קידום אתרים » שיווק דיגיטלי » 9 סוגיות משפטיות שחובה להכיר לפני הקמת אתר אינטרנט

9 סוגיות משפטיות שחובה להכיר לפני הקמת אתר אינטרנט

היבטים משפטיים בהקמת אתרים באינטרנטאחד מהדברים הבסיסיים ביותר שחשוב לבדוק עוד לפני שמתחילים בפעילות שיווקית כלשהי באתר זה ההיבט המשפטי. בואו נודה בזה – רובנו לא מכירים את החוקים והדקויות. גם בגלל שאנחנו לא עורכי דין וגם כי לעיתים אנחנו מתעצלים לחקור את הנושא האפור הזה לעומק. "מה כבר יקרה? מקסימום אם יהיו בעיות נעשה שינויים, העיקר כבר לעלות לאוויר לא?"…

אז הזמנתי לכאן את אחת מעורכות הדין המומחיות לדיני אינטרנט – רחל אלקלעי, להסביר לנו קצת על הנושא ואיך אפשר להימנע מתביעות מיותרות. רחל היא הבעלים של משרד עורכי הדין אלקלעי ושות' ועוסקת בתחום דיני האינטרנט כבר למעלה מ-11 שנה.

בניית אתר אינטרנט וניהולו השוטף, בדומה לבניית בית חדש, דורשת תכנון וידיעה של כללי יסוד חשובים. במאמר זה אעסוק בנקודות העיקריות שעליכם לבדוק בבניית "הבית" החדש שלכם, האתר שלכם באינטרנט, ובניהולו החוקי והנכון.

התחומים שנעסוק בהם כאן הם:

  1. בחירת שם האתר
  2. בחינת חוקיות תחום העיסוק של האתר
  3. חשיבות תקנון האתר
  4. זכויות יוצרים באינטרנט
  5. הסכמים מול ספקים בבנית האתר ועיצובו
  6. תכנים פוגעים- לשון הרע ופגיעה בפרטיות
  7. חוק הגנת הצרכן
  8. סמכות משפטית במקרה של תביעה נגד אתר אינטרנט
  9. חשיבות הפניה לעורך הדין המתמחה בתחום האינטרנט

1. בחירת שם האתר

רבים סבורים בטעות כי בחירת שם האתר היא דבר אקראי וכי ניתן "לתפוס" כל שם אם הוא פנוי. האמת היא שדבר זה אינו נכון. שם אתר, גם אם הוא פנוי, יכול להיות סימן מסחרי רשום או מוכר היטב של חברה ישראלית או חברה זרה. ולכן תפיסת השם – מבלי בדיקה האם השם  חוקי כאמור, יכולה לחשוף את בעל האתר לתביעות משפטיות.

היבט נוסף של חשיבות שם האתר: פתחתם אתר אינטרנט והשקעתם במותג שלכם, האם תוכלו בבוא היום להגן עליו מפני מתחרים ?

התשובה היא שככל ששם האתר שבחרתם יותר בנאלי – או בשפה המשפטית יותר "מתאר" או גנרי – כך חלשים הסיכויים שלכם להגן עליו, במיוחד אם לא הצלחתם להוכיח שהשם שבחרתם מזוהה איתכם באופן בלעדי.

דוגמא מהפסיקה:

חברת "זר מתוק" המתמחה בהכנת זרי פרחים השזורים מממתקים, הגישה תביעה על-סך 500,000 ש"ח כנגד מתחרותיה – "פרחי ליאת" ו"שלומי מולאים", בטענה להטעיית צרכנים וגניבת עין. לפי התביעה, באתר האינטרנט של פרחי ליאת מצוין הביטוי "זר מתוק" וזאת בכדי שהאתר יופיע בתוצאות מנועי החיפוש באינטרנט ביחד עם אתר התובעת. כמו כן, טענה התובעת כי "פרחי ליאת" בחרה לכנות את שמות הזרים שהיא מוכרת באתר, בשמות הדומים לשמות בהם משתמשת התובעת. בנוסף, טענה התובעת כי "שלומי מולאים" מפעיל אתרי אינטרנט שונים לממכר מתנות וזרי ממתקים, תחת השם "זר מתוק" ותוך שימוש בשם המתחם בעברית "זרמתוק".

ואולם, השופט מאיר יפרח דחה את הטענות, בנימוק שהשם "זר מתוק" הוא לכל היותר בעל משמעות תיאורית. ‏"לא הוכח כי השם 'זר מתוק' רכש משמעות משנית בתודעת הצרכנים כשמו של בית עסק או של מוצר המזוהה באופן מובהק ובלעדי עם התובעת".  יצויין כי זר מתוק לא הצליחה לרשום סימן מסחרי על שם זה קודם לכן .עוד ציין השופט בהכרעתו כי אין מקום להפקיע את הכינוי זר מתוק מרשות הרבים ולייחד אותו לתובעת.

לסיום, זר מתוק לא ראתה נחת בהשקעה שלה בשמה – מתחריה יוכלו גם הם להשתמש בו בפרסומיהם. לכן חשוב לחשוב היטב ולקבל יעוץ בבחירה  שם האתר שלכם לפני שקונים את הדומיין.

ב. חוקיות תחום עיסוק

בשנים האחרונות נבחנה חוקיותם של מודלים רבים באינטרנט למשל: אתרים שמבצעים ליקוט מודעות מאתרי אינטרנט מתחרים – כגון אתר ALLJOBS , אתרים לשיתוף קבצים, אתרי הימורים, אתרים שמשדרים משחקי כדורגל ללא היתר ועוד. לא נוכל בסקירה זאת לבחון את כל המודלים כמובן אך נפרט מספר דוגמאות.

