפוצה להוסיף כפתור RSS גדול ובולט. זה צורם לעין, לא משתלב יפה עם העיצוב ובעיקר מכירתי באופן אגרסיבי. זה גם לא עבד טוב כשיצרתי אותו בעבר. מעבר לכך, יש סיבה אחת עיקריות מדוע אני לא חושב שזה יגדיל את כמות הנרשמים: הוא לא מטרגט שום קהל. מדוע? בואו נחלק את קהל הקוראים ל-2 סוגים:

1. יודע מה זה RSS – אם הוא יודע, כנראה שברור לו שבבלוג, כמו בכל בלוג, קיימת האפשרות הזאת. אז גם אם הכפתור יהיה קטן והוא ירצה להירשם, תאמינו לי שהוא ימצא אותו וההבלטה לא תגרום לו לרצות יותר.
2. לא יודע מה זה RSS – אולי הוא שמע פעם את המונח, אבל לא ממש יודע מה עושים עם זה. במקרה כזה יהיה חסר תועלת להלביט אותו. זה רק בזבוז של מקום בולט ויקר ערך לטובת אלמנט שאינו תורם לייחס ההמרה. אדם כזה יעדיף כנראה להירשם לעדכוני מייל.

אז במקום כפתור שתופס חצי מסך, אני מעדיף "להזכיר" על האפשרות להירשם באזורים שונים באתר, כך שישתלבו באופן טבעי בתהליך הגלישה ובייחוד ב"רגעים קריטיים" עליהם אסביר בהמשך. בחרתי לשלב את אותם אזכורי רישום ב-3 מוקדים שונים כך שיכסו את כל האפשרויות:

1. בסוף כל פוסט

ככלל, כאשר גולש מייחס תשומת לב לתוכן ונוצרת מחוייבות, יש לו יותר מוכנות לקבל החלטה. אם ההצעה להירשם מופיעה בתחילת הפוסט, האימפקט של התוכן עדיין לא חל עליו, לכן בסוף הפוסט הסבירות להקלקה גבוהה יותר. כך זה נראה אצלי:

• כדי לעודד הקלקה הצבתי שאלה פשוטה. המטרה היא לעורר רצון לענות על השאלה באמצעות מעשה (מעשה=הרשמה).
• השתדלתי להבליט את האלמנט הזה עד כמה שאפשר ולכלול מסר ברור.
• הלינק לא מוביל לדף בו אני ממשיך לעודד הרשמה, אלא לדף שרק מסביר איך לעשות זאת. אם הגולש ירד שלב אחד בפאנל, אין צורך להמשיך למכור.

אפקטיביות: הלינק מוביל לדף הרשמה שעד כה ביקרו בו 78 מבקרים ייחודיים. מתוכם 55 הקליקו על הלינק להרשמה ונוספו לקהל הקוראים. אז זה אומנם רק 2.75% מכלל הקוראים שלי, אבל כשההשקעה כל כך זניחה למה לא לעשות זאת? כדי למדוד את זה נעזרתי בדוח Top Content בגוגל אנליטיקס בשילוב עם פלאגין Go Codes לוורדפרס שמאפשר ליצור קישורים ייעודיים ולספור הקלקות.

2. בחלק העליון של התפריט הצדדי

אין כאן הרבה מה להרחיב – פשוט תיבת הרשמה סטנדרטית שממוקמת above the fold. אם הגולש כבר מכיר את האתר זה רק יכול להזכיר לו את האפשרות להירשם. הדבר היחיד שהחלטתי לעשות בה שונה מתיבות רישום סטנדרטיות, זה להוסיף את הקישור לדף עם "5 סיבות למה כדאי לך להירשם לבלוג" שהסתבר כסופר יעיל. הדף הזה מיועד לאנשים שלא בטוחים שהם רוצים להירשם וייחס ההמרה שלו מאד גבוה.

אפקטיביות: הביא למעלה מ-80% מהקוראים. לצערי לא הייתי מספיק חכם כדי לעקוב אחרי זה מתחילת הדרך אך בקרוב אתחיל לעשות זאת. כדי לעקוב פשוט צריך ליצור גול בגוגל אנליטיקס ולהטמיע onclick בכפתור ההרשמה, הסבר מפורט אפשר לקרוא אצל ianfernando.

3. בצד הדף – זז כשגוללים

אם הגולש לא ראה את האפשרות להירשם בשני המוקדים הקודמים, במקרה הזה הוא לא יכול לפספס את הלשונית שזזה עם הגלילה. זהו פלאגין חביב בשם Follow me שמאפשר להוסיף לשונית בכל עמוד בבלוג. לחיצה על הלשונית תפתח תיבה עם לינק לטוויטר, פייסבוק וכל רשת חברתית שתבחרו. אני אישית העדפתי לא לספק יותר מדי אפשרויות כדי למקד את הבחירה (וכמובן לשים את הרישום לעדכונים ראשון).

אפקטיביות: זה התברר הרבה פחות אפקטיבי מהפס בסוף הפוסט, אך מצד שני גם קל יותר להטמעה. לסיכום, התקנת פלאגין שלקחה 2 דקות הביאה לבלוג עד כה 35 קוראים חדשים.

3. "שכפול" תכנים שהביאו לגידולים המשמעותיים ביותר

מדובר על מחקר ממש פשוט של שעה-שעתיים שאני עושה מדי פעם והוא מלמד אותי הרבה על הקוראים שלי. המטרה היא לחקור את הגידולים במספר הקוראים שיוצרים פוסטים שונים. אם אדע איזה תוכן גורם לגידול אוכל לשכפל את ההצלחה גם בעתיד. בכל מחקר כזה יש לי 2 מטרות:

1. לאתר את הפוסטים שיצרו את גל ההרשמות הגדול ביותר.
2. לזהות את האלמנטים שגרמו לגידול בכל פוסט כזה.

נתחיל קודם בחיפוש הפוסטים שיצרו את גל ההרשמות הגדול ביותר, אלו השלבים שצריך לבצע:

• זוכרים את הטבלה מסעיף 1 שבה רואים את הסטטוסים של הנרשמים? תעשו לה Export לאקסל.
• בטבלה הזו יש 4 עמודות – תאריך, רשומים, Reach ו-Hits, אבל אנחנו צריכים רק את ה-2 הראשונות אז תמחקו את ה-2 האחרות.
• כעת יש לנו את התאריכים ואת כמות הקוראים שהיו בכל תאריך, כדי להקל על עצמנו נוסיף עמודה נוספת שבה נחשב את הגידול היומי.
• כדי לחשב את הגידול, נגדיר בתא הראשון פונקציה שתחסר את כמות הנרשמים היום פחות אתמול ואת הפונקציה נשכפל לכל התאים. כעת תשימו לב שיש גם מקרים שכמות הנרשמים ירדה מהיום הקודם אז תראו מספר שלילי.

• תפעילו פילטר על העמודה השלישית שנקרא Top10 כדי לראות את 10 הגידולים הגדולים ביותר.
• תצבעו את כל התאים שאתם רואים בצהוב ותבטלו את הפילטר.

אתם מוזמנים לסייר בטבלה ולחפש את השורות הצהובות. הגידול היה אומנם בתאריך של השורה הצהובה, אך זה אומר שמה שגרם לגידול כנראה היה כמה ימים לפני. כעת עליכם לאתר בבלוג את הפוסטים שכתבתם בימים שלפני הגידול ולנסות להבין מה המכנה המשותף ביניהם.

אפקטיביות: מבדיקות שעשיתי גיליתי שאלו שלושת סוגי התכנים שיצרו אצלי את הגידולים המשמעותיים ביותר:

• אגפי תוכן חדשים - מלבד הבלוג יש כאן באתר אגפי תוכן נוספים. נראה שאחרי כל פוסט בו הודעתי על אגף חדש כזה כמות הקוראים גדלה משמעותית. לדוגמא: מחפש משרות קידום אתרים? לוח הדרושים החדש של AskPavel יעזור לך (+49 קוראים חדשים).
• פרוייקטים ייחודיים – עוד סוג תוכן שמגדיל משמעותית את כמות הקוראים. לדוגמא שיתוף הפעולה הזה שעשיתי עם גוגל: קידום אתרים בגוגל – אתם שואלים, נציג של גוגל עונה (+98 קוראים חדשים).
• מדריכים מפורטים – כנראה שזה גורם לגידול כי אנשים נוטים לשתף תוכן כזה עם קולגות וחברים, שלא מכירים את הבלוג ונחשפים אליו לראשונה בעקבות המלצת חבר (לכן סיכוי סביר שירשמו). לדוגמא: 7 דרכים פשוטות ליצור היררכייה מושלמת באתר (+31 קוראים חדשים).

