כמה קישורים מותר לשים בדף אחד (יוצאים ופנימיים)?

פבל ישראלסקי 11 מרץ, 2009 25 תגובות

שמעתי שגוגל מחשיב עמודים שבהם יש הרבה קישורים בתור עמודי ספאם. האם יש איזושהי מגבלה לכמות הקישורים (שיוצאים לאתרים חיצוניים וכאלו לדפים פנימיים) שיכולים להיות בדף כלשהו?

אפשר להגיד שכל מקרה לגופו משום שיכול להיות עמוד אינדקס או סוג של "שימושון" שבו תהיה כמות גדולה של קישורים. בגדול בקווים המנחים של גוגל רשום במפורש שהם לא ממליצים להשתמש ביותר מ-100 קישורים בכל דף. כמות זו כוללת כמובן גם קישורים יוצאים לאתרים חיצוניים וגם לעמודים פנימיים באותו האתר.

למה דווקא 100?

הסיבה שבחרו דווקא במספר 100 בקווים המנחים, היא משום שבעבר גוגל היה נוהג לאנדקס דפים שמשקלם היה 100 קילובייט בלבד. וכשחשבו כמה קישורים ניתן לכלול בעמוד כך שלא יעבור בגודלו את ה-100 קילובייט, הם הגיעו למסקנה שזה המספר בערך. אילו בדף היו יותר מ-100 קישורים, ייתכן והיה מדובר בדף כה ארוך שגוגל אינדקס רק חלק ממנו ולא את כולו. כמובן שהאלגוריתם הנוכחי יאנדקס יותר קישורים, אך ההמלצה היא בכל זאת לא לעבור את הכמות הזו.

חוויית המשתמש

העקרון שעומד מאחורי הגבלת כמות הקישורים הוא טובת הגולש. בד"כ עמוד שיש בו כמות גדולה כזו של קישורים נראה עמוס בעיני הגולשים ולכן מקשה בקריאת התוכן. לפני מספר ימים מאט קאטס התייחס לסוגיה זו בבלוג שלו ואף הרחיב שעמוד שיש לו יותר מ-100 קישורים לא יחשב ישר אוטומטית כספאמי בעיני גוגל. ההגדרה הזו מתייחסת לאיכות העמוד והיא נמצאת תחת הכותרת "עיצוב ותוכן" במסמך הקווים המנחים, לכן לדעתי יש לה חשיבות רבה. למרות שזה לא נאמר במפורש, אני מניח שיש קשר בין הדירוג של העמוד לבין הפקטור הזה.

עוד על קישורים:

קישורים חיצוניים - 15 דרכים להשיג לינקים חינם ממקורות חיצוניים.
קישורים נכנסים - הערכת איכות ופרמטרים בבחינת קישורים נכנסים.

נהניתם? שתפו עם חברכם:

קראו פוסטים נוספים שקשורים לנושא

הפוסט נכתב בנושא: שאלות תשובות קידום אתרים ותוייג בביטויים: מאט קאטס

25 תגובות הוסף תגובה

אמיר תייר
#1

1 מאי, 2009 18:04

לא מצאתי עדיין הסבר למשמעות ולמידת ההשפעה של קישורים שאינם יוצאים מהעמוד עצמו אלא מהתפריטים הימניים והשמאליים.
האם הם נחשבים כמותית כחלק מעמוד עצמו?
האם גם הקישורים של אדסנס נספרים?
מה אם יש תיבה בה קישורים החוזרים על עצמם בדפים רבים? למשל תיבה המציגה דירוג מאמרים?

המון תודה

[תגובה לתגובה]
פבל ישראלסקי הגיבה מאי 1st, 2009 18:05:

הקישורים של אדסנס לא נספרים משום שהם לא קישורים סטנדרטיים (מהסוג href). לגבי הקישורים הקבועים בתפריטים לאורך כל עמודי האתר, אני מניח שגוגל מפעיל פילטר משום שהם מופיעים בכל עמוד ולכן הוא ממזער מכוחם.