  • שיתוף קבצים – בארצות הברית נפסק כי אתרי שיתוף קבצים באינטרנט המאפשרים העברה של קבצים המפרים זכויות יוצרים יסגרו  על פי צו  בית המשפט (המדובר על אתרים כגון:  Napster, Grokster, Limewire  ).
  • הימורים – בישראל כמו בארצות הברית ובמדינות נוספות חל איסור להפעיל אתרי אינטרנט המשמשים להימורים וחל איסור על הגולשים להשתתף ולהמר בהם. עבירה על החוק מהווה מעשה פלילי.
  • אתרי הורדות סרטים פיראטיים – גם אתרים המפנים בלינקים לאתרים לא חוקים (כגון לאתרים   לאתרי סרטים פיראטיים) הינם בלתי חוקיים כמו גם האתרים הפיראטים עצמם.

לסיכום,  בטרם בניית אתר חדש  – מומלץ לבדוק האם האתר שלכם פועל על פי מודל חוקי  וזאת עוד לפני בחירת  שם האתר.

3. תקנון האתר ואחריות המשתמשים

תקנון האתר  הוא מעין "פוליסת ביטוח" של כל אתר. בתקנון בעל האתר מגדיר את תנאי השימוש של הגולשים באתר ואת תנאי הפטור שלו מאחריות.

במידה והאתר מאפשר גם לגולשים להעלות תכנים, התקנון הוא    המסמך המשפטי המחייב את הגולש להעלות תכנים חוקיים בלבד, להזהירו   לא להעלות תכנים המכילים לשון הרע או תכנים המפרים  זכויות יוצרים וכיוב' וכמו כן,  זהו המקום שבו מצהיר בעל האתר כי אינו אחראי לתכנים המועלים על ידי הגולש. אלה הם מקצת בלבד מהסעיפים החשובים בתקנון.

חשוב מאד לנסח את התקנון בקפידה. ישנם אתרים בהם אורכו של התקנון הינו עמודים רבים וכמובן שיש להתאים את תוכן התקנון לפעילות המתבצעת באתר ולחוקים של המדינה שאליה מופנה האתר.  מומלץ גם לחייב את הגולשים לאשר באופן אקטיבי  כי קראו והסכימו לתקנון.

המשתמשים באינטרנט, נושאים בגין מעשיהים באחריות אזרחית ופלילית, בדיוק כמו מחוץ לאינטרנט. למשל: אחריות בגין הוצאת לשון הרע באינטרנט, אחריות בשל הפרת זכויות יוצרים באינטרנט, אחריות בשל הפרת הפרטיות וכו' והם חייבים בחובה חוזית מול תקנון בעל האתר.

4. זכויות יוצרים

מרבית התכנים המקוריים המופיעים באתרי אינטרנט מוגנים, בזכויות יוצרים. הכוונה לתמונות, לטקסטים, קליפים, שירים, עיצוב האתר, הלוגו ועוד. רק היוצר של התכנים  הנ"ל זכאי לעשות שימוש או מיסחור שלהם באינטרנט. ועל כן כל העתקה (כולל הורדה של שירים וסרטים ), ללא הרשאה מפורשת של היוצר או בעל הזכות, עלולה להוות הפרת זכויות יוצרים.  יצויין כי בניגוד לאמונה הרווחת בציבור, לא ניתן להעתיק מאמרים מאתרי אינטרנט, גם אם מאזכרים את שם הכותב ואת שם האתר , ללא רשות.

הדבר היחידי שמותר לעשות הוא מה שמכונה "שימוש הוגן" וגם זאת למטרות מוגדרות  כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

דוגמאות מפסיקה מהעת האחרונה:

  • בפסק דין ראובני נגד מפה – מיפוי והוצאה לאור בע"מ (2011) – ההוצאה לאור "מפה", השתמשה בתמונות מהאתר "פליקר", בעלות רישיון שיתופי, אבל לא מילאה אחר תנאי הרישיון. התמונות, שצולמו ע"י התובעים, התפרסמו  לא רשות. רובן בספר מודפס של "מפה" ותמונה אחת באתר האינטרנט של הנתבעת. בפסק דין זה נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעים סכום של 3,000 ש"חבגין כל אחת מ-15 ההפרות שבספר (הן עבור הפגיעה בזכות היוצרים והן עבור הפרת הזכות המוסרית), ובגין ההפרה של זכויות יוצרים באינטרנט נפסק סכום של2,000 ש"ח.
  • פסק דין קצב נ' חתום (2011) – במקרה זה פורסמה ללא רשות תמונה, מתוך קטלוג פרסומי שהופק על ידי התובע. התמונה פורסמה בדפוס ובאינטרנט. בבית המשפט נקבע כי סכום הפיצוי המשולב הן בגין הפרת זכות היוצרים והן בגין הפרת הזכות המוסרית יהיה בסך 9,000 ₪

יצויין כי סכומים אלה שנפסקו בשתי הדוגמאות   נמוכים מהתקרה שמאפשר החוק –בסך 100,000 ש"ח וזאת ללא הוכחת נזק.

5. הסכמים מול ספקים (בניית אתר, עיצוב אתר)

ההחלטה לבנות אתר אינטרנט, צריכה להיות מלווה בהסכמים מסודרים עם בונה האתר, מעצב האתר וכל הספקים הנוגעים בדבר. לצערנו נתקלנו במקרים רבים של אתרים שעלו על שרטון ונתקעו בבניתם מאחר ולא היה הסכם מסודר עם גופים אלה.

על כן, במידה ואתם בעלי אתר אינטרנט, עליכם לערוך הסכם  ולדאוג למשל לכך שכל הזכויות  על התכנים יהיו שייכות לכם. כמו כן, מומלץ מאד לקבוע לוחות זמנים מסודרים לעבודה, ומנגנון מהיר לישוב סכסוכים.

באתרים רבים נהוג לתת קרדיט לבונה האתר. מומלץ להסדיר גם נושא זה מראש  בחוזה וגם את השאלה האם בונה האתר יוכל להציג את האתר בתיק העבודות האינטרנטי שלו.