4. סרגל הכלים של Conduit

חברת Conduit מאפשרת לכל אחד ליצור סרגל כלים קהילתי לדפדפן ולהוסיף בו אינסוף פיצ'רים מתוך המאגר שלהם. מעבר להיותו כלי נוח מסייע בעבודה היומיומית, סרגל הכלים שלהם הוא כלי CRM מעולה שמסייע להגדיל את מספר הקוראים ולשמור על קשר עם הקוראים הקיימים. הוא מאפשר:

• לתקשר עם משתמשים בזמן אמת באמצעות שליחות הודעות Desktop
• הצגת פוסטים אחרונים מהבלוג (תקצירים)
• אפשרות להירשם לעדכונים מהבלוג דרך RSS

אך אחד מהדברים המעניינים ששמתי לב אליהם, זה שהאנשים שמתעדכנים על הבלוג מתוך סרגל הכלים נספרים בתחשיב הקוראים. אם תלכו ל-Feedburner שלכם לאזור ה-Subscribers שנמצא תחת Analyze תראו שם את כל המקורות שדרכם אנשים רשומים אליכם. אחד מהם הוא Conduit וזה מה שכתוב לגביו:

Conduit offers a 'community toolbar' that websites can customize and offer for download and installation into popular browsers. Subscribers may use this toolbar to get updates from many sources, including feeds. These requests are coming from various Conduit toolbar installations that individuals have installed in their browsers and use to get notified about updates in your feed.

כלומר סרגל הכלים הוא מעין קורא RSS שדרכו משתמשים יכולים להתעדכן לגבי תוכן חדש. מזה אפשר להסיק שאם על סרגל מסוים מותקן פיד RSS, כל אדם שיתקין את הסרגל יספר כקורא. לכן גם אני הוספתי בסרגל שלי את הפיד של הבלוג.

אפקטיביות: עד כה התקינו את הסרגל שלי 1152 איש, כאשר מתוכם יש 146 איש שעוקבים אחרי הבלוג באמצעות Conduit. אפשר לראות ב- Feedburner את הכמות המדוייקת של אנשים אלו:

אגב, במעמד הזה אני ממליץ לכל אחד מכם שאוהב קיצורי דרך ותוספים לדפדפן – להתקין את סרגל הכלים של AskPavel. יש בו עשרות כלים שימושיים ואפשר להתקין אותו על כל דפדפן תוך שניות.

5. כתיבה מחוץ לבלוג (במקומות בהם נמצאים קוראים פוטנציאליים)

הדרך הכי אפקטיבית לחשוף את הבלוג לקהל יעד פוטנציאלי היא באמצעות כתיבת פוסטים אורחים. כתיבת פוסטים אורחים היא תורה שלמה ולדעתי גלן כתב את הפוסט המקיף ביותר שמתאר אותה (ממליץ גם להירשם לבלוג שלו): Guest Blogging: The Ultimate Guide

לטכניקה הזו יש הרבה עוצמה כי היא חושפת את הבלוג לקהל אנשים שלא מכיר אתכם. לכן אם התוכן שלכם איכותי מספיק, יש סיכוי טוב שאותם אנשים יהפכו לקוראים קבועים אצלכם. כמה כללים בסיסיים עליהם הקפדתי כשפרסמתי תוכן באתרים חיצוניים:

• בחירה לפי קהל יעד – הקפדתי לפרסם רק באתרים ובלוגים שעוסקים בשיווק באינטרנט, קידום אורגני, מדיה חברתית או כל נושא אחר עליו נכתב כאן בבלוג, כדי שבעת המעבר הקוראים החדשים ירגישו בבית. כמובן בחרתי גם כמה מקורות כלליים יותר בתחום האינטרנט כמו מדור המחשבים של Ynet.
• התאמת תוכן לאופי האתר – יש בלוגים שאוהבים להשתמש בשפה מסוימת, הומור ייחודי או סתם אלמנטים שמייחדים אותם. כשאני מוצא את הבלוג בו אני רוצה לפרסם פוסט אורח, אני דואג לקרוא כמה פוסטים לפני כן כדי להבין את סגנון הכתיבה, מה גורם לאנשים להגיב, האם הפוסטים ארוכים או קצרים, האם הם רציניים וכו'. אני יוצא מנקודת הנחה שאם יש קוראים קבועים לבלוג, כנראה שהם נהנים מהאופי של התכנים. לכן אם אצליח לשמר מספר אלמנטים בפוסט האורח שלי, זה יסקרן אותם.
• בחירת נושא ייחודי + ערך - ככל שפחות נכתב על הנושא הנבחר, כך יש יותר סיכוי לעורר עניין. אבל לא מספיק שאכתוב פוסט באורך הגלות, אם לא יהיה ערך מוסף לא אצליח לעורר גירוי להירשם אצלי.
• הסוד הוא בכותרת – אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל לוקח לי בד"כ הרבה זמן לבחור כותרת לפוסט (לפעמים עניין של ימים). אני שוקל כל תו ופסיק ומשתדל לגרום לה לעורר רגש אצל הקורא. לפעמים ככל שהכותרת תהיה מוצלחת יותר, זה אפילו יכול לפצות על תוכן פחות איכותי. כאן המקום לפרגן לאחד הבלוגים האהובים עלי CopyBlogger, שמכיל הרבה מאד מידע על קופירייטינג וניסוח כותרות.
• מתן ערך - אם אני רוצה שהקורא יסמוך עלי, אני חייב לתת לו ערך מוסף שהוא הרבה מעבר לפוסט מפורט ומקיף. לתת את התחושה שזה סוג התוכן שהוא לא ימצא בשום מקום אחר.

אפקטיביות: פרסמתי עד כה מספר פוסטים ומאמרים אורחים על קידום אתרים. כדי לבדוק מה הייתה האפקטיביות שלהם, אפשר לראות ב- Feedburner את הגידולים שהיו בתאריכי הפרסום (בדקתי בתקופה של שבוע אחרי הפרסום שלהם):

• Ynet – נוספו 62 קוראים חדשים.
• המליונר בפיג'מה – 46 קוראים חדשים.
• נענע10 – נוספו 14 קוראים חדשים.
• SEOmoz – נוספו 40 קוראים חדשים (למרות שהבלוג מאד פופולארי, מרבית הקוראים שם דוברי אנגלית לכן המספר קטן).

לסיכום, אי אפשר להגיד שהמספרים הללו חד משמעיים כי יכול להיות שאנשים נרשמו אלי בעקבותם הרבה זמן אחרי שהם פורסמו. מה שכן, זה נותן איזושהי אינדיקציה לגבי כמות הקוראים שאפשר לקבל בזכות פוסטים אורחים.

6. פיד RSS מלא או חלקי?

תמיד נשאלת השאלה האם לשחרר פיד RSS מלא או חלקי. מצד אחד אם הוא חלקי אז האנשים שמנויים לעדכונים במייל יהיו חייבים להיכנס לבלוג כדי לקרוא את כל הפוסט ואז זה מגדיל את הטראפיק. מצד שני, מי שמנוי דרך קורא RSS (כגון גוגל רידר) לא יאהב את זה, כי הסיבה שבגללה הוא מלכתחילה משתמש בקורא RSS היא כדי לחסוך את הכניסה לאתרים השונים וקריאה ממקום אחד. אבל לא רק שהם לא ירשמו אליכם, אפשר גם לאבד לינקים פוטנציאליים (שימו לב למשל מה ארז וולף כתב באדום בתחילת הפוסט). אם כך יש פה איזשהו טרייד אוף בין יותר טראפיק ופחות קוראים מול פחות טראפיק ויותר קוראים.

אז אני בחרתי ללכת על האפשרות השניה – פחות טראפיק ויותר קוראים. זה אולי המקום להודות לטל גלילי על הייעוץ לבחור בדרך הזו כי בסופו של דבר זה השתלם. אני מאמין שבראש ובראשונה בלוג נמדד לפי כמות ההשפעה שלו. כלומר גודל קהל הקוראים ולא טראפיק\לינקים\דירוגים. ואם זה לא מספיק, יש תקראו עוד 6 סיבות למה אתם חייבים פיד מלא.

איך הופכים פיד חלקי לפיד מלא (למשתמשי וורדפרס)?

1. נכנסים ללוח הניהול של וורדפרס–>הגדרות–>קריאה–>סימון "פוסטים שלמים".
2. פרסמו פוסט ריק כדי שההגדרה תיכנס לתוקף.

אפקטיביות: מכיוון שיש לי למעלה מ-50% קוראים שמתעדכנים במייל, אני ללא ספק מפסיד הרבה טראפיק פוטנציאלי. מצד שני, 452 איש עוקבים אחרי הבלוג שלי באמצעות גוגל רידר אז מבחינתי זה שווה את זה (ואני לא מדבר על אנשים שעוקבים עם קוראי RSS נוספים). את ההתפלגות אפשר לראות במסך subscribers שנמצא תחת Analyze.

7. התקנת Feedsmith

זו לא בדיוק דרך להגדיל את מספר הקוראים אלא יותר קבלת תמונת מצב אמיתית לגבי כמות הקוראים. אם התחלתם לכתוב בלוג בעבר, אך לא עשיתם לו אינטגרציה ל-Feedburner מהיום הראשון, יש סיכוי שיש לכם קוראים שמנויים לפיד הראשי של הבלוג, נגיד לפיד כזה: www.askpavel.co.il/feed. אבל אחרי האינטגרציה פידברנר יצר פיד ייעודי עבור הבלוג (נגיד אצלי הוא כזה: feeds2.feedburner.com/israelsky), לכן נוצר מצב שהקוראים שנרשמו לפיד המקורי לא נספרים בתחשיב הקוראים שלכם בפידברנר.

זו בדיוק הבעיה שהפלאגין Feedsmith פותר. הפלאגין יאתר את כל המקורות לגשת לפיד שלכם ויעשה להם רידיירקט לפיד של פידברנר.