[תגובה לתגובה]
אמיר תייר
#2

13 מאי, 2009 10:47

תודה פבל

[תגובה לתגובה]
עמנואל
#3

26 ינואר, 2010 19:27

א. בסוף הפוסט כתבת "אני מניח שיש קשר בין הדירוג של העמוד לבין הפקטור הזה". לא ברור למה הכוונה ב"דירוג" - ציון הרלוונטיות של הדף או המיקום שלו בתוצאות החיפוש, וגם לא לגמרי ברור מהו הפקטור (הגורם) שעליו אתה מדבר - המספר הכללי של הקישורים היוצאים?

ב. לדפי ויקיפדיה עמוסי מידע יש מאות קישורים שיוצאים מהטקסט לדפים אחרים של ויקיפדיה, ולפעמים גם לדפים באתרים אחרים.

ג. איך זה מסתדר לדעתך עם החשש הנפוץ מפני "דליפת מיץ הקישורים" מהדף?

[תגובה לתגובה]
פבל ישראלסקי הגיבה ינואר 26th, 2010 22:22:

א. התכוונתי לציון הרלוונטיות של הדף. הפקטור הוא כמות קישורים יוצאים.
ב. קישורים פנימיים.
ג. זה בדיוק מה שגורם לדליפת מיץ קישורים, ככל שיש יותר קישורים, כך אותו "מיץ" מתחלק בין כל הקישורים.

[תגובה לתגובה]
עמנואל הגיבה ינואר 26th, 2010 22:39:

מה אם כן מאזן את נזקי הדליפה הגדולה, באותם דפי Wikipedia (העולמי) שיש בהם מאות קישורים יוצאים לדפי Wikipedia האחרים וגם לדפים באתרים אחרים, עד שדפי Wikipedia נמצאים כמעט תמיד בצמרת תוצאות חיפוש, אם רק יש דף כזה Wikipedia?

והאם מה שמאזן את הנזק לדפי Wikipedia לא יכול לאזן את הנזק גם לדף שלי או שלך?

[תגובה לתגובה]
פבל ישראלסקי הגיבה ינואר 27th, 2010 8:20:

היתרון המשמעותי שיש לווקיפדיה, שאין לי או לך הוא כמות הקישורים הטבעיים הנכנסים שמתקבלים בקצב מסחרר. אנשים פשוט אוהבים לקשר לוויקיפדיה כי אין אלטרנטיבות אחרות.

כאשר זורם לדף הרבה link juice אתה יכול להרשות לעצמך גם להוציא יותר ממנו ללא חשש כי הכל יצא.
דמיין כי אני מזרים לתוך דלי מים עם חור אחד כוס של מים כל 5 דקות. כעת דמיין את המצב השני בו לדלי יש 5 חורים, אך אני מזרים 100 כוסות מים כל 5 דקות. המצב השני מאפשר לי את ארבעת החורים הנוספים בכדי לשמור על איזון (שאפילו יעלה כפונקציה של הזמן).

כתבתי בעבר פוסט בו תיארתי את תהליך זרימת ה link juice בין הדפים:
http://www.askpavel.co.il/blog/better-link-juice-with-pagerank-sculpting

[תגובה לתגובה]
עמנואל
#4

27 ינואר, 2010 11:50

תיאור יפה מאד אבל קח למשל דף טיפוסי כמו http://en.wikipedia.org/wiki/Sergei_Prokofiev . יש בו סדר גודל של כאלפיים קישורים נכנסים וכמספר הזה קישורים יוצאים - כולם כמעט ללא יוצא מן הכלל קישורים פנימיים בתוך ויקיפדיה.

אינני מוצא את "מקור המים החיצוני" שיתרום, על פי שיטתך, די עודף להסבר ציון הרלוונטיות הגבוה של דף הויקיפדיה בביטוי החיפוש הזה ושכמותיו.

[תגובה לתגובה]
פבל ישראלסקי הגיבה ינואר 28th, 2010 8:18:

מאיפה לקחת את המספר הזה? יש לו הרבה מאד נכנסים שהם לא מוויקיפדיה. למרות שגם קישורים מדפים אחרים של וויקיפדיה מעבירים juice לדף הזה (אליהם גם מקשרים מקורות חיצוניים).

