בהמשך לבעיה שתיארתי באחד מהפוסטים האחרונים על יכולותיו המוגבלות של גוגל, נושא התמונות לא יוצא מן הכלל.

מאז ומתמיד היה מקובל להשתמש בתמונות לצד הטקסט, על מנת להחיות את הדף ולהגדיל את חווית המשתמש. אך הבעיה היא שגוגל לא יכול "לראות" מה יש בתמונות, אלא רק לשער זאת על סמך מספר פרמטרים מוגדרים מראש. הדבר היחיד שהוא יכול לסרוק זה טקסט. לכן הדרך הטובה ביותר לספק לגוגל את אותם משקפי הראייה היא פשוט "לרמוז" לו מה יש בתמונה.

אז איך הופכים את התמונה ל"ברורה" יותר בעבור מנועי החיפוש? המדריך הבא יסייע לכם לבצע אופטימיזציה מלאה לתמונות ובכך להגדיל את תעבורת הגולשים.

התמונה באדיבות Tim Mcrae

אפשר להגיד שאופטימיזציה טובה לתמונה, אשר תכלול את כל הנקודות שאפרט כאן, יכולה להועיל לכם ב-3 דרכים עיקריות:

1. שימושיות - לא לכל משתמשי האינטרנט ראייה מושלמת, למעשה חלקם אף לא רואים כלל ומשתמשים במספר פרמטרים כדי להבין מה יש בתמונות. בנוסף יש מקרים בהם אנשים גולשים באמצעות screen reader (למרות שבימינו זה כבר נדיר).
2. טרפיק (תעבורה) – אופטימיזציה נכונה לתמונות יכולה להגדיל משמעותית את הסיכוי, לכך שהן יופיעו במיקומים גבוהים כאשר מחפשים תמונות בגוגל (images.google.co.il) – מה שעשוי להגדיל את הטרפיק הכולל לאתר שלכם (קראו על ניסוי הטרפיק הגדול שעשיתי כדי לקבל רעיונות לאפיקי תעבורה נוספים).
3. Targeting - כאשר אנחנו מטרגטים דף מסויים על מילת מפתח X, אופטימיזציה נכונה של התמונות בדף עבור אותו ביטוי X מסייעת בחיזוק רלוונטיות הדף בעבור שאילתות חיפוש רלוונטיות. או במילים אחרות – אם אתם רוצים לחזק את הדף בביטויי שאתם מקדמים, אופטימיזציה נכונה לתמונות בדף יכולה מאד לסייע.

הוסיפו טקסט איכותי לתג ה-ALT

זהו אותו מלבן קטן שמופיע ליד התמונה כאשר נעמדים עליו עם הסמן של העכבר (alt מהמילה alternative – חלופי). כך מגדירים אותו בקוד ה-HTML:

<img src="egypt-airplane.jpg" alt="מטוס מצרי משנת 1995″/>

זה כנראה הכלל הראשון והנפוץ ביותר בתהליך האופטימיזציה לתמונות. חשוב מאד להקנות לכל תמונה טקסט ייחודי שיתאר אותה בצורה הטובה ביותר ולא סתם לשים את מילת המפתח שמעוניינים לקדם. אותו טקסט מסייע לגוגל להבין מה יש בתמונה ואם מדובר בתמונה שהיא קישור, הוא משמש בתור anchor text (כך נקרא הטקסט בקישור רגיל).

למשל אם יש לי תמונה של מטוס, עדיף שהטקסט בתגית ה-ALT ממש יתאר אותו במקום סתם לכתוב "מטוס". לדוגמא: "מטוס קרב ישן בנגב" או "מטוס אדום ממלחמת העולם השניה" וכו'. מה שכן, בכל מקרה בשום אופן לא להשאיר את המאפיין הזה ריק. להלן כמה דוגמאות:

<img src="ball.jpg" alt=""/> לא מומלץ

<img src="ball.jpg" alt="ball"/> עדיף

<img src="ball.jpg" alt="blue ball in the field"> הכי טוב

<img src="ball.jpg" alt="blue ball buy big balls and small beautiful ball"/> להימנע בכל תוקף!

המקרה הרביעי היא הגרוע מכולם משום שהוא גובל בספאם מהסוג דחיסת מילים (Keyword Stuffing), שיכול לגרום לענישה של האתר ופגיעה בדירוגיו האורגניים.

התג הזה הוא גם משמעותי מאד מבחינת ה- accessibility (נגישות), שכן ישנו קהל של משתמשי אינטרנט שאין ביכולתם לראות כלל והם משתמשים בטקסט חלופי זה על מנת לדעת מה יש בתמונות. להלן סרטון קצר של 3 דק' בו מאט קאטס מדגים את חשיבות התג:

תנו לקובץ התמונה שם מתאים

חשוב לתת לכל קובץ תמונה שם ייחודי ולא סתם שמות חסרי משמעות כמו img00342.jpg. אם זוהי תמונה של כלב, השם brown-dog.jpg יהיה הרבה יהיה משמעותי עבור גוגל ויספק לו רמז נוסף בנוגע לאובייקט שמצוי בתמונה. מלבד שיפור האופטימיזציה עבור מנועי החיפוש, שם רלוונטי לתמונה יכול להגדיל את הסיכוי שהיא תמצא בתוצאות חיפוש התמונות של גוגל – מה שיכול להגדיל את הטראפיק לאתר. הכלל הזה כמובן פחות רלוונטי באלגוריתם של גוגל.ישראל, שכן בדיקה קצרה תראה כי שמות הקבצים הם לרוב באנגלית.

פזרו סביב התמונה טקסט רלוונטי

מתבקש מאד להסיק שאם יש תמונה בעמוד מסוים, הטקסט לידה ידבר עליה או יזכיר אותה בהקשר כלשהו. הרי לא ממש סביר שנשים תמונה של מטוס airplane.jpg בעמוד שמדבר בכלל על אולמות ארועים (אלא אם כן באמת יש קשר כלשהו), אחרת נוצרת סוג של הטעיה.

אם תשימו לב, בתוצאות החיפוש ישנו טקסט מתחת לכל תמונה באורך של עד כ-20 תווים. אותו טקסט בדרך כלל נלקח מהטקסט שממוקם קרוב לתמונה בדף המקורי בו היא נמצאת. אפשר אם כך לומר שהטקסט ליד התמונה משפיע באופן ישיר על ה-CTR (הקלקות מכלל החשיפות), יותר רלוונטי = יותר הקלקות.

הוסיפו caption לתמונה

הרבה מאד אתרים בעולם (בעיקר חדשות) נוהגים להשתמש ב-caption בתמונות שלהם. זוהי מעין שורת טקסט קטנה שמתארת את התמונה ואפשר לשים בה יותר טקסט ממה ששמים ב- Alt. שורה זו מוצמדת לצד או לחלק התחתון של התמונה. אני אישית לא נוהג להשתמש במאפיין הזה בד"כ כנראה בגלל הרגל, אך אל תקחו ממני דוגמא בעניין הזה.

יש לזה 2 יתרונות עיקריים:

1. ידידותי למשתמש – תוכלו להוסיף טקסט קצר שיתאר את התמונה ויספק לגולש סוג של רמז, מבלי להכריח אותו לקרוא את כל הטקסט בדף כדי לגלות את הסיפור שמאחורי התמונה. יש מקרים בהם אין צורך בטקסט הזה (למשל אם אתם משתמשים בתמונת לוגו של חברה כלשהי), אך בשאר המקרים זה יכול מאד להקל.
2. ידידותי לגוגל - מכיוון שכבר ציינתי בסעיף הקודם שיש ערך רב לטקסט שנמצא סביב התמונה, הרי שזהו הטקסט הכי קרוב אליה. משמעות הדבר שהוא מקבל כאן ערך רב וחלקו עשוי להופיע בתוצאות החיפוש בצמוד אליה.

איך מוסיפים?

בוורדפרס האפשרות הזו כבר מובנית במודול העלאת התמונות ואין צורך להתעסק בקוד (לפחות בגרסאות החדשות). כאשר מעלים תמונה, יש אפשרות להגדיר מראש מה יהיה ה-Alt שלה, caption, מיקום במסך ועוד. המדריך הבא מסביר את כל הגדרות ומאפייני התמונות שמעלים לוורדפרס. אם אתם משתמשים בפלטפורמה אחרת ואין תוסף ייעודי שפותר את הבעיה, מעט התעסקות עם קוד תפתור את העניין (מעט טכני, מזהיר מראש).

שלב א': הוסיפו את קטע הקוד הבא לקובץ CSS חיצוני או הישר מתחת ל- <HEAD> בתבנית שלכם:

<style type="text/css">
.picture { background-color: #F9F9F9;
border: 1px solid #CCCCCC; padding: 3px;
font: 11px/1.4em Arial, sans-serif; }
.picture img { border: 1px solid #CCCCCC;
vertical-align:middle; margin-bottom: 3px; }
.right { margin: 0.5em 0pt 0.5em 0.8em; float:right; }
.left { margin: 0.5em 0.8em 0.5em 0; float:left; }
</style>

שלב ב': במקום בו תרצו שהתמונה תופיע, הוסיפו אותה באמצעות קוד ה- HTML הבא שכבר כולל את ה-caption. התהליך זהה להוספה רגילה של תמונה אלא שהקוד הזה פשוט הוכנס לתג <DIV>.