6. לשון הרע ופגיעה בפרטיות

לשון הרע מוגדר בחוק איסור לשון הרע כדבר שפרסומו עלול (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם. (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו.

כללי לשון הרע חלים גם באינטרנט.

השאלה המעניינת היא האם יחשוף בית המשפט את זהותו של אדם המוציא לשון הרע במעטה אלמוניות ?

התשובה נכון להיום היא לא וזאת נקבע לא מכבר בפסק הדין המפורסם של בית המשפט העליון בעניין רמי מור.

רמי מור, מטפל אלטרנטיבי הוכפש בשמות גנאי באינטרנט על ידי אדם אלמוני. מור הגיש תביעות נגד 013 ונגד בזק בינלאומי כדי לחשוף את זהותו של האלמוני. בית המשפט המחוזי פסק כי בתנאים מסוימים יורם מסך האנונימיות. אך רמי מור בחר להגיש ערעור לביהמש העליון ושם התהפכה לחלוטין התוצאה. נפסק שם שאין אפשרות כלל לחשוף פרטי גולשים בישראל כי אין חקיקה ראויה.

התוצאה המעשית: רמי מור לא יוכל לתבוע את המזיק האלמוני. גם אנחנו – שאר אזרחי מדינת ישראל לא נוכל לתבוע מוציא לשון הרע אלמוני אך אפשר להגיש תלונה לחקירה במשטרה,  וכל זאת, עד שהכנסת תתיחס לסוגיה.

7. חוק הגנת הצרכן

דיני הגנת הצרכן נועדו לתכלית שהינה  שקיפות מלאה, מתן מידע ללא סייג ופירוט מלא וזאת בכדי שהצרכן יוכל לכלכל את צעדיו בהתאם כאשר ברשותו נמצא כל המידע.

מטרת החוק היא להגן על הצרכן מפני עושק, הטעיה, מעשי מרמה, ולדאוג לכך שלצרכן תהיה כל אינפורמציה אפשרית על פרטי העסקה וטיבה.

בכדי להשיג זאת, בחוק נכללת בהרחבה חובת הגילוי. בחובה זו ישנו איסור להטעות את הצרכן, לנצל את מצוקתו, חולשתו הגופנית או הנפשית של הצרכן או את אי ידיעתו של השפה. כמו כן אסור להפעיל כל השפעה בלתי הוגנת על הצרכן.

תחולת חוק הגנת הצרכן על עסקאות דרך האינטרנט:

דיני הגנת הצרכן חלים על מקרים בהם אחד הצדדים הוא בעל העסק והשני הוא הצרכן.

בבואנו לרכוש שרות או מוצר באתר אינטרנט, קודם כל נשאלת השאלה האם על העסקה חלות הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, או הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

השאלה הבאה שנשאלת היא האם העסקה המבוצעת באתר אינטרנט היא סוג של חוזה צרכני?

שאלה זו נדונה בפסק דין חבר אבשלום (ת"ק 2385/07 חבר אבשלום נ' חב' "סופסטייל"), בו אתר מכירות באינטרנט תמחר מוצר במחיר אחד, הצרכן הזמין את המוצר וביקש לרכוש אותו, אך בית העסק פנה לצרכן וביקש להתנער מהעסקה על בסיס הטענה כי חלה בתום לב טעות בציון המחיר. האתר טען כי על פי תקנון האתר הקונה מקבל שיחת טלפון משירות הלקוחות  של האתר וכי העיסקה נשלמת רק עם קיום  שיחה זו בה כל תנאי העסקה נבדקים

בית המשפט בחן את השאלה המרכזית והיא כאשר, כדברי הקונה, יש מחיר נקוב, האם זכותו של הקונה לקנות את המוצר במחיר נקוב זה או שמא "טעות לעולם חוזרת" כדברי מנהל החברה בעלת האתר?

נקבע כי, חוק הגנת הצרכן חל גם על אתרי אינטרנט  ולקונה זכות לדרוש את קיום העסקה במחיר הנקוב שנקבע. כאשר הצרכן מבצע עסקת מכר כלשהי באינטרנט או מצד שני אתר האינטרנט מבצע עסקת מכר של מוצרים או שירותים, יש לפנות לחוק הגנת הצרכן בכדי לדעת את זכויותינו וחובותינו.

כמו כן נפסק כי כאשר חלים דיני הגנת הצרכן שהם דינים שלא ניתן להתנות עליהם (דינים קוגנטיים), הם יגברו על דיני החוזים הרגילים, אפילו אם הלקוח הסכים להליך אחר.

לפי סעיף 36 לחוק הגנת הצרכן, יחולו הוראות חוק זה, על אף כל ויתור או הסכם נוגד.

זה תקף גם בעולם האמיתי וגם בעולם וירטואלי בו בעל האתר יכול להתנות לפי רצונו בחוזה שבאתר שלו. וכפי שציין בית המשפט בפס"ד חבר אבשלום  – היות והפסיקה קבעה כי על מסחר באינטרנט חלים הכללים שחלים בעולם המציאותי אין כל סיבה לסטות מכך עתה. אתרי מכירות אינם יכולים לקבוע בתקנון האתר הוראות המנוגדות לחוק הגנת הצרכן.

פסק דין זה הוא אזהרה לכל בעל אתר אינטרנט מסחרי, המתריע בפניהם כי חובתם לבדוק את התנאים שהם קובעים בתקנון אתר האינטרנט שלהם ואת התאמתם להוראות חוק הגנת הצרכן. הימנעות מכך עלולה להביא לידי תביעות, חבויות ובעיות אחרות.

הנחיות מיוחדות לאתרי מסחר אלקטרוני שיש לשים בתקנון:

חוק הגנת הצרכן מסדיר את זכותו של הצרכן לבטל עסקת מכר מרחוק.