מכירים עוד דרכים להגדיל את כמות הקוראים?

יש כאן כמה שיטות שלא הזכרתי כי מנסיון הם לא עבדו לי טוב. לדוגמא: שליחת מייל תודה לאדם שהגיב בפעם הראשונה ובקשה להירשם. אם השתמשתם בשיטות שלא עבדו או לחילופין הגדילו משמעותית את כמות הקוראים שלכם – אתם מוזמנים לשתף.

לסיכום, בפוסט הזה רציתי לשתף אתכם בכל הטכניקות שעבדו לי בשנתיים האחרונות, אך זה לא אומר שהן יעבדו בכל המקרים. הדבר הכי חשוב זה קודם כל להתמקד בתוכן איכותי שימשוך אנשים. אז אם אתם שוקלים להקים בלוג ולא יודעים על מה לכתוב, אני ממליץ לקרוא פוסט מעולה שרויטל סלומון כתבה (למרות שהוא משנת 2008 הוא עדיין נכון)

קרדיט לתמונה: fransimo

לינק לפוסט המקורי: קייס סטאדי: איך הגדלתי את מספר הקוראים ב-833% תוך שנתיים (ולמה כל אחד יכול)? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• דירוגים זה לא הכל: איך באמת למדוד הצלחה בקמפיין קידום אתרים אורגני?
• גוגל אנליטיקס בזמן אמת – מה קורה באתר שלך עכשיו?
• פרסום בפייסבוק למתחילים ומתקדמים – המדריך היחיד שאי פעם תצטרכו
• איך לגייס לקוחות על ידי אופטימיזציה של סרטוני וידאו במנועי החיפוש ?
• אופטימיזציית גולשים – שיפור חווית הגולש בעקבות פנדה 2.2

את פוסט האורח הבא כתבה איילת פלינק, מומחית לכתיבת תוכן לאינטרנט, מנהלת M-Press. לנושא כתיבת התוכן יש קשר ישיר לשיווק מוצלח של האתר שלכם ברשת, על כן החלטתי להוסיף לבלוג גם פוסטים שיתנו מענה גם לנושא זה. זהו הפוסט הראשון בסדרה ובהמשך יתפרסמו כאן פוסטים נוספים.

הקשר בין כתיבת תוכן לבין הגדלת חוויית המשתמש איננה נהירה לכולם. לא פעם אנשים העומדים בפני בניית אתר אינטרנט חושבים כי כל מה שצריך זה לבנות אתר ולשכוח ממנו, אך יש לא מעט עבודה גם לאחר השקת האתר. צריך לדאוג לשיווק שלו, קידום בגוגל, לקמפיינים פרסומיים, יש לעדכן את האתר מדי תקופה ולדאוג לתוכן איכותי.

בפוסט זה נדון בקשר שבין חוויית המשתמש לבין כתיבת תוכן. נראה כיצד כתיבה נכונה של תוכן יכולה להגדיל את משך הזמן שבו גולשים שוהים באתר אינטרנט נתון וכיצד היא יכולה בסופו של דבר להגדיל את כמות המכירות של בית העסק או החברה.

כעת נשאלת השאלה כיצד עושים זאת ? התשובה – איכות התוכן! ונתחיל מדף הבית…..

כתיבת תוכן לדף הבית שלכם

דף הבית הוא כרטיס הביקור שלכם ואם לא תשקיעו בו מחשבה, תפספסו לקוחות פוטנציאליים רבים. דף הבית הוא צוהר אל דפים פנימיים, דפים חשובים כגון דף צור קשר, דף מילוי פרטים, דף רכישת מוצר וכו'. אם הוא לא יהיה ברור ואטרקטיבי – גולשים יעברו למתחרים. על כן דף הבית חייב להיות כתוב היטב כדי שיוכל למכור.

באמצעות כתיבת תוכן תוכלו לייצר דף בית שמוכר: כל שעליכם לעשות זה לענות לגולש על השאלות הבאות:

• לאן הגעתי? דבר ראשון הסבירו לגולש מה יש כאן בשבילו – מה יוצא לו מהמשך גלישה באתר. השאלה הבסיסית שכל גולש שואל את עצמו בהגיעו לאתר היא "לאן הגעתי?".
• מי אתם? ספרו לגולשים שלכם מי אתם באמצעות טקסט קצר ותמציתי. אם אתם רוצים לכתוב אותו בצורה שיווקית, אני ממליצה לקרוא את הפוסט על ניתוח מודעות פרסום כדי לקבל רעיונות לקריאייטיבים.
• מי הלקוחות שלכם? אם מדובר באתר מסחרי בעל קהל לקוחות קיים – דף הבית הוא מקום אידיאלי לספר או להציג אותם. הוסיפו מספר לוגואים של לקוחות נבחרים ואת שמם. בנוסף אולי תרצו להוסיף קישור שמפנה לדף ההמלצות שלהם.
• למה דווקא אתם? הדגישו בפני הגולשים שלכם מדוע כדי להם לבחור בכם ולא במתחרים. מה מייחד אתכם? לכל עסק יש את הייחודיות שלו, בין אם מדובר בטכנולוגיה מתקדמת, מודל עסקי, שירות וכו'. ספקו לגולש הצצה קצרה לנקודות קריטיות אלה, על מנת לכבוש אותו למן הרגע הראשון.
• טוב, מה עכשיו? לאחר שהגולש גיבש רושם ראשוני והוא מעוניין להמשיך לשוטט באתר, עליכם לספק לו ניווט נוח לדפים החשובים. אם יש ספק, אין ספק – בשום פנים ואופן אסור לאבד אותו ברגע שהוא הביע התעניינות.

בנוסף, חשוב להציג בדף הבית (ובכל דף אחר באתר שלכם) את הפרטים הבאים שיסייעו ללקוח הפוטנציאלי ליצור איתכם קשר בכל רגע שירצה: טלפונים, פקס, סקייפ\מסנג'ר, כתובת או כל אמצעי תקשורת אחר. חשוב שהמידע הזה (או כל מידע חשוב אחר) יהיה ממוקם בחלק העליון של הדף, שכן גולשים רבים מעדיפים שלא לגלול דפי אינטרנט.

דוגמא טובה ליישום של עקרונות אלו הוא דף הבית של חברת netcraft אשר מספקת פתרונות אינטרנט:

כתיבת תוכן לדפים פנימיים

מלאכת כתיבת תוכן איננה מסתיימת בדף הבית, יש להשקיע זמן ומחשבה גם בדפים הפנימיים. הדפים הפנימיים באתר לא פחות חשובים מדף הבית מאחר ותכליתם היא לייצר תגובה מסוימת מן הגולשים. למעשה, כאשר אנו מתכננים את התוכן בדפים הפנימיים, חשוב להגדיר מראש את התגובה הרצויה לכל דף באתר.
תגובות רצויות יכולות להיות מגוונות, החל ממילוי פרטים (לידים), דרך רכישה באמצעות כרטיס אשראי, מעבר לדף אחר באתר ועד השארת פרטים לצורך רשימת דיוור לניוזלטר.
גם דף תוכן תמים לכאורה צריך להפיק תגובה מן הגולשים, עליו להפנות את הגולש אל הדפים החשובים שמנינו כאן.

כתיבת תוכן לדפים פנימיים צריכה לקחת בחשבון מספר היבטים חשובים: אמינות, מומחיות, בהירות וניווט.

• אמינות – כדי לייצר אמינות יש להבהיר לגולש מי אתם. הכניסו דף עם סיפורי הצלחה, דף אודות, לקוחות מספרים (testimonials) וכו'. אם מדובר בחנות אלקטרונית ספרו על רמת האבטחה של האתר.
• יצירת מעמד של מומחה – אחת הדרכים להשיג מוניטין ומעמד של מומחה היא על ידי כתיבת מאמרים מקצועיים. שבצו באתר האינטרנט שלכם כמה שיותר מאמרים מקצועיים (לא שיווקיים), כך תוכלו למצב עצמכם כבעלי ידע בתחומכם. אם ביצעתם מחקרים או מבחני בוחן (study case) הציגו גם אותם.
• בהירות – אחת הפונקציות היותר חשובות של כתיבת תוכן למדיום האינטרנטי היא בהירות. הדרך להקל על הגולש ולהשאיר אותו באתר שלכם טמונה ביכולת שלכם להסביר לו מה הוא עומד לחוות ומה מצפה לו. אתר שלא יהיה בהיר לגולש – יביא לתסכול ולמעבר לאתר מתחרה.
• ניווט - סעיף זה מתקשר לסעיף הקודם. אתר בהיר יותר וברור יותר יאפשר ניווט מהיר ונוח יותר לגולש ויגדיל את השהות שלו באתר. הגולש הממוצע לא אוהב לנחש. הוא רוצה לדעת כיצד לנווט באתר ביעילות ובזריזות וניתן להשיג נוחות כזו באמצעות כתיבת תוכן בגובה העיניים, שתסביר לגולש מה מצפה לו בכל שלב ושלב במהלך הגלישה באתר. אם גולש צריך למלא פרטים כלשהם למשל, הסבירו לו מה אתם עומדים לעשות עם פרטים אלו. לדוגמא: ציינו שתחזרו אליו בהקדם או שיצרו איתו קשר 6 בתי עסק וכן הלאה.