<div class="picture choose left or right" style="width:image width+2px;"> <img src="image sourch path" width="image width" height="image height" alt="alt text goes here" /> <br />image caption goes here</div>

* כמובן שיש למלא את כל הפרמטרים המודגשים כאן בהתאם לצרכים שלכם.

בידקו שאין חסימה בקובץ robots.txt

קובץ זה מגדיר לזחלנים מה ניתן לאנדקס באתר ומה לא ויושב פיזית בשורש (ROOT) של ההיררכייה. אם ברצונכם לאפשר לגוגל לאנדקס את התמונות כך שיופיעו בחיפושים של google images, חשוב לא לכלול שום שורה שתחסום את הגישה לתיקיית התמונות. יש 2 סוגי פקודות לחסימת תמונות: חסימת התיקייה בה מאוחסנות התמונות בהיררכייה וחסימת הרובוט שמאנדקס את התמונות. וודאו שאין בקובץ ה- robots.txt התייחסות לאחת מ-2 החסימות הללו.

דוגמא לפקודה שתחסום את כל סוגי הזחלנים מלאנדקס את תיקיית התמונות:

User-agent: *
Disallow: /images/

דוגמא לפקודה שתחסום את זחלן התמונות של גוגל מלאנדקס כל תיקייה שהיא:

User-agent: Googlebot-Image
Disallow: /

השתמשו בתמונות איכותיות ורלוונטיות לתוכן

בד"כ כאשר הופכים תמונה רגילה לגרסה מוקטנת יותר (Thumbnail), היא מאבדת מאיכותה. השתדלו תמיד להשתמש בתמונות איכותיות מראש כך שלאחר ההקטנה הן יישארו עדיין איכותיות. גם אם ברשותכם תמונה שאינה איכותית במיוחד, תמיד אפשר לשחק קצת עם חדות, רזולוציה ובהירות על מנת שתראה טוב. תמונה איכותית תגרום ליותר הקלקות (CTR) בתוצאות חיפוש התמונות ולכן זה משפיע בעקיפין על הטרפיק הכולל. ממש בדומה לדירוג התוצאות האורגניות אשר מושפע מה-CTR, מאד ייתכן כי גם אלגוריתם דירוג התמונות מתחשב בפרמטר הזה. בכל מקרה אין לכם מה להפסיד ושווה לנסות. בכל מקרה, הקלקות מזוייפות על התמונות יכולות לגרום לאפקט ההפוך אז מומלץ להיזהר.

מלבד איכות התמונות לא פחות חשוב לדאוג לרלוונטיות. לא מזמן קראתי מחקר מעניין שעסק בניתוח הצפיה של הגולש באובייקטים שונים כאשר הגיע לדף אינטרנט. מהמחקר עולה כי התמונות הן לא הדבר הראשון שהגולש רואה כאשר מגיע לעמוד מסוים, אך הן יכולות להשפיע על הזמן שיישאר בדף וכך להגדיל את ה- Bounce Rate (שגם כן משפיע על הדירוג). בנוסף נאמר כי כאשר התמונה רלוונטית לתוכן הדף, זה יגרום לגולש לזכור את העמוד טוב יותר בהקשר לתוכן בדף. ייתכן מאד כי אם בעתיד יצטרך להגיע למידע הזה שוב, הוא ייזכר באתר שלכם בעקבות אותה התמונה שנחקקה לו בזכרון.

ביחרו בפורמט האופטימלי לקובץ

גוגל מציג תמונות בכל הפורמטים הנפוצים – gif, jpg, png, bmp ואין שום ראייה לכך שיש לו העדפה מסוימת. יחד עם זאת, אופטימייזרים רבים טוענים כי תמונות גדולות מהרגיל יקבלו עדיפות קטנה יותר משום שהן יכולות להשפיע לרעה על זמן טעינת העמוד (למשל תמונות מהפורמט BMP גדולות מהרגיל). בנוסף, אנשים לרוב נוטים לקבל חווית גלישה טובה יותר מצפייה בתמונה נקיות, בהן אפשר לראות את הפרטים הקטנים.

אני לא בטוח אם זה אכן נותן משקל בדירוג, אבל דבר אחד בטוח – הקטנת זמן הטעינה של הדף רק תגדיל את רמת השימושיות וכך תקנה חוויית גלישה טובה יותר למשתמש.

לקריאה נוספת: עוד מידע על אופטימיזציה למנועי חיפוש

לינק לפוסט המקורי: איך אופטימיזציה לתמונות תפקח לגוגל את "העיניים" נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• האובססיה של גוגל למהירות הגיעה לשיא חדש – Instant Pages
• שוחרר כפתור גוגל +1 לאתרים – איך להוסיף אותו לבלוגים?
• גוגל משחררים את עדכון הפנדה לכל העולם – מתי יגיע אלינו?
• הכפתור החדש גוגל 1+ ואיך מפעילים אותו?
• תוכן גולשים מקבל עדיפות בעדכון הפנדה האחרון של גוגל

מי מאיתנו לא היה רוצה להגדיל את כמות הכניסות לאתר שלו אילו היה יודע באיזה מקור תנועה להתמקד? וכיצד בכלל אפשר להעריך את הפוטנציאל של כל מקורות התנועה בהם אנחנו משתמשים ביום יום?

עם התפתחות הרשתות החברתיות וכלי המדיה השונים בתקופה האחרונה, גדלו מקורות התנועה והמעקב אחר הטראפיק לאתרים שלנו כתוצאה מכך – נהיה קשה מתמיד.

כבר חודשיים שאני עורך ניסויי טראפיק (די חשאי), שמטרתו להעריך את הפוטנציאל של כל מקורות התעבורה המקובלים ברשת, בהם אני משתמש על בסיס קבוע. החל מפורומים, בלוגים, רשתות חברתיות, אינדקסים, תוכנות למסרים מיידיים, טוויטר ואפילו ג'ימייל (סבלנות, תיכף הכל מתבהר). אומנם יש לא מעט תוכנות סטטיסטיקה מעולות כמו google analytics שמספקות את הסחורה, אך עדיין, בסוף יום אני ורבים אחרים הולכים לישון עם הרבה שאלות ותהיות ללא מענה. שאלות בסגנון: כמה הגיעו אלי לאתר מתוך החתימה שלי בג'ימייל? כמה לחצו על הלינק לבלוג שלי בפרופיל בפייסבוק? האם מישהו לוחץ על הלינק לאתר שלי בשורת הסטטוס בסקייפ? מישהו מקליק על קישורי השמות שלנו בטוקבקים? ועוד…

הכנות מקדימות: מיפויי מקורות ובניית קישורי מעקב

שאלות מהסוג הזה תמיד הטרידו אותי והגעתי למסקנה שאני פשוט חייב לבדוק את העניין. אז החלטתי לעשות ניסוי שיכלול את השלבים הבאים: למפות את כל המקורות בהם אני פעיל, לאגד את כל המקורות לקבוצות (בלוגים, פורומים וכו'), לכל קבוצה ליצור לינק ייעודי שימנה הקלקות ולבסוף – למקם את הלינק הייעודי המתאים בכל אחד מאתרי המקורות (לרוב הלינק היה "בלוג קידום אתרים" ולא כתובת ה-URL). לדוגמא: פייסבוק, קפה דה מרקר ולינקדאין משתייכים לקבוצת "רשתות חברתיות", לכן לכל שלושת האתרים הללו הקדשתי לינק ייעודי. יש 2 סיבות מדוע החלטתי לעקוב רק אחרי המקורות שאני משתמש בהם על בסיס קבוע: בשאר המקורות אין לי פרופיל ולכן אין קישורים יוצאים אלי, אני רוצה להעריך את הפוטנציאל של המקורות שאני משתמש בהם על סמך הרגלי הגלישה שלי כדי שאדע כמה להשקיע בהם (אם בכלל).

לצורך יצירת קישורי מעקב בחרתי בשירות לקיצור כתובות (Shrink URL), שבנוסף גם מספק לי סטטיסטיקה מפורטת של כמות ההקלקות על כל קישור שאני יוצר דרכו. אז פתחתי חשבון בשירות הפופולארי cli.gs והתחלתי ליצור קישורים נכנסים ייעודיים עבור כל קבוצה של מקורות תנועה. להלן כל קישורי המעקב שיצרתי:

• רשתות חברתיות: cli.gs/social-askpavel
• תגובות בבלוגים: cli.gs/blogs-askpavel
• קבוצות דיון ופורומים: cli.gs/forums-askpavel
• מסרים מיידיים: cli.gs/instant-askpavel
• שירות אימייל: cli.gs/email-askpavel
• טוויטר: cli.gs/twitter-askpavel

תוכלו לבדוק שכל כתובת כזו מובילה לעמוד הבית של הבלוג שלי.

מהלך ניסוי הטרפיק: פיזור הקישורים בקבוצות ואיסוף נתונים

אז קישורים ייעודיים יש, קבוצות ומקורות יש – כעת רק נותר לעשות אינטגרציה ביניהם. להלן התייחסות לכל קבוצת מקורות כולל התוצאות שמבוססות על מדידות שנעשו במשך חודשיים.