[תגובה לתגובה]
עמנואל הגיבה ינואר 28th, 2010 15:00:

זה בדיוק הענין - אני מתרשם שדפי ויקיפדיה מוציאים קישורים במספר שהוא באותו סדר גודל של הקישורים הנכנסים. ואז אי-אפשר להסביר את מיקומם הגבוה של דפי ויקיפדיה בתוצאות החיפוש על ידי מספר ואיכות הקישורים הנכנסים כי כנגד זה יש דליפה שמאזנת אותם, ועל פי המשל שלך "לא מצטברים מים במיכל".

אפשר לטעון שלא ספרתי את את הקישורים ספירה מדוייקת וסמכתי על רושם כמותי. אם כך, האם אישוש התאוריה של "דליפת מיץ קישורים" ניתן לביצוע רק על ידי ספירה מדוייקת של הקישורים הנכנסים וה-PR שלהם כנגד ספירת הקישורים היוצאים וה-PR שלהם? אבל אין לנו כמובן מידע על ערך ה-PR של כל קישור בדף המאזן. בעייתי, לא?

[תגובה לתגובה]
עמנואל
#5

28 ינואר, 2010 18:37

המשך:
יתר על כן, התיאוריה של "דליפת מיץ הקישורים" איננה מתחייבת מאופן פעולת מנוע חיפוש, וגם לא מאופן פעולת מנוע חיפוש שמייחס חשיבות גדולה לקישורים הנכנסים, כמו גוגל - הרי אפשר בהחלט לחשוב ששום דבר לא הולך לאיבוד דרך הקישורים היוצאים ותרומת כל קישור מצטברת (כולל קישורים נכנסים בעלי ערך שלילי).

אלא אם פיספסתי את אותו הפרסום שבו כולכם קראתם הוכחה לוגית מדוע הדליפה כן מתחייבת.

[תגובה לתגובה]
אלכסנדר
#6

17 פברואר, 2010 17:25

פבל, זה כץ לא, קאטס או ווטאבר.
הוא(חצי) יהודי כשר וטוב.

[תגובה לתגובה]
עמנואל
#7

17 פברואר, 2010 22:37

מזמן חשדתי שרק חצי יהודי יכול לספר כאלה חצאי אמיתות, שישכנעו גם את הנוצרים וגם את היהודים לא לטרוח יותר לחפש את האמת.

[תגובה לתגובה]
יורם בן אבו הגיבה פברואר 18th, 2010 14:06:

עמנואל, הפכת את הבלוג של פבל לפורום. נחמד!

[תגובה לתגובה]
פבל ישראלסקי הגיבה פברואר 18th, 2010 14:49:

אני חושב שבלוג לא יכול להיות גם פורום במקביל. אני בכלל חושב שלא צריך לקבל שום דבר כמובן מאליו ולייצר דיון סביב. זה יכול רק להועיל לפיתוח החשיבה וגילוי ממצאים חדשים.

[תגובה לתגובה]
פבל ישראלסקי הגיבה פברואר 18th, 2010 14:46:

גדול!
היהדות בבסיסה תמיד שואפת להטיל ספק בכל דבר, כך שאני מניח שבחרו לתפקיד הנציג של גוגל עבור משווקי האינטרנט בבנאדם המתאים

[תגובה לתגובה]
עמנואל הגיבה פברואר 18th, 2010 16:37:

מה פתאום? למרות מסורת הפולמוס, בת כמעט אלפיים שנה, לא היה מישהו פרט לרמב"ם (ב"משנה תורה" למשל) שהעיז ממש להתעלם ממה שכתבו קודמיו, כולל חכמי התלמוד, ולהניח יסודות חדשים לאמונה ולהלכה. לעומת זאת יהודים דתיים רבים מכריזים שכל מה שהמדע גילה כתוב כבר בגמרא (ואז אני שואל אותם על חלקיק הנאוטרינו ועל הריבוזום).

הטלת הספק היא נוהג חדש יחסית, שהתחיל כתרגיל אינטלקטואלי של רנה דקארט, והצמיח את התפתחות המדע תוך כדי קריסת פרדיגמות רווחות ומהפכות מדעיות.

[תגובה לתגובה]
פבל ישראלסקי הגיבה פברואר 18th, 2010 18:09:

בשלהי המאה ה-18 ההוגה המבריק משה מנדלסון (הפילוסוף הגיבן) העז לפתוח את הדלת לראשונה לספק משמעותי (לדעתי הוא היה הראשון שממש התייחס לדת עם ספקנות רציונאלית). אך כבר לפניו, במשך כ-3000 שנה ניתן לראות במקורות הרבה ראיות לכך שהוטל ספק בהרבה סוגיות בתורה שבעל פה או מצוות דרבנן.