כלי לבדיקת איכות התוכן

בעולם האינטרנט אין מקום לאינטואיציה, כמעט כל מהלך ניתן למדידה ולכימות מדויק. לרשותנו עומדים כלים סטטיסטיים רבים ואם נשתמש בהם בחוכמה נוכל לייצר תנועה גדולה ונאמנה יותר של גולשים באתר האינטרנט שלנו.

זה זמן רב שעומד לרשותנו כלי רב עוצמה ברפרטואר הכלים שגוגל מציעה לנו. בממשק של גוגל אנליטיקס (Google Analytics) ממתין לו כלי מדהים ושמו "Bounce Rate". תכליתו של כלי זה היא לספר לנו מה הם אחוזי הנטישה של גולשים בכל דף ודף באתר האינטרנט שלנו. הכלל הוא פשוט: ככל שאחוז הנטישה (ה- Baunce Rate) גבוה יותר, כך התוכן בדף נתון פחות איכותי ואטרקטיבי עבור הגולשים (שכן הם נטשו מהר דף זה). במקרה כזה המסקנה שלכם צריכה להיות פשוטה – יש לשנות ולשדרג את דף התוכן שמביא לנטישה של גולשים משום הוא פוגע ביחסי ההמרה שלכם. ייתכן למשל ודף אינטרנט נתון סובל משיעור נטישה גבוהה מאחר והוא מציג תוכן שאיננו רלוונטי לגולש.
כך שאם אתם רוצים למדוד את איכות התוכן באתר שלכם ואת יעילותו תוכלו לעשות כן על ידי שימוש בכלי סטטיסטי נהדר זה.

לסיכום, נראה כי כתיבת תוכן נכונה יכולה לחולל פלאים לאתר אינטרנט אם רק עושים את זה נכון. אם תקפידו על כללים אלו תוכלו לייצר אתר אינטרנט יעיל שימצה את מלוא הפוטנציאל העסקי הגלום בו.

קרדיט לתמונה: h19

לינק לפוסט המקורי: איך כתיבת תוכן איכותי יכולה לשמר את הגולשים ולהגדיל את חוויית המשתמש נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• שאלת מיליון הדולר: איכות או תכיפות תוכן?
• אופטימיזציה לתוכן באתר – איך לפזר את מילות המפתח בדף ולא להיחשב ספאמר?
• איך תקדם ותשווק את האתר שלך לדוברי שפות זרות?

בהמשך לבעיה שתיארתי באחד מהפוסטים האחרונים על יכולותיו המוגבלות של גוגל, נושא התמונות לא יוצא מן הכלל.

מאז ומתמיד היה מקובל להשתמש בתמונות לצד הטקסט, על מנת להחיות את הדף ולהגדיל את חווית המשתמש. אך הבעיה היא שגוגל לא יכול "לראות" מה יש בתמונות, אלא רק לשער זאת על סמך מספר פרמטרים מוגדרים מראש. הדבר היחיד שהוא יכול לסרוק זה טקסט. לכן הדרך הטובה ביותר לספק לגוגל את אותם משקפי הראייה היא פשוט "לרמוז" לו מה יש בתמונה.

אז איך הופכים את התמונה ל"ברורה" יותר בעבור מנועי החיפוש? המדריך הבא יסייע לכם לבצע אופטימיזציה מלאה לתמונות ובכך להגדיל את תעבורת הגולשים.

התמונה באדיבות Tim Mcrae

אפשר להגיד שאופטימיזציה טובה לתמונה, אשר תכלול את כל הנקודות שאפרט כאן, יכולה להועיל לכם ב-3 דרכים עיקריות:

1. שימושיות - לא לכל משתמשי האינטרנט ראייה מושלמת, למעשה חלקם אף לא רואים כלל ומשתמשים במספר פרמטרים כדי להבין מה יש בתמונות. בנוסף יש מקרים בהם אנשים גולשים באמצעות screen reader (למרות שבימינו זה כבר נדיר).
2. טרפיק (תעבורה) – אופטימיזציה נכונה לתמונות יכולה להגדיל משמעותית את הסיכוי, לכך שהן יופיעו במיקומים גבוהים כאשר מחפשים תמונות בגוגל (images.google.co.il) – מה שעשוי להגדיל את הטרפיק הכולל לאתר שלכם (קראו על ניסוי הטרפיק הגדול שעשיתי כדי לקבל רעיונות לאפיקי תעבורה נוספים).
3. Targeting - כאשר אנחנו מטרגטים דף מסויים על מילת מפתח X, אופטימיזציה נכונה של התמונות בדף עבור אותו ביטוי X מסייעת בחיזוק רלוונטיות הדף בעבור שאילתות חיפוש רלוונטיות. או במילים אחרות – אם אתם רוצים לחזק את הדף בביטויי שאתם מקדמים, אופטימיזציה נכונה לתמונות בדף יכולה מאד לסייע.

הוסיפו טקסט איכותי לתג ה-ALT

זהו אותו מלבן קטן שמופיע ליד התמונה כאשר נעמדים עליו עם הסמן של העכבר (alt מהמילה alternative – חלופי). כך מגדירים אותו בקוד ה-HTML:

<img src="egypt-airplane.jpg" alt="מטוס מצרי משנת 1995″/>

זה כנראה הכלל הראשון והנפוץ ביותר בתהליך האופטימיזציה לתמונות. חשוב מאד להקנות לכל תמונה טקסט ייחודי שיתאר אותה בצורה הטובה ביותר ולא סתם לשים את מילת המפתח שמעוניינים לקדם. אותו טקסט מסייע לגוגל להבין מה יש בתמונה ואם מדובר בתמונה שהיא קישור, הוא משמש בתור anchor text (כך נקרא הטקסט בקישור רגיל).

למשל אם יש לי תמונה של מטוס, עדיף שהטקסט בתגית ה-ALT ממש יתאר אותו במקום סתם לכתוב "מטוס". לדוגמא: "מטוס קרב ישן בנגב" או "מטוס אדום ממלחמת העולם השניה" וכו'. מה שכן, בכל מקרה בשום אופן לא להשאיר את המאפיין הזה ריק. להלן כמה דוגמאות:

<img src="ball.jpg" alt=""/> לא מומלץ

<img src="ball.jpg" alt="ball"/> עדיף

<img src="ball.jpg" alt="blue ball in the field"> הכי טוב

<img src="ball.jpg" alt="blue ball buy big balls and small beautiful ball"/> להימנע בכל תוקף!

המקרה הרביעי היא הגרוע מכולם משום שהוא גובל בספאם מהסוג דחיסת מילים (Keyword Stuffing), שיכול לגרום לענישה של האתר ופגיעה בדירוגיו האורגניים.

התג הזה הוא גם משמעותי מאד מבחינת ה- accessibility (נגישות), שכן ישנו קהל של משתמשי אינטרנט שאין ביכולתם לראות כלל והם משתמשים בטקסט חלופי זה על מנת לדעת מה יש בתמונות. להלן סרטון קצר של 3 דק' בו מאט קאטס מדגים את חשיבות התג:

תנו לקובץ התמונה שם מתאים

חשוב לתת לכל קובץ תמונה שם ייחודי ולא סתם שמות חסרי משמעות כמו img00342.jpg. אם זוהי תמונה של כלב, השם brown-dog.jpg יהיה הרבה יהיה משמעותי עבור גוגל ויספק לו רמז נוסף בנוגע לאובייקט שמצוי בתמונה. מלבד שיפור האופטימיזציה עבור מנועי החיפוש, שם רלוונטי לתמונה יכול להגדיל את הסיכוי שהיא תמצא בתוצאות חיפוש התמונות של גוגל – מה שיכול להגדיל את הטראפיק לאתר. הכלל הזה כמובן פחות רלוונטי באלגוריתם של גוגל.ישראל, שכן בדיקה קצרה תראה כי שמות הקבצים הם לרוב באנגלית.

פזרו סביב התמונה טקסט רלוונטי

מתבקש מאד להסיק שאם יש תמונה בעמוד מסוים, הטקסט לידה ידבר עליה או יזכיר אותה בהקשר כלשהו. הרי לא ממש סביר שנשים תמונה של מטוס airplane.jpg בעמוד שמדבר בכלל על אולמות ארועים (אלא אם כן באמת יש קשר כלשהו), אחרת נוצרת סוג של הטעיה.

אם תשימו לב, בתוצאות החיפוש ישנו טקסט מתחת לכל תמונה באורך של עד כ-20 תווים. אותו טקסט בדרך כלל נלקח מהטקסט שממוקם קרוב לתמונה בדף המקורי בו היא נמצאת. אפשר אם כך לומר שהטקסט ליד התמונה משפיע באופן ישיר על ה-CTR (הקלקות מכלל החשיפות), יותר רלוונטי = יותר הקלקות.

הוסיפו caption לתמונה

הרבה מאד אתרים בעולם (בעיקר חדשות) נוהגים להשתמש ב-caption בתמונות שלהם. זוהי מעין שורת טקסט קטנה שמתארת את התמונה ואפשר לשים בה יותר טקסט ממה ששמים ב- Alt. שורה זו מוצמדת לצד או לחלק התחתון של התמונה. אני אישית לא נוהג להשתמש במאפיין הזה בד"כ כנראה בגלל הרגל, אך אל תקחו ממני דוגמא בעניין הזה.