קבוצה 1: רשתות חברתיות

לינק ייעודי: http://cli.gs/social-askpavel
מקורות תנועה (קישורים אלו מובילים לכרטיסים שלי): Facebook, Linkedin, קפה דה מרקר
מיקום הלינק בכל מקור: בשלושת המקורות הלינק הופיע בראש ובראשונה בכרטיס האישי בשדה "אתר אישי". בנוסף, הוא הופיע בקבוצת קידום האתרים שלי בפייסבוק ובקבוצת ה-SEO שיצרתי בלינקדאין.

מיקום בפייסבוק:

מיקום בלינקדאין:

מיקום בקפה דה מרקר:

התנאים לחשיפה: החשיפה ללינק תלויה ישירות בכמות הפעולות שאני עושה בכל אחד מהאתרים (אם אני לא פעיל, אף אחד לא יהיה חשוף אליו), כמות החברים, המעורבות שלי ברשת וכמות החיפושים שמובילים לפרופיל שלי. במהלך הניסוי לא התנהגתי בצורה שונה מהרגיל, על מנת לשמור על אובייקטיביות התוצאות ולדאוג שישקפו באמת את הפוטנציאל של כל קבוצה. הפעולות שעשיתי (שגרמו לכך שאנשים יחשפו ללינק) הן: תגובות בדיונים רלוונטיים, צירוף חברים חדשים, שליחת מסרים לחברים קיימים, העלאת תמונות וסרטונים, עדכון ותגובות על סטטוסים, הצטרפות לקהילות וקבוצות שמעניינות אותי, שימוש במספר אפליקציות חברתיות ועוד. אפשר לאגד את כל הפעולות תחת מיתוג אישי באינטרנט.
הנתונים החברתיים שלי באפיק זה (משפיעים על רמת החשיפה): אין באפשרותי למדוד את כמות החיפושים שהובילו לכרטיס שלי או את כמות הפעולות שעשיתי בכל רשת, האומדן היחיד שיש לי זה כמות חברים בכל רשת: 605 חברים בפייסבוק (217 חברים בקבוצת ה-SEO בפייסבוק), 190 בלינקדאין (11 חברים בקבוצת ה- SEO בלינקדאין), 186 חברים בקפה דה מרקר.
סה"כ כמות המשתמשים שהגיעו מקבוצה זו: 55

קבוצה 2: תגובות בבלוגים

לינק ייעודי: http://cli.gs/blogs-askpavel
מקורות תנועה: אני קורא לא מעט בלוגים (ישראלים וחו"ל), על בסיס קבוע. את הרשימה החלקית מאד אפשר למצוא במקורות המומלצים על קידום אתרים שכתבתי בעבר. בלוגים נוספים שאני קורא אפשר למצוא בדף הזה שריכז את 25 הבלוגים המומלצים בעולם בתחום ה-SEO.
מיקום הלינק בכל מקור: בשדה "שם מלא" בגוף התגובות.

התנאים לחשיפה: מי שחשוף ללינק בתגובה הוא עורך הבלוג ושאר המגיבים לאותו הפוסט. החשיפה תלויה בכמות התגובות שלי ובכמות הקוראים שנחשפו לתגובות אלו. כמו כן, אפשר להגיד שיש קשר ישיר בין הטראפיק שיש לאותו בלוג בו אני מגיב, לבין הטראפיק שאקבל מהלינק בתגובה. מכאן מגיעה ההמלצה לנסות ולהגיב בבלוגים פופולאריים בתחום בו אתם מתעניינים.
הנתונים החברתיים שלי באפיק זה (משפיעים על רמת החשיפה): במהלך תקופת הניסוי (חודשיים) הגבתי 40 פעם בכ- 20 בלוגים שונים.
סה"כ כמות המשתמשים שהגיעו מקבוצה זו: 64

קבוצה 3: קבוצות דיון ופורומים

לינק ייעודי: http://cli.gs/forums-askpavel
מקורות תנועה: פורום K, קומונת ה-SEO בתפוז, קהילת האינטרנט המסחרי (בקפה דה מרקר).
מיקום הלינק בכל מקור: בחתימה בסוף התגובות. בחלקם מופיעה רק כתובת ולא לינק לחיץ, לכן אותו מקור תרם פחות להקלקות הכלליות של הלינק הייעודי (אנשים לרוב מתעצלים להעתיק את הכתובת לדפדפן).

בפורום K:

בפורום קפה דה מרקר:

התנאים לחשיפה: רק מי שקרא את התגובה שלי בגוף הדיון היה חשוף ללינק. כמו כן, גם למוניטין ופופולריות הפורום יש משקל – ככל שהוא פופולרי יותר כך יש בו יותק טראפיק וזה מגדיל את הסיכוי שאנשים יקליקו על הקישור בחתימה.
הנתונים החברתיים שלי באפיק זה (משפיעים על רמת החשיפה): בפורום K הגבתי ל-35 נושאים שונים (בכל נושא בממוצע 1-3 פעמים), בפורום המסחרי של הקפה הגבתי ל-5 נושאים (בכל נושא בממוצע 1-3 פעמים) ובקומונה של תפוז הגבתי לנושא אחד פעם אחת.
סה"כ כמות המשתמשים שהגיעו מקבוצה זו: 79

קבוצה 4: מסרים מיידיים

לינק ייעודי: http://cli.gs/instant-askpavel
מקורות תנועה: כל התוכנות למסרים מיידיים למיניהם – icq, skype, messenger, google talk.
מיקום הלינק בכל מקור: בכל תוכנה זה נקרא אחרת, אבל הכוונה לאותה שורת הסטטוס בה אפשר לכתוב מה שרוצים.

הלינק ב- Google Talk (בשאר תוכנות המסרים המיידיים זה נראה דומה מאד):

התנאים לחשיפה: החשיפה תלויה ב-2 גורמים: כמות האנשים ברשימת החברים עימם אני משוחח על בסיס קבוע ותדירות ההתכתבויות. ככל שאדם מרבה להתכתב, כך "זמן הבמה" של הלינק בשורת הסטטוס גדל (עבור האדם עימו מתכתבים באותו הרגע). כמו כן, ככל שלאדם יש יותר חברים פעילים ברשימה – כך חשיפת הלינק גדלה גם אם הוא לא מתכתב באותו הרגע (כי כאשר הוא מחובר, כל החברים שלו רואים את שורת הסטטוס שלו).
הנתונים החברתיים שלי באפיק זה (משפיעים על רמת החשיפה): כמות חברים בגוגלטוק 126 ובסקייפ 53 (מתוכם 5% לא פעילים).
סה"כ כמות המשתמשים שהגיעו מקבוצה זו: 40

קבוצה 5: שירות אימייל

לינק ייעודי: http://cli.gs/email-askpavel
מקורות תנועה: הסעיף הזה מתמקד רק בשירות האימייל בו אני משתמש – ג'ימייל.
מיקום הלינק בכל מקור: בחתימה שלי בסוף האימיילים ששלחתי.

התנאים לחשיפה: כל אדם שקיבל ממני אימייל באופן עקרוני אמור להיחשף ללינק. כמובן תלוי עד כמה המייל ארוך (למי יש כוח לגלול עד הסוף?) ומה הגודל והצבע של הפונט בחתימה (ג'ימייל לא השאירו לי הרבה ברירה), אבל אני יוצא מנקודת הנחה שכל מי שקיבל ממני אימייל ראה את הלינק. הלחיצה עליו תלויה בקשר שלי לאותו האדם, אם אנחנו לא מכירים – סבירות גבוהה שיקליק, אם אנחנו מתכתבים על בסיס קבוע – לא.
הנתונים החברתיים שלי באפיק זה (משפיעים על רמת החשיפה): בחודשיים האחרונים שלחתי בממוצע 11 מיילים ביום כלומר 684 מיילים בסך הכל. מתוכם נשלחו 45 מיילים לאנשים חדשים (כלומר הפעם הראשונה שאני פונה לאדם זה).
סה"כ כמות המשתמשים שהגיעו מקבוצה זו: 33

קבוצה 6: טוויטר

לינק ייעודי: http://cli.gs/twitter-askpavel
מקורות תנועה: טוויטר. מה לא מספיק?
מיקום הלינק בכל מקור: בשדה ה-Bio בפרופיל האישי (רק חבל שמאט קאטס מנע את האפשרות להנות גם מה-PageRank תוך כדי).