בנוסף, מה ניתן להגיד בהקשר הזה על הביטוי "שבעים פנים לתורה"? (שאינו מופיע בספרות הקלאסית של התנאים והאמוראים, אלא מימי הביניים).

[תגובה לתגובה]
עמנואל הגיבה פברואר 18th, 2010 18:25:

ברוך שפינוזה קדם לו. ובכלל, גילוי והוספת פנים חדשות לסוגיה בזכות הצגת מקרה חדש או אפילו טיפוס חדש של ארגומנט, אין בה כל הטלת ספק בתבונה ובסמכות של המתדיינים הקודמים או בסמכות ההלכה שבתוכה הדיון מתמשך מאז ועד היום. רק הטלת ספק במקור הסמכות האלוהי של ההלכה היא כפירה של ממש - ומהפכה שלא ניתן לכלול אותה בתוך ההלכה.

[תגובה לתגובה]
יורם בן אבו
#8

18 פברואר, 2010 14:20

מה הבעיה פבל, אתה הרי אוהב ניסויים לא?
יש לך כאן בלוג עם לא מעט קישורי נופולו יוצאים מן התגובות של האנשים שמגיבים.
כמו כן יש לך לא מעט פוסטים.
כך שיש כמות דיי משמעותית מבחינה סטטיסטית בכדי לבחון מגמה כלשהיא.

הנה הצעה שלי לניסוי
בדוק את מיקומי הפוסטים השונים ואת הפייג ראנק של כל פוסט ופוסט.
תעד את הממצאים.
לאחר מכן שנה את קישורי המגיבים לקישורי follow
ולאחר אינדוקס נוסף של הדפים ועדכון של פייג ראנק, בדוק שוב את נתוני הדפים.

[תגובה לתגובה]
פבל ישראלסקי הגיבה פברואר 18th, 2010 14:48:

ואיך אדע שהשינוי (אם בכלל יהיה כזה) יקרה בזכות הוספת ה-nofollow ולא בזכות פקטורים אחרים שהשתנו אצל המתחרים שלי? איך אוכל להוכיח את ההשפעה של השינוי הזה על ציוני הרלוונטיות של הדפים?

[תגובה לתגובה]
יורם בן אבו הגיבה פברואר 18th, 2010 14:58:

כמה שתכתוב יותר פוסטים וכמה שיותר אנשים יגיבו וכמה שתבצע את הניסוי הזה יותר פעמים כך הוודאות הסטטיסטית שלך תגדל במסקנות שתקבל.
הבלוג שמתעדכן באופן שוטף ושלא נעשים מאמצים "מלאכותיים" לקידומו כמו השגת קישורים הוא כלי מצויין לבחון את ההשערה הזו משום שבקליק אחד ניתן לשנות מצבים.

[תגובה לתגובה]
יורם בן אבו
#9

18 פברואר, 2010 14:22

פבל הצעה לשיפור שלא קשורה להודעה הקודמת שלי.
שנה את ברירת המחדל של התגובות כך שאפשר יהיה לקבל עדכון במייל על כל תגובה חדשה באופן אוטומטי. אני תמיד שוכח לסמן את הצקבוקס הזה

[תגובה לתגובה]
פבל ישראלסקי הגיבה פברואר 18th, 2010 14:51:

חשבתי על זה כבר בעבר, יש עם זה בעיה אחת - אם הגולש לא מעוניין לקבל התראות על תגובות חדשות? לדעתי ברירת המחדל אמורה להיות שלא מקבלים התראה אלא אם כן התבקש ע"י הקורא, אחרת זה יכול להיות גם סוג של ספאם. מה דעתך?

[תגובה לתגובה]
יורם בן אבו הגיבה פברואר 18th, 2010 15:00:

איכשהו נראה לי שאם מישהו הגיב בגלל שהנושא עניין אותו, אז זה רק טבעי שהוא ירצה לקבל התראה על תגובות.
אלא, אם כן הוא ספאמר ואז התרעה כזו תהיה באמת סוג של ספאם עבורו.

[תגובה לתגובה]