יש לזה 2 יתרונות עיקריים:

1. ידידותי למשתמש – תוכלו להוסיף טקסט קצר שיתאר את התמונה ויספק לגולש סוג של רמז, מבלי להכריח אותו לקרוא את כל הטקסט בדף כדי לגלות את הסיפור שמאחורי התמונה. יש מקרים בהם אין צורך בטקסט הזה (למשל אם אתם משתמשים בתמונת לוגו של חברה כלשהי), אך בשאר המקרים זה יכול מאד להקל.
2. ידידותי לגוגל - מכיוון שכבר ציינתי בסעיף הקודם שיש ערך רב לטקסט שנמצא סביב התמונה, הרי שזהו הטקסט הכי קרוב אליה. משמעות הדבר שהוא מקבל כאן ערך רב וחלקו עשוי להופיע בתוצאות החיפוש בצמוד אליה.

איך מוסיפים?

בוורדפרס האפשרות הזו כבר מובנית במודול העלאת התמונות ואין צורך להתעסק בקוד (לפחות בגרסאות החדשות). כאשר מעלים תמונה, יש אפשרות להגדיר מראש מה יהיה ה-Alt שלה, caption, מיקום במסך ועוד. המדריך הבא מסביר את כל הגדרות ומאפייני התמונות שמעלים לוורדפרס. אם אתם משתמשים בפלטפורמה אחרת ואין תוסף ייעודי שפותר את הבעיה, מעט התעסקות עם קוד תפתור את העניין (מעט טכני, מזהיר מראש).

שלב א': הוסיפו את קטע הקוד הבא לקובץ CSS חיצוני או הישר מתחת ל- <HEAD> בתבנית שלכם:

<style type="text/css">
.picture { background-color: #F9F9F9;
border: 1px solid #CCCCCC; padding: 3px;
font: 11px/1.4em Arial, sans-serif; }
.picture img { border: 1px solid #CCCCCC;
vertical-align:middle; margin-bottom: 3px; }
.right { margin: 0.5em 0pt 0.5em 0.8em; float:right; }
.left { margin: 0.5em 0.8em 0.5em 0; float:left; }
</style>

שלב ב': במקום בו תרצו שהתמונה תופיע, הוסיפו אותה באמצעות קוד ה- HTML הבא שכבר כולל את ה-caption. התהליך זהה להוספה רגילה של תמונה אלא שהקוד הזה פשוט הוכנס לתג <DIV>.

<div class="picture choose left or right" style="width:image width+2px;"> <img src="image sourch path" width="image width" height="image height" alt="alt text goes here" /> <br />image caption goes here</div>

* כמובן שיש למלא את כל הפרמטרים המודגשים כאן בהתאם לצרכים שלכם.

בידקו שאין חסימה בקובץ robots.txt

קובץ זה מגדיר לזחלנים מה ניתן לאנדקס באתר ומה לא ויושב פיזית בשורש (ROOT) של ההיררכייה. אם ברצונכם לאפשר לגוגל לאנדקס את התמונות כך שיופיעו בחיפושים של google images, חשוב לא לכלול שום שורה שתחסום את הגישה לתיקיית התמונות. יש 2 סוגי פקודות לחסימת תמונות: חסימת התיקייה בה מאוחסנות התמונות בהיררכייה וחסימת הרובוט שמאנדקס את התמונות. וודאו שאין בקובץ ה- robots.txt התייחסות לאחת מ-2 החסימות הללו.

דוגמא לפקודה שתחסום את כל סוגי הזחלנים מלאנדקס את תיקיית התמונות:

User-agent: *
Disallow: /images/

דוגמא לפקודה שתחסום את זחלן התמונות של גוגל מלאנדקס כל תיקייה שהיא:

User-agent: Googlebot-Image
Disallow: /

השתמשו בתמונות איכותיות ורלוונטיות לתוכן

בד"כ כאשר הופכים תמונה רגילה לגרסה מוקטנת יותר (Thumbnail), היא מאבדת מאיכותה. השתדלו תמיד להשתמש בתמונות איכותיות מראש כך שלאחר ההקטנה הן יישארו עדיין איכותיות. גם אם ברשותכם תמונה שאינה איכותית במיוחד, תמיד אפשר לשחק קצת עם חדות, רזולוציה ובהירות על מנת שתראה טוב. תמונה איכותית תגרום ליותר הקלקות (CTR) בתוצאות חיפוש התמונות ולכן זה משפיע בעקיפין על הטרפיק הכולל. ממש בדומה לדירוג התוצאות האורגניות אשר מושפע מה-CTR, מאד ייתכן כי גם אלגוריתם דירוג התמונות מתחשב בפרמטר הזה. בכל מקרה אין לכם מה להפסיד ושווה לנסות. בכל מקרה, הקלקות מזוייפות על התמונות יכולות לגרום לאפקט ההפוך אז מומלץ להיזהר.

מלבד איכות התמונות לא פחות חשוב לדאוג לרלוונטיות. לא מזמן קראתי מחקר מעניין שעסק בניתוח הצפיה של הגולש באובייקטים שונים כאשר הגיע לדף אינטרנט. מהמחקר עולה כי התמונות הן לא הדבר הראשון שהגולש רואה כאשר מגיע לעמוד מסוים, אך הן יכולות להשפיע על הזמן שיישאר בדף וכך להגדיל את ה- Bounce Rate (שגם כן משפיע על הדירוג). בנוסף נאמר כי כאשר התמונה רלוונטית לתוכן הדף, זה יגרום לגולש לזכור את העמוד טוב יותר בהקשר לתוכן בדף. ייתכן מאד כי אם בעתיד יצטרך להגיע למידע הזה שוב, הוא ייזכר באתר שלכם בעקבות אותה התמונה שנחקקה לו בזכרון.

ביחרו בפורמט האופטימלי לקובץ

גוגל מציג תמונות בכל הפורמטים הנפוצים – gif, jpg, png, bmp ואין שום ראייה לכך שיש לו העדפה מסוימת. יחד עם זאת, אופטימייזרים רבים טוענים כי תמונות גדולות מהרגיל יקבלו עדיפות קטנה יותר משום שהן יכולות להשפיע לרעה על זמן טעינת העמוד (למשל תמונות מהפורמט BMP גדולות מהרגיל). בנוסף, אנשים לרוב נוטים לקבל חווית גלישה טובה יותר מצפייה בתמונה נקיות, בהן אפשר לראות את הפרטים הקטנים.

אני לא בטוח אם זה אכן נותן משקל בדירוג, אבל דבר אחד בטוח – הקטנת זמן הטעינה של הדף רק תגדיל את רמת השימושיות וכך תקנה חוויית גלישה טובה יותר למשתמש.

לקריאה נוספת: עוד מידע על אופטימיזציה למנועי חיפוש

לינק לפוסט המקורי: איך אופטימיזציה לתמונות תפקח לגוגל את "העיניים" נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• האובססיה של גוגל למהירות הגיעה לשיא חדש – Instant Pages
• שוחרר כפתור גוגל +1 לאתרים – איך להוסיף אותו לבלוגים?
• גוגל משחררים את עדכון הפנדה לכל העולם – מתי יגיע אלינו?
• הכפתור החדש גוגל 1+ ואיך מפעילים אותו?
• תוכן גולשים מקבל עדיפות בעדכון הפנדה האחרון של גוגל

מי מאיתנו לא היה רוצה להגדיל את כמות הכניסות לאתר שלו אילו היה יודע באיזה מקור תנועה להתמקד? וכיצד בכלל אפשר להעריך את הפוטנציאל של כל מקורות התנועה בהם אנחנו משתמשים ביום יום?

עם התפתחות הרשתות החברתיות וכלי המדיה השונים בתקופה האחרונה, גדלו מקורות התנועה והמעקב אחר הטראפיק לאתרים שלנו כתוצאה מכך – נהיה קשה מתמיד.

כבר חודשיים שאני עורך ניסויי טראפיק (די חשאי), שמטרתו להעריך את הפוטנציאל של כל מקורות התעבורה המקובלים ברשת, בהם אני משתמש על בסיס קבוע. החל מפורומים, בלוגים, רשתות חברתיות, אינדקסים, תוכנות למסרים מיידיים, טוויטר ואפילו ג'ימייל (סבלנות, תיכף הכל מתבהר). אומנם יש לא מעט תוכנות סטטיסטיקה מעולות כמו google analytics שמספקות את הסחורה, אך עדיין, בסוף יום אני ורבים אחרים הולכים לישון עם הרבה שאלות ותהיות ללא מענה. שאלות בסגנון: כמה הגיעו אלי לאתר מתוך החתימה שלי בג'ימייל? כמה לחצו על הלינק לבלוג שלי בפרופיל בפייסבוק? האם מישהו לוחץ על הלינק לאתר שלי בשורת הסטטוס בסקייפ? מישהו מקליק על קישורי השמות שלנו בטוקבקים? ועוד…

הכנות מקדימות: מיפויי מקורות ובניית קישורי מעקב

שאלות מהסוג הזה תמיד הטרידו אותי והגעתי למסקנה שאני פשוט חייב לבדוק את העניין. אז החלטתי לעשות ניסוי שיכלול את השלבים הבאים: למפות את כל המקורות בהם אני פעיל, לאגד את כל המקורות לקבוצות (בלוגים, פורומים וכו'), לכל קבוצה ליצור לינק ייעודי שימנה הקלקות ולבסוף – למקם את הלינק הייעודי המתאים בכל אחד מאתרי המקורות (לרוב הלינק היה "בלוג קידום אתרים" ולא כתובת ה-URL). לדוגמא: פייסבוק, קפה דה מרקר ולינקדאין משתייכים לקבוצת "רשתות חברתיות", לכן לכל שלושת האתרים הללו הקדשתי לינק ייעודי. יש 2 סיבות מדוע החלטתי לעקוב רק אחרי המקורות שאני משתמש בהם על בסיס קבוע: בשאר המקורות אין לי פרופיל ולכן אין קישורים יוצאים אלי, אני רוצה להעריך את הפוטנציאל של המקורות שאני משתמש בהם על סמך הרגלי הגלישה שלי כדי שאדע כמה להשקיע בהם (אם בכלל).