  • "מכר מרחוק" – מתייחס למגוון רחב של עסקאות אפשריות הכוללות מכירת נכס או מתן שירות ללא נוכחותם הפיזית של הצדדים באמצעות שיווק מרחוק למשל באינטרנט, טלפון, פקס וכו'.
  • שימו לב – על המוכר לרשום בתקנון כי זכותו של הצרכן לבטל את העסקה כמו גם תנאים נוספים אשר יחולו עליה וכן את פרטיו שמו וכתובתו וכן התכונות העיקריות של הנכס, היצרן, הארץ בה יוצר הנכס, מחיר הנכס כולל גם הוצאות הובלה באם ישן, מהם תנאי התשלום הנדרשים ומועדי האספקה הצפויים, עד מתי הצעתו בתוקף ומהם תנאי האחריות.
  • זכות הביטול – בעסקת מכר מרחוק למכירת נכס, הצרכן רשאי לבטל את העסקה מיום עשיית העסקה עד 14 יום מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים המפורטים לעיל. וזאת לפי המאוחר מבין השניים. התיקון של 15.3 לחוק הגנת הצרכן קובע: לצרכן זכות לבטל עסקה לאספקת שירות מתמשך גם אם כבר הוחל בנתינת השירות.
    (לפני 15.3 צרכן היה רשאי לבטל את העסקה בתוך 14 יום מיום עשיית העסקה ובלבד שביטול כזה נעשה לפחות שני ימים לפני מועד מתן השירות).
  • תוצאות – בביטול של עסקת מכר מרחוק, המוכר מחויב להחזיר לצרכן בתוך 14 ימים מהודעת הביטול את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על ידי הצרכן, ולא לגבות את היתר. המוכר רשאי לגבות מהצרכן דמי ביטול בשיעור של 5% מגובה העסקה או 100 ש"ח הנמוך מביניהם.

תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א – 2010:

קובעות את התנאים שבהם צרכן רשאי לבטל הסכם ולקבל בחזרה את כספן. כמו כן קובעות התקנות את אופן החזרת התמורה, האם חלים דמי ביטול ומהם המקרים בהם אין זכות ביטול לצרכן. תקנות אלה מחייבות כמובן גם את המכירות באמצעות אתר האינטרנט.

8. סמכות משפטית במקרה של תביעה

לאור העובדה כי רשת האינטרנט חוצה גבולות גיאוגרפיים, נשאלת השאלה באיזה בית משפט יש להגיש תביעה כאשר מתבצע באינטרנט מעשה המהווה עילה לתביעה.

לשאלת הסמכות הבינלאומית באינטרנט יש פתרונות רבים, להלן חלק מהאפשרויות:

  1. הכרעה לפי מיקום העסק ו/או מיקום השרתים בהם מאוחסן האתר ומתבצעת הפעילות.
  2. הכרעה על פי מקומו של הלקוח/הנפגע.
  3. הכרעה לפי השאלה האם עשה האתר "עסקים עם אזרחי המדינה".
  4. הכרעה לפי "מירב הזיקות".

בפסק דין שטיינברג נ' לוי (שלום ירושלים, 2007 )  נקבע כי ברוב המקרים של תביעות באינטרנט, הסמכות המקומית משתרעת על תחומי כל הארץ.

9. חשיבות הפניה לעורך דין

סקרתי לעיל בקצרה כמה מהנושאים החשובים ביותר שיש להכיר בעת הקמת אתר אינטרנט ובזמן ניהולו. אין בסקירה תמציתית זו כדי להיות ממצה והיא אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי אלא נועדה בכדי לתת הבנה כללית בלבד. חוקי האינטרנט והפסיקה הינם דינאמיים ונמצאים בהתפתחות מתמדת. בדיוק כמו לפני כל עסקה חשובה אשר אתם עומדים לבצע, אנו ממליצים לכם לפנות לייעוץ אישי לעו"ד המתמקצע בתחום לקבל יעוץ ראשוני.

לשאלות תגובות או הערות היכנסו לפורום דיני אינטרנט

איך אתם מתמודדים עם היבטים משפטיים בהקמת אתרים?

תודה רבה לרחל על המאמר המעמיק והמרתק! הנושא המשפטי פחות הוזכר כאן בבלוג ולכן רציתי לשאול אתכם אם זה מסוג הנושאים שהייתם רוצים לראות כאן יותר? ואם כן, איזה נושאים בדיוק? ובכלל – עם אילו שאלות וקשיים משפטיים אתם מתמודדים כחלק מהעבודה היומיומית? אשמח אם תשתפו כאן מהנסיון שלכם.

קרדיט לתמונה: palmdoc_mmr

אודות רחל אלקלעי

רחל אלקלעי
הכותבת היא בעלת משרד עורכי דין אלקלעי ושות' המתמחה בתחום דיני אינטרנט, קנין רוחני ומשפט וטכנולוגיה, ומרצה בתחום זה בפקולטה לניהול ( MBA ) באוניברסיטת תל אביב. החודש יוצא לאור ספרה "ההגנה על זכויות יוצרים באינטרנט" (בורסי, 2011 ).

עשוי לעניין אותך גם...

חנות תקליטים

איך תוכלו לשכנע את המבקרים בחנות הווירטואלית שלכם לקנות מכם?

זרימת משתמשים, אחוז נטישה וזמן שהיה באתר הם גורמים חשובים לשיפור אחוז ההמרה בחנות הווירטואלית ...

TVM מדברים שיווק דיגיטלי

TVM – מיזם חדש יספק הצצה בוידאו לתעשיית הדיגיטל הישראלית (+ סרטון על אנגורה מדיה)

זה לא סוד ששיווק דיגיטלי הוא אחד המקצועות התוססים, החדשניים והדינאמיים ביותר בעולם בשנים האחרונות ...

55 תגובות

  1. פבל ישראלסקי

    תודה רבה רחל, הפוסט חידש לי הרבה!