התנאים לחשיפה: טוויטר הוא כלי עוצמתי שדורש פוסט כנושא בפני עצמו וזו הסיבה שהחלטתי ליצור קטגוריה נפרדת בה רק הוא יכלל. החשיפה של הפרופיל תלויה במספר האנשים שעוקבים אחריך, כמות ה-tweets שאתה משחרר, כמות החיפושים שמובילים לפרופיל שלך וכמות ה-retweets שאנשים עושים למסרים שלך. הכלל שתקף כאן דומה מאד לזה של הרשתות החברתיות – ככל שאתה פופולארי יותר, כך יותר יחשפו לפרופיל שלך.
הנתונים החברתיים שלי באפיק זה (משפיעים על רמת החשיפה): עוקבים אחרי 171 איש, בסך הכל "שיגרתי" בתקופת הניסוי 16 tweets בלבד (בגלל הכמות הנמוכה מאד, זה לא ממש משקף את השימוש המקובל והעוצמה שניתן להפיק מהכלי).
סה"כ כמות המשתמשים שהגיעו מקבוצה זו: 37

להלן ריכוז סופי של המספרים:

• רשתות חברתיות: 55
• תגובות בבלוגים: 64
• קבוצות דיון ופורומים: 79
• מסרים מיידיים: 40
• שירות אימייל: 33
• טוויטר: 37

תוצאות ומסקנות מהניסוי

למדתי הרבה דברים מהניסויי הזה, הן על עצמי כמשתמש והן על הפוטנציאל של קישורים חיצוניים מהמקורות השונים. בנוסף, אפשר להבין מהסטטיסטיקה הרבה מאד על הרגלי הגולשים בכל אפיק (איפה נוהגים להקליק יותר על קישורים וכו'). חשוב לציין שהממצאים הללו סובייקטיביים ותלויים בהרגלי השימוש של כל אחד ואחד. יחד עם זאת, מספר תובנות יכולות להתאים לכולם. להלן הממצאים מהניסויי ללא חשיבות לסדר:

1. למרות שלא הייתי משתמש hardcore בטוויטר (וחבל), כמות הכניסות שקיבלתי משם עולה על זו שקיבלתי מהמיילים.

2. שיעורי בית לעצמי (דחוף): "תתחיל להשקיע כבר בטוויטר!".

3. מטלה ב' לשיעורי הבית (פחות דחוף): "תתחיל להגיב בטקראנץ'!"

4. קיבלתי הכי הרבה כניסות מהפורומים והכי מעט מהאימיילים.

5. בהתחלה יצרתי קישורים ייעודיים שלא כללו את שם הבלוג שלי ב-URL, אך הם כמעט ולא זכו להקלקות. בניסוי החלטתי כן לכלול כי זה ישר מסייע לגולש לשער לאן הלינק מוביל.

6. למרות שאני שולח הרבה מאד אימיילים, מעט מאד אנשים (יחסית) הקליקו על הקישור בחתימה.

7. למרות שאני פעיל ברשתות חברתיות ונוהג להגיב יחסית מעט בבלוגים, קיבלתי יותר כניסות דווקא מהתגובות בבלוגים. (בהקשר הזה אני ממליץ לקרוא כמה טיפים על מיתוג אישי בפייסבוק)

מהם מקורות הטרפיק המועדפים עליכם?

אז עשיתי ניסויי ולמדתי הרבה על הטראפיק שאני מקבל לבלוג, אבל זה משקף רק את המצב אצלי. מה איתכם? איזה מקורות מועדפים עליכם? היכן לדעתכם הכי כדאי להשקיע את הזמן בכדי למשוך מקסימום מבקרים?

עדכון: פורסם ב- nana10

לינק לפוסט המקורי: ניסוי הטראפיק הגדול – על איזה קישורים מקליקים וכמה? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• מחקר: איך בלוגרים משפיעים בעידן המדיה החברתית?
• שיווק בלינקדאין כבר ניסיתם? המדריך המלא לשיווק ופרסום ברשת העסקית
• איך גוגל פלוס הולך לשנות את כללי המשחק בשיווק במנועי חיפוש?
• גוגל פלוס עלה רשמית – מה למדנו על השקת מוצרים והטבע האנושי?
• סיכום גורמי הדירוג לשנת 2011 – מה אפשר ללמוד מזה?

מקדמי אתרים תמיד רוצים שהכל יהיה בשליטתם!

האפשרות למדוד את המידע בכל רגע נתון ולקבל אינפוטים בזמן אמת, קריטית מאד בתחום כה דינמי שדורש מהיד להיצמד לדופק שעות נוספות. מהסיבה הזו חשוב מאד לעצב את סביבת העבודה שלכם בהתאם כך שהכל יהיה ב"שלוף".

בפוסט הזה ארכז מספר כלי קידום אתרים ללא תשלום, שאני ממליץ לכם להתקין ולהטמיע בדפדפן שלכם (ובהזדמנות זו – תעברו כבר ל- Firefox! ). כמו כן, אנסה לרכז מספר טיפים שיעזרו לכם לארגן סביבכם את המידע שנחוץ לכל אופטימייזר SEO.

באדיבות Grey Wind

סרגלי כלים וחיות אחרות

הדרך הנוחה ביותר לרכז מספר כלים שימושיים במקום אחד היא באמצעות סרגל כלים ייעודי. סרגל כלים לדפדפן זו למעשה אפליקצייה (סוג של תוכנה), אותה מתקינים תוך מספר שניות. לאחר ההתקנה הסרגל יופיע באופן קבוע בדפדפן שלכם (בדומה לכפתורי הניווט- "הבא", "הקודם" וכו'…). למי מכם שמבצע אנליזה לאתרים על בסיס יומיומי, מחקרי שוק למילות מפתח, בוחן איכות קישורים חיצוניים פוטנציאליים או סתם מבצע ניסויי SEO – זה יכול מאד להקל לו על החיים.

להלן 6 סרגלי כלים ותוספים עיקריים בהם אני משתמש, בכל אחד מהם ציינתי מה בדיוק הפיצ'רים הייחודיים בהקשר של SEO:

1. Google Toolbar

אחד משירותי גוגל הפופולאריים ביותר זה סרגל הכלים שלהם. זו גם עוד דרך להחדיר את מנוע החיפוש שלהם לכל מקום אפשרי…

• חיפוש בסיסי בגוגל מתוך הדפדפן – כולל השלמת חיפוש.
• חיפוש דפים רלוונטיים למילת מפתח מסויימת באתר בו נמצאים (לא מוגדר בברירת המחדל, יש להוסיף ידנית).
• אפשרות לראות את מדד ה-Pagerank עבור כל אתר בו נמצאים.
• הבלטת מילות המפתח שחיפשתם בדף הנחיתה אליו הגעתם.
• חיפוש מילות מפתח ספציפיות בדף הנחיתה בו אתם נמצאים.

התקנה: מכאן

2. Web Developer

כלי שמיועד בעיקר למפתחי אתרים אך כולל גם מידע מועיל לאלו שעוסקים ב- SEO ו-SEM. תוכלו למצוא בו הרבה מאד פיצ'רים, לכן ריכזתי כאן רק מספר נבחרים:

• ולידציה של קוד Html , לינקים שבורים ו-CSS בדף בו נמצאים.
• הצגת קישורים יוצאים בדף ותגיות H1, H2, H3 של כותרות.
• קבלת מידע בזמן אמת על תגיות Meta, מיפויי הדף לפי אובייקטים ועוד.

התקנה: מכאן

3. FireBug

זה ללא ספק אחד הכלים המועילים ביותר שאני מכיר ונעזרתי בו המון כשעבדתי על עיצוב חדש לבלוג הנוכחי. הוא מאפשר להעביר את הסמן של העכבר על כל אובייקט בעמוד בו נמצאים כך שאוטומטית תוכלו לראות את קוד ה-CSS וה-HTML שלו למטה. מה שהופך אותו לסופר שימושי זו העובדה שאפשר לשחק עם ההגדרות, לשנות נתונים וזה משתנה לכם בתצוגה של הדפדפן בזמן אמת! (זה כמובן רק להמחשה, כדי שהעיצוב יישמר לאחר השינויים יש צורך לבצע שינויים בקובץ המקור עצמו).

לחצו על התמונה הבאה כדי לראות איך נראים הנתונים, כשאני נעמד עם הסמן על הלוגו של גוגל בכתובת google.co.il:

התקנה: מכאן

4. Search Status

• הצגת שלושת המדדים הבאים עבור כל דף בו נמצאים: PageRank, Alexa, Compete.
• הדגשת קישורי NoFollow בדף.
• גישה לקבצים sitemap.xml ו- robots.txt בקליק אחד.
• חישוב צפיפות מילות מפתח בדף מסוים עבור ביטוי מסוים.

התקנה: מכאן

5. Seo Quake

הכלי הזה מספק מידע רלוונטי על כל אתר בדף תוצאות החיפוש, מה שיכול להיות מאד נוח כאשר אתם בוחנים מתחרים בנישה בה אתם פועלים. מתחת לכל תוצאה תוכלו לראות: כמה קישורים נכנסים יש לאתר, מה הדירוגים שלו, וותק דומיין ועוד.
יש אנשים שלא ממש אוהבים את הכלי הזה משום שהוא די מפריע לחווית המשתמש (הכל נראה עמוס פתאום). יחד עם זאת, הוא מאד נוח וניתן להפעיל אותו כשרוצים לקבל את המידע ולנטרל בסיום (מה שמזכיר לי – נטרלו את ה- searchwiki שלכם, זה באמת מעיק).

כך לדוגמא תראה תוצאת חיפוש:

התקנה: מכאן

תוספים שימושיים נוספים לדפדפן

מלבד סרגלי כלים שמרכזים הרבה כלים מתחומים שונים, יש גם כמה תוספים בודדים שממלאים פונקציה אחת בלבד. חלקם אומנם כלולים בסרגלי הכלים, אך אני ממליץ להתקין בכל זאת כדי לקצר תהליכים.

yExplore

פשוט לקחו את השירות הזה, והפכו אותו לתוסף שאפשר להפעיל מכל דף בו נמצאים. השירות מספק רשימה של כל האתרים שמקשרים לעמוד ממנו מפעילים את התוסף, או במילים אחרות – כלי לבדיקת קישורים נכנסים.