לצורך יצירת קישורי מעקב בחרתי בשירות לקיצור כתובות (Shrink URL), שבנוסף גם מספק לי סטטיסטיקה מפורטת של כמות ההקלקות על כל קישור שאני יוצר דרכו. אז פתחתי חשבון בשירות הפופולארי cli.gs והתחלתי ליצור קישורים נכנסים ייעודיים עבור כל קבוצה של מקורות תנועה. להלן כל קישורי המעקב שיצרתי:

• רשתות חברתיות: cli.gs/social-askpavel
• תגובות בבלוגים: cli.gs/blogs-askpavel
• קבוצות דיון ופורומים: cli.gs/forums-askpavel
• מסרים מיידיים: cli.gs/instant-askpavel
• שירות אימייל: cli.gs/email-askpavel
• טוויטר: cli.gs/twitter-askpavel

תוכלו לבדוק שכל כתובת כזו מובילה לעמוד הבית של הבלוג שלי.

מהלך ניסוי הטרפיק: פיזור הקישורים בקבוצות ואיסוף נתונים

אז קישורים ייעודיים יש, קבוצות ומקורות יש – כעת רק נותר לעשות אינטגרציה ביניהם. להלן התייחסות לכל קבוצת מקורות כולל התוצאות שמבוססות על מדידות שנעשו במשך חודשיים.

קבוצה 1: רשתות חברתיות

לינק ייעודי: http://cli.gs/social-askpavel
מקורות תנועה (קישורים אלו מובילים לכרטיסים שלי): Facebook, Linkedin, קפה דה מרקר
מיקום הלינק בכל מקור: בשלושת המקורות הלינק הופיע בראש ובראשונה בכרטיס האישי בשדה "אתר אישי". בנוסף, הוא הופיע בקבוצת קידום האתרים שלי בפייסבוק ובקבוצת ה-SEO שיצרתי בלינקדאין.

מיקום בפייסבוק:

מיקום בלינקדאין:

מיקום בקפה דה מרקר:

התנאים לחשיפה: החשיפה ללינק תלויה ישירות בכמות הפעולות שאני עושה בכל אחד מהאתרים (אם אני לא פעיל, אף אחד לא יהיה חשוף אליו), כמות החברים, המעורבות שלי ברשת וכמות החיפושים שמובילים לפרופיל שלי. במהלך הניסוי לא התנהגתי בצורה שונה מהרגיל, על מנת לשמור על אובייקטיביות התוצאות ולדאוג שישקפו באמת את הפוטנציאל של כל קבוצה. הפעולות שעשיתי (שגרמו לכך שאנשים יחשפו ללינק) הן: תגובות בדיונים רלוונטיים, צירוף חברים חדשים, שליחת מסרים לחברים קיימים, העלאת תמונות וסרטונים, עדכון ותגובות על סטטוסים, הצטרפות לקהילות וקבוצות שמעניינות אותי, שימוש במספר אפליקציות חברתיות ועוד. אפשר לאגד את כל הפעולות תחת מיתוג אישי באינטרנט.
הנתונים החברתיים שלי באפיק זה (משפיעים על רמת החשיפה): אין באפשרותי למדוד את כמות החיפושים שהובילו לכרטיס שלי או את כמות הפעולות שעשיתי בכל רשת, האומדן היחיד שיש לי זה כמות חברים בכל רשת: 605 חברים בפייסבוק (217 חברים בקבוצת ה-SEO בפייסבוק), 190 בלינקדאין (11 חברים בקבוצת ה- SEO בלינקדאין), 186 חברים בקפה דה מרקר.
סה"כ כמות המשתמשים שהגיעו מקבוצה זו: 55

קבוצה 2: תגובות בבלוגים

לינק ייעודי: http://cli.gs/blogs-askpavel
מקורות תנועה: אני קורא לא מעט בלוגים (ישראלים וחו"ל), על בסיס קבוע. את הרשימה החלקית מאד אפשר למצוא במקורות המומלצים על קידום אתרים שכתבתי בעבר. בלוגים נוספים שאני קורא אפשר למצוא בדף הזה שריכז את 25 הבלוגים המומלצים בעולם בתחום ה-SEO.
מיקום הלינק בכל מקור: בשדה "שם מלא" בגוף התגובות.

התנאים לחשיפה: מי שחשוף ללינק בתגובה הוא עורך הבלוג ושאר המגיבים לאותו הפוסט. החשיפה תלויה בכמות התגובות שלי ובכמות הקוראים שנחשפו לתגובות אלו. כמו כן, אפשר להגיד שיש קשר ישיר בין הטראפיק שיש לאותו בלוג בו אני מגיב, לבין הטראפיק שאקבל מהלינק בתגובה. מכאן מגיעה ההמלצה לנסות ולהגיב בבלוגים פופולאריים בתחום בו אתם מתעניינים.
הנתונים החברתיים שלי באפיק זה (משפיעים על רמת החשיפה): במהלך תקופת הניסוי (חודשיים) הגבתי 40 פעם בכ- 20 בלוגים שונים.
סה"כ כמות המשתמשים שהגיעו מקבוצה זו: 64

קבוצה 3: קבוצות דיון ופורומים

לינק ייעודי: http://cli.gs/forums-askpavel
מקורות תנועה: פורום K, קומונת ה-SEO בתפוז, קהילת האינטרנט המסחרי (בקפה דה מרקר).
מיקום הלינק בכל מקור: בחתימה בסוף התגובות. בחלקם מופיעה רק כתובת ולא לינק לחיץ, לכן אותו מקור תרם פחות להקלקות הכלליות של הלינק הייעודי (אנשים לרוב מתעצלים להעתיק את הכתובת לדפדפן).

בפורום K:

בפורום קפה דה מרקר:

התנאים לחשיפה: רק מי שקרא את התגובה שלי בגוף הדיון היה חשוף ללינק. כמו כן, גם למוניטין ופופולריות הפורום יש משקל – ככל שהוא פופולרי יותר כך יש בו יותק טראפיק וזה מגדיל את הסיכוי שאנשים יקליקו על הקישור בחתימה.
הנתונים החברתיים שלי באפיק זה (משפיעים על רמת החשיפה): בפורום K הגבתי ל-35 נושאים שונים (בכל נושא בממוצע 1-3 פעמים), בפורום המסחרי של הקפה הגבתי ל-5 נושאים (בכל נושא בממוצע 1-3 פעמים) ובקומונה של תפוז הגבתי לנושא אחד פעם אחת.
סה"כ כמות המשתמשים שהגיעו מקבוצה זו: 79

קבוצה 4: מסרים מיידיים

לינק ייעודי: http://cli.gs/instant-askpavel
מקורות תנועה: כל התוכנות למסרים מיידיים למיניהם – icq, skype, messenger, google talk.
מיקום הלינק בכל מקור: בכל תוכנה זה נקרא אחרת, אבל הכוונה לאותה שורת הסטטוס בה אפשר לכתוב מה שרוצים.

הלינק ב- Google Talk (בשאר תוכנות המסרים המיידיים זה נראה דומה מאד):

התנאים לחשיפה: החשיפה תלויה ב-2 גורמים: כמות האנשים ברשימת החברים עימם אני משוחח על בסיס קבוע ותדירות ההתכתבויות. ככל שאדם מרבה להתכתב, כך "זמן הבמה" של הלינק בשורת הסטטוס גדל (עבור האדם עימו מתכתבים באותו הרגע). כמו כן, ככל שלאדם יש יותר חברים פעילים ברשימה – כך חשיפת הלינק גדלה גם אם הוא לא מתכתב באותו הרגע (כי כאשר הוא מחובר, כל החברים שלו רואים את שורת הסטטוס שלו).
הנתונים החברתיים שלי באפיק זה (משפיעים על רמת החשיפה): כמות חברים בגוגלטוק 126 ובסקייפ 53 (מתוכם 5% לא פעילים).
סה"כ כמות המשתמשים שהגיעו מקבוצה זו: 40

קבוצה 5: שירות אימייל

לינק ייעודי: http://cli.gs/email-askpavel
מקורות תנועה: הסעיף הזה מתמקד רק בשירות האימייל בו אני משתמש – ג'ימייל.
מיקום הלינק בכל מקור: בחתימה שלי בסוף האימיילים ששלחתי.