    ספציפית לגבי הנושא של העתקת מאמרים בלי רשות, האם בכל המקרים חייבים לבקל אישור מבעל המאמר?

    הרי יש כל מני רשיונות כמו CC (שיש לי בבלוג למשל) שמאפשרים לעשות זאת בתנאי שיש קרדיט:
    http://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.5/il/
    או שהרשיון הזה הוא היחיד שמאפשר?

    • רחל אלקלעי

      היי פבל,

      לגבי העתקת מאמרים :
      1. צריך להבדיל בין ציטוט קצר היכול להכלל בהגדרת "שימוש הוגן" לבין העתקה של חלקים ניכרים העשוי להוות הפרה.
      2. מותר לצטט לשם שימוש הוגן (למשל דיווח עיתונאי, סקירה, מחקר) אבל אסור להעתיק.
      3. אם מישהו רוצה לתת רשיון לפי CC – אפשר להעתיק בכפוף לתנאי הרשיון הרשומים ב CC

      אגב, אני מרצה על הנושא ביום ראשון הקרוב 29/5. אשמח להרחיב. כולם מוזמנים. לפרטים: http://www.facebook.com/#!/event.php?eid=146039408801264

      • רחל אלקלעי

        אפשר גם לפנות אליי אישית במייל כדי לקבל הזמנה להרצאה או ב-
        GROUP "משפט וטכנולוגיה"
        בפייסבוק

        • שלום לגבי המאמר הייתי שמחה אם בסעיף 5 "הסכמים מול ספקים". היה כתוב על כתיבת החוזה. כלומר איך לא לקשור את הלקוח בתום תקופת ההתחייבות ולאפשר לו לקבל את אתרו כמו שהוא.
          אני כרגע נמצאת בבעיה מול בוני האתר שלי. שבחוזה כתוב "לאחר שנה האתר נשאר בבעלות הלקוחה". והם לא מוכנים לתת לי את מערכת הניהול. רק את הקבצים . זה אומר שאני אצטרך לשלם שוב על בניית אתר.
          ואני מאמינה שיש לזה השלכות נוספות.
          שירי

          • רחל אלקלעי

            נראה לפי מה שאת כותבת שיש לך בהחלט מקום לדרוש את מערכת הניהול של התכנים באתר שלך
            הדבר דומה למסירת דירה ללא מפתח.

            בברכה
            רחל אלקלעי, עו"ד

          • נתקלת בתביעות בנושא הזה.
            חיפשתי באינטרנט מה המשמעות המשפטית של המילה "אתר" האם זה בהכרח משהו דינמי שמאחוריו יש מערכת הפעלה. כי מה שאני קיבלתי זה דיסק עם תמונות שאני שלחתי להם, קבצים של העיצוב וטקסטים.
            זה לא אתר.

  2. טל פריהר

    תודה רבה על המידע, חשוב מאוד, יצא לי להתקל אישית בסוגיות בנושא הזה כמה פעמים…

    הייתי מזכיר גם בעניין של תקנון אתר שלא מומלץ להעתיק אותו מאתרים אחרים כמו שרבים עושים 🙂

  3. פשוט פוסט מעולה,רק קצת חבל שקצר.
    לגבי סעיף 1- מישהו יודע אם יש בעיה משפטית עם אתר idn שנקרא אייפד או איפוד? חשוב להדגיש שהמטרה היא לא הטעיית הציבור או מכירה של סחורה אלא אתר עם טיפים ועזרה בלבד

  4. פשוט מצויין מלמד וחשוב
    אני כבר הרבה זמן מחפש תשובות בכל הנוגע לשם האתר. ביקשת נושאים שהיו מעניינים אותי? הנה:
    מה קורה אם השם של צד א רשום כסימן מסחרי אבל שני האתר של צד ב' קרוי באותו שם אבל כלל לא עוסק באותו תחום?
    מה בנוגע לתביעה מחו"ל נגד אתר בארץ או להיפך?
    מה בנוגע לתרגום של חומר כתוכן באתרים מבחינת זכויות יוצרים?
    יש לי עוד רק תבקש זהו נושא חדש ומרתק

  5. פוסט חובה !!
    לכל מי שרוצה להקים אתר כלשהו,
    כתיבה ברורה ונוחה,
    רחל, תודה על המידע החשוב פאבל שיחקת אותה עם האירוח

    ממליץ לכל אחד לגזור ולשמור…..

  6. רחל תודה רבה.
    מידע חיוני ללא ספק.

    הזכרת במאמר את אתר פליקר,
    יש שם תמונות שניתן לעשות בהן שימוש תחת קישור על המלים:
    Some rights reserved
    המוביל לדף:
    http://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.0/

    לאחרונה הבנתי שהשימוש המסחרי בתמונות אלה מותר עם מתן קרדיט שהוא קישור לדף הצלם בפליקר.

    לא ברור לי מה מידת הנכונות בזה, תוכלי אולי לפרט ולהסביר איך ניתן להשתמש בתמונות אלה?

    תודה רבה

    • רחל אלקלעי

      אתרים כמו פליקר, אשר מפרסמים תכנים בכפוף לתנאי קריאטיב קומונס (CC) יש לקרוא בעיון את החוזה ולמלא אחרי הוראות ההרשאה.

      • בחוזה יש סעיף שבו כתוב:
        Attribution — You must attribute the work in the manner specified by the author or licensor (but not in any way that suggests that they endorse you or your use of the work).

        בתרגום חפשי של גוגל-
        "עליך לייחס את היצירה באופן המצויין על ידי היוצר (אך לא בשום אופן המרמז על כך שהם תומכים בך או בשימוש שלך ביצירה)."

        והשאלה – היוצר הרי לא ציין איך לייחס לו את היצירה, אז מה רצוי לעשות?