התקנה: מכאן

Google Global

לאלו מכם שמקדמים אתרים בחו"ל יש לי חדשות בשבילכם – אם תכנסו ל- google.com התוצאות שתראו שם הם בכלל לא אותם התוצאות שהגולש האמריקאי רואה אצלו. זו בדיוק הבעיה שבא לפתור התוסף הבא – אפשרות לראות כיצד יראו תוצאות חיפוש במיקום גיאוגרפי שונה משלך.

התקנה: מכאן

התרעות ועדכונים

TwitterFox

התוסף הזה מסייע לי להישאר עדכני לגבי כל מה שקורה בעולם ה-SEO בחו"ל. כמעט כל הדמויות הבולטות בתעשיה משתמשות בטוויטר (אפילו מאט קאטס) ואני עוקב אחרי רובם.

כאשר הם מפרסמים תוכן חדש, טוויטר יהיה המקום הראשון בו הם יעדכנו על כך וישר באותו הרגע אני אראה זאת. התוסף בעצם מקפיץ בדפדפן שלכם הודעה בכל פעם שמישהו מהאנשים שאתם עוקבים אחריו שולח tweet.

הערה: למי מכם שחושב לפתוח חשבון בטוויטר בשביל הלינק, ממליץ לחשוב שנית

התקנה: מכאן

Google Reader Watcher

יהיה קצת מוזר לכתוב בלוג קידום אתרים ללא ידיעה על מה הולך בעולם קידום האתרים. קורא ה- RSS הוא כלי נפלא שמסייע לך לעקוב אחר התכנים בכל המקורות שאתה אוהב (בתנאי שיש בהם אפשרות להירשם לרסס). בתחום ה-SEO זה חשוב לא פחות, חשוב לעקוב בזמן אמת אחרי מגמות או עדכונים ממקורות מפתח. התוסף הבא מציג בפניכם כמה פריטים חדשים מחכים לכם בקורא ה-RSS שלכם (אני מציע להשתמש ב- Google reader בתור קורא רסס).

אגב, למי מכם שמחפשים עבודה בתחום ה-SEO, אני ממליץ להרשם ל-RSS של כמה אתרי דרושים במדור "קידום אתרים" ולעקוב אחרי המשרות החדשות בקורא הרסס שלכם. לאחר שתתקינו תוסף זה, תקבלו את העדכון על המשרות בזמן אמת.

התקנה: מכאן

קיצורי דרך שכדאי לשים במועדפים

אוקיי אז יש לנו סרגלי כלים, יש תוספים יש התרעות – מה עכשיו?

עד כה דיברנו על כלי קידום אתרים שבהם אפשר להשתמש מבלי לצאת מהדף בו נמצאים. ישנם עוד מספר כלים שהם Must בסביבת העבודה שלכם ומומלץ לשים להם קיצר דרך ממש מתחת לשורה של הכתובת (מקש ימני של העכבר -> new bookmark).

Google Analytics – כדי שתוכלו להרגיע את עצמכם ברגעי לחץ.
KeywordToolExternal – למרות שהוא כבר קיים בסרגלי הכלים, מומלץ שתהיה גישה מהירה.
cli.gs – למקרה שאתם זקוקים בדחיפות לקצר URL של דף מסוים ולעקוב אחרי כמות הקליקים.
Header Check – כלי לבדיקת הפניות.
wikipedia – למקרה שנתקלתם במונח מקצועי לא מוכר.
Webmaster tools – מרכז מנהלי האתרים של גוגל.

יש עוד הרבה קיצורי דרך שאפשר לשים, אבל כמובן זה הכל פונקציה של שימוש. כל אחד משתמש בכלים שונים ולמטרות שונות, לכן נצלו את השטח הזה כדי למקם בו את הכלים שאתם משתמשים בהם יותר מכל.

מרוב עצים לא רואים את היער…

למרות שאולי זה נראה כרגע די עמוס וקשה לכם להסתגל לדפדפן החדש שלכם, האמינו לי שזה רק יקל עליכם ויפחית את כמות הזמן שלוקח להגיע לכלים אלו. הכל נמצא במרחק של קליק.

גילוי נאות: יצרתי בעצמי סרגל כלים לקידום אתרים ואני ממליץ לכם מאד להתקין אותו. הוא מכיל מספר רב של כלים שצויינו כאן (וגם כאלו שלא צויינו) ובנוסף תוכלו גם לחפש דרכו בגוגל, לקרוא עדכונים מבלוגים ופורומים בנושא SEO בארץ ובח"ול, כלי מחקר מילות מפתח שונים ועוד.

ההתקנה קצרה מאד ולא מחייבת אתכם להירשם או למלא שום פרט.

מכירים כלים ותוספים שווים?

אשמח אם תשתפו אותי בכלים שאתם נוהגים להשתמש. מה נוח לכם יותר ומה פחות? האם יש כלי ממש טוב שלא מופיע כאן בפוסט? אשמח אם תשתפו את כולם מהידע והנסיון שלכם…

לינק לפוסט המקורי: כך תיצרו לעצמכם מעבדת קידום אתרים מקצועית באינטרנט נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• גוגל לא מפחדים להודיע: כפתור +1 ישפיע על הדירוגים בתוצאות החיפוש
• סיכום גורמי הדירוג לשנת 2011 – מה אפשר ללמוד מזה?
• גוגל אינסטנט עלה – תוצאות החיפוש יופיעו בזמן ההקלדה
• גוגל מודדת את הרשת – 4.2 ביליון דפים נבדקו
• חדשות קידום אתרים יולי 2009 – עדכוני SEO חמים מהבלוגספירה העולמית

בעודי יושב כאן, מחכה בציפייה לקראת הגמר הגדול של האח הגדול היום בערב ותוהה לגבי התוצאות – גיליתי שגוגל "הכל יכול" כבר עשה את העבודה השחורה וחרץ את הגורל!
את קבוצת האוהדים למיניהם אפשר לחלק ל-2 קבוצות עיקריות: אלו שחושבים שהם יודעים מי הולך לזכות ואלה שמקווים שמישהו יזכה אבל לא יודעים בוודאות מה הסיכוי. בכל מקרה אנחנו נשארים עם אי וודאות אחת גדולה!

לאחרונה היו הרבה דיונים בין האופטימייזרים בחברה בה אני עובד איזינט – שיווק במנועי חיפוש.  דיברנו על האפשרות למנף כלי מחקר מילות מפתח וווב אנליטיקס יישומי לטובת חיזוי התוצאות של גמר האח הגדול. לאחר מאמצים משותפים ועבודת צוות איכותית, הגענו למסקנה שגוגל עשוי לפתור את הבעיה, על-ידי חיזוי מוצלח, וכרגע הקנה מכוון בעיקר לעבר שם אחד.

מה הגולשים מחפשים?

אחד הכלים של גוגל בשם Insights for Search , מנתח מגמות חיפוש שבוצעו בגוגל בטווח זמן מוגדר. בין היתר ניתן למשל חיפוש מהיר של הביטוי "האח הגדול" מגלה לנו תמונה חד משמעית וברורה. מן הראוי לציין שהעמודה בתמונה משמאל מציגה את "Rising searches" – כלומר הביטויים שהגידול בחיפושם היה הגבוה ביותר בזמן נתון. מקום חמישי (מתוך 10)? כבוד!

ההמלצה של גוגל (על סמך פופולריות)

כלי נוסף שמסייע במחקר מילות מפתח בשם KeywordToolExternal, מציע למפרסמים רעיונות למילים דומות וקשורות לביטויים אותו הוא מעוניין לפרסם. מכל שמות הפיינליסטים ניתן לשים לב שיש המלצה ספציפית רק על יוסי בובליל. כמו כן, כמות החיפושים בגוגל על שמו, עומדת במקום השלישי ביחס לכלל החיפושים על הנושא.

ניתוח תוצאות החיפוש עבור שמות המועמדים

מתוצאות החיפוש האורגניות (טבעיות) של גוגל, אפשר ללמוד הרבה על פופולריות התכנים בהם מוזכר שמם של המועמדים. (להבדיל מקמפיינים ייזומים למטרות מיתוג אישי באינטרנט, כאן מדובר על נוכחות טבעית של המועמדים).

מי זה לאון?

אחד השירותים של גוגל שנקרא "האם התכוונת ל", מאפשר בחינה של מילות חיפוש שהוקלדו מול צורות האיות הנפוצות ביותר של אותן מילים. כאשר גוגל מוצא, כי קיים מספר גדול יותר של תוצאות חיפוש רלוונטיות עבור צורת איות אלטרנטיבית, יראה המשתמש בחלק העליון של דף תוצאות החיפוש את המשפט "האם התכוונת ל", המציע מילים נוספות שאולי אליהן התכוון המחפש. המשמעות היא שלא כותבים עליו הרבה כי זה עשוי לעניין פחות גולשים. אז אומנם לאון אוהב להתבלט בדשא שליד הבריכה, אך הנוכחות שלו באינטרנט דורשת שיפור!

המפרסמים שמו את כספם רק על הדורבנים!