התנאים לחשיפה: כל אדם שקיבל ממני אימייל באופן עקרוני אמור להיחשף ללינק. כמובן תלוי עד כמה המייל ארוך (למי יש כוח לגלול עד הסוף?) ומה הגודל והצבע של הפונט בחתימה (ג'ימייל לא השאירו לי הרבה ברירה), אבל אני יוצא מנקודת הנחה שכל מי שקיבל ממני אימייל ראה את הלינק. הלחיצה עליו תלויה בקשר שלי לאותו האדם, אם אנחנו לא מכירים – סבירות גבוהה שיקליק, אם אנחנו מתכתבים על בסיס קבוע – לא.
הנתונים החברתיים שלי באפיק זה (משפיעים על רמת החשיפה): בחודשיים האחרונים שלחתי בממוצע 11 מיילים ביום כלומר 684 מיילים בסך הכל. מתוכם נשלחו 45 מיילים לאנשים חדשים (כלומר הפעם הראשונה שאני פונה לאדם זה).
סה"כ כמות המשתמשים שהגיעו מקבוצה זו: 33

קבוצה 6: טוויטר

לינק ייעודי: http://cli.gs/twitter-askpavel
מקורות תנועה: טוויטר. מה לא מספיק?
מיקום הלינק בכל מקור: בשדה ה-Bio בפרופיל האישי (רק חבל שמאט קאטס מנע את האפשרות להנות גם מה-PageRank תוך כדי).

התנאים לחשיפה: טוויטר הוא כלי עוצמתי שדורש פוסט כנושא בפני עצמו וזו הסיבה שהחלטתי ליצור קטגוריה נפרדת בה רק הוא יכלל. החשיפה של הפרופיל תלויה במספר האנשים שעוקבים אחריך, כמות ה-tweets שאתה משחרר, כמות החיפושים שמובילים לפרופיל שלך וכמות ה-retweets שאנשים עושים למסרים שלך. הכלל שתקף כאן דומה מאד לזה של הרשתות החברתיות – ככל שאתה פופולארי יותר, כך יותר יחשפו לפרופיל שלך.
הנתונים החברתיים שלי באפיק זה (משפיעים על רמת החשיפה): עוקבים אחרי 171 איש, בסך הכל "שיגרתי" בתקופת הניסוי 16 tweets בלבד (בגלל הכמות הנמוכה מאד, זה לא ממש משקף את השימוש המקובל והעוצמה שניתן להפיק מהכלי).
סה"כ כמות המשתמשים שהגיעו מקבוצה זו: 37

להלן ריכוז סופי של המספרים:

• רשתות חברתיות: 55
• תגובות בבלוגים: 64
• קבוצות דיון ופורומים: 79
• מסרים מיידיים: 40
• שירות אימייל: 33
• טוויטר: 37

תוצאות ומסקנות מהניסוי

למדתי הרבה דברים מהניסויי הזה, הן על עצמי כמשתמש והן על הפוטנציאל של קישורים חיצוניים מהמקורות השונים. בנוסף, אפשר להבין מהסטטיסטיקה הרבה מאד על הרגלי הגולשים בכל אפיק (איפה נוהגים להקליק יותר על קישורים וכו'). חשוב לציין שהממצאים הללו סובייקטיביים ותלויים בהרגלי השימוש של כל אחד ואחד. יחד עם זאת, מספר תובנות יכולות להתאים לכולם. להלן הממצאים מהניסויי ללא חשיבות לסדר:

1. למרות שלא הייתי משתמש hardcore בטוויטר (וחבל), כמות הכניסות שקיבלתי משם עולה על זו שקיבלתי מהמיילים.

2. שיעורי בית לעצמי (דחוף): "תתחיל להשקיע כבר בטוויטר!".

3. מטלה ב' לשיעורי הבית (פחות דחוף): "תתחיל להגיב בטקראנץ'!"

4. קיבלתי הכי הרבה כניסות מהפורומים והכי מעט מהאימיילים.

5. בהתחלה יצרתי קישורים ייעודיים שלא כללו את שם הבלוג שלי ב-URL, אך הם כמעט ולא זכו להקלקות. בניסוי החלטתי כן לכלול כי זה ישר מסייע לגולש לשער לאן הלינק מוביל.

6. למרות שאני שולח הרבה מאד אימיילים, מעט מאד אנשים (יחסית) הקליקו על הקישור בחתימה.

7. למרות שאני פעיל ברשתות חברתיות ונוהג להגיב יחסית מעט בבלוגים, קיבלתי יותר כניסות דווקא מהתגובות בבלוגים. (בהקשר הזה אני ממליץ לקרוא כמה טיפים על מיתוג אישי בפייסבוק)

מהם מקורות הטרפיק המועדפים עליכם?

אז עשיתי ניסויי ולמדתי הרבה על הטראפיק שאני מקבל לבלוג, אבל זה משקף רק את המצב אצלי. מה איתכם? איזה מקורות מועדפים עליכם? היכן לדעתכם הכי כדאי להשקיע את הזמן בכדי למשוך מקסימום מבקרים?

עדכון: פורסם ב- nana10

לינק לפוסט המקורי: ניסוי הטראפיק הגדול – על איזה קישורים מקליקים וכמה? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• מחקר: איך בלוגרים משפיעים בעידן המדיה החברתית?
• שיווק בלינקדאין כבר ניסיתם? המדריך המלא לשיווק ופרסום ברשת העסקית
• איך גוגל פלוס הולך לשנות את כללי המשחק בשיווק במנועי חיפוש?
• גוגל פלוס עלה רשמית – מה למדנו על השקת מוצרים והטבע האנושי?
• סיכום גורמי הדירוג לשנת 2011 – מה אפשר ללמוד מזה?

לאחר שנה של כתיבה אינטנסיבית בבלוג, החלטתי לשנות לגמרי את כל הקונספט והעיצוב בבלוג, כאשר המטרה שלי הייתה להפוך אותו למקור מידע מרכזי שמספק מידע עדכני על תחום ה-SEO וכל מה שמסביב (כולל גם עדכונים ממקורות אחרים ברשת).

אז מה חדש כאן?

תבנית מגזין מותאמת אישית

להבדיל מתבנית רגילה בה הפוסטים מוצגים מהאחרון ביותר בצורת עמודה אחת, תבנית מגזין ממש נראית כמו מגזין. בעמוד הבית של תבניות מגזין אפשר לקבל הצצה לפוסט האחרון (הסיפור המרכזי), פוסטים אחרונים, פוסטים פופולריים, קטגוריות וטורים. המטרה היא לתת הצצה קטנה לכמה שיותר מידע מעמוד הבית כך שהגולש יוכל לבחור את מה שמעניין אותו. התבנית בה בחרתי נקראת Indomagz 2, אבל אפשר להגיד ששיניתי אותה לגמרי מצורתה המקורית והתאמתי אותה לצרכים שלי (ככה היא נראתה לפני). למי מכם שמעוניין להחליף לתבנית מגזין, יש מגוון רב של תבניות וורדפרס בבלוג של ארז וולף.

לוגו

לצורך מיתוג הבלוג, היה עלי ליצור עבורו לוגו ייחודי הנושא את שמו. אין הרבה מה להרחיב, הרי הוא כאן לפניכם בחלק העליון של הבלוג, אשמח לשמוע את דעתכם. זה לא טריוויאלי אך אם תשימו לב האות S בהתחלה היא 2 דברים: גם סימן שאלה ("שאלו את פבל"), וגם האות הראשונה של המילה SEO

אתי ישראלי ללא ספק עשתה עבודה מעולה!

מידע בנושא קידום אתרים ממקורות חיצוניים

מלבד שינוי העיצוב, החלטתי גם לשנות מעט את הקונספט ולהפוך את הבלוג שלי למעין Gateway לעולם קידום האתרים. לפיכך, עמוד הבית ירכז מעתה מידע מפורומים ובלוגים נוספים מהארץ ומחו"ל מעבר לפוסטים שאני מפרסם.

סרגל כלים לקידום אתרים

בניתי סרגל כלים לקידום אתרים שניתן להתקין בדפדפן. דרכו ניתן לקבל גישה לכל התכנים שמתפרסמים בבלוג שלי ומקורות נוספים רלוונטיים (בלוגים ופורומים בארץ ובחו"ל). כמו כן, ריכזתי בסרגל זה מגוון רב של כלים שיסייעו באופטימיזציה, מחקר מילות מפתח, מחוללי דוחות סטטיסטיים ועוד.

חלוקה ברורה לקטגוריות

מחקתי, איחדתי, שיניתי ולבסוף הגעתי לשבעת (יצא במקרה שזה גם מספר המזל שלי) הקטגוריות עליהן אני הולך לכתוב בבלוג: קידום בגוגל, פרסום באינטרנט, מיתוג אישי באינטרנט, שירותי גוגל, שיווק תוכניות שותפים, בלוגינג, מדיה חברתית. בנוסף לקטגוריות אלו, יצרתי פינת שאלות ותשובות בנושא קידום אתרים, שבה אפרסם תשובות לשאלות שהגולשים שולחים אלי.

תודה לכל מי שעזר

לא הייתי מצליח בשינוי הזה ללא כל האנשים שעזרו לי בדרך כזו או אחרת, אני מודה לכם על כך שהקדשתם מזמנך האישי. ויותר ספציפית: לנוי גבאי על עזרה בנושאי תכנות ועיצוב, לארז וולף על תרגום התבנית, לאתי יזרעאלי על עיצוב הלוגו, ללאוניד יזרסקי על עזרתו בנושאי תכנות ועיצוב ולאנשים נוספים בקבוצת הדיון של וורדפרס.