  7. האמת, שזה פוסט באמת מצוין 🙂
    רק אחרי קורס של סמסטר שלם בלימודים על 'קניין רוחני' (שחלק מאוד גדול ממנו מדבר בדיוק על הדברים האלה), אני מבינה כמה חוסר ידע יש בנושאים האלה וכמה חשוב שתהיה מודעות. תודה לרחל ולפבל 🙂

  8. היי רחל,

    פוסט מעניין וחשוב. שאלה: האם אתרים שמבוססים על תוכן גולשים (למשל: חוות דעת) רשאים על פי חוק לערוך את התוכן שפורסם על-ידי הגולשים לפני פרסומו באתר (למשל, על מנת לתקן שגיאות כתיב)?

  9. פוסט מעניין.
    אבל יש לי שאלה:
    מה בקשר לאתרי משחקים? אם אני לוקח משחק של מיניקליפ\ארמור-גיימס ושם באתר שלי יש עם זה בעיה? או אפילו לקחת משחקים מוואלה (זה לא משחקים שלהם כמובן) לאתר שלי..

    • רחל אלקלעי

      אשמח אם תסביר את השאלה ביתר פירוט.

      • אין כל כך מה לפרט.. משחקים שעלו לרשת באתרי משחקים כמו מיניקליפ או כל דבר אחר, מותר לי לשים באתר שלי?

        • פבל ישראלסקי

          היי "בחור",
          מה שטריוויאלי עבורך לא בהכרח טריוויאלי לאחרים 🙂
          אז ברשותך ארחיב את השאלה שלך עבור רחל.

          אם אני מבין נכון אתה בעצם שואל על אתרי משחקים שעושים embed למשחקי פלאש ממקורות חיצוניים. כמו הדוגמא שהבאת: miniclip.com
          אז בעצם אתה שואל אם אפשר לקחת מהם את המשחקים לאתר שלך נכון? אבל איך תוכל לקחת את המשחק בלי שהם מציגים לך את הקוד לצורך embed? ואם הם מציגים את הקוד אז למה שיהיה פסול לקחת אותו?
          אותו הדבר לגבי וואלה – אם אתה אומר שהם לוקחים משחקים מאתר אחר, למה שגם אתה לא תיקח מהאתר האחר?

          • יורם ליכטנשטיין
            יורם ליכטנשטיין

            ככלל,גם משחק הוא יצירה מוגנת, ולכן מבחינה משפטית פורמלית, גם הצגה של המשחק באתר שלך אם לא קיבלת רשות מבעל זכויות היוצרים (די בהצגה, אפילו אם לא העתקת את המשחק אלא רק הטמעת) עשוייה להיות בעייתית.
            אבל צריך לבדוק כל נסיבות ספציפיות.

  10. בהחלט מידע שימושי ומעניין, תודה!

  11. רחל אלקלעי

    שלום לכולם,

    תודה על התגובות והפידבק החם.

    אשתדל מאד לענות לכולכם השבוע. מזכירה, שמי שרוצה לקבל יעוץ אישי מוזמן הערב להרצאה בנושא במסגרת מפגשי פורום משפט וטכנולוגיה פרטים בטל' 03-6935242

  12. שלום ותודה רבה.
    בהזדמנות זאת אודה על תשובה לסוגיה הבאה:
    נתקלתי במצב שלקוחה ביצעה הזמנה בטלפון וטרם חויבה כמו כן לא נשלח אליה אישור. משנגמר המלאי \המבצע והלקוחה לא הצליחה להכנס לרשימת הזוכים , האם זה נקרא הזמנה אם לאוו
    יעקב

    • רחל אלקלעי

      יעקב שלום

      השאלה למעשה היא האם ההזמנה נחשבת "הזמנה" לפי תנאי האתר.
      לפי מה שאתה מתאר – רק עם קבלת אישור מסתיימת ההזמנה כנראה אבל הכל תלוי בתקנון המבצע.

      רחל אלקלעי, עו"ד

  13. רחל ופבל תודה רבה לכם!
    הפוסט הזה בא עליי בדיוק בזמן !

    כמה דברים שלא הבנתי:

    כמו שכתבתם:
    "בחירת שם האתר היא דבר אקראי וכי ניתן "לתפוס" כל שם אם הוא פנוי. האמת היא שדבר זה אינו נכון. שם אתר, גם אם הוא פנוי, יכול להיות סימן מסחרי רשום או מוכר היטב של חברה ישראלית או חברה זרה. ולכן תפיסת השם – מבלי בדיקה האם השם חוקי כאמור, יכולה לחשוף את בעל האתר לתביעות משפטיות"

    1.איך אני חבררת האם השם האתר שבחרתי חוקי? וכמה זה יעלה לי הבירור הזה?

    עוד שאלה-
    "התשובה היא שככל ששם האתר שבחרתם יותר בנאלי – או בשפה המשפטית יותר "מתאר" או גנרי – כך חלשים הסיכויים שלכם להגן עליו, במיוחד אם לא הצלחתם להוכיח שהשם שבחרתם מזוהה איתכם באופן בלעדי."

    איך אפשר להגן על שם האתר?

    גילוי נאות,
    המטרה שלי היא לפתוח אתר משלי, עם הפנייה לתוכניות שותפים.

    תודה (-:

    • פבל ישראלסקי

      שאלות לעניין 🙂
      דיברתי עם רחל וביקשתי ממנה להתייחס לשאלות שמופיעות כאן כשתתפנה.

      תוכלי לפרט קצת על האתר שאת רוצה להקים?

      • היי פבל, תודה!

        לפרט פה בבלוג לא אוכל,
        אבל זה לא תחום חדש…
        ויש לי הרבה מתחרים..(לכן לא רוצה להגיד פה כלום כדי לא להוסיף לי מתחרים)

        בכללי זה פשוט,
        פותחים אתר בנישה מפורסמת, כותבים תוכן איכותי, מרוויחים מפרסום באנרים אדסנס וכו'..
        וכמובן עושים SEO שזהו התחום שאני רוצה ללמוד אחרי שאבנה את האתר שלי..