נשים לב שמתוך חמשת השמות, רק ליוסי ועינב יש קמפיינים בקישורים הממומנים (במקרה של יוסי יש 4 מודעות ולעינב 1). כלומר ישנם מפרסמים שבחרו לשלב ספציפית את השם של עינב ויוסי בקמפיינים שלהם בגוגל אדוורדס ומשלמים כסף על כל קליק. הדבר המפתיע יותר הוא שלביטויי שאמור להיות יותר פופולארי "האח הגדול" יש פחות מודעות מאשר ליוסי – רק 2.

לסיכום – כמות ההופעות בגוגל

להלן כמות הדפים באינטרנט שמאונדקסים בגוגל עבור כל שם:

יוסי בובליל: 660,000
איתי זיו: 321,000
עינב בובליל: 146,000
שפרה קורנפלד: 44,600
לאון שניידרובסקי: 39,100

ומה אומרים ברשתות החברתיות?

הפוסט בעיקר מתמקד בחיזויי באמצעות גוגל והכלים הסטטיסטיים שלו, אך ניתן לחזק את הטענה גם במבט קצר על הרשתות החברתיות ואתרים קהילתיים נוספים ברשת. ריכזתי הכל בטבלה אחת:

דיירי האח הגדול, אתם בשידור החי של גוגל, נא להתנהג בהתאם!

למרות שכל הנתונים כאן אמיתיים, לא מדובר בנוסחה שתפעל ב-100% דיוק, בסופו של דבר זהו חיזוי שמבוסס על מעקב אחר מגמות באינטרנט. תמיד יש סבירות שמשהו לא צפוי יקרה, איזושהי תפנית בעלילה ברגע האחרון, התערבות ההפקה וכו'… כמו כן למען הסר ספק, הפוסט לא נכתב למטרות יחסי ציבור כלשהן או מיתוג אישי בעבור אף מועמד. מטרתו הייתה להציג זווית ראיה שונה על אפשרויות חיזוי באמצעות גוגל והכלים שהוא מציע.

אז עד שארז ואסי יכריזו בעוד מספר שעות על הזוכה המאושר (או המאושרת), נשאר רק לחכות ולראות מהו כוח החיזוי של גוגל והאם הנבואה שלו תתגשם. ומי יודע, אם יהיה מוצלח, אולי הפוסט הבא יהיה "המשך עלילותיו של גוגל הנביא בבחירות לכנסת ישראל 2009″

ותודה לצוות האופטימייזרים בחברת easynet search marketing

לינק לפוסט המקורי: האח הגדול וגוגל הנביא נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• כנס ווב אנליטיקס ראשון בישראל
• תחרות קופירייטר השנה של איזינט
• משרות קידום אתרים – מה המעסיקים מחפשים?

ראשית כל, ברצוני להגיד מזל טוב לעידן – שניצח בסופו של דבר בתחרות קידום האתרים של שואומי, אדם שאני מאד מעריך ומכבד!
אפשר להגיד שלאורך כל הדרך עיקר התחרות הייתה ביני לבין עידן. רק הכרטיסים שלנו הופיעו בתוצאות החיפוש, והתחלפו במיקומים לעיתים תכופות. התחרות הזו שונה בהרבה היבטים מתחרויות קידום אתרים אחרות, לכן איתגר אותי מאד להשתתף כדי ללמוד ממנה על אופן הפעולה של גוגל. היא שונה גם בגלל שמדובר על מילה שכבר הייתה קיימת בתוצאות החיפוש תרם תחילת התחרות ("שלי"), וגם משום שלא היה מרחב פעולה גדול דיו לביצוע אופטימיזציה בדף הנחיתה המיועד לקידום (on-site optimization). הדף המיועד הוא כרטיס ברשת חברתית בעל מבנה קבוע ומוגדר כך שאין יותר מדי אפשרות לשחק עם טייטל, כותרות וכו'. לפיכך, הפאקטור המשמעותי ביותר בקידום דף הנחיתה במקרה הזה הוא – קישורים נכנסים איכותיים! ועדיף כמה שיותר…

בסופו של דבר תחרות קידום זו לא ממש בודקת את יכולות ה-SEO אלא יותר עד כמה למתחרה יש קשרים עם בעלי אתרים אחרים, מהם יוכל לקבל קישורים. אני ועידן הבנו את זה די מוקדם ומשם התחילו הטלפונים והאימיילים….

כפי שאמרתי, שום דבר לא לחינם ואפשר להתייחס לתחרות זו כאל ניסויי SEO. כל התובנות והניסויים הבאים שאציג מתבססות על תנאי המעבדה הבאים:

• מדובר על גוגל.ישראל בלבד.
• נתונים שני דפים פנימיים באתר כלשהו בעלי אותה רמת אופטימיזציה (אפילו אותה כתובת למעט מילה אחת שונה).
• משך הניסוי הוא כ- 3 חודשים.

1. כאשר מקדמים שני דפים פנימיים שונים מאותו אתר, על אותה מילת המפתח – הם יכולים פשוט להתחלף.

סביר להניח שאם יש שני דפים פנימיים באתר כלשהו, אשר רלוונטיים עבור ביטויי\מילה כלשהי (כאשר אחד מהם פחות רלוונטי מהשני), אז כאשר הפחות רלוונטי יחוזק, הוא יעלה בהדרגה עד שיגיע לראשון ויתחבר אליו (או אפילו יעקוף אותו). אלא שבפועל קרה דבר אחד לגמרי – הם פשוט התחלפו!
דוגמא מהתחרות: דף A נמצא בעמוד ראשון במקום חמישי ודף B נמצא בעמוד שני במקום חמישי. לאחר שדף B חוזק (באמצעות קישורים נכנסים), שני הדפים פשוט התחלפו במיקומים.

2. כאשר שני דפים פנימיים באתר כלשהו מתחרים על אותה מילת המפתח – בתקופה הראשונה אחד מהם פשוט יכול להיעלם.

ולא, לא מדובר בארגז החול משום ש:
א. מדובר בדף פנימי ולא אתר שלם.
ב. גם אם זה עובד על דפים פנימיים, שניהם היו אמורים להיעלם, לא?
לדעתי זו איזושהי פונקציה באלגוריתם שמטרה להחליט מי מבין שני הדפים רלוונטי יותר עבור מילת המפתח. כלומר, בגלל שאלו שני דפים פנימיים מאותו האתר המתחרים על אותו הביטויי, יש סוג של וויכוח עצמי של גוגל במטרה להחליט האם שניהם רלוונטיים או שרק אחד מהם. (הרי אם דף פנימי מייצג נושא מסוים בעיני גוגל, יהיה קצת מוזר מצד בעל האתר ליצור שני עמודים ולקדם כל אחד בנפרד על אותו הנושא בדיוק).

3. קישורים נכנסים בכמות עצומה ובטווח קצר, מורידים את האתר בתוצאות ולאחר זמן מה הוא חוזר וממשיך להתקדם…

גוגל מתיימר לראות בקישורים הנכנסים מעין תהליך טבעי עד כמה שניתן. תהליך בו לאט לאט יותר ויותר אתרים מתחילים לקשר (קישור חיצוני בעיני גוגל הוא סוג של המלצה) לאתר מסוים ולא בבת אחת. לכן שמתי לב שכאשר במקרה שלנו נוספו הרבה קישורים נכנסים בבת אחת לאחד משני דפי הפרופיל שלנו, הם זזו אחורה ורק כעבור זמן מסוים התקדמו מהמקום הראשוני בו היו. דוגמא לתרחיש נפוץ מהתחרות:
דף A היה במקום 5 בעמוד שני–>התווספו הרבה קישורים בבת אחת מאתרים חיצוניים שמפנים לדף A–>הקישורים הללו התאנדקסו–> דף A זז למקום 7 בעמוד שני–>כעבור כמה ימים דף A זז למקום 2 בעמוד 2.

4. קידום דף A במונח X יקדם את דף A גם במונח Y (בתנאי ש-Y רלוונטי לדף A).

או במילים אחרות: אם אני אקח דף כלשהו שהוא רלוונטי גם עבור המילה "מכונית" וגם עבור המילה "צעצועים", ואדאג לקדם אותו במילה "מכונית" (באמצעות קישורים נכנסים בלבד), מסתבר שהוא יתקדם בהדרגה גם עבור המילה "צעצועים". מבולבלים??! גם אנחנו!

האמת שאני ממש לא בטוח לגבי הממצא הזה, פשוט אין לי שום דרך אחרת להסביר התופעה המוזרה הזו שנוגדת את ההגיון (היו דברים מעולם…). בסופו של דבר, משום מה לאחר התחרות כאשר אני מחפש את השם שלי בגוגל, הכרטיס שלי בשואומי מופיע כמעט בראש התוצאות, למרות שמספר דפים מתחתיו הרבה יותר רלוונטיים (ומותאמים יותר מבחינת אופטימיזציה) לביטויי "פבל ישראלסקי". תבדקו גם אצל עידן – אותו הסיפור.

5. תוצאות החיפוש שונות כאשר מחוברים לחשבון בגוגל.