מה דעתכם?

אשמח לקבל מכם הקוראים פידבק מכל סוג שהוא, מה דעתכם על הצבעים? שימושיות? האם לדעתכם יש משהו שהייתי צריך לעשות אחרת? אנא עדכנו אותי בכדי שאוכל לשפר את מה שצריך.

לינק לפוסט המקורי: עיצוב חדש לבלוג – שדרגתי לתבנית מגזין נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• אין פוסטים קשורים.

עורך הבלוג "עסק ברשת" יידע אותי על רכישת הבלוג הפיננסי Bankaholic בעלות של כ-15 מליון דולר! בלוג וורדפרס פופולרי זה, נרכש בתחילת החודש ע"י אתר BankRate - המספק מידע מקיף בנושאים פיננסיים.

מצד אחד המהלך הזה נותן הרבה מוטיבציה להרבה בלוגרים בעולם שחולמים להתעשר מהבלוג שלהם, מצד שני כשחושבים על כל הנתונים של Bankoholic, קשה להבין את נוסחת האקזיט. הפרובלוגר דארן רוז למשל, התפלא מאד מהרכישה נוכח הנתונים הטכניים שאינם מרשימים במיוחד.

כמה נתונים שמקשים עלי להבין את הסכום הגבוה של הרכישה

• הדירוג שלו באתר אלקסה (שירות דירוג אתרים עפ"י טראפיק), הוא בסך הכל 46,157.
• עפ"י גוגל טרנדס (הכלי של גוגל למדידת תעבורה), הטראפיק הממוצע בשנה האחרונה הוא 4K-8K יוניקים ביום.
• בממוצע ישנם כ-20 תגובות לכל פוסט בבלוג.
• הצוות שעומד מאחורי הבלוג מורכב מאדם אחד בלבד (בשם ג'ונס וו).
• בבלוג יש בסך הכל כ-500 פוסטים בלבד.

ולזכותו של הבלוג ייאמר

• הוא מקודם מאד בתוצאות החיפוש האורגניות בעבור מספר רב של ביטויים פיננסיים.
• הוא מושך אליו הרבה מאד קישורים איכותיים מאתרים בנושאים פיננסיים בעולם (זו גם כנראה הסיבה לדירוגים הגבוהים).
• הבלוג ממותג לא רע בכלל ברשת.
• מספק מידע עדכני וניתוח מקיף בנושאים פיננסיים.

לסיכום

מסקרן אותי מאד כמה קוראים מנויים אצלו ב-RSS, אולי זה מה שיכול להשלים לי את הפאזל.
בכל מקרה, הרכישה הזאת מעוררת השראה רבה ורק מוכיחה לי שעיקר איכותו והצלחתו של בלוג מתבטאת באיכות התעבורה שלו ולא בכמות.
ככל שקהל היעד שנוחת בבלוג ממוקד יותר, כך אחוז ההמרה של השירותים והאפיליאציות השונות שהבלוג מציע גבוה יותר.

מעניין אם זו הייתה מטרתו הראשונית של עורך הבלוג, או שהשתלשלות הארועים הייתה מקרית לחלוטין…

לינק לפוסט המקורי: בלוג פיננסי נמכר תמורת 15 מליון דולר נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• בלעדי: מערכת בניית אתרים בחינם uCoz הושקה בעברית
• לכל חובבי וורדפרס – כנס וורדקמפ מגיע שוב לישראל
• שוחרר כפתור גוגל +1 לאתרים – איך להוסיף אותו לבלוגים?
• עדכוני שיווק באינטרנט וקידום אתרים מהבלוגספירה [18.3.11]
• עדכוני שיווק באינטרנט וקידום אתרים מהבלוגספירה [4.3.11]

"למה לקח לך כל כך הרבה זמן לעבור מבלוגר (בלוגספוט) לוורדפרס?"
זה הדבר הראשון שחברי הבלוגר שאל, כשהראתי לו את כותרת הפוסט הזה.

הכל התחיל לפני חמישה חודשים בכנס וורדפרס ייחודי, במכללה בה אני לומד. באותה תקופה הייתי טירון בלוגספוט ופשוט הערצתי את הפלטפורמה בצורה כה עיוורת, שפשוט מנעה ממני לראות את המחדלים והחסרונות שבה. לא תכננתי כלל ללכת לכנס, זה קרה במקרה – התבטל לי שיעור של כמה שעות. ההתלבטות הייתה בין מתן צ'אנס לכנס או פשוט לרדת על כמה כוסות קפה ברצף בקפיטריה. (מארגנים יקרים – קבלו התנצלותי, אמרתי שנרשמתי אליו מראש, כך שבעצם קיבלתי חולצה שלא מגיעה לי, מידה M :) ).
בכנס היה הכל - נטוורקינג, הרצאות והדרכות, אנשים להיעזר בהם, השראה (שכנראה התפרשה בעיני כהשרעה) ושלל מאגרי ידע שהסתובבו להם חופשי. אבל לצערי, לא השתמשתי בשפע זה והמשכתי לכתוב בבלוגר…

מכיוון שהמעבר לא היה קל ודרש ממני מחקר של מספר נושאים טכניים – חשבתי לכתוב מדריך מקוצר על המעבר מבלוגר לוורדפרס בהמשך. שימושי לדעתכם? כבר התחלתי לתכנן את ראשי הפרקים והנקודות אליהם אתייחס… 

לינק לפוסט המקורי: הגיע הזמן לעבור ולפתוח בלוג בוורדפרס נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• בלעדי: מערכת בניית אתרים בחינם uCoz הושקה בעברית
• לכל חובבי וורדפרס – כנס וורדקמפ מגיע שוב לישראל
• שוחרר כפתור גוגל +1 לאתרים – איך להוסיף אותו לבלוגים?
• עדכוני שיווק באינטרנט וקידום אתרים מהבלוגספירה [18.3.11]
• עדכוני שיווק באינטרנט וקידום אתרים מהבלוגספירה [4.3.11]

היה לי חשוב לפרסם את הפוסט הזה אתמול ישר אחרי הכנס, אבל לצערי עקב מגבלות טכניות, רק עכשיו כשאני והמודם השלמנו – יש לי את התענוג לחלוק. wordcamp הוא הכינוי למפגש בינלאומי לקהילת הבלוגרים המשתמשים בוורדפרס (פלטפורמה מבוססת קוד פתוח לניהול בלוגים עצמאיים).

אני זוכר שבתחילת הרצאת הפתיחה, טל גלילי אמר "זה מצליח בכל העולם, אז חשבנו למה שלא ננסה גם בישראל…" וכך נולד לו הוורדקאמפ הישראלי הראשון. שגם היה מוצלח לדעתי. אז טל – באמת כל הכבוד לך ולכל שאר הצוות על כך שניסיתם, כי לדעתי למעלה מ- 300 איש זו הוכחה מספיק מובהקת להצלחת הארוע
אני מאד אוהב נטוורקינג ולכן מרבה ללכת לכל מני כנסים והרצאות בנושאים שמעניינים אותי. (טיפ מתוך "אבא עשיר אבא עני" שהטמעתי בעצמי). בוורדקאמפ הכרתי הרבה אנשים הן מעולם הבלוגים, העולם העסקי או סתם אנשים מעניינים שהיה לי כיף להכיר.
בכל מקרה, את כל זה בקרוב אתחיל לתעד בבלוג חדש נוסף שאני פותח. הבלוג יתעסק בנושא הנטוורקינג והאנשים שיוצא לי לפגוש בכל מני ארועים וכנסים. פרטים בהמשך.

בחזרה לוורדקאמפ – ההרצאות היו מרתקות, חלקם יותר וחלקם פחות, אבל ההרצאה הכי מעניינת לדעתי הייתה של הגב' לורל ואנפוסן כשדיברה בהתחלה על האופי ומהות עולם הבלוגים. לקראת סוף הארוע (חושך מצרים בחוץ), הרבה עזבו את האודטוריום ונשארה הרצאה אחרונה בשם "צווי איסור פרסום, לשון הרע וזכויות יוצרים". האמת, אחרי שראיתי את השם הזה הייתי בטוח שזה הולך להיות משעמם בטירוף מעצם השם היומרני מעולם המשפטים, אבל למזלי טעיתי – יונתן קלינגר העביר אותה בצורה ייחודית ומעניינת. תראו בעצמכם קטעון.

הידעתם שיונתן קלינגר נבחר ע"י דה מרקר לאחד מ-40 הגברים המבטיחים מתחת ל-40?

לינק לפוסט המקורי: וורדקאמפ 2007 – כנס בלוגרים נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• בלעדי: מערכת בניית אתרים בחינם uCoz הושקה בעברית
• מחקר: איך בלוגרים משפיעים בעידן המדיה החברתית?
• כנס קידום אתרים השלישי 22.9.11
• לכל חובבי וורדפרס – כנס וורדקמפ מגיע שוב לישראל
• Take Charge 2011 – כנס מסחר דיגיטלי ומונטיזציה (25% הנחה לקוראי הבלוג)