        אני ממש מודה לך וליקום שיש בלוגים כאלו כמו שלך ושל יגאל פינס שנותנים המון ידע ללא תמורה (-:

        בתור ישראלית המחשבה הראשונה שצצה בראש היא "מה יוצא לך מי זה שאתה משתף בכל כך הרבה ידע בחינם"
        אבל מאמינה שפשוט יש אנשים טובים בעולם 😉

        נ.ב כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע,נכון?
        מזמן הייתי בבלוג הזה שלך וגם של יגאל שאתכם מצאתי דרך גוגל…
        זה היה אולי לפני חצי שנה בערך, וממש לא נשארתי פה כי מה שכתבתם היה סינית בשבילי.. אבל כשלאט לאט נחשפתי לאפשרות הזאת של תוכניות שותפים, מה שנשאר לי זה ללמוד את השפה המקצועית PPC SEO כל אלו היו ממש זרים לי..
        אבל עכשיו מה שנשאר זה רק ללמוד את המושגים והכי חשוב זה לפעול וליישם, בתור אחת שהיתה תלמידה מצטיינת בתיכון ורק למדה ולמדה, באינטרנט סתם לצבור ידע לא שווה כלום אם לא מיישמים כמה יותר מהר..זה זר לי.. ושונה.. אבל לומדים ,כי כשיש מטרה ושאיפות שום דבר כבר לא מפחיד.. (-:

        ושוב חפרתי.. כרגיל.. חחח 😛

    • רחל אלקלעי

      שלום רב,

      נראה לי שנפלה אי הבנה בציטוט, מה שכתבתי, שאין בשום אופן לתפוס שם דומיין גם אם הוא פנוי, מבלי בדיקה שהוא חוקי.

      בבדיקת החוקיות מומלץ להיעזר בעורכי דין אשר עורכים חיפוש במרשמי סימני המסחר בארץ ובעולם.

  14. שלום לכולם.
    רציתי לשאול האם מותר לי להשתמש בסרטון YOUTUBE אשר מהווה בעצם פרסומת לאתר ולעסק המפורסם בו, אך אין לי שום זכויות רשמיות לגביו?

    • רחל אלקלעי

      גיל שלום,

      לא הבנתי של מי הפרסומת ואיפה אתה רוצה להשתמש בסרט.

      • הפרסומת היא לאחד מפארקי המים הגדולים. מי שיצר את הסרטון הוא אדם פרטי שאינו קשור לפארק המים. הסרטון כרגע נמצא ביוטיוב והצבתי אותו באתר של פארק המים בעמוד "מן התקשורת". השאלה היא האם ישנה בעיית חוקיות עם העניין?

        • רחל אלקלעי

          גיל שלום

          באתר של יוטיוב נמצא תקנון מפורט המסביר מהם השימושים המותרים והאסורים לגבי סרטים המופיעים שם.
          ולכן, תצוגה מסחרית של סרט משם -קרוב לוודאי מפרה את הסעיף בתקנון שלהם האוסר זאת.

          האתר מפרט באילו מקרים מותר להשתמש בסרטים מתוך יוטיוב כשימוש הוגן ואילו מקרים אסורים

          בברכה,
          רחל אלקלעי, עו"ד

    • יורם ליכטנשטיין
      יורם ליכטנשטיין

      גיל,
      ככלל ההגנה שניתנת לאתר יוטיוב על הסרטונים שבתוכו נובעת "בגדול" מהיותו פלטפורמה שאינה מתערבת בתכנים.
      ככל שהיה מתערב, עורך, מזיז, משנה, מוחק, בוחר וכו' – ההגנה היתה מצטמצמת וזה המצב שאתה מתאר.
      בהנחה שהסרטון אינו שלך אלא מוגן בזכויות של מישהו אחר, הצגתו הספציפית באתר שלך עשוייה להיות בעייתית אםן אין סיבה אחלת להגנה או לטענה של אי הפרת זכויות.

  15. איתי ברנר

    שאלה – האם יש תקדים למקרה שבו הגדירו מהו "שימוש מסחרי"? למשל, אם אני שם באתר שלי תוכנה בקוד פתוח שאסור לבצע בה שימוש מסחרי להורדה חינם, אבל משלב בעמוד עצמו פרסומות לצד תיאור ייחודי שאני כתבתי, זה נכנס להגדרה? מדובר בנקודה מאוד בעייתית, כי היום כמעט בכל אתר אינטרנט יש פרסומות.

    • רחל אלקלעי

      איתי שלום,

      ישנם פסקי דין רבים בעניין. יש לבחון כל מקרה לגופו. ישנם גם מאמרים רבים. ניתן למצוא רשימה מפורטת בספר שלי.
      ראה למשל מאמר בנושא
      Consumer copying and creative destruction משנת 2003.

  16. בהתייחס לסעיף הראשון במאמר, המרתק, בנושא שמות.אתרים.
    לפני מספר חודשים שקלתי לפתוח במאבק ציבורי כנגד חברה ציבורית גדולה.
    לצורך כך רכשתי מספר שמות דומיין המכילים את שם החברה.
    לאחרונה קיבלתי מכתב זועם ומאיים ממשרד עורכי דין המיצג את החברה.
    שאלתי:
    האם שימוש לא מסחרי אך רלוונטי בשם אינו חוקי?
    או בדוגמא מהעולם הממשי, אם הייתי עומד לפני משרדי החברה עם שלט ועליו שם החברה האם זה היה שימוש אסור בסימן מסחרי?
    כל פעולה אפקטיבית של פרסום המאבק (במיוחד בין לקוחות החברה) באינטרנט, הייתה דורשת גם שימוש במילות מפתח המכילות את שם החברה.