טוב האמת שזה די טריוויאלי והיה מוכר לי עוד לפני, אך יצא לי להשתמש בו פעמים רבות במהלך התחרות (נאלצתי כל פעם להתנתק כדי לראות תוצאות אובייקטיביות). למי שלא מכיר – כאשר מחוברים לחשבון, התוצאות מוצגות באופן שונה מכיוון שיש התאמה להרגלי הגלישה של המשתמש.

6. קישורים פנימיים עם הביטויי A שמפנים לדף B יחזקו את דף B גם בביטויים שהם לא A

אחד הטריקים בהם אני ועידן השתמשנו בתחרות היא השגת קישורים פנימיים רבים ככל האפשר. איך משיגים קישורים פנימיים ברשת חברתית? פשוט מאד – משתתפים בסקרים, מדרגים תמונות של אחרים, מצטרפים לקבוצות, מגיבים לבלוגים וכו'. בכל פעולה שכזו, נוצר לינק שמפנה לכרטיס האישי שלי. אלא מה? בלינק כתוב הכינוי (במקרה שלי askpavel) ולא המילה אותה ניסינו לקדם ("שלי"), לכן ההגיון אומר שבמילה "שלי" הכרטיס שלי לא יקודם כתוצאה מלינקים שכאלו – בפועל מסתבר שזה עזר משמעותית.

זהו בינתיים, יצא קצת ארוך.
למי שקרא עד פה, אני יכול להגיד שני דברים: אתה אדם סקרן שמאד שאוהב אתגרים (תפור עליך עבודה ב-SEO) וכנראה שהעיניים שלך מעט דומעות.

אני מניח שפיספסתי עוד כמה תופעות מהניסוי, אם אזכר אוסיף אותן כאן בהערות למטה. כמובן שכל מי שהשתתף (כולל אותך עידן), מוזמן להוסיף בתגובות כל תגלית או מסקנה שעולים לכם בראש. שהרי אם לא נחלוק מסקנות מניסויים שכאלו, לא נוכל לקדם את התחום הזה בארץ…

תודה רבה לכל האנשים הטובים שעזרו לי במהלך התחרות עם הקישורים!

לינק לפוסט המקורי: תובנות מתחרות קידום האתרים של Showme נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• תחרות קופירייטר השנה של איזינט
• תחרות קידום אתרים בחסות Showme – "שלי"

קידום אתרים במנועי חיפוש נהיה תחום מאד פופולארי בשנים האחרונות. אם בעבר רק הפורטלים הגדולים יכלו  להרשות לעצמם חיה בשם "SEO Optimizer" ברשימת המשרות שלהם, הרי שכיום כל אתר שמכבד את עצמו, מחפש בלהט אחר אותם אנליסטים אינטרנטיים שכל שאיפתם היא להבין איך עובדת המכונה המשומנת – google (במקור השם היה אמור להיות googol, אבל הדומיין היה תפוס). המצב המעניין הוא שההיצע בשוק אומנם גדל – אך יחד איתו הביקוש מצד החברות המגייסות – גדל גם כן!

עדכון (1.12.10): עלתה כאן בבלוג מערכת משרות SEO חדשה, שדרכה ניתן לשלוח קורות חיים אונליין למעסיקים פוטנציאליים במגוון תחומים שונים (ללא רישום או תשלום): דרושים קידום אתרים

רבים לומדים את התחום הזה בכוחות עצמם (כך גם אני התחלתי), מתוך השתתפות בפורומים וקריאת מאמרים מקצועיים. ניתן להיווכח כי הרוב המוחלט של המתעניינים בתחום שולט היטב במונחים השכיחים ומבין באופן עקרוני איך מקדמים אתרים. אני סבור ובטוח כי לאחר שבוע קריאה מואמץ בפורומים, גם אדם שאינו מכיר את התחום כלל יוכל לדקלם בעל פה כיצד עושים אופטימיזציה לדף נחיתה.

אך אם כך הדבר- כיצד המעסיק ידע לזהות מועמד פוטנציאלי שיוכל לקדם את החברה?
האם כל מי שיודע מהו PageRank יוכל לנתח ולהבין את צרכי הלקוחות בחברה (יהיה גודלם אשר יהיה)?
ובכלל - מהם הדגשים הרלוונטיים לראיון עבודה בתחום קידום האתרים, בהשוואה למשרות אחרות?

פניתי למספר חברות בתקווה לקבל מהם תשובות לשאלות שלי (קרדיט בסוף הפוסט). בכוונתי לעשות יישור קו ולהציג בפוסט זה סוג של הכוונה, שתוכל לסייע לרבים לממש את הפוטנציאל הגלום בהם בהשתלבות בחברת קידום אתרים מקצועית (זה קצת ארוך אני מזהיר מראש, אבל הכוונה הייתה לכסות הכל כך שלא הייתה אפשרות לחסוך במילים).

ראשית יש להדגיש כי בתחום ה-SEO ישנו מגוון רחב של תפקידים, כאשר הנפוצים מתמקדים בתחומים הבאים: SEO, PPC, Web Analytics. כל אחד מהתחומים הללו יכול להתפלג לתתי משרות. לצורך העניין משרה בשם "מחליף קישורים" משתייכת ל- SEO. כמובן שישנם גם תפקידים שמצריכים ידע והבנה בכל התחומים, כגון: "מנהל פרויקטים" או "איש SEM". בכל מקרה, בכוונתי להתמקד בטיפים שיתאימו באופן כללי עבור כל המשרות.

חילקתי את הנקודות לארבעה חלקים עיקריים:
מי אתה? סוג האישיות הרצויה, תכונות אופי, התנהגות בעת הראיון, הופעה וכו'…
מה אתה יודע? ידע טכני, הכרות עם מושגים בתחום, התמצאות באינטרנט וכו'…
מה עשית/עושה? נסיון בעבודות רלוונטיות, נסיון מוכח בקידום, פעילות באינטרנט וכו'…
מהן השאיפות שלך? שאיפות בתחום, מטרת המשרה, כוונות עתידיות וכו'…

מי אתה?

1. כמו בכל מקצוע, האהבה והרצון לעסוק במקצוע הוא פרמטר הכרחי שנבחן היטב. לרוב, עובד שאוהב את העבודה שלו גם מצליח בה, על כן מעסיקים רבים מחפשים את אותו ה"ניצוץ" בעיניו של המרואיין. מצד אחד ייתכן כי המרואיין מתאים לתפקיד אך נראה "יבש" לחלוטין בעודו יושב על הכסא מול המעסיק. במצב כזה נוצרת תמונה שלילית בעיני המעסיק, תמונה בה העובד לא ייתן מעצמו תפוקה מקסימלית מעבודתו אם יישתלב בצוות. כמובן שהתלהבות יתר גם עלולה לפגוע בסיכויי להתקבל, שכן אז זה יכול להתפרש כזיוף וחוסר אמינות.
2. חשוב מאד להיות אמיתי, מי שאתה ולהפגין אמינות! העמדת פנים ויצירת מצג שווא לצורך יצירת רושם, היא טקטיקה מוטעית שלרוב נחשפת מצד המעסיק במהלך הראיון. ואם לא בראיון עצמו, קל מאד לבדוק בחודש העבודה הראשון, אם הייתה העמדת פנים והצגה ברעיון העבודה (בסופו של דבר האמת תיחשף). לדוגמא: בראיון המועמד טען כי יצא לו בעבר לנצח בתחרות קידום אתרים מוכרת בחו"ל, אך בפועל הוא אינו שולט כלל במספר דברים בסיסיים.
3. בשווקים תחרותיים ובתחום קידום האתרים בפרט, תחום הניהול של פרסום ממומן (כדוגמת קישורים ממומנים) דורש מהמועמד להיות אנליטי יותר באופן שוטף. שכן, האנליטיות עומדת מאחורי קביעת היעדים, גיבוש האסטרטגיה השיווקית וכן מאחורי ביצוע תוכניות עבודה. חשוב להיות עם היד על הדופק על מנת לנתח את הנתונים, לצורך הסקת מסקנות מהירה בזמן אמת.
4. אנליטיות אינה מחליפה יצירתיות, ועל מנת לספק ללקוח את הערך המוסף על המקדם להיות יצירתי. כדי לייצר רעיון טוב ופתרון אידיאלי, צריך לייצר מספר רעיונות טובים ולעיתים לא מדובר במשימה פשוטה. לכן תיבדק מצד המועמד, היכולת לייצר מספר פתרונות שחלקם "מחוץ לקופסא". עם זאת, חשוב לשלב בין יצירתיות לאיזון ולא להיות כל הזמן "מחוץ לקופסא".
5. רב תחומיות יכולה להוות יתרון משמעותי. על מנת לספק ללקוח ערך מוסף אמיתי, מועמד רב תחומי אשר מחזק את הידע הקולקטיבי של אנשי החברה יוערך מאד. לדוגמא: ידע רב בתחום ה- mobile, שליטה בשפות זרות וכו'.
6. "עכבר אינטרנט" הוא מעבר לאדם שקרא והפנים את המידע מתוך המאמרים והפורומים. מדובר בחקר וסקרנות טבעית מתמדת, לשאוף ולהגדיל את ארסנל הידע האישי, תוך מציאת תשובות לשאלות והבנה של דברים שאינם ברורים. אדם בעל תאווה לידע, יכולות חיפוש מידע באינטרנט, סקרנות טבעית לספק תשובות והסברים וכו'. (כמה מכם בודקים לפעמים מתוך סקרנות, באיזה מיקום נמצאים אתרים בהם אתם גולשים בעבור מילות המפתח שהם מקדמים? ).
7. מיותר לציין שהפגנת רצינות ונימוס בעת ראיון עבודה, הינו חוק טריוויאלי בעל יעבור בכל ראיון עבודה. חשוב להבין שאם מדובר במשרה שתדרוש עבודה מול לקוחות, העניין קריטי ואף נבחן בדפקדנות מצד המראיין. ה"שירותיות" שהמועמד מפגין בעת הגיוס, מעידה על היכולת העתידית שלו לתקשר בצורה מקצועית מול הלקוחות.