  17. אחלה פוסט! תודה לשניכם.
    שאלה לגבי סעיף 4 -זכויות יוצרים: מה לגבי שינוי הטקסט של התוכן מאתר אחר ופרסומו אצלי באתר. האם זו הפרת זכויות היוצר? כלומר כתיבת כל משפט בצורה מעט שונה מהמקור או העתקת חלקים מהמקור כמו שהם וחלקים אחרים לשנות?
    תודה רבה על תשובתכם.

  18. שלום,
    אבקש להבין לעניין סרטוני יוטיוב :

    במידה ואני מכניס סרטון מיוטיוב עם קישור באופן בו הסרטון עצמו מוצג ביוטיוב דרך האתר שלי, האם זו עדיין הפרה ?

    אני מדבר על אתר מסחרי, לדוגמה במקרה בו אני מוכר מוצר ומישהו הכין עליו סרטון, ואני מציג קישור לסרטון ביו טיוב באופן בו הוא יוצג באתר שלי אבל יראו שזה מוצג דרך יו טיוב, האם זו הפרה ?

    תודה

  19. שלום יש לי שאלה ברשותי אתר אינטרנט של העסק שלי חברה בשם X מתחזקת לי אותו יום אחד אני מגלה מילים נסתרות בטקסט של האתר שלי שמכוונים לקוחות שלי למתחרים ביקשתי מהם שיסירו את הקישורים ובאמת כך היה לאחר שלושה ימים זה חזר בדרך אחרת יותר נסתרת לעין באמת באסה שלא רואים אותך ממטר הרגשה מסריחה

    רציתי לדעת עם הסיפור הזה חוקי
    בא לי לתבוע אותם יש כאן קייס

    שיהיה שבת שלום

  20. שלום, האם דף פייסבוק בבעלותי של מוצר בזיכיון מחו"ל עם חוזה חתום בין הצדדים ע"י נטוריון מהווה קניין רוחני עבורי? למוצר לא הייתה נוכחות בפייסבוק ונוצא על ידי מה שגם הועלה תוכן פרסומי שנוצר בקניין רוחני שלי.

  21. שלום רב,
    רציתי לדעת כאדם הפותח אתר חדשות באינטרנט , איזה נושאים מומלץ להזכיר בתקנון האתר ?

  22. רחל אלקלעי

    אתר חדשות לא שונה בהרבה מאתר תוכן רגיל

    • אני מבין…אבל אני מתכוון בכל זאת מה כדאי לרשום בתקנון ?

      • רחל אלקלעי

        היי יוני

        תקנון של אתר אינטרנט הוא מסמך משפטי, המכיל את כל ההגנות מאחריות שיכולות לחול על בעל האתרץ מזמינה אותך להגיע להרצאה שלי בנושא שתתקיים ב 24.3 בתל אביב http://eepurl.com/OQnlb

        וכוללת הרבה מאד מידע על חוקי האינטרנט, שחלקם הזכרתי במאמר הזה בקצרה

        • תודה רבה לך רחל ,
          אבדוק לגבי השתתפותי בקורס …
          שאלת נוספת , במידה ואני רוצה לפתוח אתר חדשות ובשם x ויש כרגע אתר של חברה שנקראת באותו שם
          האם יש בכך בעייה משפטית או כיון שאני קורא לאתר חדשות בשם זה והאתר המקביל הוא בתחום שונה לחלוטין ואינה חברה ישראלית אז אין בכך בעייה ?
          תודה מראש,

  23. אשמח להרחבה בנושא של חול. האתר שלי הוא מדריך למקומות לגלישת קייט באנגלית.
    להפתעתי, גיליתי אתר איטלקי, שלקח דף מהאתר שלי, עם התמונות המקוריות (והלינקים עדיין לאתר שלי* ותרגם אותו לאיטלקית, ומציג אותו אצלו כמדריך לאותו הספוט.
    הדף שלי:
    go-kite.com
    הדף האיטלקי:
    kitepoint.it
    האתר המעתיק הוא מבוסס ממני ומשוייך לקבוצת אתרים די חזקה.
    אחרי ההלם הראשוני, חשבתי שאולי כדאי לי למנף זאת, ולדרוש מהם לשים לינק בולט וברור לאתר שלי,
    ואולי גם לקחת את התוכן המתורגם ולשים אצלי כי יש לי גולשים אירופאים שא יודעים טוב אנגלית.
    מצד שני אולי פניה כזו מחלישה את עמדתי כצד שגנבו ממנו ?
    בנוסף, אם אשים אצלי את הדף והם ישאירו אצלהם, זה תוכן משוכפל.
    אגב האתר המעתיק, מחק את כל הלינקים לדפים באתר שלי.
    האם בכלל זה פרקטי לנקוט צעדים משפטיים נגד גורם בחול ?
    אשמח לכל הערה או הצעה, זה ממש ארוע מוזר.

  24. רחל אלקלעי

    נעמי שלום

    ראשית אין כל מניעה לפנות או להגיש תביעה באיטליה נגד החברה הזרה
    התביעה תתברר על פי הדין האיטלקי
    בעקרון העתקה של תמונות מהווה הפרת זכויות יוצרים
    ואם את מעונינת לבקש מהם הסרה כדאי לעשות זאת באופן מידי ללא שיהוי

    רחל אלקלעי,עו"ד
    http://www.lawyers-ip.com

  25. שלום רחל
    תודה על המידע
    כמה שאלות:
    האם קיימים דיני אינטרנט ניפרדים כאשר מדובר באתר המיועד לילדים? האם יש שונות בין מדינות בנושא הזה?
    תודה

  26. היי,

    מאמר ממש מושקע, כל הכבוד, רחל.
    כמו כן, אשמח אם תוכלי לעזור לי עם שאלה: האם מותר לי להציג מחיר באינטרנט של מוצרים מתוך עסק שלא בבעלותי?
    האם יכולים לתבוע אותי?
    תודה רבה מראש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את הפוסט עם חברים