עוד נקודות חשובות שמתאימות לכלל המשרות, אך עדיין חשוב לשים עליהן דגש: יכולת לימוד עצמי, התבטאות גבוהה בכתב ובע"פ, יכולת עבודה בצוות (פרט לפרילאנסרים שעובדים מהבית), חוש יזמי, מוטיבציה גבוהה ועוד.

מה אתה יודע?

1. אין עוררין על כך שקידום אתרים משלב בתוכו גם ידע טכני, לצד ההבנה השיווקית והאנליטית. על כן, על המרואיין להכיר ולהבין שפות תכנות ברמה הבסיסית, או ברמה גבוהה במידה ויש התעסקות עם קוד האתר (תלויי בתפקיד):
Html, Css, ידע ב- PHP או ASP יהווה יתרון.
2. חשוב להכיר את רוב המונחים החשובים בתחום ה- SEO. מומלץ גם להבין את ההשלכות והשימושים שלהם מעבר לדקלום פרשנותם. כלומר מלבד להבין מהי Density, חשוב להבין באופן הגיוני מדוע חשוב לשמור עליה במינון המתאים (ולא רק בגלל שזה מה שמסייע לקידום). מעבר לכך, יש גם צורך להבין מונחי אינטרנט כלליים שאינם קשורים ישירות לקידום אתרים כגון: RSS, בלוג, פורום, סימניות (tags), מדיה חברתית, תוכניות שותפים (affiliate), ווב 2.0 ועוד.
3. נדרשת שליטה מלאה בבדיקות וכלים בסיסיים כגון: סרגל הכלים של גוגל, בדיקת וותק של דומיין, שאילתות החיפוש של גוגל, שירותי גוגל השונים, אאוטלוק, תוכנות אופיס, כיצד בודקים כמות קישורים נכנסים וכו'.
4. המרואיין חייב לשלוט בעברית ברמת שפת אם (כתיבה, קריאה, דיבור), אך מלבד זאת – שליטה גבוהה באנגלית תהווה יתרון משמעותי.
5. תואר אקדמי לא תמיד חובה אך יכול להועיל - נכון שיש תפקידים ספציפיים (בכירים לרוב) בהם הוא תנאי סף הכרחי, אך בשאר המקרים הוא לא ישמש כנקודה שבגללה המועמד ייפסל.

מה עשית בעבר ועושה כיום?

1. נסיון עבודה בתחום זהה או דומה יהווה יתרון, אם כי לפעמים זה יכול להוות חסרון כאשר מדובר בנסיון ארוך שנים. אני אסביר: הרבה פעמים מעסיקים מחפשים "ראש טרי", מכיוון שהם מעדיפים לבנות ולהכשיר את המועמד בהתאם לסטנדרטים שלהם מאפס, מאשר לשנות את תפיסת מחשבתו מהעבודה הקודמת. זה מהיר יותר, יעיל יותר – ואפקטיבי יותר. מצד שני, אין צורך ללמד אותו הרבה דברים טריוויאליים בתחום, אלא "להתאים" אותו לחברה הנוכחית ברמת תהליכי עבודה. אני דווקא נוטה לעמדה השניה – כן לציין ולפרט אודות מקומות עבודה דומים ונסיון שנרכש.
2. נסיון מוכח בווב באופן כללי – בין אם בנה אתרים, תכנת, עסק ב- affiliate marketing, קידום אתרים, ניהל אתרים, ייצר תכנים, ניהל פורום או ביצע פרויקט אישי כלשהו עם נגיעה באינטרנט – כל אלו יכולים לשמש כיתרון למועמד. מעבר לכך, ייתנתנו נקודות זכות: אם למועמד יש יכולות שיווק/מכירה, אם ניהל בלוג (או מנהל בהווה).

אין כאן עוד מה להרחיב, אבל בגדול – הרעיון הוא להראות שהינך פעיל בסצנה מבחינת מחקר ועדכניות ושנעשה שימוש מעשי בידע שנצבר.

מהן השאיפות שלך?

לדעתי זו הנקודה הכי קריטית בעבור המעסיק במידה ומדובר בתפקיד ארוך טווח. הבעיה העיקרית בגיוס עובדים לתחום ה- SEO היא למצוא עובדים לתקופה ארוכה. שכן, הכשרה של עובד SEO כרוכה במאמצים וזמן רב. הנושא הכאוב הוא שהעובד יכול לעזוב מתי שהוא רוצה, שהרי החברה לא מחזיקה בעובד שלא מעוניין לעבוד בה. וזה לגיטימי, קנסות יציאה או אי תשלום בגין תקופת ההכשרה היא לא פתרון. לכן המעסיק לרוב יסתכל על הנכונות להישאר ולהתפתח בחברה למשך תקופה ממושכת (לא פחות משנתיים + -). מרואיין שהחליף עבודות פעמיים בשנה, לרוב לא ייבחן בעין יפה. קל מאד להסיק מכך שהוא סך הכל מעוניין בעבודה לצורך יצירת מדרגה לעבודה הבאה. במקרה כזה ההשקעה בהכשרתו אינה כדאית מבחינה כלכלית ולכן סביר כי לא יתקבל לעבודה.

בנוסף, הרבה מקדמי אתרים שהוכשרו בחברות SEO, עובדים שנה, לומדים את התחום, מקבלים נסיון ואז פורסים כנפיים ופותחים עסק עצמאי. מספיקים להם 2-4 לקוחות טובים ויש להם את אותה המשכורת שקיבלו בחברה בה עבדו. כך שיכולה גם להישאל שאלה כמו "האם הינך מעוניין לעסוק בתחום ה-SEO כעצמאי בעתיד?" מומלץ לענות עליה בשיא הכנות והרצינות, כדי להימנע מאי נעימויות בהמשך העבודה בחברה.

לדעתי ישנם הרבה יתרונות לעבוד בחברה מקצועית שמתמחה בתחום, על פני יציאה לשוק כעצמאי. אבל זה כבר עניין של אופי. בכל מקרה, זה נושא שיש לחשוב עליו היטב לפני הראיון.

כמובן שישנם תפקידים יוצאי דופן, בהם לא ממש שמים דגש על שאיפות המועמד. תפקידים מהם המעסיק לא צופה התפתחות וגדילה בחברה. לדוגמא: תפקיד כמו "אחראי על החלפת קישורים" לרוב לא יידרוש הכשרה ארוכה, העובד לרוב עובד מהבית ואין הפסד גדול לחברה אם ייחליט לעזוב באחד הימים (אך ההכשרה וההיערכות הלוגיסטית מצד החברה היא בהתאם).

משרות קידום אתרים יש בשפע – צריך רק לבחור…

אם קראת עד כאן, סימן שאתה מעוניין ברצינות להתקבל לחברת SEO ! :)
אני מקווה שהפוסט הזה נתן מענה על כל השאלות והתהיות שהיו לך עד כה. מטרתו הייתה לתת נקודת מבט אובייקטיבית ולשקף מה באמת המעסיקים מחפשים. כך שתוכל להיערך בהתאם ולא להיות מאוכזב אם לא התקבלת (מה שלא אמור לקרות אם אתה מקיים את הדרישות שהצגתי…).

בזמנו חיפשתי הרבה אחר חברת ה- SEO בה ארצה להשתלב. לבסוף, לאחר בחינת והשוואת פרמטרים רבים הגעתי לאיזינט - אחת החברות הגדולות בארץ. מאד סיקרן אותי להבין את מתודולוגיית העבודה מול לקוחות גדולים דווקא, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות אותם החברה פיתחה כמתן ערך מוסף ללקוח.

מספר חברות SEO בארץ סייעו לי בכתיבת פוסט זה ע"י מתן טיפים והכוונה מעשית. ניתן לגלוש לאתריהם דרך הלינקים שלמטה ולבדוק אילו תפקידים הם מציעים.

בהצלחה!

הפוסט נכתב בשיתוף פעולה עם החברות:

התמונה באדיבות RealWorld

לינק לפוסט המקורי: משרות קידום אתרים – מה המעסיקים מחפשים? נהנית מהפוסט? שתף אותו עם החברים! :)

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

• אפשרויות חדשות לשיתוף מודעות דרושים בלינקדאין
• מחפש משרות קידום אתרים? לוח הדרושים החדש מבית AskPavel יעזור לך למצוא
• סקר שכר 2010 הגדול – כמה באמת מקדמי אתרים מרוויחים ?
• סקר השכר הגדול של 2010 למקדמי אתרים יוצא לדרך – עזרתכם תתקבל בברכה!
• כנס ווב אנליטיקס ראשון בישראל